בין המאמרים הראשיים של “הניו יורק טיימס” מיום 14 בספטמבר נמצא המאמר הראשי, מוכתר בכותרת דלעיל, שאנו מביאים אותו כאן במלואו. ספק אם יש עוד קורא בעולם שהדברים כה מכוונים ללבו כפי שהם מכוונים ללב קורא בישראל.
"לשם מה החיפושים האלה אחרי נאצים עשרים שנה לאחר מלחמת העולם השנייה? מדוע עדיין המרירות לוהבת כאשר בלב מיליונים ברחבי תבל? מדוע אנשים ישרים מרובים כל כך אינם מסוגלים למצוא יכולת לסלוח ולשכוח?
"זה עתה פורסם בגרמניה ספר בשם “מנת־חלקם היה הגיהנום”. זהו חשבון מבוסס על תעודות, על גורלם של 1,2 מיליון ילדים יהודים למטה מגיל 16 במחנות־הריכוז של היטלר. המשפטים המעטים האלה מן הסיפור – יספיקו: “ואז ציווה המשמר על הילדים לקפל יפה את בגדיהם ולהיכנס אל תא הגז ואל הקרמטוריום. פעוט אחד בגיל פחות משנתיים, היה קטן מכדי לטפס במדרגות. לקחה אותו השומרת בזרועותיה ונשאה אותו אל תא הגז”.
הנה הסיבה – מסיים “ניו יורק טיימס”: ילד אחד קטן.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.