צד מָה הָיָה לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן? עוֹר שֶׁל צִפֹּרֶן וַעֲנַן כָּבוֹד מְכַסֶּה עָלָיו; כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִפֵּרוֹת הָאִילָן נִפְשַׁט עוֹר צִפֹּרֶן מֵעָלָיו וְרָאָה עַצְמוֹ עָרֹם וְנִסְתַּלֵּק עֲנַן הַכָּבוֹד מֵעָלָיו (פדר"א יד).
לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם – קודם שחטא.
צִפֹּרֶן – הוא אחד מצמחי הבושם שמהם הכינו את הקטורת למקדש (ירושלמי יומא ד, ד).
עֲנַן הַכָּבוֹד – ענן פלאי הסובב בדרך כלל את מקום מושב האלוהים.
*
צה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ הָיָה, כֵּיוָן שֶׁסָּרַח הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוֹ עָלָיו וּמִעֲטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה” (תהלים קלט, ה) (סנהדרין לח ע"ב).
סָרַח – חטא.
וּמִעֲטוֹ – הקטין את קומתו.
“אָחוֹר וָקֶדֶם” וגו' – והפסוק נדרש כאומר כי תחילה נוצר האדם לרוחב העולם כולו (“אחור וקדם”), אך הקב"ה הניח את כפו עליו והקטינו.
*
צו “וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ” (בראשית ב, א) – אָמַר רַ' הוֹשַׁעְיָא: דָּרַשׁ רַ' אָפֵס בְּאַנְטוֹכִיָּא: אֵין לְשׁוֹן “וַיְכֻלּוּ” אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה וּכְלָיָה. לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְקִלְּסוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְּדִינָה וְעָרַב לוֹ קִלּוּסָם, הִרְבָּה לָהֶם בְּרִיצָה וְהִרְבָּה לָהֶם בְּהַדְיוֹכִין. לְאַחַר זְמַן הִכְעִיסוּהוּ וּמִעֵט לָהֶם בְּרִיצָה וּמִעֵט לָהֶם בְּהַדְיוֹכִין. כָּךְ עַד שֶׁלֹּא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיוּ הַמַּזָּלוֹת מְהַלְּכִין דֶּרֶךְ קְצָרָה וּבִמְהִירוּת, מִשֶּׁחָטָא סִבְּבָם דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּבִמְתִינוּת.
רַ' פִּינְחָס בְּשֵׁם רַ' חָנָן דְּצִפּוֹרִין: בְּנוֹת שׁוּחַ עוֹשׂוֹת פֵּרוֹת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עָשׂוּ פֵּרוֹת בְּנֵי יוֹמָם.
אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַפֵּא אוֹתָהּ מַכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא” (ישעיה ל, כו) – מַחַץ מַכָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם יִרְפָּא (בר"ר י, ד).
רַ' אָפַס – שמו של חכם ארצישראלי שחי בראשית המאה השלישית. אַנְטוֹכְיָא – עיר בצפון סוריה. לְמֶלֶךְ – משל למלך.
וְקִלְּסוּ – ושיבחו.
רִיצָה, הַדְיוֹכִין – שעשוע ההמונים בתחרויות ספורט של ריצה ומרוצי מרכבות.
הַמַּזָּלוֹת – השמש וכוכבי הלכת.
מְהַלְּכִין דֶּרֶךְ קְצָרָה – והיו הפירות מבשילים במהירות.
בְּנוֹת שׁוּחַ – מין ממיני התאנים.
וְאוֹתוֹ הַיּוֹם – בשעת בריאתם בגן עדן, לפני החטא.
“מַחַץ מַכָּתוֹ” וגו' – הקב"ה ירפא את העולם מן המכה שהונחתה עליו.
*
צז רַ' בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ הַדְּבָרִים עַל מְלֵאָתָם, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְקַלְקְלוּ, וְעוֹד אֵינָם חוֹזְרִים לְתִקּוּנָם עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן פֶּרֶץ.
שִׁשָּׁה דְבָרִים חִסֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן לְאַחַר שֶׁחָטָא, וְאֵלּוּ הֵם: זִיווֹ וְקוֹמָתוֹ וְחַיָּיו וּפְרִי הָאָרֶץ וְגַן עֵדֶן וּמְאוֹרוֹת, וְלֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִירָם (בר"ר יב, ו; תנחומא בראשית,ו).
עַל מְלֵאָתָם – בשלמותם.
בֶּן פֶּרֶץ – המשיח, מבית דויד (רות ד, יח).
חִסֵּר – מיעט.
זִיווֹ וְקוֹמָתוֹ – שאדם בשעת בריאתו היה אדיר בממדיו ויופיו נפלא.
פְּרִי הָאָרֶץ – שנתקללה בשל חטאו (וראו עוד בקטע הקודם).
וּמְאוֹרוֹת – האור של יום הבריאה הראשון אשר הוחלף באורות פחותים ממנו, שנבראו ביום הרביעי.
*
צח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: יוֹם שֶׁנִּבְרָא בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוןֹ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה אָמַר: אוֹי לִי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמָיִם. הָיָה יוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית וּבוֹכֶה כָּל הַלַּיְלָה וְחַוָּה בּוֹכָה כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, עָמַד וְהִקְרִיב שׁוֹר (עבודה זרה ח ע"א).
בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי – כיוון שחטאתי.
הִקְרִיב שׁוֹר – כקורבן תודה.
*
צט אָמַר רַ' יוֹסֵי: הָאוּר עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא נִבְרָא עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֵּעָה בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵין דֻּגְמָה שֶל מַעְלָה, וְהֵבִיא שְׁנֵי רְעָפִים וְהִקִּישָׁם זֶה לָזֶה, וְיָצָא מֵהֶם אוּר וּבֵרֵךְ עָלָיו “בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ” (פסחים נד ע“א; בר”ר יא, ב).
הָאוּר – האש.
עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה – תוכנן (במחשבתו של הקב"ה).
דַּעָה… מֵעֵין דֻּגְמָה שֶל מַעְלָה – דעת שדומה לדעתם של שוכני העולם העליון.
רְעָפִים – לבֵנים.
“בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ” – אחת הברכות הנאמרות בעת טקס ההבדלה במוצאי שבת.
*
ק שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם. עָמַד וְיָשַׁב שְׁמוֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה תְקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא; הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים. לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת עֲשָׂאָם לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים (עבודה זרה ח ע"א).
יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ – עם התקצרות הימים בתקופת החורף.
בִּשְבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי – כיוון שחטאתי.
שְׁמוֹנָה יָמִים – רמז למנהג קדום לציין את סיום התקצרות ימי החורף בחגיגות של אור שבא להניס את החושך.
תְּקוּפַת טֵבֵת – כשהיום מתחיל לשוב ולהתארך. לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ – את כל שישה עשר הימים.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.