ע הַרְבֵּה מַעֲשִׂים כָּתַב משֶׁה בַּתּוֹרָה סְתוּמִים, עָמַד דָּוִד וּפֵרְשָׁם. אָנוּ מוֹצְאִים בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, מִשֶּׁבָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בָּרָא הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ” (בראשית א, א), וְאַחַר כָּךְ “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר” (שם שם, ג); וְדָּוִד פֵּרְשׁוֹ: מֵאַחַר שֶׁבָּרָא הָאוֹר בָּרָא שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה” (תהלים קד, ב) וְאַחַר כָּךְ “נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה” (שם) – הֲרֵי לָמַדְנוּ, מִשֶּׁבָּרָא אוֹר בָּרָא שָׁמַיִם. שָׁלוֹשׁ בְּרִיּוֹת קָדְמוּ אֶת הָעוֹלָם: הַמַּיִם וְהָרוּחַ וְהָאֵשׁ. הַמַּיִם הָרוּ וְיָלְדוּ אֲפֵלָה, הָאֵשׁ הָרְתָה וְיָלְדָה אוֹר, הָרוּחַ הָרְתָה וְיָלְדָה חָכְמָה. בְּשֵׁשׁ בְּרִיּוֹת אֵלּוּ הָעוֹלָם מִתְנַהֵג: בְּרוּחַ וּבְחָכְמָה, וּבְאֵשׁ וּבְאוֹר, וּבְחשֶׁךְ וּבְמַיִם.
סְתוּמִים – ולא נתבארו עד תומם.
עָמַד דָּוִד – מחבר ספר תהלים.
מִשֶּׁבָּרָא שָׁמַיִם וגו' – ולפי הפסוקים האלה נברא האור אחרי השמים והארץ. מֵאַחַר שֶׁבָּרָא הָאוֹר וגו' – ודויד הבהיר כי האור קדם לבריאת השמים (ולפי זה יש להבין את המילים “בראשית ברא אלוהים” רק כמעין כותרת לסיפור הבריאה).
מִתְנַהֵג – מתנהל.
*
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' " (תהלים קד, א) – אָדָם רוֹאֶה עַמּוּד נָאֶה אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַמַּחְצָב שֶׁנֶּחְצַב מִמֶּנּוּ! נָאֶה הָעוֹלָם – בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁחֲצָבוֹ וּבְרָאוֹ בְּדָבָר! אַשְׁרֶיךָ, הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמֶּלֶךְ בְּךָ!
“ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד” (שם) – מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם צָר אִיקוֹנִין שֶׁלֹּו עַל טַבְלָא שֶׁל עֵץ, הַטַּבְלָא גְּדוֹלָה מִצּוּרָתוֹ; צוּר עוֹלָמִים, יְהִי שְׁמוֹ מְבוֹרָךְ, הוּא גָדוֹל וְאִיקוֹנִין שֶלֹּו גְּדוֹלָה, הָעוֹלָם קָטָן וְהוּא גָדוֹל מִן הָעוֹלָם – “ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד”.
“עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה” (תהלים קד, ב) – מִשֶּׁעָטַף אֶת הָאוֹר חָזַר וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם.
“נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה” (שם) – בָּשָׂר וָדָם מִשֶּׁבּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֲלִיָּה; הָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵּן: מִשֶׁמָּתַח מַעֲזִיבָה בָּנָה עֲלִיָּה וּמִשֶּׁבָּנָה עֲלִיָּה הֶעֱמִיד אוֹתָהּ עַל אֲוִיר הָעוֹלָם עַל בְּלִימָה. וְאַחַר כָּךְ הִתְקִין מַרְכְּבוֹתָיו עֲנָנִים, וְאַחַר כָּךְ הָאִסְטִית שֶׁלּוֹ עַל סְעָרָה.
“הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיוֹתָיו” (תהלים קד, ג) – לֹא בִּנְחשֶׁת וְלֹא בְּבַרְזֶל, אֶלָּא בִּגְזֻזְטְרָאוֹת שֶׁל מַיִם; לֹא בְּאֶבֶן וְלֹא בְּגָזִית, אֶלָּא רְכָסִים שֶׁל מַיִם.
“הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ” (שם) – בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סַרְגְּלָא שֶׁלּוֹ חֲזָקָה, בְּבַרְזֶל וּבִנְחשֶׁת, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, שֶׁתִּשָּׂא כָּל מַשָּאוֹ; וְהָאֱלֹהִים יְהִי שְמוֹ מְבוֹרָךְ, “שָׂם עָבִים רְכוּבוֹ” – הֶעָנָן אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְעוֹשֶׂה סַרְגְּלִין שֶׁלּוֹ עָבִים.
“הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ” (שם) – בָּשָׂר וָדָם, אִם הָיָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ שֶׁל שְׁקִיעָה מְהַלֵּךְ הוּא עַל הָאֲבָנִים שֶׁהֵן קָשׁוֹת; וְהָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא “מְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ” – עוֹזֵב אֶת הֶעָנָן הַנִּרְאֶה וּמְהַלֵּךְ עַל הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה.
“עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת” (תהלים קד, ד) – בָּשָׂר וָדָם מַכְתִּיב לוֹ סְטַרְטְיוֹטִין גִּבּוֹרִים בְּרִיאִים, וּמַלְבִּישָׁם קַסְדָּה וְשִׁרְיוֹן וּכְלֵי זַיִן; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא “עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת” – הִכְתִּיב סְטַרְטְיוֹטִין שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינָן נִרְאִין, “מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט” (שם) – הָרוּחַ יוֹצֵא וְהַבָּרָק אַחֲרָיו.
“בָּרְכִי נַפְשִׁי” וגו' – וימשיך הקטע וידרוש את פסוקי תהלים קד, המתארים את הבריאה, על פי סדרם, בעיקר תוך הדגשת קווי דמיון או הבדל בין האל הבורא ובין בשר ודם.
עַמּוּד – שנחצב מאבן.
וּבְרָאוֹ בְּדָבָר – שהעולם נברא בדיבור.
צָר אִיקוֹנִין – יצר דמות.
הַטַּבְלָא גְּדוֹלָה מִצוּרָתוֹ – לוח העץ יהיה תמיד גדול יותר מן הצורה החקוקה בו.
אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ – הוא העולם.
מִשֶּׁעָטַף – לאחר שהתעטף.
מַעֲזִיבָה – שכבת טיט שאוטמת את הגג (הוא העולם העליון) ומתחתיה נבנתה העלייה (הם השמים) ואחר כך הבית (היא הארץ).
עַל בְּלִימָה – על לא דבר, בלא שום בסיס.
הָאִסְטִית – מושב.
גְּזֻזְטְרָאוֹת – קורות שיוצאות מקיר הבית אל רשות הרבים, מעין מרפסות. רְכָסִים – גבעות, גלים.
סַרְגְּלָא – מרכבה.
דֶּרֶךְ שֶׁל שְׁקִיעָה – של טיט וחול, שהרגל שוקעת בה.
מַכְתִּיב לו סְטַרְטְיוֹטִין – מגייס אנשי צבא.
*
“יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ… תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתו” (תהלים קד, ה־ו) – עָשָׂה אֶחָד עָרֹם וְאֶחָד לָבוּשׁ; כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, הִפְשִׁיט כְּסוּתוֹ שֶׁל אֶחָד וְהִלְבִּישָׁהּ לַחֲבֵרוֹ; כָּךְ אָמַר אֱלֹהִים: “יִקָּווּ הַמַּיִם… וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה” (בראשית א, ט) – גִּלָּה אֶת הָאָרֶץ וְכִסָּה אֶת הַתְּהוֹם.
“עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם” (תהלים קד, ו) – כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁרָאָה גִּתּוֹ מְלֵאָה עֲנָבִים, וְיֵשׁ לוֹ כֶּרֶם לִבְצֹר. מֶה עָשָׂה? רָפַשׁ הָעֲנָבִים שֶׁבַּגַּת וּבָעַט רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא אֶת הָעֲנָבִים שֶׁבַּכֶּרֶם וְהֶחֱזִיקָה הַגַּת אֶת כֻּלָּם. כָּךְ הָיָה כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַיִם בְּמַיִם, וְהָאָרֶץ שְׁקוּעָה בַּמַּיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: “יִקָּווּ הַמַּיִם… וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה” (בראשית א, ט). אָמְרוּ הַמַּיִם: הֲרֵי כָּל הָעוֹלָם אָנוּ מְלֵאִים, וְעַד עַכְשָׁו צַר לָנוּ, – לְהֵיכָן נֵלֵךְ? בָּעַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוֹקְיָנוֹס וְהָרַג שַׂר שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב” (איוב כו, יב) – וּכְשֶׁהָרַג אוֹתוֹ הָיוּ הַמַּיִם בּוֹכִים, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם בּוֹכִים, וְלָמָּה הֲרָגוֹ? שֶׁהַבַּיִת הַמַּחֲזִיק מֵאָה חַיִּים – מַחֲזִיק אֶלֶף מֵתִים.
“מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן” (תהלים קד, ז) – מִקּוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל אוֹקְיָנוֹס הָיוּ שְׁאַר הַמַּיִם בּוֹרְחִים – וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים לְהֵיכָן בּוֹרְחִים.
“יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם” (שם שם, ח) – כְּגוֹן עֶבֶד בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ: הַמְתֵּן לִי בַּשּׁוּק וְלֹא הוֹדִיעוֹ בְאֵיזֶה מָקוֹם. הִתְחִיל הָעֶבֶד אוֹמֵר: שֶׁמָּא אֵצֶל בָּסִילְקֵי אָמַר לִי, אוֹ שֶׁמָּא אֵצֶל בֵּית הַמֶּרְחָץ, אוֹ שֶׁמָּא בְצַד תֵּיאַטְרוֹן? עָלָה אֲדוֹנוֹ וּמְצָאוֹ. סְטָרוֹ מִסְטָר, אָמַר לוֹ: עַל שַׁעַר פַּלְטְרִין שֶׁל הִפַּרְכּוֹס שְׁלַחְתִּיךָ! אַף הַמַּיִם כְּשֶׁשָּׁמְעוּ “יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד” (בראשית א, ט) לֹא הוֹדִיעָם אִם לְצָפוֹן אִם לְדָרוֹם; הָיוּ חוֹזְרִין וְהוֹלְכִין– “יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת” (תהלים קד, ח) – עַד שֶׁסְּטָרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְטָר, אָמַר לָהֶם: לִמְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן אָמַרְתִּי לָכֶם לֵילֵךְ – “אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם”.
“גְּבוּל שַׂמְתָּ, בַּל יַעֲבֹרוּן” (שם שם, ט) – כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁהִכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ לְדִיר וְנָעַל הַמַּסְגֵּר בְּפָנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵצֵא וְתִרְעֶה אֶת הַתְּבוּאָה; כָּך נָעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיָּם בְּחוֹל וְהִשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַחוֹל.
“הַמְשַלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן” (שם שם, י) – כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי עֲקָלִים שֶל זֵיתִים, כָּבַשׁ עֲלֵיהֶם אֶת הַקּוֹרָה וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד מִלְּמַטָּה; כָּךְ הָהָר מִכָּאן וְהָהָר מִכָּאן כְּבוּשִׁים עַל הַמַּעְיָנוֹת, וְהֵם מְקַטְּעִים וְיוֹצְאִים מִבֵּין הֶהָרִים (שמו"ר טו, כב; תנחומא חיי שרה, ג).
אֶחָד עָרֹם וגו' – היבשה והתהומות, כמוסבר להלן.
גִּתּוֹ – היא הגת שבה דורכים ענבים כדי להפיק יין.
רָפַשׁ… רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן – דרס ברגליו זה אחר זה.
אוֹקְיָנוֹס – הוא מקווה המים הגדול.
שַׂר שֶׁלּוֹ – הוא “רהב”, אל שנזכר במיתוסים קדומים המספרים על מלחמה של הבורא במפלצות ים שונות בעת הבריאה.
מֵאָה חַיִּים – אנשים חיים.
בָּסִילְקִי – מבנה ציבורי גדול.
סְטָרוֹ מִסְטָר – סטר לו על לחיי.
פַּלְטְרִין של הִפַּרְכוֹס – ארמונו של שר הפלך.
מְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן – האוקיינוס, שבו מצוי מלך הדגים (הנזכר אף הוא במזמור, בפסוק כו).
מַסְגֵּר – מנעול.
עֲקָלִים – סלים קלועים שבהם מכניסים את הזיתים לשם הפקת שמן על ידי קורת בית הבד.
כָּבַשׁ – הניח בלחיצה.
מְקַטְּעִים – מתפרצים ויוצאים.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.