רַבִּים הֵם הָאוֹמְרִים כִּי בְּאַרְצֵנוּ, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵין לְהַבְדִּיל בֵּין סְתָו לְחֹרֶף, בֵּין אָבִיב לְקַיִץ. לְדִבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה יֶשְׁנָן בָּאָרֶץ שְׁתֵּי תְקוּפוֹת וְהֵן: יְמוֹת הַחַמָּה וִימוֹת הַגְּשָׁמִים.
טוֹעִים הֵם הָאֲנָשִׁים הַסּוֹבְרִים כָּךְ. אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת רַבַּת תְּמוּרוֹת וְשִׁנּוּיִים הִיא. עִבְרוּ בָּאָרֶץ וּרְאִיתֶם מָה־רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין הַצָּפוֹן הַגָּשׁוּם לְבֵין הַדָּרוֹם הַיָּבֵשׁ מִמָּיִם. לֹא לַשָּׁוְא קוֹרְאִים לְאֶרֶץ הַדָּרוֹם יְבֵשָׁה זוֹ בְּשֵׁם נֶגֶב – כִּי מְנֻגֶּבֶת הִיא מִמַּיִם כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
מֶזֶג הָאֲוִיר מִשְׁתַּנֶּה מֵעוֹנָה לְעוֹנָה וְעִם הַשִּׁנּוּיִים בְּמֶזֶג הָאֲוִיר יֵרָאוּ שִׁנּוּיִים בְּעוֹלַם־הַחַי וּבְעוֹלַם־הַצּוֹמֵחַ.
בְּיִחוּד רַבִּים הֵם הַשִּׁנּוּיִים בְּעוֹנַת הַסְּתָו, וּתְקוּפָה זוֹ אֲשֶׁר בָּהּ קַיִץ וָחֹרֶף נִלְחָמִים בֵּינֵיהֶם עוֹנָה עֲשִׁירָה הִיא בְּתוֹפְעוֹת טֶבַע מְעַנְיְנִים וּמֻפְלָאִים.
בַּסְּתָו חָלָה עוֹנַת מַסְעֵי הַצִּפֳּרִים. מַסַּע־צִפֳּרִים זֶה הִנּוֹ חִידָה עַד הַיּוֹם וּבְנֵי אָדָם עוֹמְדִים תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם: מַסָּעוֹת אֵלּוּ עַל שׁוּם מָה הֵם?
בַּצָּפוֹן הָרָחוֹק – שָׁם, קָרוֹב לָאֲזוֹרִים בָּהֶם נוֹצְּצִים בְּזֹהַר הַשֶּׁמֶשׁ קַרְחוֹנֵי עַד, בַּחֲצִי הָאִי הַסְקַנְדִינַבִי – מְבַלִּים הָעֲגוּרִים אֶת יְמוֹת הַקָּיִץ.
עֲגוּרִים אֵלֶה דוֹמִים הֵם לַחֲסִידוֹת
עֲגוּרִים אֵלֶּה דוֹמִים הֵם לַחֲסִידוֹת, אַךְ שׁוֹנִים מֵהֶן בְּכַמָּה פְּרָטִים. לָעֲגוּרִים צִיצַת נוֹצָה בְּרֹאשָׁם, צִבְעָם הַכְּלָלִי אָפֹר הוּא וְהֵם מַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת בִּמְעוּפָם: קוֹל גּוּר… גּוּר… גְּרוּס… גְּרוּס… יִשָּׁמַע מִפִּיהֶם כָּל עוֹנַת הַמָּעוֹף, לָכֵן יִקְרְאוּ לָהֶם בְּעִבְרִית בַּשֵּׁם עָגוּר וּגְרוּס גְּרוּס בְּכָל לָשׁוֹן אַחֶרֶת.
עֲגוּרִים אֵלֶּה מְבַלִּים אֶת יְמֵי הַקַּיִץ בִּנְעִימִים, שָׁם בַּצָּפוֹן הַקַּר. נוֹדְדִים הֵם מִבִּצָּה אֶל בִּצָּה וּמִסְּבָךְ אֶל סְבָךְ. תּוֹדוֹת לְרַגְלֵיהֶם הָאַרֻכּוֹת יְכוֹלִים הֵם לְהִכָּנֵס אֶל כָּל בִּצָּה וְאֶל כָּל מַדְמֵנָה וְשָׁמָּה יִמְצְאוּ מְזוֹנָם בְּשֶׁפַע.
וּבְכָל זֹאת! הִנֵּה הִגִּיעָה עוֹנַת הַסְּתָו. חֹסֶר מְנוּחָה תָּקַף אֶת בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ. לְפֶתַע הֵחֵלּוּ אֵלֶּה הַבּוֹדְדִים מִתְלַקְּטִים וְנֶאֱסָפִים אֶחָד לְאֶחָד, הִנֵּהּ הֵם מִתְהַלְּכִים בַּעֲדָרִים עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹרִים הַגְּדוֹלִים, וְיוֹם אֶחָד הֵם עוֹקְרִים וְנַעֲלָמִים מִן הַסְּבִיבָה וְאֵינָם.
לְאָן נֶעֶלְמוּ אֵלֶּה הַמְּעוֹפְפִים? דָּרוֹמָה הֵם יוֹרְדִים, אֶל הָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת. עֲגוּרִים אֵלֶּה יוֹצְאִים לְהָקוֹת לְהָקוֹת. בְּרֹאשׁ הַלַּהֲקָה עָף הַמַּנְהִיג וְאַחֲרָיו, בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֲלַכְסוֹנִיּוֹת, עָפִים שְׁאָר בְּנֵי הַלַּהֲקָה. תּוּכַל לְהַכִּיר אֶת הָעֲגוּרִים לְפִי צוּרַת מַסָּעָם הַדּוֹמָה לְזָוִית אוֹ לְחֵץ!
עֲגוּרִים אֵלֶּה עוֹבְרִים בְּמַסָּעָם עַל פְּנֵי אַרְצֵנוּ וְיוֹשְׁבֵי אֶרֶץ הַחוֹף יֵהָנוּ לְמַרְאֵה לַהֲקוֹת עֲגוּרִים אֵלֶּה.
וּלְעֻמָּתָם הַשְֹּׂלָוִים. – הַלָּלוּ קְטַנִּים וּשְׁמֵנִים הֵמָּה, זָנָב קָצָר לָהֶם וּמְעוּפָם קָשֶׁה. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! בְּהַגִּיעַ עוֹנַת הַסְּתָו, יֵאָסְפוּ הַשְּׂלָוִים בִּלְהָקוֹת עֲצוּמוֹת וְיַחַלְפוּ־יַעַבְרוּ עַל פְּנֵי הַיָּם. בְּהַגִּיעָם אֶל הַחוֹף יִפְּלוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים וְאָז יַאַרְבוּ לָהֶם בְּנֵי אָדָם רָעִים וְיָצוּדוּ אוֹתָם לְאַלְפֵיהֶם.
תּוֹפָעָה זוֹ, מַסַּע הַצִּפֳּרִים, עִנְיְנָה אֶת בְּנֵי הָאָדָם עוֹד בִּימֵי קֶדֶם וְהַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ קָרָא בְּתִמָּהוֹן: “גַּם חֲסִידָה בַּשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתוֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה”.
וּבְעוֹלַם הַצּוֹמֵחַ? רִאשׁוֹנִים לַבְּשׂוֹרָה הֵם הַחֲצָבִים. הַלָּלוּ מְרִימִים אֶל עַל אֶת שַׁרְבִיטֵי פִּרְחֵיהֶם הַקְּטַנִּים כְּאִלּוּ רוֹצִים הֵם לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי הָאָדָם כִּי יִתְכּוֹנְנוּ יָפֶה־יָפֶה לִקְרַאת הַחֹרֶף הַקָּרֵב וּבָא.
אֶת עִקְבוֹת הַסְּתָו אֶפְשָׁר לְהַכִּיר יָפֶה־יָפֶה בְּקִרְבַת נַחֲלֵי הַמָּיִם. עַל שְׂפַת הַנְּחָלִים גְּדֵלִים צְמָחִים וְשִׂיחִים רַבִּים. הַלָּלוּ טוֹב לָהֶם בַּקָּיִץ. הַשֶּׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת, הַמַּיִם מַשְׁקִים אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם וְנָעִים וְטוֹב לִצְמָחִים אֵלֶּה בִּימוֹת הַחֹם.
אַךְ הִנֵּה קְרֵבִים וּבָאִים יְמֵי הַקָּרָה וְהַחֹרֶף: בְּרַעַם וָרַעַשׁ הוּא מוֹפִיעַ, וְהַקֹּר אֲשֶׁר הוּא מְשַׁלֵּחַ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מַקְפִּיא אֶת הַצְּמָחִים. בִּימוֹת הַחֹרֶף אֵין פְּרָחִים; הָעֵצִים אֵינָם עוֹשִׂים עָלִים וְאַף לֹא פְּרָחִים וּפֵרוֹת.
קָשִׁים הֵם יְמוֹת הַחֹרֶף לַצְּמָחִים, כִּי הַכֹּל קוֹפֵא וְהוֹפֵךְ לְקֶרַח. צִמְחִיַּת הַמַּיִם רְגִישָׁה הִיא אֵפוֹא לְשִׁנּוּיִים אֵלֶּה וּבְהַגִּיעַ עוֹנַת הַסְּתָו יְמַהֲרוּ כָּל הַצְּמָחִים שׁוֹכְנֵי הַמַּיִם לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים, לְהָקִים זְרָעִים, לְמַעַן יוּכְלוּ לָנוּחַ וְלָנוּם כָּל יְמוֹת הַקָּיִץ.
לְיַד נַחֲלֵי אַכְזָב, פּוֹרֵחַ “שִׂיחַ אַבְרָהָם” בַּעַל הַפְּרָחִים הַסֶּגּוֹלִים. גַּם הַהַרְדּוֹף, הַנַּעְנְעָה, הַטַּיּוּן וְהַלּוּבְיָה – כֻּלָּם כֻּלָּם פּוֹרְחִים עַתָּה לְאֹרֶךְ נַחֲלֵי הַמָּיִם. אֲפִלּוּ הַצֶּמַח בַּעַל הַקָּנִים הַגְּבוֹהִים הַנִּקְרָא “עַב קָנֶה”, גַּם הוּא מִזְדָּרֵז לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים. פְּרָחָיו אֵלֶּה מְסֻדָּרִים בְּצוּרַת מַכְבֵּד.
בְּקֶרֶב צִמְחִיַּת הַמַּיִם מָרְגֶשֶׁת הִתְחָרוּת בִּפְרִיחָה. עוֹד מְעַט וּפְרָחִים אֵלֶּה יֵעָלְמוּ. אוּלָם בֵּינְתַיִם יָמִים אֵלֶּה, יָמִים טוֹבִים הֵם לַדְּבוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת.
הַדְּבוֹרִים נוֹהֲרוֹת אֶל נַחֲלֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהִצְטַיֵּד בְּצוּף וְאַבְקָה מִפִּרְחֵי הָעוֹנָה. עוֹד מְעַט וְהַפְּרָחִים יַהַפְכוּ לְפֵרוֹת. הַזְּרָעִים יָפוּצוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. בֵּינְתַיִם יָבוֹא הַחֹרֶף וּמַרְבִּית צִמְחֵי הַמַּיִם יִשָּׁאֲרוּ עֲרוּמִים לְלֹא עָלִים וּלְלֹא פְּרָחִים. הֵם יְשֵׁנִים שְׁנַת יְשָׁרִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף.
וְהַיַּתּוּשִׁים, הַזְּבוּבִים, הַחֲרָקִים, הַדְּבוֹרִים, הַצְּרָעוֹת? מַה־יִהְיֶה עִמָּהֶם?
גַּם הֵם מַרְגִּישִׁים כִּי הִנֵּה הִנֵּה יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם יָמִים קָשִׁים. הַנְּמָלִים מְמַהֲרוֹת לְהָכִין לָהֶן אֶת לַחְמָן: הֵן מַעֲמִיקוֹת לָרֶדֶת בָּאֲדָמָה, כִּי בִּימוֹת הַחֹרֶף הֵן תִּשָּׁאַרְנָה כְּלוּאוֹת וּסְגוּרוֹת בַּמְּאוּרוֹת שֶׁלָּהֶן.
וְהַדְּבוֹרִים אוֹ הַצְּרָעוֹת! אֵלּוּ מַרְגִּישׁוֹת כִּי לֹא תוּכַלְנָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בִּימוֹת הַקֹּר. כַּאֲשֶׁר מִתְקָרֵר הָאֲוִיר, הֵן נוֹפְלוֹת אַרְצָה כִּזְבוּבִים לְאַחַר שֶׁהִתִּיזוּ עֲלֵיהֶן רְסִיסִים מִן הַנּוֹזֵל הַנִּקְרָא פִּירֶטְרוּם, הַמֵּמִית בָּהֶן. לְאַט לְאַט נֶעֱלָמוֹת הַצְּרָעוֹת – הֵן הָלְכוּ כֻּלָּן לִמְנוּחָתָן; הֵן מֵתוּ וְאֵינָן; נִשְׁאֲרָה רַק הַמַּלְכָּה, אֵם הַכַּוֶּרֶת. הִיא אֵינָהּ מֵתָה. הִיא מְחַפֶּשֶׂת לָהּ מְקוֹם מִקְלָט בְּחוֹרֵי עֵצִים אוֹ אֲבָנִים וְשָׁם הִיא נִשְׁאֶרֶת עֲלוּבָה וַעֲזוּבָה כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף.
הַיְלָדִים שְׂמֵחִים, כַּמּוּבָן, הוֹאִיל וְהֵם נִפְטָרִים מִצָּרָה זוֹ, צָרַת הַצְּרָעוֹת הַקָּשָׁה כָּל כָּךְ.
דְעוּ לְהִתְלַבֵּשׁ כַּהֲלָכָה…
בְּעוֹנַת הַסְּתָו, יֵעָלְמוּ לְאַט לְאַט רַבִּים־רַבִּים מִן הַחֲרָקִים וְהַזְּבוּבִים לְמִינֵיהֶם. הֵם מַרְגִּישִׁים כִּי הַקֹּר מִשְׁתַּלֵּט עַל הָאָרֶץ וְהֵם נוֹפְלִים אַרְצָה וּמֵתִים. אוֹהֲבֵי שֶׁמֶשׁ הֵמָּה וּבַחֹרֶף נְטוּלִים הֵם כָּל אֶפְשָׁרוּת שֶׁל קִיּוּם.
עוֹנַת הַסְּתָו רַבַּת תַּהְפּוּכוֹת הִיא. יֵשׁ וְחַמְסִין כָּבֵד יָעִיק עַל הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ וְיֵשׁ וְרוּחַ עַזָּה תִּשְׁתַּלֵּט עַל הַתֵּבֵל.
חֲכָמִים אָמְרוּ כִּי “סוֹפוֹ שֶׁל קַיִץ קָשֶׁה מִן הַקָּיִץ”. וְאָמְנָם: יָמִים חַמִּים בַּסְּתָו קָשִׁים הֵם מְאֹד מְאֹד לָאָדָם. יֵשׁ אֵפוֹא לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד בְּיָמִים אֵלֶּה. בִּימֵי הַסְּתָו נִתֶּנֶת רְשׁוּת לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהִתְעַלֵּל בִּבְנֵי אָדָם, וַעֲלֵיכֶם, הַיְלָדִים, לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד לִבְלִי לִנְפֹּל בָּרֶשֶׁת אֲשֶׁר טָמַן לָכֶם זֶה הָרָשָׁע. הִזָּהֲרוּ וְהִשָּׁמְרוּ מִפָּנָיו. שִׁמְרוּ עַל בְּרִיאוּתְכֶם וּדְעוּ לְהִתְלַבֵּשׁ כַּהֲלָכָה בְּהֶתְאֵם לְמֶזֶג הָאֲוִיר אֲשֶׁר בַּחוּץ.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל סְתָו חוֹזְרִים הַיְלָדִים לְבֵית הַסֵּפֶר
בְּסוֹפוֹ שֶׁל סְתָו חוֹזְרִים הַיְלָדִים לְבֵית הַסֵּפֶר. אָמְנָם קָשֶׁה עֹל הַלִּמּוּדִים בְּיָמִים אֵלֶּה לְאַחַר הַחֹפֶשׁ הָאָרֹךְ, אַךְ אֵין הַדָּבָר נוֹרָא כָּל כָּךְ. הֲלֹא נַחְתֶּם כַּהֲלָכָה; אֲסַפְתֶּם כֹּחַ בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ וְטוֹב טוֹב תַּעֲשׂוּ אִם תַּעַסְקוּ בְּמִקְצָת בְּפָרָשַׁת הַחַגִּים הַבָּאִים אֵלֵינוּ דְחוּפִים בְּזֶה אַחַר זֶה.
אֲבוֹתֵינוּ, בְּשִׁבְתָּם עַל אַדְמָתָם, אִכָּרִים הָיוּ וִימֵי הַסְּתָו הָיוּ לָהֶם לִימֵי מְנוּחָה בֵּין עוֹנַת עֲבוֹדָה אַחַת לְמִשְׁנֶהָ. הָאִכָּרִים אָסְפוּ אֶת הַתְּבוּאָה מִן הַגֹּרֶן; הַכּוֹרְמִים בָּצְרוּ אֶת עִנְּבֵיהֶם; הַתְּאֵנִים וְהָרִמּוֹנִים נֶאֶסְפוּ; הַמַּחְסָנִים מְלֵאִים מִכָּל טוּב וְלִבּוֹ שֶׁל הָאִכָּר טוֹב עָלָיו. לֹא פֶּלֶא אֵפוֹא כִּי דַוְקָא יָמִים אֵלֶּה נִקְבְּעוּ כִּימֵי חַגִּים וּשְׂמָחוֹת.
אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים.
אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ כִּי “לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל מִטּוּ בְּאָב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאָז בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת לָחוּל בַּכְּרָמִים וְהֵן לוֹבְשׁוֹת בִּגְדֵי לָבָן”.
שִׂמְחָה זוֹ, שִׂמְחַת אֱמֶת הָיְתָה לָהֶם, לָאִכָּרִים. שָׂמוֹחַ שָׂמְחוּ כִּי בֵּרֵךְ הָאֵל עֲמָלָם וְנָתַן לָהֶם יְבוּל בְּרָכָה. מִיָּד לְאַחַר הַחַגִּים הֵחֵלָּה תְקוּפָה חֲדָשָׁה, תְּקוּפַת הַזְּרִיעָה, וְעִם הַזְּרִיעָה בָּאָה דְאָגָה חֲדָשָׁה, דְּאָגָה וּתְפִלָּה לְהַצְלָחַת הַיְּבוּל הַבָּא. הִנֵּה לָכֵן הָיוּ יְמֵי הַסְּתָו יָמִים בָּהֶם שָׂמַח הָאִכָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְשִׂמְחָתוֹ מְהוּלָה הָיְתָה צַעַר וַחֲרָדָה לְגוֹרַל יְבוּלוֹ.
לְיָמִים אֵלֶּה, יְמֵי הַצּוֹם וְהַתְּפִלָּה, הַשִּׂמְחָה וְהַבֶּכִי, קָרְאוּ הָעִבְרִים בְּשֵׁם “יָמִים נוֹרָאִים”, כִּי בָּהֶם נֶחֱרַץ גּוֹרָלוֹ שֶׁל הָאָדָם לְשֵׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד.
יְמֵי הַסְּתָו רַבֵּי תְמוּרָה הֵם אֵפוֹא לֹא רַק בַּחַי וְהַצּוֹמֵחַ כִּי אִם גַּם בְּחַיֵּי הָאָדָם בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹהָיו.
וְאַתֶּם, יְלָדִים, דְּעוּ: יְמֵי הַסְּתָו – שְׁלִיחִים רִאשׁוֹנִים הֵם, הַמְּבַשְּׂרִים אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל הַחֹרֶף. הִכּוֹנוּ וְהִתְכּוֹנְנוּ לִקְרַאת הַחֹרֶף; הֱיוּ נְכוֹנִים בְּעוֹד מוֹעֵד, וְאָז לֹא תִּירְאוּ מִפְּנֵי הַחֹרֶף וּמִפְּנֵי קָרָתוֹ.
רוּחוֹת סְתָו קְלִילוֹת הֵחֵלּוּ מְנַשְּׁבוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה וְהַסְּדוּקָה.
תְּחִלָּה הָיְתָה הָרוּחַ בַּיְשָׁנִית מְאֹד. הִיא הָיְתָה יְרֵאָה לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת לְאוֹר הַיּוֹם.
בָּעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר יָרְדָה הַשֶּׁמֶשׁ לְצַנֵּן אֶת עַצְמָהּ בְּמֵי הַיָּם הַקְרִירִים – אָז, רַק אָז – יָצְאָה הָרוּחַ לְמַסָּעָהּ וְהָיְתָה נוֹשֶׁבֶת בְּהֵחָבֵא עַל פְּנֵי הַצְמָחִים בַּשָּׂדֶה וְעַל פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת בָּעִיר. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! הָאֲנָשִׁים אַךְ הִרְגִּישׁוּ בָּרוּחַ הַצּוֹנֶנֶת, וּכְבָר הֵאִירוּ פְּנֵיהֶם הַזּוֹעֲפִים וְהֵחֵלּוּ מְחַיְּכִים אֶל עֵֵבֶר הָרוּחַ הַמְלַטֶּפֶת אֶת פְּנֵיהֶם.
– בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ רוּחַ טוֹבָה! – קָרְאוּ הַיְלָדִים שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים מִחֹם הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר הֵעִיקָה וְהֵצִיקָה לָהֶם. וְיַלְדֵי הַשְּׁכוּנָה – אֵלֶּה אַךְ הִרְגִּישׁוּ בְּמַשַּׁב הָרוּחַ הַטּוֹבָה וּמִיָּד הֵחֵלּוּ יוֹצְאִים מִן הַבָּתִּים וְרָצִים בַּשָּׂדֶה כְּשֶׁרַק כֻּתָּנְתָּם עַל בְּשָׂרָם.
– רוּחַ הַסְּתָו בָּאָה עַל הָאָרֶץ! הָבָה נֵצֵא לְקַדֵּם אֶת פָּנֶיהָ! – קָרְאָה דִיצָה הַקְטַנָּה שֶׁרָצָה מִּבַּיִת לְבַיִת לְבַשֵּׂר אֶת בְּשׂוֹרַת הַסְּתָו אֲשֶׁר הֵבִיאָה עִמָּהּ הָרוּחַ.
– מֵעַתָּה נוּכַל לְשַׂחֵק בְּכָל עֶרֶב בְּ“תוֹפֶסֶת” וּבְמַחֲבֹואִים! – הֶחֱלִיט יוֹרָם, – הַפַּעַם לֹא תִתְנַגֵּד אִמָּא לְבַקָּשָׁתֵנוּ; הַפַּעַם הִיא בְּוַדַּאי תַּרְשֶׁה לָנוּ לְהִתְרוֹצֵץ קְצָת לְעֵת עֶרֶב; הֵן הָעֲרָבִים כֹּה חֲמִימִים הֵם וְכֹה נָעִים לְבַלּוֹת בַּחוּץ, לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח, אֲוִיר אֲשֶׁר הֵבִיאָה הָרוּחַ מִן הַשָּׂדוֹת וּמִן הֶהָרִים הַקְרוֹבִים.
מֵעַתָּה נוּכַל לְשַׂחֵק בְּכָל עֶרֶב בְּ“תוֹפֶסֶת” וּבְמַחֲבֹואִים!
– שָׁם בֶּהָרִים פּוֹרְחִים כַּיּוֹם פְּרָחִים לָרֹב. הַקּוֹרָנִית נוֹתֶנֶת רֵיחַ וְהַצָּלָף פּוֹתֵחַ פְּרָחָיו אַחַר הַצָּהֳרַיִם, טוֹב טוֹב וְנֶהְדָּר שָׁם! – אָמַר נָתָן אֲשֶׁר רַק לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר חָזַר עִם הוֹרָיו מִן הַקַּיְטָנָה אֲשֶׁר בְּהָרֵי יְרוּשָׁלָיִם.
וְהָרוּחַ! הִיא שָׂמְחָה מְאֹד לְמַרְאֵה בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר קִדְּמוּ אֶת פָּנֶיהָ בְּשִׂמְחָה וּבְגִיל.
וּבָעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר חָזְרָה הָרוּחַ לָנוּחַ שָׁם בַּשָּׁמַיִם הָרְחוֹקִים, סִפְּרָה הַשּׁוֹבֵבָה לַחֲבֵרוֹתֶיהָ אֶת אֲשֶׁר רָאֲתָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הִיא תֵאֲרָה לִפְנֵיהֶן אֶת מַרְאֶה הַיְּלָדִים הַשּׁוֹבָבִים וְגַם עַל הַשָּׂדוֹת הַצְּמֵאִים סִפְּרָה שָׁם בַּשָּׁמָיִם.
– מוּזָר! מַדּוּעַ זֶה כֹּה שָׂמְחוּ הָאֲנָשִׁים לְבוֹאִי? – שָׁאֲלָה הָרוּחַ אֶת חֲבֶרְתָּהּ, אֶת מָרַת חֹרֶף הַזּוֹעֶפֶת.
– טִפְּשֹׁנֶת! עֲדַיִן אֵינֵךְ יוֹדַעַת מְאוּמָה! – הֵשִׁיבָה מָרַת חֹרֶף וְהִיא מִתְנַפַּחַת וּמְפִיצָה קֹר מִסְּבִיבָהּ. – בְּנֵי הָאָדָם שְׂמֵחִים עַכְשָׁו לְבוֹאֵךְ כִּי עֲדַיִן אֵינָם מַכִּירִים אוֹתָךְ; עֲדַיִן אֵין הֵם יוֹדְעִים מָה עֲתִידָה אַתְּ לַעֲשׂוֹת.
הַקּוֹרָנִית נוֹתֶנֶת רֵיחַ וְהַצָּלָף פּוֹתֵחַ פְּרָחָיו
עַכְשָׁו שְׁקֵטָה אַתְּ, צוֹנֶנֶת וּמְתוּקָה; אוּלָם נַסִּי נָא לִהְיוֹת חֲזָקָה יוֹתֵר, לָבוֹא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲלֵיהֶם, אָז אָז… נִרְאֶה מַה־יֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים עָלָיִךְ.
וְרוּחַ הַחֹרֶף פָּנְתָה עֹרֶף לַחֲבֶרְתָּהּ הַשּׁוֹבֵבָה וּמִיָּד הִתְכַּנְּסָה בַּפִּנָּה וּמִשָּׁם הָיְתָה מְדַבֶּרֶת וְרוֹטֶנֶת אֶל עַצְמָהּ: – בְּנֵי אָדָם מְשֻׁנִּים! כְּבָר שָׁכְחוּ אֶת תַּעֲלוּלֵי רוּחוֹת הַסְּתָו, וּכְבָר הֵם שְׂמֵחִים לִקְרַאת הָרוּחַ הַקַּלָּה. אוּלָם נִרְאֶה מַה־יֹּאמְרוּ הֵם כַּאֲשֶׁר תִּתְחוֹלֵל רוּחַ סְעָרָה חֲזָקָה, רוּחַ אֲשֶׁר תַּעֲקֹר גַּגּוֹת, תְּשַׁבֵּר עֵצִים וְתָעִיף רְעָפִים בָּאֲוִיר.
וְרוּחַ הַסְּתָו, בִּרְאוֹתָהּ כִּי טוֹבָה הִיא בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, מִיָּד הֶחֱלִיטָה: מֵעַתָּה בּוֹא אָבוֹא אֶל הָאֲנָשִׁים לְאוֹר הַיּוֹם, לֹא עוֹד כְּגַנָּב בָּעֶרֶב; אוֹצָרוֹת שֶׁל רוּחַ אַעֲלֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים וְיִשְׂמָחוּ. יִרְאוּ וְיֵהָנוּ מִמֶּנִּי. אֲנִי, אֲנִי אֲגָרֵשׁ אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרָעוֹת וְשׁוּב לֹא תִשְׂרֹפְנָה אֵלֶּה אֶת הַצְּמָחִים וְאֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם שׁוֹכְנִים עָלֶיהָ.
אוּלָם נִרְאֶה מַה־יֹּאמְרוּ הֵם כַּאֲשֶׁר תִּתְחוֹלֵל רוּחַ סְעָרָה חֲזָקָה…
וְהָרוּחַ גָּבְרָה מִיּוֹם לְיוֹם. מֵעַתָּה הִיא הָיְתָה מוֹפִיעָה בַּבֹּקֶר וְנוֹשֶׁבֶת וְנוֹשֶׁבֶת בְּחָזְקָה עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת. רָאֲתָה הָרוּחַ אֶת הַקּוֹצִים הַיְּבֵשִׁים עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְכַעַס תָּקַף אוֹתָהּ.
– מַה־לָּכֶם פֹּה? הִסְתַּלְּקוּ מִיָּד מִכָּאן, וָלֹא – אַרְקִיד אֶתְכֶם, אֶזְרֹק אֶתְכֶם לְמֶרְחַקִּים.
מֵעַתָּה הָיְתָה הָרוּחַ מִתְנַפֶּלֶת פִּתְאֹם בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם עַל הָאֲדָמָה הָעֲיֵפָה וְהָיְתָה מְחוֹלֶלֶת מְהוּמָה וּמַהְפֵּכָה בַּכֹּל. בָּרְחוֹבוֹת הָיְתָה הָרוּחַ מְעָרֶמֶת עֲֵרמֹות שֶׁל אַשְׁפָּה, קַשׁ וּסְחָבוֹת. נְיָרוֹת הָיוּ מִתְעוֹפְפִים בָּרוּחַ, מִסְתּוֹבְבִים וְעוֹלִים כְּמוֹ בִּסְחַרְחֹרֶת.
– חַה חַה חַה! – פָּרְצוּ הַיְלָדִים בִּצְחוֹק לְמַרְאֵה הַנְיָרוֹת הַנִּשָּׂאִים בָּרוּחַ.
– רְאוּ! הִנֵּה עֲפִיפוֹנִים שֶׁל נְיָר בָּאֲוִיר! – אָמְרָה לֵאָה.
– וְהֵם מִסְתּוֹבְבִים כְּאִלּוּ רוֹקְדִים הֵם בַּמַּעְגָּל. – אָמְרָה דִיצָה.
רְאוּ! הִנֵּה עֲפִיפוֹנִים שֶׁל נְיָר בָּאֲוִיר!
וְעוֹד הַיְּלָדִים נֶהֱנִים לְמַרְאֵה הַמַּהְפֵּכָה שֶׁבָּאֲוִיר, וּפִיהָ הַפָּעוּר שֶׁל דִּיצָה נִמְלָא אָבָק.
– מַה־זֶּה! תִּימְרוֹת אָבָק מִתְרוֹמְמִים בַּשָּׁמָיִם! – אָמַר יוֹרָם.
– פוּי! – רָקְעָה דִּיצָה, – זֶה נוֹרָא!
– חֶבְרַיָּה! חוּשׁוּ מַהֵר! בּוֹאוּ הַבָּיְתָּה! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת קוֹרְאִים מִן הַבָּתִּים.
הַפַּעַם רָאוּ הַיְלָדִים וְגַם הַגְּדוֹלִים כִּי רוּחַ זוֹ, שֶׁתְּחִלָּתָהּ הָיְתָה כָּל כָּךְ בְּנַחַת וּלְטִיפוֹת, הִנֵּה הָפְכָה לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל שִׁבְרֵי גִבְעוֹלִים וּצְמָחִים יְבֵשִׁים וְשֶׁל גִּלְיוֹנוֹת נְיָר שֶׁנִּשְּׂאוּ בָּרוּחַ.
– רוּחוֹת סְתָו הֵחֵלּוּ נוֹשְׁבוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. – נֶאֶנְחוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: – הָבָה נִתְפַּלֵּל כִּי יְמַהֵר־יָבוֹא הַיּוֹרֶה וְיִרְחַץ אֶת הָאֲדָמָה וְאֶת הָאֲוִיר מִן הָאָבָק וּמִן הַלִּכְלוּךְ אֲשֶׁר הֶעֱלוּ רוּחוֹת הַסְּתָו עַל הָאֲדָמָה!
נֵר הַלַּיְלָה הַחוֹפִי מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר פִּרְחֵי אַרְצֵנוּ בְּעוֹנָתָם
– הַסְּנוּנִיּוֹת בָּאוּ! – בִּשֵּׂר יוֹרָם לַחֲבֵרָיו שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִים אוֹתָהּ שָׁעָה עַל הַמַּחְצֶלֶת וְהֵם נָחִים אֶת מְנוּחַת הַצָּהֳרָיִם.
קְטַנִּים אֵלֶּה, יַלְדֵי הָעִיר, נִמְצָאוּ כְּבָר לְמַעְלָה מִשָּׁבוּעַ יָמִים בַּקַּיְטָנָה. חוֹבַת הַמְּנוּחָה הוּטְלָה עַל כָּל חַבְרֵי הַקַּיְטָנָה וּבְעִקָּר: הַשְּׁכִיבָה בִּמְנוּחָה בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הַחַמּוֹת. מוּבָן כִּי יוֹרָם, הַשּׁוֹבָב הַגָּדוֹל, הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָבִין כֵּיצַד זֶה אֶפְשָׁר לְהַשְׁכִּיב יְלָדִים בְּרִיאִים עַל גַּבֵּי הַמַּחְצֶלֶת וְלוֹמַר לָהֶם כִּי עֲלֵיהֶם לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה הַיֶּלֶד מִתְחַמֵּק מֵעֵינֵי הַמְּטַפְּלוֹת, נֶעֱלָם לְכָל שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם וְאִישׁ לֹא יָדַע מָתַי יָצָא וּלְאָן הָלַךְ.
הַסְּנוּנִיוֹת בָּאוּ!
הַפַּעַם, מִשֶּׁרָאָה יוֹרָם אֶת הַסְּנוּנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שׁוּב לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק, שָׁכַח אֶת כָּל חֻקֵּי הַזְּהִירוּת וְהַמִּשְׁמַעַת וּבִמְהִירוּת רַבָּה מִהֵר הַיֶּלֶד לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה לַחֲבֵרָיו.
– הֵיכָן הֵן?
– אֵימָתַי רָאִיתָ אוֹתָן? – מִהֲרוּ שְׁמוּאֵל וְאֵלִיָּהוּ לִשְׁאֹל אֶת חֲבֵרָם.
– חֶבְרַיָּה! הַסְּנוּנִיּוֹת הִגִּיעוּ! – עָבְרָה הַשְּׁמוּעָה מִיֶּלֶד אֶל יֶלֶד, וּמִיָּד הִתְעוֹרְרוּ כָּל הַיְּלָדִים וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם.
הַמַּדְרִיךְ, אֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ לְרֶגֶל הַשָּׁאוֹן, הִתְרוֹמֵם אַף הוּא מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וּבְעוֹד הוּא מְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְרוֹצֶה לְגָרֵשׁ מֵעֲלֵיהֶן אֶת קוּרֵי הַשֵּׁנָה שֶׁסָּגְרוּ יָפֶה יָפֶה עַל עֵינָיו, שָׁאַל: – חֶבְרַיָּה! מַה הָרַעַשׁ? תְּנוּ מְנוּחָה! שִׁכְבוּ לִישֹׁן!
– יוֹרָם רָאָה אֶת הַסְּנוּנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת! – קָרְאָה דִּיצָה בְּקוֹל רָם בְּאָזְנֵי הַמַּדְרִיךְ.
– סְנוּנִיּוֹת? מָה־אַתְּ סָחָה? הֵיכָן הֵן הַסְּנוּנִיּוֹת? הַאִם תְּפַסְתֶּם סְנוּנִית? – שָׁאַל הַמַּדְרִיךְ הַנִּדְהָם.
– לֹא דֻבִּים וְלֹא יָעַר! – צָחַק בְּקוֹל מְצַלְצֵל יוֹסִי הַבַּדְחָן. – אַתָּה חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת, הַמַּדְרִיךְ! אָנָּא הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתְךָ וְשָׁמַעְתָּ חֲדָשׁוֹת מְעַנְיְנוֹת.
יוֹרָם רָאָה אֶת הַסְּנוּנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת! – קָרְאָה דִּיצָה
בְּבַת אַחַת הִתְעוֹרֵר הַמַּדְרִיךְ וּמִיָּד הֵבִין אֶת אֲשֶׁר קָרָה בַּקַּיְטָנָה. הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת יוֹרָם וְהֵחֵל חוֹקֵר אוֹתוֹ עַל הַסְּנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר לְפִי דְבָרָיו רָאָה. וְיוֹרָם! הוּא עָמַד יָפֶה בַּבְּחִינָה. הוּא תֵאֵר בִּפְרָטוּת אֶת מַרְאֵה הַסְּנוּנִיּוֹת הַחֲמוּדוֹת, אֶת צֶבַע נוֹצוֹת הַגַּב הַנּוֹצֵץ מִשְּׁחוֹר, אֶת הַבֶּטֶן הַלְּבָנָה, וּבְעִקָּר סִפֵּר עַל נוֹצוֹת הַזָּנָב הָאֲדֻמּוֹת בִּקְצוֹתֵיהֶן וּקְצָרוֹת בְּמֶרְכָּזָן.
– הַזָּנָב דּוֹמֶה מַמָּשׁ לִזְנַב הַדָּג. – סִיֵּם יוֹרָם אֶת הַחֲקִירָה.
– וּבְכֵן! כַּנִּרְאֶה, בֶּאֱמֶת הוֹפִיעוּ סְנוּנִיּוֹת הָרֶפֶת הָאֵרוֹפִּיּוֹת לְאַרְצֵנוּ. – אָמַר הַמַּדְרִיךְ, – חֶבְרַיָּה! דְּעוּ! הַסְּנוּנִיּוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ הַיּוֹם, מְבַשְּׂרוֹת הַסְּתָו הָרִאשׁוֹנוֹת הֵן.
הַסְנוּנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת
– לֹא נָכוֹן! – הִתְלַהֵב יוֹסִי, – אֲנִי רָאִיתִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ אֶת הַסְּנוּנִיּוֹת הֶעָפוֹת לְעֵת עֶרֶב בִּלְהָקוֹת עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים.
– אֵינְךָ צוֹדֵק, יוֹסִי. – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ בְּנַחַת, – שֶׁמָּא תוּכַל לוֹמַר לִי מַה־הוּא קוֹל הַצְּרִיחוֹת שֶׁמַּשְׁמִיעוֹת הַסְּנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר אָמָרְתָּ?
– סִיס… סִיס… סִיס… סִיס… – חִקָּה יוֹסִי אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁהָיוּ זְכוּרִים לוֹ יָפֶה יָפֶה.
– וּבְכֵן, חֲבִיבִי. – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ, – אַתָּה רָאִיתָ אֶת הַסִּיסִים. צִפֳּרִים אֵלּוּ דוֹמוֹת מְאֹד לַסְּנוּנִיּוֹת, אַךְ בְּכָל זֹאת הֵן שׁוֹנוֹת מֵהֶן תַּכְלִית שִׁנּוּי. הַסִּיסִים הֵם עוֹפוֹת שְׁחוֹרִים כְּפֶחָם וּכַנְפֵיהֶם נִרְאוֹת כְּאִלּוּ הֵן מְהַוּוֹת יַחַד עִגּוּל הַנּוֹטֶה אֲחוֹרָנִית. בִּשִׁעַת מְעוּפָם בַּשָּׁמַיִם צִיּוּצָם תָּמִיד סִיס… סִיס…
– וְעַל כֵּן שְׁמָם סִיסִים! – הֵעִירָה אִילָנָה.
– צָדַקְתְּ, אִילָנָה. – אָמַר הַמַּדְרִיךְ וּבְהַמְשִׁיכוֹ בְּהַסְבָּרָתוֹ אָמַר: הַסִּיסִים הֵם עוֹפוֹת הַבָּאִים אֵלֵינוּ בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב וּמִיָּד הֵם נִגָּשִׁים לְבִנְיַן קִנָּם. הַסִּיסִים נִמְצָאִים בְּאַרְצֵנוּ עַד לְחֹדֶשׁ אָב בְּקֵרוּב וְאַחַר הֵם פּוֹרְחִים חֲזָרָה לָאֲרָצוֹת הַַחַמּוֹת.
– הַסִּיסִים, אֵפוֹא, רִאשׁוֹנִים הֵם לְבַשֵּׂר אֶת בּוֹא הָאָבִיב וְרִאשׁוֹנִים הֵם לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ בְּעֶצֶם יְמֵי הַחוֹם! – אָמְרָה יוֹכֶבֶד.
– בּוֹאוּ וְנֵצֵא לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַסְּנוּנִיּוֹת! – הִצִּיעַ משֶׁה.
הַחֶבְרַיָּה יָצְאוּ לְטַיֵּל בַּכְּפָר. הֵם בָּאוּ לֹא הַרְחֵק מִן הַמַּזְבֵּלָה שֶׁל הַכְּפָר וְהִנֵּה רָאָה אֵלִיָּהוּ הֲמוֹן צִפֳּרִים שֶׁעָמְדוּ עַל פְּנֵי חוּטֵי הַחַשְׁמַל הַמְּתוּחִים בֵּין הָעַמּוּדִים.
– הִנֵּה הֵן הַסְּנוּנִיּוֹת! – הֵרִיעַ יוֹרָם בְּשִׂמְחָה.
אַט־אַט קְָרְבוּ הַיְלָדִים וְרָאוּ בְּהִתְפָּעֲלוּת כֵּיצַד עָמְדוּ הַסְּנוּנִיּוֹת כְּאִלּוּ חָרְזוּ אוֹתָן בְּמַחְרֹזֶת עַל פְּנֵי חוּטֵי הַמַּתֶּכֶת.
מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה אַחַת הַסְּנוּנִיּוֹת צוֹנַחַת אַרְצָה כְּלַפֵּי מַטָּה, פּוֹרֶשֶׂת אֶת כְּנָפֶיהָ וּמְעוֹפֶפֶת בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמָיִם. זְמַן מָה הָיְתָה זוֹ חָגָה הֵנָּה וָהֵנָּה בָּאֲוִיר כְּשֶׁפִּיהָ פָּעוּר, פַּעַם עוֹלָה וּפַעַם יוֹרֶדֶת וְאַחַר חוֹזֶרֶת לִמְנוּחָתָהּ אֶל מַחְרֹזֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ.
– כַּמָּה הֵן נֶהְדָּרוֹת! – מִלְמְלָה לֵאָה.
הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר לַחֲנִיכָיו כִּי הַסְּנוּנִיּוֹת לְהוּטוֹת אַחַר יַתּוּשִׁים וּזְבוּבִים. יַתּוּשִׁים אֵלֶּה מְצוּיִים לָרֹב בָּאֵפֶר וּבְקִרְבַת הַזֶּבֶל.
צִפֳּרִים עַל פְּנֵי חוּטֵי הַחַשְׁמַל הַמְּתוּחִים בֵּין הָעַמּוּדִים
מִשּׁוּם כָּךְ חוֹנוֹת הַסְּנוּנִיּוֹת בְּקִרְבַת מָקוֹם. מִמְּרוֹם שִׁבְתָּן, מֵעַל לְחוּטֵי הַחַשְׁמַל, צוֹפוֹת הַסְּנוּנִיּוֹת אֶל עֵבֶר הַחֶלְקָה, וּבִרְאוֹת הָאַחַת יַתּוּשׁ, מִיָּד הִיא כְּאִלּוּ נוֹפֶלֶת אַרְצָה, פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ וְאָצָה־רָצָה בְּפֶה פָּעוּר אַחַר הַטֶּרֶף. זֶה, מִשֶּׁנִּתְפַּס, מִיָּד נִסְגָּר עָלָיו פִּיהָ שֶׁל הַסְּנוּנִית הַמְּמַהֶרֶת לִבְלֹעַ אֶת טַרְפָּהּ, כִּי רְעֵבָה הִיא, הַמִּסְכֵּנָה!
– וּמֵעַתָּה, חֶבְרַיָּה! הִכּוֹנוּ אֵפוֹא לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַסְּתָו. הַסְּנוּנִיּוֹת מְבַשְּׂרוֹת הַסְּתָו הִגִּיעוּ. עַתָּה יֵשׁ לְצַפּוֹת לִשְׁבִיטֵי פִּרְחֵי הֶחָצָב! – הוֹרָה הַמַּדְרִיךְ אֶת חֲנִיכָיו.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.