רקע
אברהם משה קולר
החרם הערבי

ההסתה המשתוללת בארץ, זה כמה וכמה חדשים בכוונה לעורר מהומות בין יהודים וערבים, אם לא הצליחה עד כה בעשיית מהומות ממש, הרי הצליחה להכין מעשה, הטומן בחובו אפשרויות של הסתכסכות והסתבכות בקרב תושבי ארצנו והארצות השכנות. ה“ליגה” הערבית, יצירת כפיה של המדיניות הבריטית, אשר כל מהותה ומטרתה אינה אלא מלחמה בציונות, ראתה להכריז חרם כלכלי על היהודים בארץ־ישראל. וכבר הזדרזו אנשי ה“ליגה” וממשלות של המדינות הערביות להקים מנגנונים מיוחדים לביצועו וקיומו של החרם הזה. במשך כל השנים, מאז החלה פעולת היהודים לקומם את ביתם הלאומי, ובתקופה הנוכחית בפרט, גילו הם את רצונם העז לשיתוף וליחסי שלום ואמת עם שכניהם הערבים, ורצונם זה נתגלם גם במעשים. וככל שגדל כוחם של היהודים במספר ובעמדה שהם תופשים בכלכלת הארץ ופיתוחה בכל הבחינות ­– כן גדל מאמצם להבנה ולשלום עם שכניהם. בה במידה גדלה גם אי־תלותם ויכולת עמידתם למול כל מזימה רעה, אם תבוא. אולי זו הסיבה העיקרית לאי־הצלחת ההסתה בקרב השכנים, ולהיפך ­– תגבורת ההבנה ויחסים אנושיים הוגנים, כאשר גילו באופן כה נאה שכניה של גבעת־חיים. בזה אולי פתח־תקוה, שמזימת החרם המתבשלת במעבדת ה“ליגה” וגרוריה ­– תהיה כנפל בל חזה שמש, וסופה כשלון חרוץ. אולם עלינו להיות מוכנים גם לקבל את הכרזת המלחמה הזו, אם ההסתה תצליח הפעם והערבים יחרימו את תוצרת היהודים. במקרה זה עלינו להשיב חרם תחת חרם! גם הענין הממשי וגם הכבוד תובע מאתנו התגוננות גם בשדה זה ועמידה ברוב תכונה ונכונות ובפעולה נמרצה ומתוכננת ובאסטרטגיה נאותה ­– כדי להשיב מלחמה שערה. ידעו ירגישו נא גם שכנינו הערבים, כמו ידידינו האנגלים, כי היהודים אינם כמות ואיכות מבוטלת וכי הם יודעים להגן על עצמם ולעמוד בכבוד נגד מתקיפיהם. כל מה שקרה בחדשים האחרונים, וימי השרון ועמק־חפר בפרט, מחייבים אותנו לכך. אם נשק החרם יהיה נטוש כנגדנו ­– אין לנו אלא להעמיד גם מצדנו מרכז וועדות־פעולה לחרם נגדי ולשמור עליו בכל הכוח והאמצעים שבידינו. כמו בימי מצוקת המלחמה יכול נוכל לארגן ייצור מוגבר והספקת תוצרת בישוב, ובארגון טוב נוכל להסתדר ולעמוד. הרי זה מבחן קשה וגדול לנו. נראה שוב את רוח האחדות היהודית והאומץ והנאמנות, ואז תשמש לנו המערכה הזו, הכפויה עלינו, מקור נוסף לחישול הכוח והרמת הכבוד וחיזוק העמידה במאבק על התקומה היהודית שאנו נמצאים בתוכו.

ח' טבת תש"ו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53087 יצירות מאת 3105 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22008 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!