1. 🔗
דּוֹד מֻחַמַּד, תַּעֲלוּמָה שֶׁכָּמוֹךָ, פָּנִים רְחוֹקוֹת נְטוּלוֹת־פָּנִים,
אַתָּה חוֹצֶה אֶת הָאוֹקְיָנוֹס בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן וְטוֹפֵחַ לִי עַל הַכָּתֵף
וְאוֹמֵר “אָמַרְתִּי לָךְ!” וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר,
לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הֶחְלַפְנוּ מִלָּה מֵעוֹלָם, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא נָסַעְתָּ לְשׁוּם מָקוֹם
בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, אוֹ לְפָחוֹת, לְשׁוּם מָקוֹם שֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁמַע עָלָיו.
מֵאָז יַלְדוּתִי הָיִיתָ זֶה שֶׁחִבַּבְתִּי
מִבֵּין כָּל הַדּוֹדִים, הָאָח הַבְּכוֹר שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה.
הָיִיתִי מְנַדְנֶדֶת לְאַבָּא – "אֲבָל לָמָּה הוּא הָלַךְ לָהָר?
מָה קָרָה לוֹ?" וְאָבִי, בְּשֶׁקֶט כְּדַרְכּוֹ,
הָיָה מוֹשֵׁךְ בִּכְתֵפָיו וְאוֹמֵר – “מִי יוֹדֵעַ?”
כָּל מָה שֶׁיָּדַעְתִּי הוּא שֶׁאָרַזְתָּ אֶת חֲפָצֶיךָ וְעָבַרְתָּ לָהָר,
וְלָרֶדֶת אֵין עַל מָה לְדַבֵּר.
זֶה הִקְסִים אוֹתִי: אֵיךְ הוּא מַשִּׂיג אֹכֶל? עִם מִי הוּא מְדַבֵּר?
מָה הוּא עוֹשֶׂה כָּל הַיּוֹם?
בַּיְּסוֹדִי לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי הָיוּ דּוֹדִים עִם אוֹפַנּוֹעִים,
שֶׁהֵכִינוּ סְטֶיְקִים בַּחוּץ אוֹ שִׁלְּמוּ בִּשְׁבִיל הַסֶּרֶט.
הֶעֱדַפְתִּי אוֹתְךָ, שָׁקֵט אֵיךְ שֶׁאַתָּה.
בְּדִמְיוֹנִי הָיִיתָ כְּמוֹ אֵיזֶה אֱלֹהִים, חַי קָרוֹב לָעֲנָנִים,
חָזָק וְלֹא פַּחְדָן, בְּלִי אַף אֶחָד שֶׁיַּרְדִּים אוֹתְךָ בְּשִׁירֵי עֶרֶשׂ.
וְרָצִיתִי לְהַכִּיר אוֹתְךָ, שֶׁנִּגָּע בַּיָּדַיִם, שֶׁתִּסְתַּכֵּל עָלַי
וּתְזַהֶה אֶת הַדָּם שֶׁלְּךָ, צֶאֱצָאָהּ קְטַנָּה
שֶׁלֹּא רָאֲתָה בְּךָ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן
מְשֻׁגָּע
2. 🔗
מְעַנְיֵן אוֹתִי כַּמָּה חֲדָשׁוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. שֶׁנְּעִימָה, אֲחוֹתְךָ
שֶׁעַל שְׁמָהּ נִקְרֵאתִי אֵיכְשֶׁהוּ, מֵתָה.
שֶׁאָח אֶחָד יָרָה בְּעַצְמוֹ “בְּטָעוּת” -
שֶׁאַחֶיךָ עִזַּת וּמֻפלַח יֵשׁ לָהֶם עֶשְׂרִים וְשָׁנִים יְלָדִים
שֶׁכְּבָר מִתְחַתְּנִים בֵּינֵיהֶם.
שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי עוֹרֵךְ אֶחָד הָעִתּוֹנִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בְּאָמֵרִיקָה
אֲבָל שׁוֹמֵר עַל שֶׁלֶט בְּעַרְבִית עַל הַדֶּלֶת שֶׁלּוֹ, אַהְלָן וַסַהְלָן,
דֶּלֶת שֶׁדַּרְכָּהּ אַתָּה אַף פַּעַם לֹא תִּכָּנֵס.
בָּאנוּ לָאָרֶץ שֶׁלְּךָ, דּוֹדִי, חָיִּינוּ שָׁם שָׁנָה
בֵּין צֹאן וַאֲבָנִים, גְּמַלִּים וּבְשָׂמִים,
וְאַתָּה לֹא רָצִיתָ לָרֶדֶת לִרְאוֹת אוֹתָנוּ.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה פָּגַע בְּאָבִי, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הוֹדָה בָּזֶה אַף פַּעַם.
זֶה פָּגַע בִּי, סוֹרֶקֶת אֶת הֶהָרִים וּמְחַפֶּשֶׂת אֶת הַבִּקְתָּה שֶׁלְּךָ,
חוֹקֶרֶת אֶת הַקְּרוֹבִים וְלֹא מְגַלָּה דָּבָר.
אַתָּה כּוֹעֵס עָלֵינוּ אוֹ מָה? חוֹשֵׁב שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי שָׁכַח אוֹתְךָ
כְּשֶׁאָרַז אֶת הַמִּזְוָדָה שֶׁלּוֹ וְעָלָה לַסְּפִינָה?
תַּאֲמִין לִי, דּוֹדִי, אַבָּא שֶׁלִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ יוֹתֵר
מֵהָאַחִים שֶׁלֹּא עָזְבוּ. כְּשֶׁהוּא מְטַפֵּל בַּצְמָחִים
הוּא הוֹלֵךְ לְאַט. הַצְּעָדִים שֶׁלּוֹ שָׁרִים עַל הַגְּבָעוֹת.
וּכְשֶׁהוּא בּוֹחֵשׁ בַּקָּפֶה הֶחָזָק וְטוֹחֵן אֶת זַרְעֵי הַקַּרְדָּמִין,
אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ כְּמוֹ אָמֵרִיקָנִי?
אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ אֶת הַקְּרִיאָה לַתְּפִלָּה?
אוֹה דּוֹדִי, תִּסְלַח לִי, מָה אֹרֶךְ הַזָּקָן שֶׁלְּךָ?
3. 🔗
אוּלַי יֵשׁ לְךָ סִבּוֹת אֲחֵרוֹת.
אוּלַי לֹא עָלִית לָהָר מִפְּנֵי שֶׁכָּעַסְתָּ.
זֶה מָה שֶׁאֲנִי לוֹמֶדֶת, הַקּוֹל שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת בְּשָׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר.
אוֹמֵר, לַמְדִּי אוֹתִי כַּמָּה מְעַט דָּרוּשׁ לִי עַל מְנַת לִחְיוֹת
וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לוֹמַר אִם זֹאת אֲנִי הַמְּדַבֶּרֶת, אוֹ אַתָּה,
אוֹ קִירוֹת הַחֶדֶר. כַּמָּה מְעַט, כַּמָּה מְעַט,
וְהָעוֹלָם לוֹעֵג וְאוֹמֵר, כַּמָּה הַרְבֵּה.
כֶּסֶף, מְאֹרָעוֹת, שְׁאִיפוֹת, תָּכְנִיּוֹת, אוֹה דּוֹדִי,
הֵכַנְתִּי לִי מָקוֹם שָׁקֵט בְּתוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָיִיתָ אוֹהֵב אוֹתוֹ.
אֶתְמוֹל לָמַדְתִּי כַּמָּה שֶׁפַּאי עֵץ תְּשַׁבֵּב הַסַּכִּין
בְּהוֹתִירָה כַּפִּית מֵהֻקְצַעַת אַחַת.
הַיּוֹם אֲנִי קוֹרֵאת בְּזָוִיּוֹת הָאוֹר דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן,
תְּחִלָּה הֵן נוֹגְעוֹת בָּרִצְפָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּמִּטָּה,
עַד אֲשֶׁר הַכֹּל מוּפָז, וְהַוִּילוֹן נִפְתָּח לָרְוָחָה.
אֲשֶׁר לַחֲבֵרִים, הֵם מְעַטִּים יוֹתֵר וּנְדִירִים,
וְאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים, נִרְאֶה שֶׁגַּם הֵם מְטַפְּסִים בְּמַעֲלֵה הָהָר
בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, אַף שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹלְמִים שֶׁנִּפְגַּשׁ בַּפִּסְגָּה.
הַאִם תִּהְיֶה שָׁם?
מִתְבּוֹנֵן לְעֵבֶר הַוָּאדִיּוֹת וְכַרְמִי הַזֵּיתִים,
אוֹמֵר לָנוּ תֵּשְׁבוּ, תֵּשְׁבוּ,
חָכִּיתָ לָנוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות