פגישתי הראשונה עם אליק היתה עוד בשנת 1929; הייתי במחנה קיץ של תנוּעת ‘השומר הצעיר’ האוסטרית, ואליק הגיע אלינוּ לביקוּר עם משלחת תנוּעת הנוער הארץ־ישראלית אשר השתתפה בכנס עולמי של תנוּעות הנוער הסוציאליסטיות בוינה. לא במקרה נבחרה הבירה האוסטרית למפגש בינלאוּמי זה. הסוציאל־דמוקרטיה האוסטרית היתה גאה על הישׂגיה והנהלת ‘העיריה האדוּמה’ הפגינה את כיבוּשיה לפני נציגי העמים השונים. גם נציגי ארץ־ישראל העובדת, וביניהם אליק, התרשמוּ עמוק מוינה הפּועלית, ובבואם אלינוּ למחנה הקיץ לא פּסקוּ מהביע את התפּעלוּתם ממראה עיניהם. וּבודאי לא העלוּ על דעתם, שבביקוּר זה, בכפר אוסטרי קטן, ימלאוּ את שליחוּתם העיקרית.
בשבילנוּ, משתתפי מחנה הקיץ, היתה זאת הפּגישה החיה הראשונה עם הארץ; ועדיין זכוּרים לי היטב הימים המעטים שבילינוּ עם אליק בשירה, בריקוּדים וּבשיחת חברים. הרושם היה עצוּם, וההתלהבוּת במחנה כללית.
שנתיים אחר־כך שוב נפגשתי עם אליק בוינה. הפעם בדרכו לליטא. זה היה זמן מועט אחרי הועידה העולמית של ‘השומר הצעיר’, בה התפּלגה התנוּעה ונוסדה תנוּעתנו, תנוּעת נצ"ח. הוּא בא והסביר לנוּ את רקע הפּילוּג, ונדמה לי ששוּכנעתי מצדקת דבריו, לא במקרה, כי דווקא באוסטריה ידעוּּ לשמור על תנוּּעה סוציאליסטית מאוּחדת וכוּלנו האמַנוּ, כי רק תנוּעת פּועלים מאוּחדת תוּכל למלא את שליחוּתה בארץ ובעולם כוּלו.
היוּ אלה פּגישות קצרות וחטוּפות. חמש שנים לאחר־מכן הגיע אליק לשליחוּת ממוּשכת אלינוּ לוינה. זכיתי לעבוד במחיצתו במשך שנה ומחצה. רק אז הכּרתיו מקרוב ועמדתי על אָפיו העדין ועל תכוּנותיו הנפלאות. תוך כדי עבודה משוּתפת בתנוּעתנוּ וּבתנוּעת ‘החלוּץ’ האוסטרית נקשרתי עם אליק בקשרי ידידוּת עמוּקים, אשר לא נוּתקוּ עד יום מותו הטרגי. כעשרים שנה שקדתי על קשרים ידידותיים אלה, והם באו לידי גילוי בעשרות ואולי במאות פגישות בארץ ובחוּץ־לארץ, בכינוּסים תנוּעתיים שונים, ובפגישות ושיחות אישיות.
תנוּעתנוּ האוסטרית הגיעה בזכוּתו של אליק לידי התפּתחוּת והתקדמוּת יוצאות מן הכלל. היא היתה לתנוּעת הנוער החלוּּצית הגדולה והחזקה ביותר באוסטריה. היא התפּשטה והתרחבה בוינה ובערי השדה, ונוער יהודי משכבות שונות נכבש לתנוּעתנוּ. אליק ידע גם להלהיב גם לשכנע, הוא רכש לבבות; פּשטוּתו, צניעוּתו וטוב לבו קירבוּהוּ אל כל אדם צעיר; לא זו בלבד שרכש את לב הנוער, הוּא גם שיכנע, הסביר, התוַכּח ולא ויתר עד שדלה את כל טענותיו של היריב. בימים ההם היתה לתנוּעה הקומוּניסטית השפּעה חזקה בקרב הנוער היהוּדי באוסטריה, ולא פּעם עמדנוּ לפני הבעיה לשמור על שלמוּת תנוּעתנוּ מפּני השפּעתם ההרסנית. אליק ידע לעמוד בפני ההתקפות הללוּ, ותוך ויכוּח עם גורמים עוינים לבנות ולהרחיב את התנועה ולבססה מבחינה ארגוּנית ורעיונית. אין ספק שבזכוּת שליחוּתו המוּצלחת סוּגלה התנוּעה לעמוד בפני הזעזוּעים הקשים שעברוּ עליה עם כיבוּשה של אוסטריה על־ידי היטלר. – אליק שוב לא היה אתנוּ בימים הטרגיים ההם. אך מיד התקשר אתנוּ ודאג להמשך מפעלו ולקליטת העולים יוצאי תנוּעתנוּ. עם פּתיחת שערי וינה הנאצית בא אלינוּ, אמנם לביקוּר קצר, כי לא קיבל רשיון אחר מה’גסטאפּוֹ', – אך היה זה ביקוּר מעודד וּמרענן באותם הימים השחורים. הוּא התעניין בגורלם של כל החברים, בגורל תנוּעתנוּ ובסיכּוּיי עתידה. הוּא יעץ, עודד ועזר כמיטב יכלתו. מוינה המשיך דרכו לאנגליה, כדי לקבּל שם את חברי תנוּעתנוּ שלא יכלוּ לעלות לארץ ואנוּסים היוּ למצוא שם מקלט זמני עד עלייתם לארץ.
ועוד פּגישה אחת בגולה חרוּתה יפה בלבי: עם סיוּם מלחמת העולם השניה, בהיותי בשליחוּת בגרמניה הכבוּשה, – הופיע אליק אצלנוּ במינכן ביום בהיר אחד, והפּעם כשהוּא בדרכו אל שׂרידי תנוּעתנוּ באירופּה. נזכרתי בפגישתנוּ בוינה בימי היטלר, ערב מלחמת העולם השניה, וחשבתי בלבי: משטר אימים זה אָמנם נהרס, אך אתו נהרסוּ גם חלקים יקרים מאוד של עמנוּ ושל תנוּעתנוּ. השׂרידים שנשארוּ בחיים זקוּקים לעידוּד רב, ללב חם, ליחס אנושי ויהוּדי עמוק, ואין רבים המסוּגלים כאֶליק למלא שליחוּת בתקוּפה כזאת.
עם מותו הטרגי אבד לתנו דעתנוּ איש יקר ושליח מסוּר וּמוּכשר, ולרבים מאתנוּ חבר וידיד אהוּב ונאמן.
קיבוצי נצ"ח
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.