

קכג עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיָה משֶׁה מוֹצִיא כְּרוּז בְּכָל הַמַּחֲנֶה וְאוֹמֵר: צְאוּ לַחְפֹּר, צְאוּ לַחְפֹּר! וְהָיוּ יוֹצְאִים וְחוֹפְרִים לָהֶם קְבָרוֹת וְלָנִים בָּהֶם. בְּשַׁחֲרִית הָיָה כָּרוֹז יוֹצֵא וּמַכְרִיז: יִבָּדְלוּ הַחַיִּים מִן הַמֵּתִים! הָיוּ עוֹמְדִים וּמוֹצְאִים עַצְמָם חֲסֵרִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף – עַד שֶׁחָסְרוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וּבִשְׁנַת הָאַרְבָּעִים הָאַחֲרוֹנָה עָשׂוּ כֵּן וְעָמְדוּ וּמָצְאוּ עַצְמָם שְׁלֵמִים. אָמְרוּ: שֶׁמָּא טָעִינוּ בְּחֶשְׁבּוֹן הַחֹדֶשׁ? חָזְרוּ בְּלֵיל עֲשִׂירִי וְלָנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּקִבְרוֹ. לְמָחָר עָמְדוּ כֻּלָּם. חָזְרוּ עוֹד בְּלֵיל אַחַד עָשָׂר, וְכֵן בִּשְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם מֵת אָמְרוּ: דּוֹמֶה, שֶׁבִּטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ גְּזֵרָה קָשָׁה מֵעָלֵינוּ, וְעָמְדוּ וַעֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב. וְכֵן שָׁנוּ חֲכָמִים: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים (ירושלמי תענית ד, ו; איכ“ר פתיחתא לג; מד”ש לב,ה).
כָּרוֹז – אדם המכריז.
יִבָּדְלוּ – ייפרדו.
מוֹצְאִים עַצְמָם חֲסֵרִים – ספירת האנשים היתה מגלה שלא קמו מן הקברים 15,000 איש, שהם אחת חלקי ארבעים ממספר היוצאים ממצרים, שהוא שישים ריבוא (600,000).
שְׁלֵמִים – שלא מת איש.
חֶשְׁבּוֹן הַחֹדֶשׁ – מניין הימים מראש החודש.
אוֹתָהּ גְּזֵרָה קָשָׁה – שנאמר לדור יוצאי מצרים לאחר חטא המרגלים: “במדבר הזה ייפלו פגריכם” (במדבר יד, כט).
שָׁנוּ חֲכָמִים – תענית ד, ח.
*
קכד אַרְבָּעִים שָׁנָה הִקִּיף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, אָמַר: אִם אֲנִי מוֹלִיכָם דֶּרֶךְ פְּשׁוּטָה עַכְשָׁו, מַחֲזִיקִים אִישׁ אִישׁ בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וּמִתְבַּטְּלִים מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא אֲנִי מוֹלִיכָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר וְיֹאכְלוּ אֶת הַמָּן וְיִשְׁתּוּ מֵי בְּאֵר וְהַתּוֹרָה מִתְיַשֶּׁבֶת בְּגוּפָם; וְעוֹד, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁיִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לָאָרֶץ עָמְדוּ וְשָׂרְפוּ אֶת הַזְּרָעִים וְעָקְרוּ אֶת הָאִילָנוֹת וְקִצְּצוּ אֶת הַנְּטִיעוֹת וְסָתְרוּ אֶת הַבִּנְיָנִים וְסָתְמוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הִבְטַחְתִּי אֶת אַבְרָהָם לְהַכְנִיסָם לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב. הֲרֵינִי מְעַכְּבָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד שֶׁיַּעַמְדוּ הַכְּנַעֲנִים וִיתַקְּנוּ מָה שֶׁקִּלְקֵלוּ (תנחומא בשלח, א).
הִקִּיף – סובב.
פְּשׁוּטָה – ישרה (אל ארץ ישראל).
מִתְיַשֶּׁבֶת – נבלעת.
בְּאֵר – ראו קטע קכב.
הַזְּרָעִים – השדות הזרועים.
סָתְרוּ – הרסו.
*
קכה “וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם” (ויקרא יט, כג) – תַּרְנְגֹלֶת זוֹ כְּשֶׁאֶפְרוֹחֶיהָ דַּקִּים, הִיא מְכַנַּסְתָּם וְנוֹתַנְתָּם תַּחַת כְּנָפֶיהָ וּמְחַמֶּמֶת אוֹתָם וְעוֹדֶרֶת לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁהֵם גְּדֵלִים – אִם אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לָבוֹא אֶצְלָהּ הִיא מְנַקֶּרֶת לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ: לֵךְ עֲדֹר בְּאַשְׁפָּתְךָ. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה הַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלָה לָהֶם וְהַשְּׂלָו מָצוּי לָהֶם, וְעַנְנֵי כָּבוֹד מַקִּיפִים אוֹתָם וְעַמּוּד עָנָן מַסִּיעַ לִפְנֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אָמַר לָהֶם משֶׁה: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִטְעַן מַכּוֹשׁוֹ וְיֵצֵא וְיִטַּע לוֹ נְטִיעוֹת (ויק"ר כה, ה).
דַּקִּים – קטנים.
עוֹדֶרֶת – מחטטת באדמה (למצוא מזון).
הַבְּאֵר, עַנְנֵי כָּבוֹד – ראו קטע קכב.
מַכּוֹשׁוֹ – כלי לחפירה באדמה.
*
קכו “אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל” (במדבר לג, א) – מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה, הוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם אַחֵר לְרַפְּאוֹתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִים הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה אֶת הַמַּסָּעוֹת: כָּאן יָשַׁנּוּ, כָּאן הֵקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ בְרֹאשְׁךָ; כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא למשֶׁה: מְנֵה לָהֶם אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת, הֵיכָן הִכְעִיסוּנִי; לְכָך נֶאֱמַר “אֵלֶּה מַסְעֵי” (תנחומא בובר מסעי, ב).
הֵקַרְנוּ – קיררנו את עצמנו בצל או במים.
חָשַׁשְׁתָּ – חשת כאב.
הַמְּקוֹמוֹת – רשימת תחנותיהם של בני ישראל במסעם במדבר (המנויה בפרק לג של ספר במדבר).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות