יט “וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה” (שופטים ד, ד) – רַ' בֶּרֶכְיָה אוֹמֵר אַרְבָּעָה דְבָרִים: אוֹי לְחַי שֶׁצָּרִיךְ לְמֵת, אוֹי לְגִבּוֹר שֶׁצָּרִיךְ לְחַלָּשׁ, אוֹי לְפִקֵּחַ שֶׁצָּרִיךְ לְסוֹמֵא, אוֹי לְדוֹר שֶׁאִשָּׁה מַנְהַגְתּוֹ (מד“ת כב, כ; ילק”ש לשופטים מב).
אוֹי לְחַי וגו' – אוי לאדם הנזקק לכספו או לשמו של מי שכבר מת.
אוֹי לְפִקֵּחַ וגו' – אוי לאדם רואה הזקוק להדרכת העיוור במציאת דרכו.
*
כ “וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת” (שופטים ד, ד) – מָה טִיבָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה שֶׁנִּתְנַבֵּאת עַל יִשְׂרָאֵל וְשָׁפְטָה אוֹתָם, וַהֲלֹא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר עוֹמֵד? [תְּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ]: מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: בֵּין גּוֹי וּבֵין יִשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה, בֵּין עֶבֶד וּבֵין שִׁפְחָה – הַכֹּל לְפִי מַעֲשָׂיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו.
אָמְרוּ: בַּעְלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה עַם הָאָרֶץ הָיָה. אָמְרָה לוֹ: בּוֹא וְאֶעֱשֶׂה לְךָ פְּתִילוֹת וְלֵךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבְּשִׁילֹה, וְיִהְיֶה חֶלְקְךָ בֵּין הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם וְתָבוֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא – וְהִיא מִתְכַּוֶּנֶת וְעוֹשָׂה פְּתִילוֹת עָבוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹרָן מְרֻבֶּה, וְהוּא מוֹלִיךְ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, אָמַר לָהּ: דְּבוֹרָה, אַתְּ נִתְכַּוַּנְתְּ לְהַרְבּוֹת אוֹרִי, אַף אֲנִי אַרְבֶּה אוֹרֵךְ כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים (סא“ר, י; ילק”ש לשופטים, מב).
מָה טִיבָהּ וגו' – מה צורך היה בדבורה כל עוד פינחס בן אלעזר הכוהן מצוי בין החיים ויכול להנהיג את העם?
תְּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ – בבית המדרש של חכם ששמו אליהו אמרו.
הַכֹּל לְפִי מַעֲשָׂיו – של האדם, ללא קשר למוצאו, למינו או למעמדו החברתי.
שׁוֹרָה – שוכנת.
פְּתִילוֹת – לנרות המאירים במשכן שעמד בשילה (והוא מדרש על השם “לפידות” מלשון לפיד).
הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם – הכשרים בבני ישראל.
כְּנֶגֶד – אל מול, לנוכח.
*
כא “וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה… וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט” (שופטים ד, ה) – לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְהִתְיַחֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת יָשְׁבָה בְּצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל, מְלַמֶּדֶת תּוֹרָה לָרַבִּים (סא“ר, י; ילק”ש לשופטים, מב).
לְהִתְיַחֵד – להימצא ביחידות עם גבר זר במקום סגור.
*
כב “וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ” (שופטים ד, ח) – אָמַר רַ' נְחֶמְיָה: אִם תֵּלְכִי עִמִּי לְשִׁירָה אֵלֵךְ עִמָּךְ לְמִלְחָמָה, וְאִם לֹא תֵּלְכִי עִמִּי לְשִׁירָהּ לֹא אֵלֵךְ עִמָּךְ לְמִלְחָמָה. “וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ” (שם שם, ט) – אָמַר רַ' רְאוּבֵן: אָמְרָה לוֹ: מָה אַתָּה סָבוּר, שֶׁתִּפְאַרְתָּהּ שֶׁל שִׁירָה נִמְסְרָה לְךָ לְבַדְּךָ, אֶתְמְהָא! – “וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק” (שם ה, א) (בר"ר מ, ד).
אָמַר רַ' נְחָמְיָה – ומבין את הכפילות שבדברי ברק כבקשה להיות הדמות הראשית באמירת שירת הניצחון (והמשנית ביציאה לקרב שיונהג בידי דבורה).
אָמַר רַ' רְאוּבַן – ומבין את תשובת דבורה כקביעה כי גם בשירה לא יהיה ברק הדמות הראשית, שכן דבורה נזכרת בה ראשונה.
*
כג סִיסְרָא בָּא עֲלֵיהֶם בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף רָאשֵׁי גְיָסוֹת וְכָל אֶחָד הָיוּ עִמּוֹ מֵאָה אֶלֶף, וּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה, וְכָבַשׁ כָּל הָעוֹלָם בְּכוֹחוֹ. וְלֹא הָיָה כְּרַךְ שֶׁלֹּא הָיָה מַפִּיל חוֹמָה בְּקוֹלוֹ. וַאֲפִלּוּ חַיָּה שֶׁבַּשָּׂדֶה כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתֵן עָלֶיהָ קוֹלוֹ לֹא הָיְתָה זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.
אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיָה סִיסְרָא יוֹרֵד לִרְחֹץ בְּנַחַל קִישׁוֹן הָיָה עוֹלֶה בִּזְקָנוֹ מַאֲכַל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם דָּגִים. וּתְשַׁע מֵאוֹת סוּסִים בְּמֶרְכַּבְתּוֹ, וּבַחֲזָרָה לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם חוֹזֵר בְּשָׁלוֹם (ילק"ש לשופטים מג).
עֲלֵיהֶם – על ישראל.
מֵאָה אֶלֶף – חיילים.
נוֹתֵן עָלֶיהָ קוֹלוֹ – צועק עליה.
הָיָה עוֹלֶה בִּזְקָנוֹ – היו נתפסים בשערות זקנו.
בַּחֲזָרָה וגו' – כשהיה שב ממסעו לא נותר שום סוס שלם בגופו, מפני כובדו של סיסרא.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.