עֶרֶב אֶחָד חָזַר סַרַנְגָה לַבִּקְתָּה וּפָנָיו מְאִירוֹת בְּחִיוּךְ שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ. שְׁאָלוּהוּ אָבִיו וְאֶחָיו: - מַדוּעַ תִּשְֹמַח כָּל־כָּךְ, סַרַנְגָה? - מָצָאתִי מַחַט – הֵשִׁיב.
וּבִשְׁעַת־מַעֲשֶֹה הֵצִיץ בְּפָנִים שֹוֹחֲקוֹת בַּמַחַט שֶׁהֶחֱזִיקָהּ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו.
פָּרְצוּ הָאַחִים בִּצְחוֹק מְלַגְלֵג וְהָאָב הוֹכִיחוֹ עַל פָּנָיו: - הַשָׁבוּעַ מָלְאוּ לְךָ חֲמֵשׁ־עֶשְֹרֵה שָׁנָה. זָכִית לְהִתְקַבֵּל לְחֶבְרַת הַגְבָרִים, וְהִנֵה עוֹלֵץ הִנְךָ עַל מַחַט פְּשׁוּטָה כְּעַל מְצִיאָה גְדוֹלָה.
עַל אַף דִבְרֵי הַתּוֹכָחָה נִכַּר בּוֹ בָּאָב שֶׁאֵין הוּא מִתְרָעֵם. שֶׁהֲרֵי סַרַנְגָה הָיָה בֶּן־הַזְקוּנִים שֶׁלוֹ וְהוּא אֲהֵבוֹ אַהֲבָה רַבָּה.
- אַבָּא, – אָמַר סַרַנְגָה – הֲרֵי מַחַט זוֹ עֲשֹוּיָה לְהַעֲנִיק לִי מַלְכוּת!
- חַה־חַה־חַה! – צָחֲקוּ הָאַחִים – רְאוּ־נָא אֶת בַּעַל־הַחֲלוֹמוֹת! מֶלֶךְ, וּמַחַט בְּיָדוֹ בִּמְקוֹם שַׁרְבִיט!
אוּלָם סַרַנְגָה לֹא נֶעֱלַב. אָמַר לְאֶחָיו:
- הַמַלְכוּת בּוֹא תָּבוֹא לְיָדִי. לְפִי שָׁעָה אַחֲלִיף אֶת הַמַחַט בּפַרְגִית.
אוֹתוֹ עֶרֶב עָלוּ הָאָב וְהָאַחִים עַל מִשְׁכָּבָם וְרַק סַרַנְגָה יָשַׁב לוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהֵצִיץ בַּמַחַט, וּפָנָיו קוֹרְנוֹת מִשִֹמְחָה.
לַמָחֳרָת הִשְׁכִּימו הָאָב וְהָאַחִים לַעֲבוֹדַת הַשָֹדֶה, שֶׁכֵּן עֲנִיִים הָיוּ וְעָבְדוּ כִּשְכִירֵי־יוֹם אֵצֶל אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַכְּפָר.
סַרַנְגָה נִתְלַוָה אֲלֵיהֶם. תַּפְקִידוֹ הָיָה לְטַפֵּל בַּבָּקָר. עַל כֵּן שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַמִכְלָאָה וְהֵחֵל חוֹלֵב אֶת הַפָּרוֹת. בְּסָמוּךְ יָשְבָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר וְעָסְקָה בִּתְפִירָה.
וּלְפֶתַע קָרְאָה הָאִשָׁה: - סַרַנְגָה! בּוֹא הֵנָה! הַמַחַט שֶׁלִי נָפְלָה לְתוֹךְ הָעֵשֶׂב! אַתָּה, שֶׁעֵינֶיךָ חַדוֹת, תִּמְצָא אוֹתָהּ בְּנָקֵל.
קָרַב סַרַנְגָה אֶל הָאִשָׁה, רָכַן עַל הָעֵשֶׂב, אַךְ לַשָׁוְא תָּרוּ עֵינָיו אַחַר הַמַחַט.
- אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – קוֹנְנָה הָאִשָׁה – כָּלוּ הַמְחָטִים מִבֵּיתִי וְעַתָּה אֶצְטָרֵךְ לְכַתֵּת רַגְלַי לָעֲיָרָה כְּדֵי לִקְנוֹת מַחַט חֲדָשָׁה!
- לִי יֵשׁ מַחַט – אָמַר סַרַנְגָה – וְהֲרֵינִי מוּכָן לְהִתְחַלֵף אִתָּךְ.
- וּבַמֶה תַּחֲלִיפָהּ? – שָׁאֲלָה הָאִשָׁה. - בְּפַרְגִית. - נִיחָא – אָמְרָה הָאִשָׁה – כְּשֶׁתְּסַיֵם אֶת עֲבוֹדַת־יוֹמְךָ, תְּקַבֵּל פַּרְגִית. תּוֹדָה לְךָ עַל הַמַחַט.
וְאָכֵן, בָּעֶרֶב חָזַר סַרַנְגָה לְבִקְתָּתוֹ וְהַפַּרְגִית בְּיָדָיו - הֶחֱלַפְתִּי אֶת הַמַחַט! – הוֹדִיעַ בְּעָמְדוֹ עַל הַסַף. - מְצֻיָן! – קָרְאוּ הָאַחִים – תֵּכֶף וּמִיָד נִסְעַד בָּהּ אֶת לִבֵּנוּ. - אַדְרַבָּא, אִכְלוּ – אָמַר סַרַנְגָה – אַךְ אַחַת אֲבַקֶשְׁכֶם: הַשְׁאִירוּ לִי אֶת כֶּרַע־הַפַּרְגִית. אֲנִי זָקוּק לָהּ כְּדֵי לְהַחֲלִיפָהּ בְּסוּס.
- חַה־חַה־חַה! – צָחֲקוּ הָאַחִים – כֶּרַע פַּרְגִית בְּסוּס! אָכֵן, טִפֵּשׁ מְטֻפַּשׁ הִנְךָ, בַּעַל־הַחֲלוֹמוֹת!
- הַנִיחוּ לוֹ – אָמַר הָאָב – יַעֲשֶׂה סַרַנְגָה כְּחֶפְצוֹ וְהָאֵלִים יְסַיְעוּ בְּיָדוֹ.
- אַבָּא! – אָמַר סַרַנְגָה לְמָחֳרַת־הַיוֹם – אָזְלוּ הָעֵצִים מֵהַבִּקְתָּה. אֵצֵא לִי לַיַעַר לְקוֹשֵׁשׁ מְעַט עֲנָפִים. אֶקַח אִתִּי אֶת כֶּרַע־הַפַּרְגִית כְּדֵי לְהַחֲלִיפָהּ בְּסוּס.
- תָּבִיא סוּס לָבָן! – קָרָא הָאָח הַבְּכוֹר.
- לֹא, כִּי שָׁחוֹר! – הוֹסִיף הָאָח הַשֵׁנִי.
- אֶשְׁתַּדֵל לְמַלֵא אֶת מְבֻקַשְׁכֶם – אָמַר סַרַנְגָה וְשָׂם פְּעָמָיו לַדֶרֶךְ.
בְּאוֹתוֹ זְמַן עָרַךְ מֶלֶךְ אֶחָד צַיִד בַּיַעַר. מֵאָז הַבֹּקֶר הִתְרוֹצֵץ בְּעִקְבוֹת צֵידוֹ וּלְפֶתַע חָשׁ צָמָא וְרָעָב גָדוֹל.
יָרַד הַמֶלֶךְ מִסוּסוֹ, לְיַד פֶּלֶג קָטָן, וְהָיָה לוֹגֵם מִמֵימָיו הַצוֹנְנִים. וְהִנֵה עָבַר סַרַנְגָה בְּסָמוּךְ וְעֵינָיו הִבְחִינוּ בַּמֶלֶךְ הַכּוֹרֵעַ עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג.
לְמַרְאֵה הַמֶלֶךְ קַד סַרַנְגָה קִדָה עֲמֻקָה, אוּלָם הַשַׁלִיט לֹא הִשְׁגִיחַ בּוֹ. מִשֶׁלָגַם לִרְוָיָה, מִלְמֵל לְעַצְמוֹ בְּכַעַס:
- מֵעַי מְהַמִים מֵרָעָב וְהֵיכָן עֲבָדַי? הֲרֵי צִוִיתִי עֲלֵיהֶם לְהָכִין לִי סְעוּדָה דְשֵׁנָה. אֵין זֹאת וְהִתְרַחַקְתִּי מֵהֶם יָתֵר עַל הַמִדָה וְעַתָּה אֶצְטָרֵךְ לְכַתֵּת רַגְלַי שְׁעָתַיִם עַד שֶׁאֶמְצָאֵם. הוֹי, מָה רָעַבְתִּי!
שָׁמַע סַרַנְגָה אֶת דִבְרֵי הַמֶלֶךְ וְהִתְקָרֵב. - מָה רְצוֹנְךָ? – שָׁאַל הַמֶלֶךְ וְהִזְעִים פָּנָיו.
- שָׁמַעְתִּי אֶת דְבָרֶיךָ, הַמֶלֶךְ – אָמַר סַרַנְגָה – אִם תּוֹאִיל לָתֵת לִי סוּס תְּמוּרַת דָבָר הַשָׁמוּר אִתִּי, אוֹדֶה לָאֵלִים שֶׁהַגוֹרָל הִקְרָה אוֹתְךָ בְּדַרְכִּי.
- וּמַהוּ הַדָבָר שֶׁבְּיָדֶיךָ? – שָׁאַל הַמֶלֶךְ. הֶרְאָה לוֹ סַרַנְגָה אֶת כֶּרַע־הַפַּרְגִית.
נִתְמַלֵא הַמֶלֶךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. - בְּחַר לְךָ – אָמַר – בֵּין סוּסַי הַשְׁמוּרִים עַל־יְדֵי עֲבָדַי אֶת הַסוּס שְׁיִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ. לֹא יָכֹלְתָּ לְהַעֲנִיק לִי מַתָּנָה נָאָה יוֹתֵר מִכֶּרַע־פַּרְגִית! הָה, מַה טְעִימָה הִיא, תַּאֲוָה לַחֵךְ!
וְהַמֶלֶךְ תָּקַע שִׁנָיו בְּכֶרַע־הַפַּרְגִית. וְאִלוּ סַרַנְגָה נִזְדָרֵז וּבָחַר לוֹ סוּס, קָפַץ עָלָיו וּבְלֹא אֻכָּף דָהַר אֶל בִּקְתַּת אָבִיו.
- הַבִּיטוּ – אָמַר לָאַחִים שֶׁהֵצִיצוּ בּוֹ מֻכֵּי־תַּדְהֵמָה – נִתְבַּקַשְׁתִּי לְהָבִיא סוּס שֶׁיְהֵא גַם לָבָן וְגַם שָׁחוֹר. עַל כֵּן הֵבֵאתִי בָּרֹד. הִנֵה הוּא לִפְנֵיכֶם!
- מַה יָפֶה הַסוּס! – קָרְאוּ הָאַחִים – כָּל־כָּךְ זְקוּקִים הָיִינוּ לְסוּס־עֲבוֹדָה. תּוֹעֶלֶת רַבָּה נָפִיק מִמֶנוּ.
- אֵינִי סָבוּר כָּךְ – אָמַר סַרַנְגָה – עוֹד מְעַט אַחֲלִיף אֶת הַסוּס בְּגוּר־חֲתוּלִים.
- הַאִם נִטְרְפָה דַעְתְּךָ?! – קָרְאוּ הָאַחִים הַזוֹעֲמִים – מִי זֶה מַחֲלִיף סוּס נָאֶה בֶּחָתוּל? אַבָּא לֹא יַנִיחַ לְךָ לַעֲשׂוֹת שְׁטוּיוֹת! נָכוֹן, אַבָּא?
- יַעֲשֶׂה סַרַנְגָה כְּחֶפְצוֹ – אָמַר הָאָב – וְהָאֵלִים יְסַיְעוּ בְּיָדוֹ.
- אִם אָמְנָם יַעֲשֶׂה זֹאת – קָרְאוּ הָאַחִים – נָקוּם וּנְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵהַבִּקְתָּה!
עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְדוֹמֶה הָיָה כִּי סַרַנְגָה וִתֵּר עַל חֶפְצוֹ. אֶחָיו הִשְׁתַּמְשׁוּ בַּסוּס הַנָאֶה כְּאִלוּ הָיָה שֶׁלָהֶם: רָכְבוּ עָלָיו, הֶעֱמִיסוּ עָלָיו מַשָׂאוֹת. אוּלָם בֹּקֶר אֶחָד הֵקִיצוּ וַחֲמָתָם בּוֹעֶרֶת בָּהֶם: בַּלַיְלָה נָטַל עִמוֹ סַרַנְגָה אֶת הַסוּס וְהִסְתַּלֵק.
- לְאָן הָלַךְ?! – חָרְקוּ הָאַחִים שֵׁן – הַאָמְנָם יָפִיק אֶת זְמָמוֹ וְיַחֲלִיף אֶת הַסוּס הַמְשֻׁבָּח בְּחָתוּל?
אוֹתָהּ שָׁעָה נָדַד לוֹ סַרַנְגָה הַרְחֵק־הַרְחֵק, עַד שֶׁנֶעֱצַר לִפְנֵי בִּקְתָּתָהּ שֶׁל קוֹאוּמְבָּה, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַנַפָּח.
- הֲתִרְצִי לְהַחֲלִיף אֶת אֶחָד מִשִׁבְעַת חֲתוּלַיִך בַּסוּס שֶׁלִי? שָׁאַל סַרַנְגָה.
שָׁמְעָה קוֹאוּמְבָּה וּפָרְצָה בִּצְחוֹק. - אַתָּה רַשַׁאי לִיטוֹל אֶת כָּל הַשִׁבְעָה – אָמְרָה – סָמוּךְ לִבִּי וּבָטוּחַ שֶׁבַּעֲלִי, בְּשׁוּבוֹ, לֹא יִתְרָעֵם עָלַי. אַדְרַבָּא, הוּא יְשַׁבְּחֵנִי עַל הַחֲלִיפִין. אוּלָם, הַאָמְנָם דִבַּרְתָּ בִּרְצִינוּת?
- בְּהֶחְלֵט – עָנָה סַרַנְגָה – וּלְאַחַר־מִכֵּן אַחֲלִיף אֶת שִׁבְעַת הַחֲתוּלִים בְּשִׁבְעָה עֲבָדִים.
קוֹאוּמְבָּה, אֵשֶׁת הַנַפָּח, חָשְׁשָׁה תְּחִלָה שֶׁהַנַעַר נִטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ. לְמֶשֶׁך רֶגַע הִסְסָה אִם רַשָאִית הִיא לְקַבֵּל אֶת הַסוּס. אוּלָם בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל סַרַנְגָה שִׁכְנַע אוֹתָהּ. נָטְלָה הָאִשָׁה אֶת שִׁבְעַת הַחֲתוּלִים, הִכְנִיסָתַם לַשַׂק וּמְסָרָתַם לַנַעַר.
- תּוֹדָה – אָמַר סַרַנְגָה – אִם תִּפְגְשִׁי אֶת אָבִי, אִמְרִי לוֹ שֶׁהָלַכְתִּי לְהָבִיא עֲבָדִים.
וְהִמְשִׁיךָ דַרְכּוֹ.
הָיָה מְהַלֵךְ כָּך כְּעֶשְׂרִים יוֹם, כְּשֶׁהוּא נִזוֹן מִשָׁרָשִׁים וּפֵרוֹת־בָּר וּבַלֵילוֹת הָיָה מְטַפֵּס אֶל צַמְרוֹת הָעֵצִים מִפַּחַד הַטוֹרְפִים. לְבַסוֹף הִגִיעַ לִסְבִיבָה שׁוֹמֶמֶת לְגַמְרֵי: עֲצֵי הַפְּרִי בַּמַטָעִים לָקוּ כַּנִרְאֶה בְּמַחֲלָה קָשָׁה, שֶׁכֵּן כֻּלָם עָמְדוּ חֲשׂוּפֵי עָלִים וּמְכֻרְסָמִים, הַמַמְגוּרוֹת הָיוּ רֵיקוֹת, וּבְנֵי הַכְּפָר הִתְהַלְכוּ קוֹדְרִים וּמַשְׁמִימִים.
נִכְנַס סַרַנְגָה לַכְּפָר וְתוֹשָׁבָיו שִׁלְחוּ בּוֹ מַבְּטֵי־לַעַג. - מַדוּעַ תִּלְעֲגוּ לי? – שָׁאַל סַרַנְגָה אֶת אַחַד הַגְבָרִים שֶׁנִקְרָה לוֹ בְּדַרְכּוֹ.
- אָנוּ לוֹעֲגִים – הֵשִׁיב הָאִישׁ – לְשַׂק זֶה הֶעָמוּס עַל גַבְּךָ. וַדַאי סָחַבְתָּ אוֹתוֹ דֶרֶךְ אֲרֻכָּה וְאֵינְךָ מְשַׁעֵר כְּלָל שֶׁבְּעוֹד שָׁעָה קַלָה לֹא יִשְׁתַּיֵר בְּיָדְךָ מְאוּמָה מֵהַשַׂק וּמִכָּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ.
- הָכֵיצַד? – תָּמַה סַרַנְגָה – כְּלוּם רַבִּים כָּל־כָּךְ הַגַנָבִים בִּכְפַרְכֶם?
- חָלִילָה! – הֵשִׁיב הָאִישׁ – אֶלָא שֶׁלָקִינוּ בְּמַכַּת עַכְבָּרִים נוֹרָאָה. הֵם נִתְרַבּוּ עַד־בְּלִי־דַי וְכִרְסְמוּ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה. כֻּלָנוּ שְׁרוּיִים בְּאֵימָהּ, פּוֹחֲדִים אֲפִילוּ לְהֵרָדֵם, פֶּן יְכַרְסְמוּנוּ הָעַכְבָּרִים חַיִים.
וּבֵינָתַיִם נִתְכַּנְסו בְּנֵי־הַכְּפָר וְהִטוּ אֹזֶן לַשִׂיחָה.
- כַּמָה עֲבָדִים תִּתְּנוּ לִי – שָׁאַל סַרַנְגָה – אִם אֶפְטֹר אֶתְכֶם מִמַכַּת־הָעַכְבָּרִים?
הֵצִיצוּ הָאֲנָשִׁים זֶה בָּזֶה. מַבָּטוֹ הַנָבוֹן שֶׁל הַנַעַר הֵעִיד בּוֹ שֶׁאֵין הוּא חוֹמֵד לָצוֹן.
- אִם אָמְנָם תִּפְדֶה אוֹתָנוּ מֵהָרָעָה וְתַחֲזִיר אֶת הַשַׁלְוָה וְהַשֶׁפַע לִכְפָרֵנוּ – אָמַר רֹאשׁ־הַכְּפָר – כִּי אָז תִּבְחַר לְךָ עֲבָדִים כָּל כַּמָה שֶׁתִּרְצֶה.
- נִיחָא – אָמַר סַרַנְגָה – הַרֵי הַיְשׁוּעָה.
וְהוּא פָּרַק מִשִׁכְמוֹ אֶת הַשַׂק וְשִׁחְרֵר אֶת שִׁבְעַת הַחֲתוּלִים. כְּהֶרֶף־עַין זִנְקוּ הַחֲתוּלִים לְכָל הָעֲבָרִים וְהִסְתָּעֲרו בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף עַל הָעַכְבָּרִים. לְאַחַר שָׁעָה קַלָה נִרְאוּ סִיעוֹת גְדוֹלוֹת שֶׁל עַכְבָּרִים נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם, הָלְאָה־הָלְאָה, הַרְחֵק מִתְּחוּמֵי הַכְּפָר.
וּבְנֵי הַכְּפָר מְרִיעִים בְּקוֹל: – הִנֵה נֶהְפַּךְ הָאֵבֶל לְמָחוֹל!
- מַה תְּבַקֵשׁ, הַנַעַר, תְּמוּרַת הַמַתָּת שֶׁלְךָ? – שָׁאַל רֹאשׁ־הַכְּפָר – הַעוֹדְךָ רוֹצֶה עֲבָדִים?
- שִׁבְעָה בְּעַד כָּל חָתוּל – הֵשִׁיב סַרַנְגָה.
- קָחֵם! אֵין זֶה מְחִיר גָדוֹל בַּעֲבוּר הַחֶסֶד שֶׁגָמַלְתָּ לָנוּ – אָמַר רֹאשׁ־הַכְּפָר.
מִשֶׁנִכְנַס סַרַנְגָה, לְאַחַר עֶשׂרִים יוֹם, עִם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה עֲבָדִים לְבִקְתַּת אָבִיו, נִדְהֲמוּ אֶחָיו וְלֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיהֶם. וְסַרַנְגָה חִיֵךְ וְאָמַר:
- עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁלְעִתִּים כְּדַאי לְהַחֲלִיף סוּס נָאֶה בְּגוּר־חֲתוּלִים. מַה תַּגִידוּ עַכְשָׁו?
- הְמְ, – הִפְטִיר הָאָח הַבְּכוֹר – אָכֵן, אֵין לְהָקֵל רֹאשׁ בִּדְבָרֶיךָ.
- הָה, הוֹסִיף הָאָח הַשֵׁנִי – לֹא שִׁעַרְנוּ שֶׁהִנְךָ חָכָם הָרוֹאֶה אֶת הַנוֹלָד. אָכֵן, בִּתְבוּנָתְךָ עוֹלֶה הִנְךָ עַל כֻּלָנוּ. וַאֲשֶׁר לָעֲבָדִים, אָנוּ נַעֲסִיקֵם בְּחָרִישׁ וּבַקָצִיר וְנִצְבֹּר עֹשֶׁר רָב!
- אַחַי הַיְקָרִים – אָמַר סַרַנְגָה – זְמָן רַב לֹא יֻתַּן לָכֶם לְהַעֲבִידָם, שֶׁכֵּן גָמַרְתִּי אֹמֶר בְּנַפְשִׁי לְהַחֲלִיפָם בְּעוֹד חֹדֶשׁ בְּגוּפַת־מֵת!
- הִשְׁתַּגַעְתָּ?! – קָרְאוּ הָאַחִים פֶּה אֶחָד – אַתָּה תָּמִיט עָלֵינוּ אָסוֹן! קוּם אַבָּא, קַלֵל אֶת הַנָבָל!
- יַעֲשֶׂה סַרַנְגָה כְּחֶפְצוֹ – אָמַר הָאָב – וְהָאֵלִים יְסַיְעוּ בְּיָדוֹ.
הִבִּיט הָאָב בְּבָנָיו בְּמַבַּט־תּוֹכָחָה וְהַלָלוּ הִרְכִּינּו רֹאשָׁם וְשָתְקוּ. יָצְאוּ עֲבָדָיו שֶׁל סַרַנְגָה וְהֵקִימוּ סֻכּוֹת־מִשְׁכָּן לְעַצְמָם. לַמָחֳרַת בֵּרְאוּ חֶלְקַת יַעַר וְהֵחֵלוּ חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים. רָאוּ זֹאת הָאַחִים וְאָמְרוּ בְּלִבָּם: אֵין זֹאת וְסַרַנְגָה חָמַד לוֹ לָצוֹן. לַשָׁוְא כָּעַסְנוּ וְגִדַפְנוּ.
אוּלָם כַּעֲבוֹר חֹדֶשׁ, מִשֶׁנָמוּ הָאַחִים אֶת שְנָתָם, קָם סַרַנְגָה, הִזְעִיק אֶת עֲבָדָיו וְהוֹבִילָם צָפוֹנָה, אֶל הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ גָסַס הַמֶלֶךְ שֶׁלָהּ, שֶׁשְׁמוֹ מַהַנְגָה־אוּלֶה.
לְסַרַנְגָה נוֹדַע עַל מַחֲלַת הַמֶלֶךְ מִפִּי סוֹחֲרִים שֶׁנִקְרוּ לוֹ בַּדֶרֶךְ. וְכֵיוָן שֶׁהֶחְלִיט כִּי יַחֲלִיף אֶת הָעֲבָדִים בְּגוּפַת־מֵת, נִזְדָרֵז כְּדֵי לְהַגִיעַ בְּעוֹד־מוֹעֵד וּלְהַצִיעַ אֶת הַחֲלִיפִין לְיוֹרְשָׁיו שֶׁל מַהַנְגָה־אוּלֶה.
הַמֶלֶךְ הַזָקֵן נִפְטַר עֲרִירִי, וְכֵיוָן שֶׁלֹא הוֹתִיר בֵּן, נָטַל אֶת הַשִׁלְטוֹן לְיָדָיו בֶּן־אָחִיו, בַּרְנַשׁ כִּילַי מֵאֵין כָּמוֹהוּ. לֹא יִפָּלֵא שֶׁשָׂמַח מְאֹד שָׁעָה שֶׁסַרַנְגָה הִצִיעַ לוֹ אֶת הַחֲלִיפִין.
– אֲנִי מַסְכִּים! אֲנִי מַסְכִּים! – קָרָא – מַה צֹרֶךְ לִי בְּגוּפַת דוֹדִי הַמֵת? מַהַנְגָה־אוּלֶה הָיָה אָדָם נָדִיב כָּל־כָּךְ, שֶׁהָיָה שַׂמֵחַ עַל עֶצֶם הַמַחֲשָׁבָה, כִּי גוּפָתוֹ תָּבִיא תּוֹעֶלֶת אַחֲרֵי מוֹתוֹ. קַח לְךָ אֶת הַגוּפָה, בֶּן־חַיִל! הַב יָדְךָ, הָעֵסֶק נֶחְתַּם!
וְהַמֶלֶךְ הֶחָדָשׁ, הַכִּילַי, צִוָה לְהוֹבִיל אֶת הָעֲבָדִים לַשָׂדֶה, לַעֲבוֹדָה, וְאִלוּ הוּא עַצְמוֹ יָשַׁב לוֹ בְּפֶתַח בִּקְתָּתוֹ הַמַלְכוּתִית וְעָקַב מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת אַחֲרֵי סַרַנְגָה, לִרְאוֹת מַה יַעֲשֶׂה הַנַעַר בְּגוּפַת־הַמֵת.
סַרַנְגָה צִוָה לְהַעֲבִירָהּ לְכִכַּר הַכְּפָר. אָז כָּבַל אֶת יְדֵי הַנִפְטָר בְּשַׁלְשֶׁלֶת־בַּרְזֶל וְהֵחֵל מוֹרֵט שְׂעָרוֹ וּמְצַעֵק בְּקוֹל:
- הִנֵה מַהַנְגָה־אוּלֶה, מֶלֶךְ־הַכְּפָר, שׁהָיָה אָב רַחוּם לְכָל תּוֹשָׁבָיו! מִשֶׁנִפְטַר, נָהַג בּוֹ בֶּן־אָחִיו כִּבְעֶבֶד נִקְלֶה וּבַהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה מְכָרוֹ לְזָר. הַאֵין כָּאן אָדָם שֶׁיְסַפֵּר אֶת מַעֲשָׂיו הַטוֹבִים שֶׁל מַהַנְגָה־אוּלֶה?
יִתָּכֵן שֶׁהַמֶלֶךְ הַנִפְטָר לֹא הָיָה מְשֻׁפָּע בְּכָל אוֹתָן מַעֲלוֹת טוֹבוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן הִכְרִיז סַרַנְגָה, וְאַף־עַל־פִּי כֵן הִטְבִּיעוּ דְבָרָיו שֶׁל סַרַנְגָה, שֶׁנֶאֶמְרוּ בְּקוֹל נִרְגָשׁ, רֹשֶׁם עָמֹק עַל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר.
עַד־מְהֵרָה נִתְכַּנְסוּ הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מִסָבִיב לַגוּפָה וְהַכֹּל מְנִיפִים אֶגְרוֹף וּמְצַעֲקִים:
- בּוּז לַמֶלֶךְ הֶחָדָשׁ! בּוּז לִמְחַלֵל זִכְרוֹ שֶׁל מַהַנְגָה־אוּלֶה הַטוֹב! - יֵשׁ לִנְקוֹם בּוֹ, בַּמְנֻוָל! - לְהָרְגוֹ כְּכֶלֶב!
וְהַמֶלֶךְ הֶחָדָשׁ, שֶׁיָשַׁב בְּפֶתַח בִּקְתָּתוֹ, שָׁמַע אֶת צַעֲקוֹת הֶהָמוֹן וּפָנָיו הֶחֱוִירוּ כְּסִיד. מִשֶׁעָרַךְ אֶת הַחֲלִיפִין וְקִבֵּל אֶת הָעֲבָדִים תְּמוּרַת הַגוּפָה, לֹא שִׁעֵר שֶׁהָעִסְקָה תִּתְפַּרְסֵם בָּרַבִּים. עַתָּה הֵבִין שֶׁהֵקִיץ עָלָיו הַקֵץ: עוֹד מְעַט יָעוּטוּ עָלָיו בְּנֵי הַכְּפָר וְיִקְרְעוּהוּ לִגְזָרִים.
לַשָׁוְא קָרָא לְשׁוֹמְרֵי־רֹאשׁוֹ. הַלָלוּ נֶעֶלְמוּ, כְּאִלוּ פָּצְתָה הָאֲדָמָה פִּיהָ וּבְלָעָתַם…
פָּרַץ הַמֶלֶךְ לַבִּקְתָּה, תָּפַס מֵאוֹצָרוֹ אֶת הַדְבָרִים הַיְקָרִים לוֹ בְּיוֹתֵר וְאַחַר עָלָה עַל סוּס וְנִמְלַט בִּדְהִירָה הַרְחֵק לְתוֹךְ הַג’וּנְגְל.
וּבֵינָתַיִם נִסָה סַרַנְגָה לְשַׁכֵּךְ אֶת חֲמַת הֶהָמוֹן, אַךְ לֹא קַל הָיָה לְכַבּוֹת אֶת הַדְלֵקָה שֶׁהִצִית. עַל־כֵּן שָׂמַח מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהַבִּקְתָּה הַמַלְכוּתִית רֵיקָה.
- בָּרַח לוֹ, הַפַּחְדָן! – קָרָא – עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת מִי וָמִי הַבַּרְנָשׁ שֶׁאוֹתוֹ הִכְתַּרְתֶּם לְמֶלֶךְ! אַל תַּנִיחוּ לוֹ לַחֲזוֹר הֵנָה לְעוֹלָם! וְעַתָּה הָבָה נָבִיא אֶת מַהַנְגָה־אוּלֶה לִקְבוּרָה.
וְהוּא לֹא הִנִיחַ לְאִישׁ לְהִתְעָרֵב וְהָיָה פּוֹקֵד פְּקֻדוֹתָיו הַנְבוֹנוֹת בְּבִטָחוֹן כָּזֶה שֶׁהַכֹּל צִיְתוּ לוֹ בְּרָצוֹן.
טִקְסֵי הַקְבוּרָה נִמְשְׁכוּ יוֹמַיִם. סַרַנְגָה נִצַח עֲלֵיהֶם, וְאָכֵן הָיְתָה זוֹ קְבוּרָה מַלְכוּתִית מְפֹאֶרֶת!
וּלְאַחַר הַקְבוּרָה חִלֵק סַרַנְגָה מֵאוֹצַר הַמַלְכוּת מַתָּנוֹת נָאוֹת לְתוֹשָׁבֵי הַכְּפָר, תָּמַךְ בְּאַלְמָנוֹת וּבִיתוֹמִים, סָעַד אֶת הָעֲנִיִים, וְהַכֹּל רָחֲשׁוּ לוֹ כָּבוֹד וְאַהֲבָה. לֹא יָצְאוּ יָמִים רַבִּים וְסַרַנְגָה הֵחֵל בַּעֲבוֹדוֹת שֶׁנִדְחוּ זְמָן רָב: כָּבַשׁ דְרָכִים בַּיַעַר, כָּרָה בְּאֵרוֹת. לֹא יִפָּלֵא, שֶׁלְאַחַר חֹדֶשׁ, מִשֶׁהִצִיעַ לְתוֹשׁבֵי הַכְּפָר לִבְחוֹר מֶלֶךְ חָדָשׁ, קָרְאוּ הַכֹּל פֶּה אֶחָד: סַרַנְגָה!
אוּלָם סַרַנְגָה כִּנֵס אֶת תֹּושָׁבֵי הַכְּפָר בַּכִּכָּר וְהִשְׁמִיעַ דְבָרוֹ:
- שְׂאוּ תּוֹדָה, שֶׁהוֹאַלְתֶּם לִבְחוֹר לְמֶלֶךְ בִּי, הָאִישׁ הַזָר. אוּלָם צָעִיר מִדַי הִנְנִי, מִכְּדֵי שֶׁאוּכַל לִשְׁלוֹט בָּכֶם. עַל־כֵּן אָבִיא הֵנָה אֶת אָבִי, שֶׁהוּא חָכָם מְחֻכָּם, וְנוֹסָף עַל כָּךְ בַּעַל נִסָיוֹן, הַגָדוֹל לְאֵין־שִׁעוּר מִנִסְיוֹנִי שֶׁלִי. הוּא יִהְיֶה לָכֶם לְמֶלֶךְ. וַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵינִי מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁאֶשְׁתַּדֵל לְסַיֵעַ לוֹ בְּעֵצָה.
הֶהָמוֹן שִׁבַּח אֶת תְּבוּנָתוֹ שֶׁל סַרַנְגָה וּמִיָד יָצְאָה מִשְׁלַחַת לַכְּפָר שֶׁל אָבִיו, כֵּדי לַהֲבִיאוֹ וּלְהַכְתִּירוֹ בְּטֶקֶס מְפֹאָר, כַּנָהוּג.
וְהָאַחִים שֶׁנוֹדַע לָהֶם דְבַר גְדֻלָתוֹ שֶׁל סַרַנְגָה, חָלוּ מֵחֲמַת קִנְאָה וָזַעַם. אוּלָם סַרַנְגָה לֹא שָׁכַח אֶת אֶחָיו. הוּא שִׁיגֵר לָהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת וּפִיֵס אֶת דַעְתָּם.
וְאִלוּ אָבִיו שֶׁל סַרַנְגָה מָלַךְ יָמִים רַבִּים, וְכָל נְתִינָיו הֶעֱרִיצוּהוּ. מִשֶׁבָּאָה שַׁעְתּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, קָרָא לְסַרַנְגָה וְאָמַר לוֹ:
- הֲרֵינִי מַפְקִיד בְּיָדְךָ אֶת הַשִׁלְטוֹן. אָכֵן, הַמַחַט הַפְּשׁוּטָה הִיא שֶׁהֶעֱנִיקָה לְךָ אֶת הַמַלְכוּת.
(סִיפּוּר עַם כּוּשִׁי)
א
אִיקַלָה הָיְתָה זְקוּפָה כְּדֶקֶל וְנָאָה כְּמַחֲרֹזֶת־פְּנִינִים. לֹא יִפָּלֵא שֶׁרָבּוּ הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ מְחַזְרִים אַחֲרֶיהָ. אוּלָם אָבִיהָ, אַנְדְרִיַנָה, שֶׁהָיָה רֹאשׁ שֵׁבֶט גֵא עַל מַעֲמָדוֹ, דָחָה אֶת הַמְחַזְרִים: הַלָלוּ אֵינָם עֲשִׁירִים דֵי־צָרְכָּם וְהַלָלוּ אֵינָם נִמְנִים עִם הַמְיֻחָסִים.
יוֹם אֶחָד הִתְיַצֵב רַלֶטוֹמְבִּי לִפְנֵי אַנְדְרִיַנָה, אָבִיהָ שֶׁל אִיקַלָה. אָמַר לוֹ:
– אָהַבְתִּי אֶת בִּתְּךָ. הֲרֵינִי רוֹצֶה לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִשָׁה.
שָׁלַח בּוֹ אַנְדְרִיַנָה מַבָּט שֶׁל בּוּז:
– הֲיֵשׁ לְךָ אֲדָמָה מִשֶלְךָ? הֲיֵשׁ לְךָ עֶדְרֵי־בָּקָר?
– לֹא, אֵין בְּיָדִי מְאוּם – הֵשִׁיב רַלֶטוֹמְבִּי – אֲנִי מוֹצֵא אֶת מִחְיָתִי בִּיגִיעַ כַּפַּי.
– וְשֶׁמָא מְקֹרָב הִנְךָ לִמְיֻחֲסֵי הַשֵׁבֶט? – הוֹסִיף אַנְדְרִיַנָה לַחֲקוֹר.
לֹא, רַלֶטוֹמְבִּי לֹא נִמְנָה עִם הַמְיֻחָסִים. הָיָה זֶה פָּשוּט בָּחוּר נָאֶה וְחָזָק, שֶׁדָבַק לְאַהֲבָה בְּאִיקַלָה. וְהַנַעֲרָה, שֶׁלֹא הֶחְשִיבָה כְּאַבִיהָ עֹשֶׁר וְיִחוּס, הַיְתָה רוֹאָה עַצְמָהּ מְאֻשֶׁרֶת אִלוּ הִסְכִּים אָבִיהָ לְהֲשִׂיאָהּ לְרַלֶטוֹמְבִּי.
– אַבָּא – הָיְתָה חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת – אֲנִי אָמוּת אִם תַּשִׂיאֵנִי לְאַחֵר!
יָמִים רַבִּים הִפְצִירָה אִיקַלָה בְּאָבִיהָ, שֶׁלֹא יָשִׁיב רֵיקָם אֶת פְּנִיָתוֹ שֶׁל רַלֶטוֹמְבִּי. גַם הַשְׁכֵנִים הִלְלוּ מְאֹד אֶת הַבָּחוּר. רָאָה אַנְדְרִיַנָה שֶׁאֵין לוֹ מָנוֹס, וְאָמַר לְבִתּוֹ:
– נִיחָא, קִרְאי לַבָּחוּר וְיִתְיַצֵב לְפָנַי.
וּכְשֶׁבָּא רַלֶטוֹמְבָּי פָּנָה אֵלָיו אַנְדְרִיַנָה:
– אִם אָמְנָם רוֹצֶה הִנְךָ לָשֵׂאת אֶת בִּתִּי לְאִשָׁה, לֹא אָשִׂים מִכְשׁוֹלִים בְּדַרְכְּךָ. אֶלָא שֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהַעֲמִידְךָ בְּנִסָיוֹן. חַיָב הִנְךָ להוֹכִיחַ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְפַצוֹת אוֹתִי עַל דַלוּתְךָ וּמַעֲמָדְךָ הַנָחוּת.
– צַוֵה וְאֶעֱשֶׂה! – אָמַר רַלֶטוֹמְבִּי – אַהֲבָתִי תִּמְסֹךְ בִּי כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּמְשִׂימָה שֶׁתָּטִיל עָלַי.
אָמַר אַנְדְרִיַנָה: – מִצָפוֹן לַכְּפָר נִמְצָאִים שְׂדוֹת הָאֹרֶז שֶׁלִי. כְּדֵי לַעֲדוֹר אוֹתָם, צְרִיכִים אֶלֶף גְבָרִים לַעֲמֹל בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים. וְאַתָּה צֵא לַשָׂדוֹת וּלְאַחַר שָׁבוּעַ תּוֹדִיעַ לִי אִם אָמְנָם סִיַמְתָּ אֶת הַמְלָאכָה.
וְרַלֶטוֹמְבִּי, אִם כִּי הֵבִין יָפֶה, שֶׁמִן הַנִמְנָע הוּא לְמַלֵא רְצוֹנֹו שֶׁל אַנְדְרִיַנָה, יָצָא לַשָׂדוֹת וּבְמֶשֶךְ שִׁבְעָה יָמִים הָיָה מִתְיַגֵעַ בְּזֵעַת אַפָּיו וְעוֹדֵר. חִוֵר הָיָה, כָּל אֶבְרֵי גוּפוֹ כּוֹאֲבִים, אַךְ הוּא לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. רָכוּן עַל הַרְגָבִים, הָיָה מֵנִיף מַעַדְרוֹ וְהַשָׂדוֹת דוֹמֶה שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ.
לְאַחַר שָׁבוּעַ יָמִים בָּא אַנְדְרִיַנָה לְבַקֵר בִּשְׂדוֹת־הָאֹרֶז וְקָרַב אֶל רַלֶטוֹמְבִּי. הַבָּחוּר לֹא הִבְחִין בּוֹ, אִם מִשׁוּם שֶׁרָכוּן הָיָה עַל הָאֲדָמָה, וְאִם מִשׁוּם שֶׁהַזֵעָה סִמְאָה אֶת עֵינָיו. אַךְ הִנֵה צָחַק אַנְדְרִיַנָה צְחוֹק שֶׁל בּוּז וְאָמַר:
– לֹא עָמַדְתָּ בְּנִסָיוֹן זֶה, עַל כֵּן אֲנַסֶה לְהַטִיל עָלֶיךָ מְשִׂימָה אַחֶרֶת. מִמִזְרָח לַכְּפָר יֵשׁ לִי אֶלֶף שְׁוָרִים בְּתוֹךְ מִכְלָאָה. וְאַתָּה, תֵּלֵךְ שָׁמָה וְתָבִיא אֶת הַשׁוֹר הַוָתִיק בְּיוֹתֵר שֶׁאוֹתוֹ רָכַשְׁתִּי רִאשׁוֹן מִכָּל הָעֵדֶר.
הָלַךְ רַלֶטוֹמְבִּי לַמִכְלָאָה וְנִסָה למְצוֹא אֶת הַשׁוֹר הַזָקֵן מֵאֶחָיו. אוּלָם הַשְׁוָרִים הִתְרוֹצְצוּ אָנֶה וְאָנָה וּמִן־הַנִמְנָע הָיָה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם.
בָּעֶרֶב בָּא אַנְדְרִיַנָה אֶל הַמִכְלָאָה. – מַדוּעַ לֹא הֵבֵאתָ לִי אֶת הַשׁוֹר הַוָתִיק בְּיוֹתֵר? – שָׁאַל. – הַשְׁוָרִים מִתְרוֹצְצִים כָּל הָעֵת – הֵשִׁיב רַלֶטוֹמְבִּי – וְאֵין לְהַבְחִין בֵּין אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ.
– גַם בְּנִסָיוֹן זֶה לֹא עָמַדְתָּ – אָמַר אַנְדְרִיַנָה בְּשִׂמְחָה־לְאֵיד – אִם כֵּן נִשְאַר לְךָ סִכּוּי אֶחָד וְיָחִיד: בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הַכְּפָר מָצוּי אֲגַם עָמֹק. הִטַלְתִּי לְתוֹךְ מֵימָיו אֶת הַפְּנִינִים מֵהַמַחֲרֹזֶת שֶׁל בִּתִּי. לֵךְ וּמְשֵׁה אוֹתָן מֵהַמְצוּלָה.
אָץ רַלֶטוֹמְבִּי אֶל הָאֲגַם וְצָלַל בְּמֵימָיו. אַךְ לַשָׁוְא תָּר בְּקַרְקָעִיתוֹ אַחֲרֵי הַפְּנִינִים. מִשֶׁחָזַר וְעָלָה עַל פְּנֵי הַמַיִם, הָיָה חָנוּק לְמֶחְצָה.
– שׁוּב נָחַלְתָּ כִּשָׁלוֹן חָרוּץ! – קָרָא אַנְדְרִיַנָה. וְהַבָּחוּר הַמִסְכֵּן לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הוּא פָּנָה וְהָלַךְ אֶל בִּקְתַּת הוֹרָיו. חָלְפוּ־עָבְרוּ יָמִים, רַלֶטוֹמְבִּי הָיָה מְהַלֵךְ בַּכְּפָר קוֹדֵר וּמַשְׁמִים וְאִילוּ אִיקַלָה הִסְתַּגְרָה בְּבִקְתָּתָהּ וּמֵרְרָה בְּבֶכִי.
ב
הָיָה לוֹ לְרַלֶטוֹמְבִּי אָח. שְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ זֶה אֶת זֶה. הָאָח, שֶׁשְׁמוֹ רַטוֹלַבִּי, צָעִיר הָיה בְּחָמֵשׁ שָׁנִים מִרַלֶטוֹמְבִּי. אוּלָם, שֶׁלֹא כְּאָחִיו הַבְּכוֹר, שְׁהָיָה בָּחוּר יְפֵהפֶה וְחָזָק, הָיָה רַטוֹלַבִּי מְכֹעָר בְּיוֹתֵר, לֹא תֹּאַר וְלֹא הָדָר לוֹ. נוֹסָף עַל כָּךְ נִפְצָע קָשֶׁה בְּיַלְדוּתוֹ עַד שֶׁנַעֲשָׂה בַּעַל־מוּם שֶׁאֵין לוֹ תַּקָנָה.
רָאָה רַטוֹלַבִּי בְּיֵאוּשׁוֹ שֶׁל אָחִיו הַבְּכוֹר וְנִתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ. לַשָׁוְא נִסָה לְשַׂמֵחַ אֶת אָחִיו וּלְהַעֲלוֹת חִיוּךְ עַל שְׂפָתָיו. רַלֶטוֹמְבִּי נִתְכַּנֵס בְּצַעֲרוֹ. יָמִים תְּמִימִים יָשַב עַל סַף בִּקְתָּתוֹ וּמַבָּטוֹ בּוֹהֶה אַחֲרֵי מְעוּף הַצִפָּרִים וּמַסַע הָעֲנָנוֹת בָּרָקִיעַ.
יוֹם אֶחָד יָצָא רַטוֹלַבִּי לַיַעַר וְלִבּוֹ בּוֹכֶה בְּקִרְבּוֹ עַל אָחִיו הַבְּכוֹר הַמִתְעַנֶה בְּיִסוּרִים. לְפֶתַע הִשְׁגִיחַ בַּחֲזִיר בָּר שֶׁיָצָא מִתּוֹךְ הַסְבָךְ. הָיוּ לוֹ, לְרַטוֹלַבִּי, קֶשֶׁת וְחִצִים, אוּלָם נַפְשׁוֹ שָׂנְאָה צַיִד. מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּמֵשׁ בְּנִשְׁקוֹ שֶׁלֹא לְצֹרֶךְ הֲגַנָה מִפְּנֵי טוֹרֵף.
– אַל־נָא תְּפַחֵד, חֲזִיר־הַבָּר! – קָרָא רַטוֹלַבִּי – אֵינִי אוֹהֵב לַהֲרוֹג. חוּץ מִזֶה יֵשׁ לִי דְאָגוֹת רַבּוֹת מִשֶׁלִי.
– אֲנִי אֶגְמוֹל לְךָ עַל חַסְדְךָ! – קָרָא חֲזִיר־הַבָּר וְחָזַר וְנֶעֱלַם בְּתוֹךְ הַסְבָךְ.
חִיֵךְ רַטוֹלַבִּי וְהִמְשִיךְ דַרְכּוֹ. לְפֶתַע רִפְרֵף עַל פָּנָיו מַשֶׁהוּ. הָיוּ אֵלֶה קוּרֵי־עַכָּבִיש. מִשֶסִלְקָם, כְּדֵי לְהִתְקַדֵם, הִבְחִין בִּזְבוּב יְרַקְרַק שֶׁזִמְזֵם אֵין־אוֹנִים, כָּפוּת בַּקוּרִים. בַּפִנָה יָשַׁב עַכָּבִיש עֲנָק, שֶׁלֹא גָרַע עַיִן מִטַרְפּוֹ. – זְבוּב מִסְכֵּן! – אָמַר רַטוֹלַבִּי – וְכִי אֵין דַי סֵבֶל בָּעוֹלָם? עוּף לְךָ לְדַרְכְּךָ!
וְהוּא הִתִּיר אֶת הַקוּרִים וְקָרָא דְרוֹר לִזְבוּב. – זְזְזְ – נִתְעוֹפֵף הַזְבוּב – לֹא אֶשְׁכַּח לְךָ אֶת חַסְדְךָ! אַט־אַט שֵׂרַךְ רַטוֹלַבִּי אֶת דַרְכּוֹ הַבַּיְתָה.
בֶּחָצֵר הִתְגוֹדְדוּ בַּרְוָזִים סְבִיב הַשֹׁקֶת. אוֹתוֹ רֶגַע קָרְבוּ אַוְזֵי־בָּר אֲחָדִים וְנִסוּ לִטְעוֹם אַף הֵם מִן הַגַרְעִינִים, אוּלָם הַבַּרְוָזִים הִתְגוֹלְלוּ בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף עַל הַאוֹרְחִים.
– הַאֵין רַחֲמִים בְּלִבְּכֶם? – קָרָא רַטוֹלַבִּי – וַהֲרֵי גַם אַוְזֵי־הַבָּר רְעֵבִים! וְהוּא נִצַב לְיַד הַשֹׁקֶת וְהִנִיחַ לִהֶם לְאַוְזֵי־הַבָּר לִשְׁבּוֹר אֶת רַעֲבוֹנָם. – אָנוּ נִגְמֹל לְךָ עַל הַחֶסֶד שֶׁגָמַלְתָּ לָנוּ! – קָרְאוּ אַוְזֵי־הַבָּר וְנִתְעוֹפְפוּ לְדַרְכָּם.
בָּעֶרֶב יָשַב רַטוֹלַבִּי בְּבִקְתָּתוֹ וְהִרְהֵר בְּהַרְפַּתְקוֹתָיו. “בַּעַל חַיִים לְעוֹלָם אֵינוֹ כְּפוּי־טוֹבָה – אָמַר רַטוֹלַבִּי בְּלִבּוֹ – בְּטוּחָנִי שֶׁחֲזִיר־הַבָּר, הַזְבוּב וְאַוְזֵי־הַבָּר יָחוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי אִם רַק אֲבַקֵשׁ זֹאת”. וּבַלַיְלָה, עַל מִשְׁכָּבוֹ, הָגָה רַטוֹלַבִּי תָּכְנִית נוֹעֶזֶת, וּמִשֶׁהֵאִיר הַשַׁחַר שָׂם פְּעָמָיו אֶל אַנְדְרִיַנָה, אָבִיהָ שֶׁל אִיקַלָה. הָלַךְ, וּבְלֶכְתוֹ הָיָה מְקַפֵּל כַּפּוֹת יָדָיו כִּשְׁפוֹפֶרֶת וּמְצָעֵק לְתוֹכָן בְּקוֹלגָדוֹל:
– חֲזִירי הַבָּר, הַזְבוּבִים, אַוְזֵי־הַבָּר, אִם אָמְנָם תִּזְכְּרוּנִי חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי! הֲרֵינִי מְבַקֵשׁ זֹאת!
וּלְפֶתַע נִתְהַדְהֵד חֲלַל הַכְּפָר בִּשְׁעָטָה שֶׁל הַרְבֵּה צְעָדִים וּבְמַשַׁק כְּנָפַיִם רַבּוֹת.
בָּא רַטוֹלַבִּי לְבִקְתָּתוֹ שֶׁל אַנְדְרִיַנָה וְהִתְיַצֵב בַּפֶּתַח. – מַה מְבֻקָשְׁךָ? – שָׁאַל אַנְדְרִיַנָה. – בָּאתִי לְבַקֵשׁ אֶת יָדָהּ שֶׁל בִּתְּךָ אִיקַלָה. – הָכֵיצַד?! – קָרָא אַנְדְרִיַנָה בְּמָדְדוֹ בְּבוּז אֶת קוֹמָתוֹ שֶׁל בַּעַל־הַמוּם – מֵאֵימָתַי נוֹשְׂאִים מוּקְיוֹנִים אֶת נַפְשָׁם אֶל נְעָרוֹת יָפוֹת?
– מֵאָז שֶׁאֲבוֹתֵיהֶן נֶהֶפְכוּ בְּעַצְמָם לְמוּקְיוֹנִים – הֵשיב רַטוֹלַבִּי בְּעֹז.
אַנְדְרִיַנָה הִסְמִיק מֵרֹב זַעַם. בְּרָצוֹן רַב הָיָה מִתְגוֹלֵל עַל בַּעַל־הַמוּם וּמַטְעִימוֹ אֶת נַחַת זְרוֹעוֹ, אַךְ אוֹתוֹ רֶגַע הֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ, שֶׁאֵין זֶה נָאֶה לוֹ, לְרֹאשׁ־הַשֵׁבֶט, לְהִתְכַּתֵשׁ עִם בָּחוּר נִקְלֶה. עַל כֵּן אָמַר בְּגַאֲוָה:
– כָּל הַמְחַזֵר אַחֲרֵי בִּתִּי, חַיָב לַעֲמוֹד
בִּשְׁלֹשָׁה נִסְיוֹנוֹת: לַעֲדוֹר אֶת כָּל שְׂדוֹת־הָאֹרֶז שְֶלִי בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, לְהָבִיא אֵלַי אֶת הַשׁוֹר הַוָתִיק מִתוֹך אֶלֶף שְׁוָרַי, וְלִמְשׁוֹת מִתוֹךְ מְצוּלַת הָאֲגַם אֶת פְּנִינֵי הַמַחְרֹזֶת שֶׁל בִּתִּי אִיקַלָה. אַדְרַבָּא, לֵךְ וְנַסֵה כֹּחֲךָ! לֹא אַפְלֶה בֵּינְךָ וּבֵין הַבַּחוּרִים שֶׁאָמְרוּ לִזְכּוֹת בְּבִתִּי.
רַטוֹלַבִּי קַד קִדָה וְיָצָא בִּצְלִיעָה אֶל שְׂדוֹת־הָאֹרֶז.
רָאוּהוּ בְּנֵי־הַכְּפָר וְנָדוּ בְּרֹאשָׁם לְאִיקַלָה הַיְפֵהפִיָה שֶׁזָכְתָה לִמְחַזֵר בִּישׁ־גַדָא שֶׁכְּמוֹתוֹ. אוּלָם רַטוֹלַבִּי לֹא שָׂם לִבּוֹ לְמַבָּטֵי הַלַעַג שֶׁל בְּנֵי־הַכְּפָר. הוּא הִפְסִיעַ לְאִטוֹ אֶל שְׂדוֹת־הָאֹרֶז,וְאָזְנוֹ כְּרוּיָה לִשְׁמוֹעַ אֶת הַשַׁעַט הַמוּזָר שֶׁבָּקַע מֵעִמְקֵי הַיַעַר.
מִשֶׁהִגִיעַ לִמְחוֹז־חֶפְצוֹ, פָּרְצָה מִפִּיו קְרִיאַת־שִׂמְחָה: אַלְפֵי חֲזִירֵי־בָּר עָדְרוּ אֶת הַשָׂדוֹתבְּמַלְתְּעוֹתֵיהֶם הַחַדוֹת. כָּל אוֹתוֹ יוֹם עָבְדוּ חֲזִירֵי־הַבָּר בִּשְׁקִידָה וְהָפְכוּ כָּל רֶגֶב. רַטוֹלַבִּי הִשְׁתּוֹלֵל מִשִׂמְחָה: הִנֵה שָׁלְמָה הַמְלָאכָה! וְחֲזִירֵי־הַבָּר, שֶׁהִשְׁלִימוּ אֶת מְלַאכְתָּם, חָזְרוּ לַיַעַר.
הַשֶׁמֶשׁ עָמְדָה בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ כְּשֶׁהוֹפִיעַ אַנְדְרִיַנָה וְהִתְיַצֵב לִפְנֵי רַטוֹלַבִּי.
– הִנֵה סִיַמְתִּי – אָמַר הַבָּחוּר.
הֵצִיץ אָבִיהָ שֶׁל אִיקַלָה בִּשְׂדוֹתָיו הָעֲדוּרִים וּמֵרֹב תַּדְהֵמָה נִכְרַת הַדִבֵּר מִפִּיו.
– הֶעָמַדְתִּי בַּנִסָיוֹן הָרִאשוֹן? – שָׁאַל רַטוֹלַבִּי.
– כֵּן – גִמְגֵם אַנְדְרִיַנָה.
– אִם כֵּן, הָבָה נֵלֵךְ אֶל הַשְׁוָרִים – אָמַר רַטוֹלַבִּי. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַשָׂדֶה שֶׁבּוֹ רָעָה הָעֵדֶר. מִשֶׁקָרְבוּ שָׁמָה רָאוּ וְהִנֵה עֲנָנָה יְרַקְרֶקֶת מְרַחֶפֶת מֵעַל רָאשֵׁי הַשְׁוָרִים. עַד־מְהֵרָה יָרְדָה הָעַנָנָה וְכִסְתָה כָּלִיל אֶת קַרְנָיו הַמַצְהִיבוֹת שֶׁל אַחַד הַשְׁוָרִים. – שְׂאוּ תּוֹדָה, זְבוּבִים! – לָחַשׁ רַטוֹלַבִּי, וְהוּא נִגַשׁ אֶל הַשׁוֹר וֶהֱבִיאוֹ אֶל אַנְדְרִיַנָה – הַאָמְנָם
מָצָאתִי אֶת הַוָתִיק? – שָׁאַל. – כֵּן, כֵּן! – גִמְגֵם אַנְדְרִיַנָה, חִוֵר כֻּלוֹ מֵרֹב תַּדְהֵמָה.
– מְצֻיָן! – חִיֵךְ רַטוֹלַבִּי וְעַתָּה אֲחַפֵּשׂ אֶת הַפְּנִינִים.
וְהוּא הֵחִישׁ פְּסִיעוֹתָיו, וְאַנְדְרִיַנָה הַמְזֻעְזָע חָזַר בְּלֹא אֹמֶר לְבִקְתָּתוֹ.
מִשֶׁהִגִיעַ רַטוֹלַבִּי אֶל הָאֲגַם, רָאָה מֵאוֹת אַוְזֵי־בָּר שֶשָׂחוּ בְּמֵימָיו. הָיוּ אַוְזֵי־הַבָּר צוֹלְלִים כָּלרֶגַע, וְלֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וּבְיָדָיו שֶׁל רַטוֹלַבִּי הָיוּ כָּל פְּנִינֵי הַמַחֲרֹזֶת שֶׁל אִיקַלָה הַיָפָה. חָרַז אוֹתָן רַטוֹלַבִּי אַחַת לְאַחַת עַל סִיב דַק שְֶפָּצַל מִקְלִפַּת עֵץ וְאַחַר נִעֲנַע אוֹתָן וְהִרְקִידָן. בְּרַק הַפְּנִינִים, שֶׁבָּהֶן הִשְׁתַּקְפוּ קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ, הֶעֱלָה חִיוּך עָצוּב עַל שְׂפָתָיו שֶׁל רַטוֹלַבִּי.
“כָּךְ תַּבְרֵקְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם” – חָלַף בּוֹ הִרְהוּר.
וְהוּא בֵּרַךְ בִּתְנוּעַת־יָד אֶת אַוְזֵי־הַבָּר שֶׁהִתְעוֹפְפוֹ לָהֶם, חָזַר אֶל בִּקְתָּתוֹ שֶׁל אַנְדְרִיַנָה וְהִנִיחַ אֶת הַמַחֲרֹזֶת בְּיָדוֹ.
– הִנֵהִי לְפָנֶיךָ – אָמַר.
הֵצִיץ אַנְדְרִיַנָה, וּמֵרֹב פְּתִיעָה צָעַק בְּקוֹל רָם. שָׁמְעָה אִיקַלָה אֶת צַעֲקַת אָבִיהָ וְקָרְבָה בִמְרוּצָה. – מַה קָרָה? – שָׁאֲלָה.
– אִיקַלָה, הִנֵה הַמַחֲרֹזֶת שֶׁלָךְ – גִמְגֵם אַנְדְרִיַנָה – הַבָּחוּר עָמַד בְּכָל שְׁלֹשֶׁת הַנִסְיוֹנוֹת… הוּא נִצַח!
– הָכֵיצַד? – שָׁאֲלָה אִיקַלָה, בְּהַבִּיטָהּ חֲלִיפוֹת בְּאָבִיהָ וּבְרַטוֹלַבִּי. נְבוֹכָה הָיְתָה מְאֹד וְלִבָּהּ סֵרַב לְהָבִין אֶת הַמִתְרַחֵשׁ.
– נֻצַחְתִּי, בִּתִּי – אָמַר אַנְדְרִיַנָה – וְעַתָּה עָלַי לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתִי. – מַה כַּוָנָתְךָ, אַבָּא? – גִמְגְמָה אִיקַלָה וְחִוְרוֹן־מָוֶת פָּשַׁט עַל פָּנֶיהָ. – בָּחוּר זֶה עָמַד בַּנִסְיוֹנוֹת הַקָשִׁים וְעַתָּה אֵין כָּל מָנוֹס. אַתְּ חַיֶבֶת לְהִנָשֶׂא לוֹ.
– הַאָמְנָם אֶנָשֶׂא לְ… – פָּתְחָה אִיקַלָה וְלֹא סִיְמָה. לִבָּהּ רָעַד בְּקִרְבָּהּ. אוּלָם הִיא הֶחְלִיטָה שֶׁלֹא לְהִכָּנַע. אִיקַלָה לֹא הִכִּירָה אֶת רַטוֹלַבִּי הַמִסְכֵּן.
הֵצִיצָה בּוֹ וְלֹא הֵעֵזָה לַחֲזוֹר וּלְהַבִּיט בְּפָנָיו – כָּל־כָּךְ רַב הָיָה כִּעוּרוֹ. הִיא חָשְׁשָׁה פֶּן תַּעֲלִיב אוֹתוֹ בְּלִי־מֵשִׂים. עַל כֵּן פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: – צַר לִי שֶׁנִתְיַסַרְתָּ בְּכָל הַנִסְיוֹנוֹת,
מִבְּלִי לִשְׁאוֹל אוֹתִי תְּחִילָה לְהַסְכָּמָתִי. אִלוּ שָׁאַלְתָּ אֶת פִּי, הָיִיתִי מְגַלָה לְךָ שֶׁלֹא תְּהֵא לְךָ כָּל תוֹעֶלֶת בְּנִצְחוֹנוֹתֶיךָ, כִי לִבִּי נָתוּן לְאַחֵר.
– אִיקַלָה! – קָרָא אַנְדְרִיַנָה – עָלַיִך לְהַסִיחַ דַעֲתֵּךְ מֵהַבָּחוּר שֶׁלוֹ נָתַתְּ אֶת לִבֵּךְ. וְכִי לֹא הִזְהַרְתִּיךְ, שֶׁרַק הָאִישׁ שֶׁיַעֲמֹד בִּשְׁלֹשֶׁת הַנִסְיוֹנוֹת, יִהְיֶה רָאוּי לְשֵׂאתֵךְ לְאִשָׁה?
– רַלֶטוֹמְבִּי אֲהוּבִי עָמַד בַּנִסְיוֹנוֹת – הֵשִׁיבָה הַנַעֲרָה – שֶׁהֲרֵי נֶחְלַץ לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִי־אֶפְשָׁרִי, בְּהַאֲמִינוֹ שֶׁאַהֲבָתוֹ תִּמְסֹך בּוֹ כֹּחַ לְבַצֵעַ אֶת הַמְשִׂימוֹת שֶׁתַּטִיל עָלָיו. וְאִם כִּי נָחַל כִּשָׁלוֹן, הֲרֵינִי מְבַכֶּרֶת אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַבָּחוּר הַזֶה!
– אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד שֶׁמְדַבֶּרֶת הִנָךְ טוֹבוֹת עַל רַלֶטוֹמְבִּי אָחִי – אָמַר רַטוֹלַבִּי בְּחִיוּךְ. – הַאָמְנָם רַלֶטוֹמְבִּי הוּא אָחִיךָ? – קָרְאָה אִיקַלָה – וְאַתָּה הֵעַזְתָּ לַחֲמוֹד אֶת כַּלַת אָחִיךָ? כֵּיצַד לֹא תֵבוֹשׁ?!
– אַל־נָא תִּכְעֲסִי – סָח רַטוֹלַבִּי וְהַחִיוּךְ לֹא מָשׁ מִפָּנָיו – אָמְנָם בִּקַשְׁתִּי מֵאָבִיךְ אֶת יָדָהּ שֶׁל אִיקַלָה, אוּלָם לֹא אָמַרְתִּי שֶׁבַּעֲבוּרִי הִנְנִי מְבַקֵשׁ. שָׁמְעָה אִיקַלָה וּמָחֲאָה כַּף אֶל כַּף וְהָיוּ עֵינֶיהָ זוֹהֲרוֹת יוֹתֵר מִפְּנִינֵי הַמַחֲרֹזֶת שֶׁעַל צַוָארָהּ.
– אָכֵן – אָמַר רַטוֹלַבִּי, נִרְגָש עַד עֹמֶק לִבּוֹ לְמַרְאֵה שִׂמְחָתָהּ שֶׁל הַנַעֲרָה – אֲנִי פָּשוּט פָּעַלְתִּי בִּמְקוֹם אָחִי. תָּמִיד הִבְטַחְתִּי לוֹ שֶׁאֱעֶשֶׂה הַכֹּל וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא מְאֻשָׁר. וַהֲרֵינִי גֵא עַל כָּךְ שֶׁאָמְנָם עָלָה בְּיָדִי לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתִי. וְעַתָּה הָבָה נֵלֵךְ אֶל רַלֶטוֹמְבִּי וּנְבַשֵׂר לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה!
יוֹם אֶחָד הֶחֱלִיט הַתַּיִשׁ לַעֲלוֹת־לְרֶגֶל לָעִיר הַקְדוֹשָׁה מֶכָּה.
– אַל תֵּלֵךְ לְמֶכָּה – יָעֲצוּ לוֹ יְדִידָיו – סְבִיבַת הָעִיר רוֹחֶשֶׁת סַכָּנוֹת לָרֹב.
אוּלָם הַתַּיִשׁ לֹא שָׁעָה לָעֵצוֹת וְלֹא נִרְתַּע. נָטַל מַקֵל בְּכַפָּתוֹ הָאַחַת וּקְדֵרַת־דְבַשׁ בַּשְׁנִיָה וְיָצָא לַדֶרֶךְ. עָלָה הָרִים, יָרַד בְּקָעוֹת, נָדַד בַּיוֹם וְאַף בִּשְׁעוֹת הַלַיְלָה שֵׂרַךְ נְתִיבוֹ. חָצָה יְעָרוֹת עֲבֻתִּים עַד שֶׁעֶרֶב אֶחָד נִתְקַל בְּצָבוֹעַ, שֶׁרֹאשׁוֹ קָצָר וְרָחָב, וְרַגְלָיו הַקִדְמִיוֹת אֲרֻכּוֹת הַרְבֵּה מִן הָאֲחוֹרִיוֹת. שָׁאַל הַצָבוֹעַ:
– מִי וָמִי אַתָּה?
– הֲרֵינִי תַּיִשׁ שֶׁיָצָא לִנְדוּדִים.
– וּמַהִי מְגַמַת פָּנֶיךָ? – שָׁאַל הַצָבוֹעַ.
– עוֹלֶה־רֶגֶל הִנֵנִי. פָּנַי מוּעָדוֹת לָעִיר הַקְדוֹשָׁה מֶכָּה.
וְהַצָבוֹעַ נָתַן קוֹלוֹ בִּצְחוֹק גָדוֹל, שֶׁדָמָה לִילָלָה.
– טָעוּת בְּיָדְךָ – אָמַר הַצָבוֹעַ – לֹא תַּגִיעַ לְמֶכָּה.
– הָכֵיצַד? – תָּמַה הַתַּיִשׁ וַעֲדַיִן לֹא תָּפַס שֶׁרָעָה לְנֶגֶד פָּנָיו – וַהֲרֵי יָמִים רַבִּים מִתְיַגֵעַ הִנְנִי בַּהֲלִיכָה. הַאָמְנָם עָלַי לְוַתֵּר עַתָּה, כְּשֶׁקֵץ הַמַסָע קָרוֹב?
– חַה־חַה־חַה! – צָחַק הַצָבוֹעַ – שׁוּם וִתּוּר אֵינוֹ נִדְרָשׁ מִמְךָ. אֲנִי הוּא שֶׁאֶדְאַג לְכָךְ שֶׁלֹא תַּגִיעַ לְמֶכָּה. בִּטְנִי מְהַמָה בָּרָעָב, וַאֲנִי מוֹדֶה לֵאלֹהִים שֶׁהִקְרָה אוֹתְךָ בְּדַרְכִּי, הוֹי תַּיִשׁ סָכָל!
נָבוֹךְ הַתַּיִשׁ וְשָׁאַל:
– הַאָמְנָם אוֹמֵר הִנְךָ לִטְרֹף אוֹתִי?
– אַל תַּחֲשֹׁשׁ – הִרְגִיעוֹ הַצָבוֹעַ – לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת כָּאן, בַּמָקוֹם הַגָלוּי לָעַיִן, כִּי כָּל עוֹבֵר־אֹרַח עָלוּל לְהַפְרִיעַ לִי. אֲנִי מַכִּיר מְאוּרָה חֲשׁוּכָה אַחַת, שֶׁבָּהּ אוּכַל לִסְעוֹד אֶת לִבִּי בְּאֵין־מַפְרִיעַ.
תָּפַס הַצָבוֹעַ אֶת הַתַּיִשׁ, הֶעֱמִיסוֹ עַל גַבּוֹ וְכָל אוֹתוֹ לַיְלָה, כָּל עוֹד נוֹצְצוּ הַכּוֹכָבִים בַּשַׁחַק, הָיָה רָץ בַּיַעַר, הָלוֹךְ וְהַעֲמֵק, עַד שֶׁהִגִיעַ לִמְאוּרָה אַחַת, הַמֻסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ הַסְבָךְ. אוּלָם, מִשֶׁפָּרַץ לְתוֹךְ הַמְאוּרָה, נֶעֱצַר הַצָבוֹעַ כְּמֻכֵּה־רַעַם: רָבַץ שָׁם אַרְיֵה וּסְבִיבוֹ נִתְּרוּ וְקִפְּצוּ גוּרָיו הַצְעִירִים.
שָׁעָה קַלָה עָמַד הַצָבוֹעַ תַּחְתָּיו כִּמְסֻמָר לִמְקוֹמוֹ, וּמֵרֹב תַּדְהֵמָה לֹא הָיָה מְסֻגָל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. לְבַסוֹף גִמְגֵם וְאָמַר:
– בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, מֶלֶךְ־הַחַיוֹת, בְּצֵל קוֹרָתִי. נוֹדַע לִי שֶׁהוֹאַלְתָּ בְּרֹב טוּבְךָ לָסוּר הֵנָה וְכִי אִוִיתָ לְךָ אֶת מְאוּרָתִי לְמִשְׁכָּן. עַל־כֵּן הִזְדָרַזְתִּי לָבוֹא, כְּדֵי לְקַדֵם אֶת פָּנֶיךָ וְאַף הֵבֵאתִי לְךָ בְּמַתָּנָה אֶת הַתַּיִשׁ הַזֶה, שֶׁבְּשָׂרוֹ וַדַאי יִטְעַם לְחִכְּךָ.
– זֶהוּ שֶׁקֶר וְכָזָב, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ! – קָרָא הַתַּיִשׁ – הַצָבוֹעַ פָּגַשׁ אוֹתִי בְּפֶתַח הַמְאוּרָה, בְּשָׁעָה שֶׁאַצְתִּי אֵלֶיךָ.
– וּמַדוּעַ אַצְתָּ אֵלַי? – שָׁאַל הָאַרְיֵה.
– זֶהוּ עִנְיָן חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ. הִנֵה נוֹדַע לִי מְקוֹם מִשְׁכָּנְךָ וּמִיָד יָצָאתִי לַדֶרֶךְ, כְּדֵי לִמְסוֹר בְּיָדְךָ מַשֶׁהוּ, שֶׁיַבְטִיחַ לְךָ עַד סוֹף יָמֶיךָ שְׁלִיטָה עַל כָּל הַחַי אֲשֶׁר בַּיַעַר.
– כְּלוּם כֹּהֵן הִנְךָ? – שָׁאַל האַרְיֵה.
– כֵּן, כֹּהֵן – הֵשִׁיב הַתַּיִשׁ – וְגַם מְכַשֵׁף.
– יָפֶה – אָמַר הָאַרְיֵה – הֲרֵינִי מֵבִין שֶׁבָּאתָ לִמְסוֹר לִי תְּרוּפַת־פֶּלֶא.
– אֵינְךָ זָקוּק לִתְרוּפוֹת, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ – אָמַר הַתַּיִשׁ – שֶׁהֲרֵי מְשֻׁפָּע הִנְךָ בִּבְרִיאוּת. בָּאתִי כְּדֵי לִכְתּוֹב בִּשְׁבִילְךָ קָמֵעַ.
– וְהֵיכָן תִּקַח נְיָר, כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו? – שָׁאַל הָאַרְיֵה.
– הֵשִׁיב הַתַּיִשׁ:
– אֵינִי נוֹהֵג לִכְתּוֹב קָמֵעַ עַל נְיָר הַמִתְקַמֵט וּמִתְבַּלֶה עַל־נְקַלָה. לָרֹב מִשְׁתַּמֵשׁ הִנְנִי בְּעוֹר שֶׁל צָבוֹעַ.
שָׁמַע הַצָבוֹעַ וְנִתְחַלְחֵל. מִיָד קָפַץ מִמְקוֹמוֹ וְצָרַח בְּקוֹל־בּוֹכִים:
– הוּא מְשַׁקֵר, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ! אֵין הוּא לֹא כֹּהֵן וְלֹא מְכַשֵׁף! זֶהוּ תַּיִשׁ מַסְרִיחַ, שֶׁבּוֹ נִתְקַלְתִּי בַּעֲבִי־הַיַעַר!
– כֵּיצַד לֹא תֵּבוֹשׁ לְהַעֲלִיב אֶת הַכֹּהֵן הַנִכְבָּד? – גָעַר הָאַרְיֵה בַּצָבוֹעַ – הֲרֵינִי מְיָעֵץ לְךָ שֶׁלֹא לְהַטִיל סָפֵק בִּסְגוּלוֹתָיו. וְאַתָּה, הַכֹּהֵן, – נִפְנָה אֶל הַתַּיִשׁ – הַאִם נוֹהֵג הִנְךָ לִכְתּוֹב עַל עוֹר טָרִי אוֹ יָשָׁן?
– אִם אֶפְשָׁר – הֵשִׁיב הַתַּיִשׁ – הֲרֵינִי מַעֲדִיף עוֹר טָרִי.
– הַרְשׁוּנִי וְאֶסְתַּלֵק – גִמְגֵם הַצָבוֹעַ – שַׁעְתִּי דְחוּקָה מְאֹד.
– מָה הַחִפָּזוֹן? – אָמַר הָאַרְיֵה – מִסְתַּבֵּר שֶׁעָשׂוּי הִנְךָ לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת. עַל כֵּן הַמְתֵּן כָּאן.
– כִּרְצוֹנְךָ, הַמֶלֶךְ – גִמְגֵם הַצָבוֹעַ.
– וְעַתָּה הַב לִי פִּסַת־עוֹר מִשֶׁלְךָ – אָמַר הָאַרְיֵה.
– הָכֵיצַד? וַהֲרֵי אֶפְצַע אֶת עַצְמִי! – טָעַן הַצָבוֹעַ.
– הִזְדָרֵז! מוּטָב שֶׁתִּקְרַע אוֹתָהּ בְּעַצְמְךָ –
הֵשִׁיב הָאַרְיֵה – חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁאִם אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת, אַכְאִיב לְךָ יֶתֶר עַל הַמִדָה.
קָרַע הַצָבוֹעַ הַמִסְכֵּן פִּסַת־עוֹר מִצִדוֹ וְהִשְׁלִיכָה לַתַּיִשׁ.
– קַח, מְנֻוָל! – חָרַק הַצָבוֹעַ שֵׁן.
נָטַל הַתַּיִשׁ אֶת פִּסַת־העוֹר, הִטְבִּילָהּ בִּקְדֵרַת־הַדְבַשׁ שֶׁלוֹ, לָחַשׁ עָלֶיהָ מִינֵי לְחָשִׁים, וְהִגִישָׁהּ לָאַרְיֵה.
כְּהֶרֶף עַיִן בָּלַע הָאַרְיֵה אֶת פִּסַת־הָעוֹר.
– קָמֵעַ נִפְלָא! – קָרָא הָאַרְיֵה – הוּא נָעַם מְאֹד לְחִכִּי. אַךְ מִצְטָעֵר הִנְנִי שֶׁנִגְמַר חִישׁ־מַהֵר. הֲתוּכַל, מְכַשֵׁף נִכְבָּד, לְהַטְעִימֵנִי קָמֵעַ נוֹסָף?
– בְּרָצוֹן רַב, הוֹי מֶלֶךְ־הַחַיוֹת! – קָרָא הַתַּיִשׁ – צַו עַל הַצָבוֹעַ שֶׁיַגִישׁ לִי פִּסַת־עוֹר!
וְשׁוּב אָנוּס הָיָה הַצָבוֹעַ הַמִסְכֵּן לְמַלֵא אֶת מְבֻקָשׁוֹ שֶׁל הַתַּיִשׁ הָעַרְמוּמִי. עַתָּה זָב גוּפוֹ דָם וּמֵרֹב כְּאֵב יִלֵל יְלָלָה מְמֻשֶׁכֶת. וְכֵיוָן שֶׁהָאַרְיֵה עָסוּק הָיָה בִּלְעִיסַת הַקָמֵעַ הַמָתֹק, חָמַק הַצָבוֹעַ מִבַּעַד לְפֶתַח הַמְאוּרָה וְנִמְלַט הַחוּצָה כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ.
– הַצָבוֹעַ בָּרַח! – קָרָא הַתַּיִשׁ.
וְהָאַרְיֵה פָּרַץ מֵהַמְאוּרָה וְדָלַק אַחֲרֵי הַצָבוֹעַ וְאִלוּ הַתַּיִשׁ יָצָא אַף הוּא וְחָמַק לוֹ חִישׁ־מַהֵר לָעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַיַעַר.
רָץ הַצָבוֹעַ נִכְחוֹ, וְהָאַרְיֵה בְּעִקְבוֹתָיו. לְבַסוֹף כָּשַׁל הַצָבוֹעַ וְנָפַל וְהָאַרְיֵה הִשִׂיגוֹ, הֱמִיתוֹ בְּמַכָּה אַחַת וְקָרַע מִמֶנוּ אֶת עוֹרוֹ. נָטַל הָאַרְיֵה אֶת הָעוֹר וְחָזַר לַמְאוּרָה.
– עַתָּה לֹא יֶחֱסַר לְךָ עוֹד עוֹר־הַצָבוֹעַ! – קָרָא הָאַרְיֵה – קָחֵהוּ, הַמְכַשֵׁף, וּכְתֹב עָלָיו!
אוּלָם הוּא לֹא נַעֲנָה. הֵצִיץ מִסָבִיב וְהִנֵה נֶעֱלַם הַתַּיִשׁ וְאֵינֶנוּ, וְאַף קְדֵרַת־הַדְבַשׁ נֶעֶלְמָה. עָט הָאַרְיֵה עַל הָעוֹר וְהֵחֵל מְכַרְסְמוֹ בִּלְהִיטוּת, אַךְ לְבַסוֹף הִפְטִיר:
– פְּלִיאָה בְּעֵינַי שֶׁאֵין הָעוֹר טָעִים לְחִכִּי. אֵין זֹאת וְרַק הַמְכַשֵׁף הִשְׂכִּיל לְהַמְתִּיקוֹ…
הָיֹה הָיוּ צְפַרְדֵעַ וַחֲפַרְפֶּרֶת וְהָיוּ הַשְׁתַּיִם יְדִידוֹת בְּנֶפֶשׁ:
הַצְפַרְדֵעַ לֹא יָכְלָה לִחְיוֹת בְּלִי חֲפַרְפֶּרֶת וְהַחֲפַרְפֶּרֶת – בְּלֹא הַצְפַרְדֵעַ.
בָּאָה הַצְפַרְדֵעַ לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל רְעוּתָהּ:
– שָׁלוֹם לָךְ, חֲפַרְפֶּרֶת יְקָרָה! מַה יָפָה פַּרְוָתֵךְ! מַה רַב הַסֵדֶר בְּתוֹךְ הַמְחִלָה שֶׁלָךְ! מֵעוֹדִי לֹא שָׁתִיתִי יַיִן טָעִים מִזֶה שֶׁרָקַחְתְּ לִכְבוֹדִי.
בָּאָה הַחֲפַרְפֶּרֶת אֶל הַצְפַרְדֵעַ:
– שָׁלוֹם לָךְ, צְפַרְדֵעַ חֲבִיבָה! לִבַּבְתִּינִי בְּעֵינַיִךְ הַחֲמוּדוֹת! מֵעוֹלָם לֹא טָעַמְתִּי תּוֹלָעִים טְעִימוֹת מֵאֵלָה שֶׁהִגַשְׁתְּ לִי.
וְכָךְ נִמְשְׁכָה יְדִידוּתָן שָׁנִים רַבּוֹת. הַצְפַרְדֵעַ לֹא יָכְלָה לִחְיוֹת בְּלִי הַחֲפַרְפֶּרֶת – וְהַחֲפַרְפֶּרֶת – בְּלֹא הַצְפַרְדֵעַ.
מַמָשׁ צֶמֶד־חֶמֶד.
וְהַצָב הָעַרְמוּמִי, שֶׁמְהַלֵךְ הָיָה כָּל יָמָיו בְּלֹא רֵעַ, רָאָה אֶת יְדִידוּתָן. נִכְנְסָה קִנְאָה בְּלִבּוֹ. אָמַר לְעַצְמוֹ:
– הָבָה אֶבְחַן אִם יְדִידוּת אֱמֶת הִיא.
בָּא אֶל הַחֲפַרְפֶּרֶת וְאָמַר:
– הֲשָׁמַעַתְּ, חֲפַרְפֶּרֶת, אֵילוּ דְבָרִים מְסַפֶּרֶת הַצְפַרְדֵעַ עַל אוֹדוֹתַיִךְ?
– לֹא שָׁמַעְתִּי – הֵשִׁיבָה הַחֲפַרְפֶּרֶת – אַדְרַבָּא, סַפֵּר לִי.
– לֹא אוּכַל – נֶאֱנַח הַצָב הָעַרְמוּמִי – הַצְפַרְדֵעַ דִבְּרָה בִּגְנוּתֵךְ. אִם אֶחֱזֹר עַל דְבָרֶיהָ, יָקִיץ הַקֵץ עַל יְדִידוּתְכֶן.
שָׁעָה אֲרֻכָּה הִפְצִירָה הַחֲפַרְפֶּרֶת בַּצָב, עַד שֶׁנֵאוֹת לְגַלוֹת לָהּ אֶת דִבְרֵי הַצְפַרְדֵעַ.
– מֵילָא, אֲסַפֵּר – אָמַר הַצָב – הַצְפַרְדֵעַ אוֹמֶרֶת שֶׁאַתְּ לִכְלוּכִית…
– מָה? – נִדְהֲמָה הַחֲפַרְפֶּרֶת.
–… וְעוֹד הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁמְחִלָתֵךְ מְלֵאָה חֶלְאָה וּסְחִי, וְיֵינֵךְ מְעֻפָּשׁ, כִּי נוֹדֵף מִמֶנוּ רֵיחַ פַּרְוָתֵךְ הַמְזֹהֶמֶת.
– מָה?! – חָזְרָה וְקָרְאָה הַחֲפַרְפֶּרֶת – צְפַרְדֵעַ שְׁמֵנָה וְנֶאֱלַחַת זוֹ מְעִיזָה לוֹמַר שֶׁאֲנִי לִכְלוּכִית? שֶׁיֵינִי מְעֻפָּשׁ? וַהֲרֵי כֻּלָהּ שִׁקוּץ מְשֻׁקָץ, עוֹרָהּ רִירִי, עֵינֶיהָ זָבוֹת, קוֹלָה צַרְחָנִי וְצוֹרֵם. מִיָד אֵלֵךְ וְאַכֶּנָה נָפֶשׁ!
שָׁמַע הַצָב, הִטְמִין רֹאשׁוֹ בְּקִפְלֵי שִׁרְיוֹנוֹ וְחִיֵךְ בְּקוֹרַת־רוּחַ. מִיָד נִזְדָרֵז וּבָא אֵצֶל הַצְפַרְדֵעַ. יָדַע הַצָב שְׁבִיל קָצָר, עַל כֵּן הִגִיעַ לִפְנֵי הַחֲפַרְפֶּרֶת.
– הֲשָׁמַעַתְּ, צְפַרְדֵעַ, אֵילוּ דְבָרִים מְסַפֶּרֶת הַחֲפַרְפֶּרֶת עַל אוֹדוֹתַיִךְ?
– לֹא שָׁמַעְתִּי – הֵשִׁיבָה הַצְפַרְדֵעַ – אַדְרַבָּא, סַפֵּר לִי.
– לֹא אוּכַל – נֶאֱנַח הַצָב הָעַרְמוּמִי – הַחֲפַרְפֶּרֶת דִבְּרָה בִּגְנוּתֵךְ. אִם אֶחֱזֹר עַל דְבָרֶיהָ, יָקִיץ הַקֵץ עַל יְדִידוּתְכֶן.
שָׁעָה אֲרֻכָּה הִפְצִירָה הַצְפַרְדֵעַ בַּצָב, עַד שֶׁנֵאוֹת לְגַלוֹת לָהּ אֶת דִבְרֵי הַחֲפַרְפֶּרֶת.
הַחֲפַרְפֶּרֶת אוֹמֶרֶת שֶׁאַתְּ שְׁמֵנָה וְנֶאֱלַחַת…
– מָה?!
– שֶׁכֻּלֵךְ שִׁקוּץ מְשֻׁקָץ, עוֹרֵך רִירִי, עֵינַיִךְ זָבוֹת, וְקוֹלֵךְ צַרְחָנִי וְצוֹרֵם.
– אֵינְךָ בּוֹדֶה דְבָרִים מִלִבְּךָ? – קִרְקְרָה הַצְפַרְדֵעַ.
– זֶה עַתָּה שָׁמַעְתִּי אֶת הַדְבָרִים יוֹצְאִים מִפִּיהָ. וְעוֹד הִיא אָמְרָה…
– שְׁתֹק! – קִרְקְרָה הַצְפַרְדֵעַ בְּרֹב זַעַם – דַי לִי בַּמֶה שֶׁשָׁמַעְתִּי. אֲנִי אַכֶּנָה נָפֶשׁ!
וְהַצְפַרְדֵעַ שָׂמָה פְּעָמֶיהָ אֶל מְחִלַת הַחֲפַרְפֶּרֶת.
הַיְדִידוֹת נִפְגְשׁוּ עַל גַבֵּי־שְׁבִיל צַר. בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת אֵימָה הִשׂתָּעֲרוּ זוֹ עַל זוֹ וְכָךְ נֶאֱבְקוּ עַד שְׁקִיעַת הַחַמָה. וּמִשֶׁיָרַד הָעֶרֶב הִתְגוֹלְלוּ שְׁתֵּיהֶן עַל גַבֵּי הַשְׁבִיל, עֲיֵפוֹת מִכְּדֵי לְהִתְכַּתֵּשׁ.
– אֲנִי נִצַחְתִּי! – אָמְרָה הַחֲפַרְפֶּרֶת – נִבְצָר מִמֵךְ לְהָנִיעַ גוּפֵךְ.
– נִצַחְתִּי! – אָמְרָה הַצְפַרְדֵעַ – כְּפֶגֶר מוּבָס אַתְּ מִתְגוֹלֶלֶת עַל הַשְׁבִיל.
והַצָב, שֶׁהֵשִׂים עַצְמוֹ כְּעוֹבֵר לְתֻמוֹ בַּשְׁבִיל, צָחַק וְאָמַר:
– אֲנִי הוּא שֶׁנִצַחְתִּי. רָצִיתִי לִבְחוֹן אֶת יְדִידוּתְכֶן אִם יְדִידוּת אֱמֶת הִיא. וְהִנֵה מֶה עָלְתָה לָכֶן. אוֹי לָהּ לִידִידוּת, הַמַטָה אֹזֶן לְלַעֲזָם שֶׁל הוֹלְכֵי־רָכִיל.
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד לֹא יָדְעוּ הַחַיּוֹת אֵשׁ מַהִי. הֵן בִּלּוּ אֶת יְמֵיהֶן בַּיְעָרוֹת הַסְּבוּכִים וּבַלֵילוֹת מַרְעִידוֹת הָיוּ מֵחֲמַת צִנָה. יוֹם אֶחָד הִגִיעוּ בִּנְדוּדֵיהֶן עַד לְיַרְכְּתֵי הַיַעַר וּלְעֵינֵיהֶן נִתְגַּלָּה מוֹשַׁב בְּנֵי־אָדָם.
בַּכְּפָר דָלְקוּ מְדוּרוֹת וּבְתוֹךְ הַסִּירִים הַשְׁפוּתִים עַל הָאֵשׁ הִתְבַּשְּׁלוּ נִתְחֵי בָּשָׂר. וְהָיוּ בְּנֵי־אָדָם שְׁפוּפִים לְיַד הָאֵשׁ, מִתְחַמְמִים לְאוֹרָהּ וּמֵיטִיבִים אֶת לִבָּם בְּמַאֲכָלִים טְעִימִים. נִתְקַנְאוּ הַחַיוֹת בִּבְנֵי־הָאָדָם וְהֶחֱלִיטוּ לְהָבִיא אֶת הָאֵשׁ אֶל הַיַעַר.
- בַּלַּיְלָה צוֹפֵד עוֹרִי מִקֹר – אָמַר הַפִּיל – אִלוּ הִדְלַקְנוּ מְדוּרָה בַּיַעַר, לֹא הָיְתָה לַצִנָה כָּל שְׁלִיטָה עָלַי.
- חָשְׁקָה נַפְשִׁי בְּבָשָׂר מְבֻשָׁל – נֶאֱנַח הָאַרְיֵה.
- רוֹצֶה הָיִיתִי לְהַתִּיךְ בַּרְזֶל עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ וּלְהַתְקִין לִי צִפָּרְנַיִם שֶׁלֹּא תִּשָׁבֵרְנָה לְעוֹלָם – אָמַר הַנָּמֵר.
שָׁעָה אֲרֻכָּה טִכְּסוּ הַחַיּוֹת עֵצָה כֵּיצַד לְהַשִׂיג אֶת הָאֵשׁ. לְבַסוֹף הֶחֱלִיטוּ לִשְׁלֹחַ אַחַת מֵהֶן אֶל הַכְּפָר. אוּלָם מִי וָמִי יֵלֵךְ? אֵיבַת עוֹלָם עָמְדָה בֵּין הַיַעַר וְהַכְּפָר. יָדוֹעַ יָדְעוּ הַחַיוֹת: כָּל טוֹרֵף, שֶׁיוֹפִיעַ בִּתְחוּמֵי הַכְּפָר, יִתָּקֵל בִּמְטַר חִצִים.
עַל כֵּן פָּנוּ הַחַיוֹת לַתַּרְנְגֹלֶת וְשִׁטְחוּ בַּקָּשָׁתָן לְפָנֶיהָ:
- אָנָא, לְכִי אֶל הַכְּפָר וַהֲבִיאִי לָנוּ אֵשׁ. בָּךָ לֹא יִפְגְּעוּ בְּנֵי־הָאָדָם לְרָעָה.
- נִיחָא – אָמְרָה הַתַּרְנְגֹלֶת – אֵלֵךְ וְאָבִיא.
בָּאָה הַתַּרְנְגֹלֶת לַכְּפָר, הִשְׁגִיחָה בַּמְדוּרָה וְקָרְבָה אֵלֶיהָ. מָצְאָה הָאֵשׁ חֵן בְּעֵינֶיהָ: גַם מְאִירָה וְגַם מְחַמֶמֶת. אָמְרָה הַתַּרְנְגֹלֶת בְּלִבָּהּ: עַל מָה וְלָמָה אֶחְזֹר לְצִנַת הַיַעַר וְלִצְלָלָיו? מוּטָב שֶׁאֶשָׁאֵר בַּכְּפָר וְאוּכַל בְּכָל עֵת תָּמִיד לְחַמֵם אֶת אֵבָרַי הַקוֹפְאִים.
וְכָךְ נִשְׁאֲרָה הַתַּרְנְגֹלֶת בַּכְּפָר.
יָמִים רַבִּים חִכּוּ הַחַיוֹת לְשׁוּבָהּ. מִשֶּׁרָאוּ שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת מִתְמַהֲמַהַת וְאֵין בְּדַעְתָּהּ לַחֲזוֹר, שָׁלְחוּ לַכְּפָר אֶת הַכֶּלֶב.
- אָנָא, לֵךְ אֶל הַכְּפָר וְהָבֵא לָנוּ אֵשׁ. אַךְ חֲזֹר חִישׁ־מַהֵר!
- נִיחָא – אָמַר הַכֶּלֶב – אֵלֵךְ וְאָבִיא. אֲנִי לֹא תַּרְנְגֹלֶת טִפְּשָׁה, הָאֵשׁ לֹא תַּעֲבִיר אוֹתִי עַל דַעְתִּי!
בָּא הַכֶּלֶב לַכְּפָר וְרוֹאֶה: מְדוּרָה דוֹלֶקֶת וּבְנֵי־אָדָם מְסֻבִּים לְיַד הָאֵשׁ. בַּסִירִים הַשְׁפוּתִים מִתְבַּשְׁלִים נִתְחֵי בָּשָׂר וְנִיחוֹחָם מְגָרֶה אֶת הַחֵךְ. קָרַב הַכֶּלֶב אֶל הָאֵשׁ, הִתְחַמֵם, וּמִשֶׁסִיְמוּ בְּנֵי־הָאָדָם אֶת אֲכִילָתָם, עָט עַל הָעֲצָמוֹת וְהָיָה מְכַרְסְמָן לְתֵאָבוֹן.
- תְּמֵהַנִי עַל עַצְמִי – אָמַר הַכֶּלֶב בְּלִבּוֹ – שֶׁיָּמִים רַבִּים כָּל כָּךְ הִתְעַנֵיתִי בִּסְבַךְ הַיַעַר. וַהֲרֵי יָכֹלְתִּי לְהַקְדִים וְלָבוֹא אֶל הַכְּפָר, וּלְהִתְעַנֵג עַל טוּבָהּ שֶׁל הָאֵשׁ!
וְכָךְ נִשְׁאַר גַּם הַכֶּלֶב בַּכְּפָר.
יָמִים רַבִּים חִכּוּ הַחַיוֹת לְשׁוּבוֹ. מִשֶׁרָאוּ שֶׁהַכֶּלֶב מִתְמַהֲמֵהַ וְאֵין בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר, שָׁלְחוּ לַכְּפָר אֶת הָעֵז.
- אָנָא, לְכִי אֶל הַכְּפָר וַהֲבִיאִי לָנוּ אֵשׁ.
- אֲנִי אָשׁוּב חִישׁ־מַהֵר – אָמְרָה הָעֵז – אֵין אָנֹכִי כַּתַּרְנְגֹלֶת אוֹ הַכֶּלֶב, שֶׁמוֹשַׁב בְּנֵי־הָאָדָם הֶעֱבִירָם עַל דַעְתָּם. אֲנִי לֹא אָפֵר אֶת הַבְטָחָתִי.
קָרְבָה הָעֵז אֶל הַכְּפָר וְנִתְיַשְׁבָה בְּסָמוּךְ לַמְדוּרָה. הָאֵשׁ שָׁפְעָה נְעִימוּת. בְּנֵי־אָדָם הֵיטִיבוּ לִבָּם בְּדַיְסָה וְאַף הוֹתִירוּ. וּמִשֶׁפָּרְשׁוּ לִישׁוֹן, אָכְלָה הָעֵז מִן הַשְׁיָרִים וְשָׂבְעָה. לְאַחַר מִכֵּן נִתְכַּנְסָה בְּצֵל סֻכָּה וְנִרְדְמָה.
- הַמְזוֹנוֹת מְצוּיִים כָּאן בְּשֶׁפַע – אָמְרָה הָעֵז בְּלִבָּהּ – אֶשָׁאֵר כָּאן וְלֹא אָשׁוּב לַיַעַר. מוּטָב לִחְיוֹת בֵּין בְּנֵי־אָדָם מֵאֲשֶׁר בֵּין חַיּוֹת־טֶרֶף שֶׁפְּגִיעָתָן רָעָה.
וְכָךְ לֹא הִשִׂיגוּ חַיּוֹת־הַיַּעַר אֶת הָאֵשׁ.
אוּלָם הַתַּרְנְגֹלֶת, הַכֶּלֶב וְהָעֵז דָּבְקוּ מֵאָז בְּמִשְׁכְּנוֹת הָאָדָם וְלֹא עֲזָבוּם.
אָב וּבְנוֹ יָצְאוּ לַיַעַר לִטְמוֹן פַּח לְחַיוֹת. הִגִיעוּ לְדֶרֶךְ, שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹבְרִים בְּנֵי־אָדָם רַבִּים.
אָמַר הַבֵּן: – כָּאן אֶטְמֹן אֶת הַפַּח.
אָמַר הָאָב: – הָא כֵּיצַד? וַהֲרֵי הַדֶרֶךְ הִיא רְשׁוּת־הָרַבִּים!
אָמַר הַבֵּן: – וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶעֱשֶׂה זֹאת.
טָמַן הַבֵּן אֶת הַפַּח. לַמָחֳרָת מָצָא אֶת דוֹדוֹ אָחוּז בַּפָּח. קָרָא בְּקוֹל:
– אַבָּא, לָכַדְתִּי צַיִד!
שָׁאַל הָאָב:
– וּמַהוּ?
הֵשִׁיב הַבֵּן:
– דוֹדִי!
אָמַר הָאָב:
– וַהֲרֵי הִזְהַרְתִּיךָ. וְעַתָּה שַׁחְרֵר אֶת דוֹדְךָ וְאַל תּוֹסִיף לִטְמֹן פַּח בִּרְשׁוּת־הָרַבִּים.
אַךְ הַבֵּן לֹא צִיֵת. טָמַן שׁוּב אֶת הַפַּח
וְלַמָחֳרָת מָצָא בּוֹ אֶת סָבוֹ וּבַיוֹם הַשְׁלִישִׁי אֶת אִמוֹ.
בַּיוֹם הָרְבִיעִי לָכַד הַבֵּן אֶת הַדֶרֶךְ עַצְמָהּ.
אָמַר הָאָב:
לְבַסוֹף הִשְׁליךְ הַבֵּן אֶת צֵידוֹ עַל הָאָרֶץ. מִיָד חָזְרָה הַדֶרֶךְ וְנִתְיַשְׁרָה…
– שַׁחְרֵר אוֹתָהּ! אִם לֹא תִּקְרָא לָהּ דְרוֹר, לֹא נַגִיעַ בַּחֲזָרָה לִכְפָרֵנוּ.
אַךְ הַבֵּן לֹא צִיֵת. קִפֵּל אֶת הַדֶרֶךְ וְהִטְמִינָהּ
בַּשַׂק. הִפְשִׁיל אֶת הַשַׂק עַל גַבּוֹ, אוּלָם מִשֶׁנִסוּ הַבֵּן
וְהָאָב לַחֲזוֹר לִכְפָרָם, רָאוּ וְהִנֵה הֵם מֻקָפִים סְבַךְ עֵצִים
וְשִׂיחִים. לַשָׁוְא טָרְחוּ לְהַבְקִיעַ לָהֶם נָתִיב. לְבַסוֹף
הִשְׁלִיךְ הַבֵּן אֶת צֵידוֹ עַל הָאָרֶץ. מִיָד חָזְרָה הַדֶרֶךְ
וְנִתְיַשְׁרָה וְאָצָה־רָצָה אֶל הַכְּפָר. חָזְרוּ בָּהּ הַבֵּן וְהָאָב.
בִּמְבוֹאוֹת הַכְּפָר גַָדַר הַבֵּן אֶת הַדֶרֶך.
אָמְרוּ הַבְּרִיוֹת:
– הַדֶרֶךְ הִיא קִנְיָנוֹ שֶׁל הַבֵּן, שֶׁהֲרֵי לָכַד אוֹתָהּ.
אָמַר הַבֵּן:
– אָכֵן, שֶׁלִי הִיא הַדֶרֶךְ וְאֵין אִישׁ רַשַׁאי
לְהַלֵךְ בָּהּ. וְאָמְנָם, אִישׁ לֹא הִפְסִיעַ בָּהּ וְהַדֶרֶךְ
נִתְעַצְבָה מְאֹד וּלְבַסוֹף שָׁבְקָה חַיִים.
הָיֹה הָיָה אָדָם שֶׁקָנָה לוֹ מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ שִׁשָׁה כִּכְּרוֹת־לֶחֶם. שְׁאָלוֹ יְדִידוֹ:
– אַתָּה אוֹכֵל אֶת כֻּלָם?
– לֹא וָלֹא – הֵשִׁיב הָאִישׁ – בְּאֶחָד אֲנִי מִשְׁתַּמֵשׁ, אֶחָד מְבַזְבֵּז, בִּשְׁנַיִם פּוֹרֵעַ חוֹב וּשְׁנַיִם מַשְׁאִיל.
אָמַר הַיָדִיד:
– שֶׁמָא תַּסְבִּיר לִי זֹאת?
הֵשִׁיב הָאִישׁ:
– אֶחָד אֲנִי אוֹכֵל, אֶחָד מוֹסֵר לְחוֹתַנְתִּי, שְׁנַיִם נוֹתֵן לְהוֹרַי שֶׁהֶאֱכִילוּנִי וְאֶת הַשְׁנַיִם הַנוֹתָרִים אֲנִי מַעֲנִיק לְבָנַי, שֶׁיַחֲזִירוּם לִי לְעֵת זִקְנָתִי.
א
הַכְּפָר מְשֻׁפָּע הָיָה כָּל טוּב. הַשָׂדוֹת נָתְנוּ יְבוּלָם, הַגַנִים עֲמוּסִים הָיוּ פְּרִי עֲסִיסִי וְכָל בַּיִת מֻקָף הָיָה גִנָה שֶׁהִרְהִיבָה אֶת הָעַיִן בִּיפִי פְּרָחֶיהָ.
יוֹם אֶחָד הֶחְלִיטוּ תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר לְשַׁקֵם אֶת הַמִקְדָשׁ הָעַתִּיק שֶׁהִתְנוֹסֵס בְּתוֹךְ הַיַעַר. מִשֶׁהָשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הַשִׁקוּם, אָמַר מִינוּרוֹ, רֹאשׁ הַכְּפָר: – עַתָּה נְקַשֵׁט אֶת הַמִקְדָשׁ בְּצִיוּר נָאֶה.
אוּלָם, הֵיכָן יִמְצְאוּ צַיָר וְהַכְּפָר שֶׁלָהֶם מְבֻדָד בֵּין הַיְעָרוֹת, וְהָעִיר, שֶׁבָּהּ מְצוּיִים הָאֳמָנִים, רְחוֹקָה מֶרְחָק רַב!
בְּיוֹם אָבִיב אֶחָד הָלַךְ מִינוּרוֹ בַּשָׂדֶה וּפִתְאֹם רָאָה עֶלֶם צָעִיר שֶׁנִצַב לְיַד כַּן־צַיָרִים וְהָיָה מְצַיֵר אֶת חֹרֶשׁ הַבַּמְבּוּקִים בִּמְשִׁיכוֹת מִכְחוֹל עַזוֹת. הָעֶלֶם זָר הָיָה, אֵין זֹאת וְהִגִיעַ מִמֶרְחַקִים. הֵצִיץ מִינוּרוֹ בִּמְלֶאכֶת יָדָיו שֶׁל הַצַיָר וְהִתְפַּלֵא עַל רֹב כִּשְׁרוֹנוֹ. אָמַר לוֹ:
– אוּלַי תַּסְכִּים, הַהֵלֶךְ, לְקַשֵׁט בְּצִיוּרְךָ קִיר אֶחָד שֶׁל הַמִקְדָשׁ שֶׁלָנוּ?
– יִתָּכֵן שֶׁאַסְכִּים – הֵשִׁיב הָעֶלֶם.
וּבַכְּפָר נֶחְלְקוּ הַדֵעוֹת: אֵלֶה רָצוּ שֶׁהָעֶלֶם יְצַיֵר עַל קִיר הַמִקְדָשׁ אֶת הַר־פוּדְזִ’יאַמַה הַקָדוֹשׁ, אֵלֶה בִּקְשׁוּ צִיוּר שֶׁל נָמֵר הָאוֹרֵב לְטַרְפּוֹ בֵּין קְנֵי־בַּמְבּוּק, וְאֵלֶה הִצִיעוּ לְצַיֵר דֻבְדְבָן פּוֹרֵחַ אוֹ שִׂיחֵי־לוֹטוֹס. אָמַר מִינוּרוֹ, רֹאשׁ־הַכְּפָר:
– וַאֲנִי מַצִיעַ לְצַיֵר סוּס אַבִּיר.
וְהָיָה מִינוּרוֹ מְדַבֵּר רַבּוֹת כָּל־כָּךְ עַל לֵב הָאֲנָשִׁים, עַד שֶׁהִסְכִּימוּ לְדַעְתּוֹ.
– נִיחָא, אֲצַיֵר סוּס – אָמַר הַצַיָר – שְׁמִי קַנַאוֹקָה. הֲשָׁמַעְתָּ שֵׁם זֶה? בָּעִיר הָרְחוֹקָה רַבִּים הַמַשְׁכִּימִים לְפִתְחִי כְּדֵי לִרְכּוֹשׁ אֶת צִיוּרַי.
– לֹא, לֹא שָׁמַעְתִּי – הֵשִׁיב מִינוּרוֹ. וְאַחַר הוֹסִיף:
– אַתָּה עוּל־יָמִים עֲדַיִן, קַנַאוֹקָה. הַאָמְנָם תֵּדַע לְצַיֵר סוּס נָאֶה?
– תָּנוּחַ דַעְתְּךָ, מִינוּרוֹ נִכְבָּדִי – הֵשִׁיב הָעֶלֶם – אֶעֱשֶׂה כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי. אֲנִי מְקַוֶה שֶׁהַסוּס יִהְיֶה כְּמוֹ חַי.
לַמָחֳרָת נִגַשׁ הָאֳמָן לִמְלַאכְתּוֹ. הוּא מָתַח יְרִיעָה שֶׁל מֶשִׁי וְהִשְׁרָה בַּמַיִם אֶת מִכְחוֹלָיו.
לְאַחַר־מִכֵּן סִפְּרוּ הַבְּרִיוֹת שֶׁקַנַאוֹקָה שָׁאַב אֶת הַצֶבַע הַכָּחוֹל מִתְּכֵלֶת הָרָקִיעַ, אֶת הַיָרֹק – מִיַרְקוּת הַדְשָׁאִים וְאֶת הַצָהֹב – מִקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ. כֵּן סִפְּרוּ שֶׁאֶת הַדְיוֹת הַשְׁחוֹרָה, שֶׁבָּהּ שִׂרְטֵט אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל הַסוּס, הֵכִין בַּלֵילוֹת בִּלְבַד, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שְׁחוֹרָה כִּשְׁחוֹר הַלֵיל. אִישׁ לֹא בָּדַק מָה אֱמֶת בְּסִפּוּרִים אֵלֶה. מִכָּל מָקוֹם, לְאַחַר שָׁבוּעַ יָמִים הָשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הַצִיוּר עַל כָּל פְּרָטֶיהָ וִירִיעַת הַמֶשִׁי תְּלוּיָה הָיְתָה עַל קִיר הַמִקְדָשׁ.
– סוּס נֶהְדָר – אָמַר מִינוּרוֹ אֶת שִׁבְחוֹ שֶׁל הָאֳמָן בְּפָנָיו.
– הִשְׁתַּדַלְתִּי שֶׁיִהְיֶה כְּמוֹ חַי – הֵשִׁיב קַנַאוֹקָה, וּבְסָרְבוֹ לְקַבֵּל שָׂכָר כָּלְשֶׁהוּ בְּעַד מְלַאכְתּוֹ, נָטַל אֶת כֵּלָיו וְיָצָא לַדֶרֶךְ.
– הוֹי, הִשְׁאַרְתָּ מִכְחוֹל אֶחָד בְּתוֹךְ צִנְצֶנֶת הַצֶבַע – קָרָא מִינוּרוֹ, אוּלָם הַצַיָר רָחוֹק הָיָה כְּבָר
וּקְרִיאָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ־הַכְּפָר לֹא הִגִיעָה לְאָזְנָיו. נָטַל מִינוּרוֹ אֶת הצִנְצֶנֶת וְהַמִכְחוֹל וְהֶעֱמִידָם בַּפִּנָה.
ב
בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת בָּאוּ אֲנָשִׁים מֵהַכְּפָרִים הַסְמוּכִים לַחֲזוֹת בַּצִיוּר הַנִפְלָא. לְיָמִים הִסִיחוּ הַבְּרִיוֹת אֶת דַעְתָּם מִן הַצִיוּר, כִּי בַּסְבִיבָה הֵחֵלוּ מִתְרַחֲשִׁים דְבָרִים מוּזָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁהִסְעִירוּ אֶת הָרוּחוֹת. תְּחִלָה בָּאָה בְּרִיצָה אוֹנוֹאִי הַקְטַנָה, שֶׁהוֹרֶיהָ הִתְגוֹרְרוּ בְּסָמוּךְ לַיַעַר, וְסִפְּרָה בְּהִתְרַגְשׁוּת:
– הֲתֵדְעוּ? בַּלַיְלָה קָטַף מִישֶׁהוּ אֶת כָּל הַפְּרִיחָה מֵהַדֻבְדְבָנִים שֶׁלָנוּ!
– וְכִי מִי זָקוּק לִפְרִיחָה? – נַעַנְתָה וְאָמְרָה אִשָׁה אַחַת – הָרוּחַ הִיא שֶׁהִשִׁירָה אֶת הַפְּרָחִים.
– לֹא, גָנְבוּ אוֹתָם! – קָרְאָה אוֹנוֹאִי הַקְטַנָה – אִלוּ הִשִׁיר אוֹתָם הָרוּחַ, הֲרֵי מֻטָלִים הָיוּ מִתַּחַת לָעֵצִים. וְאָנוּ לֹא מָצָאנוּ אֲפִילוּ פֶּרַח אֶחָד, וְהָאֲדָמָה מִתַּחַת לָעֵצִים רְמוּסָה הָיְתָה!
לַמָחֳרָת בָּא קִיסַקִי הַזָקֵן וְסִפֵּר לִשְׁכֵנָיו שֶׁבַּלַיְלָה נֶעֶלְמוּ כָּל פִּרְחֵי הַשׁוֹשַׁנִים מִגִנָתוֹ. אֵיזוֹ חֻצְפָּה הִיא לְחַבֵּל בְּגִנָה זָרָה!
עוֹדֶנוּ מְסַפֵּר, וְקוּרוֹבֶּה הִגִיעָה בְּרִיצָה וְהִתְלוֹנְנָה שֶׁבַּלַיְלָה נִקְטְפוּ הַחַרְצִיוֹת שֶׁלָהּ.
וּמֵאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא יָדְעוּ הַבְּרִיוֹת מְנוּחָה. מִישֶׁהוּ שׁוֹדֵד אֶת פִּרְחֵיהֶם הַיָפִים, מְחַבֵּל בַּגִנוֹת וְרוֹמֵס אֶת הַמִדְשָׁאוֹת. מִיהוּ הַחַמְסָן? אָמְנָם, אוֹנוֹאִי הַקְטַנָה סִפְּרָה שֶׁבַּלַיְלָה, בְּעָמְדָה עַל סַף בֵּיתָה, הִשְׁגִיחָה בִּצְלָלִית שְׁחוֹרָה, גְדוֹלָה, וְאָזְנֶיהָ קָלְטוּ מֵעֵין דְהִירָה, אוּלָם אִישׁ לֹא שָׂם לֵב לִדְבָרֶיהָ שֶׁל הַיַלְדָה. הַנָשִׁים הַזְקֵנוֹת שְׁרוּיוֹת הָיוּ בַּחֲרָדָה. בְּטוּחוֹת הָיוּ שֶׁדְרָקוֹן מְהַלֵךְ בַּלֵילוֹת וּמַשְׁחִית אֶת פְּרִי עֲמָלָן.
– אֵינִי סָבוּר שֶׁזֶהוּ דְרָקוֹן – אָמַר – מוּטָב שֶׁנִתְחַקֶה עַל עִקְבוֹתָיו. מִי מוּכָן לֶאֱרוֹב אִתִּי בַּלַיְלָה?
– וְאוּלַי זֶה בֶּאֱמֶת דְרָקוֹן? – אָמַר בַּעֲלָהּ שֶׁל קוּרוֹבֶּה – אַל לָנוּ לְהִסְתַּכֵּן.
– אֵינִי מְאַלֵץ אוֹתְךָ לְהִצְטָרֵף אֵלַי – הֵשִׁיב מִינוּרוֹ בְּבוּז – מִי מִתְנַדֵב?
רַבִּים הָיוּ הַמִתְנַדְבִים מִבֵּין צְעִירֵי הַכְּפָר. וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה יָצָא אִתָּם מִינוּרוֹ אֶל חֶלְקַת הַשָׂדֶה, שֶׁבָּהּ הָיָה הַחַמְסָן הַמִסְתּוֹרִי עוֹרֵךְ בִּקוּרִים תְּכוּפִים בְּיוֹתֵר. הָאוֹרְבִים הִסְתַּתְּרוּ וְצִפּוּ שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת, אוּלָם הַחַמְסָן לֹא בָּא. לְבַסוֹף, מִשֶׁעָמְדוּ הָאֲנָשִׁים לַחֲזוֹר לַכְּפָר, בָּקְעָה דְהִירָה עֲמוּמָה וְצֵל חָלַף עַל פְּנֵיהֶם.
– מוּכָן אֲנִי לְהִשָׁבַע שֶׁהָיָה זֶה דֹב! – אָמַר הָאֶחָד.
– לֹא, בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי בַּעַל־כָּנָף עָצוּם! – אָמַר הַשֵׁנִי.
שִׁבְעָה לֵילוֹת, בָּזֶה אַחַר זֶה, אָרְבוּ מִינוּרוֹ וצְעִירֵי הַכְּפָר לַחַמְסָן, אוּלָם לַשָׁוְא. הַלַיְלָה הַשְׁמִינִי לֵיל יָרֵח הָיָה וחֶלְקַת הַשָׂדֶה מוּאֶרֶת הָיְתָה קַרְנֵי כֶּסֶף. וּלְפֶתַע רָאוּ הָאוֹרְבִים סוּס אַבִּיר וְשָׁחוֹר כְּפֶחָם שֶׁהִגִיעַ בִּדְהִירָה. עוֹרוֹ הִבְהִיק כְּעֵין הַמֶשִׁי וְרַגְלָיו הַקַלוֹת נָגְעוּ־לֹא־נָגְעוּ בַּדֶשֶׁא. הַסוּס נֶעֱצַר בִּמְרוּצָתוֹ, צָהַל בְּקוֹל, הֵנִיעַ אֶת רַעֲמָתוֹ הַנֶהֱדֶרֶת וּבְהַרְכִּינוֹ אֶת רֹאשׁוֹ הֵחֵל תּוֹלֵשׁ גִבְעוֹלֵי עֵשֶׂב. לְאַחַר רֶגַע עָקַר מִמְקוֹמוֹ וְנֶעֱלַם בִּדְהִירָה, בְּכִווּן גַנוֹ שֶׁל מִינוּרוֹ.
– נִרְדֹף אַחֲרָיו! – לָחַשׁ מִינוּרוֹ וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ רָצוּ אַחֲרָיו כָּל עוֹד רוּחָם בָּהֶם. אוּלָם הַסוּס הִקְדִימָם: כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לְגַנוֹ שֶׁל מִינוּרוֹ, חָלַף הַסוּס עַל פְּנֵיהֶם וּבְפִיו גִבְעוֹלֵי הַפְּרָחִים שֶׁקָטַף זֶה־עַתָּה.
בַּלַיְלָה הַבָּא אָרְבוּ שׁוּב. מִשֶׁהוֹפִיעַ הַסוּס, פָּתְחוּ בְּרְדִיפָה. אוּלָם הַסוּס יָצָא בִּדְהִירָה בְּכִווּן הַמִקְדָשׁ אֲשֶׁר בַּיַעַר. רוֹדְפָיו הִגִיעוּ בְּסָמוּךְ לַמִקְדָשׁ, אַךְ לֹא מְצָאוּהוּ. דוֹמֶה וְהָאֲדָמָה בְּלָעַתּוּ.
מְיֻגָעִים וְאוֹבְדֵי־עֵצָה יָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים לְיַד הַמִקְדָשׁ. אוֹתוֹ רֶגַע קָרָא אֶחָד מֵהֶם:
– בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי כֵּיצַד חָמַק הַסוּס לְתוֹךְ הַמִקְדָשׁ.
– מִדַעְתְּךָ יָצָאתָ? – לִגְלְגוּ עָלָיו חֲבֵרָיו – מַה לְסוּס וְלַמִקְדָשׁ?
אוּלָם מִינוּרוֹ לֹא הָיָה בֵּין הַמְלַגְלְגִים.
– אַתָּה אוֹמֵר שֶׁחָמַק לְתוֹךְ הַמִקְדָשׁ? – שָׁאַל.
– נַעֲרֹךְ חִפּוּשׂ בַּמִקְדָשׁ – אָמַר מִינוּרוֹ וְעָבַר רִאשׁוֹן אֶת הַסַף.
חִפְּשׂוּ וְחִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ מְאוּמָה. וּכְבָר שָמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַפֶּתַח כַּאֲשֶׁר הִצְבִּיעַ אֶחָד מֵהֶם עַל
צִיוּרוֹ שֶׁל קַנַאוֹקָה וְקָרָא:
– הַבִּיטוּ! הַסוּס חַי!
וְאָכֵן, הַסוּס שֶׁעַל יְרִיעַת הַמֶשִׁי רִטֵט עֲדַיִן מֵחֲמַת עֲיֵפוּת. רַעֲמָתוֹ הַנֶהֱדֶרֶת זָעָה וְעַל גַבֵּי עוֹרוֹ הַשָׁחוֹר כַּלַיִל הִבְהִיקוּ אֶגְלֵי זֵעָה לְבָנִים.
מְלֵאֵי תִּמָהוֹן נִצְבוּ הָאֲנָשִׁים וְהֵצִיצוּ בַּצִיוּר. רִאשׁוֹן הִתְאוֹשֵׁשׁ מִינוּרוֹ מִתַּדְהֵמָתוֹ וְאָמַר:
– אֳמָן גָדוֹל הוּא קַנַאוֹקָה! הוּא קִיֵם אֶת הַבְטָחָתוֹ וְצִיֵר לָנוּ סוּס חַי. אוּלָם…
וְכָאן הִפְסִיק מִינוּרוֹ אֶת דְבָרָיו וְנִשְׁתַּתֵּק.
– מָה רָצִיתָ לוֹמַר, מִינוּרוֹ? – שָׁאֲלוּ הַצְעִירִים.
– וְאוּלָם – הוֹסִיף מִינוּרוֹ וְאָמַר – קַנַאוֹקָה טָעָה טָעוּת אַחַת: כֵּוָן שֶׁצִיֵר סוּס חַי, חַיָב הָיָה לָתֵת דַעְתּוֹ עַל הַתּוֹצָאוֹת. אַךְ אָנוּ נְתַקֵן אֶת הַפְּגָם.
הֵצִיץ מִינוּרוֹ מִסָבִיב וְעֵינָיו נִתְקְלוּ בַּצִנְצֶנֶת וּבַמִכְחוֹל שֶׁקַנַאוֹקָה שָׁכַח לְקַחְתָּם עִמוֹ בְּצֵאתוֹ לַדֶרֶךְ. נִגַשׁ מִינוּרוֹ, אָחַז בַּמִכְחוֹל שֶׁטָבוּל הָיָה בְּצֶבַע כָּחֹל, וּבִתְנוּעָה אַחַת צִיֵר רֶסֶן שֶׁנִתְמַשֵׁךְ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל הַסוּס וְעַד הָעֵץ שֶׁמְצֻיָר הָיָה בְּרֶקַע הַתְּמוּנָה.
– עַתָּה לֹא יוּכַל עוֹד סוּסוֹ שֶׁל קַנַאוֹקָה לְחַבֵּל בַּשָׂדוֹת וּבַגִנוֹת – אָמַר מִינוּרוֹ – לְעוֹלָם לֹא יַחֲרֹג עוֹד מִתּוֹךְ הַיְרִיעָה.
וּבִתְנוּעָה אַחַת צִיֵר רֶסֶן
א
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חַי בְּקוֹרֵאָה בָּחוּר צָעִיר וּשְׁמוֹ אוֹנְטַל. הוּא הִתְגוֹרֵר עִם אִמוֹ הָאַלְמָנָה בְּבִקְתָּה דַלָה בִּקְצֵה הַכְּפָר. בֹּקֶר־בֹּקֶר, עִם הָנֵץ הַחַמָה, הָיָה אוֹנְטַל נוֹטֵל אֶת קַרְדֻמוֹ וְיוֹצֵא לַחֲטוֹב עֵצִים. לְאַחַר שְׁעָתַיִם־שָׁלוֹשׁ חוֹזֵר הָיָה לַבִּקְתָּה, עוֹמֵס עַל גַּבּוֹ צְרוֹרעֵצִים קְשׁוּרִים בְּחֶבֶל.
- סִיַמְתִּי אֶת מְלַאכְתִּי – אָמַר אוֹנְטַל בְּחִיוּךְ רָחָב לְאִמוֹ – וְעַתָּה רוֹצֶה אֲנִי לִסְעֹד אֶת לִבִּי.
- עוֹד הַיוֹם גָדוֹל, בְּנִי – אָמְרָה הָאֵם – וְרַבִּים הָעֵצִים בַּיַעַר. סְעַד אֶת לִבְּךָ וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר לִמְלַאכְתְּךָ.
- לֹא אִמָּא, – חִיֵךְ שׁוּב אוֹנְטַל אֶת חִיוּכוֹ הָרָחָב – אֲנִי סִיַמְתִּי. אֶמְכֹּר אֶת הָעֵצִים שֶׁגָדַעְתִּי וְאֶקְנֶה כִּכַּר לֶחֶם וְחָלָב. הֲרֵי דַי לָנוּ בְּאֵלֶה עַד לְמָחָר בַּבֹּקֶר.
מִשֶׁסָּעַד אוֹנְטַל אֶת לִבּוֹ בְּפִתּוֹ הַדַלָה, יָצָא לָעִיר הַסְמוּכָה וּמָכַר אֶת הָעֵצִים. בְּשׁוּבוֹ קָנָה בִּפְרוּטוֹת שֶׁקִבֵּל כִּכַּר לֶחֶם וְקַנְקַן חָלָב. וְאִם נִשְׁאַר עֹדֶף בְּיָדוֹ, הָיָה מְחַלְקוֹ בֵּין עֲנִיֵי הַכְּפָר.
- תִּמְהוֹנִי הוּא הַבָּחוּר – אָמְרוּ תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר וְהָיוּ מְלַגְלְגִים עָלָיו כְּשֶׁנִקְרָה לָהֶם בְּדַרְכָּם.
אוּלָם אוֹנְטַל הָיָה מֵשִׁיב בְּחִיוּךְ עַל דִּבְרֵי לַעֲגָם.
- אֲנִי מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי – אָמַר – גַּם עוֹף הַשָׁמַיִם דַי לוֹ בְּמַה שֶׁהוּא מֵבִיא יוֹם־יוֹם אֶל קִנוֹ.
תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר, שֶׁשְׁקוּדִים הָיוּ מִזְּרִיחָה וְעַד שְׁקִיעָה לַחֲרוֹשׁ וְלִזְרוֹעַ וּלְכַנֵס אֶת יְבוּלָם הַגֹרְנָה, הָיוּ מְמַלְאִים שְׂחוֹק פִּיהֶם.
- חֲסַר־דַעַת הוּא אוֹנְטַל – פָּסְקוּ – אוֹי לוֹ לַמִסְכֵּן וַאֲבוֹי לְאִמוֹ יוֹלַדְתּוֹ.
שִׁמְעוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַמּוּזָר פָּשַׁט בְּכָל רַחֲבֵי קוֹרֵאָה וְאַף לְאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ הִגִיעַ. לְיָמִים לֹא אָמְרוּ עוֹד בְּקוֹרֵאָה “רֵיקָא” אוֹ “שְׁלוּמִיאֵל”, כִּי אִם “אוֹנְטַל”.
וּבַיָמִים הָהֵם שָׁלַט בְּקוֹרֵאָה הַמֶלֶךְ פְּיוֹנְג־ווֹן. הָיְתָה לוֹ לְמֶלֶךְ בַּת קְטַנָה וַחֲמוּדָה, אוּלָם מֵאָז שֶׁנוֹלְדָה גָרְמָה צַעַר רַב לְהוֹרֶיהָ. הִיא לֹא פָּסְקָה לִבְכּוֹת, בַּיוֹם וּבַלַיְלָה, וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִיעָהּ. הָיְתָה הַמַלְכָּה מְקִיצָה בַּלֵילוֹת לְקוֹל בִּכְיָהּ שֶׁל הַבַּת, מְנַעֲנַעַת אֶת עַרְשָׂהּ וּמַנְעִימָה לָהּ שִׁיר־עֶרֶשׂ:
אַל תִּבְכִּי, הַחֲמוּדָה,
עוֹד מְעַט הַיוֹם יָאִיר.
הַזְרִיחָה תְּהֵא וְרֻדָה,
בְּנֵי־כָּנָף יָשִׁירוּ שִׁיר.
הַשָׁנִים תַּחְלֹפְנָה חִישׁ,
וְנָסִיךְ יָבוֹא גִּבּוֹר.
אַתְּ תֹּאמְרִי לִי: "זֶה הָאִישׁ!
אֶת לִבִּי רַק לוֹ אֶמְסֹר!"
אוּלָם הַבַּת הַקְּטַנָה לֹא נִרְגְעָה וְהָיְתָה מְמָרֶרֶת בְּבֶכִי. הָיְתָה הַמַלְכָּה קָמָה בַּבֹּקֶר וּפָנֶיהָ חִוְרוֹת מֵחֲמַת נְדוּדֵי־שֵׁנָה. וְאַף הַמֶלֶךְ, שֶׁהָיָה מֵקִיץ בַּלַּיְלָה לְקוֹל הַבֶּכִי, הִתְהַלֵךְ עָיֵף וּבְדֵי־עָמָל הִתְגַּבֵּר עַל רְצוֹנוֹ לְפַהֵק בְּקוֹל רָם בְּשִׁבְתּוֹ בֵּין שָׂרֵי הַמְלוּכָה. בִּכְיָהּ הַבִּלְתִּי־פּוֹסֵק שֶׁל הַבַּת מֵרֵר אֶת חַיָיו, עַל כֵּן הָיָה גוֹעֵר בָּהּ בְּכַעַס:
- אִם לֹא תַּפְסִיקִי לִבְכּוֹת, אֶאֱסֹר עָלַיִךְ לְהִנָּשֵׂא לְנָסִיךְ גִּבּוֹר. אֲנִי אַשִׂיא אוֹתָךְ לְאוֹנְטַל חֲסַר־הַדַעַת!
אַךְ הַיַּלְדָה לֹא נִתְרַצְתָה. וְכֵיוָן שֶׁהָאָב הָיָה נוֹזֵף בָּהּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, נִכְנְסָה אֱמוּנָה בְּלִבָּהּ שֶׁאָכֵן סוֹפָה לְהִנָשֵׂא לְאוֹנְטַל. וּבִשְׁאוֹל אוֹתָהּ נַעֲרוֹת־הֶחָצֵר בְּמִי תִּבְחַר כְּשֶׁתִּגְדַל, הָיְתָה בַּת־הַמֶלֶךְ מְשִׁיבָה:
- אֲנִי לֹא אֶבְחַר, נִגְזַר עָלַי לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹנְטַל.
נַעֲרוֹת הַחָצֵר סְּבוּרוֹת הָיוּ שֶׁבַּת־הַמֶלֶךְ חוֹמֶדֶת לָהּ לָצוֹן. אוּלָם בִּמְלוֹאת לַנַעֲרָה שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הִגִיעַ לָאַרְמוֹן נָסִיךְ מְהֻלָל מֵאֶרֶץ שְׁכֵנָה, שֶׁהֵחֵל מְחַזֵר אַחֲרֵי הַנַעֲרָה הַיָפָה. לְבַסוֹף הָלַךְ אֶל הַמַלְכָּה־הָאֵם וְשִׁטַח לְפָנֶיהָ תְּחִנָתוֹ:
- הָבִי לִי אֶת בִּתֵּךְ, כִּי אַהֲבָה עַזָה אֲהַבְתִּיהָ.
הֵשִׁיבָה הָאֵם:
- נִקְרָא לַנַעֲרָה וְנִשְׁאַל אֶת פִּיהָ.
שָׁמְעָה בַּת־הַמֶלֶךְ אֶת וִדוּי אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַנָסִיךְ, הִשְׁפִּילָה עֵינֶיהָ וְאָמְרָה:
- צַר לִי, הַנָסִיךְ, אַךְ אֲנוּסָה אֲנִי לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ רֵיקָם. נִגְזַר עָלַי לְהִנָשֵׂא לְאוֹנְטַל חוֹטֵב־הָעֵצִים. זֶהוּ רְצוֹן אָבִי וְלֹא אוּכַל לְהַמְרוֹת אֶת פִּיו.
הַנָסִיךְ שֶׁנִפְגַע מְאֹד מִן הַסֵרוּב, עָזַב אֶת הָאַרְמוֹן, תָּמֵהַ בְּלִבּוֹ שֶׁבַּת־הַמֶלֶךְ הֶעֱדִיפָה עָלָיו אֶת אוֹנְטַל, בָּחוּר פָּשׁוּט וְעָנִי.
מִשֶּׁחָזַר הַמֶלֶךְ לָאַרְמוֹן סִפְּרָה לוֹ הַבַּת עַל שִׂיחָתָהּ עִם הַנָסִיךְ. קָדְרוּ פְּנֵי הַמֶלֶךְ וְלִבּוֹ הִתְחַמֵץ בְּקִרְבּוֹ.
- נַעֲרָה חַסְרַת דַעַת! – צָעַק בְּרֹב חֲמָתוֹ – מֶה עָשִׂית?
הֵשִּׁיבָה הַבַּת:
- הֲרֵי אֶלֶף פְּעָמִים אָמַרְתָּ לִי שֶׁתַּשִׂיא אוֹתִי לְאוֹנְטַל.
- הַאָמְנָם הֶעֱלֵית בְּדַעְתֵּךְ שֶׁאֲנִי אַשִׂיא אוֹתְךָ לְאוֹתוֹ רֵיקָא וּשְׁלוּמִיאֵל? – קָרָא הַמֶּלֶךְ.
- אֵינִי יוֹדַעַת מָה טִיבוֹ שֶׁל אוֹנְטַל – הַשִׁיבָה הַבַּת – מֵעוֹדִי לֹא רְאִיתִיו. אוּלָם, אַף אִם אֵין הוּא מֻשְׁלָם בְּכָל הַמַעֲלוֹת, אַל לְךָ לְלַגְלֵג עָלָיו. כְּפִי שֶׁשָׁמַעְתִּי, בּוֹדֵד וְגַלְמוּד הוּא הַבָּחוּר. וַהֲרֵי רַק הָאַהֲבָה יוֹצֶרֶת אֶת הָאָדָם הַמֻשְׁלָם. בְּטוּחָה אֲנִי שֶׁבְּכֹחַ אַהֲבָתִי אוּכַל לְתַקֵן אֶת כָּל פְּגָמָיו שֶׁל אוֹנְטַל.
- אָכֵן חַסְרַת־דַעַת הִנֵךְ, שׁוֹטָה שֶׁאֵין לָהּ תַּקָּנָה! – קָרָא הַמֶלֶךְ – צְאִי מִתּוֹךְ בֵּיתִי, וְאַל תָּעִיזִי לַחֲזוֹר הֵנָה, לִרְאוֹת אֶת פָּנַי.
כָּךְ גֵרֵשׁ הַמֶלֶךְ אֶת בִּתּוֹ הַיְחִידָה מִתּוֹךְ הָאַרְמוֹן.
הַמַלְכָּה־הָאֵם מֵרְרָה בְּבֶכִי, אַךְ קָצְרָה יָדָהּ לְבַטֵל אֶת רֹעַ הַגְזֵרָה. וְהַנַעֲרָה צָרְרָה בְּמִטְפַּחַת אֶת עֲדָיֶיהָ וְשָׂמָה פְּעָמֶיהָ אֶל הַשַׁעַר.
- מַר לִי מָר! – לָחֲשָׁה אֶל עַצְמָהּ – אָנָה אֵלֵךְ?
יָשְׁבָה עַל אֶבֶן בְּצִדֵי הַדֶּרֶךְ וּבָכְתָה. מִשֶׁיָבַשׁ מְקוֹר דִמְעוֹתֶיהָ נִזְכְּרָה: הֲרֵי אוֹנְטַל יִהְיֶה בַּעֲלִי. מַדּוּעַ לֹא אֵלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ?"
ב
יָמִים וְלֵילוֹת נָדְדָה בַּת־הַמֶלֶךְ עַל פְּנֵי עָרִים וּכְפָרִים וּלְבַסוֹף הִגִּיעָה אֶל הַבִּקְתָּה הַדַלָה. אוֹתָה שָׁעָה חָטַב אוֹנְטַל עֵצִים בַּיַעַר וּבַבִּקְתָּה יָשְׁבָה הָאֵם וְסָרְגָה.
סִפְּרָה בַּת־הַמֶלֶךְ אֶת הַכֹּל לְאִמּוֹ שֶׁל אוֹנְטַל. וְהַאֵם אָמְרָה:
- בְּנִי הוּא בָּחוּר טוֹב־לֵב אַךְ נִבְעָר־מִדַעַת. אֵין הוּא בֶּן־זוּג מַתְאִים בִּשְׁבִילֵךְ. תִּמְהוֹנִי הוּא בְּנִי, מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט כְּעוֹף הַשָׁמַיִם וּכְחַיַת הַשָׂדֶה. וְאַתְּ הֲרֵי רְגִילָה לְחַיֵי מוֹתָרוֹת, לִנְשָׁפִים וּמִשְׁתָּאוֹת. חַפְּשִׂי לָךְ, יַקִירָתִי, נָסִיךְ, וְתִרְאִי אשֶׁר לְצִדוֹ.
אַךְ הַנַּעֲרָה הִתְעַקְשָׁה.
- לְאוֹנְטַל אֶנָשֵׂא – אָמְרָה וְשָׁאֲלָה אֶת הָאֵם הֵיכָן הוּא בְּנָהּ.
הֵשִׁיבָה הָאֵם:
- הוּא יָצָא לַיַעַר לַחֲטֹב עֵצִים.
שָׂמָה הַנַעֲרָה פְּעָמֶיהָ לַיַעַר, לְחַפֵּשׂ אֶת אוֹנְטַל, וּפָגְשָׁה אוֹתוֹ בַּדֶרֶךְ, עוֹמֵס עַל גַבּוֹ צְרוֹר עֵצִים קְשׁוּרִים בְּחֶבֶל וְנוֹתֵן קוֹלוֹ בְּשִׁיר.
סִפְּרָה לוֹ אֶת הַכֹּל, אַךְ הַבָּחוּר סֵרֵב לְהַאֲמִין.
- לְכִי לָךְ כִּלְעֻמַת שֶׁבָּאת – אָמַר – וְאַל תָּשִׂימִי אוֹתִי לִצְחוֹק! חוֹטֵב־עֵצִים אֲנִי וְאֵינִי זָקוּק לְבַת־מֶלֶךְ.
חָזְרָה הַנַעֲרָה בְּעִקְבוֹתָיו שֶׁל אוֹנְטַל אֶל הַבִּקְתָּה וְהִפְצִירָה בְּאִמוֹ שֶׁתַּרְשֶׁה לָהּ לְהִשָׁאֵר בַּבִּקְתָּה, כִּי אֵין לָהּ לְאָן לָלֶכֶת. הָאֵם שָׁקְלָה בְּדַעְתָּהּ, אַחַר אָמְרָה:
- נִיחָא, הִשָׁאֲרִי כָּאן. אַךְ דְעִי לָךְ שֶׁלֹא תִּרְוִי נַחַת אֶצְלֵנוּ. אָנוּ עֲנִיִים מְאֹד.
- אֲנִי אֶעֱזֹר לָכֶם – אָמְרָה הַנַעֲרָה.
וְהָאֵם דִבְּרָה עַל לֵב בְּנָהּ שֶׁיַרְשֶׁה לַנַעֲרָה לְהִתְאָרֵחַ בְּצֵל קוֹרָתָם.
לַמָחֳרָת הִשְׁכִּימָה הַנַעֲרָה וְהָלְכָה לָעִיר הַסְמוּכָה. הִיא מָכְרָה אֶת עֲדָיֶיהָ וְקָנְתָה מָזוֹן וּכְלֵי עֲבוֹדָה. לְאַחַר־מִכֵּן רָכְשָׁה חֶלְקַת שָׂדֶה לְיַד הַבִּקְתָּה. הִיא עָבְדָה מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב בַּשָׂדֶה וְאַף בְּשׁוּבָהּ לַבִּקְתָּה לֹא נָחָה מֵעֲמַל יוֹמָהּ, כִּי אִם כִּבְּדָה אֶת הָרִצְפָּה, בִּשְׁלָה וְסָרְגָה. הַבִּקְתָּה הִבְהִיקָה כֻּלָהּ וְאוֹנְטַל, שֶׁפָּרַשׁ תְּחִלָה מִן הָאוֹרַחַת וְנִמְנַע מִלָבוֹא אִתָּהּ בִּדְבָרִים, הָיָה עוֹקֵב עַתָּה אַחֲרֶיהָ בְּעֵינָיו וְלִבּוֹ חָשׁ מְתִיקוּת מֻפְלָאָה לְמַרְאֵה הַנַעֲרָה. אַט־אַט נִתְיַדְדוּ הַשְׁנַיִם וְהָיוּ מְבַלִים אֶת הָעֲרָבִים בְּשִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת בְּשִׁבְתָּם בְּפֶתַח הַבִּקְתָּה.
עֶרֶב אֶחָד אָמַר לָהּ:
- לְשֵׁם מָה אַתְּ מִתְיַגַעַת בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה?
- זֶהוּ בֵּיתִי וְאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת בַּעֲלִי – הֵשִׁיבָה הַנַעֲרָה – לְמַעַן בֵּיתִי אֲנִי טוֹרַחַת.
אוֹנְטַל חִיֵךְ.
- אַתְּ שׁוּב בְּשֶׁלָךְ. וַהֲרֵי בִּקַּשְׁתִּיךָ עִם פְּגִישָׁתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא תְּשִׂימִינִי לִצְחוֹק.
מִשֶּׁהִגִיעוּ יְמוֹת הַחֹרֶף וְהָעֲבוֹדָה בַּשָׂדֶה פָּסְקָה, אָמְרָה הַנַעֲרָה אֶל אוֹנְטַל:
- אֲנִי אֲלַמֵד אוֹתְךָ קְרוֹא וּכְתוֹב.
- לְשֵׁם מָה? – שָׁאַל הַבָּחוּר.
- רוֹצָה אֲנִי שֶׁבַּעֲלִי יִהְיֶה מַשְׂכִּיל – הֵשִׁיבָה.
תְּחִלָה סֵרַב, אַךְ מִשֶׁהִפְצִירָה בּוֹ, וִתֵּר. לֹא יָצְאוּ יָמִים מְעַטִּים וְאוֹנְטַל קָנָה דַעַת. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שׁוֹקֵעַ הָיָה בִּקְרִיאָה וְהַנַעֲרָה תָּמְהָה בְּלִבָּהּ בְּאֵיזוֹ קַלוּת מַפְלִיאָה הִתְקַדֵם בְּלִמוּדָיו.
לְאַחַר שָׁנָה אָמְרָה לוֹ:
- אֲנִי אֲלַמֵד אוֹתְךָ לִירוֹת בְּקֶשֶׁת.
- לְשֵׁם מָה? – שָׁאַל הַבָּחוּר.
- רוֹצָה אֲנִי שֶׁבַּעֲלִי יוּכַל לְהִתְחָרוֹת בְּכָל צַיָד וְגִבּוֹר־מִלְחָמָה – הֵשִׁיבָה.
עַד־מְהֵרָה אִמֵן אוֹנְטַל אֶת יָדוֹ וְחִצָיו לֹא הֶחְטִיאוּ אַף אֶת בַּעֲלֵי־הַכָּנָף בִּמְעוּפָם.
לְיָמִים אָמְרָה לוֹ:
- וְעַתָּה אֲלַמֵּד אוֹתְךָ לִרְכֹּב עַל סוּס.
- וְהֵיכָן אֶקַח סוּס? – שָׁאַל הַבָּחוּר.
- אֶעֱבֹד וְאֶשְׁתַּכֵּר – הֵשִׁיבָה.
וְאָכֵן, כָּל אוֹתוֹ חֹרֶף יָשְׁבָה הַנַעֲרָה בַּבִּקְתָּה וְאֶת יָדֶיהָ שִׁלְחָה בְּכִישׁוֹר וּבְפֶלֶךְ. וּבְהַגִיעַ הָאָבִיב מָכְרָה אֶת הָאֲרִיגִים, וְאֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבְּלָה תְּמוּרָתָם מָסְרָה לְאוֹנְטַל.
הָלַךְ אוֹנְטַל אֶל הָעִיר. אַךְ בַּדֶרֶךְ נִקְרוּ לוֹ כַּמָּה פּוֹשְׁטֵי־יָד וְהוּא נָדַב לָהֶם אֶת מַחֲצִית הַכֶּסֶף.
עַתָּה לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לִרְכּוֹשׁ לוֹ אֶלָא סוּס זוֹל, חוֹלָנִי. – בַּת הַמֶּלֶךְ וַדַאי תִּכְעַס עָלַי – חָשַׁב בְּלִבּוֹ.
אוּלָם הַנַעֲרָה לֹא הִתְרָעֲמָה. הִיא טִפְּלָה בִּמְסִירוּת בַּסוּס וּלְאַחַר חֳדָשִׁים מִסְפָּר הִבְרִיא הַסוּס וְהִרְהִיב כָּל עַיִן בְּיָפְיוֹ. וְאוֹנְטַל לָמַד לִרְכֹּב וַיְהִי לְפָרָשׁ זָרִיז מֵאֵין כָּמוֹהוּ.
וּבַשָׁנָה הַהִיא, בַּחֹדֶשׁ הַשְׁלִישִׁי, בַּשְׁלִישִׁי בּוֹ, עָרַךְ הַמֶלֶךְ צַיִד גָּדוֹל בַּיְעָרוֹת. כְּמִיָמִים יָמִימָה הִשְׁתַּתְּפוּ בְּחַג־הַצַיִד כָּל בְּנֵי הָאֲצִילִים. בַּעֲצָתָהּ שֶׁל בַּת־הַמֶלֶךְ יָצָא אַף אוֹנְטַל לַיְעָרוֹת. סוּסוֹ הָיָה הַמָהִיר בֵּין כָּל הַסוּסִים וְחִצָיו לֹא הֶחְטִיאוּ אֶת הַמַטָרָה. וּבַעֲרוֹב הַיוֹם הָיָה אוֹנְטַל הַמְנַצֵחַ בַּתַּחֲרוּת. וְגַם בְּתַחֲרוּת־הַשִׁירָה שֶׁנֶעֶרְכָה אוֹתוֹ לַיְלָה לְיַד הַמְדוּרָה אֲשֶׁר בַּיַעַר, נִצַח אֶת כָּל הַבַּחוּרִים הַמַשְׂכִּילִים.
צִוָה הַמֶלֶךְ לְהָבִיא אֶת הַמְנַצֵחַ.
- מִי אַתָּה? – שָׁאַל הַמֶלֶךְ – מֵאֵיזוֹ טִירָה בָּאתָ?
- שְׁמִי אוֹנְטַל – הֵשִׁיב הַבָּחוּר – בָּאתִי מִבִּקְתָּתִי, שֶׁבָּהּ מִתְגוֹרֵר אֲנִי עִם אִמִי. אַךְ הַבִּקְתָּה הַדַלָה כְּטִירָה הִיא בְּעֵינַי מֵאָז יָדַעְתִּי בָּהּ אַהֲבָה.
- אוֹנְטַל? – תָּמַה הַמֶלֶךְ – רַבּוֹת סִפְּרוּ לִי עַל אֶחָד אוֹנְטַל חוֹטֵב־עֵצִים. בָּחוּר נִבְעָר־מִדַעַת שֶׁשְׁמוֹ הָיָה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּפִי הָעָם. אוֹתוֹ אוֹנְטַל רֵיקָא הוּא, שְׁלוּמִיאֵל. כְּדַאי שֶׁתַּחֲלִיף אֶת שִׁמְךָ.
- אֲנִי הוּא אוֹתוֹ אוֹנְטַל – אָמַר הַבָּחוּר.
- לֹא יִתָּכֵן! – קָרָא הַמֶלֶךְ – אוֹנְטַל הוּא בָּחוּר מְכֹעָר וְאַתָּה אִישׁ חֲמוּדוֹת.
- הָאַהֲבָה הִיא שֶׁהֶעֱתִירָה עָלַי מִיִפְעָתָהּ – אָמַר הַבָּחוּר.
- וְכֵיצַד לָמַדְתָּ לִרְכֹּב וְלִירוֹת בְּקֶשֶׁת? וּמִי הוֹרָה לְךָ אֶת אֳמָנוּת הַשִׁיר?
- אַף אֶת אֵלֶה רָכַשְׁתִּי לִי בְּכֹחַ הָאַהֲבָה.
- וּמִי הִיא הַנַעֲרָה שֶׁהִשְׁפִּיעָה עָלֶיךָ מִטוּבָהּ?
- בִּתְּךָ הִיא – אָמַר אוֹנְטַל – בִּתְּךָ הַיְחִידָה, שֶׁאוֹתָהּ גֵּרַשְׁתָּ מֵאַרְמוֹנְךָ וְאָסַרְתָּ עָלֶיהָ לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ.
נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ ןְהֶחֱרִישׁ. לְאַחַר שָׁעָה קַלָה נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְאָמַר:
- רוֹאֶה אֲנִי שֶׁשָׁגִיתִי. הֲרֵינִי מַרְכִּין רֹאשִׁי בִּפְנֵי הַגּוֹרָל. בְּרָצוֹן רַב אַחֲזִיר אֶת בִּתִּי אֶל הָאַרְמוֹן וְאַף אוֹתְךָ אֲבָרֵךְ כַּחֲתָנִי.
אוּלָם אוֹנְטַל הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:
- חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבִּתְּךָ תְּמָאֵן לַחֲזֹר. אָמְנָם, הִיא לִמְדָה אוֹתִי רַבּוֹת, וּבְכָל זֹאת דָבָר אֶחָד וְיָחִיד לָמְדָה מִמֶנִי: לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט. אֶת אָשְׁרֵנוּ מָצָאנוּ בְּבִקְתָּה דַלָה וּמִתְיָרְאִים אָנוּ פֶּן יִטֹשׁ אוֹתָנוּ הָאֹשֶׁר בְּבוֹאֵנוּ בֵּין כָּתְלֵי הָאַרְמוֹן.
וְהַמֶּלֶך הִרְכִּין שׁוּב אֶת רֹאשׁוֹ וּמִשֶׁנָשָׂא אוֹתוֹ רָאָה אֶת דְמוּתוֹ הַתְּמִירָה שֶׁל אוֹנְטַל, שֶׁהִתְרַחֲקָה וְנֶעֶלְמָה בֵּין עֲצֵי הַיַעַר.
אֲנִי אֲלַמֵד אוֹתְךָ קְרוֹא וּכְתוֹב
בְּשֶׁכְּבָר הַַיָמִים חַי אִכָּר אֶחָד שַׁקְדָן וְלוֹ
אִשָׁה טוֹבָה, צוֹפִיָה הֲלִיכוֹת הַבַּיִת. וְהָיוּ בְּנֵי הַזוּג
אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וְהֲגוּנִים וְכָל רוֹאֵיהֶם כִּבְּדוּם מְאֹד. וְרַק
מִגְרַעַת אַחַת הָיְתָה בָּהֶם, מִין מִדָה מְגֻנָה, שֶׂלֹא הִנִיחוּ
לַזוּלַת לְסַיֵם אֶת דְבָרָיו. כָּל אֵימַת שֶׁפָּתַח מִישֶׁהוּ
בְּשִׂיחָה, הָיוּ בְּנֵי הַזוּג מְשַׁסְעִים אֶת דְבָרָיו
בִּקְרִיאָה:
– יוֹדְעִים! יוֹדְעִים!
יוֹם אֶחָד נִזְדַמֵן לְבִקְתָּתָם עוֹבֵר־אֹרַח עָנִי.
כִּבְּדוּהוּ בְּנֵי הַזוּג בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה. מִשֶׁנָטַל פְּרִידָה
מִמְאָרְחָיו, הוֹשִׁיט לָהֶם הַזָר גְלִימָה לְבָנָה וְאָמַר:
– אָנָא, קַבְּלוּ גְלִימָה זוֹ כְּמַתָּנָה, עַל
שֶֹנְהַגְתֶּם בִּי בְּעַיִן יָפָה. תְּכוּנָה מֻפְלָאָה לָהּ לִגְלִימָה
זוֹ: אִם תִּלְבְּשׁוּהָ וְתִלְחֲצוּ עַל כַּפְתּוֹר אֶחָד, תִּתְרוֹמְמוּ
כִּבְנֵי־כָּנָף עַד לַתִּקְרָה. אִם תִּלְחֲצוּ
עַל שְׁנֵי כַּפְתּוֹרִים, תָּעוּפוּ עַד אֲמִירֵי הָאִילָנוֹת.
וּבִלְחִיצָה עַל שְׁלשָׁה – תִּדְאוּ כִּנְשָׁרִים בַּמְרוֹמִים.
וְהָאִכָּר שֶׁלֹא שָׁאַל כֵּיצַד אֶפְשָר יִהְיֶה לָרֶדֶת שׁוּב אַרְצָה וְשִסַע אֶת דְבָרָיו שֶׁל עוֹבֵר־הָאֹרַח:
– יוֹדְעִים! יוֹדְעִים!
מִיָד לָבַש אֶת הַגְלִימָה, לָחַץ עַל שְׁלֹשֶׁת הַכַּפְתּוֹרִים וְהִתְעוֹפֵף לַמְרוֹמִים.
וְאִשְׁתּוֹ רָצָה וְקָרְאָה בְּגַאֲוָה:
– הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ, בַּעֲלִי מִתְעוֹפֵף!
וְכָךְ רָצָה נִכְחָה, עֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת הַשָׁמַיְמָה.
הִגִיעָה אֶל עֶבְרֵי פִּי תְּהוֹם וְלֹא הִשְׁגִיחָה בַּסַכָּנָה. מָעֲדוּ
רַגְלֶיהָ וְנָפְלָה.
בְּתַחְתִּית הַתְּהוֹם זָרַם נַחַל פְּתַלְתּוֹל.
אוֹמְרִים שֶׁהָאִשָׁה נֶהֶפְכָה לְדָג וּבֶן־זוּגָהּ
לְנֶשֶׁר. יִתָּכֵן שֶׁהָעֹנֶשׁ הָיָה חָמוּר מִדַי. מִכָּל מָקוֹם, הוּא
שִׁמֵשׁ לֶקַח לִבְנֵי־אָדָם שֶׁלֹא יַפְסִיקוּ אֶת דִבְרֵי
הַזוּלָת.
עִם שַׁחַר הֵקִיצָה הַשֶׁמֶשׁ, כְּדַרְכָּהּ יוֹם־יוֹם, וּלְפֶתַע חָשָׁה עֲיֵפוּת מְרֻבָּה. וְאֵין לְהִתְפַּלֵא עַל כָּךְ. הֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת כָּל־כָּךְ עָשְׂתָה אֶת מְלַאכְתָּהּ בֶּאֱמוּנָה, הִשְׁכִּימָה בַּבֹּקֶר וְטִפְּסָה אַט־אַט לִמְרוֹמֵי הַשְׁחָקִים וְאַחַר כִּתְּתָה רַגְלֶיהָ בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ עַד שֶׁשָׁקְעָה. הִיא לֹא הֶחֱלִיפָה כֹּחַ אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד, לֹא שַׁבָּת לָהּ וְלֹא יוֹם־חַג וָנֹפֶשׁ. אָמְרָה הַשֶׁמֶשׁ לְעַצְמָה: “עוּף עָיַפְתִּי. הַפַּעַם לֹא אָקוּם מֵעַרְשִׂי”. וְאָכֵן, הִיא לֹא קָמָה וְהָעוֹלָם שָׁקוּעַ הָיָה בַּחֲשֵׁכָה.
נִבְהֲלוּ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ בְּנֵי־אָדָם, חַיוֹת וְעוֹפוֹת: מַה יְהֵא עֲלֵיהֶם אִם הַשֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח? טִכְּסוּ עֵצָה וּלְבַסוֹף הֶחֱלִיטוּ לְשַׁגֵר אֶל הַשֶׁמֶשׁ שָׁלִיחַ מְיֻחָד שֶׁיְשַׁדֵל אוֹתָהּ לָקוּם. אַךְ מִי וָמִי יִהְיֶה הַשָׁלִיחַ? הֲרֵי עַרְשָׂהּ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת הַרְחֵק, מֵעֵבֶר לַיַעַר הַגָדוֹל, מֵעֵבֶר לַגִבְעָה הָרָמָה, מֵעֵבֶר לַיָם הָאֵין־סוֹפִי. בָּרוּר שֶׁבֶּן אָדָם אוֹ חַיָה לֹא יוּכְלוּ לְהַגִיעַ שָׁמָה. יֵשׁ לִשְׁלוֹחַ בֶּן־כָּנָף.
חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ וּלְבַסוֹף הֶחֱלִיטוּ לְשַׁגֵר אֶת הַטַוָס, הַנָאֶה בָּעוֹפוֹת. הַשֶׁמֶשׁ תָּזִין עֵינֶיהָ בְּיָפְיוֹ וְלֹא תּוּכַל לְהָשִׁיב אֶת פָּנָיו רֵיקָם.
יָצָא הַטַוָס לַדֶרֶךְ. הוּא יָדַע מָה רַב הַמַאֲמָץ הַנִדְרָשׁ מִמֶנוּ כְּדֵי לְהַגִיעַ אֶל הַשֶׁמֶשׁ, אַךְ חָזַר וְשִׁנֵן לְעַצְמוֹ: “חַיָב אֲנִי לְהַגִיעַ! בְּלֹא אוֹרָהּ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ יֹאבְדוּ הַחַיִים כָּלִיל. אֲנִי אֶפְרֹשׂ לְפָנֶיהָ אֶת זְנָבִי, אֲשַׁטַח לְפָנֶיהָ תְּחִנָתִי וְהִיא תֻּקְסַם מִיָפְיִי וְתִשְׁעֶה לְתַחֲנוּנַי!”
הִגִיעַ הַטַוָס אֶל עַרְשָׂהּ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ וְטִלְטֵל אוֹתָהּ. פָּקְחָה הַשֶׁמֶשׁ הַנִרְדֶמֶת עַיִן אַחַת וְרָטְנָה:
– מִי זֶה מֵעֵז לְהַדְרִיךְ אֶת מְנוּחָתִי?
– אֲנִי, הַטַוָס אָמַר הַשָׁלִיחַ בָּאתִי לְבַקְשֵׁךְ שֶׁתָּשׁוּבִי וְתִזְרְחִי בַּשָׁמַיִם שֶׁכֵּן רַע וָמַר בִּלְעָדַיִךְ.
– לְמִי רַע וָמַר? שָׁאֲלָה הַשֶׁמֶשׁ.
בְּרֹאשׁ וָרִאשׁוֹנָה לִי הֵשִׁיב הַטַוָס שֶׁהֲרֵי בַּחֲשֵׁכָה אֶפְרֹשׂ לַשָׁוְא אֶת זְנָבִי הַמְפֹאָר. מִי יַבְדִיל בֵּינִי לְבֵין עוֹרֵב פָּשׁוּט?
– אִם כֵּן אָמְרָה הַשֶׁמֶשׁ בְּכַעַס לֹא לְךָ נָחוּץ אוֹרִי כִּי אִם לִזְנָבְךָ! וּבִגְלַל זָנָב זֶה הֵעַזְתָּ לַהֲעִירֵנִי מִשְׁנָתִי?! לֹא, לֹא אָאִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם בִּגְלַל זְנָבְךָ!
נִכְלַם הַטַוָס וְחָזַר כִּלְעֻמַת שֶׁבָּא.
וְשׁוּב טִכְּסוּ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ עֵצָה וּלְבַסוֹף הֶחֱלִיטוּ לְשַׁגֵר אֶת הַזָמִיר. הַשֶׁמֶשׁ תִּשְׁמַע אֶת שִׁירָתוֹ הָעֲרֵבָה וְלֹא תּוּכַל לְהָשִׁיב אֶת פָּנָיו רֵיקָם.
יָצָא הַזָמִיר לַדֶרֶךְ וְהִגִיעַ אֶל עַרְשָׂהּ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ. וְהַשֶׁמֶשׁ שָׁמְעָה בִּשְׁנָתָהּ אֶת סִלְסוּלָיו הָעֲרֵבִים. הִטְתָה אֹזֶן וְהִקְשִׁיבָה. וְהִנֵה דִבְרֵי הַזָמִיר:
“נָחוּ מִזַעְפָּן הָרוּחוֹת, קָפְאוּ בְּאֵין־זִיעַ עֳפָאֵי־הָעֵצִים, כִּי שָׁמְעָה הָרוּחַ אֶת שִׁירָתִי וְלָחֲשָׁה לַעֲנָפִים: ‘דוֹמוּ! אַל תְּרַשְׁרְשׁוּ!’ כְּשֶׁרַק פָּצַחְתִּי בְּשִׁיר, שָׁמְעוּ הַכּוֹכָבִים וְהִזִילוּ דְמָעוֹת מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת. בַּלַיְלָה יָרְדוּ הַדְמָעוֹת עַל עָלִים וְעַל אֲבָנִים וּבַבֹּקֶר הִקִיצוּ בְּנֵי־אָדָם וְלֹֹא יָדְעוּ כִּי דִמְעוֹת־כּוֹכָבִים הֵן. עַל כֵּן אָמְרוּ: אֵלֶה הֵם אֶגְלֵי טַל”.
מַה מְתוּקָה שִׁירָתְךָ! רָטְנָה הַשֶׁמֶשׁ לָמָה בָּאתָ הַנָה? מַה מְבֻקָשְׁךָ? אֱמֹר, כִּי לְמַעַנְךָ מוּכָנָה אֲנִי לַעֲשׂוֹת הַכֹּל.
קוּמִי־נָא וַעֲלִי הַשָׁמַיְמָה חִנֵן הַזָמִיר אֶת קוֹלוֹ יָקִיץ־נָא הַקֵץ לַלַיְלָה הָאָפֵל!
הַאֻמְנָם מַפְרִיעַ לְךָ הַלַיְלָה לָשִׁיר? שָׁאֲלָה הַשֶׁמֶשׁ.
לְהֵפֶךְ! קָרָא הַזָמִיר בַּלַיְלָה אֵינֶנִי יָכוֹל שֶׁלֹא לָשִׁיר. אוּלָם, אִם לֹא יַפְצִיעַ אוֹר הַבֹּקֶר, אוֹסִיף לְזַמֵר עַד כְּלוֹת כֹּחוֹתַי, וּלְבַסוֹף אָשִׁיר בְּגָרוֹן צָרוּד וְקוֹלִי יֹאבַד!
פֵּרוּשׁ הַדָבָר אָמְרָה הַשֶׁמֶשׁ בְּכַעַס שֶׁאֲנִי חַיֶבֶת לָקוּם וְלִזְרוֹחַ רַק כְּדֵי לָתֵת מָנוֹחַ לִגְרוֹנְךָ? וּמִי נוֹתֵן דַעְתּוֹ עַל עֲיֵפוּתִי שֶׁלִי? הִסְתַּלֵק מִכָּאן!
חָזַר הַזָמִיר בְּבֹשֶׁת־פָּנִים וְתוֹשָֹבֵי הָאָרֶץ הֶחֱלִיטוּ לְשַׁגֵר אֶת הַתֻּכִּי. אָמְנָם, הַתֻּכִּי אֵין לוֹ קוֹל מִשֶׁל עַצְמוֹ, אַךְ לְעֻמַת זֹאת יוֹדֵעַ הוּא לְחַקוֹת לְהַפְלִיא אֶת כָּל הַקוֹלוֹת. חֲזָקָה עָלָיו שֶׁיֵדַע כֵּיצַד לְדַבֵּר עִם הַשֶׁמֶשׁ.
יָצָא הַתֻּכִּי לַדֶרֶךְ וְהִגִיעַ אֶל עַרְשָׂהּ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ. אָמַר לָהּ:
דַי לָךְ לְהִתְפַּנֵק! קוּמִי מִיָד וְהָאִירִי אֶת הָאָרֶץ! הֲרֵי בַּחֲשֵׁכָה קָשֶׁה לְהַבְחִין אֶת קוֹלוֹ שֶׁל מִי אֲנִי מְחַקֶה. וְאֵיזֶה תַּעֲנוּג הוּא לְהַקְנִיט אֶת מִישֶׁהוּ וְלֹא לִרְאוֹת כֵּיצַד הוּא מִתְרַגֵז?
אַךְ הַשֶׁמֶשׁ הֶחֱרִישָׁה וְלֹא עָנְתָה. הִיא חָשְׁשָׁה פֶּן יְחַקֶה הַתֻּכִּי אַף אֶת קוֹלָהּ שֶׁלָהּ. חָזַר הַתֻּכִּי אֶל שׁוֹלְחָיו וְהַלָלוּ יָשְׁבוּ וְטִכְּסוּ עֵצָה. קָם הַתַּרְנְגוֹל וְהִכְרִיז:
שִׁלְחוּ אוֹתִי! אֲנִי אָעִיר אֶת הַשֶֹמֶשׁ!
אָמְרוּ לוֹ:
וַהֲרֵי אֵינְךָ מִצְטַיֵן בְּיֹפִי כְּמוֹ הַטַוָס שִׁירָתְךָ אֵינָה עֲרֵבָה־לָאֹזֶן כְּשִׁירַת הַזָמִיר וְאַף אֵינְךָ יוֹדֵעַ לְחַקוֹת קוֹלוֹת כְּמוֹ הַתֻּכִּי. כֵּיצַד תְּשַׁכְנֵעַ אֶת הַשֶׁמֶשׁ?
אַךְ הַתַּרְנְגוֹל בְּשֶׁלוֹ: הָלוֹךְ אֵלֵךְ וְאַף אַצְלִיחַ!
הִנִיחוּ לוֹ לָלֶַכֶת וְהַתַּרְנְגוֹל יָצָא לַדֶרֶךְ וְהִגִיעַ אֶל עַרְשָׂהּ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ. קָרַב, שָׁאַף אֲוִיר, וּלְפֶתַע־פִּתְאֹֹם קָרָא אֶת קְרִיאָתוֹ הָאַדִירָה, הַצוֹרְמָנִית: “קוּ־קוּ־רִי־קוּ!!!”
מֵרֹב פְּתִיעָה נִזְדַעַזְעָה הַשֶׁמֶשׁ וְנָפְלָה מֵעַרְשָׂהּ. שִׁפְשְׁפָה אֶת עֵינֶיהָ וְשָׁאֲלָה:
מִי אַתָּה?
וְהַתַּרְנְגוֹל חָזַר וְקָרָא בְּקוֹל אַדִיר:
קוּ־קוּ־רִיקוּ! קוּמִי, עָצְלָנִית! אֵינֵךְ יוֹדַעַת אֶת חוֹבוֹתַיִךְ!
אֵיזֶה חוֹבוֹת? שָׁאֲלָה הַשֶׁמֶשׁ.
לְהָאִיר, לְחַמֵּם הֵשִׁיב הַתַּרְנְגוֹל בִּלְעָדַיִךְ יִפָּסְקוּ הַחַיִים עֲלֵי אֲדָמוֹת.
אֵין לִי כָּל עִנְיָן בְּחַיִים אֵלֶה אָמְרָה הַשֶׁמֶשׁ אִישׁ מִבֵּין בַּעֲלֵי־הַחַיִים אֵינוֹ מַעֲרִיךְ אוֹתִי כָּרָאוּי. הַטַוָס מִסְתַּכֵּל רַק בִּזְנָבוֹ, הַזָמִיר שׁוֹמֵעַ רַק אֶת עַצְמוֹ, וְאִלוּ הַתֻּכִּי…
שָׁכַחתְּ אֶת הָאֲנָשִׁים אָמַר הַתַּרְנְגוֹל בִּלְעָדַיִךְ אֵין לָהֶם חַיִים.
מַה לִי וְלָאֲנָשִׁים? תָּמְהָה הַשֶׁמֶשׁ אַדְרַבָּא, יֹאבְדוּ כֻּלָם! וְְכִִי יִִפְחַת אוֹֹרִִי אִִם יִִכָּחֲדוּּ?
כַּמוּבָן אָמַר הַתַּרְנְגוֹל הִנֵה אַתְּ נוֹצֶצֶת בְּכָל טִפַּת טַל שֶׁעַל הַשִׁבֳּלִים. וּמִי חָרַשׁ אֶת הַשָׂדוֹת? מִי זָרַע בָּהֶם אֶת שִׁבֳּלֵי־הַזָהָב?
– הָאֲנָשִׁים הוֹדְתָה הַשֶׁמֶשׁ. וְהַתַּרְנְגוֹל הִמְשִׁיךְ:
וּמִי חָפַר בְּאֵרוֹת בָּאָרֶץ?
הָאֲנָשִׁים הוֹדְתָה הַשֶׁמֶשׁ אָז מַה בְּכָךְ?
וְכִי שָׁכַחתְּ אֶת הַפִּתְגָם “בְּכָל שְׁלוּלִית מְרַמֵז כּוֹכָב וּבְכָל בְּאֵר הַשֶׁמֶשׁ תִּזְהַב”!
נָכוֹן… הוֹדְתָה הַשֶׁמֶשׁ.
וְהַתַּרְנְגוֹל הִמְשִׁיךְ:
וְכַאֲשֶׁר בָּאוֹת הַנָשִׁים אֶל הַבְּאֵר, מִי מְנַצְנֵץ בְּכַדֵיהֶן הַמַבְרִיקִים אִם לֹא אַתְּ? לֹא לְחִנָם אוֹמְרוֹת הַבְּרִיוֹת: “בַּשָׁמַיִם רַק שֶׁמֶשׁ אַחַת וִיחִידָה, אֲבָל אֵצֶל עֲקֶרֶת־בַּיִת טוֹבָה בְּכָל כַּד שֶׁמֶשׁ!”
יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה צוֹדֵק הוֹדְתָה הַשֶׁמֶשׁ אוּלָם אֵין לִי חֵשֶׁק לָקוּם. עוּף עָיַפְתִּי! סוֹף־סוֹף אָנוּחַ לִי מֵעֲמָלִי. מְאוּמָה לֹא יִגָרַע מֵאוֹרִי אִם לֹא אֶזְרַח בַּשָׁמַיִם.
הַאֻמְנָם? קָרָא הַתַּרְנְגוֹל וַאֲנִי אוֹמֵר לָךְ שֶׁתִּדְהִי אוֹ תִּדְעֲכִי לְגַמְרֵי אִם לֹא תָּקוּמִי. גַם הַחֶרְמֵשׁ שֶׁל הָאִכָּר מַעֲלֶה חֲלוּדָה אִם מֻנָח הוּא בְּאֶפֶס־מַעֲשֶׂה.
יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה צוֹדֵק הוֹדְתָה הַשֶׁמֶשׁ אַךְ אֲנִי רוֹצָה לִחְיוֹת רַק בִּשְׁבִיל עַצְמִי.
טָעוּת בְּיָדֵךְ! קָרָא הַתַּרְנְגוֹֹל כָּל הַחַי רַק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, נֶחְשָׁב כְּמֵת לַאֲחֵרִים!
שָׁעָה אֲרֻכָּה דִבֵּר הַתַרְנְגוֹל עַל לֵב הַשֶׁמֶשׁ וּלְבַסוֹף שֻׁכְנַע הַמָאוֹר הַגָדוֹל בְּצִדְקַת דְבָרָיו שֶׁל הַשָׁלִיחַ. מִיָד עָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ לַמְרוֹמִים וְהֵחֵלָה שׁוֹלַחַת קַרְנֶיהָ, לְהָאִיר וּלְחַמֵם אֶת הַיְקוּם, וְתוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ נָשְׁמוּ לִרְוָחָה וְיָצְאוּ לַעֲבוֹדַת יוֹמָם. וּמֵאָז מַשְׁכִּים הַתַּרְנְגוֹל לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַׁחַר, מְאַמֵץ כֹּחוֹתָיו וּמַנְעִים מִזְמוֹר כָּפוּל וּמְשֻׁלָשׁ: קוּ־קוּ־רִיקוּ! עוּרִי, הַשֶׁמֶשׁ!
קוּ־קוּ־רִיקוּ! הִתְעוֹרְרִי, הָאֲדָמָה! הַשְׁקִי לִרְוָיָה בַּעֲסִיסַיִךְ אֶת הַזֵרְעוֹנִים וְאֶת שָׁרְשֵׁי הַצְמָחִים!
וּלְסִיוּם הַמִזְמוֹר הַשְׁלִישִׁי, אֶל בְּנֵי־הָאָדָם:
קוּמוּ! הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת! הָאָרֶץ מְצַפָּה לָכֶם! קוּ־קוּ־רִיקוּ!
א
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חַי יֶלֶד יָתוֹם. הוֹרָיו מֵתוּ עָלָיו בְּעוֹדוֹ רַךְ בְּשָׁנִים וְהוּא הִתְגוֹרֵר בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָחִיו הַחוֹֹרֵֵג, שֶׁהָיָה מַאֲכִילוֹ שְׁיָרֵי מָזוֹן בִּלְבַד. לִלְבוּשׁ שִׁמְשׁוּ לוֹ סְחָבוֹת וּסְמַרְטוּטִים וּבַלַיְלָה יָשֵׁן הָיָה בָּרֶפֶת, עַל מַצָע עָלוּב שֶׁל קַשׁ.
מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ יָצָא הַיֶלֶד לַשָׂדֶה, לִרְעוֹת אֶת הַתְּאוֹ אֲשֶׁר בַּבַּיִת. אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הַחוֹרְגִים הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו בִּקְרִירוּת וְהַיֶלֶד, שֶׁחָסֵר הָיָה אַהֲבָה וָרֹךְ, דָבַק לְאַהֲבָה בַּתְּאוֹ וְרָאָה בּוֹ אֶת יְדִידוֹ הַיָחִיד בָּעוֹלָם.
הַתְּאוֹ עָבַד בַּשָׂדֶה בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה, עַל כֵּן הִשְׁתַּדֵל הַיֶלֶד לַהֲבִיאוֹ לִמְקוֹם מִרְעֶה דָשֵׁן. הוּא שָׁקַד לְנַקוֹת אֶת מְקוֹם מִרְבָּצוֹ שֶׁל הַתְּאוֹ אֲשֶׁר בָּרֶפֶת. וּמִשֶׁצָמֵא הַתְּאוֹ, הָיָה הַיֶלֶד נוֹהֲגוֹ לְמַעְיָן, שֶׁמֵימָיו צְלוּלִים וְזַכִּים.
בִּימוֹת הַקַיִץ הַלוֹהֲטִים נִקָה הַיֶלֶד אֶת הַתְּאוֹ לְמִשְׁעִי וְשָׁמַר עָלָיו מִפְּנֵי הַזְבוּבִים הַטוֹרְדָנִיים: הָיָה מְגָרְשֵׁם בִּמְנִיפָה שֶׁהִתְקִין לְעַצְמוֹ. וּבָעֲרָבִים, בַּעֲלוֹתוֹ עַל מַצַע הַקַשׁ שֶׁלוֹ אֲשֶׁר בָּרֶפֶת, הָיָה מְפַזֵם שִׁירִים נוּגִים וְהַתְּאוֹ הֶאֳזִין לְשִׁירָיו וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו כְּמֵבִין אֶת פֶּשֶׁר הַמִלִים.
לְיָמִים הִתְרַגֵל לְדַבֵּר אֶל הַתְּאוֹ כְּאֶל חֲבֵרוֹ. הַלָה הָיָה מַקְשִׁיב תָּמִיד בְּסַבְלָנוּת. בְּאֵין אֹזֶן קַשֶׁבֶת לַיֶלֶד, הָיָה מֵשִׂיחַ אֶת כָּל צָרוֹתָיו וְדַאֲגוֹתָיו לִידִידוֹ. וְיֵשׁ שֶׁזָקוּק הָיָה לִתְשׁוּבָה לִדְבָרָיו, וְאָז מֵצֵר הָיָה שֶׁהַתְּאוֹ אֵינוֹ מְסֻגָל לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו.
עָבְרוּ שָׁנִים וְהֶַיֶלֶד גָדַל וַיְהִי לְנַעַר. יוֹם אֶחָד קָרָא לוֹ אָחִיו הַחוֹרֵג וּבְהַעֲמִידוֹ פָּנִים כְּדוֹרֵשׁ טוֹבָתוֹ אָמַר לוֹ: הִנֵה גָדַלְתָּ וְהִגִיעָה הַשָׁעָה שֶׁתָּקִים לְךָ בַּיִת מִשֶׁלְךָ. הָבָה נְחַלֵק בֵּינֵינוּ אֶת נִכְסֵי אָבִינוּ. אַתָּה תְּקַבֵּל אֶת הַתְּאוֹ וְהָעֲגָלָה וַאֲנִי אֶקַח לִי אֶת הַבַּיִת וְהַשָׂדֶה.
הַנַעַר הָרוֹעֶה יָדַע שֶׁאָחִיו מְרַמֶה אוֹתוֹ. אוּלָם, עַל אַף גֵרוּשׁוֹ מֳן הַבַּיִת, נִכְנְסָה שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ: מֵעַתָּה יִהְיֶה הַתְּאוֹ רַק שֶׁלוֹ בִּלְבַד! עַל כֵּן נָטַל אֶת הַתְּאוֹ, רָתַם אוֹתוֹ לַעֲגָלָה וּבְלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר עָזַב אֶת הַכְּפָר.
יָמִים רַבִּים שֵׂרַךְ הַנַעַר דַרְכּוֹ עַד שֶׁהִִגִיעַ לְחֹרְשָׁה אֲשֶׁר בְּצֶלַע שֶׁל הַר. נָשָׂא הַמָקוֹם חֵן בְּעֵינָיו וְהוּא הֶחְלִיט לְהִשְׁתַּקֵעַ בּוֹ. בַּיָמִים הָיָה חוֹטֵב עֵצִים, מַעֲמִיסָם עַל עֶגְלָתוֹ וּמוֹבִילָם לַכְּפָר הַסָמוּךְ, לְהַחֲלִיפָם בַּשׁוּק בְּצָרְכֵי־אֹכֶל. וּבַלֵילוֹת הִצִיעַ לְעַצְמוֹ מִשְׁכָּב נֹח עַל גַבֵּי הָעֲגָלָה וְהַתְּאוֹ רָבַץ לְצִדוֹ. לְיָמִים הֵקִים סֻכָּה יָפָה וְעַל פִּתְחָהּ נָטַע עֵץ.
ב
לַיְלָה אֶחָד הֵקִיץ הַנַעַר מִשְׁנָתוֹ בְּשָׁמְעוֹ קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו:
“הָרוֹעֶה!”
מֵאָז עָזַב אֶת אָחִיו הַחוֹרֵג לֹא קָרָא לוֹ כָּךְ אִישׁ. עַל כֵּן הִשְׁתּוֹמֵם הַנַעַר וְהֵצִיץ לַעֲבָרִים. מִיהוּ שֶׁקָרָא בִּשְׁמוֹ? עוֹדֶנוּ תּוֹהֶה וּבוֹהֶה בְּמַבָּטָיו סָבִיב, וְהִנֵה רָאָה שֶׁהַתְּאוֹ שֶׁלוֹ פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר אֶת פִּיו.
סוֹף־סוֹף הִתְחִיל הַתְּאוֹ לְדַבֵּר!
הָרוֹעֶה לֹא נִדְהַם בְּיוֹתֵר. זֶה יָמִים רַבִּים הָיָה פּוֹנֶה אֶל הַתְּאוֹ בִּדְבָרִים וְהַלָה עָנָה לוֹ, אִם כִּי בְּדַרְכּוֹ שֶׁלוֹ בְּשְׁתִיקָה. עַתָּה, מִשֶׁזָכָה לִשְׁמוֹעַ אֶת יְדִידוֹ פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים שֶׁל מַמָשׁ, קָרַב אֵלָיו וְהִקְשִׁיב.
וְהַתְּאוֹ אָמַר:
מָחָר, בְּטֶרֶם זְרִיחָה, טַפֵּס עַל צֶלַע הָהָר. שָׁם, בְּתוֹך הַחֹרֶשׁ, נִמְצָא אֲגַם רְחַב־יָדַיִם, וּבוֹ תִּטְבֹּלְנָה עִם שַׁחַר נְעָרוֹת יְפֵהפִיוֹת, שֶׁתַּשְׁאֵרְנָה אֶת שִׂמְלוֹתֵיהֶן עַל שְׂפַת הָאֲגַם. וְאַתָּה קַח לְךָ אֶת בֶּגֶד הַמַלְמָלָה הַוָרֹד וְרוּץ כְּחֵץ מִקֶשֶׁת לַיַעַר. הַיְפֵהפִיָה, שֶׁתָּבוֹא לְבַקֵשׁ אֶת שִׂמְלָתָהּ מִיָדְךָ, בַּת־זוּגָתְךָ תִּהְיֶה. אַל תַּחְמִיץ הִזְדַמְנוּת זוֹ!
לֹא אַחֲמִיץ! לָחַשׁ הַנַעַר וְחִבֵּק אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַתְּאוֹ. לַמָחֳרָת הִשְׁכִּים וְהֶעְפִּיל אֶל צֶלַע הָהָר. הוּא שָׁמַע אֶת קוֹל צְחוֹקָן שֶׁל הַנְעָרוֹת וּלְאַחַר־מִכֵּן רָאָה אוֹתָן, שׂוֹחוֹת הָלוֹךְ וָשׁוּב בְּמֵי הָאֲגָם. וְעַל שְׂפַת הָאֲגַם הִתְגוֹלְלוּ שִׂמְלוֹתֵיהֶן. נִזְדָרֵז הַנַעַר וְתָפַס אֶת בֶּגֶד הַמַלְמָלָה הַוָרֹד וּכְחֵץ מִקֶשֶׁת נִמְלַט לַיַעַר. הוּא הִסְתַּתֵּר בְּצִלוֹ שֶׁל עֵץ וְחִכָּה בְּלֵב פּוֹעֵם.
לֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וְהַנַעַר שָׁמַע כֵּיצַד הַנְעָרוֹת עוֹלוֹת לִשְׁפַת הַאֲגַם וּמַתִּיזוֹת מַיִם עַל סְבִיבָן.
מוּטָב שֶׁנִזְדָרֵז אָמְרָה הָאַחַת אִם יִוָדַע לְסָבָתֵנוּ שֶׁיָרַדְנוּ בְּלֹא רְשׁוּת לָאֲדָמָה, תַּעֲנִישׁ אוֹתָנוּ קָשֶׁה.
אוּלָם קוֹל־נַעֲרָה אַחֵר עָנָה לָהּ: חֲבָל לִי לַעֲזוֹב מָקוֹם מֻפְלָא זֶה. אִם זָכִינוּ סוֹף־סוֹף לָרֶדֶת לָאֲדָמָה, הָבָה נִשָׁאֵר עוֹד מְעַט וְנֶהֱנֶה מִן הַחֹפֶשׁ!
וּלְאַחַר רֶגַע נִתְמַלְטָה קְרִיאָה מְבֹהֶלֶת מִפִּיהָ:
אוֹיָה לִי! שִׂמְלָתִי אָבְדָה וְאֵינֶנָה!
אָז הֵגִיחַ הַנַעַר מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ וְאָמַר:
אַל פַּחַד, נָעֲרָתִי הַיָפָה. הִנֵה לְבוּשֵׁךְ.
הִתְלַבְּשָׁה הַנַעֲרָה וְהֵחֵלָה סוֹרֶקֶת אֶת שְׂעָרָהּ הָאָרֹךְ וְהַנֶהְדָר.
וְהָרוֹעֶה שָׁפַךְ לְפָנֶיהָ אֶת לִבּוֹ. הוּא סִפֵּר לָהּ עַל יַלְדוּתוֹ וְעַל יְמֵי נְעוּרָיו. כֵּיצַד גֹרַשׁ מִנַחֲלַת אָבִיו עַל־יְדֵי אָחִיו הַחוֹרֵג וְכֵיצַד הֵקִים לְעַצְמוֹ סֻכָּה וְהוּא חַי בָּהּ לְבַדוֹ עִם הַתְּאוֹ. הַנַעֲרָה שָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת. סִפּוּרוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה נָגַע אֶל לִבָּהּ. הִיא הִרְגִישָׁה שֶׁהַנַעַר הִתְחַבֵּב עָלֶיהָ מְאֹד.
וְאָז סִפְּרָה לוֹ אַף הִיא עַל חַיֶיהָ שֶׁלָהּ.
הִיא הָיְתָה נֶכְדָתָהּ שֶׁל אֱלִילַת־הַמַעֲרָב. וּלְפִי שֶׁהִצְטַיְנָה בַּאֲרִיגַת מֶשִׁי, נִקְרְאָה בְּפִי כֹּל “הָאוֹרֶגֶת”. עֶרֶב־עֶרֶב, בְּטֶרֶם שְׁקִיעָה, הָיְתָה אֱלִילַת הַמַעֲרָב מְקַשֶׁטֶת אֶת הָעֲנָנִים בָּאָרִיג שֶׁטָוְתָה נֶכְדָתָהּ. וּמֵאַחַר שֶׁזְקוּקָה הָיְתָה לְכַמֻיוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל אָרִיג, הֶעֱבִידָה אֶת הַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת יוֹמָם וָלַיְלָה. וּכְבָר עָיְפָה הַנַעֲרָה וְנִמְאֲסָה עָלֶיהָ הַיְשִׁיבָה הַבִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת לְיַד הַנוּל.
הִיא לֹא הֻרְשְׁתָה לָצֵאת הַחוּצָה מֵחֲדַר עֲבוֹדָתָהּ. הַמַרְאֶה הַיָחִיד, שֶָׁיָכְלָה לִרְאוֹת מִמְקוֹמָהּ עַל יַד הַנוּל, הָיוּ קְצוֹת הָעֲנָנִים, הַמְקֻשָׁטִים בָּאָרִיג וָרֹד, מַעֲשֶׂה יָדֶיהָ. הִיא הִשְׁתּוֹמְמָה, מַדוּעַ סְבוּרִים בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁבַּשָׁמַיִם הַחַיִים יָפִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַהֲרֵי הִיא, הָאוֹרֶגֶת, לֹא יָדְעָה אֶלָא מַאֲסָר וַעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת!
לְיָמִים נִתְעוֹרְרָה בָּהּ תְּשׁוּקָה עַזָה לָרֶדֶת לָאֲדָמַָה, וְלוּ לְשָׁעוֹת מְעַטוֹת. הִיא דִבְּרָה עַל לֵב אַחְיוֹתֶיה,ָ שֶׁגַם לָהֶן נִרְאוּ חַיֵיהֶן בַּשָׁמַיִם מְשַׁעְמְמִים וְחַסְרֵי־עִנְיָן. וְהִנֵה בָּאָה לְיָדָן הִזְדַמְנוּת נְדִירָה בְּיוֹתֵר: אֱלִילַת הַמַעֲרָב הַזְקֵנָה נִרְדְמָה בְּכִסֵא הַמַלְכוּת. אָז חָמְקוּ הִיא וְאַחְיוֹתֶיהָ מִפֶּתַח הַשָׁמַיִם וּבָאוּ לַאֲגַם זֶה, לִטְבּוֹל מְעַט בְּמֵימָיו, לִשְׂחוֹת וְלֵהָנוֹת מִן הַחֹפֶשׁ.
הַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת סִיְמָה אֶת דְבָרֶיהָ. וּלְפֶתַע הֵצִיצָה מִסָבִיב וְרָאֲתָה כִּי אַחְיוֹתֶיהָ פָּרְחוּ וְאֵינָן. אֵין זֹאת וְהֶאֱרַכְתִּי יָתֵר עַל הַמִדָה בְּסִפּוּרִי אָמְרָה עַתָּה אֶצְטָרֵךְ לַחֲזוֹר לְבַדִי.
אָמַר לָהּ הָרוֹעֶה: נַעֲרָה יָפָה! הִשָׁאֲרִי עִמִי. הֲרֵי אֵין חַיַיִךְ בַּשָׁמַיִם מְשֻׁפָּעִים בְּתַעֲנוּגוֹת. נוּכַל לַעֲבוֹד וּלְהָקִים לָנוּ מִשְׁפָּחָה, וַאֲנִי אֶשְׁתַּדֵל בְּכָל לִבִּי לְהַנְעִים אֶת זְמַנֵךְ.
הִרְכִּינָה הַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת אֶת רֹאשָׁהּ וְשָׁקְעָה בְּהִרְהוּרִים. לְבַסוֹף אָמְרָה:
צָדַקְתָּ, הָרוֹעֶה. כִּדְבָרֶיךָ אֶעֱשֶׂה.
הֵם שִׁלְבוּ יְדֵיהֶם זוֹ בָּזוֹ וְהִתְנַהֲלוּ בְּמוֹרַד הָהָר, עַד אֲשֶׁר הִגִיעוּ לַסֻכָּה. הֵבִיא הָרוֹעֶה אֶת הַנַעֲרָה אֶל הַתְּאוֹ וְאָמַר לָהּ: הַכִּירִי־נָא, חֲבִיבָתִי. זֶהוּ חֲבֵרִי הַטוֹב בְּיוֹתֵר.
טָפְחָה הַנַעֲרָה בְּחִבָּה עַל צַוַאר הַתְּאוֹ וְהַלָז הִסְתַּכֵּל בָּהּ כְּאוֹמֵר: “אָכֵן, נַעֲרָה טוֹבָה אַתְּ. אֻשַׁרְתִּי שֶׁיְדִידִי הָרוֹעֶה זָכָה בָּךְ!”
ג
הָרוֹעֶה עָבַד בַּשָׂדֶה וְהַנַעֲרָה סִיְעָה בְּיָדוֹ. שְׁנֵיהֶם הָיוּ חֲרוּצִים, שָׁקְדוּ עַל עֲבוֹדָתָם וְרָאוּ בְּרָכָה בַּעֲמָלָם.
לְאַחַר שָׁנִים מִסְפָּר נוֹלְדוּ לַָהֶם בֵּן וּבַת. וּמִשֶׁגָדְלוּ, סִפְּרָה לָהֶם אִמָם עַל אוֹדוֹת הַשָׁמַיִם וְהַכּוֹכָבִים הַמְנַצְנְצִים, וּמַדוּעַ הֶעֱדִיפָה לִחְיוֹת בַּת־חוֹרִין עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְהָיוּ הַיְלָדִים מַקְשִׁיבִים רַב־קֶשֶׁב לְדִבְרֵי אִמָם וּמִתְרַפְּקִים עָלֶיהָ בְּחִבָּה. הָאִשָׁה הַצְְעִירָה הָיְתָה מְאֻשֶׁרֶת לְמַדַי, אִם כִּי בַּלֵילוֹת יֵשׁ וְהָיְתָה מְקִיצָה בְּפַחַד סָתוּם. הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁסָבָתָהּ, אֱלִילַת הַמַעֲרָב, תִּמְצָא אוֹתָהּ וְתַחְזִירָהּ בְּעַל־כָּרְחָה לַשָׁמַיִם.
יוֹם אֶחָד לָעַס הַתְּאוֹ הַזָקֵן אֶת הָעֵשֶׂב בַּשָׂדֶה וְהִנֵה פָּתַח שׁוּב אֶת פִּיו וְאָמַר לָרוֹעֶה:
לְדַאֲבוֹנִי לֹא אוּכַל עוֹד לְסַיֵעַ לְךָ בַּעֲמָלְךָ. זָקַנְתִּי וְהִגִיעַ סוֹפִי.
דְמָעוֹת נִתְגַלְגְלוּ מֵעֵינֵי הַתְּאוֹ. וְהוּא הוֹסִיף וְדִבֵּר:
כְּשֶׁאָמוּת, פְּשֹׁט אֶת עוֹרִי וּשְׁמֹר אוֹתוֹ הֵיטֵב, בְּעֵת צָרָה לְבַשׁ אוֹתוֹ וְהוּא יַצִילְךָ מֵרַע.
הַתְּאוֹ גָנַח עוֹד גְנִיחָה אַחַת וּמֵת. הָאִשָׁה וּבַעֲלָהּ בָּכוּ עָלָיו הַרְבֵּה. אָז הִפְשִׁיט הָרוֹעֶה אֶת עוֹרוֹ וּלְאַחַר מִכֵּן קָבַר אֶת הַתְּאוֹ בְּצֶלַע הָהָר, מֵאֲחוֹרֵי סֻכָּתָם.
ד
וֶאֱלִילַת־הַמַעֲרָב לֹא שָׁקְטָה כָּל אוֹתָם יָמִים. הִיא כָּעֲסָה כַּעַס רַב עַל נֶכְדָתָהּ, הַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת, שֶׁהֵעֵֵזָה לִמְרוֹד בָּהּ וּלְהִשָׁאֵר עַל הָאָרֶץ. הָאֱלִילָה נִשְׁבְּעָה לִתְפּוֹס אֶת הַנַעֲרָה וּלְהַעֲנִישׁ אוֹתָהּ קָשֶׁה. עַל כֵּן שָׁלְחָה שְׁלִיחִים רַבִּים לְחַפֵּשׂ אַחַר הַנַעֲרָה. שֶׁעִקְבוֹתֶיהָ אָבְדוּ. יָמִים רַבִּים חִפְּשׂוּ הַשְׁלִיחִים וּלְבַסוֹף נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַנַעֲרָה הָאוֹרֶגֶת נִשְׂאָה לָרוֹעֶה. מִיָד בִּשְׂרוּ אֶת הַדָבָר לֶאֱלִילַת הַמַעֲרָב.
וְזוֹ חֲמָתָהּ בָּעֲרָה בָּהּ לְהַשְׁחִית. הִיא יָרְדָה אֶל סֻכַּת הָרוֹעֶה, תָּפְסָה אֶת נֶכְדָתָהּ וְהֵחֵלָה גוֹרֶרֶת אוֹתָהּ אַחֲרֶיהָ.
רָאוּ הַיְלָדִים שֶׁאִמָם בְּסַכָּנָה וְחָשׁוּ לְעֶזְרָתָהּ, אַךְ הָאִשָׁה הַזְקֵנָה דָחֲפָה אוֹתָם בְּגַסוּת מֵעַל פָּנֶיהָ.
רָצוּ הַיְלָדִים וְהִזְעִיקוּ אֶת הָאָב. אוּלָם, מִשֶׁבָּא הָרוֹעֶה מִן הַשָׂדֶה, לֹא מָצָא עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ.
וְהִנֵה הִשְׁגִיחַ בְּאִשְׁתּוֹ, שֶׁנִגְרְרָה עַל־יְדֵי אֱלִילַת הַמַעֲרָב.
הָמוּם וּמְלֵא־יֵאוּשׁ נִצַב הָרוֹעֶה תַּחְתָּיו. כֵּיצַד יַשִׂיג אֶת הָאִשָׁה הַזְקֵנָה שֶׁגָזְלָה מִמֶנוּ אֶת אִשְׁתּוֹ וּמִילָדָיו אֶת אִמָם?
וּלְפֶתַע נִזְכַּר בְּעוֹר הַתְּאוֹ וּבַעֲצָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל יְדִידוֹ בְּטֶרֶם נָפַח הַלָז אֶת נַפְשׁוֹ.
לָבַש אֶת עוֹר הַתְּאוֹ וְנִתְעוֹפֵף לַמְרוֹמִים. וְהִנֵה הִשְׁגִיחַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁנִגְרְרָה עַל יְדֵי אֱלִילַת הַמַעֲרָב. קָרָא לָהּ. וְגַם יְלָדָיו קָרְאוּ לְאִמָם, אוּלָם לְלֹא־הוֹעִיל. אֱלִילַת הַמַעֲרָב שָׁלְפָה אֶבֶן יְרֻקָה מִשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהִתְוְתָה בָּהּ קַו לְאֹרֶךְ הַשָׁמַיִם. מִיָד נוֹצַר נָהָר רְחַב־יָדַיִם, שֶׁחָסַם אֶת דַרְכּוֹ שֶל הָרוֹעֶה אֶל אִשְׁתּוֹ.
הָיָה זֶה שְׁבִיל הֶחָלָב.
מֵאָז נִשְׁאַר הָרוֹעֶה מֵעֵבֶר מִזֶה שֶׁל שְׁבִיל הֶחָלָב וּמִן הַצַד הַשֵׁנִי נִשְׁאֲרָה אִשְׁתּוֹ. הֵם נֶהֶפְכוּּ לִשְׁנֵי כּוֹכָבִים, מִשְׁנֵי צִדֵי שְׁבִיל הֶחָלָב.
כָּךְ הֶעֱנִישָׁה אֱלִילַת הַמַעֲרָב אֶת הַנַעֲרָה הַמַרְדָנִית. אַךְ זוֹ לֹא נִכְנְעָה! הִיא נֶהֶפְכָה אָמְנָם לְכוֹכָב, אוּלָם פַּעַם אַחַת בַּשָׁנָה, בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי אֲשֶׁר בַּחֹדֶשׁ הַשְׁבִיעִי, הִיא נִפְגֶשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ, עַל אַף הַמִכְשׁוֹלִים הָרַבִּים שֶׁבֵּינֵיהֶם. וְאִם תַּקְשִׁיבוּ יָפֶה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, תִּקְלְטוּ אֶת לַחֲשָׁם, לַחַשׁ חֲרִישִׁי שֶׁל זוּג נֶאֱהָבִים.
יוֹם אֶחָד קִבֵּל מֶלֶךְ סִיַאם מִנְחָה מִידִידוֹ בַּמֶרְחַקִים: עֶשְׂרִים אֲגַרְטְלֵי בְּדֹלַח. וְהָיוּ הָאֲגַרְטֵלִים מְלֶאכֶת־מַחְשֶׁבֶת, עַיִן לֹא רָאֲתָה כַּפִּתּוּחִים הַמֻפְלָאִים שֶׁפֻּתְּחוּ בְּדָפְנוֹתֵיהֶם בְּיָד־אֳמָן. צִוָה הַמֶלֶךְ לְפַנוֹת חֶדֶר מְיֻחָד בְּגַנְזַכָּיו וּמְשָרֵת אֶחָד הָפְקַד עַל הָאֲגַרְטֵלִים, לְנַקוֹתָם מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְלִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם כְּעַל בָּבַת עֵינוֹ.
הָיָה הַמְשָׁרֵת שׁוֹקֵד עַל מְלַאכְתּוֹ בִּזְהִירוּת רַבָּה. אוּלָם יוֹם אֶחָד כָּשְׁלָה רַגְלוֹ וְהוּא הִפִּיל אַרְצָה אֲגַרְטֵל אֶחָד שֶׁנִשְׁבַּר לִרְסִיסִים.
חָרָה אַפּוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ וַיְצַוֶה לִכְרוֹת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמְשָׁרֵת הָרַשְׁלָן.
בְּאוֹתָם יָמִים חַי בְּסִיאַם אָדָם אֶחָד מֻפְלָג בְּזִקְנָה וְחָכְמָה. שָׁמַע הַיָשִׁישׁ אֶת גְזֵרַת הַמֶלֶךְ, נָטַל מַטֵהוּ וַיְכַתֵּת רַגְלָיו לָאַרְמוֹן.
אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ אָמַר הַיָשִׁישׁ יוֹדֵעַ אֲנִי לְתַקֵן אֶת הָאֲגַרְטֵל שֶׁנֻפַּץ. אָנָא, הֲבִיאֵנִי לַחֲדַר הַגַנְזָךְ בּוֹ שְׁמוּרִים יֶתֶר הָאֲגַרְטֵלִים וַאֲנִי אַדְבִּיק אֶחָד לְאֶחָד אֶת הָרְסִיסִים עַד שֶׁאִישׁ לֹֹא יַכִּיר כִּי אָמְנָם נִשְׁבַּר הַכְּלִי הַיָקָר.
שָׂמַח הַמֶלֶךְ שִׂמְחָה רַבָּה וַיֵרֶד עִם הַיָשִׁישׁ לְגַנְזַכּוּ. עַל גַבֵּי שֻׁלְחַן־מִדוֹת עָמְדוּ בְּשׁוּרָה תִּשְׁעָה־עָשָׂר הָאֲגַרְטֵלִים, מְכֻסִים יְרִיעַת מֶשִׁי.
שָׁלַח הַיָשִׁישׁ יַד שְׂמֹאלוֹ וְהֵסִיר אֶת הַיְרִיעָה וּבִימִינוֹ הִפִּיל אַרְצָה בִּתְנוּפָה אַחַת אֶת כָּל הָאֲגַרְטֵלִים כֻּלָם עַד כִּי נִשְׁבְּרוּ לִמְכִתּוֹת קְטַנוֹֹת.
אָמַר הַיָשִׁישׁ לַמֶלֶךְ:
לֹא תִּשְׁעָה־עָשָׂר אֲגַרְטֵלִים הָיוּ כָּאן אֶלָא תִּשְׁעָה־עָשָׂר רוֹצְחִים. מֻקְדָם אוֹ מְאֻחָר הָיוּ מְשָׁרְתֶיךָ מַפִּילִים אוֹתָם וְאַתָּה הָיִיתָ גוֹזֵר עֲלֵיהֶם דִין מָוֶת. מוּטָב שֶׁתַּהֲרֹג אוֹתִי, אֶת הָאֶחָד, בִּמְקוֹם הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר. אֲשֶׁר לִי, אֵינִי מֵצֵר עַל יָמַי. אִישׁ יָשִׁישׁ אֲנִי וְהִגַעְתִּי עַד קֵץ דַרְכִּי.
שָׁמַע הַמֶלֶךְ אֶת דִבְרֵי הַיָשִׁישׁ וְנִכְלַם. מִיָד צִוָה לִקְרוֹא דְרוֹר לַמְשָׁרֵת שֶׁנִדוֹן לְמָוֶת וְאֶת יְדֵי הַיָשִׁישׁ מִלֵא מַתָּנוֹת לָרֹב וַיְשַׁלְחֵהוּ מֵעַל פָּנָיו.
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הִתְיַשֵׁב אָדָם אֶחָד בְּיַרְכְּתֵי יַעַר גָדוֹל. הָיָה הָאָדָם יְחִידִי וְהַחַיוֹת בַּיַעַר רַבּוֹת מִסְפוֹר. הוּא גוּפוֹ עָרֹם וְנִתָּן לִפְגִיעָה וּבְפִיו אֵין מַלְתָּעוֹת טוֹרְפוֹת וּלְאֶצְבְּעוֹתָיו אֵין צִפָּרְנַיִם דוֹרְסוֹת, וְהֵן מְכֻסוֹת פַּרְוָה סְמִיכָה וּמִטֶבַע בְּרִיָתָן עֲשׂוּיוֹת לִטְרוֹף וְלִדְרוֹס. לֹא יִפָּלֵא שֶׁהָאָדָם נִרְאָה חַלָשׁ וַחֲסַר אוֹנִים לְעֻמַת הַחַיוֹת שֶׁהָיוּ תְּמֵהוֹת בְּלִבָּן: כֵּיצַד הֵעֵז יְצוּר רָפֶה זֶה לְהִתְיַשֵֵֵֵׁב בְּקִרְבָתָן?
אָמַר הַקַרְנָף: אֶרְקַע בְּרַגְלִי וְאַפִּיל אֶת הָאָדָם לָאָרֶץ.
אָמַר הָאַרְיֵה: וַאֲנִי בְּכַפְתּוֹר זְנָבִי אַכְרִיעוֹ.
אָמַר הַשׁוּעָל: וְשֶׁמָא יֵשׁ בּוֹ, בָּאָדָם, עָצְמָה וְכֹחַ שֶׁאָנוּ לֹא שֶׁעַרְנוּם? שֶׁאִלוּלֵא כֵּן הֲרֵי הָיָה מִתְיָרֵא מִפָּנֵינוּ!
מֵאָז וּמִתָּמִיד כִּבְּדוּ הַחַיוֹת אֶת פִּקְחוּתוֹ שֶׁל הַשׁוּעָל וְהָיוּ מִתְחַשְׁבוֹת בְּדַעְתּוֹ. עַתָּה, בְּשָׁמְעָן אֶת דְבָרָיו, שָׁקְעוּ בְּהִרְהוּרִים וּלְבַסוֹף הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת אֶל הָאָדָם וּלְהִוָכַח בַּמֶה כֹּחוֹ וְחָסְנוֹ.
רִאשׁוֹן הִתְיַצֵב הַפִּיל לִפְנֵי הָאָדָם.
הָבָה נֵאָבֵק אָמַר הַפִּיל מִתְאַוֶה אֲנִי לָדַעַת מִי מִשְׁנֵינוּ חָזָק יוֹתֵר.
נִיחָא אָמַר הָאָדָם בְּכָל עֵת תָּמִיד מוּכָן אֲנִי לְהֵאָבֵק אִתְּךָ. אֶלָא שֶׁעַתָּה לֹא נוֹחַ לִי.
וּמִשׁוּם מָה לֹא נוֹחַ לְךָ עַתָּה? תָּמַהּ הַפִּיל.
מִשׁוּם שֶׁעָסוּק אֲנִי וְיָדַי מְלֵאוֹת מְלָאכָה הֵשִׁיב הָאָדָם חָיָב אֲנִי לְחַזֵק אֶת בֵּיתִי.
הִתְפַּלֵא הַפִּיל:
בֵּיתְךָ נִרְאֶה מוּצָק לְמַדַי. לְשֵׁם מָה תַּעֲמֹל בְּחִזוּקוֹ?
הֵשִׁיב הָאָדָם:
וְכִי לֹא שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהָעֲנָנִים סְמוּקִים הָיוּ אֶמֶשׁ בִּשְׁעַת הַשְׁקִיעָה? סִימָן הוּא שֶׁהַיוֹם תִּתְחוֹלֵל סְעָרָה. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבֵּיתִי לֹא יַעֲמֹד בְּרוּחַ־סוֹעָה וְיִתְמוֹטֵט.
וְהַפִּיל תָּמַהּ וְאָמַר:
הַאָמְנָם יִתְמוֹטֵט בַּיִת גָדוֹל שֶׁכָּזֶה?
אָמַר הָאָדָם: אַף אִם יִהְיֶה גָדוֹל פִּי שִׁבְעָה, לֹא יַחֲזִיק מַעֲמָד בְּרוּחַ זַלְעָפוֹת.
הִרְכִּין הַפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ הַכָּבֵד וְנִתְהַרְהֵר. לְבַסוֹף אָמַר וְקוֹלוֹ מַבִּיעַ דְאָגָה:
חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁרוּחַ כָּזוֹ עֲשׂוּיָה לְהַפִּיל אַף אוֹתִי. שֶׁמָא יוֹדֵעַ אַתָּה מַה שׂוּמָה עָלַי לַעֲשׂוֹת?
יוֹדֵעַ הֵשִׁיב הָאָדָם.
אִם כֵּן, עֲזֹר לִי אָמַר הַפִּיל וִיהֵא לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁאַף אֲנִי אֶעֱמֹד לְךָ בִּשְׁעַת צָרָה.
אָמַר הָאָדָם:
בְּעִמְקֵי הַיַעַר צוֹמְחִים מְטַפְּסִים סְבוּכִים, חֲזָקִים כַּחֲבָלִים. לֵךְ לַיַעַר וְהָבֵא לִי צְרוֹר מְטַפְּסִים כָּאֵלֶה. הֵבִיא הַפִּיל אֶת הַמְטַפְּסִים. הֶעֱמִידוֹ הָאָדָם בֵּין חֲמִשָׁה גִזְעֵי אִילָנוֹת וְכָפַת כָּל רֶגֶל לַגֶזַע. וְגַם אֶת הַחֶדֶק קָשַׁר הֵיטֵב לַגֶזַע הַחֲמִישִׁי.
עַתָּה נַסֵה לְהִנָתֵק אָמַר הָאָדָם.
אָזַר הַפִּיל אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו, נִתְמַתַּח, נִתְחַבֵּט, אַךְ הַמְטַפְּסִים חֲזָקִים הָיוּ וְלֹא הִנִיחוּ לוֹ לָזוּז.
הַפַּעַם אֵינְךָ צָרִיךְ לַחֲשׁוֹשׁ מִפְּנֵי הָרוּחַ אָמַר הָאָדָם הוּא לֹא יִפְגַע בְּךָ לְרָעָה.
לַמָחֳרָת יָצָא הַנָמֵר, שֶׁחַי בְּאוֹתוֹ יַעַר, לְשַׁחֵר לַטֶרֶף. מִשֶׁהִגִיעַ לְיַרְכְּתֵי הַיַעַר, הִשְׁגִיחַ בְּשׁוֹר מְגֻדָל שֶׁמָשַׁךְ מַחֲרֵשָׁה כְּבֵדָה. הָאָדָם הִפְסִיעַ מֵאֲחוֹרֵי הַשׁוֹר וְהָיָה מַצְלִיף בּוֹ בְּשׁוֹט.
הִתְפַּלֵא הַנָמֵר וְאָמַר לַשׁוֹר:
תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, שֶׁמַנִיחַ אַתָּה לָאָדָם לִרְדוֹת בְּךָ וּלְהַעֲבִידְךָ בְּפָרֶךְ. הֲרֵי חָזָק הִנְךָ לְאֵין עֲרוֹךְ מִן הָאָדָם. קוּם וְהַכֵּהוּ נָפֶשׁ!
טָעוּת בְּיָדְךָ הֵשִׁיב הַשׁוֹר הָאָדָם קָטָן אָמְנָם, אַךְ כֹּחוֹ גָדוֹל.
אַךְ הַנָמֵר לֹא הֶאֱמִין לְדִבְרֵי הַשׁוֹר. הוּא קָרַב אֶל הָאָדָם וְאָמַר לוֹ:
הֻגַד לִי כִּי רַב כֹּחֲךָ. רוֹצֶה אֲנִי לְהִוָכַח בָּזֶה בְּמוֹ עֵינַי. אָנָא, הַרְאֵהוּ לִי.
נִיחָא הֵשִׁיב הָאָדָם מוּכָן וּמְזֻמָן אֲנִי לְהַרְאוֹתוֹ לְךָ. אֶלָא שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אֶת כֹּחִי בַּבַּיִת. אִם תּוֹאִיל לְחַכּוֹת כָּאן, אֵלֵךְ לְבֵיתִי וַאֲבִיאוֹ.
לֵךְ אָמַר הַנָמֵר אֲנִי אֲחַכֶּה.
חוֹשֵׁשְׁנִי סָח הָאָדָם שֶׁאַתָּה בֵּינָתַיִם תִּטְרֹף אֶת הַשׁוֹר. וַאֲנִי לֹא אוּכַל לְהַסְכִּים לָזֹאת, שֶׁהַשׁוֹר הוּא עוֹזְרִי הַנֶאֱמָן.
לֹא אֶטְרֹֹף קָרָא הַנָמֵר בְּהֵן־צִדְקִי שֶׁלֹֹא אֶטְרֹף!
מַה תֹּקֶף לְהֵן־צֶדֶק שֶׁל נָמֵר שָׁעָה שֶׁמֵעָיו מְהַמִים מֵרָעָב?
חִיֵךְ הָאָדָם לֹא, לֹא אוּכַל לָלֶכֶת. אוּלָם, אִם אָמְנָם עַזָה תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת אֶת כֹּחִי, הַרְשֵׁנִי לִקְשׁוֹר אוֹתְךָ.
הַנָמֵר הִסְכִּים.
אָז נָטַל הָאָדָם מִן הַמְטַפְּסִים שֶׁנִשְׁאֲרוּּ לוֹ וְכָפַת אֶת הַטוֹרֵף לְגִזְעֵי אִילָנוֹת. מִשֶׁסִיֵם מְלַאכְתּוֹ, פָּרַץ בִּצְחוֹק מְלַגְלֵג. נִתְבַּהֵל הַנָמֵר מִצְחוֹק הָאָדָם וְהֵחֵל מְפַרְפֵּּר בְּקִשׁוּרָיו. אַךְ כֹּחוֹ לֹא עָמַד לוֹ לְהִשְׁתַּחְרֵר.
אָמַר הַשׁוֹר:
וַהֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ: רַב־עָצְמָה הוּא הָאָדָם.
שָׁמְעוּ חַיוֹת הַיַעַר מַה שֶׁעָלְתָה לַפִּיל וְלַנָמֵר וְנִתְכַּנְסוּ כֻּלָן וְהִתְיַצְבוּ לִפְנֵי הָאָדָם. אָמְרוּ לוֹ:
הִכְרַעְתָּ אָמְנָם אֶת הַפִּיל וְאֶת הַנָמֵר. אַךְ אָנוּ לֹא נִשְׁקֹט עַד אִם נֵדַע בַּמֶה סוֹד כֹּחֲךָ. הָבָה נֵאָבֵק.
הֵשִׁיב הָאָדָם:
בּוֹאוּ בְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים וַאֲנִי אֵאָבֵק עִם כֻּלְכֶן בְּיַחַד.
חָזְרוּ הַחַיוֹת לַעֲבִי הַיַעַר וְהָאָדָם לֹא יָשַׁב בְּחִבּוּק־יָדַיִם. הוּא חִזֵק אֶת בֵּיתוֹ וּבִצְרוֹ הֵיטֵב. מִקֵץ שְׁלשָׁה יָמִים, מִשֶׁבָּאוּ הַחַיוֹת אֶל הָאָדָם, אָמַר לָהֶם:
אֲנִי אֶכָּנֵס לְבֵיתִי, וְאַתֶּן עֲשֵׂינָה בִּי כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶן.
נִכְנַס הָאָדָם לְבֵיתוֹ וְהִבְרִיחַ יָפֶה אֶת דַלְתּוֹ. וְהַחַיוֹת הִתְרוֹצְצוּ מִסָבִיב שָׁעָה אֲרֻכָּה, בִּרְצוֹתָן לְהָצִיץ פְּנִימָה. אַךְ לַשָׁוְא: פִּתְחֵי הַבַּיִת מוּגָפִים הָיוּ הֵיטֵב. לְבַסוֹף נִתְעַיְפוּ הַחַיוֹת וְאָמְרוּ לָאָדָם:
אֵין זֶה נָאֶה מִצִדְךָ שֶׁהִשְׁאַרְתָּנוּ בַּחוּץ. הַכְנִיסֵנוּ הַבַּיְתָה! רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת אֶת כֹּחֲךָ.
וְהָאָדָם הִסְכִּים אַף לָזֶה.
נִכְְנְסוּ כָּל הַחַיוֹת כֻּלָן לְתוֹךְ הַבַּיִת וְהָאָדָם נִזְדָרֵז, יָצָא הַחוּצָה וְחָסַם אֶת הַדֶלֶת בְּגֶזַע מוּצָק שֶׁל אִילָן כָּרוּת.
הִתְחַבְּטוּ הַחַיוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, דָחֲקוּ בַּקִירוֹת וּבַפֶּתַח, אַךְ כְּכָל שֶׁהִתְאַמְצוּ לֹא הִצְלִיחוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִשִׁבְיָן. לְבַסוֹף נִכְנְעוּ וְאָמְרוּ לָאָדָם:
אָכֵן רַב־עֱזוּז אַתָּה וְאִלוּלֵא חָזִינוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֶת תְּנוּפַת יָדְךָ, לֹֹא הָיִינוּ מַאֲמִינוֹת. עַתָּה הַנִיחֵנוּ לַחֲזוֹר לַיַעַר וּלְעוֹלָם לֹא נָצִיק לְךּ.
וּמֵאָז הוֹדוּ הַחַיוֹת בְּכֹחוֹ שֶׁל הָאָדָם. אֵלֶה בָּאוּ אֵלָיו וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ לוֹ, וְהָיוּ מְסַיְעוֹת עִמוֹ בְּכָל עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת וְהַשָׂדֶה, וַאֲחֵרוֹת שֶׁלֹא נָתְנוּ צַוָארָן בְּעֻלוֹ נִסְתַּתְּרוּ בַּעֲבִי הַיַעַר וּמוֹרָאוֹ שֶׁל הָאָדָם הָיָה עֲלֵיהֶן בְּכָל עֵת תָּמִיד.
בְּרַמִין אֶחָד כָּרָה בְּאֵר בָּעֲרָבָה. וְהַבְּרִיוֹת, שֶׁהָיוּ מִזְדַמְנִים לְשָׁם בְּדַרְכָּם, הָיוּ שׁוֹאֲבִים בְּכַּד אֶת מֵי הַבְּאֵר הַצוֹנְנִים וּמְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים:
– הַלֵל לָאָדָם הַטוֹב שֶׁדָאַג לְעוֹבְרֵי־אֹרַח. גַם בְּאֵר כָּרָה וְגַם כַּד הִתְקִין לְהַרְווֹת נֶפֶשׁ צְמֵאָה.
פַּעַם אַחַת עָבַר תַּן לְיַד הַבְּאֵר. גָמַע מִן הַמַיִם, וּמִשֶׁסִיֵם, תָּקַע רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַכַּד וְהֵחֵל מַכִּישׁ בּוֹ בְּשֹׁקֶת הַבְּאֵר. וְלֹא נָחָה דַעְתּוֹ עַד שְׁרֻסַק הַכַּד וְהִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים.
– מַדוּעַ שִׁבַּרְתָּ אֶת הַכַּד? – שָׁאַל
עַכְבָּר־הַשָׂדֶה – כֵּיצַד יַרְווּ עַתָּה עוֹבְרֵי־אֹרַח אֶת צִמְאוֹנָם?
– מַה לִי עוֹבְרֵי־אֹרַח? – קָרָא הַתַּן – נִפַּצְתִּי אֶת הַכַּד מִשׁוּם שֶׁאוֹהֵב אֲנִי לְשַׂחֵק בִּמְכִתּוֹת חֹמֶר.
רָאָה הַבְּרַמִין שֶׁכַּדוֹ נִשְׁבַּר וְהִתְקִין שֵׁנִי תַּחְתָּיו. אוּלָם גַם הַפַּעַם בָּא הַתַּן, הִרְוָה צִמְאוֹנוֹ וְאַחַר תָּקַע רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַכַּד וְשִׁבְּרוֹ לִרְסִיסִים.
– רְאֵה מַעֲשֵׂה תָּקְפִּי וּגְבוּרָתִי! – קָרָא הַתַּן לְעַכְבָּר־הַשָׂדֶה – הַבְּרַמִין טָרַח שְׁלשָׁה יָמִים תְּמִימִים עַל הַתְקָנַת הַכַּד וַאֲנִי נִפַּצְתִּיו כְּהֶרֶף־עַיִן! חֲסַר־אוֹנִים הוּא הָאָדָם לְעֻמָתִי, מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִשְׁבָּר.
רָאָה הַבְּרַמִין מֶה עָלְתָה לוֹ לַכַּד הַשֵׁנִי וְהֶחְלִיט לִבְדוֹק מִי הוּא הַמִתְנַכֵּל לְעוֹבְרֵי־הָאֹרַח הַצְמֵאִים. טָרַח וְהִתְקִין כַּד שְׁלִישִׁי, הִצִיבוֹ עַל פִּי הַבְּאֵר וְהִסְתַּתֵּר בְּקִרְבַת־מָקוֹם. לֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וְהַתַּן בָּא בִּמְרוּצָה וְהַבְּרַמִין רָאָה מִמַחְבּוֹאוֹ כֵּיצַד הוּא מְנַפֵּץ אֶת הַכְּלִי.
אָמַר הַבְּרַמִין בְּלִבּוֹ:
– רָשָׁע מְרֻשָׁע הוּא הַתַּן. בְּדִין הוּא שֶׁאַעֲנִישׁוֹ.
וְשׁוּב טָרַח שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים, אֶלָא שֶׁהַפַּעַם הִתְקִין כַּד מֵעֵץ. וְהָיָה פִּי הַכַּד צַר לְמַדַי וְדָפְנוֹתָיו מִשְׁתַּפְּעִים כְּלַפֵּי פְּנִים. יָדוֹעַ יָדַע הַבְּרַמִין: בְּדֵי־עָמָל יַצְלִיחַ הַתַּן לִתְקוֹע רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַכַּד, אוּלָם לְאַחַר הַמַכָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיַכֶּה בַּכְּלִי, יַחֲלִיק רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַדְפָנוֹת הַמְשֻפָּעִים וְלֹא יוּכַל עוֹד לְחַלְצוֹ.
עִם שְׁקִיעַת הַחַמָה הִגִיעַ הַתַּן אֶל הַבְּאֵר. הוּא שָׁתָה לִרְוָיָה, אַחַר תָּקַע רֹאשׁוֹ אֶל תוֹךְ הַכַּד וְהֵחֵל מַטִיחַ אוֹתוֹ אֶל שֹׁקֶת הַבְּאֵר. חָבַט וְחָבַט וְהַכַּד שָׁלֵם הָיָה, אַף לֹא נִסְדַק.
נִתְיַגַע הַתַּן, וְאָמַר לַחֲלוֹץ רֹאשׁוֹ מְתוֹךְ הַכַּד. אַךְ לַשָוְא! דוֹמֶה וְדָפְנוֹת הַכְּלִי אֲחָזוּהוּ כְּבִצְבָתוֹת.
– לֹא כַּד הוּא, אֶלָא מַלְכֹּדֶת! – פָּלְחָה מַחֲשָׁבָה אֶת לִבּוֹ – אָרוּצָה לֶהָרִים וַאֲנַפְּצוֹ אֶל הַסְלָעִים.
אַךְ אֵין זֶה קַל לָרוּץ כְּשֶׁרֹאשְׁךָ נָתוּן בְּתוֹךְ כַּד. הָיָה הַתַּן מוֹעֵד וְכוֹשֵׁל בְּמַהֲמוֹרוֹת. סָבוּר הָיָה שֶׁרָץ הוּא לְעֵבֶר הֶהָרִים, אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר חָצָה אֶת הַדֶרֶךְ שֶׁהוֹבִילָה לִקְצֵה הָעֲרָבָה.
כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה הִתְרוֹצֵץ הַתַּן, וּמִשֶׁהֵאִיר הַשַׁחַר, יָגֵעַ הָיָה עַד מָוֶת וְהֶחְלִיט לָפוּשׁ קִמְעָה. בָּטוּחַ הָיָה שֶׁהִנֵה הִגִיעַ אֶל הֶהָרִים וְעוֹד מְעַט־קָט יִשְׁתַּחְרֵר מֵהַכַּד שֶׁאָחַז בְּרֹאשׁוֹ וְלֹא הִרְפָּה.
אוּלָם צְפוּיָה הָיְתָה לוֹ לַתַּן אַכְזָבָה אֲיֻמָה: לֹא לֶהָרִים הִגִיעַ אֶלָא לִכְפָר אֶחָד. רָאוּהוּ הַכְּלָבִים וְהִשְׂתָּעֲרוּ עָלָיו וּקְרָעוּהוּ לִגְזָרִים. כָּךְ בָּא הַתַּן הַמְרֻשָׁע עַל עָנְשׁוֹ.
אַךְ אֵין זֶה קַל לָרוּץ כְּשֶׁרֹאשְׁךָ נָתוּן בְּתוֹךְ כַּד
מַעֲשֶׂה בַּחֲמוֹר אֶחָד שׁאִתְרַע מַזָלוֹ וְנִקְלַע לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם עָנִי וְאֶבְיוֹן. וְהָיָה בְּעָלָיו מַעֲבִידוֹ בְּפֶרֶךְ מֵהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. וּבַלַיְלָה, מִשֶׁזָכָה הַחֲמוֹר לָנוּח קִמְעָה מִיגִיעוֹ עַל־יַד אֲבוּסוֹ, לֹא מָצָא בּוֹ אֶלָּא קַמְצוּץ תֶּבֶן. הָיָה גוּפוֹ מִדַלְדֵל מִיוֹם לְיוֹם, כְּרֵסוֹ נְפוּלָה וּגְרָמָיו בּוֹלְטִים כְּשַׁפּוּדִים וְכָל רוֹאָיו מִתְקַלְסִים בּוֹ וּמְכַנִים אוֹתוֹ “חֲמוֹר גָרֶם”.
הֶעֱלָה הַחֲמוֹר טִינָה בְּלִבּוֹ עַל בְּעָלָיו. אָמַר לְעַצְמוֹ: עַד מָתַי אֶתְעַנֶה תַּחַת יָדוֹ שֶׁל זֶה? רַק זוֹ בִּלְבַד שֶאֶשַׂבַּע מַמְרוֹרִים וְאֶהְיֶה לְבוּז וְלִשְׁנִינָה בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת. גָדוֹל וְרָחָב הוּא הָעוֹלָם וַחֲזָקָה עַל חֲמוֹר שֶכְּמוֹתִי שֶׁאֶמְצָא לִי אֶת מְזוֹנוֹתַי בְּלֹא נוֹגֵשׂ וּמַעֲבִיד.
כִּרְסֵם אֶת אַפְסָרוֹ וְנִתַּק מֵאֲבוּסוֹ, נָשָׂא רַגְלָיו וְשָׁעָט לְמֶרְחַקִים, עַד שֶׁהִרְחִיק מִיִשׁוּבָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם וְהִגִיעַ לְבִקְעָה אַחַת מֻקֶפֶת מֵעֲבָרֶיהָ הָרִים גְדוֹלִים.
נֶעֱצַר הַחֲמוֹר וּמַבָּטָיו בּוֹהִים מִסָבִיב: פֶּלֶג זַךּ גִלְגֵל אֶת מֵימָיו בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה, וְעַל גְדוֹת הַפֶּלֶג הִשְׂתָּרְעוּ כָּרֵי דֶשֶׁא יְרֻקִים וּדְשֵׁנִים, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם וּמַטְעַמִים לַחֵךְ. אָמַר הַחֲמוֹר: כָּל עוֹד יַצְמִיחוּ כָּרִים אֵלֶה אֶת דִשְׁאָם, מֻבְטָחִים מְזוֹנוֹתַי. הֲרֵינִי מִשְׁתַּכֵן בְּמָקוֹם זֶה וְאָנוּחַ מִשְׁנוֹת יְגִיעִי.
וְלֹא יָדַע הַחֲמוֹר שֶמְעָרָה אַחַת, הַסְמוּכָה לַפֶּלֶג, מְשַׁמֶשֶׁת מִשְכָּן לְנָמֵר, שֶיָצָא לִפְנֵי שָׁעָה קַלָה לְשַׁחֵר לְטֶרֶף. סָעַד הַחֲמוֹר אֶת לִבּוֹ בַּדֶשֶׁא הָרַךְ, גָמַע לִרְוָיָה מִמֵי הַפֶּלֶג הַצוֹנְנִים וּבְהִתְגַלְגְלוֹ לַהֲנָאָתוֹ עַל פְּנֵי הַאֲדָמָה, זָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו: אָכֵן, אֵין מְאֻשָׁר כָּמוֹנִי!
עִם שֶהוּא מִתְעַנֵג בְּעִנוּגִים, חָזַר הַנָמֵר מִצֵידוֹ וְנִתְיַצֵב כְּנֶגֶדוֹ. נִתְבַּהֵל הַחֲמוֹר וְכִמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ מִמֶנוּ. מִיָד נִתַּר מִמְקוֹמוֹ וְזָקַף שְׁתֵּי אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת וְשִׁלַח לֶחָלָל נְעִירָה גְדוֹלָה, נְעִירַת אֵימָה וְתַחֲנוּנִים.
אוּלָם הַנָמֵר, שֶׁלֹא רָאָה מֵעוֹדוֹ חֲמוֹר, נִבְעַת מֵהַנְעִירָה וּפַלָצוּת אֲחָזַתּוֹ. מִיָד נָשָׂא רַגְלָיו וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ.
פָּגַע בְּשׁוּעָל. הִשְׁתַּחֲוָה הַשׁוּעָל לִפְנֵי פְּרִיץ־הַחַיוֹת וּשְׁאָלוֹ:
– מַה פֵּשֶׁר רִיצָתְךָ הַמְבֹהֶלֶת, אֲדוֹנִי?
הֵשִׁיב הַנָמֵר:
– בְּסָמוּךְ לִמְאוּרָתִי הוֹפִיעָה חַיָה אַחַת עֲנָקִית. אָזְנֶיהָ זְקוּפוֹת כִּרְמָחִים וְקוֹלָה כְּקוֹל הָרַעַם בַּגַלְגַל. מִשֶׁנָתְנָה קוֹלָהּ עָלָי נִכְנָס מֹרֶךְ בְּלִבִּי.
אָמַר הַשׁוּעָל:
– סַפֵּר נָא לִי מַה תָּאֳרָה שֶׁל חַיָה זוֹ.
סִפֵּר הַנָמֵר כְּכָל שֶׁזָכַר. גִחֵךְ הַשׁוּעָל וְאָמַר:
– תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁנָפַל לִבְּךָ עָלֶיךָ. הַרֵי הַיְצוּר שֶׁנִזְדַמֵן בְּדַרְכְּךָ אֵינוֹ אֶלָא חֲמוֹר פָּשׁוּט. הָבָה נֵלֵךְ בְּצַוְתָא וַאֲנִי אֲגָרְשׁוֹ לְכָל הָרוּחוֹת.
אָמַר הַנָמֵר: – וְאַף־עַל־פִּי־כֵן חוֹשֵׁשׁ אֲנִי. קוֹל שַאֲגָתוֹ עֲדַיִן מְחַלְחַל בַּעֲצָמַי. הִמְשִׁיךְ מְרוּצָתוֹ וְהַשׁוּעָל בְּעִקְבוֹתָיו.
פָּגְעוּ בִּזְאֵב. שְׁאָלוֹ לַשׁוּעָל:
– מַה לְךָ מִזְדַנֵב מֵאֲחוֹרֵי הַנָמֵר?
סִפֵּר הַשׁוּעָל:
– הַנָמֵר הַתַּקִיף נִתְפַּחֵד מֵחֲמוֹר־גֶרֶם פָּשׁוּט, שֶׁהִטִיל עָלָיו אֵימָה יְתֵרָה בִּנְעִרָתוֹ. יָגַעְתִּי לְהַרְגִיע אֶת רוּחוֹ, אַךְ לָרִיק הִשְׁחַתִּי דְבָרַי. אַדְרַבָּא, נַסֵה אַתָּה לִפְקוֹחַ אֶת עֵינָיו.
סָח הַזְאֵב לַנָמֵר:
– אַתָּה, אֲדוֹנִי, הַמְהַלֵךְ אֵימִים עַל כָּל חַיוֹת הַיַעַר, כֵּיצַד נֶחְרַדְתָּ מִקוֹלוֹ שֶל חֲמוֹר? הָבָה נֵלֵךּ לִקְרָאתוֹ וַאֲנִי, שֶׁמֵעַי מְהַמִים מֵרָעָב, אֶטְרְפֶנוּ וְאֶסְעַד אֶת לִבִּי.
נִתְהַרְהֵר הַנָמֵר וְאָמַר:
– אִם אָמְנָם לֹא כִּזַבְתֶּם לִי וְאֵין מִרְמָה בְּפִיכֶם, הָבָה נִקְשֹׁר עַצְמֵנוּ זֶה לָזֶה בְּחֶבֶל, אֲנִי בַּתָּוֶךְ וְאַתֶּם מִימִינִי וּמִשְׂמֹאלִי וְיַחְדָו נְקַדֵם אֶת פְּנֵי הַחַיָה הַרָעָה הַמְכֻנָה בְּפִיכֶם חֲמוֹר. שֶׁמָא תְּרַחֵם עָלֵינוּ כְּשֶתַשְׁגִיח שֶׁקְשׁוּרִים אָנוּ בַּעֲבוֹתוֹת. וְאִם תַּקְשִׁיח לִבָּה וְלֹא תָּחוּס, תִּשְׂאוּ אֶת עֲווֹנְכֶם, שֶׁהֶחֶזַרְתֶּם אוֹתִי וִיעַצְתֶּם לִי לְהִתְיַצֵב לְפָנֶיהָ.
עָקַר הַשׁוּעָל מִמְקוֹמוֹ וְנִתְעַלֵם בַּסְבָךְ וְלֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וְהֵבִיא עִמוֹ חֶבֶל אָרֹךְ. מִיָד קָשְׁרוּ עַצְמָם זֶה לָזֶה וְחָזְרוּ לַפֶּלֶג הַמְגַלְגֵל מֵימָיו בַבִּקְעָה.
הִשְׁגִיחַ בָּהֶם הַחֲמוֹר וּבְשָׂרוֹ סָמַר מִפַּחַד. נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ וְקוֹל נְעִירָתוֹ מְהַלֵךְ בַּבִּקְעָה בֵּין הֶהָרִים.
נִבְעַת הַנָמֵר וְזִנֵק לַאֲחוֹרָיו. וְהָיָה זִנוּקוֹ מָהִיר כָּל־כָּךְ עַד שֶׁחָנַק הַחֶבֶל אֶת שְׁנֵי מְלַוָיו – הַשׂוּעָל וְהַזְאֵב. נִתֵּק הַנָמֵר אֶת הַחֵבֶל וְנִמְלַט כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ.
מִיָד נָשָׂא רַגְלָיו וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ…
הַחַמָה נִשְׁתַּפְּלָה בְּשׁוּלֵי הָרָקִיעַ וְהַנָמֵר רָץ עֲדַיִן רְדוּף־אֵימָה וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶהִרְחִיק רִחוּק רַב מִן הַבִּקְעָה.
חָלְפוּ יָמִים רַבִּים וְהַנָמֵר נִזְכַּר בִמְאוּרָתוֹ וּבַפֶּלֶג הַזַךְ וְנִתְעַטְפָה עָלָיו נַפְשׁוֹ מִגַעֲגוּעִים. אָמַר אֶל לִבּוֹ:
– קָצָה נַפְשִׂי לִחְיוֹת בַּנֵכָר. מוּטָב שֶׁאֶחְזוֹר לַבִּקְעָה וְאֶהְיֶה עֶבֶד נִרְצָע לַחַיָה הָאֲיֻמָה וּבִלְבַד שֶׁתַּנִיחַ לִי לִחְיוֹת בִּמְכוֹרָתִי. אִם אֲחַלֶה אֶת פָּנֶיהָ, תִּתְרַצֶה לִי וַדַאי וְתָשִׁיב חֲמָתָהּ.
יָצָא בְּכִווּן לַבִּקְעָה וְהָיָה מְשָׂרֵךְ דַרְכּוֹ בַּיַעַר ולִבּוֹ מְהַמֶה בְּקִרְבּוֹ: הַאֻמְנָם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהָפִיס דַעְתָּה שֶׁל הַחַיָה שֶׁנִשְׁתַּכְּנָה בַבִּקְעָה?
פָּגַע בַּחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַח לְפָנָיו וְהִפִּיל תַחֲנוּנָיו בְּרוּחַ נְמוּכָה:
– אָנָא, הַנִחֵנִי לְהוֹצִיא יָמַי עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג הַזֶה, שֶׁבְּסָמוּךְ לוֹ רָאִיתִי אוֹר־עוֹלָם, וֶאֱהִי לְךָ עֶבֶד נֶאֱמָן.
וְהַחֲמוֹר נִכְנְסָה גַאוָה בְּלִבּוֹ: הִנֵה מִתְפַּלֵשׁ לְפָנָיו הַנָמֵר, פְּרִיץ־הַחַיוֹת, וּמַעְתִּיר לַחֲסָדָיו. זָקַף הַחֲמוֹר רֹאשׁוֹ וְסָח בְּיֹהֲרָה:
– נַעֲנֵיתִי לְךָ, אַךְ רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ: אִם תַּקְנִיטֵנִי וְלוּ פַּעַם אַחַת בִּלְבַד, אֲכַלֶה בְּךָ חֲמָתִי.
נִשְׁתַּיֵר הַנָמֵר בַּבִּקְעָה וּלְאַחַר יְמֵי גָלוּתוֹ נָעֲמוּ לוֹ נוֹפֵי מְכוֹרָתוֹ.
יוֹם אֶחָד נִמְנֵם הַחֲמוֹר עַל גַבֵּי הַדֶשֶׁא שֶׁעַל שְׂפַת הַפֶּלֶג. וְהַנָמֵר שֶׁבָּא מִצֵידוֹ, עָבַר אֶת הַפֶּלֶג בִּזְנִיקָה וּזְנָבוֹ הִצְלִיף עַל חֶלְקַת הַמַיִם וְהִתִּיז רְסִיסִים עַל הַחֲמוֹר. הֵקִיץ הַחֲמוֹר וְחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ לְהַשְׁחִית.
– מְחֻצָף שְׁכְּמוֹתְךָ! כֵּיצָד הִרְהַבְתָּ עֹז בְּנַפְשְׁךָ לְעוֹרֵר אֶת אֲדוֹנֶיךָ?
גִמְגֵם הַנָמֵר וְהִצְטַדֵק, אַךְ הַחֲמוֹר הֵשִׂים עַצְמוֹ כְּלֹא־שׁוֹמֵע. הֵנִיף פַּרְסָתוֹ וְהִנְחִיתָהּ עַל רֹאשׁ הַנָמֵר.
נִתְכָּעֵס הַנָמֵר וּבְּרֹב זַעֲמוֹ נִשְׁתַּכַּח מִלִבּוֹ מוֹרָאוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו. זִנֵק עַל הַחֲמוֹר וְתָקַע בּוֹ מַלְתְּעוֹתָיו וּבְטֶרֶם הִסְפִּיק הַחֲמוֹר לִנְעוֹר נְעִירָה, מוּטָל הָיָה שָׁסוּעַ לִגְזָרִים.
שָׁעָה אֲרֻכָּה נִצַב הַנָמֵר עַל נִבְלַת הַחֲמוֹר וְהָיָה תָּמֵהַּ עַל עַצְמוֹ:
– כֵּיצָד זֶה נִתפַּתֵּיתִי לְהַאֲמִין בִּגְבוּרָתוֹ שֶׁל חַלַשְׁלוּשׁ זֶה, שֶׂכָּל כֹּחוֹ אֵינוֹ אֶלָא בִּגְרוֹנוֹ בִּלְבָד?
היֹה הָיוּ שְׁלֹשָה צַיָדִים: שְׁנַיִם קְשִׁישִׁים וְהֵם
אֲנָשִׁים תְּמִימִים יְשָׁרִים, וְאֶחָד צָעִיר, בָּחוּר עַרְמוּמִי וּבַעַל מְזִמוֹת.
פַּעַם אַחַת יָצְאוּ שְׁלשְׁתָּם לָעֲרָבָה, לְצֵיד עוֹפוֹת־בָּר. יוֹם תָּמִים תָּרוּ לַשָׁוְא אַחַר בַּעַל־כָּנָף כָּלְשֶׁהוּ, וְרַק עִם שְׁקִיעַת הַחַמָה הִשְׁגִיחוּ בְּחָגְלָה. יָרוּ בָּהּ וְהִפִּילוּהָ.
מִיָּד נָטוּ אֹהֶל, הִדְלִיקוּ מְדוּרָה וְאָמְרוּ לִסְעוֹד אֶת לִבָּם. אוּלָם הַחָגְלָה הַיְרוּיָה אַחַת וִיחִידָה הָיְתָה וְהֵם – שְׁלֹשָׁה גְבָרִים בְּרִיאִים, שֶׁבִּטְנָם מֵהַמָה מֵרָעָב. תֹּאמְרוּ: יֹאכְלוּ שְׁלָשְׁתָּם – הֲרֵי אֵין בָּהּ בַּחָגְלָה כְּדֵי לִשְׁבּוֹר אֶת רַעֲבוֹנָם. תֹּאמְרוּ: יֹאכַל הָאֶחָד וְיִשְׂבַּע – מִי מִשְׁלָשְׁתָּם זַכַּאי לִסְעוּדָה זוֹ?
אָמְרוּ הַצַיָדִים הַקְשִׁישִׁים:
– הַחָגְלָה תִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זֶה אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ בִּשְׁתִיקָה.
יְהִי כִּדְבַרְכֶם – הִסְכִּים הַצַיָד הַצָעִיר – הָבָה נִשְׁתֹּק.
וְכָךְ הֵסֵבּוּ לַמְדוּרָה, מַחֲרִישִׁים שְׁלָשְׁתָּם וּמְשַׁלְחִים מַבָּטִים בּוֹחֲנִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. מִי וָמִי יִפְתַּח רִאשׁוֹן אֶת פִּיו?
עָבְרָה שָׁעָה, חָלְפוּ שְׁעָתַים, וְהַצַיָדִים יוֹשְׁבִים תַּחְתֵּיהֶם וְשׁוֹתְקִים, כְּאִלוּ מִלְאוּ פִּיהֶם מַיִם.
וְהִנֵה קָם הַצָעִיר, נָטַל אֶת הַחָגְלָה וְהֵחֵל מוֹרֵט נוֹצוֹתֶיהָ.
הִבִּיטוּ הַצַיָדִים הַקְשִׁישִׁים בַּנַעֲשֶׂה, אַךְ לֹא הוֹצִיאוּ הֶגֶה מִפִּיהֶם.
שָׁפַת הַצָעִיר סִיר מַיִם עַל גַבֵּי הַמְדוּרָה וְהִטִיל לְתוֹכוֹ אֶת הַחָגְלָה.
וְהַקְשִׁישִׁים מַבִּיטִים וְשׁוֹתְקִים.
רָתְחוּ הַמַיִם וְנִיחוֹחַ הַבָּשָׂר הַמִתְבַּשֵׁל פָּשַׁט מִסָבִיב. יָשְׁבוּ הַשְׁלֹשָׁה, בָּלְעוּ אֶת רֻקָם וְהֶחֱרִישׁוּ.
נָטַל הַצָעִיר אֶת הַבָּשָׂר וְתָקַע בּוֹ שִׁנָיו. לָעַס וְהִתְלַקֵק וּמְאוּם לֹא הוֹתִיר.
וְהַקְשִׁישִׁים יוֹשְׁבִים בְּלֹא הֶגֶה.
וְרַק מִשֶׁסִיֵם הַצָעִיר וּכִרְסֵם אֵת שְׂרִידֵי הָעֲצָמוֹת, הִתְגוֹלְלוּ עָלָיו חֲבֵרָיו בִּצְעָקָה:
– רַמַאי שֶׁכְּמוֹתְךָ! כֵּיצַד הֵעַזְתָּ לִזְלֹל לְבַדְךָ אֶת הַחָגְלָה? וַהֲרֵי אָנוּ הִתְנֵינוּ תְּנַאי מְפֹרָשׁ!
וְהַצָעִיר צוֹחֵק בִּפְנֵיהֶם וּמֵשִׁיב:
– וְכִי הֵפַרְתִּי אֶת הַהֶסְכֵּם? אֲמַרְתֶּם “הַחָגְלָה תִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זֶה שֶׁיַאֲרִיךְ בִּשְׁתִיקָה”. וּמִי פָּתַח רִאשׁוֹן בִּדְבָרִים? אַתֶּם וְלֹא אֲנִי! עַל כֵּן אַל תָּבוֹאוּ אֵלַי בִּטְעָנוֹת.
הִרְכִּינוּ הַקְשִׁישִׁים רָאשֵׁיהֶם. אָכֵן, הַצָעִיר בַּעַל־הַמְזִמוֹת הוֹלִיךְ אוֹתָם שׁוֹלָל. בְּבֶטֶן רֵיקָה שָׁכְבוּ לִישׁוֹן וְהֵיטֵב חָרָה לָהֶם שֶׁגָנַב אֶת דַעְתָּם.
לַמָחֳרָת הֵאִירָה לָהֶם הַהַצְלָחָה פָּנִים: הֵם צָדוּ שְׁנֵי אַוְזֵי־בַּר מְפֻטָמִים וּשְׂלָו אֶחָד פָּעוּט.
– כֵּיצַד נְחַלֵק אֶת הַשָׁלָל? – שָׁאֲלוּ הַקְשִׁישִׁים.
וְהַצָעִיר הֵשִׁיב:
– אַתֶּם שְׁנַיִם וַאֲנִי אֶחָד. וַהֲרֵי גַם אַוְזֵי־הַבָּר הֵם זוּג וְהַשְׂלָו יְחִידִי. עַל כֵּן קְחוּ אֶת הַשְׂלָו וַאֲנִי אֶקַח אֶת אַוְזֵי־הַבָּר. וְכָךְ תִּהְיוּ אַתֶּם שְׁלֹשָׁה וְגַם אָנוּ נִהְיֶה שְׁלֹשָׁה.
– לֹא וָלֹא! – קָרְאוּ הַקְשִׁישִׁים – לֹא נִתֵּן שׁוּב לְהוֹנוֹת אוֹתָנוּ. הֲרֵי גָלוּי וְיָדוּעַ לְכָּל שֶׁאַוְזֵי־הַבַּר עֲדִיפִים עַל הַשְׂלָו!
אוּלָם הַצָעִיר הִתְעַקֵשׁ וְטָעַן:
– אֵינִי חוֹלֵק עַל דַעְתְּכֶם שֶׁאַוְזֵי־הַבַּר עֲדִיפִים עַל הַשְׂלָו. אוּלָם הֵן לֹא תַּכְחִישׁוּ שֶׁגַם לָכֶם, הַשְׁנַיִם, עֲדִיפוּת עָלַי. לְפִיכָךְ מוּטָב שֶׁנְמַלֵא אֶת הֶחָסֵר.
קְחוּ אֶת הַשְׂלָו וְהַנִיחוּ לִי אֶת אַוְזֵי־הַבָּר. וְכָךְ נִהְיֶה אֲנַחְנוּ שְׁלֹשָה וְאַתֶּם שְׁלֹשָה.
נָבוֹכוּ הַקְשִׁישִׁים וְהֵצִיצוּ זֶה בָּזֶה.
לִכְאוֹרָה, דִבְרֵי טַעַם יְדַבֵּר הַצָעִיר! נֶאֶנְחוּ וְנָטְלוּ אֶת הַשְׂלָו. וְשׁוּב שָׁכְבוּ לִישֹׁן בְּבֶטֶן רֵיקָה וּשְׁנָתָם נָדְדָה מֵעֵינֵיהֶם: כֵּיצַד הִנִיחוּ לַצָעִיר לְרָמוֹתָם?
בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי צָדוּ הַצַיָדִים בַּרְבּוּר.
מָרְטוּ נוֹצוֹתָיו, בִּשְׁלוּהוּ בְּסִיר וְזִמְנוּ עַצְמָם לִטְעֹם מִבְּשָׂרוֹ.
כֵּיצַד נְחַלֵק אֶת הַשָׁלָל? – שָׁאַל אַחַד הַצַיָדִים הַקְשִׁישִׁים.
– הָבָה נַשְׁאִיר אֶת הַבָּשָׂר בַּסִיר לְמֶשֶׁךְ הַלַיְלָה. אָנוּ נִשְׁכַּב לִישׁוֹן, וְהָאִישׁ שֶׁיַּחֲלֹם אֶת הַחֲלוֹם הַיָפֶה בְּיוֹתֵר יִזְכֶּה בַּבַּרְבּוּר הַשָׁלֵם.
– יְהִי כִּדְבַרְכֶם – אָמַר הַצָעִיר.
שָׁכְבוּ הַצַיָדִים לִישׁוֹן. הַצָעִיר הִתְכַּרְבֵּל בִּשְׂמִיכָתוֹ וְלֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וְקוֹל נְחִירָתוֹ נִסֵר בַּחֲלַל הָאֹהֶל. וְאִלוּ הַקְשִׁישִׁים שָׁכְבוּ בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וְהָיָה כָּל אֶחָד בּוֹדֶה מִלִבּוֹ חֲלוֹם יָפֶה כְּכָל הָאֶפְשָׁר, שֶׁיְהֵא בּוֹ כְּדֵי לְזַכּוֹתוֹ לְמָחֳרַת הַיוֹם בִּבְשַׂר הַבַּרְבּוּר.
בַּבֹּקֶר הֵקִיצוּ מִשְׁנָתָם. אָמַר הַצָעִיר:
– נוּ, סַפְּרוּ אֶת חֲלוֹמְכֶם.
פָּתַח אַחַד הַקְשִׁישִׁים וְסִפֵּר:
– חֲלוֹם מֻפְלָא חָלַמְתִּי הַלַיְלָה. לְפֶתַע פִּתְאֹם נֶהֱפַכְתִּי לְסוּס מְעוֹפֵף. הָיוּ לִי כְּנָפַיִם אַדִירוֹת וְרַעֲמָה הַמִתְבַּדֶרֶת בָּרוּחַ. וּמִשֶּׁפָּתַחְתִּי בִּדְהִירָה, עָבַרְתִּי כְּהֶרֶף עַיִן אֶת הָעֲרָבָה מִקָצֶה אֶל קָצֶה. אַךְ הִנֵה הוֹפִיעַ לְפָנַי עֶלֶם גִבּוֹר הוּא עָלָה בִּקְפִיצָה עַל גַבִּי וַאֲנִי הִתְעוֹפַפְתִּי לִמְרוֹמִים, עַד שֶׁנֶעֶלְמָה כָּלִיל הָאֲדָמָה מִנֶגֶד עֵינַי. וְהָיִיתִי מְעוֹפֵף כָּךְ עַד עַתָּה, אִלוּלֵי הֲקִיצוֹתִי פִּתְאֹם מִשְׁנָתִי. וְצַר לִי שֶׁהֲקִיצוֹתִי.
אָמַר הַקָשִׁישׁ הַשֵׁנִי:
– יָפֶה הוּא חֲלוֹמְךָ, יְדִידִי, אַךְ שֶׁלִי נָאֶה מִמֶנוּ לְאֵין־עֲרוֹךְ. בַּחֲלוֹמִי הָיִיתִי עֶלֶם גִבּוֹר. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם בָּאתָ אַתָּה אֵלַי וּלְגֹדֶל תִּמְהוֹנִי רָאִיתִי שֶׁהָפַכְתָּ לְסוּס מְעוֹפֵף. מִיָד קָפַצְתִּי עַל גַבְּךָ, נֶאֱחַזְתִּי בְּרַעֲמָתְךָ וְהִתְעוֹפַפְתִּי לִמְרוֹמִים. וְכָךְ הָיִינוּ דוֹהֲרִים בָּרָקִיעַ. חָלַפְנוּ עַל פְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ. הִשְׁאַרְנוּ מֵאֲחוֹרֵי גַבֵּינוּ אֶת הַיָרֵחַ וְקָרַבְנוּ לַכּוֹכָבִים. הִסְתַּכַּלְנוּ בָּהֶם וְרָאִיתִי שֶׁאֵין הַלָלוּ אֶלָא אֲבָנִים יְקָרוֹת. שָׁלַחְתִּי יָדִי וְהָיִיתִי קוֹטְפָן כִּפְרָחִים וּמְמַלֵא בָּהֶן אֶת כִּיסַי. אֶלָא שֶׁפִּתְאֹם הֲקִיצוֹתִי וְרָאִיתִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָא חֲלוֹם.
אָמַר הַצַיָד הַצָעִיר:
– אָכֵן יָפִים הֵם חֲלוֹמוֹתֵיכֵם, יְדִידַי. אוּלָם, אַף אִם חֲלוֹמִי אֵינוֹ נָאֶה כָּל־כָּךְ, אֵינִי פָּטוּר מִלְסַפְּרוֹ.
– בַּחֲלוֹמִי רׇאִיתִי וְהִנֵה אָנוּ יוֹשְׁבִים בָּאֹהֶל וּלְפֶתַע פִּתְאֹם נֶהֱפַךְ אֶחָד מִכֶּם לְסוּס מְעוֹפֵף. מִשֶׁפָּתַח בִּדְהִירָה, עָבַר כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת עֲרָבָה מִקָצֶה אֶל קָצֶה.
עוֹדֶנִי תָּמֵהַּ עַל הַפֶּלֶא, הוֹפִיעַ לְנֶגֶד עֵינַי חֲבֵרִי שֶׁנוֹתַר, וְהוּא עֶלֶם גִבּוֹר, עָלָה בִּקְפִיצָה עַל הַסוּס וּשְׁנֵיהֶם הִתְעוֹפְפוּ וְנִתְעַלְמוּ בִּמְרוֹמִים. “הוֹי – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – אָבוֹד אָבְדוּ יְדִידַי הַשְׁנַיִם! לֹא עוֹד יִזְכּוּ לַחֲזֹר לָאֲדָמָה. עַתָּה אֵין לָהֶם עוֹד צֹרֶךְ בִּבְשַׂר הַבַּרְבּוּר”. שָׁעָה אֲרֻכָּה מֵרַרְתִּי בְּבֶכִי וְאַחַר הֶחֱלַטְתִּי לַעֲרוֹךְ לִי סְעוּדַת־זִכָּרוֹן לְרֵעַי וְכָךְ אָכַלְתִּי אֶת הַבַּרְבּוּר עַד תֻּמוֹ.
– לֹא יִתָּכֵן! – קָרְאוּ הַצַיָדִים הַקְשִׁישִׁים.
הֵם זִנְקוּ מִמְקוֹמָם וְהֵצִיצוּ לְתוֹךְ הַסִיר. בְּתַחְתִּיתוֹ מוּטָלוֹת הָיוּ עֲצָמוֹת מְכֻרְסָמוֹת, שְׂרִידֵי הַבַּרְבּוּר. נִתְכַּרְכְּמוּ פְּנֵיהֶם. אָכֵן, הַפַּעַם הִגְדִישׁ הַצָעִיר אֶת הַסְאָה!
– רַמַאי נִקְלֶה! – הִטִיחוּ בְּפָנָיו – רִמִיתָ אוֹתָנוּ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים!
וּמִיָד קָמוּ וְגֵרְשׁוּהוּ מֵעַל פְּנֵיהֶם.
(אַגָדָה טַטַרִית)
הָיֹה הָיְתָה אַלְמָנָה. יוֹמָם וָלַיְלָה עָבְדָה בְּזֵעַת אַפֶּיהָ וּבַפְּרוּטוֹת שֶׁהִשְׂתַּכְּרָה כִּלְכְּלָה אֶת שְׁלֹש בְּנוֹתֶיהָ וְהִלְבִּישָׁתָן.
וַתִּגְדַלְנָה שָׁלֹש בָּנוֹת יָפוֹת, זְקוּפוֹת־קוֹמָה וּבְהִירוֹת־עַיִן וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתָן הִתְפַּלֵא עַל יָפְיָן וְחִנָן.
בְּזוֹ אַחַר זוֹ נִשְׂאוּ הַבָּנוֹת לְבַעַל וַתַּעֲזֹבְנָה אֶת בֵּית אִמָן.
הַשָׁנִים חָלְפוּ־עָבְרוּ. וּבְאַחַד הַיָמִים נָפְלָה הָאַלְמָנָה הַזְקֵנָה לַמִשְׁכָּב וְהִיא בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה וְאֵין דוֹאֵג לָהּ. אָז שָׁלְחָה הָאִשָׁה אֶל בְּנוֹתֶיהָ אֶת כַּלְבָּהּ הַנֶאֱמָן,
– סַפֵּר לָהֶן, לִבְנוֹתַי, שֶׁחָלִיתִי, וַאֲנִי מְבַקֶשֶׁת שֶׁתָּבֹאנָה אֵלַי.
– הוֹ, – נֶאֶנְחָה הַבַּת הַבְּכִירָה, לְאַחַר שֶׁשָׁמְעָה אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמַעֲצִיבָה – הָיִיתִי הוֹלֶכֶת בְּרָצוֹן, אֶלָא שֶׁקֹדֶם מֻכְרָחָה אֲנִי לְצַחְצֵחַ אֶת קַעֲרוֹת הַנְחֹשֶת שֶׁלִי.
– מָה? לְצַחְצֵחַ קְעָרוֹת? – הִתְרַגֵז הַכֶּלֶב הַנֶאֱמָן – אִם כֵּן תִּהְיִי לְעוֹלָם רְתוּקָה לְקַעֲרוֹתַיִךְ אֵלוּ!
אוֹתוֹ רֶגַע קָפְצוּ הַקְעָרוֹת מֵהַשֻׁלְחָן, הֵקִיפוּ וְלָחֲצוּ אֶת הַבַּת הַבְּכִירָה כִּצְבָתוֹת. מִיָד נֶהֶפְכָה לְצָב גָדוֹל וְצָהֹב.
הִתְדַפֵּק הַכֶּלֶב הַנֶאֱמָן עַל דַלְתָּהּ שֶׁל הַבַּת הַשְׁנִיָה.
– הוֹ, – נֶאֶנְחָה הַבַּת – הָיִיתִי הוֹלֶכֶת בְּרָצוֹן, אֶלָא שֶׁמֻכְרָחָה אֲנִי לִגְמֹר תְּחִלָה אֶת מְלֶאכֶת הָאֲרִיגָה שֶׁהִתְחַלְתִּי.
– אִם כֵּן תַּאַרְגִי בְּלִי־הֶרֶף עַד סוֹף יָמַיִךְ – אָמַר הַכֶּלֶב.> וְהַבַּת הַשְׁנִיָה נֶהֶפְכָה לְעַכָּבִישׁ מְכֹעָר.
הַצְעִירָה בַּבָּנוֹת לָשָׁה בָּצֵק שָׁעָה שֶׁבָּא אֵלֶיהָ הַכֶּלֶב וּבְפִיו הַבְּשׂוֹרָה הַמַעֲצִיבָה. הִיא לֹא הוֹצִיאָה הֶגֶה מִפִּיהָ, גַם לֹא נִקְתָה כַּפֶּיהָ מֵהַבָּצֵק, וּמִיָד אָצָה־רָצָה אֶל אִמָהּ.
– בְּכָל עֵת תָּמִיד תָּבִיאִי שִׂמְחָה וּמְתִיקוּת לִבְנֵי־הָאָדָם – אָמַר לָהּ הַכֶּלֶב – הַכֹּל יָגֵנוּ עָלַיִךְ וְעַל יְלָדַיִךְ עַד דוֹר אַחֲרוֹן.
וְכָך הָיָה. הַצְעִירָה בַּבָּנוֹת הֶאֱרִיכָה יָמִים. וּבְבוֹא שַׁעְתָּהּ לָמוּת, נֶהֶפְכָה לִדְבוֹרָה זְהַבְהֶבֶת, זַמְזְמָנִית. וּמֵאָז אוֹגֶרֶת הִיא בִּימוֹת הַקַיִץ צוּפָם שֶׁל פְּרָחִים לְתוֹעַלְתָּם וּלְשִׂמְחָתָם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם.
לְאַלְמָנָה אַחַת הָיְתָה בַּת יְפֵהפִיָה וּשְׁמָה אוֹלֶנָה. הִגִיעָה הַבַּת לְפִרְקָהּ. דִבְּרוּ בָּהּ נִכְבָּדוֹת כָּל בַּחוּרֵי הַכְּפָר. אוּלָם אוֹלֶנָה הָיְתָה מְשִׁיבָה אֶת פְּנֵיהֶם רֵיקָם. לַיְלָה אֶחָד, בַּחֲצוֹת, הֵקִיצָה הָאֵם וְרָאֲתָה שֶׁבִּתָּהּ מְחַיֶכֶת חִיוּךְ שֶׁל אשֶׁר מִתּוֹךְ שְׁנָתָהּ. לַמָחֳרָת בַּבֹּקֶר שְׁאָלַתָּהּ:
- מֶה חָלַמְתְּ, בִּתִּי?
- חָלַמְתִּי, אִמָא – הֵשִׁיבָה אוֹלֶנָה – שֶׁבָּא אֵלַי נָסִיךּ בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל נְחשֶׁת וְנָתַן לִי טַבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹם.
- הוֹ, בִּתִּי – אָמְרָה הָאֵם – מוּטָב שֶׁלֹא תִּשְׁגִי בַּחֲלוֹמוֹת. כָּל טוֹבָה לֹא תִּצְמַח לָךְ מֵהֶם.
אוֹתוֹ יוֹם נִכְנַס לַבִּקְתָּה שָׁכֵן צָעִיר, בָּחוּר כַּאֲרָזִים, וּבִקֵשׁ אֶת הָאַלְמָנָה שֶׁתַּשִׂיא לוֹ אֶת אוֹלֶנָה לְאִשָׁה.
- בְּרָצוֹן רַב אֲמַלֵא אֶת מְבֻקָשְׁךָ – נֶאֶנְחָה הָאַלְמָנָה וְאָמְרָה – אוּלָם תְּחִלָה חַיָב אַתָּה לִשְׁאוֹל אֶת פִּי הַנַעֲרָה.
אָמְרָה אוֹלֶנָה:
- אֲנִי אֶנָשֵׂא לְךָ אִם תָּבוֹא אֵלַי בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל נְחשֶׁת וְתִתֵּן לִי טַבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹם.
הִרְכִּין הָעֶלֶם אֶת רֹאשׁוֹ בְּעֶצֶב וְאָמַר:
- הֵיכָן אֶקַח מֶרְכָּבָה שֶׁל נְחשֶׁת וְטַבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹם? כָּל רְכוּשִׁי הִיא חֶלְקַת אַדְמָתִי הַדַלָה. אֲנִי חוֹרֵשׁ אוֹתָהּ בְּזֵעַת אַפַּי, טוֹמֵן בָּהּ זְרָעִים וְקוֹצֵר. וְאַף עַל פִּי כֵן אֻשַׁרְתִּי בְּחֶלְקִי. הַקָמָה הַבְּשֵׁלָה מִתְנוֹצֶצֶת בְּשָׂדִי כְּמַרְבַד שֶׁל זָהָב וְאֶגְלֵי הַטַל מַבְהִיקִים עַל רָאשֵׁי הַשִׁבֳּלִים כְּיַהֲלֻמִים. בּוֹאִי אִתִּי וְהָיִית לִי לְאִשָׁה.
אוּלָם הַנַעֲרָה לֹא שָׁעֲתָה לִדְבָרָיו.
בְּדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ פָּרַשׁ הַשָׁכֵן מִבֵּיתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה.
בַּלַילָה, בַּחֲצוֹת, הִשְׁגִיחָה שׁוּב הָאֵם בְּחִיוּךְ שֶׁל אשֶׁר שֶׁרִחֵף עַל שִׂפְתֵי הַבַּת.
- מֶה חָלַמְתְּ, בִּתִּי? – שָׁאֲלָה הָאֵם לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר.
- חָלַמְתִּי, אִמָא – הֵשִׁיבָה אוֹלֶנָה – שֶׁבָּא אֵלַי נָסִיךְ בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל כֶּסֶף וְעָנַד לְצַוָארִי עֲנָק שֶׁל זָהָב.
- הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּן – נֶאֶנְחָה הָאֵם – הָסִיחִי מֵהֶם דַעְתֵּךְ, פֶּן יָמִיטוּ עָלַיִךְ צָרָה.
בַּצָהֳרַיִם בָּא לַבִּקְתָּה רוֹעֶה־צֹאן שֶָיָרַד מִן הֶהָרִים וּבִקֵשׁ אֶת יָדָהּ שֶׁל אוֹלֶנָה.
אָמְרָה הַנַעֲרָה:
- אֲנִי אֶנָשֵׂא לְךָ אִם תָּבוֹא אֵלַי בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל כֶּסֶף וְתַעֲנֹד לְצַוָארִי עֲנָק שֶׁל זָהָב.
- רוֹעֶה דַל אָנֹכִי – אָמַר הָעֶלֶם – וְכָל רְכוּשִׁי הוּא עֵדֶר כְּבָשַׂי. אַךְ צֶמֶר הָרְחֵלוֹת הוּא צַח מִכֶּסֶף, וְהַפַּעֲמוֹנִים שֶׁעַל צַוָארָן מְשַׁלְחִים עַל פְּנֵי הָאֲפָר צְלִיל שֶׁל זָהָב: “דִין־דִין, דִין־דוֹן”. בּוֹאִי אִתִּי וְהָיִית לִי לְאִשָׁה.
וְלֹא אָבְתָה אוֹלֶנָה לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הָרוֹעֶה. פָּרַשׁ הָרוֹעֶה מִבֵּיתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה קוֹדֵר וְעָצוּב.
בַּלַיְלָה הַשְׁלִישִׁי הֵקִיצָה הָאֵם וַתֵּרֶא כִּי בִּתָּהּ מְחַיֶכֶת בִּשְׁנָתָהּ.
- שָׁאֲלָה.
- חָלַמְתִּי, אִמָא, שֶׁבָּא אֵלַי נָסִיךְ בְּמֶרְכָּבָה שֶׁל זָהָב וְהִלְבִּישַׁנִי שִׂמְלָה עֲטוּרָה מַרְגָלִיוֹת וְכָל שְׁכֵנֵינוּ הִבִּיטוּ בִּי בְּקִנְאָה.
- הוֹי, מָתַי יָקִיץ הַקֵץ עַל חֲלוֹמוֹתַיִךְ! – נֶאֶנְחָה הָאֵם.
אוֹתוֹ יוֹם, בַּצָהֳרַיִם הִגִיעוּ שָׁלשׁ מֶרְכָּבוֹת וְנֶעֶצְרוּ בְּפֶתַח הַבִּקְתָּה. הָרִאשׁוֹנָה עֲשׂוּיָה הָיְתָה נְחשֶׁת, הַשְׁנִיָה – כֶּסֶף, וְהַשְׁלִישִׁית – זָהָב.
מִרְכֶּבֶת הַזָהָב רְתוּמָה הָיְתָה לִשְׁמוֹנָה סוּסִים אַבִּירִים, אַף הֵם מִזָהָב. אֶת מִרְכֶּבֶת הַכֶּסֶף הוֹבִילוּ אַרְבָּעָה סוּסֵי כֶּסֶף וְאֶת הַמֶרְכָּבָה הַשְׁלִישִׁית – שְׁנֵי סוּסֵי נְחשֶׁת. קָפְצוּ מִמַרְכְּבוֹת הַכֶּסֶף וְהַנְחשֶׁת שְׁנֵי עֲלָמִים זְקוּפֵי־קוֹמָה וּפָתְחוּ אֶת דַלְתָּהּ שֶׁל מִרְכֶּבֶת הַזָהָב.
יָרַד מִמֶנָה נָסִיךְ צָעִיר, יְפֵהפֶה, נוֹצֵץ כֻּלוֹ מֵעֲדָיֵי זָהָב, נִכְנַס לַבִּקְתָּה וּבִקֵשׁ אֶת יָדָהּ שֶׁל אוֹלֶנָה.
וְאוֹלֶנָה לֹא שָׁאֲלָה אֲפִילוּ אֶת פִּי אִמָּהּ. חִישׁ־מַהֵר קָרְבָה לַנָסִיךְ וְהוֹשִׁיטָה לוֹ זְרוֹעוֹתֶיהָ. נָתַן לָהּ הַנָסִיךְ טַבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹם, עָנַד לְצָוָארָהּ עֲנָק שֶׁל זָהָב וְהִלְבִּישָׁהּ שִׂמְלָה עֲטוּרָה מַרְגָלִיוֹת. אָחַז הַנָסִיךְ בְּיָדָהּ וְהוֹבִילָהּ אֶל מֶרְכַּבְתּוֹ. וְאוֹלֶנָה שָׁכְחָה לְהִפָּרֵד מֵאִמָהּ שֶׁנִצְבָה עַל הַסַף וּמֵרְרָה בְּבֶכִי. הִיא עָלְתָה חִישׁ לַמֶרְכָּבָה וְזוֹ עָקְרָה מִמְקוֹמָהּ וְנֶעֶלְמָה.
כְּחֵץ מִקֶשֶׁת נִשְׂאוּ סוּסֵי הַזָהָב בַּדֶרֶךְ. לִפְנוֹת עֶרֶב נֶעֶצְרָה הַמֶרְכָּבָה לִפְנֵי צוּק סֶלַע רָם וְנִשָׂא.
הֵנִיעַ הַנָסִיךְ אֶת שַׁרְבִיטוֹ וְשַׁעַר גָדוֹל נִפְעַר בְּלֵב הַצוּק. הַמֶרְכָּבָה גָלְשָׁה לְתוֹךְ מְעָרָה עֲנָקִית. וּלְפֶתַע הָמַם אֶת אָזְנֵי הַנַעֲרָה קוֹל רַעַם אַדִיר.
- מַה פֵּשֶׁר הָרַעַשׁ? – נֶחְרְדָה אוֹלֶנָה.
- אֵין דָבָר – הִרְגִיעָהּ הַנָסִיךְ – רַק זוֹ בִּלְבַד שֶׁשַעֲרֵי הַצוּק נִסְגְרוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ.
אוֹתָה שָׁעָה צָצָה מֵעִמְקֵי הַמְעָרָה לַהֲקַת גַמָדִים, לַפִּידִים בּוֹעֲרִים בִּידֵיהֶם. הֵם הִקִיפוּ אֶת הַמֶרְכָּבָה וְקָרְאוּ בְּקוֹל:
- בָּרוּךְ שׁוּבְךָ, מֶלֶךְ הַמַתָּכוֹת!
הַגַמָדִים הֵאִירוּ אֶת הַדֶרֶךְ בְּלַפִּידֵיהֶם. וְאוֹלֶנָה וּבֶן־לִוְיָתָהּ נָסְעוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה. עַד שֶׁהִגִיעוּ לְיַעַר עָבוֹת. כָּל עֲצֵי הַיַעַר – הָאַלוֹנִים, הַלִבְנִים, הַתִּדְהָרִים וְהָעֲרָבוֹת – עֲשׂוּיִים הָיוּ מֵעוֹפֶרֶת. לְבַסוֹף יָצְאוּ לְבִקְעָה רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׂמֻקֶפֶת הָיְתָה גְבָעוֹת שֶׁל כֶּסֶף.
- רָחוֹק עֲדַיִן? – שָׁאֲלָה אוֹלֶנָה אֶת מֶלֶךְ הַמַתָּכוֹת.
- הוֹי, לֹא – הֵשִׁיב – עוֹד מְעַט נַגִיעַ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ.
הֵצִיצָה אוֹלֶנָה וְרָאֲתָה אַרְמוֹן מְפֹאָר, עָשׂוּי כֻּלוֹ זָהָב וּמְשֻׁבָּץ אַבְנֵי בָּרֶקֶת וְגָבִישׁ. וּמֶלֶךְ הַמַתָּכוֹת הוֹבִיל אֶת אוֹלֶנָה בְּמַדְרֵגוֹת שֶׁל כֶּסֶף אֶל אוּלָם גָדוֹל, שֶׁקִירוֹתָיו עֲטוּרִים הָיוּ פְּסֵיפָס שֶׁל לֶשֶׁם, וְאָמַר:
- כָּל אֵלֶה שֶׁלָךְ הֵם, אוֹלֶנָה. הֲרֵי נִתְאַוֵית כָּל יָמַיִךְ לְכֶסֶף וְזָהָב.
וְאוֹלֶנָה חָשְׁשָׁה שֶׁאַךְ חַלוֹם הִיא חוֹלֶמֶת. הִיא לֹא הֶאֱמִינָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. שׁוּב וְשׁוּב הִתְרוֹצְצָה בָּאוּלַמִים הַמְפֹאָרִים וְעֵינֶיהָ לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת שִׁפְעַת הַזָהָב. לְבַסוֹף נִתְעַיְפָה וְצָנְחָה עַל כִּסֵא שֶׁל כֶּסֶף.
- אֲנִי רְעֵבָה, אֲדוֹנִי – אָמְרָה –בְּרָצוֹן אֶסְעַד אֶת לִבִּי.
רָמַז מֶלֶךְ הַמַתָּכוֹת לַגַמָדִים וְהַלָלוּ עָרְכוּ חִישׁ־מַהֵר אֶת הַשֻׁלְחָן. הִבִּיטָה אוֹלֶנָה וְהִנֵה כָּל הַמַאֲכָלִים עֲשׁוּיִים זָהָב אוֹ כֶּסֶף.
וְהַמֶלֶךְ נָטַל מִן הַצַלָחוֹת וְנָגַס בְּכָל פֶּה. אוֹתָה שָׁעָה נִתְעַטְפָה נַפְשָׁהּ שֶׁל אוֹלֶנָה בְּרָעָב.
- אֲדוֹנִי – חִנְנָה אֶת קוֹלָהּ – צַוֵה וְיַגִישׁוּ לִי פַּת־לֶחֶם פְּשׁוּטָה.
- לֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וְהַגַמָדִים הֵבִיאוּ לְאוֹלֶנָה כִּכַּר־לֶחֶם עָשׂוּי זָהָב. הַנַעֲרָה לֹא עָצְרָה כֹּחַ. הִיא פָּרְצָה בְּבֶכִי כְּיַלְדָה קְטַנָה.
- לַשָׁוְא תַּשְׁחִיתִי דִמְעוֹתַיִךְ – אָמַר מֶלֶךְ הַמַתָּכוֹת – הֲרֵי שָׁאַפְתְּ כָּל יָמַיִךְ לְמִכְמַנֵי זָהָב. עַתָּה נִיתַּן לָךְ מְבֻקָשֵׁךְ.
וְכָךְ חָיְתָה לָהּ אוֹלֶנָה בַּמַמְלָכָה שֶׁמִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה. רַק פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה הִרְשָׁה אִישָׁהּ לִפְתּוֹחַ לְפָנֶיהָ אֶת הַשַׁעַר אֲשֶׁר בְּצוּק הַסֶלַע. הָיְתָה אוֹלֶנָה יוֹצֵאת וְנוֹדֶדֶת בַּכְּפָרִים וּפוֹשֶׁטֶת־יָדָהּ לְקַבֵּל פַּת־לֶחֶם. בִּנְדוּדֶיהָ הִגִיעָה אֶל כְּפַר מוֹלַדְתָּהּ וְנִכְנְסָה לְבִקְתָּתוֹ שֶׁל הַשָׁכֵן הַצָעִיר, שֶׁדִבֵּר בָּהּ נִכְבָּדוֹת. אוֹתָהּ שָׁעָה רָדְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאִכָּר מִפִּי הַתַּנוּר כִּכְּרוֹת לֶחֶם טְרִיִים שֶׁעֵינָם כְּעֵין הַזָהָב. נִיחוֹחַ הַמַאֲפֶה שִׁכֵּר אֶת אוֹלֶנָה. הִיא חָשָׁה בִּבְכִי הַמְחַלְחֵל בִּגְרוֹנָהּ וְחִישׁ־מַהֵר הֵלִיטָה אֶת פָּנֶיהָ בְּכַפֶּיהָ וְנִמְלְטָה הַחוּצָה לְבַל יַשְׁגִיחַ הָאִכָּר בְּדִמְעוֹתֶיהָ, דִמְעוֹת חֲרָטָה.
כִּתְּתָה רַגְלֶיהָ וְעָלְתָה לֶהָרִים. בְּצֵל סֻכַּת נְצָרִים יָשַׁב לוֹ הָרוֹעֶה וְהֵכִין עִם אִשְׁתּוֹ חֲרִיצֵי גְבִינָה מַרְהִיבֵי־עַיִן וּלְבָנִים כְּשֶׁלֶג. וְשׁוּב הֵלִיטָה אוֹלֶנָה אֶת פָּנֶיהָ בְּכַפֶּיהָ וְנִמְלְטָה הַרְחֵק־הַרְחֵק.
נַפְשָׁה עָגְמָה עָלֶיהָ, וּבִצְעָדִים כּוֹשְׁלִים שֵׂרְכָה דַרְכָּהּ חֲזָרָה – אֶל מַמְלֶכֶת הַזָהָב וְהַכֶּסֶף.
לֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וְהַגַמָדִים הֵבִיאוּ לְאוֹלֶנָה כִּכַּר־לֶחֶם עָשׂוּי זָהָב
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם כִּילַי שֶׁמָמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגוּפוֹ וְהוּא מְחַסֵר אֶת נַפְשׁוֹ מִטוֹבָה. כָּל יָמָיו הָיָה צוֹבֵר פְּרוּטָה לִפְרוּטָה וּמַחְלִיפָן לְדִינָרֵי זָהָב, וּמִשֶׁהִזְקִין וְיָצְאוּ רֹב שְׁנוֹתָיו, כָּרָה שׁוּחָה בְּקַרְקַע הַיַעַר וְהִטְמִין בָּהּ אֶת זְהָבוֹ. יוֹם־יוֹם בָּא לִמְקוֹם הַמַטְמוֹן וְהָיָה מֵזִין בּוֹ אֶת עֵינָיו.
הִשְׁגִיחַ שְׁכֵנוֹ בַּהֲלִיכוֹתָיו וְאָמַר אֶל לִבּוֹ:
– עַל שׁוּם מָה מְכַתֵּת הַכִּילַי אֶת רַגְלָיו יוֹם־יוֹם אֶל הַיַעַר, יוֹשֵׁב תַּחְתָיו וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנִים מַצְהִילוֹת בַּקַרְקַע? מִסְתַּבֵּר שֶׁגָנַז שָׁם אֶת זְהָבוֹ. בְּדִין הוּא לִבְדוֹק אֶת הַדָבָר.
אוֹתוֹ לָיְלָה יָצָא הַשָׁכֵן לַיַעַר, וְטָרַח וּמָצָא אֶת הַשׁוּחָה. מִיָד רוֹקְנָהּ מִזְהָבָהּ, וְשָׂם בְּתוֹכָהּ אֶבֶן כְּבֵדָה.
לַמָחֳרָת נִתְאָוָה הַכִּילַי לְשַׁעְשֵׁעַ אֶת נַפְשׁוֹ בַּזָהָב. אַךְ מִשֶׁפָּתַח אֶת הַתְּלוּלִית, חָשְׁכוּ עֵינָיו:
הַדִינָרִים פָּרְחוּ וְאֵינָם וְרַק אֶבֶן בִּלְבַד מֻטֶלֶת תַּחְתָּם.
נִצְטָעֵר מְאֹד וְהָיָה מַטִיחַ רֹאשׁוֹ בְּגֶזַע שֶׁל אִילָן וּמְמָרֵר בִּבְכִיָה.
נִזְדַמֵן לַמָקוֹם שְׁכֵנוֹ וּשְׁאָלוֹ:
– בְּשֶׁל מָה תִּצְטָעֵר כָּל־כָּךְ, יְדִידִי?
הֵשִׁיב הַכִּילַי:
– כָּל יָמַי צָבַרְתֵּי פְּרוּטָה לִפְרוּטָה וְחָסַכְתִּי טוֹבָה מִנַפְשִׁי. עַתָּה, בַּעֲרוֹב יָמַי, הִטְמַנְתִּי אֶת דִינָרַי בְּשׁוּחָה זוֹ, שֶׁחַסְתִּי עַל זְהָבִי. וְהִנֵה נִגְנַב הַזָהָב וְלֹא נִשְׁאָרָה לִי אֶלָא אֶבֶן זוֹ.
אָמַר לוֹ שְׁכֵנוֹ:
– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינִי יוֹרֵד לְסוֹף דַּעְתְּךָ. כָּל יָמֶיךָ חָיִיתָ כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן וְהַזָהָב מֻטָל הָיָה כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין. עַתָּה, כְּלוּם לֹא הַיְנוּ הַךְ לְךָ אִם מוּנָחִים בַּשׁוּחָה דִינָרִים שֶׁל זָהָב, אוֹ אֶבֶן מֵאַבְנֵי הַשָׂדֶה?..
הִשְׁגִיחַ שְׁכֵנוֹ בַּהֲלִיכוֹתָיו
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁקָנָה לוֹ יָדִיד: דֹב מִיַעַר. וְהָיוּ הַשְׁנַיִם מְחַבְּבִים זֶה אֶת זֶה וּמְבַלִים יְמֵיהֶם בִּנְעִימִים.
יוֹם אֶחָד הִזְמִין הָאָדָם אֶת הַדֹב לְבֵיתוֹ, לִסְעוּדָה. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וּמִשֶׁשָׂבַע הַדֹב דֵי צָרְכּוֹ, נִתְרוֹמֵם מִמוֹשָׁבוֹ וְעָמַד לִיטוֹל פְּרֵדָה מִמְאָרְחוֹ. נִשְׁקוֹ הָאָדָם וְאַחַר צִוָה עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁתְּנַשֵׁק אַף הִיא נְשִׁיקַת־פְּרֵדָה לָאוֹרֵחַ.
אוּלָם, אַךְ קָרְבָה הָאִשָׁה לַדֹב, נָסוֹגָה לַאֲחוֹרֶיהָ וְהִטִיחָה לְעֵבֶר בַּעֲלָה:
– בְּעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם לֹא אֲנַשֵׁק לַדֹב, שֶׁרֵיחוֹ הָרַע נוֹדֵף וְהוֹלֵךְ!
הֶַחֱרִישׁ הַדֹב וְעָקַר לַיַעַר.
לְיָמִים נָטַל הָאָדָם קַרְדֻמוֹ וְיָצָא לַיַעַר לַחֲטוֹב עֵצִים. עִם שֶׁהוּא מְהַלֵךְ בִּשְׁבִיל הַיַעַר, פָּגַע בִּידִידוֹ הַדֹב. אָמַר הַדֹב:
– אָנָא, הַנְחֵת אֶת קַרְדֻמְךָ בְּקָדְקֳדִי.
נִרְתַּע הָאָדָם וְסָח:
– עַל שׁוּם מָה אֶפְצָעֲךָ וִידִידִי אָתָּה? לֹא אוּכַל לְהָנִיף עָלֶיךָ קַרְדֻמִי.
אָמַר הַדֹב:
– וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַל נָא תְּסָרֵב לִי. רְאֵה, בִּקַשְׁתִּיךָ.
הִסֵס הָאָדָם וּלְבַסוֹף נָשָׂא קַרְדֻמוֹ וְהִכָּה בְּרֹאשׁ הַדֹב.
חָזַר הַדֹב לַעֲבִי הַיַעַר וְגֻלְגָלְתּוֹ זָבָה דָם. וְהָאָדָם שֵׂרֵךְ לְאִטוֹ אֶל בֵּיתוֹ וּפְלִיאָה בְּעֵינָיו עַל נָהֳגוֹ הַמְשֻׁנֶה שֶׁל יְדִידוֹ הַדֹב.
לֹא יָצָא חֹדֶש יָמִים וְהַשְׁנַיִם נִפְגְשׁוּ שׁוּב בַּיַעַר, אָמַר הַדֹב:
– רְאֵה, יְדִידִי, הַפֶּצַע בְּרֹאשִׁי, שֶׁפְּצַעְתַּנִי בַּקַרְדֹם,
קָרַם עוֹר וְנִתְרַפֵּא. אַך אֵין מַרְפֵּא לְפֶצַע־שֶׁבַּלֵב שֶׁפְּצָעַתְנִי לְשׁוֹנָהּ הַחַדָה שֶׁל זוּגָתְךָ!
בְּעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם לֹא אֲנַשֵׁק לַדֹב
שָׁלשׁ הַבָּנוֹת
(אַגָדָה טַטַרִית)
הָיֹה הָיְתָה אַלְמָנָה. יוֹמָם וָלַיְלָה עָבְדָה בְּזֵעַת אַפֶּיהָ וּבַפְּרוּטוֹת שֶׁהִשְׂתַּכְּרָה כִּלְכְּלָה אֶת שְׁלֹש בְּנוֹתֶיהָ וְהִלְבִּישָׁתָן.
וַתִּגְדַלְנָה שָׁלֹש בָּנוֹת יָפוֹת, זְקוּפוֹת־קוֹמָה וּבְהִירוֹת־עַיִן וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתָן הִתְפַּלֵא עַל יָפְיָן וְחִנָן.
בְּזוֹ אַחַר זוֹ נִשְׂאוּ הַבָּנוֹת לְבַעַל וַתַּעֲזֹבְנָה אֶת בֵּית אִמָן. הַשָׁנִים חָלְפוּ־עָבְרוּ. וּבְאַחַד הַיָמִים נָפְלָה הָאַלְמָנָה הַזְקֵנָה לַמִשְׁכָּב וְהִיא בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה וְאֵין דוֹאֵג לָהּ. אָז שָׁלְחָה הָאִשָׁה אֶל בְּנוֹתֶיהָ אֶת כַּלְבָּהּ הַנֶאֱמָן,
– סַפֵּר לָהֶן, לִבְנוֹתַי, שֶׁחָלִיתִי, וַאֲנִי מְבַקֶשֶׁת שֶׁתָּבֹאנָה אֵלַי.
– הוֹ, – נֶאֶנְחָה הַבַּת הַבְּכִירָה, לְאַחַר שֶׁשָׁמְעָה אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמַעֲצִיבָה – הָיִיתִי הוֹלֶכֶת בְּרָצוֹן, אֶלָא שֶׁקֹדֶם מֻכְרָחָה אֲנִי לְצַחְצֵחַ אֶת קַעֲרוֹת הַנְחֹשֶת שֶׁלִי.
– מָה? לְצַחְצֵחַ קְעָרוֹת? – הִתְרַגֵז הַכֶּלֶב הַנֶאֱמָן – אִם כֵּן תִּהְיִי לְעוֹלָם רְתוּקָה לְקַעֲרוֹתַיִךְ אֵלוּ!
אוֹתוֹ רֶגַע קָפְצוּ הַקְעָרוֹת מֵהַשֻׁלְחָן, הֵקִיפוּ וְלָחֲצוּ אֶת הַבַּת הַבְּכִירָה כִּצְבָתוֹת. מִיָד נֶהֶפְכָה לְצָב גָדוֹל וְצָהֹב.
הִתְדַפֵּק הַכֶּלֶב הַנֶאֱמָן עַל דַלְתָּהּ שֶׁל הַבַּת הַשְׁנִיָה.
– הוֹ, – נֶאֶנְחָה הַבַּת – הָיִיתִי הוֹלֶכֶת בְּרָצוֹן, אֶלָא שֶׁמֻכְרָחָה אֲנִי לִגְמֹר תְּחִלָה אֶת מְלֶאכֶת הָאֲרִיגָה שֶׁהִתְחַלְתִּי.
– אִם כֵּן תַּאַרְגִי בְּלִי־הֶרֶף עַד סוֹף יָמַיִךְ – אָמַר הַכֶּלֶב. וְהַבַּת הַשְׁנִיָה נֶהֶפְכָה לְעַכָּבִישׁ מְכֹעָר.
הַצְעִירָה בַּבָּנוֹת לָשָׁה בָּצֵק שָׁעָה שֶׁבָּא אֵלֶיהָ הַכֶּלֶב וּבְפִיו הַבְּשׂוֹרָה הַמַעֲצִיבָה. הִיא לֹא הוֹצִיאָה הֶגֶה מִפִּיהָ, גַם לֹא נִקְתָה כַּפֶּיהָ מֵהַבָּצֵק, וּמִיָד אָצָה־רָצָה אֶל אִמָהּ.
– בְּכָל עֵת תָּמִיד תָּבִיאִי שִׂמְחָה וּמְתִיקוּת לִבְנֵי־הָאָדָם – אָמַר לָהּ הַכֶּלֶב – הַכֹּל יָגֵנוּ עָלַיִךְ וְעַל יְלָדַיִךְ עַד דוֹר אַחֲרוֹן.
וְכָך הָיָה. הַצְעִירָה בַּבָּנוֹת הֶאֱרִיכָה יָמִים. וּבְבוֹא שַׁעְתָּהּ לָמוּת, נֶהֶפְכָה לִדְבוֹרָה זְהַבְהֶבֶת, זַמְזְמָנִית. וּמֵאָז אוֹגֶרֶת הִיא בִּימוֹת הַקַיִץ צוּפָם שֶׁל פְּרָחִים לְתוֹעַלְתָּם וּלְשִׂמְחָתָם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם.
מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד יְשַׁר־דֶרֶךְ וּמֻפְלָג בְּחָכְמָה וְלוֹ תְּרֵיסַר בָּנִים גִבּוֹרִים, כֻּלָם מְלֻמְדֵי מִלְחָמָה. מִשֶׁקָרְבוּ יָמָיו לָמוּת, כִּנֵס אֶת בָּנָיו וְצִוָה עֲלֵיהֶם:
– הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ חֵץ אֶחָד מֵאַשְׁפָּתוֹ.
נִזְדָרְזוּ הַבָּנִים לְמַלֵא אֶת רְצוֹן אֲבִיהֶם וְשָׁלְפוּ אִישׁ אֶת חִצוֹ וְהִגִישׁוּם לַאֲבִיהֶם הַמֶלֶךְ.
נָטַל הָאָב אֶת הַחִצִים וְאִגְדָם לְאֶגֶד אֶחָד. אָמַר לְבָנָיו:
– אַדְרַבָּא, יָקוּם הַגִבּוֹר בֵּינֵיכֶם וִיכוֹפֵף אוֹ יִשְׁבֹּר אֶת הָאֶגֶד.
בָּזֶה אַחַר זֶה אָחֲזוּ הַבָּנִים בְּאֶגֶד הַחִצִים, אַךְ כָּל־כַּמָה שֶׁטָרְחוּ וְיָגְעוּ, לֹא עָלָה בְּיָדָם לְכוֹפְפָם וּלְשַׁבְּרָם.
הִתִּיר הָאָב אֶת הָאֶגֶד, שָׁלַף אֶת הַחִצִים אֶחָד־אֶחָד, וְכוֹפְפָם וְשִׁבְּרָם לְעֵינֵי הַבָּנִים.
אָמַר הָאָב:
– הֲרֵינִי מַנִיחַ שֶׁהֵיטַבְתֶּם לִלְמוֹד אֶת מוּסַר־הַהַשְׂכֵּל: כָּל עוֹד תִּהְיוּ מְאֻגָדִים בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת, לֹא יוּכַל לָכֶם כָּל אוֹיֵב וְצַר. אוּלָם, אִם תִּתְפָּרֵד הַחֲבִילָה וְתִפְרְשׁוּ זֶה מִזֶה תּוֹךְ רִיב וּמְדָנִים, סוֹפְכֶם כְּסוֹפָם שֶׁל הַחִצִים הַבּוֹדְדִים: הָאוֹיֵב יָכוֹף רֹאשְׁכֶם עַד־עָפָר וִירוֹצֶצְכֶם אֶחָד־אֶחָד.
כָּל עוֹד תִּהְיוּ מְאֻגָדִים בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת, לֹא יוּכַל לָכֶם כָּל אוֹיֵב וְצַר.
א
לִפְנֵי שָׁנִים חַי אִכָּר זָקֵן וְלוֹ שְׁלשָׁה בָּנִים. הַצָעִיר שֶׁבָּהֶם, אִיוַנוּשְׁקָה, בָּחוּר תָּמִים הָיָה וּלְפִיכָךְ כֻּנָה בְּפִי הַבְּרִיוֹת “שַׁטְיָא”.
פַּעַם אַחַת זָרַע הַזָקֵן חִטָה. גָדְלָה הַחִטָה וְהִשְׁתַּבְּלָה, אוּלָם מִדֵי בֹּקֶר בְּבָקְרוֹ, בְּצֵאת הָאִכָּר לִבְדוֹק אִם רְאוּיָה הִיא כְּבָר לְקָצִיר, רָאָה וְהִנֵה נִרְמְסָה הַחֶלְקָה בִּשְׁעוֹת הַלַיְלָה וְשִׁבֳּלִים רַבּוֹת נִזוֹקוּ. אָמַר לְבָנָיו:
– לַיְלָה־לַיְלָה תִּשְׁמְרוּ לְפִי הַתּוֹר עַד שֶׁתִּתְפְּסוּ אֶת הַגַנָב שֶׁחָמַד לוֹ אֶת תְּבוּאָתֵנוּ.
בַּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן יָצָא הַבֵּן הַבְּכוֹר לִשְׁמִירָה. עָיֵֵף הָיָה לְאַחַר יוֹם הָעֲבוֹדָה, עַל כֵּן חָזַר לַבִּקְתָּה, עָלָה לַעֲלִיַת־הַגַג וְיָשֵׁן שְׁנַת־יְשָׁרִים. וּבַבֹּקֶר אָמַר לְאָבִיו:
– כָּל הַלַיְלָה לֹא עָצַמְתִּי עַיִן. תְּמֵהַנִי שֶׁהַחִטָה נִרְמְסָה שׁוּב.
לְמָחֳרָת יָצָא הַבֵּן הַשֵׁנִי וְאַף הוּא נָחַר עַד אוֹר הַשַׁחַר. הִגִיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל אִיוַנוּשְׁקָה לָצֵאת לִשְׁמִירָה. נָטַל גַרְזֶן וּתְקָעוֹ בַּחֲגוֹרָתוֹ, הֵכִין לוֹ חֶבֶל אָרֹךְ, וְשָׂם פְּעָמָיו לַחֶלְקָה. נִתְיַשֵׁב לוֹ עַל גַבֵּי אֶבֶן וְחִכָּה. עָיֵף מְאֹד הָיָה וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִתְגַבֵּר וְאֶת עֵינָיו לֹא עָצַם. חִכָּה וְחִכָּה וְהָרְגָעִים נִתְמַשְׁכוּ כְּשָׁעוֹת.
בַּחֲצוֹת הַלַיְלָה עָלָה הַיָרֵחַ וּלְאוֹרוֹ רָאָה אִיוַנוּשְׁקָה סוּסָה בְּרֻדָה וְנָאָה שֶׁקָרְבָה בִּדְהָרָה. הָאֲדָמָה רָעֲדָה תַּחַת פַּרְסוֹתֵיהָ, מֵאָזְנֶיהָ פָּרְצוּ לְשׁוֹנוֹת־אֵשׁ וּמִנְחִירֶיהָ עָלוּ פַּקְעוֹת עָשָׁן.
קָרְבָה הַסוּסָה וְהֵחֵלָה אוֹכֶלֶת מְלֹא הַפֶּה מִן הַשִׁבֳּלִים. אוֹכֶלֶת וּמְבַטֶשֶׁת בְּפַרְסוֹתֶיהָ וּקְנֵי הַשִׁבֳּלִים קוֹרְסִים מִסָבִיב. נִתְקַצֵף אִיוַנוּשְׁקָה: “בַּת־בְּלִיַעַל שֶׁכְּמוֹתֵךְ! חַכִּי וַאֲלַמְדֵךְ כֵּיצַד מַשְׁחִיתִים עֲמַל זָרִים!”
עָנַב לוּלָאָה בַּחֶבֶל וְהִטִילוֹ עַל צַוַאר הַסוּסָה הַבְּרֻדָה. פִּרְכְּסָה הַסוּסָה וְרָצְתָה לְהִמָלֵט, אַךְ אִיוַנוּשְׁקָה הֶחֱזִיק אֶת קְצֵה הַחֶבֶל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הִרְפָּה. מִיָד קָפַץ עַל גַב הַסוּסָה וְנֶאֱחַז בְּרַעֲמָתָהּ.
בִּקְשָׁה הַסוּסָה:
– הַנִיחֵנִי, אִיוַנוּשְׁקָה, וְאֵלֵךְ לִי. אֲנִי אֶגְמֹל לְךָ בְּעֵת צָרָה.
– נִיחָא – הֵשִׁיב הַבָּחוּר – מוּכָן וּמְזֻמָן אֲנִי לְשַׁלְחֵךְ. אַךְ כֵּיצַד אָשׁוּב וְאֶמְצָאֵךְ אִם אֶהְיֶה זָקוּק לָךְ?
אָמְרָה הַסוּסָה:
– תֵּצֵא לַשָׂדֶה, תִּשְׁרֹק שָׁלֹש פְּעָמִים וְכָךְ תִּקְרָא: “סוּסָה בְּרֻדָה, סוּסָה חֲמוּדָה, בּוֹאִי בִּדְהָרָה, הַצִילִינִי מִצָרָה!” וַאֲנִי אוֹפִיעַ חִישׁ־מַהֵר לְפָנֶיךָ.
– וְלֹא תְּחַבְּלִי עוֹד בַּחִטָה? – שָׁאַל אִיוַנוּשְׁקָה.
– בְּהֵן־צִדְקִי שֶׁלֹא אָבוֹא עוֹד לַחֶלְקָה – הֵשִׁיבָה הַסוּסָה. וְאִיוַנוּשְׁקָה הִתִּיר אֶת הַחֶבֶל מֵעַל צַוָארָהּ וּשְׁלָחָהּ לַחָפְשִׁי.
עִם בֹּקֶר חָזַר אִיוַנוּשְׁקָה לַבִּקְתָּה. שָׁאַל הָאָב הַזָקֵן:
– כְּלוּם הִשְׁגַחְתָּ בַּגַנָב?
עָנָה אִיוַנוּשְׁקָה:
– תָּפַסְתִּי בַּחֶלְקָה סוּסָה בְּרֻדָה, שֶׁאָכְלָה מִן הַשִׁבֳּלִים.
– וְהֵיכָן הִיא? – שָׁאֲלוּ הָאַחִים.
אָמַר אִיוַנוּשְׁקָה:
– שִׁלַחְתִּיהָ לַחָפְשִׁי מֵאַחַר שֶׁהִבְטִיחָה שֶׁלֹא תּוֹסִיף עוֹד לְחַבֵּל בְּחֶלְקָתֵנוּ.
מִלְאוּ הָאַחִים פִּיהֶם שְׂחוֹק:
– שַׁטְיָא שַׁטְיָא! פֶּתִי נוֹלַדְתָּ וְשׁוּב אֵין לְךָ תַּקָנָה!
אוּלָם, מֵאוֹתוֹ לַיְלָה וְאֵילֵךְ לֹא נִזוֹקָה עוֹד הַחִטָה וּמִשֶׁהִגִיעָה עֵת הַקָצִיר נֶאֶלְמָה אֲלֻמוֹת־אֲלֻמוֹת שֶׁהִרְהִיבוּ כָּל עַיִן.
ב
הַרְחֵק מִן הַכְּפָר, בְּאַרְמוֹן הָדוּר, שָׁכַן הַצַאר, שַׁלִיטָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אָרֶץ. וְהָיְתָה לוֹ לַצַאר בַּת יְחִידָה, יַעֲלַת־חֵן שֶׁכָּל הָאָרֶץ הִבְהִיקָה מֵאוֹרָהּ. עַל כֵּן נִקְרְאָה בְּפִי כֹּל “יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה”.
יוֹם אֶחָד שָׁלַח הַצַאר כָּרוֹזוֹת לְכָל קַצְוֵי הַמְדִינָה וְהָיוּ שְׁלוּחָיו מַקְהִילִים אֶת הָעָם בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים וְקוֹרְאִים מֵעַל גַבֵּי גִלָיוֹן אֶת דְבַר הַשַׁלִיט:
“אֲנִי, הַצַאר שֶׁל רוּסִיָה, גָמַרְתִּי אֹמֶר בְּנַפְשִׁי לִמְצוֹא עֶלֶם הָרָאוּי לָשֵׂאת לְאִשָׁה אֶת בִּתִּי יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה. עַל כֵּן מוֹדִיעַ הִנְנִי לְעַמִי: בִּתִּי יֶלֶנָה תֵּשֵׁב בְּאֶשְׁנַב הַקוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בְּמִגְדַל הָאַרְמוֹן. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַצְלִיחַ לְזַנֵק רָכוּב עַל סוּסוֹ עַד לְגֹבַהּ הָאֶשְׁנָב וּלְהוֹרִיד אֶת טַבַּעַת־הַיַהֲלֹם מֵעַל אֶצְבָּעָהּ שֶׁל בִּתִּי, יִזְכֶּה לְשֵׂאתָהּ לְאִשָׁה”.
פָּשַׁט דְבַר הַצַאר בְּכָל קַצְוֵי הַמְדִינָה וְהִגִיעַ אַף לַכְּפָר הַנִדָח, שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ הָאָב הַזָקֵן וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו. הֶחֱלִיטוּ הָאַחִים הַקְשִׁישִׁים לָבוֹא לְאַרְמוֹן הַצַאר. וְלֹא, חָלִילָה, מִשׁוּם שֶׁנָשְׂאוּ נַפְשָׁם לִזְכּוֹת בְּיָדָהּ שֶׁל הַנְסִיכָה. הֵם הִשְׁתּוֹקְקוּ פָּשׁוּט לַחֲזוֹת בָּאַבִּירִים שֶׁיִתְחָרוּ בִּקְפִיצָה אֶל הָאֶשְׁנָב.
בִּקֵשׁ אִיוַנוּשְׁקָה:
– קָחוּנִי, אַחִים! מְאֹד רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹת אֶת יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה.
אוּלָם הַלָלוּ סֵרְבוּ לְקַחְתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ:
– שֵׁב, שַׁטְיָא, בַּבִּקְתָּה. לְלַעַג וּלְקֶלֶס נִהְיֶה בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת אִם תִּתְלַוֶה אֵלֵינוּ. חֲרָפוֹת תַּשְׂבִּיעֵנוּ בַּדֶרֶךְ!
נָסְעוּ הָאַחִים וְאִיוַנוּשְׁקָה הִתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ. הוֹי, מַה הִשְׁתּוֹקֵק לִרְכֹּב אֶל אַרְמוֹן הַצַאר!
וּלְפֶתַע נִזְכַּר בַּסוּסָה הַבְּרֻדָה וּבְהַבְטָחָתָהּ. מִיָד שָׂם פְּעָמָיו לַשָׂדֶה, שָׁרַק שָׁלֹש פְּעָמִים וְקָרָא בְּקוֹל: “סוּסָה בְּרֻדָה, סוּסָה חֲמוּדָה, בּוֹאִי בִּדְהָרָה, הַצִילִינִי מִצָרָה!”
קָרְבָה הַסוּסָה. הָאֲדָמָה רָעֲדָה תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ, מֵאָזְנֶיהָ פָּרְצוּ לְשׁוֹנוֹת־אֵשׁ וּמִנְחִירֶיהָ עָלוּ פַּקְעוֹת עָשָׁן. נֶעֶצְרָה לִפְנֵי אִיוַנוּשְׁקָה וְאָמְרָה:
– מַה מְבֻקָשְׁךָ?
סִפֵּר לָהּ אִיוַנוּשְׁקָה אֶת הַכֹּל.
אָמְרָה הַסוּסָה:
– עֲצֹם עֵינֶיךָ, אִיוַנוּשְׁקָה, וְאַל תִּפְקְחֵן עַד אִם אַרְשֶׁה לְךָ.
וּמִשְׁעָצַם אֶת עֵינָיו, נָשְׁפָה עָלָיו הַסוּסָה נְשִׁיפָה לוֹהֶטֶת. חָשׁ אִיוַנוּשְׁקָה שֶׁחָלָה בּוֹ תְּמוּרָה וְלֹא יָדַע מַהִי. פָּקַח סוֹף־סוֹף אֶת עֵינָיו וַיַרְא כִּי לָבוּשׁ הוּא בִּגְדֵי־אַבִּיר הֲדוּרִים וְחֶרֶב נוֹצֶצֶת חֲגוּרָה לְמָתְנָיו. רָמְזָה לוֹ הַסוּסָה הַבְּרֻדָה:
– עַלֵה עַל גַבִּי וּרְכַב!
כְּחֵץ מִקֶשֶׁת דָהַר אִיוַנוּשְׁקָה לְעֵבֶר אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַצַאר. חָלַף בַּדֶרֶךְ עַל פְּנֵי שְׁנֵי אֶחָיו הַקְשִׁישִׁים וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ.
וּבָרַחֲבָה שֶׁלִפְנֵי הָאַרְמוֹן נִתְקַהֵל עַם רַב וּבָאֶשְׁנָב, בַּקוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַמִגְדָל הָרָם, יָשְׁבָה הַנְסִיכָה יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה. פָּנֶיהָ בָּרוֹת כַּחַמָה וְטַבַּעַת־הַיַהֲלֹם אֲשֶׁר עַל אֶצְבָּעָה מְסַנְוֶרֶת כָּל עַיִן. מְצִיצִים אַבִּירִים לְעֵבֶר הַנְסִיכָה, אוּלָם לְזַנֵק אֵין הֵם מְעִיזִים.
דִרְבֵּן אִיוַנוּשְׁקָה אֶת סוּסָתוֹ הַבְּרֻדָה…
זִנְקָה הַסוּסָה וְהִתְרוֹמְמָה בָּאֲוִיר כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. נָשָׂא אִיוַנוּשְׁקָה אֶת יָדוֹ, לִיטֹל אֶת טַבַּעַת־הַיַהֲלֹם, אַךְ בֵּינוֹ לְבֵין יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה חָצְצוּ עוֹד כְּשָׁלֹש אַמוֹת. רָאָה שֶׁהֶחְטִיא, סוֹבֵב אֶת סוּסָתוֹ, וְעָבַר בִּיעָף לְעֵינָיו שֶׁל הֶהָמוֹן הַנִדְהָם.
– מִי הוּא הָאַבִּיר? – עָבַר רַחַשׁ הִתְפָּעֲלוּת בַּקָהָל.
אוּלָם אִישׁ לֹא יָדַע לְהָשִׁיב. כְּעַל כַּנְפֵי רוּחַ נִשָׂא הָעֶלֶם וְנֶעֱלַם בָּאֹפֶק.
חָזַר אִיוַנוּשְׁקָה לִכְפָרוֹ. הַסוּסָה הַבְּרֻדָה נָשְׁפָה בּוֹ שׁוּב וְנִתְרַחֲקָה בִּדְהָרָה. הֵיכָן הַחֶרֶב הַנוֹצֶצֶת? אַיֵה בִּגְדֵי־הָאַבֲּיר? לָבוּשׁ בִּבְלוֹיָיו שֵׂרֵךְ אִיוַנוּשְׁקָה דַרְכּוֹ לְעֵבֶר הַבִּקְתָּה. הוּא חִכָּה לְאֶחָיו, אַךְ הַלָלוּ בּוֹשְׁשׁוּ לָבוֹא.
בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת חָזְרוּ הָאַחִים. הִבִּיט וְרָאוּ: אִיוַנוּשְׁקָה מֻטָל לוֹ פְּרַקְדָן עַל גַבֵּי הַסַפְסָל וּמְנַמְנֵם. הֶעִירוּהוּ:
– כְּלוּם אֵינְךָ רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ מַה הִתְרַחֵשׁ בָּאַרְמוֹן?
– סַפְּרוּ, אַחִים!
– מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ נִתְכַּנְסוּ וּבָאוּ אַלְפֵי אַבִּירִים וְהַכֹּל לָטְשׁוּ עֵינֵיהֶם אֶל יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה, אַךְ אִישׁ לֹא הֵעֵז לִקְפּוֹץ. וּפִתְאֹם בָּא בִּרְכִיבָה אַבִּיר צָעִיר, יָפֶה לְהַלֵל, וְזִנֵק לְעֵבֶר הָאֶשְׁנָב וְרַק כְּשָׁלֹש אַמוֹת חָצְצוּ בֵּינוֹ לְבֵין הַנְסִיכָה. אִישׁ אֵינֹו יוֹדֵעַ מִי וָמִי הוּא.
– וְשֶׁמָא אֲנִי הָיִיתִי הָאַבִּיר? – שָׁאַל אִיוַנוּשְׁקָה.
צָחֲקוּ הָאַחִים וְהִלְעִיגוּ עָלָיו:
– שַׁטְיָא! אַתָּה וַדַאי סָרוּחַ הָיִיתָ עַל הַכִּירַיִם וְצַדְתָּ זְבוּבִים!
לַמָחֳרָת הִשְׁכִּימוּ הָאַחִים וְיָצְאוּ שׁוּב לְעֵבֶר הָאַרְמוֹן. וְאִיוַנוּשְׁקָה קָרָא לַסוּסָה הַבְּרֻדָה וּלְאַחַר שֶׁזוֹ הֲפָכַתּוֹ לְאַבִּיר מְהֻדָר, עָלָה עַל גַבָּהּ וְתוֹךְ כְּדֵי דְהִירָה לָחַשׁ לָהּ:
– הִשְׁתַּדְלִי, סוּסָתִי שֶׁלֹא לְהַחְטִיא!
הֵשִׁיבָה לוֹ הַבְּרֻדָה:
– סְמֹךְ עָלַי, אִיוַנוּשְׁקָה. הַפַּעַם לֹא אַכְזִיב.
רָאָה הֶהָמוֹן הָרַב, שֶׁנִתְקַהֵל לְמַרְגְלוֹת הַמִגְדָל, אֶת הָאַבִּיר הַדוֹהֵר וּמִיָד נֶחְצָה וּפִנָה לוֹ מַעֲבָר.
דִרְבֵּן אִיוַנוּשְׁקָה אֶת סוּסָתוֹ… זִנְקָה הַסוּסָה וְהִתְרוֹמְמָה כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. רִחֲפָה בָּאֲוִיר וְקָרְבָה עַד לָאֶשְׁנָב.
שָׁלַח אִיוַנוּשְׁקָה אֶת יָדוֹ, הֵסִיר אֶת טַבַּעַת־הַיַהֲלֹם מֵעַל אֶצְבָּעָהּ שֶׁל יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה וְנָשַׁק לָהּ בִּלְחָיֶיהָ. אָז יָרַד לָאָרֶץ, וּכְרוּחַ־סוּפָה נִתְרַחֵק מֵאֵצֶל הַמִגְדָל.
– תִּפְסוּהוּ! אֶחֱזוּהוּ! – קָרְאוּ הָאַבִּירִים מִבֵּין הַקָהָל.
דָלְקוּ אַחֲרָיו וְלאֹ הִשִׂיגוּהוּ. עַד־מְהֵרָה נֶעֱלַם אִיוַנוּשְׁקָה מֵעֵינֵיהֶם.
שָׁלַח אִיוַנוּשְׁקָה אֶת הַסוּסָה הַבְּרֻדָה לְדַרְכָּהּ, עָנַד אֶת טַבַּעַת־הַיַהֲלֹם לְאֶצְבָּעוֹ וְחָזַר לַבִּקְתָּה. וְהַיַהֲלֹם הֵאִיר אֶת הַבִּקְתָּה הַחֲשֵׁכָה בְּאוֹר יְקָרוֹת מְסַנְוֵר עֵינַיִם. נָטַל אִיוַנוּשְׁקָה מַטְלִית וְכָרַךְ אוֹתָהּ עַל יָדוֹ, לְהַסְתִּיר אֶת בְּרַק הַטַבַּעַת.
בַּלַיְלָה חָזְרוּ הָאַחִים, הֶעִירוּהוּ מִשְׁנָתוֹ וְסִפְּרוּ לוֹ:
– אִלוּ רָאִיתָ אֶת הָאַבִּיר שֶׁזָכָה הַיוֹם בְּטַבַּעְתָּהּ שֶׁל יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה! סוּסָתוֹ נִתְרוֹמְמָה עַד לָאֶשְׁנָב וְהָרוֹכֵב נָשַׁק לַנְסִיכָה, חָטַף אֶת הַטַבַּעַת וְהִסְתַּלֵק! אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הוּא.
– וְשֶׁמָא אֲנִי הָיִיתִי הָאַבִּיר? – שָׁאַל אִיוַנוּשְׁקָה.
– שְׁתֹק, שַׁטְיָא, וְאַל תְּבַלְבֵּל אֶת הַמֹחַ! – גָעֲרוּ בּוֹ הָאַחִים. עָלָה אִיוַנוּשְׁקָה עַל הַכִּירַיִם, לְהִסְתַּתֵּר מִבּוּזָם שֶׁל אֶחָיו. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רָצָה לְהוֹכִיחַ לָהֶם אֶת טָעוּתָם. מָה עָשָׂה? הִִתִּיר אֶת הַמַטְלִית, שֶׁכְּרוּכָה הָיְתָה עַל יָדוֹ.
מִיָד הִבְהִיקָה הַבִּקְתָּה בְּאוֹר גָדוֹל.
– גֹלֶם שֶׁכְּמוֹתְךָ! – נָזְפוּ בּוֹ הָאַחִים – חִדַל לְשַׂחֵק בָּאֵשׁ, פֶּן תִּשְׂרֹף אֶת הַבִּקְתָּה.
חָזַר אִיוַנוּשְׁקָה וְעָטַף אֶת יָדוֹ וּבְאֵין אֹמֶר נִשְׁתַּטַח וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה.
זִנְקָה הַסוּסָה וְהִתְרוֹמְמָה בָּאֲוִיר
ג
וּבָאַרְמוֹן הַצַאר רַבָּה הָיְתָה הַמְבוּכָה. מִי וָמִי הוּא הָאַבִּיר הַפֶּלִאי שֶׁזָכָה בְּטַבַּעַת־הַיַהֲלֹם? וּמַדוּעַ נֶעֱלַם וְאֵין הוּא מַרְאֶה אֶת פָּנָיו? יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה, שֶׁרָאֲתָה בְּכָךְ עֶלְבּוֹן לְעַצְמָהּ, הִסְתַּגְרָה בְּחַדְרָהּ וּמֵרְרָה בְּבֶכִי. לֹא יָכֹל הַצַאר לִרְאוֹת בְּצַעֲרָהּ וְשָׁלַח כָּרוֹזוֹת לְכָל קַצְוֵי הַמְדִינָה, וְהָיוּ שְׁלוּחָיו מַקְהִילִים אֶת הָעָם בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים וְקוֹרְאִים מֵעַל גַבֵּי גִלָיוֹן אֶת דְבַר הַשַׁלִיט:
“כָּל הַבַּחוּרִים הַצְעִירִים מְצֻוִים לָבוֹא לָאַרְמוֹן וְלַעֲבוֹר עַל פְּנֵי בִּתִּי, הַנְסִיכָה יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה, לְמַעַן תַּכִּיר אֶת הָאִישׁ שֶׁנָטַל מִיָדָהּ אֶת טַבַּעַת הַיַהֲלֹם”.
שַׁיָרוֹת־שַׁיָרוֹת שֵׂרְכוּ בַּחוּרִים צְעִירִים אֶת דַרְכָּם לָאַרְמוֹן. בְּנֵי אֲצִילִים וְאַבִּירִים, סוֹחֲרִים וְאִכָּרִים. בְּאֵין בְּרֵירָה יָצְאוּ אַף שְׁלֹשֶת הָאַחִים בַּדֶרֶךְ הָעוֹלָה אֶל הָאַרְמוֹן.
וּבַטְרַקְלִין הַגָדוֹל, עַל גַבֵּי כֵּס שֶׁל זָהָב, יוֹשֶׁבֶת יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה וּמִסְתַּכֶּלֶת בִּידֵיהֶם שֶׁל הַבַּחוּרִים הָעוֹבְרִים לְפָנֶיהָ. אוּלַי יוֹפִיעַ סוֹף־סוֹף הָאַבִּיר, שֶׁטַבַּעַת־הַיַהֲלֹם שֶׁלָהּ עֲנוּדָה לְאֶצְבָּעוֹ?
נִכְנְסוּ שְׁלֹשֶת הָאַחִים לְתוֹךְ הַטְרַקְלִין. וְאִיוַנוּשְׁקָה, שֶׁנָבוֹךְ לְמַרְאֶה יָפְיָהּ שֶׁל הַנְסִיכָה יֶלֶנָה, פָּרַשׁ לְקֶרֶן־זָוִית וְכָךְ יָשַׁב לוֹ, מַרְעִיד כֻּלוֹ בִּבְלוֹיָיו וְיָדוֹ הָאַחַת כְּרוּכָה בְּמַטְלִית.
שְׁאָלְתּוֹ הַנְסִיכָה:
– מַדוּעַ חָבַשְׁתָּ אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ?
– נִפְצַעְתִּי – הֵשִׁיב אִיוַנוּשְׁקָה וְכָבַשׁ עֵינָיו בַּקַרְקַע.
– אַדְרַבָּא, הַרְאֵה נָא אֶת פִּצְעֲךָ! – אָמְרָה יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה.
הִתִּירָה בְּמוֹ יָדֶיהָ אֶת הַמַטְלִית וּלְפֶתַע דוֹמֶה הָיָה שֶׁשֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת יָרְדוּ לְתוֹךְ הַטְרַקְלִין. טַבַּעַת־הַיַהֲלֹם שֶׁעַל אֶצְבָּעוֹ שֶׁל אִיוַנוּשְׁקָה זָהֲרָה בְּכָל תִּפְאַרְתָּהּ.
שִׁלְבָה יֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה אֶת זְרוֹעָה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל אִיוַנוּשְׁקָה וֶהֱבִיאַתּוּ לִפְנֵי אָבִיהָ הַצַאר:
– זֶהוּ הָעֶלֶם בְּחִיר־לִבִּי, אַבָּא – אָמְרָה וְהִסְמִיקָה מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת.
מִיָד הֵרִיעוּ חֲצוֹצְרוֹת בְּכָל קַצְוֵי הָאַרְמוֹן, לְבַשֵׂר לָעָם אֶת דְבַר כְּלוּלוֹתֶיהָ שֶׁל הַנְסִיכָה.
וְאִיוַנוּשְׁקָה נָשָׂא אֶת הַנְסִיכָה יֶלֶנָה לְאִשָׁה. וּמִשֶׁעָלָה, לְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל אָבִיהָ הַצַאר, עַל כֵּס הַמְלוּכָה, הִשְׁפִּיעַ רֹב טוֹבָה עַל עַמוֹ, כִּי רוֹדֵף־צֶדֶק הָיָה וְשׁוֹחֵר־שָׁלוֹם. וְלֹא אָמַר עוֹד אִישׁ “אִיוַנוּשְׁקָה־שַׁטְיָא”, כִּי אִם “אִיוַן הַנִלְבָּב, אוֹהֵב הַבְּרִיוֹת”.
א
בִּמְדִינָה אַחַת מִמְדִינוֹת הַיָם חַי סוֹחֵר עָשִׁיר וּמְכֻבָּד עַל הַבְּרִיוֹת. בֵּיתוֹ מָלֵא הָיָה כָּל טוּב וְתוֹעֲפוֹת כֶּסֶף לוֹ וּנְכָסִים לְאֵין סְפוֹר. וְהָיוּ לוֹ לָאִישׁ שָׁלֹש בָּנוֹת יָפוֹת לְהַלֵל, אַךְ הַצְעִירָה חוּט שֶׁל חֵן מָשׁוּךְ עָלֶיהָ וְהִיא יָפָה מִכֻּלָן. אַהֲבָה רַבָּה אָהַב הַסוֹחֵר אֶת בְּנוֹתָיו, אוּלַי מִשׁוּם שֶׁאַלְמָן הָיָה וְרַק הֵן בִּלְבַד נִשְׁאֲרוּ לוֹ. אַךְ חִבָּה יְתֵרָה נוֹדְעָה מִמֶנוּ לְבִתּוֹ הַצְעִירָה, כִּי לִבָּהּ לֵב טָהוֹר וְנַפְשָׁהּ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ.
פַּעַם אַחַת הֶחְלִיט הַסוֹחֵר לְהַפְלִיג לְרֶגֶל עֲסָקָיו לְמֶרְחַקִים. בְּטֶרֶם צֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ אָמַר לִבְנוֹתָיו: אֵינִי יוֹדֵעַ, בְּנוֹתַי הַיְקָרוֹת אִם אֶתְמַהְמֵהַ אוֹ אַקְדִים לָשׁוּב. אַךְ זֹאת אֲבַקֶשְׁכֶן: בְּהֵעָדְרִי אַל תָּסוּרְנָה מִדֶרֶךְ הַיָשָׁר. וְאִם אֶזְכֶּה לַחֲזוֹר בְּשָׁלוֹם, אָבִיא לָכֶן מַתָּנוֹת נָאוֹת.
אַחַר הוֹסִיף וְאָמַר:
סְפִינָתִי תָּרִים עֹגֶן בְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים. עַל כֵּן שָׁהוּת בְּיֶדְכֶן לְהַרְהֵר בְּטִיב הַמַתָּנוֹת, שֶׁלִבְּכֶן חוֹשֵׁק בָּהֶן. הִרְהֲרוּ הַבָּנוֹת שְׁלֹשָה יָמִים וּשְׁלֹשָה לֵילוֹת, וּלְבַסוֹף הֶחְלִיטוּ. הִתְיַצְבוּ שְׁלָשְׁתָּן לִפְנֵי אֲבִיהֶן וְהַבַּת הַבְּכִירָה הִשְׁתַּחְוְתָה וְְאָמְרָה: אָבִי הַיָקָר! אֵינִי מְבַקֶשֶׁת יְרִיעוֹת מֶשִׁי שְׁזוּרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, וְגַם לֹא פַּרְווֹת שְׁחוֹרוֹת וִיקָרוֹת מִסִבִּיר. הָבֵא לִי זֵר־כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי־חֵן, הַמַבְהִיקוֹת כַּיָרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ. וּכְשֶׁאֶעֱנֹד אֶת הַזֵר לְרֹאשִׁי, תָּאִיר חֶשְׁכַת הַלַיְלָה כְּצָהֳרֵי הַיוֹם.
נִתְהַרְהֵר הַסוֹחֵר וְהֵשִׁיב:
אֶשְׁתַּדֵל, בִּתִּי לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתֵךְ. אֲנִי מַכִּיר אָדָם אֶחָד שֶׁיְסַיֵעַ בְּיָדִי לְהַשִׂיג אֶת הַזֵר. הוּא נִמְצָא בְּיָדֶיהָ שֶׁל מַלְכָּה אַחַת בְּקַצְוֵי אָרֶץ. הִיא שׁוֹמֶרֶת אֶת הַזֵר בְּמַטְמוֹן אֶבֶן הֶחָבוּי בֵּין הָרִים, בְּעִמְקֵי הָאֲדָמָה. שַׁעֲרֵי בַּרְזֶל סוֹגְרִים עָלָיו, בְּרִיחֵי פְּלָדָה מַבְרִיחִים אֶת הַשְׁעָרִים. אַךְ לֹא אֶחְזֹר מִדַרְכִּי עַד אִם אָבִיא לָךְ אֶת מְבֻקָשֵׁךְ.
הִשְׁתַּחְוְתָה הַבַּת הַשְׁנִיָה וְאָמְרָה:
אָבִי הַיָקָר! אֵינִי מְבַקֶשֶׁת יְרִיעוֹת מֶשִׁי שְׁזוּרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא פַּרְווֹת שְׁחוֹרוֹת וִיקָרוֹת מִסִבִּיר, גַם לֹא זֵר־כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי־חֵן. הָבֵא לִי רְאִי־אֶלְגָבִישׁ מְלֻטָשׁ, שֶׁיְשַׁקֵף בְּכָל עֵת תָּמִיד אֶת פָּנַי וְהֵן יָפוֹת וּמְאִירוֹת וּכְלוּלוֹת בַּהֲדָרָן, וְלַזִקְנָה אֵין שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶן.
נִתְהַרְהֵר הַסוֹחֵר וְהֵשִׁיב:
– אֶשְׁתַּדֵל, בִּתִּי, לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתֵךְ. אֲנִי אָבִיא לָךְ אֶת רְאִי הָאֶלְגָבִישׁ. הוּא נִמְצָא בִּידֵי נְסִיכָה פַּרְסִית הַשׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ בְּמִגְדַל־אֶבֶן הַמִתְנוֹסֵס עַל הַר גָבוֹהַ וְהוּא סָגוּר בְּשַׁעֲרֵי בַּרְזֶל וּבִבְרִיחֵי פְּלָדָה. אֶל הַמִגְדָל מוֹבִילִים שְׁלֹשֶת אֲלָפִים שְׁלַבִּים וְעַל כָּל שָׁלָב נִצָב זָקִיף וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. אַךְ לֹא אֶחְזֹר מִדַרְכִּי עַד אִם אָבִיא לָךְ אֶת מְבֻקָשֵׁךְ.
הִשְׁתַּחְוְתָה הַבַּת הַצְעִירָה וְאָמְרָה:
אָבִי הַיָקָר! אֵינִי מְבַקֶשֶׁת יְרִיעוֹת מֶשִׁי שְׁזוּרוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא פַּרְווֹת שְׁחוֹרוֹת וִיקָרוֹת מִסִבִּיר, לֹא זֵר־כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי־חֵן, גַם לֹא רְאִי־אֶלְגָבִישׁ מְלֻטָשׁ. הָבֵא לִי אֶת פֶּרַח הַשָׁנִי, הַמָלֵא זִיו וּמֵפִיק נֹגַהּ וְאֵין הָדוּר מִמֶנוּ בָּאָרֶץ כֻּלָהּ.
נִתְהַרְהֵר הַסוֹחֵר, אַחַר חָבַק אֶת בִּתּוֹ הַצְעִירָה, הָאֲהוּבָה עָלָיו מִכֹּל, וְאָמַר:
לֹא קַל יִהְיֶה לִי, בִּתִּי, לְמַלֵא אֶת בַּקָשָׁתֵךְ. כֵּיצַד אֲחַפֵּשׂ וְאֶמְצָא דָבָר, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ בְּדִיוּק מַה הוּא? לֹא קָשֶׁה לִמְצוֹא פֶּרַח שָׁנִי, אוּלָם אֵיכָה אֵדַע שֶׁאָכֵן אֵין הָדוּר מִמֶנוּ בָּאָרֶץ כֻּלָהּ? וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶעֱשֶׂה כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי וְלֹא אֶחְסֹךְ עָמָל וִיגִיעָה וְלֹא אֶחְזֹר מִדַרְכִּי עַד אִם אָבִיא לָךְ אֶת מְבֻקָשֵׁךְ.
נָשַׁק הַסוֹחֵר לִבְנוֹתָיו וְיָצָא לַדֶרֶךְ. רוּחַ טוֹבָה נָשְׁבָה בְּמִפְרְשֵׂי סְפִינָתוֹ. בִּמְדִינוֹת רַבּוֹת עָבַר הָאִישׁ וּבְכָל מָקוֹם רַבּוּ הַקוֹפְצִים עַל סְחוֹרוֹתָיו, עַד שֶׁצָבַר תּוֹעֲפוֹת כֶּסֶף וְזָהָב. לְאַחַר חִפּוּשִׂים רַבִּים הִשִׂיג אֶת הַמַתָּנָה בִּשְׁבִיל בִּתּוֹ הַבְּכִירָה: זֵר כֶּסֶף, מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי־חֵן. וְאַף בִּשְׁבִיל בִּתּוֹ הַשְׁנִיָה מָצָא אֶת רְאִי־הָאֶלְגָבִישׁ, שֶׁכָּל הַמִסְתַּכֵּל בּוֹ פָּנָיו יָפוֹת תָּמִיד וְלַזִקְנָה אֵין שְׁלִיטָה עָלָיו. וְרַק אֶת פֶּרַח־הַשָׁנִי, הַמָלֵא זִיו וּמֵפִיק נֹגַהּ, שֶׁאֵין הָדוּר מִמֶנוּ בָּאָרֶץ כֻּלָהּ, לֹא מָצָא, וְהַדָבָר הִדְאִיב אֶת נַפְשׁוֹ. שֶׁהֲרֵי הִבְטִיחַ לְבִתּוֹ הַצְעִירָה וְהָאֲהוּבָה וְכֵיצַד יַחֲזֹר אֵלֶיהָ מִבְּלִי לְמַלֵא אֶת הַבְטָחָתוֹ? הָיָה הָאִישׁ מְחַפֵּשׂ בְּגַנֵי מְלָכִים, שֻׂלְטָנִים וְכַלִיפִים. עֵינָיו רָאוּ פִּרְחֵי־שָׁנִי רַבִּים מַרְהִיבִים בְּיָפְיָם, אוּלָם בְּסֵתֶר לִבּוֹ קִנֵן חֲשָׁשׁ: שֶׁמָא נִמְצָא אֵי־בָּזֶה פֶּרַח שָׁנִי, הָעוֹלֶה בְּחִנוֹ עַל כָּל אֵלֶה שֶׁרָאָה בְּגַנֵי־הַמְלָכִים? כָּל עוֹד לֹא יִמְצָא אֶת מְבֻקָשׁוֹ, לֹא יַחְזֹר מִדַרְכּוֹ.
וְאָכֵן הוּא הִרְחִיק נְדֹד, עַד קַצְוֵי אָרֶץ.
יוֹם אֶחָד שֵׂרַךְ עִם מְשָׁרְתָיו בְּיַעַר עָבוֹת וּלְפֶתַע פִּתְאֹם רָאָה עַצְמוֹ מֻקָף שׁוֹדְדִים מְזֻיָנִים, שֶׁהִתְנַפְּלוּ עַל הַשַׁיָרָה. פָּג לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. הוּא נָטַשׁ אֶת הַגְמַלִים הָעֲמוּסִים כָּל־טוּב, אֶת הַמְשָׁרְתִים הַנֶאֱמָנִים, וְחָמַק לַעֲבִי הַיַעַר. מוּטָב שֶׁאֶהְיֶה לְבָרוֹת לְטוֹרְפֵי הַיַעַר חָשַׁב בְּלִבּוֹ מֵאֲשֶׁר אֶפֹּל בִּידֵי פְּרִיצֵי־אָדָם אֵלֶה, שֶׁיִמְכְּרוּנִי לְעֶבֶד.
הוּא הָלַךְ בַּיַעַר הָאָפֵל וְהַקוֹדֵר, בְּאֵין נְתִיבָה. אוּלָם כְּכָל שֶׁהִתְקַדֵם וְחָדַר לַעֲבִי הַסְבָךְ נַעֲשׂוּ הָעֵצִים דְלִילִים יוֹתֵר וְהַשִׂיחִים הַצְפוּפִים פִּנוּ לוֹ מִשְׁעוֹל. הִפְנָה אֶת פָּנָיו וְדוֹמֶה הָיָה עָלָיו שֶׁהַיַעַר הוֹלֵךְ וְנִסְגָר מֵאֲחוֹרָיו וְהָעֵצִים חוֹזְרִים וּמִשְׁתַּלְבִים זֶה בָּזֶה כְּחוֹמָה בְּצוּרָה, וְגַם מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ חֲסוּמָה הַדֶרֶךְ. הִרְהֵר לוֹ הָאִישׁ: “פִּלְאֵי־פְּלָאִים! לְיַעַר־קְסָמִים נִקְלַעְתִּי וּמִי יוֹדֵעַ אָנָה יוֹבִילֵנִי הַנָתִיב!”
שֵׂרַךְ דַרְכּוֹ וְהַחַמָה שֶׁמֵעַל צַמְרוֹת הָעֵצִים מִשְׁתַּפֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת לְשׁוּלֵי הָרָקִיעַ. מִסָבִיב דוּמִיָה עֲמֻקָה: לֹא שַׁאֲגַת טוֹרְפִים, לֹֹא צְרִיחַת עוֹרֵב. לֹא לְחִישַׁת נָחָשׁ אוֹ צִיוּץ בַּעֲלֵי־כָּנָף. דוֹמֶה שֶׁנִכְחֲדוּ כָּל הַחַיִים מִסָבִיב. יָרַד לַיְלָה אָפֵל, הַכֹּל הֶחֱשִׁיךְ, אֲבָל הַנָתִיב שֶׁמִתַּחַת לְרַגְלָיו הִבְהִיק בְּאוֹר פֶּלְאִי. הוּא הָלַךְ וְהָלַךְ וּבְנָשְׂאוֹ עֵינָיו לַמָרוֹם, רָאָה רִבְבוֹת כּוֹכָבִים הַמְנַצְנְצִים מִבֵּין עַנְפֵי הַצַמָרוֹת. וּלְפֶתַע הִבְהִיק לְפָנָיו אוֹר בָּהִיר, כְּעֵין לְשׁוֹן־אֵשׁ.
– אוֹיָה לִי נֶחְרַד הַסוֹחֵר הַיַעַר בּוֹעֵר! לֹא אֵלֵךְ לְשָׁם, לְתוֹךְ הַלֶהָבָה!
רָצָה לַחֲזֹר עַל עִקְבוֹתָיו, אוּלָם הָעֵצִים שֶׁנִצְטוֹפְפוּ חָסְמוּ דַרְכּוֹ. נִסָה לִפְסוֹעַ יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, אַךְ הַגְזָעִים סָגְרוּ עָלָיו כְּחוֹמָה. אֲנִי אֶעֱמֹד כָּאן הֶחְלִיט הַסוֹחֵר שֶׁמָא תַּעֲבֹר הָאֵשׁ מִן הַצַד. וְאוּלַי תִּדְעַךְ כָּלִיל. נִצַב, וְלִבּוֹ הוֹלֵם בְּחָזְקָה מִפַּחַד. אוּלָם הַלֶהָבָה הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, עוֹד מְעַט תַּגִיעַ אֵלָיו. מוּטָב שֶׁאֶתְקַדֵם לִקְרָאתָהּ לָחַשׁ הָאִישׁ אֶל עַצְמוֹ חַיָב אָדָם לְהִתְיַצֵב פָּנִים אֶל פָּנִים עִם גוֹרָלוֹ. אֵין בּוֹרְחִים מִפְּנֵי הַמָוֶת.
הִפְסִיעַ נִכְחוֹ וְהַנֹגַהּ מִסָבִיב הוֹלֵךְ וּמִתְגַבֵּר, אוּלָם אָזְנָיו לֹא קָלְטוּ רַעַשׁ כָּל־שֶׁהוּא, אוֹ נֵפֶץ עֵצִים הָעוֹלִים בָּאֵשׁ. לְבַסוֹף עָמְדוּ רַגְלָיו בְּמַעֲרֵה־יַעַר, וּבַמַעֲרֶה הִתְנוֹסֵס אַרְמוֹן־מְלָכִים, כֻּלוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, יַהֲלֻמִים וּמַרְגָלִיוֹת. אַבְנֵי־הַיְקָר הִבְהִיקוּ בְּאוֹר גָדוֹל, מְסַנְוְרוֹת אֶת הָעֵינַיִם בְּזָהֳרָן. חַלוֹנוֹת הָאַרְמוֹן פְּתוּחִים הָיוּ לִרְוָחָה וּמֵחֲדָרָיו בָּקְעָה וְעָלְתָה נְגִינָה עֲרֵבָה. מֶשֶׁךְ רֶגַע פָּסַח עַל שְׁתֵּי הַסְעִפִּים, אַחַר עָבַר בַּשַׁעַר הַפָּתוּחַ וְנִכְנַס לְחָצֵר מְרֻוַחַת. הַדֶרֶךְ מְרֻצֶפֶת הָיְתָה שַׁיִשׁ צָחוֹר וּמֵהָעֲבָרִים קָלְחוּ מַיִם מִמִזְרְקוֹת בְּדֹלַח. הוּא עָלָה בְּמַדְרְגוֹת הָאַרְמוֹן הָרְפוּדוֹת אַרְגָמָן, נִכְנַס לְאוּלָם רִאשׁוֹן אֵין בּוֹ אִישׁ. נִכְנַס לַשֵׁנִי, לַשְׁלִישִׁי הוּא רֵיק. לַחֲמִישִׁי, לָעֲשִׂירִי אֵין נֶפֶשׁ חַיָה. וְהָאוּלַָמִים מְלֵאִים כֶּסֶף וְזָהָב וְשֶׁנְהָב.
הִתְפַּלֵא הַסוֹחֵר עַל הָעשֶׁר הָאַגָדִי. הֲיִתָּכֵן שֶׁאֵין בְּעָלִים לָאַרְמוֹן? וְהֵיכָן הַמְשָׁרְתִים? וְהַנְגִינָה הָעֲרֵבָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה וּמְחַמֶמֶת אֶת הַלֵב.
רַַק עַתָּה חָשׁ הַסוֹחֵר בַּעֲיֵפוּת. נַפְשׁוֹ הִתְעַטְפָה עָלָיו מֵרָעָב. וּבְעוֹד עֵינָיו בּוֹלְשׁוֹת מִסָבִיב לִמְצוֹא מָזוֹן כָּל־שֶׁהוּא, צָץ לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ כְּלֵי כֶּסֶף וְזָהָב וְגָדוּשׁ מַטְעַמִים: יֵינוֹת נְדִירִים וּמַאֲכָלִים עֲרֵבִים לַחֵךְ. הֵסֵב הַסוֹחֵר לַשֻׁלְחָן וְהֵיטִיב אֶת לִבּוֹ הֲרֵי יוֹם תָּמִים תָּעָה בַּיַעַר הֶעָבוֹת וְאֹכֶל לֹא בָּא אֶל פִּיו. מִשֶׁשָׂבַע, קָם מֵאֵצֶל הַשֻׁלְחָן וְלִבּוֹ מֵצֵר בְּקִרְבּוֹ: אֵין לוֹ אֲפִילוּ לְמִי לְהוֹדוֹת עַל הַסְעוּדָה הַמַלְכוּתִית! אוּלָם אוֹתוֹ רֶגַע נֶעֱלַם הַשֻׁלְחָן וְכֵלָיו, דוֹמֶה וּבְלָעָתַם הָרִצְפָּה. וְהַנְגִינָה הָעֲרֵבָה נִמְשְׁכָה לְלֹא־הֲפוּגָה.
מֻכֵּה תִּמָהוֹן הָלַךְ הַסוֹחֵר מֵאוּלָם לְאוּלָם. זֶהוּ אַרְמוֹן מְכֻשָׁף הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְחָשׁ שֶׁשְׁמוּרוֹת עֵינָיו נֶעֱצָמוֹת מֵרֹב עֲיֵפוּת.
וְהִנֵה רָאָה לְפָנָיו מִטָה שֶׁל זָהָב שֶׁרַגְלֶיהָ אֶלְגָבִישׁ נוֹצֵץ. מֵעָלֶיהָ אַפִּרְיוֹן שֶׁל כֶּסֶף וְהַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת, הַמְמֻלָאִים פְּלוּמַת בַּרְבּוּרִים, רַכִּים וְקוֹסְמִים לְגוּפוֹ הַמְיֻגָע.
עָלָה עַל הַמִטָה, וְאַפִּרְיוֹן הַכֶּסֶף סָגַר עָלָיו. אֲפָפַתְהוּ עֲלָטָה וְהַנְגִינָה הִתְרַחֲקָה וְהִדְמִימָה אַט־אַט. עָצַם הַסוֹחֵר אֶת עֵינָיו וְאָמַר אֶל לִבּוֹ: הוֹי, אִלוּ יָכוֹלְתִּי לְפָחוֹת בַּחֲלוֹם, לַחֲזוֹת בִּפְנֵיהֶן שֶׁל בְּנוֹתַי! וְהוּא שָׁקַע בְּתַרְדֵמָה עֲמֻקָה.
ב
הֵקִיץ, וְקֶרֶן שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְפַזֶזֶת עַל פָּנָיו. פָּקַח אֶת עֵינָיו, הֵצִיץ מֻכֵּה תִּמָהוֹן בָּאוּלָם הַמֻזְהָב וְלֹא יָדַע הֵיכָן הוּא נִמְצָא. וּלְפֶתַע זָכַר אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁפְּקָדוּהוּ בַּלַיְלָה:
אָכֵן, שָׁלשׁ בְּנוֹתָיו הָאֲהוּבוֹת הוֹפִיעוּ לְפָנָיו בַּחֲלוֹם. פְּנֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הַקְשִׁישׁוֹת קָרְנוּ מֵאשֶׁר וְרַק הַצְעִירָה עֲצוּבָה הָיְתָה וְנַפְשָׁהּ דוֹאֶבֶת. הַקְשִׁישׁוֹת בִּלוּ בַּנְעִימִים בְּחֶבְרַת חֲתָנֵיהֶן, שָׂשׂוּ לָחֹג אֶת חַג־כְּלוּלוֹתֵיהֶן מִבְּלִי לְחַכּוֹת לְבִרְכַּת אֲבִיהֶן. וְאִלוּ הַצְעִירָה דָחֲתָה אֶת הָעֲלָמִים שֶׁדִבְּרוּ בָּהּ נִכְבָּדוֹת, בְּאָמְרָהּ: לֹא אוּכַל לְהִנָשֵׂא לְאִישׁ כָּל עוֹד לֹא חָזַר אָבִי הַיָקָר מִדַרְכּוֹ הַקָשָׁה.
הַסוֹחֵר קָם מִמִשְׁכָּבוֹ. מִמִזְְרְקוֹת שַׁיִשׁ קָלְחוּ מַיִם חַיִים אֶל אֲגָנֵי בְּדֹלַח. הוּא רָחַץ גוּפוֹ, לָבַשׁ בְּגָדָיו וְעֵינָיו הַנִדְהָמוֹת רָאוּ אֶת הַשֻׁלְחָן, שֶׁחָזַר וְהוֹפִיעַ, עָרוּךְ כָּל טוּב.
סָעַַד אֶת לִבּוֹ וְטִיֵל שׁוּב בָּאוּלַמִים הַמְפֹאָרִים. עֲדַיִן הֶאֱמִין שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר יִמְצָא אֶת בַּעַל הָאַרְמוֹן. אַךְ מִסֶבִיב לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ חַיָה. מִבַּעַד לַחַלוֹנוֹת רָאוּ עֵינָיו גַנִים מַרְהִיבִים בְּיָפְיָם: עֲצֵי פְּרִי וּפְרָחִים וְשִׂיחֵי־נוֹי לְמַכְבִּיר וְלִבּוֹ הִשְׁתּוֹקֵק לַחֲזוֹת בָּהֶם מִקָרוֹב.
עֲמוּמוּת הִדְהֲדוּ צְעָדָיו בְּרִדְתּוֹ בְּמַדְרְגוֹת הַשַׁיִשׁ. וְהַגַן כֻּלוֹ פֶּלֶא: פֵּרוֹתָיו בְּשֵׁלִים הָיוּ וּמְלֵאֵי עָסִיס, וּפְרָחָיו הַסַסְגוֹנִיִים מָסְכוּ שִׁכָּרוֹן בְּנִיחוֹחָם. בַּעֲלֵי־כָּנָף הִתְעוֹפְפוּ בֵּין הָעֵצִים וְקוֹל שִׁירָתָם מָלֵא אֶת הַגַן הֲמוּלָה עַלִיזָה, וּמַעְיְנוֹת מַיִם פִּכּוּ מִסָבִיב.
הָיָה הַסוֹחֵר מְהַלֵךְ לוֹ בִּשְׁבִילֵי הַגַן, פּוֹקֵחַ עֵינָיו הַתְּמֵהוֹת וְנִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁאַךְ חֲלוֹם הוּא הַגַן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. וּלְפֶתַע עָמַד תַּחְתָּיו וְחָשׁ בְּהַלְמוּת לִבּוֹ הַנִפְעָם: מִנֶגֶד, עַל גִבְעָה, הִתְנַשֵׂא פֶּרַח־שָׁנִי, מָלֵא זִיו וּמֵפִיק נֹגַה וְאֵין הָדוּר מִמֶנוּ בָּאָרֶץ כֻּלָהּ.
שָׁעָה אֲרֻכָּה נִצַב, מֵצִיץ בַּפֶּרַח הַמֻפְלָא וּשְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת: הִנֵה הַשַׁי שֶׁבִּקְשָׁה בִּתִּי הַצְעִירָה, אֲהוּבַת נַפְשִׁי. אַחַר קָרַב אֶל הַפֶּרַח, לָפַת גִבְעוֹלוֹ בְּכַף־יָדוֹ וּקְטָפוֹ.
אוֹתוֹ רֶגַע הִבְרִיק בָּרָק וְהִרְעִים רַעַם אַדִיר. מוֹסְדֵי אֶרֶץ זָעוּ. וּלְפֶתַע הוֹפִיעַ לְעֵינֵי הַסוֹחֵר יְצוּר אָיֹם: סָפֵק חַיָה, סָפֵק מִפְלֶצֶת. וְהַיְצוּר הַמַבְחִיל שָׂעִיר הָיָה כְּקוֹף מִיַעַר וְקוֹלוֹ קוֹל שְׁאָגָה נִזְעֶמֶת:
מָה עוֹלַלְתָּ לִי? כֵּיצַד הֵעַזְתָּ לִקְטוֹף אֶת הַפֶּרַח הַיָקָר לִי מִכֹּל? אֲנִי שָׁמַרְתִּי עָלָיו כְּעַל בָּבַת־עֵינִי מִשׁוּם שֶׁהֵבִיא לִי נֶחָמָה בִּיגוֹנִי. וְהִנֵה בָּאתָ וְשַׂמְתָּ לְאַל אֶת נֶחָמָתִי הַיְחִידָה. אֲנִי בְּעָלָיו שֶׁל הָאַרְמוֹן וְהַגַן. קִבַּלְתִּיךָ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְאַתָּה גָמַלְתָּ לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה. עַל כֵּן מוֹת תָּמוּת, בֶּן־בְּלִיַעַל!
וּמֵהָעֲבָרִים עָנָה הַהֵד בְּאֶלֶף קוֹלוֹת:
“מוֹת תָּמוּת, בֶּן־בְּלִיַעַל!”
הַסוֹחֵר הִתְחַלְחֵל וְשִׁנָיו נָקְשׁוּ זוֹ לְזוֹ. הוּא הֵצִיץ מִסָבִיב וְדוֹמֶה הָיָה עָלָיו שֶׁמִתַּחַת לְכָל עֵץ וְשִׂיחַ זוֹחֲלוֹת וּבָאוֹת אֵלָיו מִפְלָצוֹת זְווּעוֹת. כָּרַע־נָפַל הַסוֹחֵר לְרַגְלֵי הַיְצוּר הַשָׂעִיר וְחִנֵן קוֹלוֹ, שֶׁסָפוּג הָיָה דְמָעוֹת:
הוֹי, אֲדוֹנִי רָם־הַמַעְלָה, חַיַת־הַיַעַר, אוֹ מִפְלֶצֶת־הַיָם! סְלַח לִי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְכַנוֹתְךָ. אַל נָא תִּפְקֹד עָלַי עָווֹן, כִּי שְׁגָגָה הָיְתָה מִלְפָנַי, בְּקָטְפִי אֶת הַפֶּרַח. אָדָם יָשָׁר אֲנִי וְלִי שָׁלשׁ בָּנוֹת אֲהוּבוֹת. בְּטֶרֶם צֵאתִי לַדֶרֶךְ הִבְטַחְתִּי לְהָבִיא לָהֶן מַתָּנוֹת. לַבַּת הַבְּכִירָה זֵר־כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי־חֵן; לַבַּת הַשְׁנִיָה רְאִי־אֶלְגָבִישׁ מְלֻטָשׁ, וְלַצְעִירָה פֶּרַח־שָׁנִי. אֶת הַזֵר וְהָרְאִי הִשַׂגְתִּי בִּנְדוּדַי וְאִלוּ אֶת פֶּרַח־הַשָׁנִי חִפַּשְׂתִּי לַשָׁוְא. וְהִנֵה נִתְקַלְתִּי בּוֹ בְּגַנְךָ. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: עָשִׁיר מֻפְלָג הוּא בַּעַל הָאַרְמוֹן הַזֶה וְלֹא יַקְפִּיד אִם אֶקְטֹף לִי פֶּרַח אֶחָד וְיָחִיד מִגַנוֹ בִּשְׁבִיל בִּתִּי הַיְקָרָה. עַל כֵּן סְלַח לִי, אֲדוֹנִי, וְשַׁלְחֵנִי לְבֵיתִי, אֶל בְּנוֹתַי. וַאֲנִי אֲשַׁלֵם אֶת מְחִיר הַפֶּרַח בְּזָהָב כְּכָל אֲשֶׁר תָּשִׁית עָלַי.
אוּלָם הַיְצוּר הָאָיֹם פָּעַר אֶת לוֹעוֹ וְצָחַק צְחוֹק אַדִיר, שֶׁהִדְהֵד כְּרַעַם בַּגַלְגַל.
– אֵינִי זָקוּק לִזְהָבְךָ אָמַר גַנְזַכַּי מְלֵאִים עַד אֶפֶס מָקוֹם. וְאַתָּה תִּשָׂא עֲווֹנְךָ: מְשָׁרְתַי יְכַלוּ בְּךָ חֲמָתָם וְיִקְרְעוּךָ לִגְזָרִים.
– הַאֻמְנָם נִגְזַר עָלַי לָמוּת? שָׁאַל הַסוֹחֵר וְעַצְמוֹתָיו מְרַחֲפוֹת מִפַּחַד.
וְהַיְצוּר הַמָאוּס הֵשִׁיב:
– מוּכָן אֲנִי לְשַׁלֵחַ אוֹתְךָ, לְהַעֲנִיק לְךָ אוֹצְרוֹת זָהָב וָכֶסֶף וְאַף אֶת פֶּרַח־הַשָׁנִי אַשְׁאִיר בְּיָדֶךָ. אַךְ חַיָב אַתָּה לְהַבְטִיחַ לִי בְּהֵן־צֶדֶק וּבַחֲתִימַת־יָד, שֶׁבְּבוֹאֲךָ לְבֵיתְךָ תִּשְׁלַח אֵלַי אֶת אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ הַיָפוֹת. אֲנִי לֹא אֶגַע בָּהּ לְרָעָה. הִיא תִּחְיֶה כָּאן בְּאַרְמוֹנִי בַּנְעִימִים. כִּי בּוֹדֵד וְגַלְמוּד אָנֹכִי וְכָלְתָה נַפְשִׁי לְנֶפֶשׁ חַיָה שֶׁתְּהֵא לִי לְיָדִיד.
לַשָׁוְא בָּכָה הַסוֹחֵר וְהִתְחַנֵן עַל נֶפֶשׁ בְּנוֹתָיו. הַיְצוּר הָאָיֹם לֹא וִתֵּר. אַתָּה תִּשְׁלַח אֵלַי בַּת אַחַת אָמַר וָלֹא, יְשַׁסְעוּ אוֹתְךָ מְשָׁרְתַי לִגְזָרִים.
אָמַר הַסוֹחֵר:
אֲדוֹנִי רָם־הַמַעְלָה, חַיַת הַיַעַר אוֹ מִפְלֶצֶת־הַיָם! וְאִם תְּסָרֵבְנָה בְּנוֹתַי לָבוֹא אֵלֶיךָ? הַאֻמְנָם תִּגְזֹר עָלַי לִכְפּוֹת אֶת יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן וְלַהֲבִיאָן אֵלֶיךָ בְּעַל־כָּרְחָן? וְכֵיצַד אֶחְזֹר הֵנָה, לְאַרְמוֹנְךָ? אֲנִי נָסַעְתִּי אֵלֶיךָ שְׁנָתַיִם תְּמִימוֹת, אַךְ זֵכֶר הַדְרָכִים שֶׁעָבַרְתִּי נִמְחָה מִלִבִּי.
הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל־הָאַרְמוֹן:
לֹא לְשִׁפְחָה נוֹשֵׂא אֲנִי אֶת נַפְשִׁי. בִּתְּךָ חַיֶבֶת לָבוֹא אֵלַי מֵרְצוֹנָהּ הַטוֹב וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתָהּ אֵלֶיךָ. וְהָיָה אִם תְּסָרֵב הַבַּת, תַּחְזֹר אַתָּה הֵנָה וַאֲנִי אָמִית אוֹתְךָ מִיתָה מְשֻׁנָה, רַבַּת יְסוּרִים. וַאֲשֶׁר לַדֶרֶךְ אַל תִּדְאַג. הֲרֵינִי מוֹסֵר בְּיָדְךָ טַבַּעַת זוֹ. אִם תַּעֲנֹד אוֹתָה לְזֶרֶת יָדְךָ הַיְמָנִית, תַּגִיעַ כְּהֶרֶף־עַיִן לְכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה.
הַסוֹחֵר לֹא הֵשִׁיב. הוּא שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים עַל גוֹרָלוֹ הַמַר. אֱלֹהִים אַדִירִים! מַה יָשִׁיב לַמִפְלֶצֶת הָאֲיֻמָה?
לְבַסוֹף הֶחְלִיט:
מוּטָב לִי לַחֲזוֹר אֶל בְּנוֹתַי וּלְהַאֲצִיל עֲלֵיהֶן בִּרְכָּתִי. וְאִם תְּסָרֵבְנָה לִפְדוֹת אֶת נַפְשִׁי מִמִיתָה מְשֻׁנָה, אֶחְזֹר הֵנָה, כִּי לֹא אָפֵר אֶת הֵן־צִדְקִי.
וְהַמִפְלֶצֶת, שֶׁקָרְאָה אֶת מַחְשְׁבוֹת הַסוֹחֵר, רָאֲתָה אֶת יֹשֶׁר־לִבּוֹ. עַל כֵּן לֹא דָרְשָׁה מִמֶנוּ חֲתִימַת־יָד. הִיא הֵסִירָה אֶת טַבַּעַת הַזָהָב וְנָתְנָה אוֹתָהּ לַסוֹחֵר.
ג
עָנַד הַסוֹחֵר אֶת הַטַבַּעַת לְזֶרֶת יָדוֹ הַיְמָנִית וּלְפֶתַע פִּתְאֹם מָצָא עַצְמוֹ בְּשַׁעֲרֵי בֵּיתוֹ הַמְרֻוָח. אוֹתָה שָׁעָה חָזְרוּ גַם שְׁיָרוֹתָיו, עֲמוּסוֹת כָּל טוּב.
מִיָד קָמָה בַּבַּיִת הֲמוּלָה רַבָּה. הַבָּנוֹת חָבְקוּ אֶת אֲבִיהֶן, הִתְרַפְּקוּ עָלָיו וְנָשְׁקוּ לוֹ. עִם שֶׁהֵן צוֹהֲלוֹת עַל שׁוּבוֹ, הִבְחִינוּ שֶׁפָּנָיו רָעִים וְנָפְשׁוֹ מָרָה.
> מַדוּעַ תֶּעֱגַם נַפְשְׁךָ, אַבָּא? שָׁאֲלָה הַבַּת הַצְעִירָה,
מַהִי הַצָרָה הַמְעִיקָה עָלֶיךָ?
הֵשִׁיב הַסוֹחֵר:
אָכֵן, לִבִּי מָלֵא יָגוֹן וָעֶצֶב. מָחָר אָשִׂיחַ לָכֶן אֶת צָרָתִי. וְהַיוֹם חָלִילָה לָנוּ לְהַשְׁבִּית אֶת שִׂמְחַת הַפְּגִישָׁה.
מִיָד צִוָה לְהָבִיא אֶת מִטְעָנוֹ וְהוֹצִיא זֵר־כֶּסֶף מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי־חֵן מַתָּנָה לְבִתּוֹ הַבְּכִירָה. רְאִי אֶלְגָבִישׁ מְלֻטָשׁ דוֹרוֹן לְבִתּוֹ הַשְׁנִיָה. וְאֶת פֶּרַח־הַשָׁנִי שַׁי לְבִתּוֹ הַצְעִירָה.
חָטְפוּ הַבָּנוֹת הַקְשִׁישׁוֹת אֶת הַתְּשׁוּרוֹת הַנָאוֹת וְהָיוּ צוֹהֲלוֹת מֵרֹב גִיל. וְרַק הַבַּת הַצְעִירָה פָּרְשָׁה לְחַדְרָהּ וְעֵינֶיהָ, הַמְצִיצוֹת בְּרֹךְ בַּפֶּרַח, זָלְגוּ דְמָעוֹת. הֵיא לֹא יָכְלָה לְהָסִיחַ מִלִבָּהּ אֶת הַיָגוֹן שֶהִקְדִיר אֶת פְּנֵי אָבִיהָ. לִבָּהּ חָשׁ שֶׁנָתוּן הוּא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה.
אוֹתוֹ עֶרֶב נֶעֱרַךְ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַסוֹחֵר מִשְׁתֶּה גָדוֹל. הַשֻׁלְחָנוֹת כָּרְעוּ מַמָשׁ תַּחַת נֵטֶל הַמַעֲדַנִים וְהַמַשְׁקָאוֹת. הָאוֹרְחִים הָרַבִּים, בְּנֵי־מִשְׁפָּחָה וִידִידִים, הֵיטִיבוּ לִבָּם וְלֹא קָמוּ מֵאֵצֶל הַשֻׁלְחָנוֹת עַד לְאַחַר חֲצוֹת הַלַיִל. מִשֶׁנִתְפַּזְרוּ קְרוּאֵי הַמִשְׁתֶּה, עָלוּ בְּנֵי־הַבַּיִת עַל מִשְׁכָּבָם, שְׁתֵּי הַבָּנוֹת הַקְשִׁישׁוֹת נִרְדְמוּ מִיָד. וְרַק שְׁנַיִם לֹא עָצְמוּ עַיִן כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה: הָאָב וּבִתּוֹ הַצְעִירָה. הַסוֹחֵר הִרְהֵר בַּשִׂיחָה הַמְזֻמֶנֶת לוֹ לְמָחֳרַת הַיוֹם עִם בְּנוֹתָיו, וּבִתּוֹ הַצְעִירָה שִׁוְתָה לְנֶגֶד עֵינֶיהָ אֶת הַתּוּגָה שֶׁהֵעִיבָה אֶת מֶצַח אָבִיהָ וְלִבָּהּ בּוֹכֶה בְּקִרְבָּהּ.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר קָרָא הַסוֹחֵר לְבִתּוֹ הַבְּכִירָה וְסִפֵּר לָהּ הַכֹּל. הֲתֹאבִי, בִּתִּי, לְהַצִלֵינִי מִמוֹת יִסוּרִים? שָׁאַל
–הִתִסְעִי מֵרְצוֹנֵךְ אֶל הַיְצוּר הָאָיֹם שֶׁהוּא סָפֵק חַיָה, סָפֵק מִפְלֶצֶת־יָם?
הִתְחַלְחֲלָה הַבַּת הַבְּכִירָה וְהֵשִׁיבָה:
לֹא וָלֹא! מוּטָב שֶׁתִּסַע אֲחוֹתִי הַצְעִירָה, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ הִשַׂגְתָּ אֶת פֶּרַח־הַשָׁנִי וּבִגְלָלָהּ בָּאָה עָלֶיךָ הַצָרָה הַזוֹ.
קָרָא הַסוֹחֵר לְבִתּוֹ הַשְׁנִיָה. אַף זוֹ סֵרְבָה לְהַקְרִיב אֶת עַצְמָה וּלְהַצִילוֹ.
אוּלָם, בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַסוֹחֵר לְכַלוֹת אֶת סִפּוּרוֹ בְּאָזְנֵי הַבַּת הַשְׁלִישִׁית, הַצְעִירָה, כָּרְעָה זוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ וְאָמְרָה:
בָּרְכֵנִי, אָבִי לַדֶרֶךְ. הִנְנִי וְאֵלֵכָה. וּבִלְבַד שֶׁאוּכַל לִפְדוֹת אֶת נַפְשְׁךָ מִידֵי הַמִפְלֶצֶת.
חָשׁ הַסוֹחֵר שֶׁהַדְמָעוֹת שָׂמוֹת מַחְנָק לִגְרוֹנוֹ. הוּא חָבַק אֶת בִּתּוֹ הַיְקָרָה לוֹ מִכֹּל וְדִבֵּר אֵלֶיהָ:
בִּתִּי הַטוֹבָה! אָכֵן, לֹא הִכְזַבְתְּ אֶת תִּקְוָתִי. בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה הוֹלֶכֶת אַתְּ לִקְרַאת חַיִים מְאוּסִים בְּצִלוֹ שֶׁל הַיְצוּר הָאָיֹם. אֲרֻכָּה הַדֶרֶךְ, וְלִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁלֹא תִּזְכִּי לָשׁוּב מִמֶנָה. וַאֲנִי, כֵּיצַד אוּכַל לִחְיוֹת מִבְּלִי לַחֲזוֹת בְּזִיו פָּנַיִךְ? אֵיכָה אֶפָּרֵד מִמֵךְ לְעוֹלָם?
אָמְרָה הַבַּת:
אַל לְךָ לִסְפּוֹד עָלַי, אָבִי, הֲרֵי טֶרֶם מַתִּי. אֲנִי אֵלֵךְ אֶל הַיְצוּר הָאָיֹם וַאֲשָׁרְתוֹ בֶּאֱמוּנָה. אוּלַי יְרַחֵם עָלַי וְיַחְזִירֵנִי אֵלֶיךָ בְּאַחַד הַיָמִים? אוּלָם, אִם נִגְזַר עָלַי לְהִשָׁאֵר אֶצְלוֹ עַד אַחֲרִית יָמַי, אֶתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁהִצַלְתִּיךָ מִמוֹת יְסוּרִים.
עֵינֵי הַסוֹחֵר זָלְגוּ דְמָעוֹת. הוּא מֵאֵן לְהִתְנַחֵם. שָׁמְעוּ הָאֲחָיוֹת הַקְשִׁישׁוֹת עַל הַחְלָטָתָהּ שֶׁל הַצְעִירָה וּמֵרְרוּ אַף הֵן בְּבֶכִי. וְרַק הַצְעִירָה לֹא בָּכְתָה, אַף לֹא נֶאֶנְחָה. הִיא הֵכִינָה עַצְמָהּ לַדֶרֶךְ הָרְחוֹקָה, הַבִּלְתִּי־נוֹדַעַת. וְאֶת פֶּרַח־הַשָׁנִי אָרְזָה בְּכַד־זָהָב, כִּי סֵרְבָה לְהִפָּרֵד מִמֶנוּ.
עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְהִגִיעַ מוֹעֵד הַפְּרִידָה. שָׁעָה אֲרֻכָּה לִטֵף הַסוֹחֵר אֶת בִּתּוֹ וְנָשַׁק לָהּ מִנְשִׁיקוֹת פִּיו. לְבַסוֹף הֵסִיר אֶת טַבַּעַת הַקְסָמִים וּבִתּוֹ עָנְדָה אוֹתָה לְזֶרֶת יָדָהּ הַיְמָנִית וּלְפֶתַע פִּתְאֹם נֶעֶלְמָה הַנַעֲרָה כְּלֹא־הָיְתָה.
ד
כְּהֶרֶף־עַיִן מָצְאָה עַצְמָהּ בָּאַרְמוֹן אֲשֶׁר בַּיַעַר הֶעָבוֹת. הִיא הִתְְהַלְכָה בָּאוּלַמִים וְהִתְפַּלְאָה עַל הַתִּפְאֶרֶת הָרַבָּה שֶׁמִסָבִיב.
כָּאן הַכֹּל יָפֶה מִכְּפִי שֶׁסִפֵּר לִי אָבִי חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ. וּבְנָטְלָה מִן הַכַּד אֶת פֶּרַח־הַשָׁנִי, יָצְאָה לַגַנִים הַיְרֻקִים שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ מֵעֵבֶר לָאַרְמוֹן.
רָאוּהָ בַּעֲלֵי־הַכָּנָף וּפָצְחוּ לִכְבוֹדָהּ בְּצִיוּצֵי חֶדְוָה. הָעֵצִים הִרְכִּינוּ צַמְרוֹתֵיהֶם וּבֵרְכוּהָ לְשָׁלוֹם וְהַפְּרָחִים הִתְרַפְּקוּ אֶל כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ. בְּקוֹל שִׁקְשׁוּק עַלִיז גִלְגְלוּ מֵימֵיהֶם הַמַעְיָנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בַּגַן.
עָבְרָה הַנַעֲרָה בִּשְׁבִילֵי הַגַן וּלְבַסוֹף הִגִיעָה אֶל הַגִבְעָה שֶׁעָלֶיהָ קָטַף אָבִיהָ אֶת פֶּרַח־הַשָׁנִי. כָּרְעָה תַּחְתֶּיהָ, בִּרְצוֹתָהּ לָשׁוּב וּלְשָׁתְלוֹ בַּאֲדָמָה, אוּלָם אוֹתוֹ רֶגַע הִתְעוֹפֵף הַפֶּרַח מִיָדָהּ וְנִצְמַד אֶל הַגִבְעוֹל שֶׁמִמֶנוּ נִקְטַף.
שָׁעָה אֲרֻכָּה נִצְבָה הַנַעֲרָה, מְהַנָה אֶת עֵינֶיהָ בַּפֶּרַח. וּלְפֶתַע חָשָׁה רָעָב וְחָזְרָה לָאַרְמוֹן.
אֵין זֹאת וְהַיְצוּר הָאָיֹם, בַּעַל הָאַרְמוֹן, אֵינוֹ כּוֹעֵס עָלַי הִרְהֲרָה בְּלִבָּהּ יִתָּכֵן שֶׁיִהְיֶה לִי אָדוֹן רַב־חֶסֶד.
בְּעוֹדָהּ מְהַרְהֶרֶת, נָשְׂאָה עֵינֶיהָ וַתַּרְא אוֹתִיוֹת אֵשׁ שֶׁהוֹפִיעוּ לְמוּלָהּ עַל קִיר הַשַׁיִשׁ. צֵרְפָה אוֹת לְאוֹת וְקָרְאָה:
“לֹא אֲדוֹנֵךְ אֲנִי, כִּי אִם עַבְדֵךְ הַנֶאֱמָן, הַשָׂשׂ לְמַלֵא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּךְ”.
חִיְכָה הַנַעֲרָה, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֵאָז חָזַר אָבִיהָ מִדַרְכּוֹ וְעַל פָּנָיו שׁוֹכֶנֶת הָעַצְבוּת. וּלְפֶתַע נִתְאַוְתָה לִכְתוֹב מִכְתָּב לְאָבִיהָ וּלְהַרְגִיעַ אוֹתוֹ. הוּא חָרֵד לָהּ וַדַאי וְאֵינוֹ פּוֹסֵק לְהַרְהֵר בְּגוֹרָלָהּ.
אוֹתָה שָׁעָה הוֹפִיעַ לְפָנֶיהָ גִלְיוֹן נְיָר וְנוֹצַת אַוָז. נָטְלָה אֶת הַנֹוצָה וְכָתְבָה לְאָבִיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ:
“אַל תִּבְכּוּ לִי, לַהוֹלֶכֶת. אֲנִי חַיָה בְּאַרְמוֹן הַפְּלָאִים כְּמוֹ נְסִיכָה. בַּעַל הָאַרְמוֹן טֶרֶם נִתְגַלָה לְעֵינַי, אַךְ הוּא כּוֹתֵב אֵלַי מִלוֹת אֵשׁ עַל קִיר הַשַׁיִשׁ. וְהוּא חוֹלֵק לִי כָּבוֹד וּמְכַנֶה עַצְמוֹ עַבְדִי הַנֶאֱמָן”.
מִשְׁכִּלְתָה לִכְתוֹב, רָאֲתָה שֶׁהַמִכְתָּב פָּרַח וְנֶעֱלַם. אָז הֵיטִיבָה לִבָּהּ בַּמַאֲכָלִים שֶׁהוֹפִיעוּ לְפָנֶיהָ, מִתְעַנֶגֶת עַל צְלִילֵי הַנְגִינָה הָעֲרֵבָה שֶׁבָּקְעוּ מִסָבִיב.
כָּךְ עָבַר עָלֶיהָ הַיוֹם הָרִאשׁוֹן בָּאַרְמוֹן: כָּל אוֹתוֹ יוֹם טִיְלָה בַּגַנִים וְעֵינֶיהָ לֹא שָׂבְעוּ מֵרְאוֹת אֶת יָפְיָם.
וּבָעֶרֶב, שָׁעָה שֶׁעָלְתָה עַל מִשְׁכָּבָהּ, עֲיֵפָה מִמְאוֹרְעוֹת הַיוֹם, הוֹפִיעָה שׁוּב כְּתֹבֶת עַל קִיר הַשַׁיִשׁ:
“הַהִנַחְתִּי דַעְתֵּךְ, גְבִרְתִּי?”
אַל נָא תִּקְרָאֵנִי “גְבֶרֶת” לָחֲשָׁה הַנַעֲרָה אָדוֹן אַתָּה לִי, אָדוֹן טוֹב וּמֵיטִיב. רַב הַחֶסֶד שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ עָלַי וַאֲנִי אֲסִירַת־תּוֹדָה לְךָ. אוּלָם אֲנִי מְפַחֶדֶת לִישׁוֹן יְחִידָה. וַהֲרֵי בְּכָל אַרְמוֹנְךָ אֵין נֶפֶשׁ חַיָה.
וְאוֹתִיוֹת הָאֵשׁ עַל הַקִיר הֵשִׁיבוּ לָהּ:
“מֵעַתָּה לֹא תִּהְיִי עוֹד גַלְמוּדָה, גְבִרְתִּי”.
הֵצִיצָה וְלֹא הֶאֱמִינָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. בְּסָמוּךְ לַמִטָה נִצְבָה מְשָׁרֶתֶת. אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עָלַיִךְ, גְבִרְתִּי אָמְרָה הַמְשָׁרֶתֶת וְעַתָּה עִצְמִי עֵינַיִךְ כִּי עָיַפְתְּ.
כָּךְ הֵחֵלוּ חַיֶיהָ שֶׁל בַּת־הַסוֹחֵר בַּמָקוֹם הֶחָדָשׁ. מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ, בְּפָקְחָהּ עֵינֶיהָ, מָצְאָה לְיַד מִטָתָהּ שְׂמָלוֹת הֲדוּרוֹת. מְשָׁרְתִים בִּלְתִּי־נִרְאִים עָמְדוּ לְמַלֵא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבָּהּ. הִיא עָרְכָה טִיוּלִים נְעִימִים בְּמֶרְכָּבָה לְלֹא־סוּסִים עַל פְּנֵי הַיַעַר הֶעָבוֹת, שֶׁהָיָה נִפְעָר לְפָנֶיהָ וּמְפַנֶה לָהּ דֶרֶךְ.
הֵחֵלָה רוֹקֶמֶת צְעִיפִים וְשׁוֹלַחְתָּם מַתָּנָה לְאָבִיהָ. הַזְמַן עָבַר חִישׁ מַהֵר וְהִיא לֹא חָשָׁה שִׁעֲמוּם. וּבָעֲרָבִים הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּאוּלַם הַשַׁיִשׁ, מְשׂוֹחַחַת עִם בַּעַל הָאַרְמוֹן הַטָמִיר וְקוֹרֵאת אֶת תְּשׁוּבוֹתָיו שֶׁהוֹפִיעוּ עַל גַבֵּי הַקִיר.
מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ גָדְלָה אַהֲבָתָהּ אֶל בַּעַל הָאַרְמוֹן, וְלִבָּהּ חָשׁ שֶׁאַף הוּא דָבַק בָּהּ לְאַהֲבָה. הוֹי, מָה רָצְתָה לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים! הִיא לֹא פָּסְקָה לְהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיְדַבֵּר אֵלֶיהָ, אוּלָם בַּעַל הָאַרְמוֹן סֵרַב לְהֵעָנוֹת לְבַקָשָׁתָהּ. חוֹשֵׁשְׁנִי כָּתַב לָהּ שֶׁקוֹלִי יַפִּיל עָלַיִךְ אֵימָה.
לְבַסוֹף לֹא יָכוֹל לְהוֹסִיף וּלְסָרֵב לָהּ. בּוֹאִי הַיוֹם אֶל הַסֻכָּה אֲשֶׁר בַּגַן כָּתַב לָהּ וְקִרְאִי לִי לֵאמוֹר: “דַבֵּר אֵלַי, עַבְדִי הַנֶאֱמָן”. וַאֲנִי אֲדַבֵּר אֵלַיִךְ.
בְּלֵב הוֹלֵם מִצִפִּיָה רָצָה הַנַעֲרָה אֶל סֻכַּת הַגַן, הַקְלוּעָה עֲנָפִים פּוֹרְחִים. הִיא הוֹשִׁיטָה יָדֶיהָ בִּתְחִנָה:
אַל נָא תַּחְשׁשׁ אֲדוֹנִי, פֶּן תַּבְהִילֵנִי בְּקוֹלְךָ. לְאַחַר הַחֲסָדִים שֶׁגָמַלְתָּ עִמִי לֹא אֶבָּהֵל אַף אִם תְּדַבֵּר אֵלַי בִּשְׁאָגָה שֶׁל אַרְיֵה טוֹרֵף.
וּלְפֶתַע בָּקְעָה לְאָזְנֶיהָ נְהִימָה פְּרוּעָה שֶׁהִטִילָה צְמַרְמֹרֶת בִּבְשָׂרָהּ. הָיָה זֶה קוֹלוֹ שֶׁל הַיְצוּר הָאָיֹם, בַּעַל הָאַרְמוֹן. רָצְתָה הַנַעֲרָה לָקוּם וּלְהִמָלֵט עַל נַפְשָׁהּ, אוּלָם הִיא הִתְגַבְּרָה עַל פְּחָדֶיהָ וְהִטְתָה אֹזֶן קַשֶׁבֶת לִדְבָרָיו.
וּבַעַל הָאַרְמוֹן אָמַר לָהּ מִלוֹת־אַהֲבָה רַבּוֹת שֶׁנָעֲמוּ לְלִבָּהּ.
מֵאוֹתוֹ יוֹם הָיוּ הָשְׁנַיִם מְשׂוֹחֲחִים שִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת וּכְכָל שֶׁעָבְרוּ הַיָמִים נִתְעַצְמָה אַהֲבָתָהּ שֶׁל הַנַעֲרָה אֶל הַיְצוּר הַנֶעֱלָם. הִיא נִכְסְפָה לִרְאוֹתוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים וְסִפְּרָה לוֹ עַל תְּשׁוּקָתָהּ זוֹ.
אוּלָם בַּעַל הָאַרְמוֹן לֹא הִסְכִּים לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנָהּ.
חָלִילָה לָךְ לִרְאוֹתֵנִי, גְבִרְתִּי אָמַר לָהּ מַרְאִי אָיֹם וְנוֹרָא. אֲפִילוּ חַיוֹת הַטֶרֶף נִרְתָּעוֹת מִפָּנַי בְּפַחַד וְנִמְלָטוֹת אֶל מְאוּרוֹתֵיהֶן. אָמְנָם, לְקוֹלִי הִתְרַגַלְתְּ, אוּלָם לְאַחַר שֶׁתִּרְאִי אֶת פָּנַי, תִּשְׂנְאִינִי, וַאֲנִי הָאֻמְלָל, שֶׁאֲגֹרַשׁ מֵעַל פָּנַיִךְ, אוֹצִיא נַפְשִׁי בְּיָגוֹן.
אוּלָם הַנַעֲרָה לֹא וִתְּרָה.
אֵינִי חוֹשֶׁשֶׁת מֵהַפְּגִישָׁה אִתְּךָ אָמְרָה אִם זָקֵן אַתָּה, תִּהְיֶה לִי לְסָבָא. אִם בְּגִיל בֵּינוֹנִי, תִּהְיֶה לִי לְדוֹד. וְאִם צָעִיר, אָחִי תִּהְיֶה וִידִידִי.
וּמִשֶׁהוֹסִיפָה לְהַפְצִיר וְהִזִילָה דְמָעוֹת כַּמַיִם, רָפְתָה הִתְנַגְדוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הָאַרְמוֹן. לְבַסוֹף אָמַר לָהּ:
לֹא אוּכַל לְהִתְנַגֵד עוֹד לִרְצוֹנֵךְ. אֲנִי מַסְכִּים, אִם כִּי בָּרוּר לִי שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ גוֹזֵר אֲנִי עַל עַצְמִי דִין־מָוֶת. בּוֹאִי בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם לַגַן וְקִרְאִי בְּקוֹל: “הִתְגַלֵה לְפָנַי, יָדִיד נֶאֱמָן”. וַאֲנִי אוֹפִיעַ לְפָנַיִךְ. וְהָיָה אִם תִּבְחֲלִי בִּי וְתִרְצִי לְהִמָלֵט מִכָּאן, תָּסוּרִי לְחַדְרֵךְ וְתִמְצְאִי מִתַּחַת לְכָרֵךְ אֶת טַבַּעַת הַזָהָב שֶׁלִי. כְּשֶׁתַּעַנְדִי אוֹתָה לְזֶרֶת יָדֵךְ הַיְמָנִית, עוּף תָּעוּפִי אֶל בֵּית אָבִיךְ.
הָיְתָה שְׁעַת בֵּין־עַרְבַּים וְהַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה לְאִטָהּ. צִלְלֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר בַּגַן הָלְכוּ וְנִתְאָרְכוּ וּמִשֶׁיָרְדוּ דִמְדוּמֵי הָעֶרֶב, אָזְרָה הַנַעֲרָה עֹז וְקָרְאָה בְּקוֹל רוֹעֵד מֵחֲמַת הִתְרַגְשׁוּת:
הִתְגַלֵה לְפָנַי, יָדִיד נֶאֱמָן!
אוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה מִסְבַךְ הַשִׂיחִים מִפְלֶצֶת זְווּעָה. יִלְאֶה הָעֵט לְתָאֵר אֶת כִּעוּרָהּ. הַנַעֲרָה הִתְחַלְחֲלָה, עַצְמוֹתֶיהָ רָחֲפוּ מִפַּחַד וְלִבָּהּ הָגָה אֵימָה. הִיא זָעֲקָה בְּקוֹל וְקָרְסָה תַּחְתֶּיהָ.
מִשֶׁהִקִיצָה מֵעֶלְפוֹנָהּ, שָׁמְעָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל בַּעַל הָאַרְמוֹן, שֶׁהָיָה מְמָרֵר בְּבֶכִי:
בָּחַלְתְּ בִּי, יְפֵהפִיָתִי! וַאֲנִי, לֹא נוֹתַר לִי אֶלָא לָמוּת.
הַבְּכִי הִרְעִיד אֶת מֵיתְרֵי לִבָּהּ. רַחֲמֶיהָ נִכְמְרוּ עַל הַיְצוּר הָאֻמְלָל, שֶׁהַגוֹרָל הִתְאַכְזֵר לוֹ כָּל כָּךְ. אָז הִתְגַבְּרָה עַל הָאֵימָה וְאָמְרָה בְּקוֹל שָׁקֵט כְּכָל הָאֶפְשָׁר:
לֹא, לֹא בָּחַלְתִּי בְּךָ, אֲדוֹנִי. וְאַף אִם נִזְדַעֲזַעְתִּי לְמַרְאֲךָ, לֹא אוּכַל לִשְׁכּוֹחַ אֶת חֲסָדֶיךָ עִמִי. כֵּיצַד יִמְלָאֵנִי לִבִּי לַעֲזוֹב אוֹתְךָ בּוֹדֵד וְגַלְמוּד? אֲנִי לֹא אֵלֵךְ מִכָּאן. נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְּנַפְשְׁךָ.
וּמֵאָז הֵחֵלוּ הַשְׁנַיִם נִפְגָשִׁים פָּנִים אֶל פָּנִים. עִם הַפְּגִישׁוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֲנוּסָה הָיְתָה הַנַעֲרָה לִכְבּוֹשׁ אֶת פִּיק בִּרְכֶּיהָ, לַחֲנוֹק אֶת זַעֲקַת הַפַּחַד שֶׁעָמְדָה לִפְרוֹץ מִפִּיהָ, כָּל אֵימַת שֶׁחָזְרָה הַמִפְלֶצֶת וְנִתְגַלְתָה לְעֵינֶיהָ.
לְיָמִים נִתְרַגְלָה וּמַרְאֶהָ עוֹרֵר בָּהּ רַחֲמִים גְדוֹלִים בִּלְבָד.
הִיא הִסְכִּינָה לַמַחֲשָׁבָה שֶׁתִּשָׁאֵר בָּאַרְמוֹן.
בְּאַחַד הַלֵילוֹת רָאֲתָה בַּחֲלוֹם אֶת אָבִיהָ וְהִנֵה הוּא חוֹלֶה מַחֲלָה אֲנוּשָׁה וְנוֹטֶה לָמוּת. עִם בֹּקֶר הִבְחִין בַּעַל הָאַרְמוֹן בַּעֲנַן תּוּגָה שֶׁשָׁכַן עַל פָּנֶיהָ.
מַה לָךְ כִּי נֶעֶצַבְתְּ? שָׁאַל.
סִפְּרָה לוֹ הַנַעֲרָה אֶת הַחֲלוֹם. אָנָא אָמְרָה הַרְשֵׁנִי לְבַקֵר אֶת אָבִי הַחוֹלֶה. לִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁהַגַעֲגוּעִים הִתִּישׁוּ אֶת כֹּחוֹתָיו. שֶׁמָא יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ לְאַחַר שֶׁיִרְאֶה אֶת פָּנַי.
הֵשִׁיב לָהּ בַּעַל הָאַרְמוֹן:
אֵינֵךְ זְקוּקָה לְהַסְכָּמָתִי, טַבַּעַת הַזָהָב שֶׁלִי מֻנַחַת מִתַּחַת לְכָרֵךְ. עִנְדִי אוֹתָהּ וְשׁוּבִי אֶל בֵּית אָבִיךְ. אוּלָם, אִם לֹא תַּחְזְרִי אֵלַי כְּתֹם שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת, מוֹת אָמוּת בְּיָגוֹן.
שׁוֹב אָשׁוּב לַמוֹעֵד שֶׁקָבַעְתָּ אָמְרָה הַנַעֲרָה.
ה
עָנְדָה אֶת טַבַּעַת־הַזָהָב וּמִיָד מָצְאָה עַצְמָהּ בְּבֵיתָהּ. אָכֵן, אָבִיהָ מֻטָל הָיָה עַל עֶרֶשׂ חָלְיוֹ. כָּל יְמֵי הֵעָדְרָה שַׁחָה נַפְשׁוֹ מִצַעַר וְהוּא מֵאֵן לְהִתְנַחֵם. עַתָּה, לְמַרְאֵה בִּתּוֹ הָאֲהוּבָה, שֶׁהוֹפִיעָה לְפָנָיו כְּלוּלָה בַּהֲדָרָהּ, הִתְאוֹשֵׁשׁ הָאִישׁ וְהוֹשִׁיט אֵלֶיהָ אֶת זְרוֹעוֹתָיו.
שָׁעָה אֲרֻכָּה סִפְּרָה הַנַעֲרָה לָאָב וּלְאַחְיוֹתֶיהָ הַקְשִׁישׁוֹת אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלֶיהָ בָּאַרְמוֹן. הָאָב הֻכָּה בְּתַדְהֵמָה. כֵּיצַד הִתְרַגְלָה בִּתּוֹ לְמַרְאֵה הַמִפְלֶצֶת הָאֲיֻמָה? וַהֲרֵי רַק לְזִכְרָהּ בִּלְבַד סָמַר בְּשָׂרוֹ מִפַּחַד! אוּלָם הָאֲחָיוֹת, שֶׁשָׁמְעוּ עַל עָשְׁרָהּ הָרַב וְעַל שְׁלִיטָתָהּ בְּבַעַל הָאַרְמוֹן, נִתְקַנְאוּ בָּהּ וְהֵחֵלוּ לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ שֶׁלֹא תַּחְזֹר.
הַנַעֲרָה אָטְמָה אָזְנֶיהָ מִשְׁמוֹעַ לַעֲצָתָן.
אֲנִי לֹא אָפֵר אֶת הַבְטָחָתִי אָמְרָה וְלֹא אֲשַׁלֵם לַאֲדוֹנִי רָעָה חֵלֶף כָּל הַטוֹבוֹת שֶׁגָמַל עִמִי. אִם לֹא אָשׁוּב לַמוֹעֵד הַנָכוֹן, מוֹת יָמוּת.
הֶחְלִיטוּ הָאֲחָיוֹת הַקְשִׁישׁוֹת לְהַעֲרִים עָלֶיהָ. מֶה עָשׂוּ? הֵן הֵזִיזוּ בְּכָל הַשְׁעוֹנִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת אֶת הַמְחוֹגִים שָׁעָה אַחַת אֲחוֹרַנִית. וְהַסוֹחֵר וּבִתּוֹ הַצְעִירָה לֹא הִבְחִינוּ בַּמַעֲשֶׂה.
שְׁלשֶׁת הַיָמִים וְהַלֵילוֹת חָלְפוּ חִישׁ, וּמִשֶׁהִגִיעָה הַשָׁעָה הַיְעוּדָה, נֲפְרְדָה הַנַעֲרָה מֵאָבִיהָ וּמֵאַחְיוֹתֶיהָ וְעָנְדָה שׁוּב לְזִרְתָּהּ אֶת טַבַּעַת הַזָהָב. כְּהֶרֶף־עַיִן חָזְרָה לְאַרְמוֹן הַשַׁיִשׁ. הִיא עָבְרָה בָָּאוּלַמִים וּבִשְׁבִילֵי הַגַן, תְּמֵהָה, שֶׁאֲדוֹנָהּ אֵינוֹ יוֹצֵא לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיהָ. וּלְפֶתַע נִצְבַּט לִבָּהּ בַּחֲרָדָה.
הֵיכָן אַתָּה, אֲדוֹנִי רַב־הַחֶסֶד? קָרְאָה בְּקוֹל רוֹטֵט הֲרֵי חָזַרְתִּי אֵלֶיךָ בַּשָׁעָה הַקְבוּעָה!
אוּלָם רַק הַהֵד עָנָה לִקְרִיאָתָהּ. הַגַן שׁוֹמֵם הָיָה. שִׁירַת הַצִפֳּרִים פָּסְקָה, מִלְמוּל הַמַעְיָנוֹת הִדְמִים. הַנַעֲרָה רָצָה אָנֶה וְאָנָה בַּגַן וּלְבַסוֹף הוֹלִיכוּהָ רַגְלֶיהָ אֶל הַגִבְעָה שֶׁעָלֶיהָ צָמַח פֶּרַח־הַשָׁנִי. וּלְפֶתַע נֶעֶצְרָה תַּחְתֶּיהָ: הַמִפְלֶצֶת מֻטֶלֶת הָיְתָה מְלֹא קוֹמָתָהּ עַל הָאָרֶץ וְכַפּוֹתֶיהָ חוֹבְקוֹת אֶת הַגִבְעוֹל שֶׁל הַפֶּרַח.
סְבוּרָה הָיְתָה שֶׁבַּעַל הָאַרְמוֹן נִרְדַם. אוּלָם לַשָׁוְא קָרְאָה לוֹ, כְּדֵי לַהֲעִירוֹ. וּמִשֶׁאָחֲזָה בְּכַפָּתוֹ הַשְׂעִירָה, פָּרְצָה זְעָקָה מִפִּיהָ: עַתָּה הֵבִינָה שֶׁאֲדוֹנָהּ הַטוֹב וְהַמֵיטִיב נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ.
חָשְׁכוּ עֵינֶיהָ. הִיא כָּרְעָה תַּחְתֶּיהָ וְחִבְּקָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ אֶת הָרֹאשׁ הַמְכֹעָר.
עוּרָה, רֵעִי! יִבְּבָה אַל תַּעַזְבֵנִי. אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ. לְחָתָן תִּהְיֶה לִי! אוֹתוֹ רֶגַע זָעָה הָאֲדָמָה תַּחְתֶּיהָ וַהֲמָָמָהּ רַעַם אַדִיר, וְהִיא קָרְסָה־נָפְלָה בְּלֹא הַכָּרָה.
מִשֶׁהֵקִיצָה, מָצְאָה אֶת עַצְמָה בְּאוּלַם הַשַׁיִשׁ. הִיא יָשְׁבָה עַל כֵּס־מַלְכוּת, פֶּרַח־הַשָׁנִי קָלוּעַ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וּלְפָנֶיהָ נִצַב נָסִיךְ יְפֵה־תֹּאַר שֶׁהֵצִיץ בָּהּ בְּרֹךְ. וְגַם אָבִיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ הַקְשִׁישׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד. מִשֶׁרָאָה הַנָסִיךְ שֶׁהִיא פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ, אָמַר לָהּ:
אִם דָבַקְתְּ בִּי לְאַהֲבָה, בְּעוֹדִי מִפְלֶצֶת זְווּעָה, אֶהֱבִינִי עַתָּה, כְּשֶׁחָזְרָה אֵלַי צוּרַת־אָדָם.
וְאָז סִפֵּר לָהּ הַנָסִיךְ אֶת קוֹרוֹתָיו:
לִפְנֵי שָׁנִים נֶחְטַפְתִּי עַל־יְדֵי מְכַשֵׁפָה, שֶׁרָצְתָה לִנְקוֹם נִקְמָתָהּ בְּאָבִי הַמֶלֶךְ. בְּכֹחַ קְסָמֶיהָ הָפְכָה אוֹתִי לְמִפְלֶצֶת. נִגְזַר עָלַי לִחְיוֹת עַד שֶׁתַּסְכִּים נַעֲרָה לְהִנָשֵׂא לִי עַל אַף כִּעוּרִי הָאָיֹם. שְׁלשִׁים שָׁנָה בִּלִיתִי כָּאן, בָּאַרְמוֹן, וּבְרֹב יֵאוּשִׁי סָבוּר הָיִיתִי שֶׁלְעוֹלָם לֹא אֶזְכֶּה לְהִגָאֵל. וְהִנֵה בָּאת, יַקִירָתִי, וְדָבַקְתְּ בִּי לְאַהֲבָה וּבְכֹחַ מְסִירוּתֵךְ הֶחֱזַרְתְּ לִי אֶת דְמוּתִי. עַתָּה כּוֹרֵעַ אֲנִי בֶּרֶךְ לְפָנַיִךְ וּמְבַקְשֵׁךְ: הִנָשְׂאִי לִי וְאֶהְיֶה הַמְאֻשָׁר בָּאָדָם.
הִרְכִּינָה הַנַעֲרָה אֶת רֹאשָׁהּ וּדְמָעוֹת נִתְגַלְגְלוּ מֵעֵינֶיהָ. אוּלָם הַפַּעַם הָיוּ אֵלֶה דִמְעוֹת־גִיל.
שֶׁלְךָ אֲנִי, אֲהוּבִי, עַד עוֹלָם לָחֲשׁוּ שְׂפָתֶיהָ.
הַכִּילַי
(סִפּוּר-עַם רוּסִי)
הָיֹה הָיָה אָדָם אֶחָד עָשִׁיר וְכִילַי – מֵאֵין כָּמוֹהוּ! פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵךְ בַּדֶרֶךְ וְנִקְרָה לוֹ פּוֹשֵׁט-יָד זָקֵן, שֶׁחִנֵן אֶת קוֹלוֹ וְקָרָא: “הַב לִי, מֵיטִיבִי, פְּרוּטָה לְפַת-לֶחֶם!” אוּלָם הֶעָשִׁיר הִקְשִׁיחַ לִבּוֹ, כְּמִנְהָגוֹ, וְעָבַר עַל פְָּנָיו בַּאֲדִישׁוּת.
אוֹתָהּ שָׁעָה הִפְסִיעַ לוֹ בְּעִקְבוֹת הֶעָשִׁיר בֶּן-כְּפָר עָנִי. שָׁמַע הַכַּפְרִי תַּחְנוּנָיו שֶׁל הַזָקֵן וְרִחֵם עָלָיו, שָׁלָה פְּרוּטָה מִכִּיסוֹ וְנָתַן לוֹ.
רָאָה הֶעָשִׁיר וְנִכְנְסָה בּוּשָׁה בְּלִבּוֹ. אָמַר לוֹ לַכַּפְרִי: - הַלְוֵה לִי, אֶחָא, פְּרוּטָה. רוֹצֶה אֲנִי לְנַדְבָהּ לַזָקֵן, אֶלָא שֶׁאֵין בְּיָדִי מָעוֹת קְטַנוֹת. נָתַן לוֹ בֶּן-הַכְּפָר פְּרוּטָה וְשָׁאַל: - אֵימָתַי תִפְרַע אֶת הַחוֹב? - תָּבוֹא מָחָר! – עָנָה הֶעָשִׁיר הַכִּילַי. לְמָחֳרַת הַיוֹם בָּא הַכַּפְרִי לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר לִיטוֹל אֶת פְּרוּטָתוֹ. אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: - אֲנִי מִצְטָעֵר, אֶחָא, אֵין בְּיָדִי מָעוֹת קְטַנוֹת. בּוֹא מָחָר. הִשְׁתַּחֲוָה הַכַּפְרִי וְאָמַר: - נִיחָא, אָבוֹא מָחָר, וּבִלְבָד שֶׁתִּפְרַע אֶת הַחוֹב.
בָּא לְמָחֳרַת וְהֶעָשִׁיר בְּשֶׁלוֹ: - אֵין לִי מָעוֹת קְטַנוֹת. בּוֹא בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם! חִכָּה בֶּן-הַכְּפָר. וּמִשֶׁיָצְאוּ שְׁבוּעַיִם, שָׂם פְּעָמָיו לְבֵית הֶעָשִׁיר. רָאָהוּ הֶעָשִׁיר מֵחַלוֹן בֵּיתוֹ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ:
- שִׁמְעִי, זוּגָתִי, אֲנִי אֶתְפַּשֵׁט וְאֶשְׁכַּב מִתַּחַת לַתְּמוּנָה הַקְדוֹשָׁה וְאַתְּ זֹאת עֲשִׂי: כַּסִינִי הֵיטֵב וְסִפְדִי עָלַי כְּעַל מֵת. וּבְבוֹא הֶעָנִי לִתְבּוֹע אֶת הַחוֹב הַגִּידִי לוֹ שֶׁמַתִּי הַבֹּקֶר.
שָׁמְעָה הָאִשָׁה בְּקוֹל בַּעֲלָהּ. יָשְׁבָה מֵעָלָיו וּמֵרְרָה בִּבְכִיָה. בָּא כַּפְרִי לַחֶדֶר. שְׁאָלַתּוּ: - מַה מְבֻקָשְׁךָ? - יוֹם פִּרְעוֹן הַחוֹב הוּא – אָמַר בֶּן הַכְּפָר – בָּאתִי לִיטוֹל אֶת הַפְּרוּטָה שֶׁבַּעֲלֵךְ חָב לִי. - אוֹי לִי וּלְמַזָלִי – קוֹנְנָה הָאִשָׁה – זֶה עַתָּה נָפַח בַּעֲלִי אֶת נַפְשׁוֹ, וַאֲנִי, אַלְמָנָה מִסְכֵּנָה, אֵיכָה אוּכַל לִפְרוֹעַ אֶת חוֹבוֹתָיו?
- אֱלֹהִים נָתַן, אֱלֹהִים לָקַח. – אָמַר הַכַּפְרִי – אַךְ הַרְשִׁינִי, אִשָׁה מִסְכֵּנָה לִגְמוֹל לוֹ, לְבַעֲלֵךְ, חֵלֶף פְּרוּטָתִי, חֶסֶד אַחֲרוֹן וּלְטַהֵר אֶת גוּפָתוֹ הַחוֹטְאָה.
וּבְאָמְרוֹ זֹאת נָטַל מֵהַכִּירָה קִתּוֹן רוֹתְחִין – וּשְׁפָךְ! – הֱרִיקוֹ עַל הַגוּף הַשָׂרוּעַ עַל הָאָרֶץ. בְּצַעֲקַת-אֵימִים נִתַּר הֶעָשִׁיר מִמְקוֹמוֹ. וְהַכַּפְרִי צָחַק בְּכָל לִבּוֹ אָמַר: - אִי לְךָ, כִּילַי שׁוֹטֶה, שֶׁנֶהֱרָג אַתָּה עַל פְּרוּטָה וּמָמוֹנְךָ חָבִיב עָלֶיךָ מִגוּפְךָ. חַיֶיךָ שֶׁהָיִיתִי קוֹבֵר אוֹתְךָ, אִלוּלֵא נִזְדָרַזְתָּ וְהֶרְאֵיתָ אוֹת חַיִים. וְעַתָּה הַב לִי אֶת פְּרוּטָתִי, כִּי יוֹם פִּרְעוֹן הַחוֹב הוּא!
נָטַל בֶּן-הַכְּפָר אֶת הַפְּרוּטָה וְשָׂם פְָּעָמָיו לַדֶרֶךְ. בְּעָמְדוֹ עַל מִפְתָּן, הִפְנָה רֹאשׁוֹ וְאָמַר:
- אָכֵן, יוֹם מִסְפֵּד הוּא בְּבֵיתְךָ. תְחִילָה סָפְדָה הָאִשָׁה לְךָ וְעַכְשָׁיו בְּכֵה-בְּכֵה אַתָּה עַל הַפְּרוּטָה שֶָאָבְדָה וְאֵינֶנָה!
אִי לְךָ, כִּילַי שׁוֹטֶה, שֶׁנֶהֱרָג אַתָּה עַל פְּרוּטָה
הָיֹה הָיָה אִכָּר זָקֵן שֶׁחַי לוֹ עִם זוּגָתוֹ הַזְקֵנָה בְּבִקְתָה קְטַנָה. וְהָיָה הַזָקֵן לָהוּט מְאֹד אַחַר אַגָדוֹת וּמַעֲשִׂיוֹת וּמֵעוֹדוֹ לֹא נִלְאָה לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרִים לְמִינֵיהֶם.
עֶרֶב אֶחָד בָּא לְבִקְתַּת הַזְקֵנִים חַיָל עוֹבֵר־אֹרַח וּבִקֵשׁ מֵאֵת בַּעַל־הַבַּיִת לַהֲלִינוֹ.
– בְּרָצוֹן רַב אָלִין אוֹתְךָ – עָנָה הַזַָקֵן וְאָמַר – אֶלָא שֶׁמַתְנֶה הִנְנִי תְּנַאי מְפֹרָשׁ: בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַיְלָה תְּסַפֵּר לְי סִפּוּרִים וְאַגָדוֹת. נִכָּר בְּךָ שֶׁעָבַרְתָּ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים וּבְוַדַאי רַבּוֹת רָאִיתָ וְשָׁמַעְתָּ.
הַחַיָל הִסְכִּים לַתְּנַאי וְנִשְׁאַר בַּבִּקְתָה.
יָשַׁב הַזוּג עִם הַחַיָל לַאֲרוּחַת־עֶרֶב וְאַחַר שָׁכְבוּ הָאִכָּר הַזַָקֵן וְהַחַיָל עַל גַבֵּי הַתַּנוּר וְהַזְקֵנָה יָשְׁבָה וְטָוְתָה בְּפֶלֶךְ.
רַבּוֹת סִפֵּר הַחַיָל לַזַָקֵן, עַל הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם עַבַר וְעַל הַמִלְחָמוֹת שֶׁבָּהֶן הִשְׁתַּתֵּף, וְהַזַָקֵן מַקְשִׁיב לוֹ בְּפֶה פָּעוּר וּמְזַרְזוֹ:
– הַמְשֵׁךְ! הַב עוֹד סִפּוּר!
הָיְתָה שְׁעַת חֲצוֹת וְהַחַיָל, שֶׁנִתְיַגַע אוֹתוֹ יוֹם מֵהֲלִיכָה אֲרֻכָּה, חָשׁ שֶׁעֵינָיו הוֹלְכוֹת וְנֶעֱצָמוֹת מֵעֲיֵפוּת. הִתְחַנֵן הַחַיָל:
– שֶׁמָא אַפְסִיק?
אַךְ הַזַָקֵן, שֶׁאַף הוּא הָיָה עָיֵף מְאֹד וְעֵינָיו כִּמְעַט נֶעֱצְמוּ, לֹא וִתֵּר וְטָעַן:
– הֲרֵי הִתְנֵיתִי תְּנַאי מְפֹרָשׁ וְאַתָּה הִסְכַּמְתָּ! עַתָּה הַמְשֵׁךְ וְסַפֵּר!
שָׁתַק הַחַיָל רֶגַע וְאַחַר שָׁאַל:
– וְכִי יוֹדֵעַ הִנְךָ, מִי שׁוֹכֵב אִתְּךָ עַל גַבֵּי הַתַּנוּר?
– אֵיזוֹ מִין שְׁאֵלָה הִיא זוֹ? – אָמַר הַזַָקֵן – יָדוּעַ: חַיָל עוֹבֵר־אֹרַח!
– טָעוּת בְּיָדְךָ, יְשִׁישִׁי – לֹא חַיָל, אֶלָא זְאֵב!
תָּמַה הַזַָקֵן וְזָקֵף בּוֹ עֵינָיו. וּבֶאֱמֶת: זְאֵב רָבוּץ עַל־יָדוֹ. נִתְבַּהֵל הָאִכָּר וְהַזְאֵב אָמַר לוֹ:
וְאַתָּה, יְשִׁישִׁי, אַל תִּפְחַד מִמֶנִי. הַבֵּט עַל עַצְמְךָ: הֲרֵי הִנְךָ דֹב!
מַבִּיט הַזַָקֵן עַל עַצְמוֹ וְקוֹרֵעַ עֵינָיו לִרְוָחָה: אָכֵן, צוֹדֵק הַזְאֵב: הוּא נֶהֱפַךְ לְדֹב!
– שְׁמַע, יְדִידִי – אוֹמֵר הַזְאֵב – אֵין זֶה מִן הַחָכְמָה שֶׁנִרְבַּץ כָּאן עַל גַבֵּי הַתַּנוּר. טוֹבָה לֹא תִּצְמַח לָנוּ מִשְׁכִיבָה זוֹ. יָבוֹאוּ בְּנֵי־אָדָם וְיָמִיתוּ אוֹתָנוּ. הָבָה נִבְרַח, כָּל עוֹד לֹא הִשְׁגִיחוּ בָּנוּ.
וְכָךְ יָצְאוּ הַזְאֵב וְהַדֹב בִּמְרוּצָה לַשָׂדוֹת. רָצִים, וְהִנֵה לִקְרָאתָם סוּסָה. הִשְׁגִיחַ בָּהּ הַזְאֵב וְאָמַר: – הָבָה נִטְרֹף אוֹתָהּ!
– כֵּיצַד נִטְרֹף וַהֲרֵי סוּסָתִי הִיא זוֹ! – מָחָה הַדֹב.
– שֶׁלְךָ אוֹ שֶׁל אַחֵר, אֵין זֶה מֵעִנְיָנִי. הָרָעָב אֵינוֹ מַרְבֶּה בִּשְׁאֵלוֹת.
טָרְפוּ הַשְׁנַיִם אֶת הַסוּסָה וְהִמְשִׁיכוּ דַרְכָּם בִּמְרוּצָה. וְהִנֵה לִקְרָאתָם אִכָּרָה זְקֵנָה, זוּגָתוֹ שֶׁל הַזַָקֵן.
אוֹמֵר הַזְאֵב: – הָבָה נִטְרֹף אֶת הַזְקֵנָה!
– הֲיִתָּכֵן? – טוֹעֵן הַדֹב – וַהֲרֵי אִשְׁתִּי הִיא!
– וּמַה אִכְפַּת לִי? – עָנָה הַזְאֵב.
טָרְפוּ וְאָכְלוּ גַם אֶת הַזְקֵנָה.
כַּךְ הִתְרוֹצְצוּ הַזְאֵב וְהַדֹב בְּמֶשֶׁךְ קַיִץ שָׁלֵם. וְהִנֵה בָּא הַחֹרֶף.
– בְּדִין הוּא – אוֹמֵר הַזְאֵב – שֶׁנִמְצָא לָנוּ מְאוּרָה חַמָה. אַתָּה, הַדֹב, תִּרְבַּץ לְךָ בִּפְנִים לִשְׁנַת־הַחֹרֶף וַאֲנִי אֶשְׁכַּב בַּפֶּתַח. אִם יִמְצָאוּנוּ צַיָדִים הֲרֵי יִירוּ בִּי תְּחִלָה. וְאַתָּה זֹאת עֲשֵׂה; כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁאָמְנָם מוֹתְתוּנִי וּמַפְשִׁיטִים אֶת עוֹרִי מֵעָלַי, הִזְדָרֵז וְצֵא מִתּוֹךְ הַמְאוּרָה. וְהָיָה אִם תַּצְלִיחַ לִקְפּוֹץ מֵעַל לְעוֹרִי, תָּשׁוּב וְתִהְיֶה לְאָדָם.
רָבְצוּ הַזְאֵב וְהַדֹב בַּמְאוּרָה. וְהִנֵה בָּאוּ צַיָדִים. יָרוּ בַּזְאֵב וְהֵחֵלוּ מַפְשִׁיטִים אֶת עוֹרוֹ מֵעָלָיו.
זִנֵק הַדֹב מִתּוֹךְ הַמְאוּרָה וּבְכָל כֹּחוֹ קָפַץ מֵעַל לְעוֹרוֹ שֶׁל הַזְאֵב וְ…הַזַָקֵן נִתְגַלְגֵל וְנָפַל מֵעַל גַבֵּי הַתַּנוּר וְרֹאשׁוֹ לְמַטָה.
– אוֹי, אוֹי! – נִתְיַלֵל הַזַָקֵן – אֶת רֹאשִׁי שָׁבַרְתִּי!
נִתְבַּהֲלָה הַזְקֵנָה וְנִתְּרָה מִמְקוֹמָהּ:
– מַה קָרָה לְךָ, זַָקֵן? כֵּיצַד זֶה נָפַלְתָּ? וַהֲרֵי שִׁכּוֹר לֹא הָיִיתָ!
– מַה פֵּרוּשׁ כֵּיצַד? – עָנָה הַזַָקֵן בְּרֻגְזָה, – מִסְתַּבֵּר שֶׁאַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת מְאוּמָה!
וְהוּא מְסַפֵּר: – אֲנִי וְהַחַיָל הָיִינוּ חַיוֹת. הוּא זְאֵב וַאֲנִי דֹב. קַיִץ שָׁלֵם הִתְרוֹצַצְנוּ בְּצַוְתָּא בַּשָׂדוֹת, אֶת סוּסָתֵנוּ טָרַפְנוּ וְאַף אוֹתָךְ, הַזְקֵנָה, אָכַלְנוּ!
תָּמְכָה הַזְקֵנָה צְדָדֶיהָ וּפָרְצָה בִּצְחוֹק גָדוֹל.
– וַהֲרֵי יָשַׁבְתִּי כָּל הַזְמָן וְטָוִיתִי בַּפֶּלֶךְ וְאַתֶּם יְשַנְתֶּם שְׁנֵיכֶם וּנְחַרְתֶּם כָּל עוֹד כֹּחַ בָּכֶם! חַלוֹם חָלַמְתָּ, בַּעֲלִי, וַאֲנִי הֲרֵי מֵאָז וּמִתָּמִיד חָזַרְתִּי וְהִתְרֵיתִי בְּךָ: טוֹבָה לֹא תִּצְמַח לְךָ מִסִפּוּרֵי־הַמַעֲשִׂיוֹת.
הֶחֱרִישׁ הַזַָקֵן וְלֹא הֵשִׁיב לָהּ דָבָר. שָׁעָה אֲרֻכָּה יָשַׁב כָּךְ עַל הָאָרֶץ, תּוֹמֵךְ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁנֶחְבַּל בְּכַפּוֹתָיו, וְסָפֵק מְכַרְסֵם בְּלִבּוֹ: שֶׁמָא צוֹדֶקֶת זוּגָתוֹ?
וּמֵאָז פָּסַק הַזַָקֵן לְהַקְשִׁיב עַד חֲצוֹת לְאַגָדוֹת וּמַעֲשִׂיוֹת לְמִינֵיהֶן.
(סִפּוּר-עַם רוּסִי)
רָץ לוֹ שׁוּעָל בַּשָׂדֶה וּלְפֶתַע פִּתְאֹם סַבּוּהוּ כְּלָבִים.
נִמְלַט הַשׁוּעָל בִּמְרוּצָה וְהַכְּלָבִים אַחֲרָיו.
אָץ-רָץ הַשׁוּעָל כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ וּלְבַסוֹף – קָפַץ! –
וְהִסְתַּתֵּר בִּמְאוּרָה.
יושֵׁב לוֹ הַשׁוּעָל בְּתוֹךְ מְאוּרָתוֹ, מִתְנַשֵׁם בִּכְבֵדוּת מִמַאֲמַץ הָרִיצָה וְכָךְ הוּא לוֹחֵשׁ אֶל עַצְמוֹ:
– אָזְנַי, אָזְנַי, מָה עֲשִׂיתֶן כְּדֵי לַעֲזֹר לִי בִּמְנוּסָתִי?
אֲנַחְנוּ הִקְשַׁבְנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב
וְכָךְ הִזְהַרְנוּךָ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב!
– עֵינַי, עֵינַי, וּמָה עֲשִׂיתֶן אַתֶּן? – מוֹסִיף הַשׁוּעָל וְשׁוֹאֵל.
אֲנַחְנוּ הֵצַצְנוּ סָבִיב מִבְּלִי-הֶרֶף
וְכָךְ לִכְלָבִים לֹא הָיִיתָ לְטֶרֶף!
– וְאַתֶּן, רַגְלַי?
אֲנַחְנוּ בַּדֶרֶךְ דָהַרְנוּ מַהֵר,
לְמַעַן תּוּכַל בַּמְאוּרָה הִסְתַּתֵּר!
– וְאַתָּה, זְנָבִי הַשָׂעִיר?
אֲנִי נֶאֱחַזְתִּי בִּגְזָּעִים וְשִׂיחִים,
הִפְרַעְתִּי לְךָ בְּכָל הַדְרָכִים!
… מִיָד עָטוּ עָלָיו הַכְּלָבִים וּמָשְׁכוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת הַשׁוּעָל מִמְאוּרָתוֹ
– כָּזֶה חָכָם הִנֶךָּ!
איור
– כָּזֶה חָכָם הִנֶךָּ! – נִתְרַגֵז הַשׁוּעָל – אָז
מוּטָב שֶׁיֹאכְלוּךָ הַכְּלָבִים בַּחוּץ. כְּלַךְ לְךָ מִן
הַמְאוּרָה!
וְהוֹצִיא אֶת זְנָבוֹ הַשָׂעִיר הַחוּצָה. מִיָד עָטוּ
עָלָיו הַכְּלָבִים וּמָשְׁכוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת הַשׁוּעָל מִמְאוּרָתוֹ,
וּבְדֵי-עָמָל עָלָה בְּיָדוֹ לְהִמָלֵט שֵׁנִית מִשִׁנֵיהֶם.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.