רַבִּים הֵם הָאוֹמְרִים כִּי בְּאַרְצֵנוּ, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵין לְהַבְדִּיל בֵּין סְתָו לְחֹרֶף, בֵּין אָבִיב לְקַיִץ. לְדִבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה יֶשְׁנָן בָּאָרֶץ שְׁתֵּי תְקוּפוֹת וְהֵן: יְמוֹת הַחַמָּה וִימוֹת הַגְּשָׁמִים.
טוֹעִים הֵם הָאֲנָשִׁים הַסּוֹבְרִים כָּךְ. אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת רַבַּת תְּמוּרוֹת וְשִׁנּוּיִים הִיא. עִבְרוּ בָּאָרֶץ וּרְאִיתֶם מָה־רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין הַצָּפוֹן הַגָּשׁוּם לְבֵין הַדָּרוֹם הַיָּבֵשׁ מִמָּיִם. לֹא לַשָּׁוְא קוֹרְאִים לְאֶרֶץ הַדָּרוֹם יְבֵשָׁה זוֹ בְּשֵׁם נֶגֶב – כִּי מְנֻגֶּבֶת הִיא מִמַּיִם כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
מֶזֶג הָאֲוִיר מִשְׁתַּנֶּה מֵעוֹנָה לְעוֹנָה וְעִם הַשִּׁנּוּיִים בְּמֶזֶג הָאֲוִיר יֵרָאוּ שִׁנּוּיִים בְּעוֹלַם־הַחַי וּבְעוֹלַם־הַצּוֹמֵחַ.
בְּיִחוּד רַבִּים הֵם הַשִּׁנּוּיִים בְּעוֹנַת הַסְּתָו, וּתְקוּפָה זוֹ אֲשֶׁר בָּהּ קַיִץ וָחֹרֶף נִלְחָמִים בֵּינֵיהֶם עוֹנָה עֲשִׁירָה הִיא בְּתוֹפְעוֹת טֶבַע מְעַנְיְנִים וּמֻפְלָאִים.
בַּסְּתָו חָלָה עוֹנַת מַסְעֵי הַצִּפֳּרִים. מַסַּע־צִפֳּרִים זֶה הִנּוֹ חִידָה עַד הַיּוֹם וּבְנֵי אָדָם עוֹמְדִים תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם: מַסָּעוֹת אֵלּוּ עַל שׁוּם מָה הֵם?
בַּצָּפוֹן הָרָחוֹק – שָׁם, קָרוֹב לָאֲזוֹרִים בָּהֶם נוֹצְּצִים בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ קַרְחוֹנֵי עַד, בַּחֲצִי הָאִי הַסְקַנְדִינַבִי – מְבַלִּים הָעֲגוּרִים אֶת יְמוֹת הַקָּיִץ.
עֲגוּרִים אֵלֶה דוֹמִים הֵם לַחֲסִידוֹת
עֲגוּרִים אֵלֶּה דוֹמִים הֵם לַחֲסִידוֹת, אַךְ שׁוֹנִים מֵהֶן בְּכַמָּה פְּרָטִים. לָעֲגוּרִים צִיצַת נוֹצָה בְּרֹאשָׁם, צִבְעָם הַכְּלָלִי אָפֹר הוּא וְהֵם מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת בִּמְעוּפָם: קוֹל גּוּר… גּוּר… גְּרוּס… גְּרוּס… יִשָּׁמַע מִפִּיהֶם כָּל עוֹנַת הַמָּעוֹף, לָכֵן יִקְרְאוּ לָהֶם בְּעִבְרִית בַּשֵּׁם עָגוּר וּגְרוּס גְּרוּס בְּכָל לָשׁוֹן אַחֶרֶת.
עֲגוּרִים אֵלֶּה מְבַלִּים אֶת יְמֵי הַקַּיִץ בִּנְעִימִים, שָׁם בַּצָּפוֹן הַקַּר. נוֹדְדִים הֵם מִבִּצָּה אֶל בִּצָּה וּמִסְּבָךְ אֶל סְבָךְ. תּוֹדוֹת לְרַגְלֵיהֶם הָאַרֻכּוֹת יְכוֹלִים הֵם לְהִכָּנֵס אֶל כָּל בִּצָּה וְאֶל כָּל מַדְמֵנָה וְשָׁמָּה יִמְצְאוּ מְזוֹנָם בְּשֶׁפַע.
וּבְכָל זֹאת! הִנֵּה הִגִּיעָה עוֹנַת הַסְּתָו. חֹסֶר מְנוּחָה תָּקַף אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ. לְפֶתַע הֵחֵלּוּ אֵלֶּה הַבּוֹדְדִים מִתְלַקְּטִים וְנֶאֱסָפִים אֶחָד לְאֶחָד, הִנֵּהּ הֵם מִתְהַלְּכִים בַּעֲדָרִים עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹרִים הַגְּדוֹלִים, וְיוֹם אֶחָד הֵם עוֹקְרִים וְנַעֲלָמִים מִן הַסְּבִיבָה וְאֵינָם.
לְאָן נֶעֶלְמוּ אֵלֶּה הַמְּעוֹפְפִים? דָּרוֹמָה הֵם יוֹרְדִים, אֶל הָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת. עֲגוּרִים אֵלֶּה יוֹצְאִים לְהָקוֹת לְהָקוֹת. בְּרֹאשׁ הַלַּהֲקָה עָף הַמַּנְהִיג וְאַחֲרָיו, בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֲלַכְסוֹנִיּוֹת, עָפִים שְׁאָר בְּנֵי הַלַּהֲקָה. תּוּכַל לְהַכִּיר אֶת הָעֲגוּרִים לְפִי צוּרַת מַסָּעָם הַדּוֹמָה לְזָוִית אוֹ לְחֵץ!
עֲגוּרִים אֵלֶּה עוֹבְרִים בְּמַסָּעָם עַל פְּנֵי אַרְצֵנוּ וְיוֹשְׁבֵי אֶרֶץ הַחוֹף יֵהָנוּ לְמַרְאֵה לַהֲקוֹת עֲגוּרִים אֵלֶּה.
וּלְעֻמָּתָם הַשְֹּׂלָוִים. – הַלָּלוּ קְטַנִּים וּשְׁמֵנִים הֵמָּה, זָנָב קָצָר לָהֶם וּמְעוּפָם קָשֶׁה. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! בְּהַגִּיעַ עוֹנַת הַסְּתָו, יֵאָסְפוּ הַשְּׂלָוִים בִּלְהָקוֹת עֲצוּמוֹת וְיַחַלְפוּ־יַעַבְרוּ עַל פְּנֵי הַיָּם. בְּהַגִּיעָם אֶל הַחוֹף יִפְּלוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים וְאָז יַאַרְבוּ לָהֶם בְּנֵי אָדָם רָעִים וְיָצוּדוּ אוֹתָם לְאַלְפֵיהֶם.
תּוֹפָעָה זוֹ, מַסַּע הַצִּפֳּרִים, עִנְיְנָה אֶת בְּנֵי הָאָדָם עוֹד בִּימֵי קֶדֶם וְהַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ קָרָא בְּתִמָּהוֹן: “גַּם חֲסִידָה בַּשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתוֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה”.
וּבְעוֹלַם הַצּוֹמֵחַ? רִאשׁוֹנִים לַבְּשׂוֹרָה הֵם הַחֲצָבִים. הַלָּלוּ מְרִימִים אֶל עַל אֶת שַׁרְבִיטֵי פִּרְחֵיהֶם הַקְּטַנִּים כְּאִלּוּ רוֹצִים הֵם לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי הָאָדָם כִּי יִתְכּוֹנְנוּ יָפֶה־יָפֶה לִקְרַאת הַחֹרֶף הַקָּרֵב וּבָא.
אֶת עִקְבוֹת הַסְּתָו אֶפְשָׁר לְהַכִּיר יָפֶה־יָפֶה בְּקִרְבַת נַחֲלֵי הַמָּיִם. עַל שְׂפַת הַנְּחָלִים גְּדֵלִים צְמָחִים וְשִׂיחִים רַבִּים. הַלָּלוּ טוֹב לָהֶם בַּקָּיִץ. הַשֶּׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת, הַמַּיִם מַשְׁקִים אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם וְנָעִים וְטוֹב לִצְמָחִים אֵלֶּה בִּימוֹת הַחֹם.
אַךְ הִנֵּה קְרֵבִים וּבָאִים יְמֵי הַקָּרָה וְהַחֹרֶף: בְּרַעַם וָרַעַשׁ הוּא מוֹפִיעַ, וְהַקֹּר אֲשֶׁר הוּא מְשַׁלֵּחַ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מַקְפִּיא אֶת הַצְּמָחִים. בִּימוֹת הַחֹרֶף אֵין פְּרָחִים; הָעֵצִים אֵינָם עוֹשִׂים עָלִים וְאַף לֹא פְּרָחִים וּפֵרוֹת.
קָשִׁים הֵם יְמוֹת הַחֹרֶף לַצְּמָחִים, כִּי הַכֹּל קוֹפֵא וְהוֹפֵךְ לְקֶרַח. צִמְחִיַּת הַמַּיִם רְגִישָׁה הִיא אֵפוֹא לְשִׁנּוּיִים אֵלֶּה וּבְהַגִּיעַ עוֹנַת הַסְּתָו יְמַהֲרוּ כָּל הַצְּמָחִים שׁוֹכְנֵי הַמַּיִם לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים, לְהָקִים זְרָעִים, לְמַעַן יוּכְלוּ לָנוּחַ וְלָנוּם כָּל יְמוֹת הַקָּיִץ.
לְיַד נַחֲלֵי אַכְזָב, פּוֹרֵחַ “שִׂיחַ אַבְרָהָם” בַּעַל הַפְּרָחִים הַסֶּגּוֹלִים. גַּם הַהַרְדּוֹף, הַנַּעְנְעָה, הַטַּיּוּן וְהַלּוּבְיָה – כֻּלָּם כֻּלָּם פּוֹרְחִים עַתָּה לְאֹרֶךְ נַחֲלֵי הַמָּיִם. אֲפִלּוּ הַצֶּמַח בַּעַל הַקָּנִים הַגְּבוֹהִים הַנִּקְרָא “עַב קָנֶה”, גַּם הוּא מִזְדָּרֵז לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים. פְּרָחָיו אֵלֶּה מְסֻדָּרִים בְּצוּרַת מַכְבֵּד.
בְּקֶרֶב צִמְחִיַּת הַמַּיִם מָרְגֶשֶׁת הִתְחָרוּת בִּפְרִיחָה. עוֹד מְעַט וּפְרָחִים אֵלֶּה יֵעָלְמוּ. אוּלָם בֵּינְתַיִם יָמִים אֵלֶּה, יָמִים טוֹבִים הֵם לַדְּבוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת.
הַדְּבוֹרִים נוֹהֲרוֹת אֶל נַחֲלֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהִצְטַיֵּד בְּצוּף וְאַבְקָה מִפִּרְחֵי הָעוֹנָה. עוֹד מְעַט וְהַפְּרָחִים יַהַפְכוּ לְפֵרוֹת. הַזְּרָעִים יָפוּצוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. בֵּינְתַיִם יָבוֹא הַחֹרֶף וּמַרְבִּית צִמְחֵי הַמַּיִם יִשָּׁאֲרוּ עֲרוּמִים לְלֹא עָלִים וּלְלֹא פְּרָחִים. הֵם יְשֵׁנִים שְׁנַת יְשָׁרִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף.
וְהַיַּתּוּשִׁים, הַזְּבוּבִים, הַחֲרָקִים, הַדְּבוֹרִים, הַצְּרָעוֹת? מַה־יִהְיֶה עִמָּהֶם?
גַּם הֵם מַרְגִּישִׁים כִּי הִנֵּה הִנֵּה יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם יָמִים קָשִׁים. הַנְּמָלִים מְמַהֲרוֹת לְהָכִין לָהֶן אֶת לַחְמָן: הֵן מַעֲמִיקוֹת לָרֶדֶת בָּאֲדָמָה, כִּי בִּימוֹת הַחֹרֶף הֵן תִּשָּׁאַרְנָה כְּלוּאוֹת וּסְגוּרוֹת בַּמְּאוּרוֹת שֶׁלָּהֶן.
וְהַדְּבוֹרִים אוֹ הַצְּרָעוֹת! אֵלּוּ מַרְגִּישׁוֹת כִּי לֹא תוּכַלְנָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בִּימוֹת הַקֹּר. כַּאֲשֶׁר מִתְקָרֵר הָאֲוִיר, הֵן נוֹפְלוֹת אַרְצָה כִּזְבוּבִים לְאַחַר שֶׁהִתִּיזוּ עֲלֵיהֶן רְסִיסִים מִן הַנּוֹזֵל הַנִּקְרָא פִּירֶטְרוּם, הַמֵּמִית בָּהֶן. לְאַט לְאַט נֶעֱלָמוֹת הַצְּרָעוֹת – הֵן הָלְכוּ כֻּלָּן לִמְנוּחָתָן; הֵן מֵתוּ וְאֵינָן; נִשְׁאֲרָה רַק הַמַּלְכָּה, אֵם הַכַּוֶּרֶת. הִיא אֵינָהּ מֵתָה. הִיא מְחַפֶּשֶׂת לָהּ מְקוֹם מִקְלָט בְּחוֹרֵי עֵצִים אוֹ אֲבָנִים וְשָׁם הִיא נִשְׁאֶרֶת עֲלוּבָה וַעֲזוּבָה כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף.
הַיְלָדִים שְׂמֵחִים, כַּמּוּבָן, הוֹאִיל וְהֵם נִפְטָרִים מִצָּרָה זוֹ, צָרַת הַצְּרָעוֹת הַקָּשָׁה כָּל כָּךְ.
דְעוּ לְהִתְלַבֵּשׁ כַּהֲלָכָה…
בְּעוֹנַת הַסְּתָו, יֵעָלְמוּ לְאַט לְאַט רַבִּים־רַבִּים מִן הַחֲרָקִים וְהַזְּבוּבִים לְמִינֵיהֶם. הֵם מַרְגִּישִׁים כִּי הַקֹּר מִשְׁתַּלֵּט עַל הָאָרֶץ וְהֵם נוֹפְלִים אַרְצָה וּמֵתִים. אוֹהֲבֵי שֶׁמֶשׁ הֵמָּה וּבַחֹרֶף נְטוּלִים הֵם כָּל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל קִיּוּם.
עוֹנַת הַסְּתָו רַבַּת תַּהְפּוּכוֹת הִיא. יֵשׁ וְחַמְסִין כָּבֵד יָעִיק עַל הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ וְיֵשׁ וְרוּחַ עַזָּה תִּשְׁתַּלֵּט עַל הַתֵּבֵל.
חֲכָמִים אָמְרוּ כִּי “סוֹפוֹ שֶׁל קַיִץ קָשֶׁה מִן הַקָּיִץ”. וְאָמְנָם: יָמִים חַמִּים בַּסְּתָו קָשִׁים הֵם מְאֹד מְאֹד לָאָדָם. יֵשׁ אֵפוֹא לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד בְּיָמִים אֵלֶּה. בִּימֵי הַסְּתָו נִתֶּנֶת רְשׁוּת לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהִתְעַלֵּל בִּבְנֵי אָדָם, וַעֲלֵיכֶם, הַיְלָדִים, לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד לִבְלִי לִנְפֹּל בָּרֶשֶׁת אֲשֶׁר טָמַן לָכֶם זֶה הָרָשָׁע. הִזָּהֲרוּ וְהִשָּׁמְרוּ מִפָּנָיו. שִׁמְרוּ עַל בְּרִיאוּתְכֶם וּדְעוּ לְהִתְלַבֵּשׁ כַּהֲלָכָה בְּהֶתְאֵם לְמֶזֶג הָאֲוִיר אֲשֶׁר בַּחוּץ.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל סְתָו חוֹזְרִים הַיְלָדִים לְבֵית הַסֵּפֶר
בְּסוֹפוֹ שֶׁל סְתָו חוֹזְרִים הַיְלָדִים לְבֵית הַסֵּפֶר. אָמְנָם קָשֶׁה עֹל הַלִּמּוּדִים בְּיָמִים אֵלֶּה לְאַחַר הַחֹפֶשׁ הָאָרֹךְ, אַךְ אֵין הַדָּבָר נוֹרָא כָּל כָּךְ. הֲלֹא נַחְתֶּם כַּהֲלָכָה; אֲסַפְתֶּם כֹּחַ בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ וְטוֹב טוֹב תַּעֲשׂוּ אִם תַּעַסְקוּ בְּמִקְצָת בְּפָרָשַׁת הַחַגִּים הַבָּאִים אֵלֵינוּ דְחוּפִים בְּזֶה אַחַר זֶה.
אֲבוֹתֵינוּ, בְּשִׁבְתָּם עַל אַדְמָתָם, אִכָּרִים הָיוּ וִימֵי הַסְּתָו הָיוּ לָהֶם לִימֵי מְנוּחָה בֵּין עוֹנַת עֲבוֹדָה אַחַת לְמִשְׁנֶהָ. הָאִכָּרִים אָסְפוּ אֶת הַתְּבוּאָה מִן הַגֹּרֶן; הַכּוֹרְמִים בָּצְרוּ אֶת עִנְּבֵיהֶם; הַתְּאֵנִים וְהָרִמּוֹנִים נֶאֶסְפוּ; הַמַּחְסָנִים מְלֵאִים מִכָּל טוּב וְלִבּוֹ שֶׁל הָאִכָּר טוֹב עָלָיו. לֹא פֶּלֶא אֵפוֹא כִּי דַוְקָא יָמִים אֵלֶּה נִקְבְּעוּ כִּימֵי חַגִּים וּשְׂמָחוֹת.
אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים.
אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ כִּי “לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל מִטּוּ בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאָז בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת לָחוּל בַּכְּרָמִים וְהֵן לוֹבְשׁוֹת בִּגְדֵי לָבָן”.
שִׂמְחָה זוֹ, שִׂמְחַת אֱמֶת הָיְתָה לָהֶם, לָאִכָּרִים. שָׂמוֹחַ שָׂמְחוּ כִּי בֵּרֵךְ הָאֵל עֲמָלָם וְנָתַן לָהֶם יְבוּל בְּרָכָה. מִיָּד לְאַחַר הַחַגִּים הֵחֵלָּה תְקוּפָה חֲדָשָׁה, תְּקוּפַת הַזְּרִיעָה, וְעִם הַזְּרִיעָה בָּאָה דְאָגָה חֲדָשָׁה, דְּאָגָה וּתְפִלָּה לְהַצְלָחַת הַיְּבוּל הַבָּא. הִנֵּה לָכֵן הָיוּ יְמֵי הַסְּתָו יָמִים בָּהֶם שָׂמַח הָאִכָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְשִׂמְחָתוֹ מְהוּלָה הָיְתָה צַעַר וַחֲרָדָה לְגוֹרַל יְבוּלוֹ.
לְיָמִים אֵלֶּה, יְמֵי הַצּוֹם וְהַתְּפִלָּה, הַשִּׂמְחָה וְהַבֶּכִי, קָרְאוּ הָעִבְרִים בְּשֵׁם “יָמִים נוֹרָאִים”, כִּי בָּהֶם נֶחֱרַץ גּוֹרָלוֹ שֶׁל הָאָדָם לְשֵׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד.
יְמֵי הַסְּתָו רַבֵּי תְמוּרָה הֵם אֵפוֹא לֹא רַק בַּחַי וְהַצּוֹמֵחַ כִּי אִם גַּם בְּחַיֵּי הָאָדָם בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹהָיו.
וְאַתֶּם, יְלָדִים, דְּעוּ: יְמֵי הַסְּתָו – שְׁלִיחִים רִאשׁוֹנִים הֵם, הַמְּבַשְּׂרִים אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל הַחֹרֶף. הִכּוֹנוּ וְהִתְכּוֹנְנוּ לִקְרַאת הַחֹרֶף; הֱיוּ נְכוֹנִים בְּעוֹד מוֹעֵד, וְאָז לֹא תִּירְאוּ מִפְּנֵי הַחֹרֶף וּמִפְּנֵי קָרָתוֹ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.