סח אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: תְּנָאִים הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם כָּל מָה שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי” (ישעיה מה, יב) – צִוִּיתִי אֶת הַיָּם שֶׁיִקָּרַע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל; צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁיִּשְׁתַּתְּקוּ לִפְנֵי משֶׁה; צִוִּיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ שֶׁיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ; צִוִּיתִי אֶת הָעוֹרְבִים שֶׁיְכַלְכְּלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ; צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּפָּתְחוּ לִפְנֵי יְחֶזְקֵאל; צִוִּיתִי אֶת הַדָּג שֶׁיָּקִיא אֶת יוֹנָה; צִוִּיתִי אֶת הָאוּר שֶׁלֹּא יַזִּיק אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; צִוִּיתִי אֶת הָאֲרָיוֹת שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ אֶת דָּנִיֵּאל (בר“ר ה, ה; ילק”ש לשמות, רלז).
תְּנָאִים הִתְנָה – כבר בשעת קביעת סדרי העולם ציווה הקב"ה על הברואים שישנו ממנהגם באורח חד־פעמי בעתיד.
הַיָּם – הוא ים סוף.
שֶׁיִּשְׁתַּתְּקוּ לִפְנֵי משֶׁה – כשאמר להם “האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי” (דברים לב, א).
הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ – שעליהם ציווה יהושע, “שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון” (יהושע י, יב).
הָעוֹרְבִים – שהביאו לאליהו לחם ובשר בשנות הרעב (מלכים א יז, ד).
יְחֶזְקֵאל – המעיד כי “נפתחו השמים ואראה מראות אלוהים” (יחזקאל א, א).
הַדָּג – יונה ב, יא.
הָאוּר – האש שלא פגעה ברעיו של דניאל כשהושלכו לכבשן בוער (דניאל פרק ג).
דָּנִיֵּאל – שהושלך לגוב אריות ולא נפגע (דניאל פרק ו).
*
סט “יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו” (קהלת ג, יד). אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: “יִקָּווּ הַמַּיִם… אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה” (בראשית א, ט) – וְלָמָּה “הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ” (עמוס ה, ח; שם ט, ו) שְׁתֵּי פְּעָמִים? אַחַת בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְאַחַת בְּדוֹר הַפְּלָגָה. “וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה” – כָּל מָה שֶׁעָשָׂה בִּשְׁבִיל “שֶׁיִּרְאוּ מִלְפָנָיו” – שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִים מִלְּפָנָיו. מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁמָּרְדָה בַּמֶּלֶךְ. שָׁלַח הַמֶלֶךְ לִגְיוֹן קָשֶׁה וְהִקִּיפָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ בְנֵי הַמְּדִינָה וְיִתְיָרְאוּ מִפָּנָיו. כָּךְ לָמָּה “כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת” (תהלים לג, ז)? בִּשְׁבִיל “יִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל” (שם שם, ח). דָּבָר אַחֵר: כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ יוֹם שֶׁיְּהֵא יוֹם וְלַיְלָה שֶׁיְּהֵא לַיְלָה, בָּא יַעֲקֹב וְעָשָׂה אֶת הַיּוֹם לַיְלָה, שֶׁשִּׁקַּע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹּא בְעוֹנָתוֹ; בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְעָשָׂה אֶת הַלַּיְלָה יוֹם. הֲרֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים גּוֹרְעִים וּמוֹסִיפִים עַל דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרִיּוֹת יְרֵאִין מִלְּפָנָיו.
כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְהֵא הַיָּם יָם וְשֶׁתְּהֵא הַיַּבָּשָׁה יַבָּשָׁה. בָּא משֶׁה וְעָשָׂה אֶת הַיָּם יַבָּשָׁה, בָּא אֱלִישָׁע וְעָשָׂה אֶת הַיַּבָּשָׁה יָם.
כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַחֹרֶף שֶׁיְּהֵא חֹרֶף וְאֶת הַקַּיִץ שֶׁיְּהֵא קַיִץ. בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשָׂה אֶת הַחֹרֶף קַיִץ, בָּא שְׁמוּאֵל וְעָשָׂה אֶת הַקַּיִץ חֹרֶף.
כָּךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעֶלְיוֹנִים לְעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים, שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר: “הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם” (תהלים קטו, טז); בָּא משֶׁה וְעָשָׂה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים לְעֶלְיוֹנִים וְאֶת הָעֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים, שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר: “וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים” (שמות יט, ג), “וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי” (שם שם, כ) (דב“ר י, ב; בר”ר ה, ו; קה"ר ג, יד).
שְׁתֵּי פְּעָמִים – עניין שנזכר פעמיים בנבואת עמוס.
דּוֹר אֱנוֹשׁ וגו' – ומסורת אגדית היא (פס"ר מח, ב) כי גם בדור אנוש, נכדו של אדם הראשון, וגם בדור בוני מגדל בבל הוצף העולם חלקית במי הים, בניגוד לצו לכל המים להתכנס אל מקום אחד. לִגְיוֹן קָשֶׁה – כוח צבאי אכזר.
כָּךְ לָמָּה וגו' – וגם מן הפסוקים מספֶר תהלים לומד הדרשן כי הקב"ה משנה לעיתים את סדרי בראשית כדי להטיל את יראתו על בני האדם.
שֶׁלֹּא בְעוֹנָתוֹ – שנאמר על יעקב, “ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש…” (בראשית כח, יא), ומסורת אגדה היא כי השמש שקעה טרם זמנה.
יְהוֹשֻׁעַ – וציווה על השמש והירח שלא לשקוע (יהושע י, יב). הֲרֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים וגו' – מעשיהם של הצדיקים (הבאים מכוחו של האלוהים) בשינוי סדרי הטבע באים להחדיר בבריות את יראת האל.
מֹשֶׁה – בשעת קריעת ים סוף.
אֱלִישָׁע – כשציווה על נחל להתמלא מים (מלכים ב ג, טז).
אֵלִיָּהוּ – שהביא בצורת על העולם (מלכים א יז, ב).
שְׁמוּאֵל – שהוריד מטר באמצע הקיץ (שמואל א יב, יז).
לְעֶלְיוֹנִים, לְתַחְתּוֹנִים – ליושבי מרום מכאן ולבני האדם מכאן.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.