רקע
שמואל דוד לוצטו
אגרות כרך א התקצ"ח – י' אב התקצ״ח 1/8/1838

Nr. CCV An Herrn Hos. H. Shorr in Brody

Nr. d’ordre de l’Index rais. 169

Vol. I Nr. 44

לכבוד ידידי היקר המשכיל והנבון כמ"ר יהושע העשיל שור ברכה ושלום.

מכתבך היקר הגיעני היום ויהי לי לששון ולשמחת לבבי, ולכשאוכל אשיב לך מענה. ועתה לא אתמהמה מכתוב אליך שורותים אלה, לומר לך שתמהר ותשלחהו לכרם חמד. ואמנם לענין שאמרת שאשאל את פי ידידנו החכם יש“ר אם יחפוץ שתוציא החוצה אגרתו למאהר; דע ידידי כי זאת יגרום לפחות עכוב ז' ימים, ומלבד זה ראוי שתדע כי לא היה הענין ממש כאשר חשבת, כי אמנם האגרת ההיא היתה סבה להדפסת ס' מגן החכמה, לא הרואה; ואמנם שתי שורות שכתב יש”ר באגרותיו ח"ב (עמוד 12) הן היו סבה להעלות חמה לנקום נקם. לכן זאת עצתי ידידי היקר, תשמיט ממכתבך האגרת ההיא וכל המתיחס אליה, מן “ואם תחפוץ לדעת” עד “יבא לכלל טעות”, ובטוב טעם ודעת תמלא החסרון ותקשר הענינים יפה. תמחול להוסיף באגרתך יום כתיבתה.

לענין הערתך על מה שאמרתי תלמידי סומכוס, דע ידידי כי לא בשגגה כתבתי, אלא בכוונה, כי חלילה לי להזכיר תלמידי ר' מאיר לגנאי, כי הלא כל ישראל תלמידי ר' מאיר הם, כי הוא סתם משנה, וחלילה לי להאמין שכל תלמידיו או רובם היו כסומכוס; ומאחר שמכל אותם התלמידים שהיו קנתֶרנים לא נזכר רק סומכוס לבדו, אני קורא תלמידי סומכוס לכל ההולכים בדרכיו, על דרך שאמרו תלמידי בלעם, אע"פ שלא ידענו אם בלעם העמיד תלמידים.

משירת דרך ארץ לא כתבתי יותר עד היום הזה.

הבחור קאזינער הוא באמת לומד הרפואה באוניווערסיטעט.

תקרא האגרת הלוטה פה ואח"כ תחתום אותה ותשלחה עם אגרתי ואגרתך.

תסלח לי ידידי כי לא אכתוב לפיליפזאהן על דבר בקורתך, כי לא אעשה דבר שהוא נגד רצון החכם שי"ר ושאולי יוכל להיות לו גרמא בנזקין. ואחרי מה שהודעתני, ירא אנכי פן גם אגרתך אלי לא יחפוץ שתצא החוצה. ואם אולי יכתוב לך הכורם שלא יוכל לפרסמה מפני מה שכתבת ברמז נגד הרב… אז תוכל למתק לשונך, עד שיתרצה.

על אודות ר' יעקב אנטולי לא ידעתי אלא מה שכתב דע–ראָססי בספריו דיציאונאריאו של המחברים העברים, והוא כי הוא העתיק מלשון ערבי ללה“ק פירוש אבן רשד ((Averrois על קצת ספרי אריסטו, ופירוש אבונצר ((Abunassar על ס' ההטעאה לאריסטו, וס' המבוא לפורפיריוס ((Porphirius, גם ס' האנליטיקי ((Analitici לאריסטו, ושהשלים אותו בשנת ד' אלפים תתקצ”ב (1232) בעיר נאפולי, ושהיה הקיסר פרידריך מיטיב עמו. גם העתיק ס' אַלמַגעסט לפטאלאמעאוס, וס' יסודות חכמת התכונה לאלפרגאני ((Alfragani, ושהחכם קריסטמאן העתיקו מלה“ק ללשון רומי והדפיסו בפרנקפורט בשנת ש”ן (1590). כל ההעתקות הנזכרות נמצאות כה וכה בכ“י, קצתן ברומא, קצתן בפארמא, בטורין, פאריש, ואקספארד. ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, כחפץ הכו”ח בחפזון פה פאדובה עשרה באב התקצ"ח

ידידך שד"ל



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53526 יצירות מאת 3182 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!