רקע
אברהם משה קולר
זעקת הישוב נגד הפסקת העליה

אכן, ברור הדבר בכל ברירותו האיומה: נפסקה לחלוטין כל עליית יהודים בזכות לארץ ביתם הלאומי. חצי שנה ומעלה לאחר נצחון בעלי־הברית במלחמה ומיגור המפלצת הנאצית, בעוד פליטי ישראל נמקים במחנות הריכוז שידי הנאצים כוננום והם נודדים לאלפיהם באין מקלט ומפלט ­– נסגרו שערי המולדת היהודית היחידה על מסגר בפני היהודים. זו הפעם הראשונה, מאז מאי 1921 (אז, עם התפרצות המאורעות נגד היהודים, הפסיק הנציב העליון זמנית את העליה) העיזה ממשלת המנדט, אשר חובתה לסייע לעליה ולהקמת הבית הלאומי היהודי ובזכות כך נמסר לה המנדט, להפסיק כליל עלית יהודים לארץ. והעיזה לעשות זאת, מה שלא העיזה כל ממשלה לפניה, דוקא ממשלת הפועלים, אשר הוּעלתה לשלטון מטעם מפלגת העבודה, זו אשר עשרות בשנים ראינו בה, אנחנו וראה בה כל העולם לוחמת ומגינה על זכות היהודים לחיי עם במולדתם. ושיא הרשע והעושק כלפי עם ישראל, לעיני כל העולם ­– הריהו בכפיפת גורלה של העליה היהודית לארץ לנדבת לבם של הערבים. לעומת אור המצפון האנושי להשיב גזילת־דורות לעם היהודי, השפוך על הצהרת בלפור ומגילת העמים החתומים על המנדט לאחר המלחמה העולמית הקודמת ­– נשפך אור בלהות על רוח ההתכחשות וגזילת העם היהודי, הנושבת מההצהרה של ה־13 בנובמבר וממהלך כל הפעולות של ממשלת הפועלים ביחס לארץ־ישראל, והעליה בפרט, מאז ועד היום הזה. בלב מר ושותת דם ישאלו מאות אלפי היהודים, אשר שירתו בצבאות האנגלים ובצבאות יתר עמי הברית במלחמה ואשר רבו קרבנותיהם בקרבות: האם לשם כך שפכו את דמם במלחמה, כדי שיישאר עמם היהודי, היחיד בתבל, אשר לו אין מקום תחת השמש לקיום אנושי, אשר לגביו אין שום התחייבות ואין שום חובה לקיום זכותו ההיסטורית והאנושית על מולדתו, אשר לו אין זכות עצמית לחיים של קוממיות וכבוד ובטחון ושגורלו ועתידו תלויים ברצונם של אחרים? מול החזות הזאת, חזות־האימים של הפסקת העליה, הוצג הישוב היהודי בארץ, הוצג העם היהודי כולו. גזירת הפסקת העליה כבדה היא מכל יתר גזירות אשר ניתכו עלינו מידי הספר־הלבן ומגשימיו, כי באין עליה ­– נפסק פתיל חייתו ושורש תקותו של כל מפעל הגאולה וההצלה שלנו בארץ; כי באין עליה ­– אין מה שיחַיה ויאַמץ ויזין את חיינו ומעשינו יום יום; כי באין עליה ­– מתערערים יסוד קיומנו וקרקע גידולנו ואיתנות בטחוננו בימים הבאים; כי באין עליה ­– איך נוכל ונראה באבוד כל הצלה לפליטת ישראל המיטלטלת מגל אל גל בים הנרגש של משכנות ישראל באירופה, אשר הפכה בית־קברות גדול וגיהינום ליהודים; באין עליה ­– חזוּת קשה נשקפת גם לישוב הקיים עצמו. ועל כך נפקחו עיני הישוב כולו ונציגי כל הצבור העברי, והוא נזעק בשבוע שעבר אל מול פני הסכנה הגדולה הזאת, גם השמיע לעצמו ולפני כל העולם את זעקתו על מעללי הרשע והאכזריות אשר עוללה לנו הממשלה האנגלית בזמן הזה. והיתה זאת לא רק זעקה, אלא גם אזעקה ­– אזעקה לישוב ולכל בית ישראל, לקומם את שארית המצפון אשר שרד עוד בעולם נגד הפסקת העליה. היתה זאת לא רק אסיפת מחאה וגילוי זעם וביטוי הקיפוח והגזל, אשר שליטי עולם נוהגים בחלש שבאומות, אלא ­– קריאת התאזרות מחודשת לעמידה על חיינו ועל זכותנו לחיים ולגאולה, ככל העמים אשר על פני האדמה, קריאה נגד המזימה המבישה לעשות את הצלתנו וגאולתנו ועליתנו לארץ תלויות ברצון חברי הליגה הערבית ומושלי ארצות המזרח הערבי, המזימה למסור אותנו לחסדי העולם הערבי שמסביב. לא יקום ולא יהיה! לא מידי ממשלת הפועלים הנוכחית קיבלנו את זכותנו על ארץ אבותינו, לעלות אליה ולחיות בה, ולא היא תפסיק לנו את הזכות הזאת. ולא מפי מלכי מצרים וסעודיה אנו חיים, ולא הם יחתכו את גזר דיננו, ולא הם יפסיקו לנו את דרכנו אל ארצנו שלנו. אף לרגע אחד לא נשלים עם המזימה של הפסקת העליה. אל דמי לנו ­– עד אם נסכל מזימה ונשבר בריחים, ושערי ארצנו ייפתחו לרווחה לפני בניה השבים אליה בזכוּת.

כ“א שבט תש”ו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53087 יצירות מאת 3105 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22008 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!