לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הִתְיַשֵׁב אָדָם אֶחָד בְּיַרְכְּתֵי יַעַר גָדוֹל. הָיָה הָאָדָם יְחִידִי וְהַחַיוֹת בַּיַעַר רַבּוֹת מִסְפוֹר. הוּא גוּפוֹ עָרֹם וְנִתָּן לִפְגִיעָה וּבְפִיו אֵין מַלְתָּעוֹת טוֹרְפוֹת וּלְאֶצְבְּעוֹתָיו אֵין צִפָּרְנַיִם דוֹרְסוֹת, וְהֵן מְכֻסוֹת פַּרְוָה סְמִיכָה וּמִטֶבַע בְּרִיָתָן עֲשׂוּיוֹת לִטְרוֹף וְלִדְרוֹס. לֹא יִפָּלֵא שֶׁהָאָדָם נִרְאָה חַלָשׁ וַחֲסַר אוֹנִים לְעֻמַת הַחַיוֹת שֶׁהָיוּ תְּמֵהוֹת בְּלִבָּן: כֵּיצַד הֵעֵז יְצוּר רָפֶה זֶה לְהִתְיַשֵֵֵֵׁב בְּקִרְבָתָן?
אָמַר הַקַרְנָף: אֶרְקַע בְּרַגְלִי וְאַפִּיל אֶת הָאָדָם לָאָרֶץ.
אָמַר הָאַרְיֵה: וַאֲנִי בְּכַפְתּוֹר זְנָבִי אַכְרִיעוֹ.
אָמַר הַשׁוּעָל: וְשֶׁמָא יֵשׁ בּוֹ, בָּאָדָם, עָצְמָה וְכֹחַ שֶׁאָנוּ לֹא שֶׁעַרְנוּם? שֶׁאִלוּלֵא כֵּן הֲרֵי הָיָה מִתְיָרֵא מִפָּנֵינוּ!
מֵאָז וּמִתָּמִיד כִּבְּדוּ הַחַיוֹת אֶת פִּקְחוּתוֹ שֶׁל הַשׁוּעָל וְהָיוּ מִתְחַשְׁבוֹת בְּדַעְתּוֹ. עַתָּה, בְּשָׁמְעָן אֶת דְבָרָיו, שָׁקְעוּ בְּהִרְהוּרִים וּלְבַסוֹף הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת אֶל הָאָדָם וּלְהִוָכַח בַּמֶה כֹּחוֹ וְחָסְנוֹ.
רִאשׁוֹן הִתְיַצֵב הַפִּיל לִפְנֵי הָאָדָם.
הָבָה נֵאָבֵק אָמַר הַפִּיל מִתְאַוֶה אֲנִי לָדַעַת מִי מִשְׁנֵינוּ חָזָק יוֹתֵר.
נִיחָא אָמַר הָאָדָם בְּכָל עֵת תָּמִיד מוּכָן אֲנִי לְהֵאָבֵק אִתְּךָ. אֶלָא שֶׁעַתָּה לֹא נוֹחַ לִי.
וּמִשׁוּם מָה לֹא נוֹחַ לְךָ עַתָּה? תָּמַהּ הַפִּיל.
מִשׁוּם שֶׁעָסוּק אֲנִי וְיָדַי מְלֵאוֹת מְלָאכָה הֵשִׁיב הָאָדָם חָיָב אֲנִי לְחַזֵק אֶת בֵּיתִי.
הִתְפַּלֵא הַפִּיל:
בֵּיתְךָ נִרְאֶה מוּצָק לְמַדַי. לְשֵׁם מָה תַּעֲמֹל בְּחִזוּקוֹ?
הֵשִׁיב הָאָדָם:
וְכִי לֹא שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהָעֲנָנִים סְמוּקִים הָיוּ אֶמֶשׁ בִּשְׁעַת הַשְׁקִיעָה? סִימָן הוּא שֶׁהַיוֹם תִּתְחוֹלֵל סְעָרָה. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבֵּיתִי לֹא יַעֲמֹד בְּרוּחַ־סוֹעָה וְיִתְמוֹטֵט.
וְהַפִּיל תָּמַהּ וְאָמַר:
הַאָמְנָם יִתְמוֹטֵט בַּיִת גָדוֹל שֶׁכָּזֶה?
אָמַר הָאָדָם: אַף אִם יִהְיֶה גָדוֹל פִּי שִׁבְעָה, לֹא יַחֲזִיק מַעֲמָד בְּרוּחַ זַלְעָפוֹת.
הִרְכִּין הַפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ הַכָּבֵד וְנִתְהַרְהֵר. לְבַסוֹף אָמַר וְקוֹלוֹ מַבִּיעַ דְאָגָה:
חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁרוּחַ כָּזוֹ עֲשׂוּיָה לְהַפִּיל אַף אוֹתִי. שֶׁמָא יוֹדֵעַ אַתָּה מַה שׂוּמָה עָלַי לַעֲשׂוֹת?
יוֹדֵעַ הֵשִׁיב הָאָדָם.
אִם כֵּן, עֲזֹר לִי אָמַר הַפִּיל וִיהֵא לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁאַף אֲנִי אֶעֱמֹד לְךָ בִּשְׁעַת צָרָה.
אָמַר הָאָדָם:
בְּעִמְקֵי הַיַעַר צוֹמְחִים מְטַפְּסִים סְבוּכִים, חֲזָקִים כַּחֲבָלִים. לֵךְ לַיַעַר וְהָבֵא לִי צְרוֹר מְטַפְּסִים כָּאֵלֶה. הֵבִיא הַפִּיל אֶת הַמְטַפְּסִים. הֶעֱמִידוֹ הָאָדָם בֵּין חֲמִשָׁה גִזְעֵי אִילָנוֹת וְכָפַת כָּל רֶגֶל לַגֶזַע. וְגַם אֶת הַחֶדֶק קָשַׁר הֵיטֵב לַגֶזַע הַחֲמִישִׁי.
עַתָּה נַסֵה לְהִנָתֵק אָמַר הָאָדָם.
אָזַר הַפִּיל אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו, נִתְמַתַּח, נִתְחַבֵּט, אַךְ הַמְטַפְּסִים חֲזָקִים הָיוּ וְלֹא הִנִיחוּ לוֹ לָזוּז.
הַפַּעַם אֵינְךָ צָרִיךְ לַחֲשׁוֹשׁ מִפְּנֵי הָרוּחַ אָמַר הָאָדָם הוּא לֹא יִפְגַע בְּךָ לְרָעָה.
לַמָחֳרָת יָצָא הַנָמֵר, שֶׁחַי בְּאוֹתוֹ יַעַר, לְשַׁחֵר לַטֶרֶף. מִשֶׁהִגִיעַ לְיַרְכְּתֵי הַיַעַר, הִשְׁגִיחַ בְּשׁוֹר מְגֻדָל שֶׁמָשַׁךְ מַחֲרֵשָׁה כְּבֵדָה. הָאָדָם הִפְסִיעַ מֵאֲחוֹרֵי הַשׁוֹר וְהָיָה מַצְלִיף בּוֹ בְּשׁוֹט.
הִתְפַּלֵא הַנָמֵר וְאָמַר לַשׁוֹר:
תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, שֶׁמַנִיחַ אַתָּה לָאָדָם לִרְדוֹת בְּךָ וּלְהַעֲבִידְךָ בְּפָרֶךְ. הֲרֵי חָזָק הִנְךָ לְאֵין עֲרוֹךְ מִן הָאָדָם. קוּם וְהַכֵּהוּ נָפֶשׁ!
טָעוּת בְּיָדְךָ הֵשִׁיב הַשׁוֹר הָאָדָם קָטָן אָמְנָם, אַךְ כֹּחוֹ גָדוֹל.
אַךְ הַנָמֵר לֹא הֶאֱמִין לְדִבְרֵי הַשׁוֹר. הוּא קָרַב אֶל הָאָדָם וְאָמַר לוֹ:
הֻגַד לִי כִּי רַב כֹּחֲךָ. רוֹצֶה אֲנִי לְהִוָכַח בָּזֶה בְּמוֹ עֵינַי. אָנָא, הַרְאֵהוּ לִי.
נִיחָא הֵשִׁיב הָאָדָם מוּכָן וּמְזֻמָן אֲנִי לְהַרְאוֹתוֹ לְךָ. אֶלָא שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אֶת כֹּחִי בַּבַּיִת. אִם תּוֹאִיל לְחַכּוֹת כָּאן, אֵלֵךְ לְבֵיתִי וַאֲבִיאוֹ.
לֵךְ אָמַר הַנָמֵר אֲנִי אֲחַכֶּה.
חוֹשֵׁשְׁנִי סָח הָאָדָם שֶׁאַתָּה בֵּינָתַיִם תִּטְרֹף אֶת הַשׁוֹר. וַאֲנִי לֹא אוּכַל לְהַסְכִּים לָזֹאת, שֶׁהַשׁוֹר הוּא עוֹזְרִי הַנֶאֱמָן.
לֹא אֶטְרֹֹף קָרָא הַנָמֵר בְּהֵן־צִדְקִי שֶׁלֹֹא אֶטְרֹף!
מַה תֹּקֶף לְהֵן־צֶדֶק שֶׁל נָמֵר שָׁעָה שֶׁמֵעָיו מְהַמִים מֵרָעָב?
חִיֵךְ הָאָדָם לֹא, לֹא אוּכַל לָלֶכֶת. אוּלָם, אִם אָמְנָם עַזָה תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת אֶת כֹּחִי, הַרְשֵׁנִי לִקְשׁוֹר אוֹתְךָ.
הַנָמֵר הִסְכִּים.
אָז נָטַל הָאָדָם מִן הַמְטַפְּסִים שֶׁנִשְׁאֲרוּּ לוֹ וְכָפַת אֶת הַטוֹרֵף לְגִזְעֵי אִילָנוֹת. מִשֶׁסִיֵם מְלַאכְתּוֹ, פָּרַץ בִּצְחוֹק מְלַגְלֵג. נִתְבַּהֵל הַנָמֵר מִצְחוֹק הָאָדָם וְהֵחֵל מְפַרְפֵּּר בְּקִשׁוּרָיו. אַךְ כֹּחוֹ לֹא עָמַד לוֹ לְהִשְׁתַּחְרֵר.
אָמַר הַשׁוֹר:
וַהֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ: רַב־עָצְמָה הוּא הָאָדָם.
שָׁמְעוּ חַיוֹת הַיַעַר מַה שֶׁעָלְתָה לַפִּיל וְלַנָמֵר וְנִתְכַּנְסוּ כֻּלָן וְהִתְיַצְבוּ לִפְנֵי הָאָדָם. אָמְרוּ לוֹ:
הִכְרַעְתָּ אָמְנָם אֶת הַפִּיל וְאֶת הַנָמֵר. אַךְ אָנוּ לֹא נִשְׁקֹט עַד אִם נֵדַע בַּמֶה סוֹד כֹּחֲךָ. הָבָה נֵאָבֵק.
הֵשִׁיב הָאָדָם:
בּוֹאוּ בְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים וַאֲנִי אֵאָבֵק עִם כֻּלְכֶן בְּיַחַד.
חָזְרוּ הַחַיוֹת לַעֲבִי הַיַעַר וְהָאָדָם לֹא יָשַׁב בְּחִבּוּק־יָדַיִם. הוּא חִזֵק אֶת בֵּיתוֹ וּבִצְרוֹ הֵיטֵב. מִקֵץ שְׁלשָׁה יָמִים, מִשֶׁבָּאוּ הַחַיוֹת אֶל הָאָדָם, אָמַר לָהֶם:
אֲנִי אֶכָּנֵס לְבֵיתִי, וְאַתֶּן עֲשֵׂינָה בִּי כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶן.
נִכְנַס הָאָדָם לְבֵיתוֹ וְהִבְרִיחַ יָפֶה אֶת דַלְתּוֹ. וְהַחַיוֹת הִתְרוֹצְצוּ מִסָבִיב שָׁעָה אֲרֻכָּה, בִּרְצוֹתָן לְהָצִיץ פְּנִימָה. אַךְ לַשָׁוְא: פִּתְחֵי הַבַּיִת מוּגָפִים הָיוּ הֵיטֵב. לְבַסוֹף נִתְעַיְפוּ הַחַיוֹת וְאָמְרוּ לָאָדָם:
אֵין זֶה נָאֶה מִצִדְךָ שֶׁהִשְׁאַרְתָּנוּ בַּחוּץ. הַכְנִיסֵנוּ הַבַּיְתָה! רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת אֶת כֹּחֲךָ.
וְהָאָדָם הִסְכִּים אַף לָזֶה.
נִכְְנְסוּ כָּל הַחַיוֹת כֻּלָן לְתוֹךְ הַבַּיִת וְהָאָדָם נִזְדָרֵז, יָצָא הַחוּצָה וְחָסַם אֶת הַדֶלֶת בְּגֶזַע מוּצָק שֶׁל אִילָן כָּרוּת.
הִתְחַבְּטוּ הַחַיוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, דָחֲקוּ בַּקִירוֹת וּבַפֶּתַח, אַךְ כְּכָל שֶׁהִתְאַמְצוּ לֹא הִצְלִיחוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִשִׁבְיָן. לְבַסוֹף נִכְנְעוּ וְאָמְרוּ לָאָדָם:
אָכֵן רַב־עֱזוּז אַתָּה וְאִלוּלֵא חָזִינוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֶת תְּנוּפַת יָדְךָ, לֹֹא הָיִינוּ מַאֲמִינוֹת. עַתָּה הַנִיחֵנוּ לַחֲזוֹר לַיַעַר וּלְעוֹלָם לֹא נָצִיק לְךּ.
וּמֵאָז הוֹדוּ הַחַיוֹת בְּכֹחוֹ שֶׁל הָאָדָם. אֵלֶה בָּאוּ אֵלָיו וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ לוֹ, וְהָיוּ מְסַיְעוֹת עִמוֹ בְּכָל עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת וְהַשָׂדֶה, וַאֲחֵרוֹת שֶׁלֹא נָתְנוּ צַוָארָן בְּעֻלוֹ נִסְתַּתְּרוּ בַּעֲבִי הַיַעַר וּמוֹרָאוֹ שֶׁל הָאָדָם הָיָה עֲלֵיהֶן בְּכָל עֵת תָּמִיד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.