נא “וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ” (בראשית כד, טז) – כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה עָנָן קָשׁוּר עַל פֶּתַח אָהֳלָהּ, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ עָנָן, וְכֵיוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזַר אוֹתוֹ עָנָן; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיוּ דְלָתוֹת פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזְרָה אוֹתָהּ הָרְוָחָה; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיְתָה בְּרָכָה מְשֻׁלַּחַת בָּעִסָּה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה שָׂרָה פָּסְקָה אוֹתָה הַבְּרָכָה, וְכֵיוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזְרָה; כָּל יָמִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מִלֵּילֵי שַׁבָּת וְעַד לֵילֵי שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתָה פָּסַק אוֹתוֹ הַנֵּר, וְכֵיוָן שֶׁבָּאָה רִבְקָה חָזַר. וְכֵיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה כְּמַעֲשֵׂה אִמּוֹ, קוֹצָה חַלָּתָהּ בְּטָהֳרָה וְקוֹצָה עִסָּתָהּ בְּטָהֳרָה – מִיָּד “וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ” (בר"ר ס, טז).
עָנָן – המסמל את נוכחות השכינה.
לִרְוָחָה – כדי שיקל לאורחים להיכנס.
בְּרָכָה – שפע.
עִסָּה – בצק.
נַר דָּלוּק – כיוון שלא פסקה הפעילות באוהל.
קוֹצָה חַלָּתָהּ בְּטָהֳרָה – חותכת תוך הקפדה שלא תטמא הן את תרומת החלה מן הבצק (במדדבר טו, כ) והן את כיכרות הלחם בכלל.
*
נב “רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי” (בראשית כה, כ) – אָמַר רַ’ יִצְחָק: אִם לְלַמֵּד שֶׁהִיא מֵאֲרַם־נַהֲרַיִם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר “מִפַּדַּן אֲרָם”, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר הָאֲרַמִּי – “בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי”, “אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי”? אֶלָּא בָּא לְלַמְּדֶךָ: אָבִיהָ רַמַּאי וְאָחִיהָ רַמַּאי וְאַנְשֵׁי מְקוֹמָהּ רַמָּאִים, וְהַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ שֶׁהִיא יוֹצְאָה מִבֵּינֵיהֶם לְמָה הִיא דוֹמָה? – לְשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים (בר“ר סג, ד; ויק”ר כג, א).
מָה תִּלְמוּד לוֹמַר וגו' – מדוע הפסוק שאנו לומדים (“התלמוד”) חוזר שור ושוב על המילה “ארמי”.
רַמַּאי – והוא מדרש על תיבת “ארמי” בחילוף אותיות.
*
נג “וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ” (בראשית כה, כב) – בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת – יַעֲקֹב רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת; עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה – עֵשָׂו רָץ וּמְפַרְכֵּס לָצֵאת (בר“ר סג, ו; ילק”ש לבראשית, קי).
מְפַרְכֵּס – מרעיד את גופו.
*
נד "וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה' " (בראשית כה, כב) – וְכִי בָתֵּי כְּנֵסִיוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן הַיָּמִים, וַהֲלֹא לֹא הָלְכָה אֶלָּא לְמִדְרָשָׁם שֶׁל שֵׁם וָעֵבֶר? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַקְבִּיל פְּנֵי זָקֵן כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה (בר"ר סג, ו).
שֵׁם – בן נח.
עֵבֶר – נינו של שם. על פי האגדה קיימו שם ועבר בית מדרש ללימוד תורה.
מַקְבִּיל פְּנֵי זָקֵן – מבקר את החכם כדי לכבדו.
*
נה “וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים” (בראשית כה, כז) – רַ' לֵוִי אָמַר: מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבּוֹנִית שֶׁהָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ. כָּךְ כָּל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לְבֵית הַסֵּפֶר וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִבֵּית הַסֵּפֶר. לְאַחַר שְׁלוֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה – זֶה הָיָה הוֹלֵך לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה הָיָה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה (בר"ר סג, י).
עִצְבּוֹנִית – שיח דל עלים וקוצני.
חוֹחוֹ – קוץ שלו.
*
נו “וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו” (בראשית כה, כח) – בָּשָׂר טוֹב לְפִיו, כּוֹס טוֹב לְפִיו. “וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב” (שם) – כָּל שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת קוֹלוֹ הָיְתָה מוֹסֶפֶת לוֹ אַהֲבָה עַל אַהֲבָתוֹ (בר"ר סג, י).
כּוֹס – יין.
“אֹהֶבֶת” – הפועל הוא בלשון הווה, כאהבה מתמידה ומתגברת עוד ועוד.
*
נז “כִּי צַיִד בְּפִיו” (בראשית כה, כח) – שַהָיָה צָד אֶת אָבִיו בְּפִיו: אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח? אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַתֶּבֶן? (מד"א לפסוק).
צָד וגו' – כובש את לבו על ידי הצגת יראת שמים מזויפת.
הַמֶּלַח, הַתֶּבֶן – דברים שאין חובה להפריש מהם מעשר.
*
נח “וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף” (בראשית כה, כט) – פַּעַם אַחַת הָלַךְ לָצוּד חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, רָאָה צְבִי רָץ לְפָנָיו – וְרָץ אַחֲרָיו. מְצָאוֹ נִמְרוֹד, אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתָּה צָד בְּיַעַר שֶׁלִּי? בּוֹא וְהִלָּחֵם עִמִּי – וְנָתַן לוֹ זְמַן. בָּא עֵשָׂו וְנִתְיָעֵץ עִם יַעֲקֹב. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְנִמְרוֹד בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא תּוּכַל לוֹ, אֶלָּא אֱמֹר לוֹ שֶׁיְסִירֵם מֵעָלָיו וְתִלָּחֵם עִמּוֹ. וְכֵן עָשָׂה. וּכְשֶׁפָּשַׁט נִמְרוֹד אֶת הַבְּגָדִים בָּא עֵשָׂו וּלְבָשָׁם בְּמִרְמָה וְקָם וְהָרַג אֶת נִמְרוֹד, וּלְפִיכָךְ הָיָה עֵשָׂו עָיֵף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים" (ירמיה ד, לא) (פדר"א כד; ליקוטי מדרשים, בתוך: בית המדרש, ה, עמ' 157).
נִמְרוֹד – נינו של נח, שהתפרסם כ“גיבור בארץ” (בראשית י ח).
נָתַן לוֹ זְמַן – קבעו מועד למלחמה.
בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן – מעשה ידי הקב"ה (בראשית ג, כא), שעל פי האגדה עברו מדור לדור והעניקו ללובשיהם כוח אדיר.
*
נט “וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא” (בראשית כה, ל) – אָמַר רַ' זֵירָא: פָּעַר פִּיו אוֹתוֹ רָשָׁע כְּגָמָל. אָמַר לוֹ: אֲנִי אֶפְתַּח פִּי וְאַתָּה תְהֵא מְשַׁלֵּחַ וְהוֹלֵךְ.
“וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ” (שם שם, לד) – הִכְנִיס עִמּוֹ כַּת שֶׁל פָּרִיצִים. אָמְרוּ: נֹאכַל שֶׁלּוֹ וְנִשְׂחַק עָלָיו (בר"ר סג, יב; שם שם, יד; תנחומא פינחס, יג).
גָּמָל – האכלת הגמל קרויה הלעטה (שבת כד, ג).
מְשַׁלֵּחַ וְהוֹלֵךְ – דוחס עוד ועוד לתוך הגרון.
פָּרִיצִים – אנשים הוללים וחטאים.
*
ס “וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת” (בראשית כז, א) – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מֵרְאוֹת בְּרָעָתוֹ שֶׁל רָשָׁע. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יְהִי יִצְחָק יוֹצֵא לַשּׁוּק וְיִהְיוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין: זֶה אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע! אֶלָּא הֲרֵינִי מַכְהֶה אֶת עֵינָיו וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. דָּבָר אַחֵר: לְאָדָם גָּדוֹל שֶׁהָיְתָה לוֹ טְרַקְלִין נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת וְהָיוּ שְׁכֵנִים שׂוֹרְפִין קַשׁ וָתֶבֶן וּמַעֲלִים עָשָׁן בְּעַד הַחַלּוֹן. הָלַךְ וְסָתַם אֶת הַחַלּוֹן. כָּךְ נְשֵׁי עֵשָׂו עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְיִצְחָק רוֹאֶה וּמֵצֵר – מִיָּד כָּהוּ עֵינָיו. דָּבָר אַחֵר: “מֵרְאֹת” – מִכּוֹחַ אוֹתָהּ הָרְאִיָּה,שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת בְּנוֹ עַל גַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בָּכוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְנָשְׁרוּ דְמָעוֹת מֵעֵינֵיהֶם לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל יִצְחָק וְהָיוּ רְשׁוּמוֹת בְּתוֹךְ עֵינָיו, וְכֵיוָן שֶׁהִזְקִין כָּהוּ עֵינָיו (בר“ר סה, י; ילק”ש לבראשית, קיד).
מֵרְאוֹת בְּרָעָתוֹ – כדי שלא יראה ברעה שעשה עשיו.
לְאָדָם – משל לאדם.
טְרַקְלִין – החדר הנאה והמרווח שבבית.
נְשֵׁי עֵשָׂו – בראשית כו לד.
מֵצֵר – מצטער.
מִכּוֹחַ אוֹתָהּ הָרְאִיָּה – בגלל מה שראה בשעת העקידה.
רְשׁוּמוֹת – השאירו רושם.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.