צט “וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה” (בראשית מא, ח) – רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי: פּוֹתְרִין הָיוּ אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָם נִכְנָס בְּאָזְנָיו: “שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת” – שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד, “שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת” – שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר; וְכֵן אָמְרוּ: “שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת” – שֶׁבַע מַלְכֻיּוֹת אַתָּה מְכַבֵּשׁ, “שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הָרָעוֹת” – שֶׁבַע אִפַּרְכְיוֹת מוֹרְדוֹת בְּךָ.

וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא יוֹסֵף בָּאַחֲרוֹנָה וְיִטֹּל גְּדֻלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם יָבוֹא יוֹסֵף תְּחִלָּה וְיִפְתֹּר הַחֲלוֹם, אֵין זֶה שִׁבְחוֹ; יְכוֹלִים הַחַרְטֻמִּים שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ לְפַרְעֹה: אִלּוּ שָׁאַלְתָּ אוֹתָנוּ כְּבָר פָּתַרְנוּ אוֹתוֹ לְךָ; אֶלָּא הִמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁנִּתְיַגְּעוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת רוּחוֹ – וְאַחַר כָּךְ בָּא יוֹסֵף וְהֶחֱזִירָהּ (בר"ר פט, ו).

פּוֹתְרִין הָיוּ וגו' – חכמי מצרים והחרטומים הציעו פתרונות לחלום, אך אלה לא נתקבלו על דעתו של פרעה.

אִפַּרְכְיוֹת – מחוזות.

בָּאַחֲרוֹנָה – לאחר כישלונותיהם של החרטומים.

הוֹצִיאוּ אֶת רוּחוֹ – הביאו (את פרעה) לכלל ייאוש.

*

ק אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן; בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף: “וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלו בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם” (בראשית מא, מד), אָמְרוּ לוֹ אִצְטַגְנִינָיו: עֶבֶד שֶׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף – תַּמְשִׁילֵהוּ עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶם: גִּנּוּנֵי מַלְכוּת אֲנִי רוֹאֶה בּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יְהֵא יוֹדֵעַ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. אָמַר לָהֶם: לְמָחָר אֶבְדְּקֶנּוּ. בַּלַּיְלָה בָּא גַּבְרִיאֵל וְלִמֵּד אֶת יוֹסֵף שִׁבְעִים לָשׁוֹן. בַּבֹּקֶר, כָּל לָשׁוֹן שֶׁהָיָה פַּרְעֹה מְדַבֵּר עִמּוֹ הֵשִׁיב לוֹ. לְסוֹף הִתְחִיל יוֹסֵף מֵסִיחַ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – לֹא יָדַע פַּרְעֹה מָה הוּא סָח. אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: לַמְּדֵנִי לָשׁוֹן זוֹ. לִמְּדוֹ וְלֹא לָמַד. אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: הִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא תְּגַלֶּה. נִשְׁבַּע לוֹ. וּכְשֶׁאָמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה: “אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת, בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי” (שם, נ, ה) – אָמַר לוֹ פַּרְעֹה: לֵךְ וּשְׁאַל עַל שְׁבוּעָתְךָ. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: אִם כֵּן, אֶשְׁאַל גַּם עַל אוֹתָהּ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְךָ; וְעַל כָּרְחוֹ אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף: "עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֲךָ (שם שם, ו) (סוטה לו ע"ב).

אִצְטַגְנִינָיו – הרואים בכוכבים, יועצי המלך.

שֶׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – שקנה אותו אדונו.

גִּנּוּנֵי מַלְכוּת – דרכי התנהגות מלכותיות.

יְהֵא יוֹדֵעַ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן – כמצופה מאדם אציל.

גַּבְרִיאֵל – המלאך.

מֵסִיחַ – מדבר.

שֶׁלֹּא תְּגַלֶּה – שיש שפה שפרעה אינו יודע.

לֵךְ וּשְׁאַל וגו' – מְצא מישהו שישחרר אותך מן החובה למלא את השבועה.

וְעַל כָּרְחוֹ – שלא ברצונו.

*

קא “וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם” (בראשית מא, מו) – כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא לַשּׁוּק הָיָה רוֹאֶה אֶת הָעַמִּים עֲשׂוּיִים כִּתּוֹת כִּתּוֹת, חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מְדַבְּרִים אִישׁ בִּלְשׁוֹנוֹ וְהָיָה יוֹדֵעַ מָה הֵם מְדַבְּרִים; וּכְשֶׁהָיָה רוֹכֵב בְּמֶרְכָּבָה וְעוֹבֵר בְּכָל גְּבוּל מִצְרַיִם הָיוּ בָּנוֹת מִצְרִיּוֹת צוֹעֲדוֹת עַל הַחוֹמָה וּמַשְׁלִיכוֹת עָלָיו טַבְּעוֹת זָהָב – אוּלַי יִסְתַּכֵּל בָּהֶן וּבִיפִי תָּאֳרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: “בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף… בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר” (שם מט, כב) (פדר"א לח).

כִּתּוֹת – קבוצות.

וְהָיָה יוֹדֵעַ וגו' – ראו בקטע הקודם.

“בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר” – ודורש את הפסוק, שהוא ברכת יעקב ליוסף, כמדבר בבנות הצועדות על החומה (= שור, בארמית) ובידן תכשיטי זהב (= צעדים; ישעיה ג, כ), וראו גם בקטע הבא.

*

קב “בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר” (בראשית מט, כב) – אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יוֹסֵף לִמְלֹךְ עַל מִצְרַיִם הָיוּ בְּנוֹת מְלָכִים מְצִיצוֹת עָלָיו דֶּרֶךְ הַחֲרַכִּין וְהָיוּ מַשְׁלִיכוֹת עָלָיו שֵׁרִים וְקָטֵלִין וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו וְיַבִּיט בָּהֶן, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה מַבִּיט בָּהֶן (בר"ר צח, יח).

אַתָּה מוֹצֵא – למד ויתברר לך.

“בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר” – ראו בקטע הקודם.

שֵׁרִים וְקָטֵלִין – צמידים ושרשראות.

יִתְלֶה –ירים.

*