אֲהַבְתִּיהָ, אֶת זוֹ הָעֲנֻגָּה, חִוְרַת־הַפָּנִים – אֶת הָרַקֶּפֶת בַּת הַבַּתָּה. מִמְרוֹמֵי סְלָעִים תַּשְׁקִיף עָלֵינוּ זוֹ הַנָּאוָה וְהִיא מְסַלְסֶלֶת אֶת עַלְעַלֵּי־הַכּוֹתֶרֶת הָעֲנֻגִּים שֶׁלָּהּ. שׁוּר! הִנֵּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִמֶּרְכַּז הָעִגּוּל לָשׁוֹן חַדָּה וְרֵיחָנִית – הַלָּלוּ הָאַבְקָנִים הֵם אֲשֶׁר חָבְרוּ יַחְדָו וְיָצְרוּ דְמוּת מַרְזֵב, הַמּוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ חֲרָקִים לָרֹב. וְאַתָּה אִם בַּעַל טַעַם הִנְּךָ – קְטֹף לְךָ מֵאֵלֶּה הַפְּרָחִים הַנֶּהְדָּרִים וּשְׂמַח בְּנִיחֹחַ רֵיחָם הֶעָדִין. הָבֵא אֶת זֵר הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה אֶל בֵּיתְךָ לַהֲנָאָתְךָ וְלַהֲנָאַת מַכָּרֶיךָ.
מִשֶּׁמֻּרְגֶּשֶׁת נְשִׁיבַת הַסְּתָו הָרִאשׁוֹנָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, עִם עֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה צְרוֹרוֹת פִּרְחֵי סִתְוָנִית, מְבַשֶּׁרֶת הַחֹרֶף, מִיָּד אָנוּ נִזְכָּרִים בָּרַקֶּפֶת הַחֲמוּדָה.
אָמְנָם יוֹדְעִים אָנוּ יָפֶה, שֶׂהָרַקֶּפֶת מוֹצִיאָה פְּרָחֶיהָ זְמַן־מָה אַחַר גִּשְׁמֵי הַסְּתָיו הָרִאשוֹנִים. אוּלָם הַזְּרִיזִים שֶׁבָּנוּ – אֵלֶּה אֲשֶׁר נְהִירִים לָהֶם כָּל נָקִיק וְכָל סֶלַע – לִבָּם הוֹלֵךְ אַחַר הָרַקָּפוֹת וְהֵם מִשְׁתַּדִּלים לִמְצֹא אֶת הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁבָּהֶם מַקְדִּימָה הָרַקֶּפֶת בִּפְרִיחָתָהּ.
אֵימָתַי פּוֹרְחִים רִאשׁוֹנֵי רַקָּפוֹת? שְׁאֵלָה זוֹ גָּרְמָה לְמַחֲלֹקֶת בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת בְּבֵית־סִפְרֵנוּ. רְאוּבֵן הַטִּבְעוֹנִי בֶּן רְחַבְיָה טוֹעֵן, שֶׁרַק לְאַחַר חֹדֶשׁ כִּסְלֵו מוֹפִיעִים הַפְּרָחִים. חוֹלֵק עָלָיו יִזְהָר בֶּן בֵּית־הַכֶּרֶם. לְדַעְתּוֹ אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הָרַקָּפוֹת וְהֵן מַעֲלוֹת אֶת פִּרְחֵיהֶן עוֹד זְמָן רַב לִפּנֵי צֵאת חֹדֶשׁ כִּסְלֵו. הוּא עַצְמוֹ רָאָה אֶת הַפְּרָחִים בְּעֵמֶק־הָעַרְפִלִּים הַנָּאֶה וּבְמוֹרְדוֹת הָרֵי בַּיִת־וְגַן בִּימֵי הַחֲנֻכָּה.
– וַאֲנִי רָאִיתִי פִּרְחֵי רַקֶּפֶת הָעוֹלִים עִם עֲלוֹת הַשַּׁלְהֶבֶת בְּנֵרוֹת חֲנֻכָּה"! – מִתְפָּאֵר אֲלִיָּהוּ מִבֶּן־שֶׁמֶן – בְּטִיּוּלֵנוּ לְמוֹדִיעִין מָצָאנוּ פְּרָחִים לָרֹב כְּשֶׁהֵם נִבֶּטִים אֵלֵינוּ בְּחֵן מִמְרוֹמֵי הַסֶּלַע.
הָיָה הַוִּכּוּחַ סוֹעֵר. קָשֶׁה הָיָה לְהַגִּיעַ לִידֵי הַכְרָעָה בִּשְׁאֵלָה בּוֹעֶרֶת זוֹ. נִמְנִינוּ וְגָמַרְנוּ לְהָבִיא אֶת עֲצוּמוֹתֵינוּ לִפְנֵי חֲבֵרֵנוּ הַקָּשִׁישׁ, אָמוֹץ, אֲשֶׁר כָּל פֶּרַח וְכָל צֶמַח יָדוּעַ לוֹ מְקוֹם גִּדּוּלוֹ וְאֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ בְּעוֹלַם הַטֶּבַע בִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם. בּוֹ, בְּאָמוֹץ, בָּטַחְנוּ, שֶׁהוּא יֵדַע לְהַגִּיד אֶל נָכוֹן אֵימָתַי וְהֵיכָן יֵשׁ לִמְצֹא אֶת רִאשׁוֹנֵי הָרַקָּפוֹת, הָעוֹלִים בַּסְּבִיבָה.
וְאָמוֹץ שָׁמַע אֶת דְּבָרֵינוּ, מִצְמֵץ בְּעֵינָיו בְּשִׂמְחָה עֲצוּרָה וְלִבְסוֹף שָׁאַל, כְּאִלּוּ לְתֻמּוֹ: וּבְכֵן, רְצוֹנְכֶם לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנִים לִקְטִיף הָרַקָּפוֹת? וְהֵיכָן רוֹצִים אַתֶּם לְבַקְּשָׁן? אוּלַי מוּכָנִים אַתֶּם לָצֵאת וּלְבַקֵּשׁ עוֹד הַיּוֹם?
תְּמֵהִים הָיִינוּ לִשְׁאֵלָה מְשֻׁנָּה זוֹ וְיוֹאֵל לֹא יָכֹל לְהִתְאַפּק וּפָרַץ בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע הַצָּעָה מְשֻׁנָּה זוֹ.
אַךְ אָמוֹץ בְּשֶׁלוֹ: וּבְכֵן, הֲמוּכָנִים אַתֶּם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ? הֲתַאֲמִינוּ וְתִבְטְחוּ בִּי? אִם תֵּאוֹתוּ לִי, הֲרֵינִי מַבְטיחֲכֶם, שֶׁמָּחָר, בְּשָׁעָה זוֹ, אַתֶּם חוֹזְרִים עֲטוּרֵי רַקָּפוֹת פּוֹרְחוֹת לָרֹב לַהֲנָאַתְכֶם וּלְהֲנָאַת הוֹרֵיכֶם.
עַתָּה פָּג וְנֶעֱלַם הַצְּחוֹק. הִרְגַּשְׁנוּ בַּעֲלִיל כִּי אֵין אָמוֹץ חוֹמֵד לוֹ לָצוֹן.
– אֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת! – הִצִּיעַ אֱלִיעֶזֶר וְהִשְׁפִּיל עֵינָיו, כִּי חָשַׁשׁ שֶׁנָפַל בַּפַּח אֲשֶׁר טָמַן לוֹ אָמוֹץ.
– אַף אֲנִי מוּכָן! – קָרָאתִי בְּעֹז אַחַר דִּבְרֵי חֲבֵרִי.
– גַּם אֲנִי! גַּם אֲנִי! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת עַלִּיזִים.
– כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה! – קָרָא אָמוֹץ בְּקוֹלוֹ הָרַךְ וְהַמְּלַטֵּף. – טוֹב שֶׁמַּאֲמִינִים אַתֶּם בִּי וּבְהַבְטָחָתִי. אַף אֲנִי לֹא אַכְזִיב אֶתְכֶם. בִּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁעוֹד מָחָר תִּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם אֶת פִּרְחֵי הָרַקָּפוֹת אֲשֶׁר אֲהַבְתֶּם.
– וְהֶיכָן גְּדֵלוֹת הָרַקָּפוֹת אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ? – שָׁאֲלָה אֶסְתֵּר קַלַּת־הָרַגְלַיִם, אֲשֶׁר אַף הִיא הָיְתָה נְכוֹנָה לָלֶכֶת אַחֲרֵינוּ בֶּהָרִים וּבַגֵּאָיוֹת וּבִלְבָד שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַפְּרָחִים הַחֲמוּדִים.
– הֵיכָן? – הִסֵּס אָמוֹץ – בְּגֵיא־הִנֹּם.
– בְּגֵיא־הִנֹּם? אָכֵן מָקוֹם נָאֶה מָצָאתָ לְמַעֲנֵנוּ. וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ אוֹתָנוּ לְגֵיהִנֹּם זֹאת לְהֶבִיא מִשָּׁם אֶת הָרַקָּפוֹת? – קָרְאוּ בְּזַעַף וּבִצְחוֹק אֲחָדִים מִן הַחַבְרַיָּה.
– כְּלוּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים גֵיא בֶן־הִנֹּם אַיֵּהוּ? – תָּמַהּ אָמוֹץ כְּשֹׁךְ רִגְעֵי הַהִתְרַגְּשׁוּת. – פְֹנוּ לָכֶם אֶל עֵבֶר שַׁעַר יָפוֹ, סֹבּוּ יָמִינָה אֶל עֵבֶר הַכְּבִישׁ הַמּוֹלִיךְ לְחֶבְרוֹן, עֲשׂוּ בּוֹ אֶת דַּרְכְּכֶם עַד בּוֹאֲכֶם אֶל בְּרֵכַת הַשֻׂלְטָן – הִיא בְּרֵכַת שְׂדֵה־כּוֹבֵס הָעַתִּיקָה וּמִכַּאן עִבְרוּ לְצַד יָמִין וַהֲרֵי אַתֶּם בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם הַיָּדוּעַ!
– לְגֵיא בֶּן־הִנֹּם זֶה אַתָּה מִתְכַּוֵּן! – פָּרַץ הַצְּחוֹק מִפִּי הַיְלָדִים.
– וַאֲנִי כָּל־כָּךְ פָּחַדְתִּי! – הִתְנַצֵּל אֵלִיָּהוּ. – חָשַׁבְתִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁמְּבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ וּלְשַׁלְּחֵנוּ אֶל גֵּיהִנֹּם הַנּוֹרָאָה – זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יוֹרוֹת רוֹתְחוֹת בּוֹ, מוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת לִקְלֹט לְתוֹכָן אֶת רִשְׁעֵי־הָאָרֶץ הַנּוֹרָאִים.
וּבְכֵן גָּמַרְנוּ אֹמֶר לָצֵאת לְמָחֳרַת הַיּוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוֹרָנוּ אָמוֹץ וְלִרְאוֹת אִם נְכוֹנִים דְּבָרָיו.
אוֹתוֹ לַיְלָה הֲצִיקוֹתִי לְאָבִי בִּשְׁאֵלוֹתַי עַל הַגַּיְא הַזֶּה בַּעַל הַשֵּׁם הַמַּפְחִיד. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיּוֹכֶבֶד אֲחוֹתִי גָעֲרָה בִּי, בְּאָמְרָה שֶׁעֲתִידָה הִיא לַחֲלֹם כָּל הַלַּיְלָה עַל הָעֵמֶק הַמְּשֻׁנֶּה הַזֶּה.
אַבָּא סִפֵּר לִי, שֶׁהָעֵמֶק הַזֶּה הוּא חֵלֶק מֵאָפִיק עָמֹק הַמַּתְחִיל לְיַד הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ בְּנוּיָה בְּרֵכַת מַמִילָה. הוּא מַתְחִיל אֵפוֹא לֹא הַרְחֵק מִבִּנְיָנֵי רְחַבְיָה. כָּאן אֵין הוּא עָמֹק בְּיוֹתֵר, וְאוּלָם לְיַד שַׁעַר יָפוֹ הוּא הוֹלֵךְ וּמַעֲמִיק בְּאַדְמַת הַסֶּלַע הַגִּירִי הַצְּהַבְהַב. לְיַד עֵין רֹגֵל מִתְחַבֵּר הַגַּיְא עִם זֶה שֶׁל הַקִּדְרוֹן. בְּרֵאשִׁיתוֹ גָּבוֹהַּ הַמָּקוֹם 768 מֶטְרִים מֵעַל פְּנֵי הַיָּם וְאִלּוּ בְּסוֹפוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה עַל 603 מֶטְרִים.
– הוּא יוֹרֵד אֵפוֹא בְּעֵרֶךְ יוֹתֵר מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים מֶטְרִים! – קָרְאָה אֲחוֹתִי.
בָּא הַבֹּקֶר. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא – גֵּי־הִנֹּם – נוֹשֵׂא עִקָּרִי לְשִׂיחוֹתֵינוּ. בְּחִפָּזוֹן סִיַּמְנוּ אֶת אֲרֻחַת־הַצָּהֳרַיִם וְאַךְ בָּלַעְתִּי אֶת אַחֱרוֹן הַמַּטְעָמִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם פִּטְּמָה אוֹתִי אִמָּא נֶחְפַּזְתִּי אֶל אֱלִיעֶזֶר חֲבֵרִי, שֶׁחִכָּה לִי בַּחוּץ וְהָיָה שׁוֹרֵק וּמוֹדִיעַ לִי עַל מְצִיאּותֹו בְּאֳפָנִים שׁוֹנִים.
עָבַרְנוּ בְּחִפְּזוֹן אֶת שַׁעַר יָפוֹ הַהוֹמֶה מֵאָדָם, עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי רְחוֹב חֶבְרוֹן, הֵעַפְנוּ עַיִן עַל מְצוּדַת פַזָּאֵל הָעֲצוּמָה וְעַל עַשְׂרוֹת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹנוֹת בָּרְחָבָה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ. אָנוּ עִם בְּרֵכַת שְׂדֵה כּוֹבֵס הָעֲמֻקָּה וְהַיְּבֵשָׁה בִּשְׁלֹשֶׁת רְבָעֶיהָ וּלְעֵינֵינוּ צָצָה מַמָּשׁ לְרַגְלֵינוּ שְׁכוּנַת־הַפַּחִים הַיְּהוּדִית, שְׁכוּנַת שַׁמַּעַא אוֹ ג’וֹרַת אֵיל עַנַבּ (בּוֹר הָעֲנָבִים) הָעֲלוּבָה. כָּאן יָרַדְנוּ מִן הַכְּבִישׁ וְהִתְחַלְנוּ מִדַּרְדְּרִים וְיוֹרְדִים בְּחִפָּזוֹן בְּדֶרֶך הַחַתְחַתִּים הַמּוֹלִיכָה לְעֵבֶר הַכְּפָר שִׁלֹחַ. מִימִינֵנוּ וּמִשְׂמֹאלֵנוּ הֵצֵלּוּ עָלֵינוּ הֶהָרִים. הָעֵמֶק הָלַך וָצַר וְאָנוּ הָיִינוּ אֲפוּפִים צְלָלִים בְּעוֹד הַיּוֹםֹ גָּדוֹל עַל פְּנֵי אַדְמַת הַמִּישׁוֹר.
– עֲצֹר בְּךָ! – קָרָאתִי אֶל אֱלִיעֶזֶר לְאַחַר רִיצָה מְיַגַּעַת בְּמֶשֶׁךְ דּקּוֹת מִסְפָּר. עָיֵף וְיָגֵעַ יָשַׁבְתִּי לָפוּשׁ בְּצִלָּהּ שֶׁל חוֹמַת אֲבָנִים שֶׁחָסְמָה אֶת הַמַּעֲלֶה.
לְאַט וּבְלַחַשׁ הֵחֵלָּה קוֹלַחַת הַשִּׂיחָה בֵּינֵינוּ הַשְּׁנַיִם. דּוֹמֶה שֶׁאֵימַת הֶעָבָר, אֲשֶׁר הָעֵמֶק הַזֶּה רָאָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים, הִשְׂתָּרְרָה אַף עָלֵינוּ.
– הִנֵּה הַר־צִיּוֹן! – אָמַר אֱלִיעֶזֶר וְהֶרְאָה עַל הָהָר, אֲשֶׁר הִזְדַּקֵּר זְקוּפוֹת לְמַעְלָה־לְמָעְלָה.
– וְזֶה מִשְׂמֹאלֵנוּ הוּא הַר הַמַּשְׁחִית! – אָמַרְתִּי אֲנִי. – וְכָאן בָּעֵמֶק הָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הִקְרִיבוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ!
– אָכֵן נוֹרָא הוּא הַמָּקוֹם הַזֶּה – רָטַן אֱלִיעֶזֶר.
מִשֶּׁנַּחְנוּ מְעַט הֶחְלַטְנוּ לְהַמְשִׁיך דַּרְכֵּנוּ. לְיַד חֹרְשַׁת זֵיתִים נָטִינוּ מן הַדֶּרֶךְ וּפָנִינוּ לְעֵבֶר הַצֵּלָע הַדְּרוֹמִית. עָבַרְנוּ עַתָּה בֵּינוֹת לַעֲצֵי זֵיתִים שֶׁהָיוּ מְטֻפָּחִים וּמְעֻבָּדִים בְּיַד חָרוּצִים.
– רְאֵה־נָא! מָה רַבּוֹת הֵן הָעֲצָמוֹת הַמְּפֻזָּרוֹת פֹּה וָשָׁם! – הַעִירוֹתִי לְאֱלִיעֶזֶר.
– מִי יוֹדֵעַ עֲצָמוֹת אֵלּוּ מַה הֵן! – הִתְחַלְחֵל חֲבֵרִי. – הֵן יִתָּכֵן, שֶׁעַצְמוֹת אָדָם הֵן מִימוֹת הַמֹּלֶךְ הָאָרוּר!
– הֲבָלִים! – נִסִּיתִי לְפַזֵּר אֶת חֲשָׁשׁוֹתָיו – רְאֵה וְהַבִּיטָה: עֲצָמוֹת אֵלּוּ עַצְמוֹת בְּהֵמוֹת הֵן זֹאת וְעוֹד: בִּינָה־נָא! הֵן זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים חָדַל פֻּלְחַן הַמּלֹךֶ וְכֵיצַד יוּכְלוּ הָעֲצָמוֹת לְהִשָּאֵר זְמַן כֹּה רָב?
– וְהֵיכָן הֵן הָרַקָּפוֹת? – שָׁאַל אֱלִיעֶזֶר, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַמַּרְאֶה הַזֶּה.
– רַקָּפוֹת? – הִתְעוֹרַרְתִּי – הָבָה נִבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹם. בְּוַדַּאי נִמְצָאֵן.
עַתָּה הָיִינוּ מְהַלְּכִים אַט־אַט לְרַגְלֵי חוֹמַת הַסְּלָעִים הַגְּבֹהִים וְעֵינֵינו נְעוּצוֹת בְּכָל זִיז וְנָקִיק.
– הִנֵּה עֲלֵי־רַקֶּפֶת אֲדֻמִּים! – הִכְרַזְתִּי בְּשִׂמְחָה לְמַרְאֵה עָלִים אֲשֶׁר צוּרַת לֵב לָהֶם וְהֵם תְּלוּיִים עַל גַּבֵּי פְּטוֹטָרוֹת אֲרֻכּוֹת.
– הַבִּיטָה־נָא לְמַעְלָה! – קָרָא אְלִיעֶזֶר בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה – פְּקַח עֵינֶיךָ! הַאֵין אֵלּוּ רַקָּפוֹת הַפּוֹרְחוֹת שָׁם עַל גַּבֵּי הָרֹבֶד מִמָּעַל?
– אָכֵן! – אָמַרְתִּי בְּהִסּוּס־מָה – דּוֹמֵנִי שֶׁאַף אֲנִי רוֹאֶה בְּדִמְדּוּמֵי־הָעֶרֶב רַקָּפוֹת פּוֹרְחוֹת, וְאוּלַי אֵין אֵלֶּה אֶלָּא סִתְוָנִיִוֹת אֲשֶׁר צֶבַע־הַלִּילָךְ שֶׁלָּהֶן דּוֹמֶה כָּל־כָּךְ לְצֶבַע הָרַקָּפוֹת?
– מַה זֶה עָלָה עַל דַּעְתְּךָ? – צָוַח אֱלִיעֶזֶר, שֶׁשִׂמְחַת הַתַּגְלִית הֵצִיפָה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ – הַלָּלוּ רַקָּפוֹת הֵן! אֵינִי מְסֻפָּק בַּדָּבָר. מַהֵר וּבוֹא אַחֲרַי! נַקִּיף אֶת הַסֶּלַע, נְטַפֵּס וְנַעֲלֶה אֶל הָרֹבֶד וְלֹא נָשׁוּב עַד אִם יִהְיוּ הַפְּרָחִים בְּיָדֵינוּ.
בְּעָמָל רַב טִפַּסְנוּ וְעָלִינוּ לְמַעְלָה. עַתָּה נִרְאוּ לָנוּ הָרַקָּפוֹת לְמַטָּה, לְרַגְלֵינוּ. “הָרַקָּפוֹת נִרְאוּ בָּאָרֶץ”! – קָרָא אֱלִיעֶזֶר וְהוּא שִׁכּוֹר מִשִׂמְחָה. אַךְ כֵּיצַד נַגִּיַע אֶל הָרַקָּפוֹת הַָאֵלּוּ? אֱלִיעֶזֶר שָׁב וְיָרַד לְמַטָּה, לְאַחַר הַקָּפָה אֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה, וְנִסָּה לְטַפֵּס עַל חֶלְקַת הַצּוּר, אַךְ הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. פַּעַם בְּפַעַם הָיָה הַמִּסְכֵּן עוֹלֶה כִּבְרַת אֶרֶץ וּמִיָּד הָיָה מַחֲלִיק וּמִתְגַּלְגֵּל שׁוּב לְמַטָּה. וְהָרַקָּפוֹת, דוֹמֶה שֶׁאֵלּוּ הִבִּיטוּ עָלֵינוּ מִגָּבֹהַּ וְנִרְאוּ כְּלוֹעֲגוֹת לָנוּ: לַשָּׁוְא טִרְחַתְכֶם יְלָדִים, אֵיתָן בַּסֶּלַע מוֹשָׁבֵנוּ וְאֵלֵינוּ לֹא תַּגִּיעוּ.
עָבְרוּ רִגְעֵי־שְׁתִיקָה אֲרֻכִּים. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט אֱלִיעֶזֶר: אֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה! עָלֵינוּ לְטַפֵּס שׁוּב לְמַעְלָה וְמִשָּׁם נַחֲלִיק וְנֵרֵד לְאִטֵּנוּ אֶל מַדְרֵגַת הַבֵּינַיִם וְנַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.
נַעֲשֶׂה וְנוּכַל! – קָרָאתִי בְּהִתְעוֹרְרוּת. הָיָה בְּיָדֵינוּ מַעְדֵּר מְיֻחָד בְּמִינוֹ אֲשֶׁר לְקַחְתִּיו מֵאָבִי, שֶׁהָיָה טַיָּל וָתִיק. הוּא הֱבִיאוֹ עִמּוֹ מֵהָרֵי הָאַלְפִּים. בְּמַעְדֵּר זֶה בָּטַחְנוּ כִּי יִהְיֶה לָנוּ לְעֵזֶר בְּדֶרֶךְ־לֹא־דֶרֶךְ זוֹ. בְּדֵי עָמָל הִגַּעְנוּ אֶל רֹאשׁ הַצּוּק וְהָיִינוּ מְזִינִים עֵינֵינוּ בְּחֶמְדַּת הַפְּרָחִים – פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת אֲשֶׁר הִבִּיטוּ אֵלֵינוּ וְנִרְאוּ קְרוֹבִים כָּל־כָּךְ. לְאַחַר שִקּוּלֵי דַּעַת הָחְלַט, שֶׁאְלִיעֶזֶר כְּבַד־הַבָּשָׂר וְהַבָּרִיא יִשָּׁאֵר לְמַעְלָה וְיַחֲזִיק הֵיטֵב בַּמַּעְדֵּר וַאֲנִי אֵרֵד לְאַט־לְאַט לְמַטָּה כְּשֶׁאֲנִי מִשְׁתַּלְשֵּל וְיוֹרֵד בְּעֶזְרַת הַמַּכְשִׁיר לְבַל תִּמֹּטְנָה רַגְלָי.
לְאַט־לְאַט הִתְחַלְתִּי מַחֲלִיק וְיוֹרֵד. אוֹדֶה: רֹאשִׁי הָיָה עָלַי כַּגַּלְגַּל לְמַרְאֵה הַתְּהוֹם אֲשֶׁר לְרַגְלָי. הֶמְיָה בִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת רָעֲשָׁה בְּאָזְנַי. רַגְלַי שֶׁהָיוּ תְלוּיוֹת בָּאֲוִיר רָעֲדוּ וְאֵימָה וּפַחַד בְּלִבִּי לְמַרְאֵה מַעֲשֵׂה־הַשְּטוּת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.
סוֹף־סוֹף עָמְדוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי הָרֹבֶד. הָיְתָה זוֹ מַדְרֵגָה לֹא רְחָבָה בְּיוֹתֵר וּבְקֹשִׁי יָכְלוּ לַעֲמֹד עָלֶיהָ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. הַפְּרָחִים עַצְמָם הָיוּ עוֹד רְחוֹקִים מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי, וְלֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לְהַשִׂיגָם, כִּי הֵם חָסוּ בְּצֵל נָקִיק עָמֹק. סֶדֶק זֶה עָבַר בְּמֶרְחַק־מָה מִן הָרֹבֶד, אֲשֶׁר מָצָאתִי עָלָיו אֲחִיזָה.
הִזְמַנְתִּי אֶת אֱלִיעֶזֶר, שֶׁיֵּרֵד אַף הוּא. בְּסַכָּנַת־מָוֶת הֶחֱלֶיק הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא נוֹעֵץ אֶת צִפָּרְנָיו בַּקַּרְקַע מִמָּעַל. מִשֶּׁהִגִּיעוּ עָדַי רַגְלָיו שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, תָּמַכְתִּי בּוֹ, וְהוּא הֶחֱלִיק לְאַט־לְאַט. אַחַר־כָּך הִתְחִיל גּוֹלֵשׁ בְּחִפָּזוֹן לְמַטָּה כְּשֶׁהוּא מֵעִיק עָלַי בְּכָל כֹּבֶד גּוּפוֹ.
– אֲנִי נוֹפֵל – לָחַשׁ אְלִיעֶזֶר בְּאֵימָה, בְּהַרְגִּישׁוֹ שֶׁהַקַּרְקַע נִשְׁמֶטֶת מִתַּחַת לְיָדָיו.
– אַל דְּאָגָה, חֲבִיבִי – לָחַשְׁתִּי לְרֵעִי – אֲנִי תוֹמֵךְ בְּךָ. הִתְאוֹשֵׁשׁ, עוֹד מְעַט וְתַגִּיעַ אֶל הָרֹבֶד וְתַרְגִּיש בַּקַּרְקַע מוּצָק מִתַּחַת לְרַגְלֶיךָ.
לְבַסּוֹף יָרַד אְלִיעֶזֶר וְנָפַל אֵין־אוֹנִים. הִגַּעְתִּי! – נֶאֱנַח אַנְחַת־רְוָחָה בְּהַרְגִּישׁוֹ בַּקַּרְקַע. עַתָּה יָשַׁבְנוּ הַשְׁנַיִם לְחוּצִים וּדְחוּקִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. כָּל אֵבָרֵינוּ רָעֲדוּ מִן הַהַרְפַּתְּקָה אֲשֶׁר עָבְרָה עָלֵינוּ וּמִבִּעוּתֵי הַמָּוֶת אֲשֶׁר אֲפָפוּנוּ זֶה עַתָּה.
וּמַה נַעֲשֶׂה עַתָּה? – שָׁאַל אֱלִיעֶזֶר לְאַחַר נֹפֶשׁ־מָה.
– עַתָּה – אָמַרְתִּי לַחֲבֵרִי – זֹאת נַעֲשֶׂה: אֲנִי אֶגְהַר וְאֶשְׁכַּב עַל גְּחוֹנִי עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע. אַתָּה תֹאחַז הֵיטֵב בְּרַגְלַי וַאֲנִי אוֹשִׁיט וְאֶמְתַּח אֶת גּוּפִי עַד כַּמָּה שֶׁיְכָלְתִּי מַגַּעַת. מֻבְטַחְנִי כִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ אוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַפְּרָחִים.
חוֹשֵׁשְׁנִי – אָמַר אְלִיעֶזֶר – כִּי תִּקְצַרְנָה יָדֶיךָ מֵהַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה.
– לָזֹאת אַל תִּדְאַג – הֲשִׁיבוֹתִי – רְאֵה מַה קָטָן הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ לְבֵין הַצֶּמַח. אַךְ יָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא תַּעֲצֹר כֹּחַ לְהַחֲזִיק בִּי וְאִם תַּרְפֶּה יָדְךָ מִמֶּנִּי סוֹפִי שֶׂאֶתְגַֹלְגֵּל לְמַטָּה וַאֲנַפֵּץ גֻּלְגָּלְתִּי בְּצוּקֵי הַסְּלָעִים.
– הָאָסוֹן לֹא יִהְיֶה גָדוֹל כָּל־כַּך – חָמַד לוֹ אְלִיֶעֶזר לָצוֹן.
– ואָז – חֲבִיבִי, – אִיַּמְתִּי עַל חֲבֵרִי – תִּשָּׁאֵר יְחִידִי עַל רֹבֶד הַסֶּלַע וְאִישׁ לֹא יִשְׁמַע וְלֹא יֵדַע עַל מְצִיאוּתְךָ בְּפִנָּה נִדַּחַת זוֹ. מוֹת רָעָב תָּמוּת וְהָעַיִט הֶחָג עַל הַפְּגָרִים יֵהָנֶה מִבְּשָׁרְךָ!
– אַל־נָא תִּתְחַכֵּם – הִרְעִים אֱלִיעֶזֶר פָּנָיו, כִּי דְּבַר הֶחָזוּת הָקָּשָׁה אֲשֶׁר הִשְׁמַעְתִּי בְּאָזְנָיו לֹא נָעַם לוֹ.
עַתָּה הִתְחַלְּנוּ לְבַצֵּעַ אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל תָּכְנִיתֵנוּ. גָּהַרְתִּי לַקַּרְקַע. אֱלִיעֶזֶר תָּפַשׁ בְּרַגְלַי וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי מַחֲלִיק וּמִתְמַתֵּחַ עַד כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי וּמִתְקָרֵב אֶל מַטְרָתִי הַנִּכְסֶפֶת. הֵסַטְתִּי גּוּפִי קָדִימָה וְעוֹד מְעַט וְהָיִיתִי תָלוּי כֻּלִּי בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ. עַתָּה קָרוֹב הָיִיתִי לָרַקָּפוֹת. וְאָז עָשִׂיתִי אֶת מַעֲשַׂי בְּיֶתֶר פְּזִיזוּת! בְּבַת אַחַת הִתַּקְתִּי גּוּפִי וְכִמְעַט וְהָרַקָּפוֹת הָיוּ בְּיָדִי.
וּלְפֶתַע צִוְחַת פְּחָדִים פָּרְצָה מִפִּי אֱלִיעֶזֶר. בִּתְנוּדָתִי הָעַזָּה נְשְׁמְטָה רַגְלִי הָאַחַת מִיָּדוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד. מִיָּד וְנִתְדַּרְדַּרְתִּי לְמָטָּה. קָרָה נֵס וּבָרֶגַע הָאַחֲרוֹן נָפַל אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא לוֹפֵת אֶת רַגְלִי הָאַחַת שֶׁעֲדַיִן הֶחֱזִיק בָּהּ. כָּךְ רָבַץ עָלַי חֲבֵרִי וְהֶחֱזִיק בִּי בְּכֹחַ עַד אֲשֶׁר הִתְעוֹרַרְתִּי מִתַּדְהֵמָתִי הָעַזָּה. אַף אֱלִיעֶזֶר הִתְאוֹשֵׁשׁ וּבְכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים הִתְחַלְנוּ שְׁנֵינוּ מְסִיטִים עַצְמֵנוּ עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי לַחֲזֹר אֶל הָרֹבֶד כְֹשֶׁאֲנִי מִתְעַלֵּף לְמֶחֱצָה.
מִשֶּׁפָּקַחְתִּי עֵינַי רָאִיתִי אֶת יָדַי הַלּוֹפְתוֹת בְּעֹז אֶת פְּקַעַת הָרַקֶּפֶת עַל סְבַךְ פְּרָחֶיהָ.
רָאָה אֱלִיעֶזֶר אֶת הַצֶּמַח אֲשֶׁר בְּיָדִי וַיְהַלְלֵנִי: “כֵּיצַד זֶה עָלָה בְּיָדְךָ לִתְפֹּשׂ בַּצֶּמַח וּלְעָקְרוֹ עַל פְּקַעְתּוֹ וְעַל פְּרָחָיו”? – תָּמַהּ.
– לְאָשְׁרִי הִרְפְּתָה יָדְךָ מִמֶּנִּי בָּרֶגַע שֶׁכְּבָר הִגַּעְתִּי אֶל מַטְרָתִי – הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ. – וְאוּלָם נֵס הוּא שֶׁלֹּא אִבַּדְתִּי עֶשְׁתּוֹנוֹתַי וְהִצְלַחְתִּי לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה אֲשֶׁר הִטַּלְתִּי עָלַי.
שָׁעָה אֲרֻכָּה נַחְנוּ בַּמָּקוֹם. בְּגַעְגּוּעִים נָשָׂאנוּ עַיִן אֶל תְּכֵלָת הַשָּמַיִם אֲשֶׁר נִרְאוּ לָנוּ מִבַּעֶד לַסְּלָעִים.
– הִנֵּה שָׁם שׁוֹכֶנֶת עֵין־רֹגֵל, הִיא בִּיר־אִיּוֹב בְּפִי הָעַרְבִים. – אָמַר אֱלִיעֶזֶר. – זֶהוּ הַמָּקוֹם בּוֹ נִפְגָּשִׁים גֵּיא בָן־הִנֹּם וְנַחַל קִדְרוֹן וְיַחְדָו הֵם עוֹשִׂים דַּרְכָּם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ אֶל עֵבֶר יָם הַמָּוֶת. “רְאֵה מַה מְבֻצֶּרֶת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלָּנוּ, זוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת עַל “צוּר הַמִּישׁוֹר”. שְׁנֵי הַוַּדִים: גֵּיא בֶן־הִנֹּם מִזֶּה וְעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט עִם נַחַל קִדְרוֹן מִזֶּה – הֵם הֵם שֶׁעָשׂוּ אֶת עִירֵנוּ לְמִבְצַר עֹז”.
עוֹד רַבּוֹת שׂוֹחַחְנוּ עַל יְמֵי הֶעָבָר, הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם כְּלִילַת יֹפִי, מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ. וּבֵינְתַיִם וְצִלְלֵי הָעֶרֶב הִתְחִילוּ זוֹחֲלִים וּמִתְפַּשְּׁטִים. עוֹד מְעַט וְחֹשֶׁך יְכַסֶּה אֶרֶץ. אוֹתָהּ שָׁעָה הוֹדִיעַ אֱלִיעֶזֶר: עֵת לָלֶכֶת!
– הֲנָקֵל לְךָ לוֹמַר: עֵת לָלֶכֶת! וְכֵיצַד נֵצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִתְקַעְנוּ? – שָׁאַלְתִּי וְהֶרְאֵיתִי עַל עֲמִידָתֵנוּ הַמְּשֻׁנָּה עַל פְּנֵי הַחוֹמָה, חוֹמַת־אֶבֶן בְּחֶלְקָהּ.
– זֹאת נַעֲשֶׁה – הִצַּעְתִּי לְבַסּוֹף. – אֲנִי אֵרֵד כְּשֶׁאֲנִי נִתְמָךְ בַּמַּעְדֵּר וְאַתָּה תַחֲזִיק בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד וּתְשַׁלְשֵׁל אוֹתִי לְמַטָּה, אַך הַפַּעם עָלֶיךָ לְהִזָּהֵר, כִּי לֹא תָמִיד יִקְרוּ נִסִּים בָּאָרֶץ – הִזְהַרְתִּי אֶת אֱלִיעֶזֶר.
יָשְׁרוּ הַדְּבָרִים בְּעֵינֵי חֲבֵרִי. שִׁלְשַׁלְתִּי גּוּפִי כְּלַפֵּי מַטָּה עַד שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי קַרְקַע מוּצָק תַּחַת רַגְלָי. עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שׁל אֱלִיעֶזֶר. שָׁלַחְתִּי אֶת הַמַּעְדֵּר לְמַטָּה וְאֱלִיעֶזֶר רָכַב עַל הַכְּלִי הַצַּר וַאֲנִי הוֹרַדְתִּי אוֹתוֹ בִּזְהִירּות כְּשֶׁאֲנִי רוֹעֵד וְחָרֵד לְגוֹרָלוֹ. בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לַקַּרְקַע הוֹרַדְתִּיו בְּבַת אַחַת וְהוּא נָפַל כְּאֶבֶן. חִוֵּר כַּסִּיד קָם אֱלִיעֶזֶר וְהִתְחִיל בּוֹדֵק אֶת כָּל אֵברֵי גוּפוֹ. שִׂמְחָה גְדוֹלָה שָׂמַח הַבָּחוּר מִשֶׁנִּתְחַוֵּר לוֹ שֶׁכֻּלּוֹ שָׁלֵם וּמוּם אֵין בּוֹ.
מִשֶׁשָּבָה נַפְשֵׁנוּ לִמְנוּחָתָהּ הִתְחַלְנוּ בַּהֲכָנוֹת לָשׁוּב הַבַּיְתָה. הִסְתַּכַּלְתִּי בֶּאֱלִיעֶזֶר וּצְחוֹק פָּרַץ מִפִּי. הוּא הָיָה מְלֻכְלָךְ כֻּלּוֹ וְעָלוּב לְמַדַּי. יָדָיו פְּצוּעוֹת וְזָבוֹת דָּם. בְּגָדָיו מְכֻלְכָיִם בְּבֹץ וְסִיד, וּפָנָיו חִוְּרִים כְּעֵין הַגִּיר אֲשֶׁר בַּסֶּלַע.
– וְאַתָּה, חֲבִיבִי, מִסְכֵּן אַתָּה – אָמַר אֱלִיעֶזֶר וְצָחַק לְמַרְאֵה בְּגָדַי הַקְּרוּעִים וְהַפְּצָעִים אֲשֶׁר הִשְׁאִיר בִּי הַצּוּר.
– אִמָּא בְּוַדַּאי תִּנְזֹף בָּנוּ קָשׁוֹת – אָמַרְנוּ זֶה לָזֶה וְהָיִינוּ מוּכָנִים לְקַבֵּל עָלֵינוּ אֶת הַדִּין. אַך אֵין דָּבָר. מֻבְטַחְנִי שֶׁנְּכַפֵּר אֶת פְּנֵי הוֹרֵינוְּ לִכְשֶׁנַּרְאֶה לָהֶם אֶת הַשָּׁלָל הַנָּאֶה אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ עִמָּנוּ.
עֲיֵפִים וְכוֹשְׁלִים עָשִׂינוּ דַרְכֵּנוּ חֲזָרָה בְּמַעֲלֵה הָהָר וְנֶהֱנִים מִן הַשָּׁלָל אֲשֶׁר אִתָּנוּ. עוֹבְרִים וְשָׁבִים תָּמְהוּ לְמַרְאֵה הַפְּרָחִים הָרַעֲנַנִּים אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ. לִפְרָקִים נִגְּשָׁה אֵלֵינוּ גְּבֶרֶת מְפֻרְכֶּסֶת וּבִקְּשָׁה לִקְנוֹת מֵאִתָּנוּ אֶת אוֹצָרֵנוּ הַיָּקָר, אַךְ אָנוּ הֲשִֹיבוֹנוּ פָּנֶיהָ בְּגַאֲוָה כִּי לֹא נִמְכֹּר אוֹצָר זֶה אֲשֶׁר עָלָה לָנוּ בְּעָמָל כֹּה רָב.
גְּדוֹלָה הָיְתָה הַקִּנְאָה אֲשֶׁר קִנְּאוּ בָּנוּ חֲבֵרֵינוּ לְמַרְאֶה הָרַקָּפוֹת הַנָּאוֹת אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ. וְגָדוֹל הָיָה כַּעְסָם שֶׁל הוֹרֵינוּ בִּרְאוֹתָם אוֹתָנוּ קְרוּעִים, פְּצוּעִים וּמְלֻכְלָכִים, אַךְ אָנוּ פִּיַּסְנוּ אוֹתָם בְּרַקָּפוֹת מַרְהִיבוֹת־עַיִן וְנָחָה דַּעְתָּם. מִשֶּׁסִפַּרְנוּ לַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָנוּ – תָּמְהוּ כֻּלָּם לְעֹז־רוּחֵנוּ זֶה.
חֵלֶק מֵהַפְּרָחִים הִפְרַשְׁנוּ לְאָמוֹץ הַטּוֹב שֶׁלָּנוּ אֲשֶׁר הִנְחָנוּ בַּעֲצָתוֹ.
וְאַתֶּם, אִם רוֹצִים אַתֶּם לִזְכּוֹת בְּרַקָּפוֹת הַמַּקְדִּימוֹת לִפְרֹחַ כְּבָר בְּחָדְשֵׁי תִּשְׁרֵי־מַרְחֶשְׁוָן, סוּרוּ אֶל גֵּיא בֶּן־הִנֹּם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ בְּרָאשֵׁי הַצּוּקִים פִּרְחֵי רַקֶּפֶת חֲמוּדִים וְיָפִים. אַךְ זִכְרוּ וּדְעוּ: סַכָּנָה! זְהִירוּת, חַבְרַיָּה! אַל תְּסַכְּנוּ נַפְשְׁכֶם. רְאוּ, הִזְהַרְנוּכֶם!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.