רקע
אברהם משה קולר
לקח טריפולי

באור בלהות שבעתים נשקף אלינו בימים אלה הפוגרום ביהודי לוב, כמו הפוגרום שקדם לו ביהודי מצרים והאינקביזיציה הרוחנית המשפילה ביהודי עיראק, סוריה והלבנון. כאילו אחד נסתר זמם לערוך אותם דוקא בימים אלה, למען תת לקח מכריע ­– אם יש עוד צורך בלקח זה ­– מה גורל צפוי ליהודי ארצות ערב, מה עמידתם השפלה, העלובה, התלויה על בלימה, עד מה הם נתונים למשיסה, להרג ולאבדון מידי עם הארץ, כאשר בגרמניה ובפולין, בהונגריה ובסלובקיה וברומניה. סדנא דארעא חד הוא וכל העולם לנו גרדום אחד. ואם היה עוד בתוכנו מתוּן ומבליג ומחפש שביב־אור ואחיזה בעלטת־עולם שאפפה את העם היהודי בתבל רבתי ­– באו מאורעות הדמים האלה בארצות הערבים שכנינו והעמידו את כל צבורנו, כל בני הישוב, אל מול הגורל היהודי, אשר צלצלה שעת הכרעתו עתה, אם לחיים ותקומה וגאולה ואם חס־ושלום לכליה. לאחר שראינו כיצד נשחטו ששה מליון יהודים והעולם לא נע ולא זע, ואנו כאן ידנו קצרה מלהושיע ­– היאך נוכל לראות בשקט כאשר מתלקחת האש גם כאן בסביבתנו, כאשר מפיחים אותה בכוונה כדי שתגע גם בקירות ביתנו האחד בעולם, בכונה למוטט את תקוות ישראל האחרונה! ­– ומשמעות מיוחדת לנו בימים אלה בפוגרום של טריפולי. מה גדולה היתה התדהמה ביום חמישי בבוקר, כאשר באו הידיעות הראשונות על כך בעתונים: איך ייתכן פוגרום על יהודים בארץ זו, הנמצאת בשלטון צבאי אנגלי, בארץ זו שבדורותינו לא שמענו על פרעות ביהודים בתוכה, בארץ זו שבמשך עשרות שנות שלטון הפאשיזם האיטלקי ואפילו בימי השתוללות גייסות רומל בה לא קרה כדבר הזה? ואכן, אמת נכון הדבר, בחסותו של השלטון הצבאי האנגלי נערך פוגרום לכל חוקותיו, כאשר הורגלנו לראות ברוסיה הצארית ובפולין האָנדקית: מתחילה ­– הסתה בריש גלי, בהעלמת עין (ואולי יותר מזה) מצד השלטון, ואחר כך ­– יום ויומים ויותר השתוללות דמים, מעשה הרג ושוד לאור היום, כמעט ללא הפרעה מצד השלטונות, ש“אינם יכולים” להשתלט ולהדביר את ההשתוללות מבראשיתה. ואחר־כך בוודאי תבוא נוסחא, המטילה את האשמה על היהודים עצמם. הכל כמוכר לנו מהעבר הלא־רחוק במזרח אירופה. אמנם כן: יש כאלה, היוצאים מכליהם, כדי לעורר מהומות בין יהודים וערבים בארץ־ישראל. יש מי שנפשם יוצאת לראות דם יהודי נשפך בארצנו ועושים כמיטב יכלתם לקרב את הדבר הזה. יש מי שהסתכסכות יהודית־ערבית דרושה לתכניותיהם השטניות, והם עוסקים במרץ בשליחות “קדושה” זו. גם בעולם המשוחרר שלאחר הנצחון על הנאציזם, משמש הדבר לקח לעם היהודי: כמה הפקר הם דמו, חייו וכבודו, והוא למרמס לכל חית־אדם גם בחסותו של שלטון אנגליה האדיר והנאור. הרי זה לקח לעיני כל העולם, כי אין חיים ואין עתיד ואין בטחון ליהודים בכל פינה מפינות העולם, בהיותם אך מיעוט, ואפילו בשלטון הצבאי של האנגלים. וניתן בזה עוד לקח מאלף: מה ערך לדברי ההבאי הנשמעים מפי דברי הערבים ותומכיהם, כי הארצות הערביות תשתתפנה במתן מקלט ומחסה לחלק מפליטי היהודים, כי אין הערבים מתנגדים ליהודים אלא רק לציונים, כי מובטחים להם ליהודים בארצות ערב חיי שלוה וטובה. כל מה שקרה במשך המלחמה ולאחר המלחמה, מוכיח, כי אין גואל ליהודים ולדמם ולחייהם גם עתה וגם בחסות מעצמות הברית, כי על כן לא יכבד על כל מסית ובעל־תככים, ויהיו המניעים אשר יהיו, להקים בבוקר בהיר אחד את ההמון הפרוע על רגליו ולשסותו ביהודים. כי אין לך דבר קל ונוח מזה, כי הפקר הם המיעוטים היהודיים וצפויים הם לפרעות ולהרג בכל יום.

אך זה גם לקח נוסף רב־משמעות לנו, העם היהודי היושב בארץ: לא נוסיף לראות במנוחה את ההשמדה של שארית ישראל בגלות ערב, כאשר בגלות אירופה המנואצת. לא נוסיף להשלים עם חיי כלימה ואימי טבח בכל הגלויות, לא נסבול עוד חיים תלויים תמיד מנגד, לא נוכל לשאת עוד חיים תלויים בחסדי עמי ערב ובחסדי מגינים אנגלים. נשבענו: נערה את כל כוח החיים וכוח המלחמה אשר בנו, ולא ננוח ולא נשקוט, עד אם תהיה גאולה לעמנו, ותוקם מולדת, אשר תשוב ותאסוף את בניה ממערב וממזרח, מכל התפוצות אשר הם נידחים שם, ­– למען ישובו ויחיו חיי כבוד ויצירה וקוממיות ובטחון בארצם, ככל העמים אשר על פני האדמה.

ט' כסליו תש"ו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53087 יצירות מאת 3105 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22008 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!