אף כי לא השתתפתי עד היום במועצות של הקיבוץ, הנני מרגיש בשני ימים אלה של המועצה רוּח עליה ושׂגשׂוּג. אמנם נשמעוּ גם דברים מרים: חברים מן העליה החדשה פרשו. בודאי יש נימוקים לכך. פה שמענוּ סנוּניות ראשונות של דעות הקובלות על מיזוּג החברים החדשים עם החברים הותיקים. שאלוּ כאן: למה פּילגוּ את ‘קלוסובה’?¹ אולי היתה זו באמת אחת הסיבות לעזיבה שדוּבּר עליה?

נעשו שגיאות הרבה בשטח קליטת העליה. גם קבוּצת ‘רצון’², אשר את חבריה ליויתי בדרכם לארץ, מצאתי עכשיו בדכדוּך־נפש. בקשי מתחברים חברים בתנוּעה בגולה אחד לאחד עד שנוצר גרעין, הגרעין עולה לארץ, והנה פה עומדים לפני בידוּל חברים ופיזוּרם.

בנוגע לקיבוּץ שנוצר בטבריה, הרגשנוּ שאיננוּ יכולים לקבל חברים נוספים לקיבוּצנוּ בכנרת. מצד שני רוצים החברים החדשים להתנסות בכּל מחדש. עליהם להתלבט כל אותם הלבטים שפקדוּ את החברים הותיקים. מובן, שחובה להשתדל להקל להם את היקלטוּתם בארץ, שלא לתת להם לחזור על השגיאות שנעשו על־ידי קודמיהם. ביחוד יש לשמור על הגרעינים ושלא לפוררם. אסוּרה גישה של חלוּקת אנשים בין הפלוּגות בטרם הגיעוּ לארץ. את הגרעינים שנוצרוּ בתנוּעה בגולה יש לטפּח.

יערי מדבר על שלום ועורך מלחמה    🔗

אשר לדברי הח' יערי. בשבילי היו דבריו קשים מאוד. הרגשתי שרחוקים הם מאוד מאמת. הוא דיבר כל כך הרבה על איחוּד ועל שלום. הוא דרש נאה, אבל לא קיים נאה. יש הוכחות חותכות למעשים שנעשוּ, על־ידיו ועל־ידי חבריו, כלפי אותם החברים בתנועה המתנגדים לדעותיו של יערי. הוא דיבר כאן על שיטה אדמיניסטרטיבית והזהירנוּּ מפני הליכה בדרך זו. אוּלם אנחנו חברי ‘השומר הצעיר’ מססס“ר הרגשנוּ יפה על גבנוּ שיטה אדמיניסטרטיבית מה היא. באותן הארצות שהחברים מצטרפים לקיבוּץ הארצי לא נתנוּ לנוּ לפתוח פינוּ. ואפילוּ במקומות אחרים, שאינם מצטרפים לקיבוץ הארצי, כמו בצ’כיה, בוינה, גם שם אין נוהגים בנו אחרת. בצ’כיה הזהיר יערי מפני חברינוּ ותבע למנוע מהם את הכניסה לעבודה בנוער. מוינה דורשים איש מן ‘השומר הצעיר’ מססס”ר, אך כאן בארץ מציעים במקומו איש אחר – מן הקיבוּץ הארצי.

1929