השיר מתייחס לשיר “תרומתי למדע” מאת יוסי שריד

אני תורם את איבריי.

את כולם חוץ מאחד.

כבד, ריאות, כליות - הכול הולך.

לבלב, מעי, עור ועצמות.

לא הצלתי חיים בחיי - אציל חיים במותי. 

גם אחרי שהגוף רוקן, אני יכול עוד לתרום:

את הידיים למשק.

את הרגליים לעם.

את הכתפיים לנושאים בנטל.

את הרוח למשפחות.

את החופש לחטופים.

את הקרניות לעיניים של המדינה.

את האוזניים לשמונה מאתיים.

את האף למוסד.

את השיניים לשב"כ.

ואת המוח להנהגה.

(להוריי אני תורם נכד. הם כבר ימצאו את אימו)

את כל איבריי אני תורם - חוץ מאחד.

את הלב - אותו אני משאיר לעצמי. 

עוד לא מצאתי למי לתת אותו.

אני רק בן עשרים.