רוּחוֹת סְתָו קְלִילוֹת הֵחֵלּוּ מְנַשְּׁבוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה וְהַסְּדוּקָה.

תְּחִלָּה הָיְתָה הָרוּחַ בַּיְשָׁנִית מְאֹד. הִיא הָיְתָה יְרֵאָה לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת לְאוֹר הַיּוֹם.

בָּעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר יָרְדָה הַשֶּׁמֶשׁ לְצַנֵּן אֶת עַצְמָהּ בְּמֵי הַיָּם הַקְרִירִים – אָז, רַק אָז – יָצְאָה הָרוּחַ לְמַסָּעָהּ וְהָיְתָה נוֹשֶׁבֶת בְּהֵחָבֵא עַל פְּנֵי הַצְמָחִים בַּשָּׂדֶה וְעַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת בָּעִיר. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! הָאֲנָשִׁים אַךְ הִרְגִּישׁוּ בָּרוּחַ הַצּוֹנֶנֶת, וּכְבָר הֵאִירוּ פְּנֵיהֶם הַזּוֹעֲפִים וְהֵחֵלּוּ מְחַיְּכִים אֶל עֵֵבֶר הָרוּחַ הַמְלַטֶּפֶת אֶת פְּנֵיהֶם.

– בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ רוּחַ טוֹבָה! – קָרְאוּ הַיְלָדִים שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים מִחֹם הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר הֵעִיקָה וְהֵצִיקָה לָהֶם. וְיַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה – אֵלֶּה אַךְ הִרְגִּישׁוּ בְּמַשַּׁב הָרוּחַ הַטּוֹבָה וּמִיָּד הֵחֵלּוּ יוֹצְאִים מִן הַבָּתִּים וְרָצִים בַּשָּׂדֶה כְּשֶׁרַק כֻּתָּנְתָּם עַל בְּשָׂרָם.

– רוּחַ הַסְּתָו בָּאָה עַל הָאָרֶץ! הָבָה נֵצֵא לְקַדֵּם אֶת פָּנֶיהָ! – קָרְאָה דִיצָה הַקְטַנָּה שֶׁרָצָה מִּבַּיִת לְבַיִת לְבַשֵּׂר אֶת בְּשׂוֹרַת הַסְּתָו אֲשֶׁר הֵבִיאָה עִמָּהּ הָרוּחַ.

– מֵעַתָּה נוּכַל לְשַׂחֵק בְּכָל עֶרֶב בְּ“תוֹפֶסֶת” וּבְמַחֲבֹואִים! – הֶחֱלִיט יוֹרָם, – הַפַּעַם לֹא תִתְנַגֵּד אִמָּא לְבַקָּשָׁתֵנוּ; הַפַּעַם הִיא בְּוַדַּאי תַּרְשֶׁה לָנוּ לְהִתְרוֹצֵץ קְצָת לְעֵת עֶרֶב; הֵן הָעֲרָבִים כֹּה חֲמִימִים הֵם וְכֹה נָעִים לְבַלּוֹת בַּחוּץ, לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח, אֲוִיר אֲשֶׁר הֵבִיאָה הָרוּחַ מִן הַשָּׂדוֹת וּמִן הֶהָרִים הַקְרוֹבִים.

מֵעַתָּה נוּכַל לְשַׂחֵק בְּכָל עֶרֶב בְּ“תוֹפֶסֶת” וּבְמַחֲבֹואִים!

– שָׁם בֶּהָרִים פּוֹרְחִים כַּיּוֹם פְּרָחִים לָרֹב. הַקּוֹרָנִית נוֹתֶנֶת רֵיחַ וְהַצָּלָף פּוֹתֵחַ פְּרָחָיו אַחַר הַצָּהֳרַיִם, טוֹב טוֹב וְנֶהְדָּר שָׁם! – אָמַר נָתָן אֲשֶׁר רַק לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר חָזַר עִם הוֹרָיו מִן הַקַּיְטָנָה אֲשֶׁר בְּהָרֵי יְרוּשָׁלָיִם.

וְהָרוּחַ! הִיא שָׂמְחָה מְאֹד לְמַרְאֵה בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר קִדְּמוּ אֶת פָּנֶיהָ בְּשִׂמְחָה וּבְגִיל.

וּבָעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר חָזְרָה הָרוּחַ לָנוּחַ שָׁם בַּשָּׁמַיִם הָרְחוֹקִים, סִפְּרָה הַשּׁוֹבֵבָה לַחֲבֵרוֹתֶיהָ אֶת אֲשֶׁר רָאֲתָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הִיא תֵאֲרָה לִפְנֵיהֶן אֶת מַרְאֶה הַיְּלָדִים הַשּׁוֹבָבִים וְגַם עַל הַשָּׂדוֹת הַצְּמֵאִים סִפְּרָה שָׁם בַּשָּׁמָיִם.

– מוּזָר! מַדּוּעַ זֶה כֹּה שָׂמְחוּ הָאֲנָשִׁים לְבוֹאִי? – שָׁאֲלָה הָרוּחַ אֶת חֲבֶרְתָּהּ, אֶת מָרַת חֹרֶף הַזּוֹעֶפֶת.

– טִפְּשֹׁנֶת! עֲדַיִן אֵינֵךְ יוֹדַעַת מְאוּמָה! – הֵשִׁיבָה מָרַת חֹרֶף וְהִיא מִתְנַפַּחַת וּמְפִיצָה קֹר מִסְּבִיבָהּ. – בְּנֵי הָאָדָם שְׂמֵחִים עַכְשָׁו לְבוֹאֵךְ כִּי עֲדַיִן אֵינָם מַכִּירִים אוֹתָךְ; עֲדַיִן אֵין הֵם יוֹדְעִים מָה עֲתִידָה אַתְּ לַעֲשׂוֹת.

הַקּוֹרָנִית נוֹתֶנֶת רֵיחַ וְהַצָּלָף פּוֹתֵחַ פְּרָחָיו

עַכְשָׁו שְׁקֵטָה אַתְּ, צוֹנֶנֶת וּמְתוּקָה; אוּלָם נַסִּי נָא לִהְיוֹת חֲזָקָה יוֹתֵר, לָבוֹא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲלֵיהֶם, אָז אָז… נִרְאֶה מַה־יֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים עָלָיִךְ.

וְרוּחַ הַחֹרֶף פָּנְתָה עֹרֶף לַחֲבֶרְתָּהּ הַשּׁוֹבֵבָה וּמִיָּד הִתְכַּנְּסָה בַּפִּנָּה וּמִשָּׁם הָיְתָה מְדַבֶּרֶת וְרוֹטֶנֶת אֶל עַצְמָהּ: – בְּנֵי אָדָם מְשֻׁנִּים! כְּבָר שָׁכְחוּ אֶת תַּעֲלוּלֵי רוּחוֹת הַסְּתָו, וּכְבָר הֵם שְׂמֵחִים לִקְרַאת הָרוּחַ הַקַּלָּה. אוּלָם נִרְאֶה מַה־יֹּאמְרוּ הֵם כַּאֲשֶׁר תִּתְחוֹלֵל רוּחַ סְעָרָה חֲזָקָה, רוּחַ אֲשֶׁר תַּעֲקֹר גַּגּוֹת, תְּשַׁבֵּר עֵצִים וְתָעִיף רְעָפִים בָּאֲוִיר.

וְרוּחַ הַסְּתָו, בִּרְאוֹתָהּ כִּי טוֹבָה הִיא בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, מִיָּד הֶחֱלִיטָה: מֵעַתָּה בּוֹא אָבוֹא אֶל הָאֲנָשִׁים לְאוֹר הַיּוֹם, לֹא עוֹד כְּגַנָּב בָּעֶרֶב; אוֹצָרוֹת שֶׁל רוּחַ אַעֲלֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים וְיִשְׂמָחוּ. יִרְאוּ וְיֵהָנוּ מִמֶּנִּי. אֲנִי, אֲנִי אֲגָרֵשׁ אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרָעוֹת וְשׁוּב לֹא תִשְׂרֹפְנָה אֵלֶּה אֶת הַצְּמָחִים וְאֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם שׁוֹכְנִים עָלֶיהָ.

אוּלָם נִרְאֶה מַה־יֹּאמְרוּ הֵם כַּאֲשֶׁר תִּתְחוֹלֵל רוּחַ סְעָרָה חֲזָקָה…

וְהָרוּחַ גָּבְרָה מִיּוֹם לְיוֹם. מֵעַתָּה הִיא הָיְתָה מוֹפִיעָה בַּבֹּקֶר וְנוֹשֶׁבֶת וְנוֹשֶׁבֶת בְּחָזְקָה עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת. רָאֲתָה הָרוּחַ אֶת הַקּוֹצִים הַיְּבֵשִׁים עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְכַעַס תָּקַף אוֹתָהּ.

– מַה־לָּכֶם פֹּה? הִסְתַּלְּקוּ מִיָּד מִכָּאן, וָלֹא – אַרְקִיד אֶתְכֶם, אֶזְרֹק אֶתְכֶם לְמֶרְחַקִּים.

מֵעַתָּה הָיְתָה הָרוּחַ מִתְנַפֶּלֶת פִּתְאֹם בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם עַל הָאֲדָמָה הָעֲיֵפָה וְהָיְתָה מְחוֹלֶלֶת מְהוּמָה וּמַהְפֵּכָה בַּכֹּל. בָּרְחוֹבוֹת הָיְתָה הָרוּחַ מְעָרֶמֶת עֲֵרמֹות שֶׁל אַשְׁפָּה, קַשׁ וּסְחָבוֹת. נְיָרוֹת הָיוּ מִתְעוֹפְפִים בָּרוּחַ, מִסְתּוֹבְבִים וְעוֹלִים כְּמוֹ בִּסְחַרְחֹרֶת.

– חַה חַה חַה! – פָּרְצוּ הַיְלָדִים בִּצְחוֹק לְמַרְאֵה הַנְיָרוֹת הַנִּשָּׂאִים בָּרוּחַ.

– רְאוּ! הִנֵּה עֲפִיפוֹנִים שֶׁל נְיָר בָּאֲוִיר! – אָמְרָה לֵאָה.

– וְהֵם מִסְתּוֹבְבִים כְּאִלּוּ רוֹקְדִים הֵם בַּמַּעְגָּל. – אָמְרָה דִיצָה.

רְאוּ! הִנֵּה עֲפִיפוֹנִים שֶׁל נְיָר בָּאֲוִיר!

וְעוֹד הַיְּלָדִים נֶהֱנִים לְמַרְאֵה הַמַּהְפֵּכָה שֶׁבָּאֲוִיר, וּפִיהָ הַפָּעוּר שֶׁל דִּיצָה נִמְלָא אָבָק.

– מַה־זֶּה! תִּימְרוֹת אָבָק מִתְרוֹמְמִים בַּשָּׁמָיִם! – אָמַר יוֹרָם.

– פוּי! – רָקְעָה דִּיצָה, – זֶה נוֹרָא!

– חֶבְרַיָּה! חוּשׁוּ מַהֵר! בּוֹאוּ הַבָּיְתָּה! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת קוֹרְאִים מִן הַבָּתִּים.

הַפַּעַם רָאוּ הַיְלָדִים וְגַם הַגְּדוֹלִים כִּי רוּחַ זוֹ, שֶׁתְּחִלָּתָהּ הָיְתָה כָּל כָּךְ בְּנַחַת וּלְטִיפוֹת, הִנֵּה הָפְכָה לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל שִׁבְרֵי גִבְעוֹלִים וּצְמָחִים יְבֵשִׁים וְשֶׁל גִּלְיוֹנוֹת נְיָר שֶׁנִּשְּׂאוּ בָּרוּחַ.

– רוּחוֹת סְתָו הֵחֵלּוּ נוֹשְׁבוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. – נֶאֶנְחוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: – הָבָה נִתְפַּלֵּל כִּי יְמַהֵר־יָבוֹא הַיּוֹרֶה וְיִרְחַץ אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת הָאֲוִיר מִן הָאָבָק וּמִן הַלִּכְלוּךְ אֲשֶׁר הֶעֱלוּ רוּחוֹת הַסְּתָו עַל הָאֲדָמָה!

נֵר הַלַּיְלָה הַחוֹפִי מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר פִּרְחֵי אַרְצֵנוּ בְּעוֹנָתָם