קלד “וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם” (במדבר כז, טו־יז) – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָם שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁנִּפְטָרִין מִן הָעוֹלָם מַנִּיחִין צָרְכֵי עַצְמָן וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר.
“יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה” – כְּשֶׁרָאָה משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאֵין בָּנָיו רְאוּיִם לַעֲמֹד בִּנְשִׂיאוּת אַחֲרָיו, נִתְעַטֵּף וְעָמַד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹדִיעֵנִי מִי יֵצֵא וּמִי יָבוֹא לִפְנֵיהֶם: “יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר!” – רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ דַּעְתּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, אֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמָה לְדַעְתּוֹ שֶׁל זֶה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מֵהֶם, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אִם בִּקַּשְׁתָּ לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם מַנְהִיג, מַנֵּה עֲלֵיהֶם אָדָם שֶׁיְהֵא סוֹבֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ.
“יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר” – אָמַר לוֹ: הָאִישׁ שֶׁאַתָּה מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם יֶשׁ בּוֹ רוּחַ שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁיְהֵא מֵסִיחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: משֶׁה, וְכָךְ דִּבַּרְתָּ! הֲרֵינִי מַרְאֶה אוֹתְךָ כָּל הַשּׁוֹפְטִים וְכָל הַנְּבִיאִים שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד עַל בָּנַי מֵעַכְשָׁו עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים.
אָמַר רַב סִימוֹן: “וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ” (דברים לד, א) – הָיָה מַרְאֶה אוֹתוֹ יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד תַּחְתָּיו וּמוֹסֵר לְעָתְנִיאֵל, וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל אֵלּוּ שֶׁהֶרְאֵיתִי לְךָ דֵּעָה אַחַת וְרוּחַ אַחַת יֵשׁ בָּהֶם. אֲבָל מָה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ, בְּסוֹף רוּחַ אַחַת יֵשׁ בּוֹ וְהִיא שׁוֹקֶלֶת כָּל הָרוּחוֹת – זֶה מָשִׁיחַ.
“אִישׁ עַל הָעֵדָה אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם” – שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מוֹצִיאִים אֶת לִגְיוֹנָם וְיוֹשְׁבִים לָהֶם בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. “וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם” (במדבר כז, יז) – שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹצִיאָם רְבָבוֹת וּמַכְנִיסָם אֲלָפִים, מוֹצִיאָם אֲלָפִים וּמַכְנִיסָם מֵאוֹת.
“וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה” (שם). לְמָה הָיָה משֶׁה דּוֹמֶה? לְרוֹעֶה נֶאֱמָן שֶׁאָמַר בַּעַל צֹאנוֹ: הִסְתַּלֵּק מִצֹּאנִי. אָמַר: אֵינִי מִסְתַּלֵּק עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי אֶת מִי אַתָּה מְמַנֶּה תַחְתַּי.
“וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ” (במדבר כז, יח) – מָה שֶׁבְּלִבְּךָ, “קַח לְךָ” – מָה שֶׁבָּדוּק לְךָ, “אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן” (שם) – אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַרְבֵּה שֵׁרֶתְךָ יְהוֹשֻׁעַ וְהַרְבֵּה חָלַק לְךָ כָּבוֹד, שֶׁהוּא הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבֵית הַוַּעַד שֶׁלְּךָ, מְסַדֵּר הַסַּפְסָלִין וּפוֹרֵס הַמַּחְצְלָאוֹת; הוּא יִטֹּל שְׂרָרוּת, לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: “נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ” (משלי כז, יח). “אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ” (במדבר כז, יח) – שֶׁיֵּדַע לַהֲלוֹךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד (ילק"ש לבמדבר, תשעו; ספרי זוטא כז, טז־יז).
לְהוֹדִיעַ – באה התורה ללמד.
נְשִׂיאוּת – הנהגת העם.
נִתְעַטֵּף – בבגד, כהכנה לתפילה.
סוֹבֵל כָּל אֶחָד וגו' – מסוגל לשאת את משאם של כל בני ישראל, כל אחד לפי אופיו וייחודו.
יֵשׁ בּוֹ רוּחַ וגו' – אופיו ותכונותיו מאפשרים לו לעמוד כנגד שש מאות אלף יוצאי מצרים ולשוחח עם כל אחד לפי יכולותיו.
וְכָךְ דִּבַּרְתָּ – שאלה נכונה שאלת.
מוֹסֵר לְעָתְנִיאֵל – מעביר את ההנהגה לעתניאל בן קנז, ראשון השופטים (שופטים, פרק ג).
וְכֵן כֻּלָּם – כל מנהיגי הדורות.
בְּסוֹף – בסוף הימים.
שׁוֹקֶלֶת כָּל הָרוּחוֹת – שקולה בעוצמתה כנגד כל רוחות בני האדם.
לִגְיוֹנָם – חייליהם.
מוֹצִיאָם רְבָבוֹת וגו' – ורק חלק מן הלוחמים חוזרים בשלום מן הקרב.
בַּעַל צֹאנוֹ – המעסיק את הרועה.
מָּּה שָבְּלִבְּךָ – מי שאתה חושב עליו.
בָּדוּק לְךָ – מי שכבר נבחן על ידך.
בֵּית הַוַּעַד – מקום הכינוס ללימוד תורה ולמשפט.
מַחְצְלָא – לישיבה עליהן.
שְׂרָרוּת – שלטון.
לַהֲלֹךְ – להתנהג אל כל אדם בדרך התואמת אותו.
*
קלה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: עַם זֶה שֶׁאֲנִי מוֹסֵר לְךָ, אֵינִי מוֹסֵר לְךָ תְּיָשִׁים אֶלָּא גְדָיִים, וּכְבָשִׂים אֵינִי מוֹסֵר לְךָ, אֶלָּא טְלָאִים – “צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים” (שיר השירים א, ח) (אדר“נ, נו”א, י"ז).
גְּדָיִים, טְלָאִים – רכים, שעדיין צריך לטפח אותם ולפקח עליהם.
*
קלו “וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו” (במדבר כז, כ) – “מֵהוֹדְךָ”, וְלֹא כָּל הוֹֹדְךָ. זְקֵנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר אָמְרוּ: פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה! אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה! (בבא בתרא עה ע"א).
זְקֵנִים וגו' – שהכירו את משה ויהושע גם יחד.
כִּפְנֵי חַמָּה – השמש, המאירה מכוח עצמה.
כִּפְנֵי לְבָנָה – הירח, שאורו מגיע מן השמש.
אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה – על ירידת הדורות והתמעטות כבודם של מנהיגי ישראל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.