בשורה גדולה נתבשרנו: בימים האלה תוקמנה ארבע־עשרה נקודות־ישוב חקלאיות חדשות בפינות שונות של הארץ, וארבע מהן כבר נוסדו ביום הצהרת בלפור, בשני בנובמבר. זאת התשובה להתנקשות הגדולה בנפש מפעלנו, החוזרת ונשנית עתה מצדם של אלה, אשר ירשו לפני חדשים אחדים את כסאו של אבי ההכרזה ההיסטורית לפני 28 שנים. זאת היתה תמיד התשובה הניצחת והדרך היעילה ביותר אחרי כל גילוי מזימות רשע והתנקשות במפעל־הגאולה היחיד של ישראל במולדתו. אחרי התנפלות־הדמים של 1920 ו־1921 על הישוב היהודי הקטן בארץ מצד שכנינו, והפסקת העליה וגזירות רעות עלינו ו“ספר לבן” כהמשך וליווּי לכך מצד השלטונות ­– באה פתיחת ההתישבות הגדולה, המתפרצת, הפותחת פרק חדש בדברי ימי תקומתנו, בעמק יזרעאל. לאחר התקפת הדמים ומעשי הטבח הפראיים של שכנינו ב־1929 ושוב הצרת צעדינו וספר לבן כליווי לכך מצד ממשלתנו ­– באה פרשת ההתישבות בעמק־חפר ובכל איזור החוף, אשר זרעה רשת גדולה, של ישובי עובדים ליד המושבות ובאיזור־המטעים המתפתח. משנפתחה ההתקפה המתוכננת ורבת־ההיקף על הישוב העברי ומפעל הציונות בארץ כולה בשנת 1936 ואילך, בעזרת שונאים מקרוב ומרחוק, התקפה שהוכתרה בפרס של “הספר הלבן” 1939, הגוזר חנק על כל מפעלנו נפתחה הפרשה המזהירה, מלאת ההוד והגבורה של ישובי חומה ומגדל, אשר הכפילה בתקופה קצרה את רכושנו ההתישבותי בארץ. תמיד, אחר כל מעשה חדש של תוקפנות ומזימה וניסיון־החנקה בא גילוי המרץ העז של חלוץ־העם, נאפד יצר־החיים ותשוקת־הגאולה וצמאון־היצירה ולהט ההתקוממות והקוממיות, במפעלי יצירה והעפלה נועזים, המרחיבים גבולות, מרבים את הכוח, מאמצים את הרוח, יוצקים דם חדש לעורקי המחנה החלוצי העומד במערכה. ותמיד, בכוח מעשה ההתישבות, אשר ריכז את מיטב מאמציהם וכוחות גופם ונפשם של חלוצי ישראל המעפילים והמוסדות הלאומיים וההסתדרותיים, התעודד הישוב, התאזר המחנה הציוני והתגבר להמשך פעולתו הבונה, על אף כל המכשילים, אף סיכל את מזימות הרעה הנארגות בגלוי ובסתר. והנה חוזרת עלינו הפרשה. סגר בעדנו העולם מסביב. עוד לא שככו דמי מיליונים מישראל, שנשפכו כמים לעיני העולם האדיש והקר, ועדיין משתוללת שנאת ישראל ברוב ארצות אירופה, ויהודים נרצחים בראש חוצות. כבר עברו חדשים רבים לאחר הנצחון ושחרור העולם ורבבות יהודים עדיין מתענים במחנות הסגר בלב אירופה, ואין גואל ומושיע. ובעצם הימים האלה, עת משוועת ממעמקים תביעת ההצלה של המעונה בעמים אשר עייפה נפשו להורגים ולגוויעה איטית במחנות מות, תחת חסותם האדיבה של מעצמות הברית לוחמות החופש והצדק נארגת הבגידה הגדולה של אלה אשר הכוח עתה בידם, אשר האמנו בהם ובדבריהם, אשר כל העולם האמין בהם, אשר העם האנגלי עצמו האמין בהם. ועתה כמה וכמה חדשים לאחר כניסתה של ממשלת הפועלים לשלטון, הולכת ונרקמת בחסותה ­– הגדולה שבמזימות החנק למפעלנו, נרקמת התנקשות חדשה בישוב ובציונות, הקשה והאכזרית שבהתנקשויות. ולקול־הענות הזה גברה גם רשעות שכנים מסביבנו. ממשלות הארצות הערביות, אשר לא גילו כל כוח בפיתוח ארצותיהן והרמת מעמד עמיהן, מתחרות אחת ברעותה במלחמה בציונות, ברדיפת יהודים, בציד פליטי חרב יהודים בחתירתם למולדת היהודית. לנוכח החנק הסוגר עלינו, לנוכח ההתנקשות הנרקמת נגדנו ­– באה עתה שוב התשובה: התישבות! על אף הכל, בעצם ימי סערה ויסורים גדולים לשארית ישראל, עת כל לבבות בני הישוב דופקים בחרדה לקראת ימי ההכרעה לתקוות־ישראל היחידה בארץ הזאת ולגורל אחים נענים המשוועים להצלה ולפדות ­– עלה נעלה לפינות כיבוש והתישבות חדשות לצעירי ישראל ולחייליו, מצברי כוח וחיים ותקוות נוספים לעם ישראל, נקודות משען חדשות למלחמת ישראל, להצלתו וגאולתו. זה הפירוש להתישבות החדשה בעת הזאת, לאותן העלילות הנפלאות של מעשי עליות ההתישבות, ההולכות ונעשות בימי סתיו בהירים אלה על־ידי מחנות חלוצים מישראל. לב כולנו עמהם וברכתנו הלוהטת תלוום מראשית דרכם על אדמתם החדשה. אנחנו כולנו רואים במפעל־התישבות זה אך התחלה, פתח לזינוק מחדש של מבחר הכוחות החלוציים האצורים בנו לכיבושי קרקע ועליות התישבות בממדים גדולים, ההולמים את השעה הזאת, העונים במידת־מה לצרכי עם אשר נעקר מכל שרשיו בגולה ­– להצלה ולהשתרשות במולדתו האחת. בכוחנו זה, בכוח ההתישבות והעליה, אלה שני עמודי־התוך אשר כל הבנין נשען עליהם, אם יופעלו בידים אמיצות ונאמנות, היום ובימים הבאים ­– נתגבר על הקשיים האופפים אותנו, אף יצוא נצא למרחב.

ב' כסליו תש"ו.