– הַסְּנוּנִיּוֹת בָּאוּ! – בִּשֵּׂר יוֹרָם לַחֲבֵרָיו שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִים אוֹתָהּ שָׁעָה עַל הַמַּחְצֶלֶת וְהֵם נָחִים אֶת מְנוּחַת הַצָּהֳרָיִם.

קְטַנִּים אֵלֶּה, יַלְדֵי הָעִיר, נִמְצָאוּ כְּבָר לְמַעְלָה מִשָּׁבוּעַ יָמִים בַּקַּיְטָנָה. חוֹבַת הַמְּנוּחָה הוּטְלָה עַל כָּל חַבְרֵי הַקַּיְטָנָה וּבְעִקָּר: הַשְּׁכִיבָה בִּמְנוּחָה בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הַחַמּוֹת. מוּבָן כִּי יוֹרָם, הַשּׁוֹבָב הַגָּדוֹל, הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָבִין כֵּיצַד זֶה אֶפְשָׁר לְהַשְׁכִּיב יְלָדִים בְּרִיאִים עַל גַּבֵּי הַמַּחְצֶלֶת וְלוֹמַר לָהֶם כִּי עֲלֵיהֶם לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם. מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה הַיֶּלֶד מִתְחַמֵּק מֵעֵינֵי הַמְּטַפְּלוֹת, נֶעֱלָם לְכָל שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם וְאִישׁ לֹא יָדַע מָתַי יָצָא וּלְאָן הָלַךְ.

הַסְּנוּנִיוֹת בָּאוּ!

הַפַּעַם, מִשֶּׁרָאָה יוֹרָם אֶת הַסְּנוּנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שׁוּב לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק, שָׁכַח אֶת כָּל חֻקֵּי הַזְּהִירוּת וְהַמִּשְׁמַעַת וּבִמְהִירוּת רַבָּה מִהֵר הַיֶּלֶד לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה לַחֲבֵרָיו.

– הֵיכָן הֵן?

– אֵימָתַי רָאִיתָ אוֹתָן? – מִהֲרוּ שְׁמוּאֵל וְאֵלִיָּהוּ לִשְׁאֹל אֶת חֲבֵרָם.

– חֶבְרַיָּה! הַסְּנוּנִיּוֹת הִגִּיעוּ! – עָבְרָה הַשְּׁמוּעָה מִיֶּלֶד אֶל יֶלֶד, וּמִיָּד הִתְעוֹרְרוּ כָּל הַיְּלָדִים וְעָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם.

הַמַּדְרִיךְ, אֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ לְרֶגֶל הַשָּׁאוֹן, הִתְרוֹמֵם אַף הוּא מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וּבְעוֹד הוּא מְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְרוֹצֶה לְגָרֵשׁ מֵעֲלֵיהֶן אֶת קוּרֵי הַשֵּׁנָה שֶׁסָּגְרוּ יָפֶה יָפֶה עַל עֵינָיו, שָׁאַל: – חֶבְרַיָּה! מַה הָרַעַשׁ? תְּנוּ מְנוּחָה! שִׁכְבוּ לִישֹׁן!

– יוֹרָם רָאָה אֶת הַסְּנוּנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת! – קָרְאָה דִּיצָה בְּקוֹל רָם בְּאָזְנֵי הַמַּדְרִיךְ.

– סְנוּנִיּוֹת? מָה־אַתְּ סָחָה? הֵיכָן הֵן הַסְּנוּנִיּוֹת? הַאִם תְּפַסְתֶּם סְנוּנִית? – שָׁאַל הַמַּדְרִיךְ הַנִּדְהָם.

– לֹא דֻבִּים וְלֹא יָעַר! – צָחַק בְּקוֹל מְצַלְצֵל יוֹסִי הַבַּדְחָן. – אַתָּה חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת, הַמַּדְרִיךְ! אָנָּא הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתְךָ וְשָׁמַעְתָּ חֲדָשׁוֹת מְעַנְיְנוֹת.

יוֹרָם רָאָה אֶת הַסְּנוּנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת! – קָרְאָה דִּיצָה

בְּבַת אַחַת הִתְעוֹרֵר הַמַּדְרִיךְ וּמִיָּד הֵבִין אֶת אֲשֶׁר קָרָה בַּקַּיְטָנָה. הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת יוֹרָם וְהֵחֵל חוֹקֵר אוֹתוֹ עַל הַסְּנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר לְפִי דְבָרָיו רָאָה. וְיוֹרָם! הוּא עָמַד יָפֶה בַּבְּחִינָה. הוּא תֵאֵר בִּפְרָטוּת אֶת מַרְאֵה הַסְּנוּנִיּוֹת הַחֲמוּדוֹת, אֶת צֶבַע נוֹצוֹת הַגַּב הַנּוֹצֵץ מִשְּׁחוֹר, אֶת הַבֶּטֶן הַלְּבָנָה, וּבְעִקָּר סִפֵּר עַל נוֹצוֹת הַזָּנָב הָאֲדֻמּוֹת בִּקְצוֹתֵיהֶן וּקְצָרוֹת בְּמֶרְכָּזָן.

– הַזָּנָב דּוֹמֶה מַמָּשׁ לִזְנַב הַדָּג. – סִיֵּם יוֹרָם אֶת הַחֲקִירָה.

– וּבְכֵן! כַּנִּרְאֶה, בֶּאֱמֶת הוֹפִיעוּ סְנוּנִיּוֹת הָרֶפֶת הָאֵרוֹפִּיּוֹת לְאַרְצֵנוּ. – אָמַר הַמַּדְרִיךְ, – חֶבְרַיָּה! דְּעוּ! הַסְּנוּנִיּוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ הַיּוֹם, מְבַשְּׂרוֹת הַסְּתָו הָרִאשׁוֹנוֹת הֵן.

הַסְנוּנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת

– לֹא נָכוֹן! – הִתְלַהֵב יוֹסִי, – אֲנִי רָאִיתִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ אֶת הַסְּנוּנִיּוֹת הֶעָפוֹת לְעֵת עֶרֶב בִּלְהָקוֹת עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים.

– אֵינְךָ צוֹדֵק, יוֹסִי. – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ בְּנַחַת, – שֶׁמָּא תוּכַל לוֹמַר לִי מַה־הוּא קוֹל הַצְּרִיחוֹת שֶׁמַּשְׁמִיעוֹת הַסְּנוּנִיּוֹת אֲשֶׁר אָמָרְתָּ?

– סִיס… סִיס… סִיס… סִיס… – חִקָּה יוֹסִי אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁהָיוּ זְכוּרִים לוֹ יָפֶה יָפֶה.

– וּבְכֵן, חֲבִיבִי. – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ, – אַתָּה רָאִיתָ אֶת הַסִּיסִים. צִפֳּרִים אֵלּוּ דוֹמוֹת מְאֹד לַסְּנוּנִיּוֹת, אַךְ בְּכָל זֹאת הֵן שׁוֹנוֹת מֵהֶן תַּכְלִית שִׁנּוּי. הַסִּיסִים הֵם עוֹפוֹת שְׁחוֹרִים כְּפֶחָם וּכַנְפֵיהֶם נִרְאוֹת כְּאִלּוּ הֵן מְהַוּוֹת יַחַד עִגּוּל הַנּוֹטֶה אֲחוֹרָנִית. בִּשִׁעַת מְעוּפָם בַּשָּׁמַיִם צִיּוּצָם תָּמִיד סִיס… סִיס…

– וְעַל כֵּן שְׁמָם סִיסִים! – הֵעִירָה אִילָנָה.

– צָדַקְתְּ, אִילָנָה. – אָמַר הַמַּדְרִיךְ וּבְהַמְשִׁיכוֹ בְּהַסְבָּרָתוֹ אָמַר: הַסִּיסִים הֵם עוֹפוֹת הַבָּאִים אֵלֵינוּ בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב וּמִיָּד הֵם נִגָּשִׁים לְבִנְיַן קִנָּם. הַסִּיסִים נִמְצָאִים בְּאַרְצֵנוּ עַד לְחֹדֶשׁ אָב בְּקֵרוּב וְאַחַר הֵם פּוֹרְחִים חֲזָרָה לָאֲרָצוֹת הַַחַמּוֹת.

– הַסִּיסִים, אֵפוֹא, רִאשׁוֹנִים הֵם לְבַשֵּׂר אֶת בּוֹא הָאָבִיב וְרִאשׁוֹנִים הֵם לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ בְּעֶצֶם יְמֵי הַחוֹם! – אָמְרָה יוֹכֶבֶד.

– בּוֹאוּ וְנֵצֵא לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַסְּנוּנִיּוֹת! – הִצִּיעַ משֶׁה.

הַחֶבְרַיָּה יָצְאוּ לְטַיֵּל בַּכְּפָר. הֵם בָּאוּ לֹא הַרְחֵק מִן הַמַּזְבֵּלָה שֶׁל הַכְּפָר וְהִנֵּה רָאָה אֵלִיָּהוּ הֲמוֹן צִפֳּרִים שֶׁעָמְדוּ עַל פְּנֵי חוּטֵי הַחַשְׁמַל הַמְּתוּחִים בֵּין הָעַמּוּדִים.

– הִנֵּה הֵן הַסְּנוּנִיּוֹת! – הֵרִיעַ יוֹרָם בְּשִׂמְחָה.

אַט־אַט קְָרְבוּ הַיְלָדִים וְרָאוּ בְּהִתְפָּעֲלוּת כֵּיצַד עָמְדוּ הַסְּנוּנִיּוֹת כְּאִלּוּ חָרְזוּ אוֹתָן בְּמַחְרֹזֶת עַל פְּנֵי חוּטֵי הַמַּתֶּכֶת.

מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה אַחַת הַסְּנוּנִיּוֹת צוֹנַחַת אַרְצָה כְּלַפֵּי מַטָּה, פּוֹרֶשֶׂת אֶת כְּנָפֶיהָ וּמְעוֹפֶפֶת בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמָיִם. זְמַן מָה הָיְתָה זוֹ חָגָה הֵנָּה וָהֵנָּה בָּאֲוִיר כְּשֶׁפִּיהָ פָּעוּר, פַּעַם עוֹלָה וּפַעַם יוֹרֶדֶת וְאַחַר חוֹזֶרֶת לִמְנוּחָתָהּ אֶל מַחְרֹזֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ.

– כַּמָּה הֵן נֶהְדָּרוֹת! – מִלְמְלָה לֵאָה.

הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר לַחֲנִיכָיו כִּי הַסְּנוּנִיּוֹת לְהוּטוֹת אַחַר יַתּוּשִׁים וּזְבוּבִים. יַתּוּשִׁים אֵלֶּה מְצוּיִים לָרֹב בָּאֵפֶר וּבְקִרְבַת הַזֶּבֶל.

צִפֳּרִים עַל פְּנֵי חוּטֵי הַחַשְׁמַל הַמְּתוּחִים בֵּין הָעַמּוּדִים

מִשּׁוּם כָּךְ חוֹנוֹת הַסְּנוּנִיּוֹת בְּקִרְבַת מָקוֹם. מִמְּרוֹם שִׁבְתָּן, מֵעַל לְחוּטֵי הַחַשְׁמַל, צוֹפוֹת הַסְּנוּנִיּוֹת אֶל עֵבֶר הַחֶלְקָה, וּבִרְאוֹת הָאַחַת יַתּוּשׁ, מִיָּד הִיא כְּאִלּוּ נוֹפֶלֶת אַרְצָה, פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ וְאָצָה־רָצָה בְּפֶה פָּעוּר אַחַר הַטֶּרֶף. זֶה, מִשֶּׁנִּתְפַּס, מִיָּד נִסְגָּר עָלָיו פִּיהָ שֶׁל הַסְּנוּנִית הַמְּמַהֶרֶת לִבְלֹעַ אֶת טַרְפָּהּ, כִּי רְעֵבָה הִיא, הַמִּסְכֵּנָה!

– וּמֵעַתָּה, חֶבְרַיָּה! הִכּוֹנוּ אֵפוֹא לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַסְּתָו. הַסְּנוּנִיּוֹת מְבַשְּׂרוֹת הַסְּתָו הִגִּיעוּ. עַתָּה יֵשׁ לְצַפּוֹת לִשְׁבִיטֵי פִּרְחֵי הֶחָצָב! – הוֹרָה הַמַּדְרִיךְ אֶת חֲנִיכָיו.