א    🔗

יְבֹרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח יִצְרִי הָרָע,

מְפַתֵּנִי לִפְשֹׁעַ, מֵסִיתֵנִי לַחֲטֹא,

טוֹעֵן: יֵש שָֹכָר לַעֲבֵרָה,

יֵשׁ גְּמוּל לַגּוּף עַד לֶכְתּוֹ. – –

אָדָם כֵּאלֹהִים, כִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ,

לֹא יַשִֹּיגֵהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף;

לִבּוֹ כָּאֶגְרוֹף וְחִשְׁקוֹ בִּמְלֹא עוֹלָמוֹ,

וְאֵין שֵׂיבָה לְיִצְרוֹ וּלְעוֹלָם יָנוּב.

רַק צוּרֵנוּ יוֹצְרֵנוּ אוֹתָנוּ יָבִין,

שֶׁבְּשָׂרֵנוּ כָּמַהּ, שֶׁדָּמֵנוֹ חוֹמֵד,

שֶׁרַק קַב שֶׁל תַּאֲוָה מֵעֲשָׂרָה קַבִּין

בְּיָדֵנוּ לוֹקְחִים וּכְבָר לִּבֵּנוּ מֵת.

כָּל חֵטְא נָעוּץ בַּחֵטְא הַקַּדְמוֹן,

בַּחֵטְא שֶׁאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ.

וְאוּלַי נֹוצַר הָאָדָם אַף הוּא בֶּעָוֹן,

הֵן הִזְהִירוּ מַלְאָכִים: אֵין רֶשַׁע כְּרִשְׁעָתוֹ.

וְאוּלַי זֶה סוֹד אֱלֹהִי,

וְרַק צַדִּיקֵי הַדּוֹר יְפַעַנְחוּהוּ.

וְאוּלַי תֵּבֵל זוֹ לֹא הִיא,

לֹא הִיא שֶׁנִּבְרְאָה בְּאֹמֶר פִּיהוּ.

כִּי אֶפְשָׁר שֶׁבְּמוֹ יָדֵינוּ יָצַרְנוּ עוֹלָמֵנוּ,

וְאָמַרְנוּ: יְהִי חֹשֶךְ, יְהִי אוֹר.

הֵדֵנוּ לֹא הִגִּיעַ, לֹא נִשְׁמַע קוֹלֵנוּ,

וְנִשְׁאַרְנוּ בַּתֹּהוּ וָבוֹהוּ עַד אַחֲרוֹן הַדּוֹר. – –

ב    🔗

מַה זַּךְ הַחֵטְא הַנּוֹצֵץ בְּעֵינֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה.

מָה רַךְ הַזָּדוֹן הַמִּסְתַּתֵּר בְּאוֹר חִיּוּכָהּ.

אֲנִי רוֹצֶה, רוֹצֶה לִהְיוֹת גִּצִּים בְּאִשָּׁהּ.

לֹא לְהַצְלִיל הַדַּעַת, אֲנִי רוֹצֶה מְבוּכָה.

יִצְרִי הַטּוֹב מַתְרֶה: בְּקִסְמָהּ יֵשׁ אֶרֶס,

הִיא עָלֶיךָ תִּמְלֹךְ, וְאַתָּה לָהּ מְשָׁרֵת;

וְיִצְרִי הָרָע רַק רוֹמֵז: רַעֲנָנָה הָעֶרֶשׂ, – –

אֶת הָרֶמֶז הֵבַנְתִּי, וְאֵינֶנִּי מִתְחַרֵט.

כִּי רָצִיתִי, רָצִיתִי בְּרִשְׁתָּהּ לְהִלָּכֵד,

לְדִגְלָהּ לְהִכָּנַע, לָלֶכֶת שְׁבִי בְּאַרְצָהּ.

אֶשָּׂא כָּל עֹנֶשׁ עֲבוּר יְפִי הַחֵטְא,

אֶשָּׂא כָּל גְּזֵרָה עָלַי נֶחֱרָצָה.

יְבֹרַךְ יִצְרִי הָרָע, פִּתַּנִי וָאֶפָּת.

הֶחֱזִיר לִי צַלְעִי הֶחָסֵר.

הָיָה לְדָמִי הָרָדוּם כְּמֶלַח לַפַּת.

אֱלֹהִים אוֹתִי יְיַסֵּר, יְיַסֵּר. – –

ג    🔗

נָקֵל לִשְׁכֹּחַ שֶׁפַע רַב וְטוֹב שֶׁל מְרוֹמִים.

נָקֵל לִשְׁכֹּחַ שֶׁמְּאוֹרוֹת נִתְלוּ שָׁם בִּשְׁבִילֵנוּ.

אַךְ לֹא נָקֵל לִשְׁכֹּחַ שֶׁכֻּלָּנוּ פֹּה מְרֻמִּים,

שֶׁאַרְצֵנוּ לֹא אַרְצֵנוּ, גְּבוּלֵנוּ לֹא גְּבוּלֵנוּ. – –

אָנוּ חוֹתְרִים וְחוֹתְרִים בְּאֵין חוֹף,

עַד כִּי גַּל מִגַּלִּים יְבַלְעֵנוּ.

דּוֹמֶה שֶׁכֻּלָּנוּ חָבִים פֹּה אֵיזֶה חוֹב,

חוֹב שֶׁיִּפָּרַע רַק בִּכְלוֹת בְּשָׂרֵנוּ.

וְזוֹכֵר אָדָם תָּמִיד שֶׁיָּמָיו עוֹמְדִים לִבְרֹחַ,

כְּצִפּוֹר מִכְּלוּב, כְּאַסִּיר מִכֶּלֶא.

כִּי רוֹצִים יָמִים לְעַצְמָם, לְעַצְמָם לִזְרֹחַ,

וְלֹא לְמַעַן אֵלֶּה, וְלֹא לְמַעַן אֵלֶּה. – –

וְשׂוֹנֵא אָדָם אֶת עַצְמוֹ, וְשׂוֹנֵא אֶת אָחִיהוּ.

וְלִבּוֹ אָבֵל, וְכָהוּ עֵינָיו, וְיָדָיו עִצָּבוֹן.

עַד שֶׁיָּבוֹא אֶחָד, מְיוּאָשׁ וְזוֹרֵחַ, וַיְנַחְמֵהוּ:

הָעוֹלָם הוּא כַּפָּרָה, הָעוֹלָם אֵינוֹ עָוֹן.

הֶעָוֹן כְּבָר הָיָה, הוּא הָיָה נוֹרָא.

עֲוֹנֵנוּ רַק צַעֲצוּעַ, צַעֲצוּעַ שֶׁל יְלָדִים;

עֲצוּבִים וְשׂוֹנְאִים וְעוֹד יֵשׁ בָּנוּ אוֹרָה.

אָנוּ חוֹטְאִים וּמֵתִים, חוֹטְאִים וְנוֹלָדִים. – –

ד    🔗

רִשְׁעָתִי כְּבָר זוֹרֶמֶת מֵאֵלֶיהָ בְּזִרְמָהּ,

וְנוֹצֶצֶת לִי בִּמְצוּלוֹתֶיהָ הַפְּנִינָה.

אֲנִי כְּבָר יוֹדֵע לָשֵׂאת בַּלֵּב שַׁלְוָה שֶל מִרְמָה,

וּכְסוּת לָעֵינַיִם – דֹּק שֶׁל חֲנִינָה.

מַה קַּל לָמַדְתִּי הֱיוֹת פֹּה אַכְזָר,

לֵב לְהַקְשִׁיחַ, רַק רֹע לִזְרֹעַ,

הֱיוֹת לְאָחִי אַךְ נָכְרִי, אַךְ זָר,

לְהַרְאוֹת לַבְּרִיּוֹת רַק קְשִׁי הַזְּרֹעַ.

לַחֲטֹא וְלִשְׂנֹא, וְלִהְיוֹת שָׁלֵו,

כְּאִילָן בַּשָּׁרָב, כְּנָחָשׁ בַּסּוּגַר.

לִגְזֹל וְלִרְצֹחַ כִּבְלִי לֵב.

לְחַיֵּיךְ לְדַם אָדָם כִּי יֻגָּר.

כִּי אֵיךְ אוּכַל נַפְשִׁי הַיּוֹם לְהַחֲיוֹת,

וְעָלַי יִצְרִי הַטּוֹב לְהַשְׁלִיט.

כְּי אֵיךְ אוּכַל לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין חַיּוֹת,

וְחֶרֶב כְּתוּתָה לְאֵת לְהַבְלִיט.

הָיָה לִי רֵעַ וָטוֹב יִצְרִי הָרָע.

לִמְדַּנִי לִחְיוֹת, לִלְחֹם וְלִכְבֹּשׁ.

לֹא יֶחֱרָה אַף אֱלֹהִים, לֹא יֶחֱרָה,

הֵן בִּיצִיר כַּפָּיו לֹא יֵבוֹשׁ. – –

ה    🔗

וַיָּבוֹא שׁוּב הַזָּקֵן הַנָּבוֹן

מוּסָר לִי לְהַטִּיף.

וַיִּמְנֶה בִּי כָּל פֶּשַׁע וְעָוֹן,

וַיֹּאמַר דַּרְכִּי לְהֵיטִיב.

אֲהָה! מַה רַבָּה תֻּמָּתִי!

וְאִוֶּלֶת נְעוּרַי מַה תִּגְדָּל!

מָתַי, מָתַי תָּבוֹא חָכְמָתִי,

אֱמוּנָתִי בַּכֹּל מָתַי תֶּחְדָּל?

אֲהָה! מָה רַכּוּ עַצְמוֹתַי!

מַה נָּבוּב קוֹלִי הָרוֹנֵן!

עָנִי בְּמַעֲשַׂי, עָנִי בִּשְׁנוֹתַי,

עַל גּוֹזָל רַךְ מִי יְגוֹנֵן?

וַתָּבוֹא שׁוּב הַנַּעֲרָה הַתַּמָּה,

וּפִיהָ פָּתְחָה בִּצְחוֹק.

וַתֹּאמַר: מַה כִּי תָּנוּמָה?

וָאֶתְעוֹרֵר עַד בְּלִי חוֹק.

וַנֹּאמַר יַחְדָּו לַזָּקֵן הַנָּבוֹן:

כֻּלָּנוּ כָּמוֹךָ עוֹד נַזְקִין וְנָבִין,

אַךְ בֵּינְתַּיִם יִמְתַּק לָנוּ הָעָו,

בֵּינְתַּיִם יָמֵינוּ תַּקִּילִין וְטָבִין.

גְּדוֹלָה עוֹד אִוַּלְתֵּנוּ, כֹּה לֶחָי!

אָנוּ עוֹד מַאֲמִינִים בַּכֹּל כִּפְתָאִים.

אָנוּ טוֹפְחִים עַל שִׁכְמֵי אֶחַי: אֶחָי!

וְרוֹאִים אֶת הָעוֹלָם בְּעֵינֵי גְדָיִים.

נִהְיֶה, עוֹד נִהְיֶה גַם אָנוּ תְּיָשִׁים,

וְנֹאמַר לְכָל גְּדִי: בִּקְהָלֵנוּ מָה תֶּחְשָׁב.

בֵּינְתַּיִם גְּדָיִים חוֹטְאִים וְנֶעֱנָשִׁים,

כִּי אֵימָתַי, אֵימָתַי, אִם לֹא עַכְשָיו.