צד “וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה” (בראשית לט, א) – אַל תִּקְרֵי “הוּרַד”, אֶלָּא “הוֹרִיד” אֶת אָבִיו וְהַשְּׁבָטִים לְמִצְרַיִם. אָמַר רַ' תַּנְחוּמָא: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? – לְפָרָה שֶׁמְּבַקְשִׁין לִתֵּן עֹל בְּצַוָּארָהּ, וְהִיא מוֹנַעַת צַוָּארָה מִן הָעֹל. מָה עָשׂוּ? נָטְלוּ אֶת בְּנָהּ מֵאַחֲרֶיהָ וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ לְמָקוֹם שֶׁמְּבַקְּשִׁין בּוֹ לַחֲרֹשׁ, וְהָיָה הָעֵגֶל גּוֹעֶה. שָׁמְעָה הַפָּרָה בְּנָהּ גּוֹעֶה וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּעַל כָּרְחָהּ, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ, בִּשְׁבִיל בְּנָהּ; כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם גְּזֵרַת “יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם” (שם טו, יג) וְהֵבִיא עֲלִילָה לְכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם וּפָרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר (תנחומא וישב, ד; ילק"ש לבראשית, קמה).
אַל תִּקְרֵי – אל תקרא.
שיטת מדרש המציעה קריאה אחרת של מילים בתנ"ך, בדרך כלל על ידי שינוי ניקודן.
עֹל – הקשור למחרשה.
שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ – שלא מרצונה.
גְּזֵרַת “יָדֹעַ תֵּדַע” וגו' – מה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים על גורל צאצאיו במצרים.
וְהֵבִיא עֲלִילָה – גילגל (את האירועים).
וּפָרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר – קיימו את הבטחתו של הקב"ה לאברהם.
*
צה “וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר… אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים” (בראשית לט, א) – אָמַר רַ' לֵוִי: עֶבֶד קוֹנֶה וּבֶן אָמָה מוֹכֵר וּבֶן חוֹרִין עֶבֶד לִשְׁנֵיהֶם (בר"ר פו, ג).
עֶבֶד קוֹנֶה – פוטיפר היה עבדו של פרעה.
וּבֶן אָמָה מוֹכֵר – הישמעאלים, צאצאיו של ישמעאל בן הגר, שהיתה שפחתו של אברהם.
וּבֶן חוֹרִין – יוסף.
*
צו “וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ” (בראשית לט, ג) – הָיָה מוֹזֵג לְרַבּוֹ יֵין קוֹנְדִּיטוֹן וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: מָה מָזַגְתָּ לִּי? הוּא אוֹמֵר: קוֹנְדִּיטוֹן. אוֹמֵר לוֹ: פְּסִנְתּוֹן אֲנִי רוֹצֶה – וְהָיָה פְּסִנְתּוֹן. אוֹמֵר לוֹ: מְבֻשָּׁל אֲנִי רוֹצֶה – וְהָיָה מְבֻשָּׁל. וְכֵן עַל הַמַּיִם, וְכֵן עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ”. כֵּיוָן שֶׁרָאָה רַבּוֹ כֵּן, מָסַר לוֹ כָּל הַמַּפְתְּחוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אַחֲרָיו כְּלוּם, שֶׁכֵּן אוֹמֵר: "הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת (שם שם, ח). כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהִשְׁכִּיחַנִי בֵּית אָבִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל עָלֶיךָ בְּשַׂק וָאֵפֶר וְאַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ – הָטֵלִיס, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב. מִיָּד “וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף” (שם שם, ז). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְגִבּוֹר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשּׁוּק וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ וּמְתַלֶּה בַּעֲקֵבוֹ, אָמַר: לִי נָאֶה, לִי יָאֶה, גִּבּוֹר נָאֶה אֲנִי. אָמְרוּ לוֹ: אִם אַתָּה גִּבּוֹר, אִם אַתָּה נָאֶה – הֲרֵי דֹּב לְפָנֶיךָ, עֲמֹד קַפְּחֵהוּ (תנחומא וישב, ח; בר"ר פז, ג־ד).
רַבּוֹ – אדונו.
קוֹנְדִּיטוֹן, פְּסִנְתּוֹן, מְבֻשָּׁל – סוגים שונים של יין: מתוק, חריף ומחומם.
לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אַחֲרָיו כְּלוּם – סמך עליו ולא בדק במעשיו.
מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ – מתייפה ומתפנק.
הִשְׁכִּיחַנִי בֵּית אָבִי – הביא אותי, בזכות מצבי הטוב, לשכוח את בית אבי.
הָטֵלִיס – יושב בטל.
חַיֶּיךָ – לשון שבועה.
לְגִבּוֹר וגו' – משל לגיבור (לפרטים ראו לעיל קטע פט).
קַפְּחֵהוּ – גבור עליו, נצח אותו.
*
צז יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֶה שָׁנָה וְהָיָה עוֹמֵד בְּכָל חֻמּוֹ, וְהָיְתָה אֲדוֹנָתוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדַּלְתּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּדְבָרִים. וְהָיְתָה מַחֲלֶפֶת שָׁלוֹש חֲלִיפוֹת בְּגָדִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם: כֵּלִים שֶׁלָּבְשָׁה בְּשַׁחֲרִית לֹא לָבְשָׁה אוֹתָם בַּחֲצִי הַיּוֹם, וּבַחֲצִי הַיּוֹם לֹא לָבְשָׁה בֵּין הָעַרְבַּיִם. כָּל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו בָּהּ.
פַּעַם אַחַת נִתְקַבְּצוּ הַמִּצְרִיּוֹת וּבָאוּ לִרְאוֹת יָפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף. מָה עָשְׂתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר? נָטְלָה אֶתְרוֹגִים וְנָתְנָה לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְנָתְנָה סַכִּין לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְקָרְאָה לְיוֹסֵף וְהֶעֱמִידַתּוּ לִפְנֵיהֶן. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלוֹת בְּיָפְיוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ חוֹתְכוֹת אֶת יְדֵיהֶן. אָמְרָה לָהֶן: וּמָה אַתֶּן בְּשָׁעָה אַחַת כָּךְ, – אֲנִי, שֶׁבְּכָל שָׁעָה רוֹאָה אוֹתוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיְתָה מְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים – וְהוּא עָמַד בְּיִצְרוֹ (תנחומא וישב, ה).
בְּכָל חֻמּוֹ – במלוא היצר של גיל הבחרות.
מְשַׁדַּלְתּוֹ – מפתה אותו.
כֵּלִים – בגדים.
וְנָתְנָה סַכִּין – כדי לקלף את האתרוג ולאוכלו.
עָמַד בְּיִצְרוֹ – התגבר על הפיתוי.
*
צח מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַ' יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ: אֶפְשָׁר יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֶה שָׁנָה הָיָה עוֹמֵד בְּכָל חֻמּוֹ וְהָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר הַזֶּה! הוֹצִיא לְפָנֶיהָ סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וְהִתְחִיל קוֹרֵא לְפָנֶיהָ מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּבִלְהָה, מַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר. אָמַר לָהּ: מָה אֵלּוּ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וּבִרְשׁוּת אֲבִיהֶם, לֹא כִּסָּה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב, זֶה שֶׁהוּא קָטָן וּבִרְשׁוּת עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (בר"ר פז, ו).
מַטְרוֹנָה – גבירה רומית.
עוֹמֵד בְּכָל חֻמּוֹ – ראו בקטע הקודם.
עוֹשֶׂה דָּבָר הַזֶּה – ונס מאשת פוטיפר.
מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּבִלְהָה – בראשית לה, כב, על ראובן ששכב את בלהה פילגש אביו.
מַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר – בראשית לח, על יהודה ששכב עם תמר כלתו.
בִּרְשׁוּת אֲבִיהֶם – בסמוך ליעקב אביהם, ומוראו עליהם.
לֹא כִּסָּה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב – אלא גילה את חטאם.
זֶה – יוסף. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה – שלוּ היה עושה מעשה, התורה לא היתה מכסה עליו.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.