א

קָסְמָה לִי אוֹתָה פִּנַּת חֶמֶד הָעֲשִׁירָה בָּעֲיָנוֹת וּבְפַלְגֵי מַיִם הַיּוֹרְדִים וּמִדַּרְדְּרִים דָּרוֹמָה אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַבּוֹקֵעַ לוּ דֶרֶךְ בֵּין בִּצּוֹת וְאַגְמֵי מַיִם עַד הַגִּיעוֹ אֶל עֵמֶק הַחוּלָה. בַּיָּמִים שֶׁעָשִׂיתִי בִּמְתוּלָה הִכַּרְתִּי אֶת הֶעָרוּץ הַמֻּפְלָא בַּעַל הַמַּפָּלִים הָרַבִּים וְלִָמַדִּתי לְהַכִּיר כָּל אֶחָד מֵהֶם. מְיֻחָד בְּמִינוֹ הוּא “הַתַּנּוּר”, זֶה הַמַּפָּל הַמְפֻרְסָם הַפּוֹנֶה אֶל מוּל אָבֵל בֵּית מַעֲכָה. תַּיָּרִים הָעוֹלִים צָפוֹנָה יֵשׁ וְיִשְׂאוּ עַיִן אֶל עֵבֶר הַתַּנּוּר וְיִתְפָּעֲלוּ מִיָּפְיוֹ. עַזֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהֶם אַף יָשִׂימוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם וְיָהִינוּ לָרֶדֶת אֶל הַמַּכְתֵּש הֶעָמֹק וְלִרְאוֹת אֶת הַמַּפָּל מִקָּרוֹב – וְזֶה הַכֹּל. חֲבָל! אִלּוּ יָדְעוּ הַלָּלוּ מָה רַב הַקֶּסֶם הַצָּפוּן בַּעֲרוּץ הַנַּחַל מִלְמַעְלָה, וַדַּאי הָיוּ תְאֵבִים לַחְדֹּור אֶל מִסְתָּרָיו וְלֵהָנוֹת מִיֹפִי גָנוּז זֶה.

בִּימֵי שְׁהוּתִי בַּמּוֹשָׁבָה לָמַדְתִּי לְהַכִּיר אֶת הַנָּהָר הַזּוֹרֵם לֹא הַרְחֵק מִמֶּנָּה וְאֵלֶיהָ לֹא יִכָּנֵס. “חֲרַאר” יִקְרְאוּ לוֹ הָעַרְבִיִּים. בַּמַּפָּה יְכֻנֶּה בְּשֵׁם “דַּרְדָּרָה” בְּחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן וּ“בַרְגִיאַת” בְּחֶלְקוֹ הַתַּחְתּוֹן.

הוֹדוֹת לְצִיּוֹן, חֲבֵרִי הַנֶּאֱמָן, הַמְשֻׁגָּע בְּאַהֲבָתוֹ לְפֶלֶג זֶה, הַפַכְתִּי אַף אֲנִי לְמַעֲרִיצוֹ הַמֻּשֹׁבָּע שֶׁל הַדַּרְדָּרָה. בְּהַגִּיעַ עוֹנַת הַקַּיִץ – עֵת יַתְחִילוּ הָעַרְבִיִּים תּוֹשָׁבֵי עֵמֶק עִיּוֹןְ לְהַשְׁקוֹת אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם מִמֵּי הַנַּחַל – יִמְעֲטוּ הַמַּיִם הַזְוֹרְמִים בַּנַּחַל וְיֵשׁ אֱשֶׁר יַעַבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאַף טִפַּת מַיִם לֹא תָבוֹא בַּאְפִיק הַדַּרְדָּרָה. בְּאוֹתָם הַיָּמִים יִיבַשׁ “הַתַּנּוּר”, יֶחְדַּל שְׁאוֹן הַמַּיִם הַמִּדַּרְדְּרִים וְיוֹרְדִים בַּמַּפָּלִים וְתִשְׂתָּרֵר שְׁתִיקָה אֲיֻמָּה בְּמֶרְחֲבֵי הָאָפִיק. אַךְ בְּבוֹא עוֹנַת הַחֹרֶף יִגְאוּ הַמַּיִם וְיִפְרְצוּ וְיַעַצְמוּ בְּתוֹך הָאָפיק. נָעִים הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת הֶמְיָתָם וְזַעְפָּם בְּהֵחָפְזָם לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם לְמַטָּה, לְמַטָּה, אֶל הָעֵמֶק.

בְּחֹרֶף אֶחָד כֻּסְּתָה כָּל הַסְּבִיבָה בְּמַעֲטֵה שֶׁלֶג. הַדָּבָר הָפַךְ מָקוֹר שֶׁל שִׂמְחָה לַקְּטַנִּים וְלַגְּדוֹלִים. רוּח שׁוֹבְבוּת אָחֲזָה בָּאֲנָשִׁים – וְכַדּוּרֵי שֶׁלֶג נִשְׂאוּ, עָפוּ וּפָגְעוּ בְּכָל עוֹבֵר וָשָב. אוֹתָה שָׁעָה גָּמַרְנוּ אֹמֶר – צִיּוֹן וַאֲנִי – לִפְקֹד אֶת מַפַּל הַ“טַּחֲנָה” הָאָהוּב עָלֵינוּ. בְּקֹשִׁי רַב בּוֹסַסְנוּ בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ. כִּמְעַט וְטָבַעְנוּ בַּמַּהֲמוֹרוֹת הָרַבּוֹת בַּדֶּרֶךְ, אַךְ מִתְּשׁוּקָתֵנוּ לֹא הִרְפִּינוּ.

– יַעֲבֹר עָלַי מָה! – קָרָא צִיּוֹן – וַאֲנִי רָאֹה אֶרְאֶה אֶת הַמַּפָּל הֶחָבִיב. רָצִינוּ וָנּוּכַל! לְבַסּוֹף הִגַֹעְנוּ אֶל רֹאשׁ הַמַּכְתֵּשׁ אֶל מוּל הַמַּפָּל. הַמַּחֲזֶה אֲשֶׁר רָאִינוּ עָבַר בְּיִפְעָתוֹ אֶת גְּבוּלוֹת הַדִּמְיוֹן.

בְּתוֹךְ מִשְׁטַח הַשֶּׁלֶג הַמַּלְבִּין פָּרַץ וְעָבַר בְֹזַעַם וְזַעַף אֶשֶׁד הַמַּיִם הַקּוֹדְרִים. עֲכוּרִים הָיוּ הַמַּיִם מִשֶּׁפַע בֹּץ וְעָפָר אֲשֶׁר גָּרְרוּ עִמָּהֶם בְּעָבְרָם בְּעֵמֶק עִיּוֹן הַמְּבֹרָךְ. הַגַּלִּים הַקּוֹצְפִים רָדְפוּ וְעָלוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ. הָרַעַש הֶעָמוּם הִלֵּךְ עָלֵינוּ פְּחָדִים. לְרֶגַע אָחֲזָה בָּנוּ הַתְּשׁוּקָה לְהַחֲלִיק וְלָרֶדֶת לְמַטָּה אֶל מַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל הַמַּפַּל, אַךְ יָדַעְנוּ כִּי סַכָּנָה כְּרוּכָה בַּדָּבָר. וְאָז הֶחְלַטְנוּ לְהַעֲמִיד “יָד” לִמְאֹרָע זֶה. אִישׁ־שֶׁלֶג הֵקַמְנוּ, וְהוּא – פָֹנָיו צוֹפִים הָיוּ אֶל עֵבֶר הַמַּפָּל הַשַּׂגּיא. יָזִין עֵינָיו גֹּלֶם זֶה בַּמַּפָּל וְיִהְיֶה עֵד רְאִיָּה לְמַרְאֶה נָדִיר זֶה.

ב

עָבְרוּ יְמֵי הַחֹרֶף. אָבִיב בָּא עַל הָאָרֶץ. עֵמֶק עִיּוֹן פָּשַׁט מֵעָלָיו אֶת בְּגָדָיו הַלְּבָנִים־הַצְּהֻבִּים אֲשֶׁר הֶעֱנִיקוּ לוֹ הַנַּרְקִיסִים בְּעוֹנַת הַגְּשָׁמִים. עַתָּה הָפְכוּ הַשָּׂדוֹת יְרֻקִּים מִירַק הַתְּבוּאָה שֶׁצָּמְחָה וְעָלְתָה מִיּוֹם לְיוֹם. הַבֹּץ נֶעֱלַם וְקַל וְנָעִים הָיָה לְהַלֵּךְ בְּמֶרְחֲבֵי הָעֵמֶק הַנָּאֶה. אָז הֶחְלִיט צִיּוֹן לָצֵאת עִמִּי לְטִיּוֹל אָרֹךְ, לְהַרְאוֹתֵנִי אֶת מוֹצָאוֹ שֶׁל נַחַל הַדַּרְדָּרָה אֲהוּב נַפְשִׁי. בְּחֵפֶץ לֵב קִבַּלְתִּי אֶת הַצָּעָתוֹ זוֹ וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כְּבָר הָיִיתִי נָכוֹן לֶאֱרֹחַ עִמּוֹ לַחֶבְרָה. עִם שַׁחַר חָמָקְנוּ־עָבַרְנוּ אֶת הָרְחוֹב הָרָאשִׁי וְהַיָּחִיד שֶׂל הַמּוֹשָׁבָה – זֶה הַמִּשְׁתָּפֵּעַ וְיוֹרֵד אֶל פֵּאָה צְפוֹנִית־מִזְרָחִית. עָבַרְנוּ בֵּינוֹת לַעֲצֵי הָאֵקַלִפְּטוּסִים אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַכְּפָר וּמִיָּד עָמְדוּ רַגְלֵינוּ עַל הַגֶּשֶׁר הֶחָדָשׁ הַנָּטוּי עַל הַדַּרְדָּרָה. גֶּשֶׁר זֶה הוּא קַו הַגְּבוּל. מִכָּאן וָהָלְאָה – חוּץ־לָאָרֶץ – אָמַר צִיּוֹן. וְעַתָּה הָבָה וְנֵצֵא לָשׂוּחַ אֶל הַלְּבָנון, הַמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה.

הִתְחַלְנוּ צוֹעֲדִים בְּ“חוּץ־לָאָרֶץ”. לַהֲקַת אַוָּזִים מְגַעְגְּעִים קִדְּמָה פָּנֵינוּ. לְמוּלֵנוּ נִצְּבָה לֵאָה רוֹעַת אַוָּזִים, אֲשֶׁר יָצְאָה עִם לַהֲקָתָה בּעוֹד לַיְלָה לִמְצֹא מִרְעֶה לְבַעֲלֵי הַכָּנָף אֲשֶׁר לִפְקֻדָּתָה. בְּרָצוֹן רַב הָיִיתִי מִשְׂתָּרֵעַ עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק וְנֶהֱנֶה לְמַרְאֵה הָאַוָּזִים הָרוֹעִים בָּאָחוּ, וְאוּלָם צִיּוֹן מִצְוָתוֹ חֲזָקָה עָלַי לְהִזְדָּרֵז וְלַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ הָלְאָה.

צָעַדְנוּ עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ הֶחָלָק אֲשֶׁר נִשְׁלַם זֶה עַתָּה בִּימֵי הַמִּלְחָמָה וְנִמְשַׁךְ אֶל עֵבֶר בִּקְעַת הַלְּבָנוֹן. וַדַּאי – הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי – יְקַנְּאוּ בִּי חֲבֵרַי בְּאָמְרִי לָהֶם כִּי הָיִיתִי בְּאֶרֶץ הַלְּבָנוֹן: הִרְחַבְתִּי אֵפוֹא צְעָדַי בִּרְנָנָה עַל פְּנֵי חֶלְקַת הַכְּבִישׁ הַמּוּצָקָה. שְׁמַע־נָא, צִיּוֹן! – קָרָאתִי אֶל עֵבֶר חֲבֵרִי – חוֹשֵׁשְנִי שֶׁיְּזַכּוּנוּ בְּמַאֲסָר וְגַם יוֹבִילוּנוּ אֶל צִידוֹן הָעִיר, בַּעֲווֹן עָבְרֵנוּ אֶת הַגְּבוּל בְּאֵין תְּעוּדַת מַעֲבָר בְּיָדֵנוּ. הֵן שָׁמַעְתָּ בְּוַדַּאי עַל סִבְלוֹתֵיהֶם הָרַבִּים שֶׁל יוֹשְׁבֵי הַגְּבוּל וְעַל מַעֲשֵׂי הַשּׁוֹטְרִים בָּהֶם בְּיָמִים אֵלֶּה…

– אַל דְּאָגָה, חֲבִיבִי! – הִרְגִּיעַנִי חֲבֵרִי. – כְּבָר דָּאַגְתִּי לְכָךְ בְּעוֹד מוֹעֵד. הֵן יָדוּעַ לְךָ כִּי רֻבָּהּ שֶׁל אַדְמַת עִיּוֹן, הַשַּׁיֶּכֶת לְאִכָּרֵי מְתוּלָה, עַל אַדְמַת הַלְּבָנוֹן יֵחָשֵׁב. בִּגְלַל זֹאת נִתֶּנֶת רְשׁוּת לָאִכָּרִים לַעֲלוֹת עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַגְּבוּל. לְכָל אִכָּר תְּעוּדַת זֶהוּת מְיֻחֶדֶת הַנּוֹתֶנֶת לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ לְכָל פִּנָּה בַּסְּבִיבָה בְּקֹטֶר שֶׁל אַרְבָּעִים קִילוֹמֶטְרִים וְאִישׁ לֹא יַפְרִיעֵהוּ. גַּם בְּיָדִי תְּעוּדָה כָּזוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאָבִי. בִּזְכוּתָהּ שֶׁל פִּסַּת נְיָר זוֹ יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ לָבֶטַח.

עַתָּה נָחָה דַעְתִּי וְיָכֹלְתִּי לְהָזִין עֵינַי בַּנּוֹף וּבַהֲדָרוֹ. אוּלַי נַעֲלֶה עַל רֶכֶס הָהָר? – פָּנִיתִי אֶל צִיּוֹן. – בְּבַקָּשָׁה! – הֵשִׁיב מִיָּד – אָכֵן נָאָה הִיא הָעֲלִיָּה וְיָפֶה הוּא הַמַּרְאֶה הַנִּגְלֶה מִמְרוֹמִים.

בְּחִפָּזוֹן הִתְחַלְנוּ עוֹלִים מַעְלָה מַעְלָה כְּשֶׁאָנוּ מִתְחָרִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ לִרְאוֹת מִי יַעֲלֶה תְּחִלָּה בָּהָר. עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּנְשִׁימָתִי כָּבְדָה עָלַי. הַלְמוּת לִבִּי הָלְכָה וְגֶבְרָה וְלוּלֵא הִתְבַּיַּשְׁתִּי בִּפְנֵי חֲבֵרִי וַדַּאי שֶׁהָיִיתִי כּוֹרֵעַ לָאָרֶץ וְנוֹתֵן מַרְגּוֹעַ לְלִבִּי הֶעָיֵף. אוֹתָהּ שָׁעָה קִנֵּאתִי בְּצִיּוֹן בֶּן הֶהָרִים שֶׁעָשָׂה דַרְכּוֹ לְלֹא הַפְסָקָה וּלְלֹא קֹשִׁי. פִּתְאֹם חַשְׁתִּי כְּאֵב עָצוּם בְּמָתְנַי.

– הַבִּיטָה־נָא מַה נָּאֶה הַמַּרְאֶה מִסָּבִיב! – חִנַּנְתִּי קוֹלִי אֶל חֲבֵרִי – בִּקַּשְׁתִּי עַל יְדֵי כָךְ לְהַרְוִיחַ זְמַן וְלָפוּשׁ מְעַט, אַךְ צִיּוֹן לֹא שָׂם לִבּוֹ אֵלַי וְלֹא הֵבִין כִּי בְּרַע הִנֵּנִי וְהוֹסִיף לְזָרְזֵנִי כִּי אָחִישׁ צְעָדַי.

לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי בְּמִקְצָת, הִצְלַחְתִּי לְהַגִּיעַ אֶל קְצֵה הָרֶכֶס. וְאָמְנָם נֶהְדָּר וְשַׂגִּיא הָיָה הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר נִגְלָה לְעֵינֵינוּ. לְפָנֵינוּ הִשְׂתָּרֵעַ עֵמֶק עִיּוֹן הַמָּאֲרָךְ וְהוּא מְלַחֵךְ אֶת רַגְלֵי הֶהָרִים הָעוֹטְרִים אוֹתוֹ. שָׁם, צָפוֹנָה, נָמוֹג הַגַּיְא וְנִבְלַע בַּמֶּרְחַקִּים – דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא מַמְשִׁיךְ לַחְדֹּר אֶל הַפֶּרֶץ אֲשֶׁר נִפְתַּח לְפָנָיו בֵּין הֶהָרִים.

נָאֶה הָיָה הָעֵמֶק בַּגּוֹן הַיָּרֹק שֶׁל הַתְּבוּאָה. גַּלִּים גַּלִּים חָרְשָׁה הָרוּחַ בַּקָּמָה הַיְּרֻקָּה.

בְּלִבּוֹ שֶׁל הָעֵמֶק נִמְתְּחָה דֶרֶךְ מַאֲפִירָה. זוֹ הִתְחִילָה מֵעִם פְּנֵי גִבְעַת מְטוּלָה וְנִמְשְׁכָה בֵּין שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה עַד הֵעָלְמָהּ לְרַגְלֵי הָהָר אֲשֶׁר עִם גְ’דֵידֶה, הָעֲיָרָה הַשּׁוֹכֶנֶת עַל הַגִּבְעָה מִמּוּל.

לְצִדֵּי הָעֵמֶק הִשְׁחִירוּ תְּעָלוֹת אֲרֻכּוֹת. חֲפִירוֹת אֵלּוּ עָבְרוּ גַם בֵּין הַשָּׂדוֹת כְּפַסִּים אֲרֻכִּים שֶׁל שְׁתִי וָעֵרֶב עֲמֻקִּים לְמַדַּי.

– תְּעָלוֹת אֵלּוּ מַה טִיבָן? – שָׁאַלְתִּי אֶת צִיּוֹן.

– לַחֲרִיצִים אַתָּה מִתְכַּוֵּן? תְּעָלוֹת־נִקּוּז הֵן – הֵשִׁיב חֲבֵרִי. – לְפָנִים הָיָה הָעֵמֶק הַזֶּה מָקוֹר שֶׁל קַדַּחַת, מִשְׁכַּן יַתּוּשִׁים וּמְקוֹם גִּדּוּל נִפְלָא לְגֹמֶא. בִּצָּה מַמְאֶרֶת הִשְּתַּלְּטָה עַל הָעֵמֶק הַנָּאֶה הַזֶּה.

– כָּךְ? – תָֹמַהְתִּי – כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר?

– פָּשׁוּט מְאֹד, – הִמְשִׁיךְ צִיּוֹן. – בִּימוֹת הַחֹרֶף יוֹרְדִים כָּאן גְּשָׁמִים לָרֹב. מוֹדֵד הַגֶּשֶׁם בְּבֵית־סִפְרֵנוּ מַרְאֶה עַל כַּמּוּת בֵּינוֹנִית שֶׁל 1000 מִילִימֶטְרִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה.

– כָּל כָּךְ הַרְבֵּה? הֵן זוֹהִי כַּמּוּת כְּפוּלָה מִזּוֹ הַיּוֹרֶדֶת בְּתֵל־אָבִיב וּסְבִיבוֹתֶיהָ.

– כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא – הָיָה מַעֲשֶׂה וּבֹקֶר אֶחָד מָצָאנוּ שֶׁכַּמּוּת הַגֶּשֶׁם אֲשֶׁר יָרְדָה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת הִגִּיעָה לְמֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָׁה מִילִימֶטְרִים.

– הַאֻמְנָם? – קָפְאָה הַשְּאֵלָה עַל שְׂפָתַי. – וּמַה הַפֶּלֶא? – אָמַר צִיּוֹן. הֲלֹא יָדוּעַ לְךָ כִּי לְרַגְלֵי הַחֶרְמוֹנִים וְהַלְּבָנוֹן אָנוּ שׁוֹכְנִים וְלָמַדְנוּ שֶׁאֲזוֹרִים הַשּׁוֹכְנִים לְרַגְלֵי הֶהָרִים הַגְּבֹהִים עֲשִׁירִים בְּמִשְׁקָעִים. וְעַתָּה צֵא וַחֲשֹׁב: בְּעֵמֶק עִיּוֹן יוֹרְדִים 1000 מִילִימֶטְרִים. צָרֵף לָזֶה אֶת שִׁבֹּלֶת הַמַּיִם הַמִּדַּרְדֶּרֶת וְיוֹרֶדֶת מִן הֶהָרִים מִסָּבִיב וְנוֹכַחְתָּ כִּי עֲצוּמָה הִיא כַּמּוּת הַמַּיִם הַנִּקְוִים בָּעֵמֶק.

– וּּכְלוּם אֵין הַדַֹּרְדָּרָה מוֹשֵׁךְ אֶת הַמַּיִם הָרַבִּים הָאֵלֶּה אֶל הַיַּרְדֵּן? – שָׁאַלְתִּי.

– אָמְנָם – הֵשִׁיב מְלַוִּי – הַדַּרְדָרָה מוֹשֵׁךְ מַיִם רַבִּים לְמַטָּה, אֲבָל הֵן רָאִיתָ מַה צַר הוּא אֲפִיקוֹ שֶׁל זֶה. בְּשׁוּם פָּנִים אֵין הוּא יָכֹל לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הַמַּיֵם הַנִּקְוִים פֹּה בָּעֵמֶק. וַעֲדַיִן אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ עַל הַבְּלֹעַ שֶׁלָּנוּ – קָרָא צִיּוֹן לְאַחַר נֹפֶשׁ קַל, חֲבָל שֶׁבָּאתָ אֵלֵינוּ בִּימֵי הַקַּיִץ. אִם תִּשָּׁאֵר עִמָּנוּ לַחֹרֶף עָתִיד אַתָּה לִרְאוֹת מַרְאֶה מַפְלִיא מַמָּשׁ. בְּקָצֵהוּ הַדְּרוֹמִי־מַעֲרָבִי שֶׁל הָעֵמֶק, לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה, שֶׁעָלֶיהָ שׁוֹכֶנֶת הַמּוֹשָׁבָה, יֵשׁ בֵּין הַסְּלָעִים בּוֹר – לִכְאוֹרָה, בּוֹר רָגִיל, אַךְ בּבוֹא עוֹנַת הַגְּשָׁמִים, נִקְוִים הַמַּיִם לָרֹב בְּמָקוֹם זֶה וְכָאן נִבְלָעִים הֵם בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה. מְסַפְּרִים שֶׁאַגְרוֹנוֹם אֶחָד הִתְעַנְיֵן בַּדָּבָר וְעָשָׂה נִסָּיוֹן. הוּא זָרָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁל מֹץ. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת מִסְפָּר נוֹכַח הָאֵיש בְּמֹו עֵינָיו בַּפֶּלֶא. לְרַגְלֵי הָהָר בְּמַעֲלֵה מַעְיַן הָרַוַחִינָה אֲשֶׁר עִם כְּפַר־גִּלְעָדִי – בִּצְבְּצוּ וְיָצְאוּ מִבֶּטֶן הָהָר מַיִם נוֹשְׂאִים מֹץ עַל גַּבָּם וַיְהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא. עַתָּה בָּרוּר הַדָּבָר כִּי קַיֶּמֶת מְחִלָּה נִסְתָּרָה בֵּין הַבְּלֹעַ שֶׁלָּנוּ וּבֵין הָרַוַחִינָה.

– הַפְלֵא וָפֶלֶא! – קָרָאתִי בְּתִמָּהוֹן. – וְעַתָּה הַאֵין שׁוּב בִּצּוֹת בְּעֵמֶק עִיּוֹן? – שָׁאַלְתִּי לְאַחַר הַפְסָקַת־מַה.

– תַּם וְנִשְׁלַם סֵדֶר הַבִּצּוֹת! – קָרָא צִיּוֹן בְּשִׂמְחָה. – מֵאָז שֶׁחֶבְרַת פיק"א הִתְקִינָה אֶת הַנִּקּוּז בַּמָּקוֹם נִפְטַרְנוּ מִן הַקַּדַּחַת וְהַשִּׁטְפוֹנוֹת. אָמְנָם יֵשׁ וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים רַבִּים וְאָז תִּדְמֶה הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ לְיָם רְחַב־יָדַיִם, אַךְ כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר יֶעָלְמוּ כָּל הַמַּיִם וְהָאֲדָמָה תִּיבַש לַחֲלוּטִין.

– וּמַה גָּדְלוֹ שֶׁל עֵמֶק עִיּוֹן?

– אָרְכּוֹ 16 קִילומֶטְרִים וְרָחְבּוֹ 8 ק"מ – הֵשִׁיב צִיּוֹן. – הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת קִיר־הַסְּלָעִים הַמַּאֲפִיר שָׁם לִפְאַת צָפוֹן? שָׁם זוֹרַם נְהַר הַלִּיטַנִי הוּא הַקַּסִימִיֶה. לֹא הַרְחֵק מִכָּאן, לְיַד הַכְּפָר דֵיר מִימֶס הַנּוֹצְרִי, מְשַׁנֶּה הַנָּהָר אֶת דַּרְכּוֹ. הוּא מִתְעַקֵּל בִּדְמוּת בֶּרֶךְ וּפוֹנֶה אֶל עֵבֶר הַיָּם וְנוֹפֵל לְתוֹכוֹ בֵּין צוֹר וְצִידוֹן, עָרֵי הַכְּנַעֲנִים הַיְּדוּעוֹת.

– וּמַה הִיא הַגַּבְשׁוּשִׁית, הַמִּתַּמֶּרֶת וְעוֹלָה עַל רֹאשׁ הַצּוּר? – שָׁאַלְתִּי אֶת צִיּוֹן וְהֶרְאֵיתִי עַל בְּלִיטָה נִשָׂאָה.

– זוֹ? – הֶרְאָה צִיּוֹן בְּאֶצְבָּעוֹ אֶל הָעֵבֶר אֲשֶׁר אֵלָיו כִּוַּנְתִּי מַבָּטִי – שָׁם נִמְצֵאת מְצוּדַת קַלְעַת אִיל שַׁקִיף – זֶה הַמִּבְצָר הַצַּלְבָּנִי. “יְפֵה־נוֹף” נִקְרָא הַמִּבְצָר בְּפִי אֵלֶּה הַבָּאִים מִן הַצָּפוֹן.

עָמַדְתִּי מִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה מִבְצָר זֶה שֶׁתָּקַע יְסוֹדוֹתָיו עַל רֹאשׁ הַצּוּרִים. נֶהֱנֵיתִי לְמַרְאֵה יִפְעָה זוֹ שֶׁהָיְתָה צְמוּדָה לָהָר הֶחָלָק וְהִיא מַאֲפִירָה בְּעַרְפִלֵּי הַתְּכֵלֶת אֲשֶׁר נִשְׂאוּ וְעָלוּ מִתַּחְתִּית הָעֵמֶק.

– וְעַתָּה סֹב אֶל אֲחוֹרֶיךָ! – פָּקַד צִיּוֹן לְאַחַר זְמַן־מָה. עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וּמַחֲזֶה חָדָשׁ נִגְלָה לְעֵינַי. כָּבֵד וְרָחָב, כְּאִלּוּ לְרַגְלַי, רָבַץ הַחֶרְמוֹן הַשַּׂגִּיא, זֶה הַר הַשְּׁלָגִים הַשָּׂב. רָצֵי שֶׁלֶג הִשְׂתָּרְגוּ וְיָרְדוּ מִמַּעַל לוֹ וְהֵם הָלְכוּ וְנִבְלְעוּ בֵּין כְּתֵפָיו. שִׁפְעַת הָעֵצִים הַחוֹבֶקֶת אֶת בִּרְכָּיו כְּאִלּוּ שָׂמָה גְבוּל לְפַסֵּי הַשֶּׁלֶג הַגּוֹלְשִׁים. שָׂבַעְתִּי אֶת מַרְאֵה הַחֶרְמוֹן מֵעִם מְתוּלָה הַקְּטַנָּה, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו כֹּה יָפֶה וּמַקְסִים כְּמַרְאֵהוּ עַתָּה מִמְרוֹמֵי הַגְּבָעוֹת. הִנֵּה הוּא נִצָּב מוּלִי מִשֶּׁפַע הָעֵצִים הַמַּשְׁחִירִים לְמַרְגְּלוֹתָיו וְעַד רֹאשׁוֹ הָעוֹטֶה שֶׁלֶג עוֹלָמִים. עֵמֶק רְחַב יָדַיִם הִפְרִיד בֵּינֵינוּ וּבֵין הָהָר. בְּעֵמֶק זֶה חָצַב לוֹ הַנָּהָר חַצְבָּנִי אֶת דַּרְכּוֹ הָאֲרֻכָּה בְּחוֹמַת אַבְנֵי הַלַּבָּה הַמַּשְׁחִירֹות.

הִנֵּה שָׁם בַֹצָּפוֹן נִמְצֵאת צַ’רַדָה – הִיא צְרֵדָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּה בָּא יוֹסִי בֶּן יוֹעֶזֶר. שָׁם לְרַגְלֵינוּ – הוֹרָה צִיּוֹן – רוֹבֵץ הַכְּפָר רַגַ’ר לְרַגְלֵי הַחַצְבָּנִי. רַגַ’ר זֶה תּוֹשָׁבָיו מְיֻחָדִים הֵם בְּמִינָם. עַל הַנוּצַ’יְרִים יִתְיַחֲשׂוּ וֶאֱמוּנָתָם – אֱמוּנַת סֵתֶר הִיא, וְזָר לֹא יָבוֹא בְּסוֹדוֹתֵיהֶם. יָפוֹת הֵן נְשׁוֹתֵיהֶם וְיָפִים וּתְמוּרִים הֵם הַגְּבָרִים שֶׁלָּהֶם. בְּהָרֵי גוֹלָן יוֹשְׁבִים נוּצַ’יְרִים בַּכְּפָרִים זַעוּרָה וְעֵין־פִיט. מֵהָרֵי הָעֲלָוִים בָּאוּ אֵלֶּה וְהִשְׁתַּקְּעוּ בְּאֵזוֹר זֶה הַמְּבֹרָךְ בְּשֶׁפַע עַמִּים בְּנֵי דָֹתוֹת וּגְזָעִים שׁוֹנִים.

יָפֶה הָיָה הָעֵמֶק לְרַגְלֵינוּ. לְמִן רַגְלֵי הַחֶרְמוֹן וְעַד יַמַת־הַחוּלָה יִשְׂתָּרַע, רַב־גּוֹנִי הָיָה הַמַּרְאֶה שֶׁל הַמָּקוֹם.

וְהִנֵּה גַם דָּן וְדַפְנָה שֶׁלָּנוּ – קָרָא צִיּוֹן בְּשִׂמְחָה, בְּגַלוֹתוֹ אֶת בָּתֵיהֶם הַשְּׁטוּחִים שֶׁל הַקִּבּוּצִים – שָׁם לְרַגְלֵי הַגּוֹלָן, לְיַד הַזֶּרֶם הַמַּלְבִּין מִמֶּרְחַקִּים, תָּקַע כְּפַר־סוֹלְד אֶת בָּתָיו. דּוֹמֶה שֶׁמְּבַקֵּשׁ הוּא לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל הָרֵי הַגּוֹלָן הַפּוֹרִיִּים וְהַנָּאִים.

בֵּין שְׁנֵי עֲמָקִים עָמְדוּ רַגְלֵינוּ. מִזֶּה וּמִזֶּה הִשְׂתָּרְעוּ לְרַגְלֵינוּ שָׂדוֹת פּוֹרִיִּים. אֶרֶץ עֲשִׂירָה בְּמַיִם רַבִּים, אֶרֶץ עֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת לָרֹב. אֲדָמָה זֹאת שֶׁהָיְתָה מְשַׁכֶּלֶת אֲנָשֶׁיהָ לְפְנֶיֵ זְמַן־מָה הָפְכָה עַתָּה לְאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת וּמְפַרְנֶסֶת יוֹשְׁבֶיהָ לְאַחַר שֶׁעָלוּ עָלֶיהָ חֲלוּצֵי יִשְׂרָאֵל, יִבְּשׁוּ אֶת בִּצּוֹתֶיהָ וְגֵרְשׁוּ מִתּוֹכָה אֶת הַיַּתּוּשִׁים הַנּוֹשְׂאִים מָוֶת עִמָּהֶם.

– אֶת כָּל זֶה פָּעַל וְעָשָׂה הַמֶּרֶץ הָעִבְרִי! – קָרָאתִי אֶל עֵבֶר צִיּוֹן – וַאֲנִי גֵאֶה עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲנָשֵׁינוּ.

– עֵת לָרֶדֶת! – פָּסַק צִיּוֹן. עוֹד פַּעַם נָשָׂאתִי עֵינַי אֶל הַחֶרְמוֹן, הָעֲנָק הָרָדוּם. בְּגַעְגוּעִים נִצְמדוּ מַבָּטַי אֶל עֵבֶר הַכְּפָר בַּנְיָס אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יוֹצֵא הַבַּנְיָס, זוֹ הַזְּרוֹעַ שֶׁל הַיַּרְדֵן וַאֲשֶׁר נִקְרְאָה לְפָנִים בְּשֵׁם קֵיסַרְיָה שֶׁל פִילֵפּוּס. מִכָּאן תָֹעָה מַבָּטִי אֶל קַלְעַת אִיל צוּבֵיבָה הָרוֹבֶצֶת עַל חֲדוּדִית קֶרֶן קְטַנָּה וְנָאָה וַאֲשֶׁר יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי זוֹ הִיא רֹאש הַסּוֹבֵב – זֶה הַמִּבְצָר הַשּׁוֹמֵר עַל דֶּרֶךְ הָאֹרְחוֹת בּוֹאֲכָה צִידוֹן הָעִיר.

תָּקְפָה מְשׁוּבָה אֶת צִיּוֹן עֵת יָרַדְנוּ לְמַטָּה. הוּא תָּפַשׁ בְּיָדִי וְהֵחֵל מוֹשֵׁךְ אוֹתִי אַחֲרָיו. נִדַּרְדַּרְתִּי וְנִגְרַרְתִּי בְּעִקְבוֹתָיו תּוֹךְ דְּהָרָה מְטֹרֶפֶת.

עֲצֹר בְּךָ! – צָוַחְתִּי בִּשְׁאֵרִית כֹּחִי אֶל חֲבֵרִי – לַשָּוְא! הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַרְקִידֵנִי בְּעַל כָּרְחִי עַל פְּנֵי צוּקִים וּסְלָעִים. לְעֵינַי הִסְתַּחְרֵר הַכּלֹ וְאִבֵּד צוּרָתוֹ. לְרַגְלֵי הָהָר פָּסְקָה דַהֲַרת־שִׁגָּעוֹן זוֹ וַאֲנִי צָנַחְתִֹי אֵין אוֹנִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לָפוּש מְעַט. שָׁעָה אֲרֻכָּה לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר מֵרֹב עֲיֵפוּת. כְּשֶׁהִתְאוֹשַׁשְׁתִּי הִמְשַׁכְנוּ דַרְכֵּנוּ. עָבַרְנוּ בֵּין שָׂדוֹת זְרוּעִים, גַּנֵּי־פְּרִי נָאִים וּמְלוּנוֹת־נוֹטְרִים פְּזוּרוֹת פֹּה וְשָׁם, וּלְיָדָן בָּתֵי־יִשּׁוּב מְתֵי־מִסְפָּר. לְבַסּוֹף הִגַּעְנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּכְסָף, אֶל מוֹצָא הַדַּרְדָּרֶָה.

לְיַד הַכְּבִישׁ, בְּצֵלַע הָהָר הַיּוֹרֵד מֵעִם גְ’דֵיְדֶה הַעֲיָרָה, יָצְאוּ מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה מַעְיָנוֹת אֲחָדִים שֶׁהָיוּ נִמְשָׁכִים וּמִתְחַבְּרִים כֻּלָּם לִבְרֵכָה רְחָבָה. בַּדֶּרֶךְ נִזְדַּמֵּן לָנוּ נוֹצְרִי אֶחָד לָבוּשׁ אֵירוֹפִּית שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס עִמָּנוּ בְּשִׂיחָה. הוּא הִזְמִינָנוּ לָנוּחַ בְּגַנּוֹ אֲשֶׁר נָטַע בְּעֶצֶם יָדָיו. נִכָּר הָיָה כִּי שָׁמֵחַ הוּא לְקַיֵּם בָּנוּ מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים. עַל מַחְצֶלֶת אֲשֶׁר פָּרַשׂ מְאָרְחֵנוּ יָשַׁבְנוּ בְּרַגְלַיִם מְקֻפָּלוֹת, כַּמִּנְהָג. מְאָרְחֵנוּ – פִּיו לֹא פָּסַק מִדִּבּוּר. עַל בְּרָזִילִיָה סִפֵּר לָנוּ. שָׁם יָשַׁב שָׁנִים רַבּוֹת עִם יֶתֶר בְּנֵי עַמּוֹ אֲשֶׁר נָסְעוּ לְעוֹלָם חָדָשׁ זֶה כְּדֵי לַעֲשׁוֹת הוֹן. מֵעִנְיָן לְעִנְיָן הִגַּעְנוּ אֶל הָעִנְיָן אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ טָרַחְנוּ וּבָאנוּ הֵנָּה – מַעְיְנוֹת עִיּוֹן. כָּאן נִתְלַהֵב אִישׁ שִׂיחֵנוּ. הוּא סִפֵּר לָנוּ כּי בְּמָקוֹם זֶה מַמָּשׁ עָמְדָה לְפָנִים הָעִיר עִיּוֹן הַנִּזְכֶּרֶת בַּתְּנֵ"ךְ. בְּרֹב דְּבָרִים סִפֵּר כֵּיצַד גִּלָּה אֶת הַמַּעְיָנוֹת הָרַבִּים הַלָּלוּ. כָּאן הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה, בָּתֵי־מֶרְחֲצָאוֹת רַבִּים פֵּאֲרוּ אֶת הַכְּרָךְ. בְּדַבְּרוֹ הֶרְאָה עַל שִׁבְרֵי עַמּוּדִים, שְׂרִידֵי כּוֹתָרוֹת וּמִקְוֵי־מַיִם אֲשֶׁר נִרְאוּ פֹּה וָשָׁם. זְמָן רַב – סִפֵּר אִישׁ שִׂיחֵנוּ – הָיוּ מַעְיָנוֹת אֵלּוּ שְׂפוּנִים בַַּקַרְקַע מִבְּלִי שֶׁתִּשְׁזְפֵם עֵין אָדָם. בָּאתִי אֲנִי וְגִלִּיתִי אוֹתָם. רַבִּים הֵם הַמַּיִם הַנּוֹבְעִים מִבֶּטֶן תְּהוֹמוֹת. הַפַלָּחִים בַּסְּבִיבָה מַשְׁקִים אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם הָעוֹשִׂים תְּנוּבָה לְמַכְבִּיר. יֵשׁ אֲשֶׁר יָפִיקוּ הָאִכָּרִים שְׁלֹשָׁה יְבוּלִים בַּשָּׁנָה הוֹדוֹת לְמַיִם אֵלֶּה.

– וּמִשּׁוּם כָּך יִיבַשׁ אֲפִיקֹו שֶׁל הַנַּחַל בִּגְבוּל אַדְמָתֵנוּ – נֶאֱנַח מָרָה צִיּוֹן.

– אַלַ נָא יִחַר אַפְּךָ! – הִתְנַצֵּל הַנּוֹצְרִי. – הֵן בִּרְכַּת אַלְלָה הִיא אֲשֶׁר נִתְּנָה לָנוּ. הֵן בִּגְבוּלֵנוּ מְקוֹר הַמַּעְיָן.

עָשִׂינוּ עוֹד שָׁעָה קַלָּה בְּמוֹצָא הַמַּעְיָן כְּשֶׁאָנוּ נֶהֱנִים מֵהַתִּקְרֹבֶת הַנָּאָה וּבְיִחוּד מֵהַקָּפֶה הַטָּעִים שֶׁהִגִּישׁ לָנוּ מְאָרְחֵנוּ.

עַתָּה הָיִינוּ צוֹעֲדִים לְאִטֵּנוּ בְּלֵב הָעֵמֶק כְּשֶׁמִימִינֵנוּ וּמִשְׂמֹאלֵנוּ מֻקָּפִים אָנוּ שָׂדוֹת פּוֹרִיִּים וְחוֹמַת שִׁבֳּלִים, אֲשֶׁר בְּהִכָּנְסֵנוּ בָּהֶן לֹא נוֹדַע כִּי בּאנוּ אֶל קִרְבָּן.

– הִנֵּה רָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ אֶת מוֹצָאוֹ שֶׁל הַחֲרַאר – אָמַר צִיּוֹן – עַתָּה עָלֵינוּ לָרֶדֶת יוֹם אֶחָד וְלַחְתֹּר בַּאֲפִיקוֹ שֶׁל הַנַּחַל עַד בּוֹאֵנוּ אֶל רֹאשׁ הַתַּנּוּר – וְאוּלָם זֹאת נַעֲשֶׂה לְאַחַר שֶׁיִּמְעֲטוּ הַמַּיִם בַּנִּקְבָּה – הִיא הַקֶּנְיוֹן הֶעָמֹק בּוֹ עוֹשֶׂה הַדַּרְדָרָה דַרְכּוֹ.

– לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ! – הֲשִׁיבוֹתִי לַחֲבֵרִי וְלִבִּי רוֹחֵשׁ לוֹ תוֹדָה.

ג

בִּימוֹת הַקַּיִץ יִמְעֲטוּ, כָּאָמוּר, מֵי הַנַּחַל. יֵשׁ וְיַעַבְרוּ יָמִים רַבִּים וְאַף טִפַּת מַיִם לֹא תֵרָאֶה בַּאֲפִיקֹו הֶחָרֵב. אוֹתָם הַיָּמִים יִתְעַלְּפוּ שִׂיחֵי הַהַרְדֹּף וְיִיבְשׁוּ צִמְחֵי הָרַב־בֶּרֶךְ אֵלֶּה הָאֲמוּנִים עַל מַיִם רַבִּים. קָנֶה וָסוּף יִקְמְלוּ וּשְׁאוֹן צִפֳּרִים לֹא יַבְקִיעַ קוֹלוֹ מִבִּין הַסְּבַךְ. רַק לְרַגְלֵי הַמַּפָּלִים, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִקָּווּ בְּרֵכוֹת מַיִם, יֶהֱמוּ יָשֹׁקוּ הַחַיִּים בְּיֶתֶר עֹז. אָנוּ הַיְּלָדִים נוֹהֲגִים לָרֶדֶת אֶל הָרַדִּיר שֶׁבֵּין סַלְעֵי מָגוֹר הַנִּצָּבִים כְּחוֹמָה מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל. לְפָנִים הָיוּ שְׁנֵי רַדִירִים – הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן. בִּגְלַל מַפֹּלֶת הִתְמוֹטֵט הַקִּיר הָעֶלְיוֹן, הִתְרוֹקְנָה הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה וְנִשְׁאַר רַק הָרַדִּיר הַתַּחְתּוֹן, זוֹ הַבְּרֵכָה שֶׁבָּהּ אָנוּ מִתְרַחֲצִים עַד הַיּוֹם.

בְּאֶשֶׁד הַטַּחֲנָה הַנִּמְצָא בַּמַּכְתֵּשׁ שָׁאֲרָה לִפְלֵיטָה בְּרֵכָה רַחֲבַת־יָדַיִם. בִּבְרֵכָה זוֹ מְצוּיִים מַיִם כָּל יְמוֹת הַשָּנָה. כָּאן נִמְצָאִים אֵפוֹא דָּגִים לָרֹב. יוֹם אֶחָד הֶחְלַטְנוּ לָדוּג דָּגִים בִּבְרֵכָה זוֹ, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ קַל כָּל עִקָּר. הֵן מַכְשִׁירֵי דַּיִג אֵין לָנוּ וְכֵיצַד נוּכַל לִשְׁלוֹת אֶת הַדָּגִים מִן הַמַּיִם? אַךְ אָנוּ לָמַדְנוּ אֶת תּוֹרַת הַדַּיִג מִפִּי הָעַרְבִיִּים הַשְּׁכֵנִים. שָׁבוּעוֹת מִספָּר לִפְנֵי הַמַּעֲשֶׂה הָיוּ נְפוֹצִים הַיְּלָדִים עַל פְּנֵי גִבְעַת הַחֲצָבִים הַסְּמוּכָה וּמְלַקְּטִים פְּקָעוֹת שֶׁל רַקָּפוֹת בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצְאוּ. מִשֶּׁהָיָה הָאוֹצָר מָלֵא רַקָּפוֹת יְבֵשׁוֹת הָיִינוּ נִגָּשִׁים לַמְּלָאכָה. אוֹתוֹ יוֹם נִקְהֲלוּ כַּמָּה יְלָדִים שֶׁאָמְרוּ לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים לַדַּיִג.

הֵחֵלָה הַמְּלָאכָה: לְיַד הַטַּחֲנָה הַהַרוּסָה הִתְיַשַּבְנוּ כֻּלָּנוּ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה. הִתְחַלְנוּ כּוֹתְשִׁים אֶת הַפְּקָעוֹת הָדֵק הֵיטֵב. מִשֶּׁשָׁלְמָה הַמְּלָאכָה, פִּזַּרְנוּ אֶת הַפְּתִיתִים עַל פְּנֵי מִשְׁטַח הַמַּיִם. מִיָּד הָפְכוּ הַמַּיִם לִהְיוֹת לְבָנִים. דֹּק שֶׁל קֶצֶף לָבָן כִּסָּה אֶת רְאִי הַמַּיִם. דָּמְתָה הַבְּרֵכָה לְגִיגִית הַמַּעֲלָה קֶצֶף שֶׁל סַבּוֹן. יָשָׁבְנוּ וְצִפִּינוּ. פִּתְאֹם הִבְחִין יִגְאָל בְּדָג שֶׁעָלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. "שִׂימוֹ לֵב, חַבְרַיָּה! – קָרָא זֶה – הִנֵּה דָּג עָלָה, בִּטְנוֹ לְמַעְלָה וְגַבּוֹ כְּלַפֵּי מַטָּה. הַפְּלֵא וָפֶלֶא!

– מַה הָרַעַשׁ! – הִרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל בַּעַל הַנִּסָּיוֹן – עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה. וְאָכֵן! לֹא עָבְרָה שָׁעָה מְרֻבָּה וְעַל פְּנֵי הַמַּיִם הַמַּבְרִיקִים עָלוּ הֲמוֹנֵי דָּגִים וְהֵם כֻּלָּם חָגִים וְנָעִים כְּשֶׁבִּטְנָם הַלְּבָנָה כְּלַפֵּי מַעְלָה – הֵם עוֹשִׂים מַעֲשֵׁי תַּעְתּוּעִים כְּאִלּוּ הָלַם אוֹתָם הַשִּׁכָּרוֹן.

– חַבְרַיָה! עֵת לַעֲשׁוֹת! – פָּקַד יִשְׂרָאֵל הַמַּנְהִיג – מַהֲרוּ לְהִתְפַּשֵּׁט וְהִכָּנְסוּ אֶל הַמַּיִם. מִי אֲשֶׁר חֲנָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדַיִם יִכָּנֵס אֶל הַבְּרֵכָה וְיֶאֱסֹף דָּגִים חֳמֶרִים חֳמָרִים. עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְיִשְׂרָאֵל פָּשַׁט בְּגָדָיו וְקָפַץ הַמַּיְמָה, מוּכָן לִגְרֹף אֶת הַדָּגִים. כָּמוֹהוּ עָשִׂינוּ גַּם אָנוּ. עַד מְהֵרָה מָלְאוּ הַסַּלִים שְׁלַל דָּגִים לָרֹב.

אוֹתוֹ יוֹם לָמַדְתִּי תּוֹרָה מְאַלֶּפֶת: פְּקָעוֹת הָרַקֶּפֶת מְפִיקוֹת מִין מִיץ הַמֵּבִיא אֶת הַדָּגִים לִידֵי סְחַרְחֹרֶת, וּבְהִנָּטֵל מֵהֶם שִׁוּוי מִשְׁקָלָם הֵם עוֹלִים לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְאָז הֵם נִתְפָּסִים בְּאֶפֶס יָד.

עוֹדֶנוּ עֲסוּקִים בְּמִיּוּן הַדָּגִים וְלֵאָה וּגְאֻלָּה הוֹפִיעוּ אֵי שָׁם מִתּוֹךְ הַנָּקִיק וְהֵן עֲמוּסוֹת עֲלֵי צְמָחִים שֶׁהִצְטַיְּנוּ בַּצֶּבַע הַיָּרֹק־כֵּהֶה שֶׁלָּהֶם.

– אֵלֶּה מַה הֵם? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ בְּתִמָּהוֹן.

– מָצָאנוּ בַּפִּנּוֹת הַחֲבוּיוֹת לְיַד הַמַּיִם הַמְּזַנְּקִים – חִיְּכוּ הַבָּנוֹת וְהֶרְאוּ אֶת שְׁלָלָן.

– אֵין כְּמוֹכֶן, בָּנוֹת – קָרָא צִיּוֹן. – בְּעָלִים אֵלֶּה נוּכַל לְרַפֵּד אֶת הַסַּלִּים שֶׁלָּנוּ.

אֲנִי, שֶׁבּוֹטַנַּאי הִנֵּנִי, נִמְשַׁךְ לִבִּי אַחֲרֵי הַצְּמָחִים הַמְּשֻׁנִּים הַלָּלוּ. נָטַלְתִּי לְידָיִ אֶחָד מֵהֶם וְנֶהֱנֵיתִי לְמַרְאֵה הַגִּבְעוֹל הַשָּׁחוֹר מִשְּׁחוֹר.

– כְּלוּם אֵין אַתֶּם מַכִּירִים צֶמַח עָדִין זֶה?– שָׁאַל יִשְׂרָאֵל.

– מִיָּד הֲבִינוֹנוּ לְפִי אֲרֶשֶׁת פָּנָיו שָׁל זֶה הַקָּשִׁישׁ, כִּי דְבָרִים נִכְבָּדִים עִמּוֹ וְכִי מַכִּיר הוּא אֶת הַצֶּמַח הַנִּפְלָא אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ. הִפְצַרְנוּ בּוֹ אֵפוֹא וְהַבָּחוּר נֶעְתַּר לָנוּ. יִשְׂרָאֵל סִפֵּר, כִּי צֶמַח זֶה כְּמַרְאֵהוּ כֵּן שְׁמוֹ: “שְׂעַר הַבָּנוֹת” אוֹ “שְׂעַר שׁוּלַמִּית” יִקָּרֵא, כִּי דוֹמֶה הוּא לְשַׂעֲרוֹתֶיהָ הַנָּאוֹת שֶׁל שׁוּלַמִּית הָרוֹעָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. צֶמַח זֶה מָצוּי בְּכָל מָקוֹם בָּאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֵל וּרְטִיבוּת בְֹּמִדָּה מַסְפִּיקָה. זֹאת וְעוֹד: הַצֶּמַח שַׁיָּך לְמַעֲרֶכֶת חַסְרֵי הַפְּרָחִים – אֵין הוּא עוֹשֶׂה פְּרָחִים לְעוֹלָם וּמוּבָן שֶׁגַּם זְרָעִים אֵין לוֹ. אֶת הַגּוֹרְמִים לְהִתְרַבּוּתוֹ יֵשׁ לְבַקֵּש מֵאֲחוֹרֵי הֶעָלִים – מִתַּחַת לַחַפִּים הַכֵּהִים. נְבָגִים יִקְרְאוּ לָהֶם.

– הַבִּיטוּ נָא! – קָרָא אֵלִיָּהוּ שֶׁעָמַד לְיַד הַקִּיר הֶהָרוּס שֶׁל הַטַּחֲנָה וְהָיָה צוֹפֶה בִּתְשׂוּמֶת לֵב בְּשִׁפְעַת הַצְּמָחִים שֶכִּסּוּ אוֹתוֹ. – מָה רַבִּים הֵם צִמְחֵי שְׂעַר־שׁוּלַמִּית.

– עַתָּה נֵעוֹר צִיּוֹן מִשְׁתִיקָתו. וַאֲנִי יוֹדֵעַ – אָמַר – מָה הַסִּבָּה לְרִבּוּי הַצְּמָחִים הָאֵלֶּה בַּמָּקוֹם.

– אַדְרַבָּה, סַפֵּר! – הִפְצִירוּ בּוֹ קוֹלוֹת רַבִּים.

וְצִיּוֹן הֵחֵל לְסַפֵּר: שָׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּיו שֶׁל עַלִי הָרוֹעֶה. יוֹם אֶחָד בִּלִּיתִי בְּחֶבְרָתוֹ, בְּלֶכְתּוֹ אַחַר צֹאנוֹ, וְהִגַּעְנוּ אֶל הַמַּכְתֵּשׁ. עִם דִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב, מִשֶּׁנָּחוּ עֵינָיו עַל תִּפְאֶרֶת הַצֶּמַח הַמְּכַסֶּה אֶת עֶרְיַת הַסֶּלַע, סִפֵּר לִי עַלִי אֶת סִפּוּרוֹ זֶה: "לְפָנִים, לִפְנֵי רַבּוֹת בַּשָּׁנִים, בְּטֶרֶם הָיוּ עוֹד מַשְׁאֵבוֹת, מַכְשִׁירֵי הַפֶּלֶא הַחֲדָשִׁים, בָּאָרֶץ, שָׁכַן לֹא הַרְחֵק מִן הַמַּפָּל כְּפָר זָעִיר. תּוֹשָׁבָיו הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים מִגִּדּוּל חִטָּה וּמִרְעֶה צֹאן. יְרָקוֹת לֹא גִֹדְּלוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי לֹא הָיוּ לָהֶם מַיִם בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה. בֹּקֶר וָעֶרֶב הָיוּ יוֹרְדוֹת בְּנוֹת הַכְּפָר וְכַדֵּיהֶן עַל שִׁכְמָן לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַמַּעְיָנוֹת אֲשֶׁר לְמַטָּה. הָיוּ הַנָּאווֹת מְהַלְּכוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה וְיֵשׁ שֶׁהָיוּ מִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶן, תּוֹךְ כְּדֵי הִלּוּכָן, בְּרִקּוּד. הָיְתָה זוֹ הִתְחָרוּת מְעַנְיֶנֶת. הַבַּחוּרָה אֲשֶׁר הִצְלִיחָה לְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת בְּרַגְלֶיהָ מִבְּלִי שֶׁיִּשָּמֵט כַדָּהּ מֵעַל רֹאשָׁהּ – הִיא שֶׁהָיְתָה זוֹכָה בִּפְרָס – זֵר גָּדוֹל שֶׁל פִּרְחֵי הַרְדּוֹף רֵיחָנִיִּים וְרַעֲנָנִים. כָּכָה הָיָה מִנְהָגָן שֶׁל הַבָּנוֹת יָמִים רַבִּים. וּבְאַחַד הַיָּמִים קָרָה הָאָסוֹן הָלוֹךְ הָלְכָה לַהֲקַת הַבָּנוֹת כְּמִנְהָגָהּ אֶל עֵבֶר הַמַּעְיָן. אוֹתָהּ שָׁעָה אָרְבוּ לָהֶן שׁוֹדְדִים רָעֵי־לֵב. הֵם אָמְרוּ לִתְפּסֹ אֶת הַנְּעָרוֹת וְלִמְכֹּר אוֹתָן לִשְׁפָחוֹת בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, כִּי שֵׁמַע בְּנוֹת הַסְּבִיבָה יָצָא לִתְּהִלָּה. אַךְ קָרְבוּ הַנְּעָרוֹת אֶל הַנַּחַל וְהוֹרִידוּ אֶת כַּדֵּיהֶן לִשְׁאֹב מַיִם – הֵגִיחוּ הַשּׁוֹדְדִים מִמַּחְבוֹאָם וַיֹּאמְרוּ לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמָם. רָאוּ הַבָּנוֹת כִּי בְּרַע הֵן וְכִי לַשָּׁוְא תִּשֶׂאנָה קוֹלָן לְעֶזְרָה, וַתֹּאמַרְנָה אִשָּׁה אֶל רְעוּתָה: מוּטָב שֶׁנָּמוּת בַּאֲגַם־הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ וְאַל נִתָּפֵס בִּידֵי בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל אֲשֶׁר יַרְחִיקוּנוּ מִמּוֹלַדְתֵּנוּ הָאֲהוּבָה. אָז קָפְצוּ אַחַת אַחֲרֵי הַשְּנִיָּה אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם, מֵי הַמַּפָּל הַסּוֹאֲנִים סָחֲפוּ אִתָּם אֶת הַבָּנוֹת הַרְחֵק הַרְחֵק. הַמִּסְכֵּנוֹת! הֵן טָבְעוּ כֻּלָּן כִּי בָּחֲרוּ בְּמָוֶת מִקָּלוֹן: נִסְחֲפוּ הַגּוּפוֹת בַּמַּיִם וְרַק שַׂעֲרוֹתֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת הֵן אֲשֶׁר בִּצְבְּצוּ וְנִרְאוּ כְּשֶׁהֵן מִתְבּוֹלְלוֹת בְּשִׁפְעַת הַמַּיִם הַמַּקְצִיפִים וּמַלְבִּינִים בְּנִקְרוֹת הַצּוּרִים. רָאָה זֹאת אַלְלָהּ בַּשָּׁמַיִם וַתִּבְעַר חֲמָתוֹ. אַף הַשּׁוֹדְדִים נִדְהֲמוּ לְעֹז רוּחָן שֶׁל הַבָּנוֹת וַיֹּאמְרוּ לִדְלקֹ אַחֲרֵיהֶן וְלִמְשׁוֹתָן מִן הַמַּיִם. וְאָז קָרָה הַפֶּלֶא: מִמְּרוֹמִים נִשְׁמַע קוֹל מַרְעִים: אוֹי לָכֶם, הָרְשָׁעִים! יַעַן אֲשֶׁר זַמּוֹתֶם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה זֶה – הִנֵּה זֶה עָנְשְׁכֶם: אֵבָרִים־אֵבָרִים יִשְּׁרוּ מִגּוּפְכֶם וְיֵהָפְכוּ לְאֶבֶן. תִּהְיֶינָה הָאֲבָנִים מְפֻזָּרוֹת עַל שְׂפַת הַנְּחָלִים וּמִקְוֵי הַמַּיִם – אוֹת לִבְנֵי מֶרִי אֲשֶׁר יָזִידוּ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת לְבָנוֹת שַׁאֲנָנוֹת וְטוֹבוֹת. וַאֲשֶׁר לַבָּנוֹת – אַף לָהֶן הִשְׁאִיר אַלְלָהּ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֵׁם וּשְׁאֵרִית: שַׂעֲרוֹתֵיהֶן שֶׁדָּבְקוּ לַסְּלָעִים הֵחֵלוּ עוֹשִׂים עָלִים וּמִתְפַּתְּחִים יָפֶה. לְאוֹת אֵבֶל הָפְכָה מִסְגַּרְתָּם שֶׁל הֶעָלִים מֵעֶבְרָם הַשֵּׁנִי לִשְׁחוֹרָה. אֵין הַצְּמָחִים הַלָּלוּ עוֹשִׂים פֵּרוֹת וְאַף פְּרָחִים לֹא יַעֲשׂוּ. בְּהַבְשִׁיל הַנְּבָגִים, יִתְפַּקַּע מַעֲטֵה הַשְּׁחוֹר וְיָגִיחוּ הֲמוֹנֵי גַּרְגְּרִים אֲשֶׁר יִתְפַּשְּׁטוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְיַגִּיעוּ אֶל כָּל הַנַּעֲצוּצִים וְאֶל כָּל מְקוֹמוֹת הַסֵּתֶר. וְהָיָה כִּי יֹאמַר רָשָׁע לְהִסָּתֵר בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה וְטָפְחוּ לוֹ הַצְּמָחִים עַל פָּנָיו. יִרְאֶה הָרָשָׁע וִיהַרְהֵר בַּצֶּמַח וּבְכָל אֲשֶׁר קָרָה לַבָּנוֹת, יִרְאֶה, יַחְשֹׁב וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. מֵאָז יִקָּרְאוּ הַצְּמָחִים הָאֵלֶּה שְׂעַר הַבָּנוֹת – וְזֶה שְׁמָן לְעוֹלָמִים.

סִיֵּם צִיּוֹן אֶת סִפּוּרוֹ וּדְמָמָה הִשְׂתָּרְרָה מִסָּבִיב. יָרְדוּ הַדִּמְדּוּמִים, וְאָנוּ, אֲפוּפֵי־ קֶסֶם, הִתְחַלְנוּ עוֹלִים מִן הַמַּכְתֵּשׁ כְּשֶׁבְּיָדֵינוּ סַלִּים עֲמוּסִים דָּגִים לְמַכְבִּיר.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב נִשָׂא בַּאֲוִיר הַמּוֹשָׁבָה רֵיחַ דָּגִים בְּהִטָּגְנָם בַּמַּרְחֶשֶׁת. זָקֵן וְנַעַר הִלְּלוּ אֶת דְּגֵי הָאֶשֶׁד הַטּוֹבִים וַיִּזְכְּרוֹ אוֹתָנוּ לְטוֹבָה עַל כָּך.

ד

יְמֵי שָׁרָב הִתְפַּשְּׁטוּ עַל פְּנֵי הָעֲמָקִים. הַמַּיִם בַּאֲפִיק הַדַּרְדֵרָה הָלְכוּ וּפָחֲתוּ וְהַלּוּחַ הֶחָלָק שֶׁל מַפַּל “הַתַּנּוּר” הָיָה מַבְהִיק וּמַצְהִיב בְּעֶלְבּוֹנוֹ הַצּוֹרֵב – הוּא הָיָה יָבֵשׁ לַחֲלוּטִין.

עַתָּה – אָמַר לִי צִיּוֹן – הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְבַצֵּעַ אֶת תָּכְנִיתֵנוּ. מָחָר אָנוּ יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ. נֵלֶךְ בַּקֶּנְיוֹן הֶעָמֹק שֶׁל הַדַּרְדֵּרָה, נַעֲקֹף אֶת מִקְוֵי הַמַּיִם וְהַמַּפָּלִים וְסוֹפֵנוּ שֶׁנַּגִּיעַ בְּשָׁלוֹם אֶל רֹאשׁ הַתַּנּוּר – מַשָׂא־נַפְשְׁךָ מֵאָז וּמֵעוֹלָם.

וְאָמְנָם עֲלִיָּה זוֹ לְרֹאשׁ הַמַּפָּל הָיְתָה מַשְׂאַת־נַפְשִׁי. בִּהְיוֹתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּקַלַּחַת הַתַּנּוּר – נָשָׁאתִי עַיִן עוֹרֶגֶת אֶל רֹאשׁ הַכּוּר וּבִקַּשְׁתִּי לַעֲלוֹת עָלָיו. יְדִידַי הֱנִיאוּנִי מִזֹּאת. אָמְנָם אֵין הַמַּפָּל גָּבֹהַּ יוֹתֵר מִשְׁמוֹנָה עָשָׂר מֶטֶר – אָמְרוּ – אֲבָל מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְיָעֵז לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת בְּסֶלַע־חֲלַקְלַקּוֹת זֶה? גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְהַעְפִּיל לְמַעְלָה וְלָרֶדֶת מִשָׁם בְּקִירֹות הַנַּחַל הַזְּקוּפִים. אַךְ כָּל שׁוֹמֵעַ זֹאת הִזְהִירַנִי כִּי מָרָה תִהְיֶה אַחֲרִיתִי אִם אָעֵז לַעֲשׂוֹת זֹאת.

כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיְתָה שְׁנָתִי טְרוּפָה. צִפִּיתִי בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבוֹא הַבֹּקֶר לְמַעַן אוּכַל לָצֵאת לַדֶּרֶך. קוֹל־שְׁרִיקָה אָרֹךְ וְחַד הֶעִירִַני מִתְנוּמַת הַשַּׁחֲרִית אֲשֶׁר נָסְכָה עָלַי רוּחַ הֶהָרִים הַצּוֹנֶנֶת. צִיּוֹן חִכָּה לִי בַּחוּץ וּבְלִי דַבֵּר דָבָר חָמַקְתִּי וְיָצָאתִי בַּחֲשָׂאי אֶל חֲבֵרִי. הִגַּעְנוּ אֶל הָאֶשֶׁד הַגָּדוֹל. כָּאן הֶחֱלַקְנוּ וְיָרַדְנוּ לְמַעֲמַקִּים. עַתָּה הָיִינוּ בְּתוֹךְ אֲפִיקוֹ הֶחָרֵב שֶׁל הַנַּחַל. מִימִינֵנוּ וּמִשְׂמֹאלֵנוּ נִצְּבוּ קִירוֹת־אֶבֶן זְקוּפִים. סְלָעִים אֵלֶּה הִלְכוּ עָלַי אֵימִים, אַךְ לְמַרְאֶה בִּטְּחוֹנוֹ שֶׁל צִיּוֹן נָחָה דַּעְתִּי. חֲבֵרִי הֵחֵל צוֹעֵד אַט אַט כְּשֶׁהוּא חוֹבֵק לִרְגָעִים אֶת הַסֶּלַע הָעוֹמֵד לוֹ לְשָׂטָן וּבִקְפִיצָה אַחַת הָיָה מֵעֵבֶר לוֹ. כָּמוֹהוּ עָשִׂיתִי אַף אֲנִי כְּשֶׁאֲנִי רוֹעֵד בְּכָל אֶבְרֵי גוּפִי. סוֹף סוֹף צָלַחְנו וְעָבַרְנוּ אֶת הָאֶשֶׁד הָעֶלְיוֹן וְעַתָּה עָמַדְנוּ לִפְנֵי הַמַּפָּל הַקָּטָן הַנִּקְרָא בְּפִי הַיְלָדִים בְּשֵׁם “הָאֶשֶׁד הַקָּטָן”. בְּטַפְּסִי עַל חָלְקַת הַצּוּר, נִטְפַּל אֵלַי עָנָף קוֹצָנִי שֶׁל “הַפֶּטֶל הַקָּדוֹשׁ” וְסָרַט בִּי פַּסִּים אֲדֻמִּים וַאֲרֻכִּים בְּפָנַי וּזְרוֹעוֹתַי. חֲסַר־אוֹנִים הָיִיתִי בִּפְנֵי סְרִיטָה זוֹ, כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְהַרְפּוֹת אַף לְרֶגַע אֶחָד מִן הַסֶּלַע שֶׂהָיִיתִי לוֹפֵת בִּשְׁתֵּי יָדַי.

הָיִינוּ מְקַפְּצִים מִסֶּלַע אֶל סֶלַע בְּכַוָּנָה לַעֲקֹף אֶת הַמַּיִם. נְחַשׁ־מַיִם נִקְרָה לָנוּ בַּדֶּרֶךְ. הוּא הֶחֱלִיק וְהִתְפַּתֵּל בְּתוֹךְ הַזֶּרֶם כְּשֶׁהוּא מַבְלִיט אֶת הָרִבּוּעִים הַיָּפִים וְהַחוּמִים שֶׁקִשְּטוּ אֶת גַּבּוֹ הַבָּהִיר. נֶהֱנֵינוּ לְמַרְאֵהוּ הַנָּאֶה שֶׁל זֶה. אַךְ הוּא, מִשֶׁהִרְגִּישׁ בָּנוּ, מִיָּד מִהֵר לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ. חוֹק הוּא הַשּׁוֹלֵט בֵּין הַחַיּוֹת: אָדָם פְּגִיעָתוֹ רָעָה וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִמֶּנּוּ

לְבַסּוֹף עָמְדוּ רַגְלֵינוּ בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים אַדִּירִים. לְפָנֵינוּ רָבְצָה בִּמְנוּחָה בְּרֵכַת מַיִם שְׁקֵטִים וּצְלוּלִים. עָמַדְתִּי נִדְהָם לְמַרְאֵה יָפְיוֹ שֶׁל מִקְוֵה־מַיִם חָבוּי זֶה. עַתָּה עָלֵינוּ לְהִתְפַּשֵּׁט כִּי אֵין לַעֲבֹר מָקוֹם זֶה אֶלָּא בִּשְׂחִיָּה – הוֹדִיעַ צִיּוֹן. – עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁהַמַּיִם כָּאן עֲמֻקים לְמַדַּי וְעָלֵינוּ לִבְטֹחַ בִּשְׁרִירֵינוּ וּבְכֹחַ זְרוֹעוֹתֵינוֹ כִּי יַעַמְדוּ לָנוּ לַעֲבֹר אֶת הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים הַלָּלוֹ בְּשָׁלוֹם. וְעַתָּה – הֲתַרְהיִב עֹז לְהַשְׁלִיךְ נַפְשְׁךָ בֵּין זְרוֹעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים?

– אַרְהִיב עֹז – הֲשִׁיבוֹתִי – וְלִבִּי חָרֵד בִּי. לוּלֵא בֹּשְׁתִּי הָיִיתִי חוֹזֵר, אַךְ יָרֵאתִי מִפְּנֵי הַבּוּז אֲשֶׁר הָיָה רוֹחֵשׁ לִי צִיּוֹן בִּגְלַל פַּחְדָּנוּתִי זוֹ.

לְאַט לְאַט הֵחֵל צִיּוֹן חוֹתֵר בַּמַּיִם וַאֲנִי אַחֲרָיו. מִשֶּׁאָפָפַתְנִי חַשְׁרַת הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים עָבַר רַעַד בְּגוּפִי. אַךְ צִנָּתָם הִכְנִיסָה בִּי רוּחַ חֲדָשָׁה. בְּשִׂמְחָה הִתְחַלְתִּי מֵנִיף אָרְבוֹת יָדַי וְשׂוֹחֶה בְּמֶרֶץ. קוֹל מִלְמוּל וְאַחֲרָיו שְׁאוֹן מַשַׁק־כְּנָפַיִם הִפְרִיעַ אֶת דְּמִי הַבְּרֵכָה הַשּׁוֹקֵטָה. נִבְהָל וְנִרְעָשׁ נָשָׂאתִי עֵינַי וְהִנֵּה שְׁנֶי בְּנֵי יוֹנָה אֲפוּרִים נִרְאוּ לִי וְהֵם מִתְרוֹמְמִים לְמַעְלָה וְנֶעֱלָמִים מֵעֵבָר לְפַס־הַתְּכֵלֶת הַצַּר אֲשֶׁר הֶאֱהִיל עַל הַנָּקִיק הַמַּאֲפִיר.

– יוֹנֵי סֶלַע הֵם אֵלּוּ אֲשֶׁר הֶחֱרַדְנוּם מִמְּנוּחָתָם – הִרְגִּיעַנִי צִיּוֹן. הֲרִמוֹתִי עֵינַי אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ עָלָה וּבָא הַשָּאוֹן וּלְעֵינַי נִרְאֲתָה עַל מִשְׁטַח הַסֶּלַע הֶעָרֹם תְּמוּנָה עֲנֻגָּה: עַל פְּנֵי הָרֹבֶד נָח לוֹ בְּשַׁלְוָה קֵן וּבְתוֹכוֹ שְׁנֵי גוֹזָלִים אֲשֶׁר נוֹצָתָם הָרַכָּה הֵחֵלָה לְהַצְהִיב. הַשְּנַיִם הָיוּ צְמוּדִים אֶל הַקֵּן, דּוֹמְמִים וַחֲרֵדִים לְמַרְאֵה הַבָּאִים

חָתַרְנוּ שְׁנֵינוּ אֶל עֵבֶר הַקֵּן וַהֲזִינוֹנוּ עֵינֵינוּ בִּיצוּרִים אֵלֶּה. הַקֵּן עַצְמוֹ עָשׂוּי הָיָה צִבּוּר שֶׁל שָׂרִיגִים יְבֵשִׁים־אֲפוּרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְלֹא סֵדֶר וְהֵם דְּבוּקִים זֶה לָזֶה בְּלַשְׁלֶשֶׁת יוֹנִים דְּבִיקָה. הָיְתָה לַקֵּן דְּמוּת סַלְסִלָּה מָעְגֶלֶת וּרְחָבָה.

צִיּוֹן, שֶׁרָאָה בְּהִתְפָּעֲלוּתִי, הֵטִיחַ כְּלַפַּי: מָה הָרַעַשׁ? יוֹנִים לָרֹב מְקַנְּנוֹת כָּאן וְלֹא פַּעַם עוֹרְכִים אָנוּ צַיִד עַל הַקִּנִּים וּמְקַיְּמִים מִקְרָא מָלֵא: “שַׁלַּח תְּשַׁלַח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ”. – אַךְ עַל אֵלֶּה אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ – קָרָאתִי בְּזַעַף אֶל צִיּוֹן אֲשֶׁר אָמַר לְהִתְקָרֵב אֶל הַפְּעוּטִים. רָאָה צִיּוֹן כִּי מִתְרַגֵּשׁ אֲנִי וְלֹא הוֹסִיף עוֹד לְהִתְקָרֵב. הוּא מָשַךְ בִּכְתֵפָיו, תָּמֵהַּ וּמִשְּׁתּוֹמֵם עָלַי, וְאַחַר טָפַח בְּיָדָיו וְהִמְשִׁיךְ לִשְׂחוֹת. שׁוּב נָשָׂאתִי עַיִן אֶל הַגּוֹזָלִים וְאִחַלְתִּי לָהֶם בְּלִבִּי כִּי יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ דוֹאִים בִּתְכֵלֶת הַשָּמַיִם. – מִי יוֹדֵעַ – אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי – אִם יִזְכְּרו קְטַנִּים אֵלֶּה אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּהֶם הָאָדָם?

עָבְרוּ רִגְעֵי מִסְפָּר וְאָנוּ צָלַחְנוּ אֶת הַמַּיִם. עֲיֵפִים וִיגֵעִים זָחַלְנוּ וְהִגַּעְנוּ אֶל מַטְּרָתֵנוּ הַנִּכְסֶפֶת. נְטוּל כֹּחוֹת, נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף בִּשְׁאֶרִית כֹּחִי הִשְׂתָּרַעְתִּי עַל פְּנֵי חֶלְקַת הָאֶבֶן הַקָּרָה כְּשֶׁאֲנִי מַפְקִיר אֶת גּוּפִי לְקַרְניֵ הַשֶּמֶשׁ הַמּוּעָטוֹת שֶׁהִצְלִיחוּ לַחְדֹּר אֶל נִקְרָה נִדַּחַת זוֹ. מִשֶׁנַּחְתִּי מְעַט קָרַבְתִּי אֶל רֹאשׁ הַמַּפָּל. מִַּפַחד פֶּן אֶמְעַד וְאֶפֹּל לְמַטָּה גָּהַרְתִּי עַל הַסֶּלַע וְאֶת רֹאשִׁי הִטֵּיתִי כְּלַפֵּי מַטָּה אֶל הַקַּלַּחַת אֲשֶׁר לְמַטָּה. רָאִיתִי אֶת הַמְּצוּלָה הָרוֹגַעַת בְּמֵימֶיהָ הָעֲמֻקִּים וְדִמִּיתִי כִּי זוֹ קוֹרֶצֶת וְקוֹרֵאת לִי כִּי אֶקְפֹּץ וְאִבָּלַע בְּתוֹכָה. הַמַּיִם הַמְּבַעְבְּעִים כְּאִלּוּ לָחֲשׁוּ: “בּוֹא, הִבָּלַע בְּתוֹכֵנוּ וּמָצָאתָ מְנוּחָה לְעַצְמְךָ, לְעָצְבְּךָ, לְרָגְזְךָ וּלְיֵצֶר הַנְּדוּדִים וְהַהַרְפַּתְקוֹת הַמַּנְחֶה אוֹתְךָ בְּדֶרֶךְ לֹא עָבַר בּוֹ אֱנוֹשׁ”.

אֵימָה חֲשֵׁכָה נָפְלָה עָלַי, וַאֲנִי מִהַרְתִּי לַחֲמֹק מִן הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה. חָשַֹׁשְׁתִּי כִּי אִם אַמְשִׁיך לְהִמָּצֵא כָּאן – סוֹפִי וַאֲנִי מִתְפַּתֶּה וּמַחֲלִיק לְמַטָּה. קוֹל שָׁאוֹן הֶעִירַנִי מֵהִרְהוּרַי. הִטֵּיתִי אָזְנִי וְקוֹלוֹת בְּנֵי־אָדָם קָלְטָה אָזְנִי. קָרַבְתִּי אֶל רֹאשׁ התַּנּוּר וּלְעֵינַי נִרְאֲתָה לַהֲקַת תַּיָּרִים אֲשֶׁר חָדְרָה וְנִכְנְסָה אֶל קַלַּחַת הַבְּרֵכָה. מִגָּבֹהַּ הִרְעַמְנוּ עַל אֵלֶּה בְּקוֹלֵנוּ. לְשֵׁמַע הַקּוֹלוֹת אָחֲזָה חֲרָדָה אֶת הַטַּיָּלִים “עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ” וְהֵם נִרְגְּעוּ רַק לְאַחַר שֶׁנִּרְאִינוּ לְעֵינִיהֶם מִמָּרוֹם. הֵם הֵחֵלוּ מַמְטִירִים עָלֵינוּ שְׁאֵלוֹתֵיהֶם אֵיךְ וְכֵיצַד הִגַּעְנוּ לְמַעְלָה.

עוֹד שָׁעָה קַלָּה עָשִׂינוּ בְּנִקְרַת הַצּוּק וְאַחַר הִתְחַלְנוּ לַחֲזֹר. הַפַּעַם קָפְצָה לָנוּ הַדֶּרֶךְ. שׁוּב נָשָׂאתִי עֵינַי אֶל הַגּוֹזָלִים בַּקֵּן וְנֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹתָם צְמוּדִים אֶל הַסֶּלַע וְהֵם כֹּה מְתוּקִים, כֹּה חֲמוּדִים.

וּמִשֶּנּוֹדַע דְּבַר טִיּוּלֵנוּ לַחֲבֵרִים, תָּמְהוּ כֻּלָּם לְעֹז רוּחִי וּלְאֹמֶץ לִבִּי. הֵן מְעַטִּים הֵם בֵּין בְֱּנֵי מְטוּלָה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר הֵעֵזּוּ וְעָלוּ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָלִיתִי אֲנִי. וְאֶת אֲשֶׁר רָאִיתִי בְּאוֹתוֹ שְׁבִיל־הַפְּלָאִים אֶזְכֹּר יָמִים רַבִּים וְאַדִּיר חֶפְצִי לָשׁוּב וּלְהָזִין עֵינַי בִּנְתִיב־פְּלָאִים זֶה וּבְדֶרֶךְ זוֹ שָׁל מַפְּלֵי הַמַּיִם.

עֲיֵפִים וִיגֵעִים הִגַּעְנוּ לְעֵת עֶרֶב אֶל קִבּוּץ דָּן, וּמִיָּד שַׂמְנוּ פְּעָמֵינוּ אֶל חֲדַר־הָאֹכֶל. הָיְתָה שְׁעַת עַרְבַּיִם, עֵת אַנְשֵׁי הַקִּבּוּץ מִתְהַלְּכִים בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁהֵם מְחַכִּים לַאֲרֻחַת־הָעֶרֶב. מִשֶּׁרָאוּ אוֹתָנוּ עָלְתָה אֲרֶשֶׁת צוֹנֶנֶת עַל פְּנֵיהֶם. אֲרֶשֶׁת זוֹ הִתְבַּלְּטָה בְּיוֹתֵר בִּפְנֵיהֶם שֶׁל חַבְרי וַעֲדַת־הַהַאֲרָחה. הַמִּסְכֵּנִים! הַלָּלוּ עֲמוּסִים דְּאָגָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לִמְצֹא מְקוֹמוֹת מְנוּחָה לַחֲבֵרִים הַבָּאִים מִקַּצְוֵי הָאָרֶץ לֵהָנוֹת מִיפִי הַנּוֹף – זֶה הַנּוֹף אֲשֶׁר שָׁב וְהָיָה מְקוֹם יִשּׁוּב עִבְרִי בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. אָכֵן יֵשׁ יֹפִי, הַהוֹפֵךְ לִבְנֵי־אָדָם לְרָעָה! אֲלֹהִים חָנַן אֶת אַנְשֵׁי דָן בְּנוֹף נִפְלָא, בִּבְרֵכַת תֵּל אַל־קַדִי – הִיא דָן לְפָנִים – אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יְזַנֵּק נְהַר דָּן הַנָּאֶה; וּמִיהוּ הַתַּיָּר, הַטַּיָּל, אוֹ הַהַרְפַּתְקָן, שֶׁיִּמְנַע מִנַּפְשׁוֹ אֶת הָעֹנֶג לִרְאוֹת מְקוֹם־פְּלָאִים זֶה?

הֲיִפָּלֵא אֵפוֹא דְּבַר קַבָּלַת הַפָּנִים הַצּוֹנֶנֶת, שְבָּה נִתְקַבַּלְנוּ אַף אָנוּ, הַטַּיָּלִים הַטִּבְעוֹנִים שֶׁבָּאנּו הֵנָּה אֶל נוֹף הַצָּפוֹן לֶאֱסֹף מִפִּרְחֵי הָאֵזוֹר?

נִרְאֶה, שֶׁמֶּי הַדָּן הַצּוֹנְנֵים הִשְׁפִּיעוּ יָפֶה עַל הָאֲנָשִׁים בַּקִּבּוּץ – רָטַן אֵלִיעֶזֶר הָאָרֹךְ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהִתְנַכְּרוּת לָנוּ הָאוֹרְחִים.

נִכְנַסְנוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל וְקָנִינוּ שְׁבִיתָה לְיַד אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת. הִתְנַפַּלְנוּ בְּרַעַבְתָּנוּת עַל הַמְּזוֹנוֹת, שֶׁהוֹצִיאָה מִצִּקְלוֹנָה אֱלִישֶׁבַע הַתּוֹרָנִת, וְהָיִינוּ עוֹשִׁים בַּמְּלָאכָה בִּשְׁקִידָה רַבָּה. כָּל אוֹתָה שָׁעָה הָיִינוּ נֶעֱזָבִים לְנַפְשֵׁנוּ וְאִישׁ לֹא נִגַּשׁ אֵלֵינוּ. אַךְ מִשֶּכָּלְתָה הַסְּעֻדָּה וְנֵתַּן הַצַּו: “חַבְרַיָּה, לַעֲבוֹדָה!” – פָּנוּ כָּל הָעֵינַיִם לְעֶבְרֵנוּ. אַרְיֵה הַבּוֹטָנַאי, רֹאשׁ הַמַּגְדִּירִים, הוֹצִיא מִצִּקְלוֹנוֹ אֶת אוֹצַר צְמָחָיו אֲשֶׁר אָסַף לְאֹרֶךְ הַיַּרְדֵּן, וְחַנָּה הוֹצִיאָה אֶת הַסֵּפֶר הַשָּמוּר עִמָּהּ כָּל זְמַן הֱיוֹתֵנוּ בַּדֶּרֶךְ – הֲלֹא הוּא “הַמַּגְדִּיר לְצִמְחֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”. מִיָּד הָיִינוּ כֻּלָּנוּ נְתוּנִים בְּעִנְיַן הַגְדָּרַת צְמָחִים. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר וְאוּרִי הֵחֵל קוֹרֵא בְּקוֹל רָם, וּבַשֵּׁם הַמַּדָּעִי דַוְקָא, אֶת שְׁמוֹתֵיהָם שֶׁל אֵלֶּה הַצְּמָחִים הַמְּשֻׁנִּים אֲשֶׁר לִקַּטְנוּ בְּנוֹף הַצָּפוֹן.

שֵׁמוֹת מַדָּעִיִּים בְּרָגִיל שֶׁהֵם מְעוֹרְרִים תְּשׂוּמֶת־לֵב. בּוֹטָנָאִים אוסְפֵי־צְמָחִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁהַם מְעוֹרְרִים יַחַס שֶׁל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הַקִּבּוּצִים, הַמְּבַקְּשִׁים אַף הֵם לְחַדֵּשׁ אֶת הַקְּשָׁרִים עִם הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ בָּאָרֶץ. וְאָכֵן עַד מְהֵרָה הָיִינוּ מְעֻטָּרִים טַבַּעַת שֶׁל אֲנָשִׁים הוֹלֶכֶת וּמִתְהַדֶּקֶת עָלֵינוּ. בְּקִצּוּר: כָּבַשְׁנוּ אֶת חֲדַר־הָאֹכֶל כֻּלּוֹ, שֶׁפַע הַצְּמָחִים אֲשֶׁר נֶעֱרַם לְיַד כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, הֲמוֹנֵי הַשֵּׁמוֹת, שֶׁהָיִינוּ מַפְרִיחִים מִפִּינוּ בְּלִי הֶרֶף, הִגְדִּילוּ אֶת חִנֵּנוּ בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי דָן.

אוּרִי הִפְתִּיעַ בְּעֹצֶם יְדִיעוֹתָיו אֶת אַנְשֵׁי הַקִּבּוּץ כֻּלָּם, וּמִיָּד נַעֲשׂוּ רַבִּים תַּלְמִידָיו הַשּׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו. הַרְחֵק קְצָת וּמִן הַצַּד עָמַד לוֹ, כְּמִתּוֹך יוֹהֲרָה, אַחַד הַחֲבֵרִים וְעֵינָיו בָּנוּ, הַבּוֹטָנָאִים הַמֻּמְחִים. נִכָּר הָיָה, כִּי הַלָּה מוֹצֵא בָּנוּ עִנְיָן רָב, אֶלָּא שֶׁמַּשֶּׁהוּ מְעַכֵּב בַּעֲדוֹ מִלְהִצְטָרֵף אֶל חֲבֵרָיו. אַךְ לְאַט־לְאַט נִתְקָרֵב וְהֵצִיץ בֵּינוֹת הָעוֹמְדִים, וְהִנֵּה רָאִינוּ אֶת עַצְמֵנוּ חוֹסִים בְּצֵל שַׂעֲרוֹתָיו הָעֲבֻתּוֹת, אֲשֶׁר יָמִים רַבִּים, כְּפִי הַנִּרְאֶה, לֹא עָלָה עֲלֵיהֶן הַמַּסְרֵק.

– מַה הַצֶּמַח הַזֶּה? – שָׁאַל בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְמַרְאֵה צֶמַח שֶׁאֵינוֹ שָׁכִיחַ. הָיָה זֶה צֶמַח מִמִּשְׁפַּחַת הַשְּׂרָכִים, שֶׁנִּקְלַע לְמַכְבְּשֵׁנוּ בְּאַחַד הַטִּיּוּלִים הַקּוֹדְמִים.

– זֶה? – הֵשִׁיב אוּרִי מִנֵּיה־וּבֵיה – “רַב־רֶגֶל” הוּא, וּבְלַטִּינִית “פּוֹלִי־פּוֹדְיוּם”.

– אַף אֲנִי – הֵשִׁיב הַבָּחוּר – מָצָאתִי לִפְנֵי זְמַן־מָה אֶת הַצֶּמַח הַזֶּה בְּקַלַּחַת הַבָּאנִיָס, לְיַד הַמַּפָּל. שָׁם הוּא מָצוּי לָרֹב.

– מָצוּי שָׁם לָרֹב, אָמַרְתָּ? הֵיכַָן זֶה? – קָפַץ וְשָׁאַל רְפָאֵל.

– הַרְאֵה לָנוּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ. מִיָּד אָנוּ יוֹצְאִים לִרְאוֹתוֹ – צָהַל אוּרִי.

– מָה הַחִפָּזוֹן? הֵשִׁיב הַלָּה – הַמַּפָּל רָחוֹק הוּא, וּלְעֵת לַיְלָה לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו. חַכּוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר וְנֵצֵא לְשָׁם.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא גָרַעְנוּ עֵינֵינוּ מִן הַמְסַפֵּר. וְהוּא הֵחֵל לְסַפֵּר לָנוּ עַל הַמַּפָּל הַנֶּהְדָּר אֲשֶׁר עִם גְּבוּל הָאָרֶץ, עַל הָעֵץ הַנָּאֶה הַגָּדֵל בְּאֶמְצַע הַמַּפָּל וְעַל הַצִּמְחִיָּה הָעֲשִׁירָה אֲשֶׁר בַּמָּקוֹם. שָׁתִינוּ בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו כָּל אוֹתוֹ הָעֶרֶב. לִבֵּנּוּ הָלַךְ שֶׁבִי אַחַר חֲמוּדוֹת תֵּאוּרָיו.

– הֲלֹא פֶּלֶא הוּא, – טָעַן אֱלִיעֶזֶר הָאָרֹךְ – יָדַעְתִּי אֶת מַפָּל הַתַּנּוּר, אֶת מַפַּל הָאֶשֶׁד, אַךְ מֵעוּלָם לֹא שָׁמַעְתִּי, כִּי גַם לַבָאנִיָס יֵשׁ מַפָּל רָאוּי לִשְׁמוֹ.

– תִּרְאוּ מַפָּל! הִתְעָרֵב אֶחָד מֵחַבְרֵי הִקִּבּוּץ בַּשִּׂיחָה.

– מַפָּל אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא רְאִיתֶם מִימֵיכֶם! – אָמְרוּ אַנְשֵׁי דָן, הַמִּתְגָּאִים בְּאֶרֶץ נַחֲלֵי־הַמַיִם אֲשֶׁר נָפְלָה בְּחֶלְקָם.

– אוּלָם הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, חַבְרַיָּה, לְבַל תִּתְעוּ וְתַעַבְרוּ אֶל הַגְּבוּל הַסּוּרִי, צְעָדִים מִסְפָּר מֵהַבָּאנִיָס – וְאַתֶּם מְשׁוֹטְטִים בְּאַרְצוֹ שֶׁל דֵּי־גוֹל. אִם תִּתָּקְלוּ בְּשׁוֹטֵר, הֲרֵי זֶה יִהְיֶה מַכְנִיס אוֹרְחִים מֵאֵין כָּמוֹהוּ: הוּא יַמְצִיא לָכֶם מְקוֹם־מְנוּחָה בְּבֵית־הַסֹּהַר לְכַמָּה יָמִים עַל חֶשְׁבּוֹנָה שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת “צָרְפַת הַלּוֹחֶמֶת…”

כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה לֹא חָדַלְנוּ מֵהַרְהֵר בַּמַּפָּל וְהִסַּחְנו דַעְתֵּנוּ מִשְׁאֵלַת הַלַּיְלָה, אֲשֶׁר הֵעִיקָה עָלֵינוּ קֹדֶם לָכֵן. מְקוֹם־מְנוּחָה יָפֶה מָצָאנוּ לָנוּ, כִּבְנֵי־מְלָכִים מַמָּש;

תמונה 1

יונת הבר בין הסלעים

חִישׁ נִתְלַקַּטְנוּ לְקוֹל הַקְּרִיאָה וְהִתְחַלְנוּ נוֹעֲצִים מַבָּטֵנוּ בֶּעָרוּץ לְמַטָּה. הַמַּרְאֶה הָיָה מַקְסִים. הַנָּהָר גִּלְגֵּל בְּזַעַף אֶת גַּלָּיו. מַפָּל עָצוּם שֶׁל מַיִם לְבָנִים־עֲכוּרִים גָּלַשׁ לְמַטָּה, וְהַקֶּצֶף הַלָּבָן מִתְאַמֵּץ לֶאֱפֹף אֶת עֵץ הַדֹּלֶב הַגָּדֵל בְּרֹאשׁ הַמַּפָּל וְשׁוֹלֵחַ אֶת שֶׁרָשָיו לְמָטָּה. שָׁרְשֵׁי הָאִילָן הַשְּׁחוֹרִים חָצוּ אֶת מֵי הַנַּחַל הַגּוֹעֲשִׁים וְנִרְאוּ כְּלוֹעֲגִיםַ לְקִצְפּוֹ.

הָלְאָה מִזֶּה זָרַם לוֹ הַנַּחַל בְּנַחַת וּמֵימָיו שָׁפִים בְּגִזְעֵיהֶן שֶׁל עֲרָבוֹת כִּבְדוֹת־צֵל. הַרְחֵק מְעַט הִתְרוֹמְמוּ עֲצֵי צַפְצָפָה מַכְסִיפָה, נִרְאִים כִּמְבַקְּשִׁים לְכַסּוֹת בַּעֲטֶרֶת עַנְפֵיהֶם עַל תַּעֲלוּמַת הַטַּחֲנָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּסֵתֶר הֶעָרוּץ וְטוֹחֶנֶת אֶת הַחִטָּה אֲשֶׁר יָבִיאוּ אֵלֶיהָ הַכְּפָרִיִּים. כְּשֶׁנָשָׂאנוּ אֶת מַבָּטֵנוּ לְמַעְלָה, נִתְקַלְנוּ בַּחֶרְמוֹן הַשַּׂגִּיא וְהַכָּבֵד, הָרוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂא הַשְּׁלָגִים הַמְּעִיקִים עָלָיו. מִיָּמִין הִסְתַּכְּלוּ אֵלֵינוּ לוֹעֵיהָם שֶׁל הָרֵי הַגּוֹלָן – הָרֵי־הַגַּעַשׁ הַכְּבוּיִים.

– חַבְרַיָּה! לָרֶדֶת! – צִוָּה אוּרִי – וְהִתְחִיל גּוֹלֵשׁ אֶל תּוֹךְ הֶעָרוּץ.

לְרֶגַע עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ נִדְהָמִים לְמַרְאֵה זְרִיזוּתוֹ שֶׁל זֶה, אֲשֶׁר תְּחִלַּת יְרִידָתוֹ הָיְתָה בָּרַגְלַיִם, וְאִלּוּ בְּסוֹפוֹ הָיָה מִתְגַּלְגֵל וְיוֹרֵד כֻּלּוֹ, וְאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אֵיזֶה מֵאֵבְרֵי גוּפוֹ נוֹטֵל חֵלֶק בְּגִלְגוּל זֶה.

– “אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ” – קָרָא אַבְרָהָם, שֶׁעָמַד עַל צוּק נִשָּׂא וְהִשְׁקִיף לְמָטָּה. כֵּיצַד הִגַּעְנוּ לְמַטָּה – דָּבָר זֶה חִידָה הוּא בְּעֵינַי עַד הַיּוֹם. בֵּינוֹת לְזִרְמֵי מַיִם, סְלָעִים עֲצוּמִים שֶׁנִּדַּרְדְּרוּ לְכָאן בִּימֵי קֶדֶם, בֵּינוֹת עֵצִים וְשָׁרָשִׁים תְּלוּיִים וְיוֹרְדִים פִּלַּסְנוּ דַּרְכֵּנוּ. הָרַגְלַיִם נְשָׂאוּנוּ מַטָּה־מַטָּה, וְלִרְגָעִים דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אִבַּדְנוּ אֶת הַשְּׁלִיטָה עַל הָאֵבָרִים הַמּוֹלִיכִים אוֹתָנוּ לַמְרוֹת רְצוֹנֵנוּ.

לְבַסּוֹף מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ עַל צוּק־סֶלַע גָּדוֹל. עֲיֵפִים וִיגֵעִים הִשְׁתַּטַּחְנוּ עָלָיו לָפוּשׁ מְעָט. אֱלִישֶׁבַע לֹא יָכְלָה לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה לְמַרְאֵה פִּרְחֵי הַקִּוְיָה הָאֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִית, בַּעֲלַת הַשּׁוֹפָרוֹת הַלְּבָנִים, שֶׁהֵיו זְרוּעִים בֶּעָרוּץ לָרֹב.

– כַּמָּה נֶחְמָדִים הֵם! – הִתְרוֹמְמָה וְקָפְצָה לִקְרָאתָם. הִיא שָׁכְחָה אֶת עֲיֵפוּתָהּ

– חַבְרַיָּה! – הֵרִיעַ מֵרָחוֹק קוֹלוֹ שֶׁל אוּרִי – מָצָאתִי רַב רֶגֶל נֶחְבָּא בַּצֵּל בֵּין הַסְּלָעִים.

חִיש מַהֵר נָשַֹם מְקוֹם רִבְצֵנוּ. הָעֲיֵפוּת נֶעֶלְמָה, וְכֻלָּנוּ נֶהְפַּכְנוּ לְצַיָּדִים הַדּוֹלְקִים אַחֲרֵי הַצֶּמַח הַנָּדִיר הַזֶּה. בְּחַגְוֵי הַסְּלָעִים, לְאֹרֶךְ הַקִּיר הַפּוֹנֶה אֶל עֵבֶר הַמַּפָּל, נִרְאוּ פֹּה וְשָׁם צִמְחֵי הָרַב־רֶגֶל. בְּחֵרוּף־נֶפֶשׁ טִפַּסְנוּ עַל הַסְּלָעִים הַחֲלַקְלַקִּים מִשֶּׁפַע הַמַּיִם, לְמַעַן הַגִּיַע אֲלֵיהֶם.

וְכֵן הִגַּעְנוּ וְעָמַדְנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַמַּפָּל אֲשֶׁר זָרַם־יָרַד לְמַטָּה. אַחַת מֵחַבְרוֹתֵינוּ הֶחֱלִיקָה וְכִמְעַט נָפְלָה לְמַטָּה. וַדַּאי הָיְתָה זוֹכָה שָׁם לְאַמְבַּטְיָה שֶׁל צוֹנְנִים. לְאָשְׁרָה נֶאֶחֱזָה בְּזַלְזַל הַפֶּטֶל הַקָּדוֹשׁ. הַמִּסְכֵּנָה! יָדֶיהָ לָפְתוּ בְּכֹחַ רַב אֶת הֶעָנָף וְהַקּוֹצִים נִתְקְעוּ עָמֹק עָמֹק בִּבְשָׂרָה. אַךְ הִיא לֹא שָׁתָה לִבָּה לָזֹאת. כָּל יְצוּרֵי גֵוָה רָעֲדוּ וְהִיא מְיַלֶּלֶת וּמְבַקֶּשֶׁת עֶזְרָה. מוּבָן, שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּינֵינוּ אַבִּירִים אֲשֶׁר שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם, יָרְדוּ אֵלֶיהָ, וּבְעֶזְרַת מַעַדְרֵינוּ בַּעֲלֵי הַקַּתּוֹת הָאֲרֻכּוֹת הֶעֱלִינוּ אוֹתָהּ אֶל הָרֹבֶד הַקָּרוֹב.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָשִׂינוּ לְיַד הַמַּפָּל הַנִּפְלָא, אֲשֶׁר מֵימָיו הָרוֹעֲמִים הֶחֱרִישׁוּ אֶת אָזְנֵינוּ. מְלֵאֵי הִתְפָּעֲלוּת בָּחַנּוּ אֶת עֵץ־הַדֹּלֶב, שֶׁנִרְאָה לָנוּ כְּלוֹעֵג לַּמִּשְׁבָֹרִים, וְהוּא גָדֵל לוֹ לְלֹא חַת בֵּינוֹת הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ הִצְלִיחוּ לַעֲבֹר בְּדֶרֶךְ נִפְתָּלָה עַד מֵעֵבֶר לְקִמּוּר הַסֶּלַע, וְרַגְלֵיהֶם עָמְדוּ עַל רְחָבָה צָרָה, וְהַמַּיִם נוֹפְלִים לִפְנֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבְּרֵכָה. הַלָּלוּ נִרְטְבוּ עַד מְהֵרָה מִרְסִיסֵי הַמַּיִם שֶׁהָיוּ נִתָּזִים לְלֹא הֲפוּגָה. סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁהָיוּ מַרְעִידִים בְּכָל אֶבְרֵי גוּפָם וְנֶאֶלְצוּ לָצֵאת מַהֵר מִן הַמָּקוֹם.

הִגִּיעָה הַשָּעָה לָצֵאת מִפִּנַּת־חֶמֶד זוֹ. בְּלֹא חֵשֶׁק הִתְחַלְנוּ מִתְלַקְּטִים לְקוֹל שְׁרִיקָתוֹ שֶׁל הַמַּדְרִיךְ. קָשְׁתָה עָלֵינוּ הַפְּרִידָה מִן הַמָּקוֹם. חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ לְמַרְאֵה הָעֲלִיָּה הַקָּשָׁה הַמְּחַכָּה לָנוּ. יְגִיעֵי־כֹּחַ הִתְחַלְנוּ מְשָׂרְכִים דַּרְכֵּנוּ בַּשְּׁבִיל הַמִּתְפַּתֵּל וְעוֹלֶה. וּמִי שֶׁתְּקָפַתּוּ לֵאוּת, מִיָּד הָיָה הוֹפֵךְ פָּנָיו אֶל הַמַּפָּל הַמְּגַלְגֵּל מֵימָיו לְמָטָּה.

כְּשֶׁעָמְדוּ רַגְלֵינוּ עַל הַמִּישׁוֹר לְמַעְלָה וְהִתְחַלְנוּ מִתְרַחֲקִים מִן הַמָּקוֹם – הָיְתָה הַהַרְגָּשָׁה בְּלֵב כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, כִּי הַפַּעַם זָכָה לִרְאוֹת אֶת אַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַיָּפִים בְּיוֹתֵר בְּאַרְצֵנוּ.

שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים הִגַּעְנוּ לְעֵת צָהֳרַיִם לְקִבּוּץ דָּן, אַךְ כֻּלָּנוּ אֲסִירֵי־תוֹדָה לְאוֹתוֹ הַיּוֹעֵץ, שֶׁהִפְנָה אוֹתָנוּ לִמְקוֹם פְּלָאִים זֶה.

וְאַתֶּם, חֲבֵרִים, חַיֵּיכֶם! בּבוֹאֲכֶם לְדָן – סֹבּוּ לָכֶם יָמִינָה, אֶל עֵבֶר מַפַּל הַבָּאנִיָס. מֻבְטַחְנִי, שֶׁאַף אַתֶּם תַּחֲזִיקוּ לִי טוֹבָה עַל עֲצָתִי זוֹ.

מפל הטחנה

משברים בנהר דן

קלחת מפל הבניס

אֲהַבְתִּיהָ, אֶת זוֹ הָעֲנֻגָּה, חִוְרַת־הַפָּנִים – אֶת הָרַקֶּפֶת בַּת הַבַּתָּה. מִמְרוֹמֵי סְלָעִים תַּשְׁקִיף עָלֵינוּ זוֹ הַנָּאוָה וְהִיא מְסַלְסֶלֶת אֶת עַלְעַלֵּי־הַכּוֹתֶרֶת הָעֲנֻגִּים שֶׁלָּהּ. שׁוּר! הִנֵּה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִמֶּרְכַּז הָעִגּוּל לָשׁוֹן חַדָּה וְרֵיחָנִית – הַלָּלוּ הָאַבְקָנִים הֵם אֲשֶׁר חָבְרוּ יַחְדָו וְיָצְרוּ דְמוּת מַרְזֵב, הַמּוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ חֲרָקִים לָרֹב. וְאַתָּה אִם בַּעַל טַעַם הִנְּךָ – קְטֹף לְךָ מֵאֵלֶּה הַפְּרָחִים הַנֶּהְדָּרִים וּשְׂמַח בְּנִיחֹחַ רֵיחָם הֶעָדִין. הָבֵא אֶת זֵר הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה אֶל בֵּיתְךָ לַהֲנָאָתְךָ וְלַהֲנָאַת מַכָּרֶיךָ.

מִשֶּׁמֻּרְגֶּשֶׁת נְשִׁיבַת הַסְּתָו הָרִאשׁוֹנָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, עִם עֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה צְרוֹרוֹת פִּרְחֵי סִתְוָנִית, מְבַשֶּׁרֶת הַחֹרֶף, מִיָּד אָנוּ נִזְכָּרִים בָּרַקֶּפֶת הַחֲמוּדָה.

אָמְנָם יוֹדְעִים אָנוּ יָפֶה, שֶׂהָרַקֶּפֶת מוֹצִיאָה פְּרָחֶיהָ זְמַן־מָה אַחַר גִּשְׁמֵי הַסְּתָיו הָרִאשוֹנִים. אוּלָם הַזְּרִיזִים שֶׁבָּנוּ – אֵלֶּה אֲשֶׁר נְהִירִים לָהֶם כָּל נָקִיק וְכָל סֶלַע – לִבָּם הוֹלֵךְ אַחַר הָרַקָּפוֹת וְהֵם מִשְׁתַּדִּלים לִמְצֹא אֶת הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁבָּהֶם מַקְדִּימָה הָרַקֶּפֶת בִּפְרִיחָתָהּ.

אֵימָתַי פּוֹרְחִים רִאשׁוֹנֵי רַקָּפוֹת? שְׁאֵלָה זוֹ גָּרְמָה לְמַחֲלֹקֶת בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת בְּבֵית־סִפְרֵנוּ. רְאוּבֵן הַטִּבְעוֹנִי בֶּן רְחַבְיָה טוֹעֵן, שֶׁרַק לְאַחַר חֹדֶשׁ כִּסְלֵו מוֹפִיעִים הַפְּרָחִים. חוֹלֵק עָלָיו יִזְהָר בֶּן בֵּית־הַכֶּרֶם. לְדַעְתּוֹ אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֶת הָרַקָּפוֹת וְהֵן מַעֲלוֹת אֶת פִּרְחֵיהֶן עוֹד זְמָן רַב לִפּנֵי צֵאת חֹדֶשׁ כִּסְלֵו. הוּא עַצְמוֹ רָאָה אֶת הַפְּרָחִים בְּעֵמֶק־הָעַרְפִלִּים הַנָּאֶה וּבְמוֹרְדוֹת הָרֵי בַּיִת־וְגַן בִּימֵי הַחֲנֻכָּה.

– וַאֲנִי רָאִיתִי פִּרְחֵי רַקֶּפֶת הָעוֹלִים עִם עֲלוֹת הַשַּׁלְהֶבֶת בְּנֵרוֹת חֲנֻכָּה"! – מִתְפָּאֵר אֲלִיָּהוּ מִבֶּן־שֶׁמֶן – בְּטִיּוּלֵנוּ לְמוֹדִיעִין מָצָאנוּ פְּרָחִים לָרֹב כְּשֶׁהֵם נִבֶּטִים אֵלֵינוּ בְּחֵן מִמְרוֹמֵי הַסֶּלַע.

הָיָה הַוִּכּוּחַ סוֹעֵר. קָשֶׁה הָיָה לְהַגִּיעַ לִידֵי הַכְרָעָה בִּשְׁאֵלָה בּוֹעֶרֶת זוֹ. נִמְנִינוּ וְגָמַרְנוּ לְהָבִיא אֶת עֲצוּמוֹתֵינוּ לִפְנֵי חֲבֵרֵנוּ הַקָּשִׁישׁ, אָמוֹץ, אֲשֶׁר כָּל פֶּרַח וְכָל צֶמַח יָדוּעַ לוֹ מְקוֹם גִּדּוּלוֹ וְאֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ בְּעוֹלַם הַטֶּבַע בִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם. בּוֹ, בְּאָמוֹץ, בָּטַחְנוּ, שֶׁהוּא יֵדַע לְהַגִּיד אֶל נָכוֹן אֵימָתַי וְהֵיכָן יֵשׁ לִמְצֹא אֶת רִאשׁוֹנֵי הָרַקָּפוֹת, הָעוֹלִים בַּסְּבִיבָה.

וְאָמוֹץ שָׁמַע אֶת דְּבָרֵינוּ, מִצְמֵץ בְּעֵינָיו בְּשִׂמְחָה עֲצוּרָה וְלִבְסוֹף שָׁאַל, כְּאִלּוּ לְתֻמּוֹ: וּבְכֵן, רְצוֹנְכֶם לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנִים לִקְטִיף הָרַקָּפוֹת? וְהֵיכָן רוֹצִים אַתֶּם לְבַקְּשָׁן? אוּלַי מוּכָנִים אַתֶּם לָצֵאת וּלְבַקֵּשׁ עוֹד הַיּוֹם?

תְּמֵהִים הָיִינוּ לִשְׁאֵלָה מְשֻׁנָּה זוֹ וְיוֹאֵל לֹא יָכֹל לְהִתְאַפּק וּפָרַץ בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע הַצָּעָה מְשֻׁנָּה זוֹ.

אַךְ אָמוֹץ בְּשֶׁלוֹ: וּבְכֵן, הֲמוּכָנִים אַתֶּם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ? הֲתַאֲמִינוּ וְתִבְטְחוּ בִּי? אִם תֵּאוֹתוּ לִי, הֲרֵינִי מַבְטיחֲכֶם, שֶׁמָּחָר, בְּשָׁעָה זוֹ, אַתֶּם חוֹזְרִים עֲטוּרֵי רַקָּפוֹת פּוֹרְחוֹת לָרֹב לַהֲנָאַתְכֶם וּלְהֲנָאַת הוֹרֵיכֶם.

עַתָּה פָּג וְנֶעֱלַם הַצְּחוֹק. הִרְגַּשְׁנוּ בַּעֲלִיל כִּי אֵין אָמוֹץ חוֹמֵד לוֹ לָצוֹן.

– אֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת! – הִצִּיעַ אֱלִיעֶזֶר וְהִשְׁפִּיל עֵינָיו, כִּי חָשַׁשׁ שֶׁנָפַל בַּפַּח אֲשֶׁר טָמַן לוֹ אָמוֹץ.

– אַף אֲנִי מוּכָן! – קָרָאתִי בְּעֹז אַחַר דִּבְרֵי חֲבֵרִי.

– גַּם אֲנִי! גַּם אֲנִי! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת עַלִּיזִים.

– כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה! – קָרָא אָמוֹץ בְּקוֹלוֹ הָרַךְ וְהַמְּלַטֵּף. – טוֹב שֶׁמַּאֲמִינִים אַתֶּם בִּי וּבְהַבְטָחָתִי. אַף אֲנִי לֹא אַכְזִיב אֶתְכֶם. בִּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁעוֹד מָחָר תִּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם אֶת פִּרְחֵי הָרַקָּפוֹת אֲשֶׁר אֲהַבְתֶּם.

– וְהֶיכָן גְּדֵלוֹת הָרַקָּפוֹת אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ? – שָׁאֲלָה אֶסְתֵּר קַלַּת־הָרַגְלַיִם, אֲשֶׁר אַף הִיא הָיְתָה נְכוֹנָה לָלֶכֶת אַחֲרֵינוּ בֶּהָרִים וּבַגֵּאָיוֹת וּבִלְבָד שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַפְּרָחִים הַחֲמוּדִים.

– הֵיכָן? – הִסֵּס אָמוֹץ – בְּגֵיא־הִנֹּם.

– בְּגֵיא־הִנֹּם? אָכֵן מָקוֹם נָאֶה מָצָאתָ לְמַעֲנֵנוּ. וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ אוֹתָנוּ לְגֵיהִנֹּם זֹאת לְהֶבִיא מִשָּׁם אֶת הָרַקָּפוֹת? – קָרְאוּ בְּזַעַף וּבִצְחוֹק אֲחָדִים מִן הַחַבְרַיָּה.

– כְּלוּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים גֵיא בֶן־הִנֹּם אַיֵּהוּ? – תָּמַהּ אָמוֹץ כְּשֹׁךְ רִגְעֵי הַהִתְרַגְּשׁוּת. – פְֹנוּ לָכֶם אֶל עֵבֶר שַׁעַר יָפוֹ, סֹבּוּ יָמִינָה אֶל עֵבֶר הַכְּבִישׁ הַמּוֹלִיךְ לְחֶבְרוֹן, עֲשׂוּ בּוֹ אֶת דַּרְכְּכֶם עַד בּוֹאֲכֶם אֶל בְּרֵכַת הַשֻׂלְטָן – הִיא בְּרֵכַת שְׂדֵה־כּוֹבֵס הָעַתִּיקָה וּמִכַּאן עִבְרוּ לְצַד יָמִין וַהֲרֵי אַתֶּם בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם הַיָּדוּעַ!

– לְגֵיא בֶּן־הִנֹּם זֶה אַתָּה מִתְכַּוֵּן! – פָּרַץ הַצְּחוֹק מִפִּי הַיְלָדִים.

– וַאֲנִי כָּל־כָּךְ פָּחַדְתִּי! – הִתְנַצֵּל אֵלִיָּהוּ. – חָשַׁבְתִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁמְּבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ וּלְשַׁלְּחֵנוּ אֶל גֵּיהִנֹּם הַנּוֹרָאָה – זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יוֹרוֹת רוֹתְחוֹת בּוֹ, מוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת לִקְלֹט לְתוֹכָן אֶת רִשְׁעֵי־הָאָרֶץ הַנּוֹרָאִים.

וּבְכֵן גָּמַרְנוּ אֹמֶר לָצֵאת לְמָחֳרַת הַיּוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוֹרָנוּ אָמוֹץ וְלִרְאוֹת אִם נְכוֹנִים דְּבָרָיו.

אוֹתוֹ לַיְלָה הֲצִיקוֹתִי לְאָבִי בִּשְׁאֵלוֹתַי עַל הַגַּיְא הַזֶּה בַּעַל הַשֵּׁם הַמַּפְחִיד. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיּוֹכֶבֶד אֲחוֹתִי גָעֲרָה בִּי, בְּאָמְרָה שֶׁעֲתִידָה הִיא לַחֲלֹם כָּל הַלַּיְלָה עַל הָעֵמֶק הַמְּשֻׁנֶּה הַזֶּה.

אַבָּא סִפֵּר לִי, שֶׁהָעֵמֶק הַזֶּה הוּא חֵלֶק מֵאָפִיק עָמֹק הַמַּתְחִיל לְיַד הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ בְּנוּיָה בְּרֵכַת מַמִילָה. הוּא מַתְחִיל אֵפוֹא לֹא הַרְחֵק מִבִּנְיָנֵי רְחַבְיָה. כָּאן אֵין הוּא עָמֹק בְּיוֹתֵר, וְאוּלָם לְיַד שַׁעַר יָפוֹ הוּא הוֹלֵךְ וּמַעֲמִיק בְּאַדְמַת הַסֶּלַע הַגִּירִי הַצְּהַבְהַב. לְיַד עֵין רֹגֵל מִתְחַבֵּר הַגַּיְא עִם זֶה שֶׁל הַקִּדְרוֹן. בְּרֵאשִׁיתוֹ גָּבוֹהַּ הַמָּקוֹם 768 מֶטְרִים מֵעַל פְּנֵי הַיָּם וְאִלּוּ בְּסוֹפוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה עַל 603 מֶטְרִים.

– הוּא יוֹרֵד אֵפוֹא בְּעֵרֶךְ יוֹתֵר מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים מֶטְרִים! – קָרְאָה אֲחוֹתִי.

בָּא הַבֹּקֶר. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא – גֵּי־הִנֹּם – נוֹשֵׂא עִקָּרִי לְשִׂיחוֹתֵינוּ. בְּחִפָּזוֹן סִיַּמְנוּ אֶת אֲרֻחַת־הַצָּהֳרַיִם וְאַךְ בָּלַעְתִּי אֶת אַחֱרוֹן הַמַּטְעָמִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם פִּטְּמָה אוֹתִי אִמָּא נֶחְפַּזְתִּי אֶל אֱלִיעֶזֶר חֲבֵרִי, שֶׁחִכָּה לִי בַּחוּץ וְהָיָה שׁוֹרֵק וּמוֹדִיעַ לִי עַל מְצִיאּותֹו בְּאֳפָנִים שׁוֹנִים.

עָבַרְנוּ בְּחִפְּזוֹן אֶת שַׁעַר יָפוֹ הַהוֹמֶה מֵאָדָם, עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי רְחוֹב חֶבְרוֹן, הֵעַפְנוּ עַיִן עַל מְצוּדַת פַזָּאֵל הָעֲצוּמָה וְעַל עַשְׂרוֹת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹנוֹת בָּרְחָבָה אֲשֶׁר עַל יָדָהּ. אָנוּ עִם בְּרֵכַת שְׂדֵה כּוֹבֵס הָעֲמֻקָּה וְהַיְּבֵשָׁה בִּשְׁלֹשֶׁת רְבָעֶיהָ וּלְעֵינֵינוּ צָצָה מַמָּשׁ לְרַגְלֵינוּ שְׁכוּנַת־הַפַּחִים הַיְּהוּדִית, שְׁכוּנַת שַׁמַּעַא אוֹ ג’וֹרַת אֵיל עַנַבּ (בּוֹר הָעֲנָבִים) הָעֲלוּבָה. כָּאן יָרַדְנוּ מִן הַכְּבִישׁ וְהִתְחַלְנוּ מִדַּרְדְּרִים וְיוֹרְדִים בְּחִפָּזוֹן בְּדֶרֶך הַחַתְחַתִּים הַמּוֹלִיכָה לְעֵבֶר הַכְּפָר שִׁלֹחַ. מִימִינֵנוּ וּמִשְׂמֹאלֵנוּ הֵצֵלּוּ עָלֵינוּ הֶהָרִים. הָעֵמֶק הָלַך וָצַר וְאָנוּ הָיִינוּ אֲפוּפִים צְלָלִים בְּעוֹד הַיּוֹםֹ גָּדוֹל עַל פְּנֵי אַדְמַת הַמִּישׁוֹר.

– עֲצֹר בְּךָ! – קָרָאתִי אֶל אֱלִיעֶזֶר לְאַחַר רִיצָה מְיַגַּעַת בְּמֶשֶׁךְ דּקּוֹת מִסְפָּר. עָיֵף וְיָגֵעַ יָשַׁבְתִּי לָפוּשׁ בְּצִלָּהּ שֶׁל חוֹמַת אֲבָנִים שֶׁחָסְמָה אֶת הַמַּעֲלֶה.

לְאַט וּבְלַחַשׁ הֵחֵלָּה קוֹלַחַת הַשִּׂיחָה בֵּינֵינוּ הַשְּׁנַיִם. דּוֹמֶה שֶׁאֵימַת הֶעָבָר, אֲשֶׁר הָעֵמֶק הַזֶּה רָאָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים, הִשְׂתָּרְרָה אַף עָלֵינוּ.

– הִנֵּה הַר־צִיּוֹן! – אָמַר אֱלִיעֶזֶר וְהֶרְאָה עַל הָהָר, אֲשֶׁר הִזְדַּקֵּר זְקוּפוֹת לְמַעְלָה־לְמָעְלָה.

– וְזֶה מִשְׂמֹאלֵנוּ הוּא הַר הַמַּשְׁחִית! – אָמַרְתִּי אֲנִי. – וְכָאן בָּעֵמֶק הָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הִקְרִיבוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ!

– אָכֵן נוֹרָא הוּא הַמָּקוֹם הַזֶּה – רָטַן אֱלִיעֶזֶר.

מִשֶּׁנַּחְנוּ מְעַט הֶחְלַטְנוּ לְהַמְשִׁיך דַּרְכֵּנוּ. לְיַד חֹרְשַׁת זֵיתִים נָטִינוּ מן הַדֶּרֶךְ וּפָנִינוּ לְעֵבֶר הַצֵּלָע הַדְּרוֹמִית. עָבַרְנוּ עַתָּה בֵּינוֹת לַעֲצֵי זֵיתִים שֶׁהָיוּ מְטֻפָּחִים וּמְעֻבָּדִים בְּיַד חָרוּצִים.

– רְאֵה־נָא! מָה רַבּוֹת הֵן הָעֲצָמוֹת הַמְּפֻזָּרוֹת פֹּה וָשָׁם! – הַעִירוֹתִי לְאֱלִיעֶזֶר.

– מִי יוֹדֵעַ עֲצָמוֹת אֵלּוּ מַה הֵן! – הִתְחַלְחֵל חֲבֵרִי. – הֵן יִתָּכֵן, שֶׁעַצְמוֹת אָדָם הֵן מִימוֹת הַמֹּלֶךְ הָאָרוּר!

– הֲבָלִים! – נִסִּיתִי לְפַזֵּר אֶת חֲשָׁשׁוֹתָיו – רְאֵה וְהַבִּיטָה: עֲצָמוֹת אֵלּוּ עַצְמוֹת בְּהֵמוֹת הֵן זֹאת וְעוֹד: בִּינָה־נָא! הֵן זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים חָדַל פֻּלְחַן הַמּלֹךֶ וְכֵיצַד יוּכְלוּ הָעֲצָמוֹת לְהִשָּאֵר זְמַן כֹּה רָב?

– וְהֵיכָן הֵן הָרַקָּפוֹת? – שָׁאַל אֱלִיעֶזֶר, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַמַּרְאֶה הַזֶּה.

– רַקָּפוֹת? – הִתְעוֹרַרְתִּי – הָבָה נִבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹם. בְּוַדַּאי נִמְצָאֵן.

עַתָּה הָיִינוּ מְהַלְּכִים אַט־אַט לְרַגְלֵי חוֹמַת הַסְּלָעִים הַגְּבֹהִים וְעֵינֵינו נְעוּצוֹת בְּכָל זִיז וְנָקִיק.

– הִנֵּה עֲלֵי־רַקֶּפֶת אֲדֻמִּים! – הִכְרַזְתִּי בְּשִׂמְחָה לְמַרְאֵה עָלִים אֲשֶׁר צוּרַת לֵב לָהֶם וְהֵם תְּלוּיִים עַל גַּבֵּי פְּטוֹטָרוֹת אֲרֻכּוֹת.

– הַבִּיטָה־נָא לְמַעְלָה! – קָרָא אְלִיעֶזֶר בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה – פְּקַח עֵינֶיךָ! הַאֵין אֵלּוּ רַקָּפוֹת הַפּוֹרְחוֹת שָׁם עַל גַּבֵּי הָרֹבֶד מִמָּעַל?

– אָכֵן! – אָמַרְתִּי בְּהִסּוּס־מָה – דּוֹמֵנִי שֶׁאַף אֲנִי רוֹאֶה בְּדִמְדּוּמֵי־הָעֶרֶב רַקָּפוֹת פּוֹרְחוֹת, וְאוּלַי אֵין אֵלֶּה אֶלָּא סִתְוָנִיִוֹת אֲשֶׁר צֶבַע־הַלִּילָךְ שֶׁלָּהֶן דּוֹמֶה כָּל־כָּךְ לְצֶבַע הָרַקָּפוֹת?

– מַה זֶה עָלָה עַל דַּעְתְּךָ? – צָוַח אֱלִיעֶזֶר, שֶׁשִׂמְחַת הַתַּגְלִית הֵצִיפָה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ – הַלָּלוּ רַקָּפוֹת הֵן! אֵינִי מְסֻפָּק בַּדָּבָר. מַהֵר וּבוֹא אַחֲרַי! נַקִּיף אֶת הַסֶּלַע, נְטַפֵּס וְנַעֲלֶה אֶל הָרֹבֶד וְלֹא נָשׁוּב עַד אִם יִהְיוּ הַפְּרָחִים בְּיָדֵינוּ.

בְּעָמָל רַב טִפַּסְנוּ וְעָלִינוּ לְמַעְלָה. עַתָּה נִרְאוּ לָנוּ הָרַקָּפוֹת לְמַטָּה, לְרַגְלֵינוּ. “הָרַקָּפוֹת נִרְאוּ בָּאָרֶץ”! – קָרָא אֱלִיעֶזֶר וְהוּא שִׁכּוֹר מִשִׂמְחָה. אַךְ כֵּיצַד נַגִּיַע אֶל הָרַקָּפוֹת הַָאֵלּוּ? אֱלִיעֶזֶר שָׁב וְיָרַד לְמַטָּה, לְאַחַר הַקָּפָה אֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה, וְנִסָּה לְטַפֵּס עַל חֶלְקַת הַצּוּר, אַךְ הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. פַּעַם בְּפַעַם הָיָה הַמִּסְכֵּן עוֹלֶה כִּבְרַת אֶרֶץ וּמִיָּד הָיָה מַחֲלִיק וּמִתְגַּלְגֵּל שׁוּב לְמַטָּה. וְהָרַקָּפוֹת, דוֹמֶה שֶׁאֵלּוּ הִבִּיטוּ עָלֵינוּ מִגָּבֹהַּ וְנִרְאוּ כְּלוֹעֲגוֹת לָנוּ: לַשָּׁוְא טִרְחַתְכֶם יְלָדִים, אֵיתָן בַּסֶּלַע מוֹשָׁבֵנוּ וְאֵלֵינוּ לֹא תַּגִּיעוּ.

עָבְרוּ רִגְעֵי־שְׁתִיקָה אֲרֻכִּים. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט אֱלִיעֶזֶר: אֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה! עָלֵינוּ לְטַפֵּס שׁוּב לְמַעְלָה וְמִשָּׁם נַחֲלִיק וְנֵרֵד לְאִטֵּנוּ אֶל מַדְרֵגַת הַבֵּינַיִם וְנַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

נַעֲשֶׂה וְנוּכַל! – קָרָאתִי בְּהִתְעוֹרְרוּת. הָיָה בְּיָדֵינוּ מַעְדֵּר מְיֻחָד בְּמִינוֹ אֲשֶׁר לְקַחְתִּיו מֵאָבִי, שֶׁהָיָה טַיָּל וָתִיק. הוּא הֱבִיאוֹ עִמּוֹ מֵהָרֵי הָאַלְפִּים. בְּמַעְדֵּר זֶה בָּטַחְנוּ כִּי יִהְיֶה לָנוּ לְעֵזֶר בְּדֶרֶךְ־לֹא־דֶרֶךְ זוֹ. בְּדֵי עָמָל הִגַּעְנוּ אֶל רֹאשׁ הַצּוּק וְהָיִינוּ מְזִינִים עֵינֵינוּ בְּחֶמְדַּת הַפְּרָחִים – פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת אֲשֶׁר הִבִּיטוּ אֵלֵינוּ וְנִרְאוּ קְרוֹבִים כָּל־כָּךְ. לְאַחַר שִקּוּלֵי דַּעַת הָחְלַט, שֶׁאְלִיעֶזֶר כְּבַד־הַבָּשָׂר וְהַבָּרִיא יִשָּׁאֵר לְמַעְלָה וְיַחֲזִיק הֵיטֵב בַּמַּעְדֵּר וַאֲנִי אֵרֵד לְאַט־לְאַט לְמַטָּה כְּשֶׁאֲנִי מִשְׁתַּלְשֵּל וְיוֹרֵד בְּעֶזְרַת הַמַּכְשִׁיר לְבַל תִּמֹּטְנָה רַגְלָי.

לְאַט־לְאַט הִתְחַלְתִּי מַחֲלִיק וְיוֹרֵד. אוֹדֶה: רֹאשִׁי הָיָה עָלַי כַּגַּלְגַּל לְמַרְאֵה הַתְּהוֹם אֲשֶׁר לְרַגְלָי. הֶמְיָה בִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת רָעֲשָׁה בְּאָזְנַי. רַגְלַי שֶׁהָיוּ תְלוּיוֹת בָּאֲוִיר רָעֲדוּ וְאֵימָה וּפַחַד בְּלִבִּי לְמַרְאֵה מַעֲשֵׂה־הַשְּטוּת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי.

סוֹף־סוֹף עָמְדוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי הָרֹבֶד. הָיְתָה זוֹ מַדְרֵגָה לֹא רְחָבָה בְּיוֹתֵר וּבְקֹשִׁי יָכְלוּ לַעֲמֹד עָלֶיהָ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. הַפְּרָחִים עַצְמָם הָיוּ עוֹד רְחוֹקִים מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי, וְלֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לְהַשִׂיגָם, כִּי הֵם חָסוּ בְּצֵל נָקִיק עָמֹק. סֶדֶק זֶה עָבַר בְּמֶרְחַק־מָה מִן הָרֹבֶד, אֲשֶׁר מָצָאתִי עָלָיו אֲחִיזָה.

הִזְמַנְתִּי אֶת אֱלִיעֶזֶר, שֶׁיֵּרֵד אַף הוּא. בְּסַכָּנַת־מָוֶת הֶחֱלֶיק הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא נוֹעֵץ אֶת צִפָּרְנָיו בַּקַּרְקַע מִמָּעַל. מִשֶּׁהִגִּיעוּ עָדַי רַגְלָיו שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, תָּמַכְתִּי בּוֹ, וְהוּא הֶחֱלִיק לְאַט־לְאַט. אַחַר־כָּך הִתְחִיל גּוֹלֵשׁ בְּחִפָּזוֹן לְמַטָּה כְּשֶׁהוּא מֵעִיק עָלַי בְּכָל כֹּבֶד גּוּפוֹ.

– אֲנִי נוֹפֵל – לָחַשׁ אְלִיעֶזֶר בְּאֵימָה, בְּהַרְגִּישׁוֹ שֶׁהַקַּרְקַע נִשְׁמֶטֶת מִתַּחַת לְיָדָיו.

– אַל דְּאָגָה, חֲבִיבִי – לָחַשְׁתִּי לְרֵעִי – אֲנִי תוֹמֵךְ בְּךָ. הִתְאוֹשֵׁשׁ, עוֹד מְעַט וְתַגִּיעַ אֶל הָרֹבֶד וְתַרְגִּיש בַּקַּרְקַע מוּצָק מִתַּחַת לְרַגְלֶיךָ.

לְבַסּוֹף יָרַד אְלִיעֶזֶר וְנָפַל אֵין־אוֹנִים. הִגַּעְתִּי! – נֶאֱנַח אַנְחַת־רְוָחָה בְּהַרְגִּישׁוֹ בַּקַּרְקַע. עַתָּה יָשַׁבְנוּ הַשְׁנַיִם לְחוּצִים וּדְחוּקִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. כָּל אֵבָרֵינוּ רָעֲדוּ מִן הַהַרְפַּתְּקָה אֲשֶׁר עָבְרָה עָלֵינוּ וּמִבִּעוּתֵי הַמָּוֶת אֲשֶׁר אֲפָפוּנוּ זֶה עַתָּה.

וּמַה נַעֲשֶׂה עַתָּה? – שָׁאַל אֱלִיעֶזֶר לְאַחַר נֹפֶשׁ־מָה.

– עַתָּה – אָמַרְתִּי לַחֲבֵרִי – זֹאת נַעֲשֶׂה: אֲנִי אֶגְהַר וְאֶשְׁכַּב עַל גְּחוֹנִי עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע. אַתָּה תֹאחַז הֵיטֵב בְּרַגְלַי וַאֲנִי אוֹשִׁיט וְאֶמְתַּח אֶת גּוּפִי עַד כַּמָּה שֶׁיְכָלְתִּי מַגַּעַת. מֻבְטַחְנִי כִּי בְּדֶרֶךְ זוֹ אוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַפְּרָחִים.

חוֹשֵׁשְׁנִי – אָמַר אְלִיעֶזֶר – כִּי תִּקְצַרְנָה יָדֶיךָ מֵהַגִּיעַ אֶל הַמַּטָּרָה.

– לָזֹאת אַל תִּדְאַג – הֲשִׁיבוֹתִי – רְאֵה מַה קָטָן הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ לְבֵין הַצֶּמַח. אַךְ יָרֵא אֲנִי שֶׁלֹּא תַּעֲצֹר כֹּחַ לְהַחֲזִיק בִּי וְאִם תַּרְפֶּה יָדְךָ מִמֶּנִּי סוֹפִי שֶׂאֶתְגַֹלְגֵּל לְמַטָּה וַאֲנַפֵּץ גֻּלְגָּלְתִּי בְּצוּקֵי הַסְּלָעִים.

– הָאָסוֹן לֹא יִהְיֶה גָדוֹל כָּל־כַּך – חָמַד לוֹ אְלִיֶעֶזר לָצוֹן.

– ואָז – חֲבִיבִי, – אִיַּמְתִּי עַל חֲבֵרִי – תִּשָּׁאֵר יְחִידִי עַל רֹבֶד הַסֶּלַע וְאִישׁ לֹא יִשְׁמַע וְלֹא יֵדַע עַל מְצִיאוּתְךָ בְּפִנָּה נִדַּחַת זוֹ. מוֹת רָעָב תָּמוּת וְהָעַיִט הֶחָג עַל הַפְּגָרִים יֵהָנֶה מִבְּשָׁרְךָ!

– אַל־נָא תִּתְחַכֵּם – הִרְעִים אֱלִיעֶזֶר פָּנָיו, כִּי דְּבַר הֶחָזוּת הָקָּשָׁה אֲשֶׁר הִשְׁמַעְתִּי בְּאָזְנָיו לֹא נָעַם לוֹ.

עַתָּה הִתְחַלְּנוּ לְבַצֵּעַ אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל תָּכְנִיתֵנוּ. גָּהַרְתִּי לַקַּרְקַע. אֱלִיעֶזֶר תָּפַשׁ בְּרַגְלַי וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי מַחֲלִיק וּמִתְמַתֵּחַ עַד כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי וּמִתְקָרֵב אֶל מַטְרָתִי הַנִּכְסֶפֶת. הֵסַטְתִּי גּוּפִי קָדִימָה וְעוֹד מְעַט וְהָיִיתִי תָלוּי כֻּלִּי בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ. עַתָּה קָרוֹב הָיִיתִי לָרַקָּפוֹת. וְאָז עָשִׂיתִי אֶת מַעֲשַׂי בְּיֶתֶר פְּזִיזוּת! בְּבַת אַחַת הִתַּקְתִּי גּוּפִי וְכִמְעַט וְהָרַקָּפוֹת הָיוּ בְּיָדִי.

וּלְפֶתַע צִוְחַת פְּחָדִים פָּרְצָה מִפִּי אֱלִיעֶזֶר. בִּתְנוּדָתִי הָעַזָּה נְשְׁמְטָה רַגְלִי הָאַחַת מִיָּדוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד. מִיָּד וְנִתְדַּרְדַּרְתִּי לְמָטָּה. קָרָה נֵס וּבָרֶגַע הָאַחֲרוֹן נָפַל אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא לוֹפֵת אֶת רַגְלִי הָאַחַת שֶׁעֲדַיִן הֶחֱזִיק בָּהּ. כָּךְ רָבַץ עָלַי חֲבֵרִי וְהֶחֱזִיק בִּי בְּכֹחַ עַד אֲשֶׁר הִתְעוֹרַרְתִּי מִתַּדְהֵמָתִי הָעַזָּה. אַף אֱלִיעֶזֶר הִתְאוֹשֵׁשׁ וּבְכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים הִתְחַלְנוּ שְׁנֵינוּ מְסִיטִים עַצְמֵנוּ עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי לַחֲזֹר אֶל הָרֹבֶד כְֹשֶׁאֲנִי מִתְעַלֵּף לְמֶחֱצָה.

מִשֶּׁפָּקַחְתִּי עֵינַי רָאִיתִי אֶת יָדַי הַלּוֹפְתוֹת בְּעֹז אֶת פְּקַעַת הָרַקֶּפֶת עַל סְבַךְ פְּרָחֶיהָ.

רָאָה אֱלִיעֶזֶר אֶת הַצֶּמַח אֲשֶׁר בְּיָדִי וַיְהַלְלֵנִי: “כֵּיצַד זֶה עָלָה בְּיָדְךָ לִתְפֹּשׂ בַּצֶּמַח וּלְעָקְרוֹ עַל פְּקַעְתּוֹ וְעַל פְּרָחָיו”? – תָּמַהּ.

– לְאָשְׁרִי הִרְפְּתָה יָדְךָ מִמֶּנִּי בָּרֶגַע שֶׁכְּבָר הִגַּעְתִּי אֶל מַטְרָתִי – הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ. – וְאוּלָם נֵס הוּא שֶׁלֹּא אִבַּדְתִּי עֶשְׁתּוֹנוֹתַי וְהִצְלַחְתִּי לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה אֲשֶׁר הִטַּלְתִּי עָלַי.

שָׁעָה אֲרֻכָּה נַחְנוּ בַּמָּקוֹם. בְּגַעְגּוּעִים נָשָׂאנוּ עַיִן אֶל תְּכֵלָת הַשָּמַיִם אֲשֶׁר נִרְאוּ לָנוּ מִבַּעֶד לַסְּלָעִים.

– הִנֵּה שָׁם שׁוֹכֶנֶת עֵין־רֹגֵל, הִיא בִּיר־אִיּוֹב בְּפִי הָעַרְבִים. – אָמַר אֱלִיעֶזֶר. – זֶהוּ הַמָּקוֹם בּוֹ נִפְגָּשִׁים גֵּיא בָן־הִנֹּם וְנַחַל קִדְרוֹן וְיַחְדָו הֵם עוֹשִׂים דַּרְכָּם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ אֶל עֵבֶר יָם הַמָּוֶת. “רְאֵה מַה מְבֻצֶּרֶת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלָּנוּ, זוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת עַל “צוּר הַמִּישׁוֹר”. שְׁנֵי הַוַּדִים: גֵּיא בֶן־הִנֹּם מִזֶּה וְעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט עִם נַחַל קִדְרוֹן מִזֶּה – הֵם הֵם שֶׁעָשׂוּ אֶת עִירֵנוּ לְמִבְצַר עֹז”.

עוֹד רַבּוֹת שׂוֹחַחְנוּ עַל יְמֵי הֶעָבָר, הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם כְּלִילַת יֹפִי, מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ. וּבֵינְתַיִם וְצִלְלֵי הָעֶרֶב הִתְחִילוּ זוֹחֲלִים וּמִתְפַּשְּׁטִים. עוֹד מְעַט וְחֹשֶׁך יְכַסֶּה אֶרֶץ. אוֹתָהּ שָׁעָה הוֹדִיעַ אֱלִיעֶזֶר: עֵת לָלֶכֶת!

– הֲנָקֵל לְךָ לוֹמַר: עֵת לָלֶכֶת! וְכֵיצַד נֵצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִתְקַעְנוּ? – שָׁאַלְתִּי וְהֶרְאֵיתִי עַל עֲמִידָתֵנוּ הַמְּשֻׁנָּה עַל פְּנֵי הַחוֹמָה, חוֹמַת־אֶבֶן בְּחֶלְקָהּ.

– זֹאת נַעֲשֶׁה – הִצַּעְתִּי לְבַסּוֹף. – אֲנִי אֵרֵד כְּשֶׁאֲנִי נִתְמָךְ בַּמַּעְדֵּר וְאַתָּה תַחֲזִיק בְּקָצֵהוּ הָאֶחָד וּתְשַׁלְשֵׁל אוֹתִי לְמַטָּה, אַך הַפַּעם עָלֶיךָ לְהִזָּהֵר, כִּי לֹא תָמִיד יִקְרוּ נִסִּים בָּאָרֶץ – הִזְהַרְתִּי אֶת אֱלִיעֶזֶר.

יָשְׁרוּ הַדְּבָרִים בְּעֵינֵי חֲבֵרִי. שִׁלְשַׁלְתִּי גּוּפִי כְּלַפֵּי מַטָּה עַד שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי קַרְקַע מוּצָק תַּחַת רַגְלָי. עַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שׁל אֱלִיעֶזֶר. שָׁלַחְתִּי אֶת הַמַּעְדֵּר לְמַטָּה וְאֱלִיעֶזֶר רָכַב עַל הַכְּלִי הַצַּר וַאֲנִי הוֹרַדְתִּי אוֹתוֹ בִּזְהִירּות כְּשֶׁאֲנִי רוֹעֵד וְחָרֵד לְגוֹרָלוֹ. בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב לַקַּרְקַע הוֹרַדְתִּיו בְּבַת אַחַת וְהוּא נָפַל כְּאֶבֶן. חִוֵּר כַּסִּיד קָם אֱלִיעֶזֶר וְהִתְחִיל בּוֹדֵק אֶת כָּל אֵברֵי גוּפוֹ. שִׂמְחָה גְדוֹלָה שָׂמַח הַבָּחוּר מִשֶׁנִּתְחַוֵּר לוֹ שֶׁכֻּלּוֹ שָׁלֵם וּמוּם אֵין בּוֹ.

מִשֶׁשָּבָה נַפְשֵׁנוּ לִמְנוּחָתָהּ הִתְחַלְנוּ בַּהֲכָנוֹת לָשׁוּב הַבַּיְתָה. הִסְתַּכַּלְתִּי בֶּאֱלִיעֶזֶר וּצְחוֹק פָּרַץ מִפִּי. הוּא הָיָה מְלֻכְלָךְ כֻּלּוֹ וְעָלוּב לְמַדַּי. יָדָיו פְּצוּעוֹת וְזָבוֹת דָּם. בְּגָדָיו מְכֻלְכָיִם בְּבֹץ וְסִיד, וּפָנָיו חִוְּרִים כְּעֵין הַגִּיר אֲשֶׁר בַּסֶּלַע.

– וְאַתָּה, חֲבִיבִי, מִסְכֵּן אַתָּה – אָמַר אֱלִיעֶזֶר וְצָחַק לְמַרְאֵה בְּגָדַי הַקְּרוּעִים וְהַפְּצָעִים אֲשֶׁר הִשְׁאִיר בִּי הַצּוּר.

– אִמָּא בְּוַדַּאי תִּנְזֹף בָּנוּ קָשׁוֹת – אָמַרְנוּ זֶה לָזֶה וְהָיִינוּ מוּכָנִים לְקַבֵּל עָלֵינוּ אֶת הַדִּין. אַך אֵין דָּבָר. מֻבְטַחְנִי שֶׁנְּכַפֵּר אֶת פְּנֵי הוֹרֵינוְּ לִכְשֶׁנַּרְאֶה לָהֶם אֶת הַשָּׁלָל הַנָּאֶה אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ עִמָּנוּ.

עֲיֵפִים וְכוֹשְׁלִים עָשִׂינוּ דַרְכֵּנוּ חֲזָרָה בְּמַעֲלֵה הָהָר וְנֶהֱנִים מִן הַשָּׁלָל אֲשֶׁר אִתָּנוּ. עוֹבְרִים וְשָׁבִים תָּמְהוּ לְמַרְאֵה הַפְּרָחִים הָרַעֲנַנִּים אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ. לִפְרָקִים נִגְּשָׁה אֵלֵינוּ גְּבֶרֶת מְפֻרְכֶּסֶת וּבִקְּשָׁה לִקְנוֹת מֵאִתָּנוּ אֶת אוֹצָרֵנוּ הַיָּקָר, אַךְ אָנוּ הֲשִֹיבוֹנוּ פָּנֶיהָ בְּגַאֲוָה כִּי לֹא נִמְכֹּר אוֹצָר זֶה אֲשֶׁר עָלָה לָנוּ בְּעָמָל כֹּה רָב.

גְּדוֹלָה הָיְתָה הַקִּנְאָה אֲשֶׁר קִנְּאוּ בָּנוּ חֲבֵרֵינוּ לְמַרְאֶה הָרַקָּפוֹת הַנָּאוֹת אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ. וְגָדוֹל הָיָה כַּעְסָם שֶׁל הוֹרֵינוּ בִּרְאוֹתָם אוֹתָנוּ קְרוּעִים, פְּצוּעִים וּמְלֻכְלָכִים, אַךְ אָנוּ פִּיַּסְנוּ אוֹתָם בְּרַקָּפוֹת מַרְהִיבוֹת־עַיִן וְנָחָה דַּעְתָּם. מִשֶּׁסִפַּרְנוּ לַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָנוּ – תָּמְהוּ כֻּלָּם לְעֹז־רוּחֵנוּ זֶה.

חֵלֶק מֵהַפְּרָחִים הִפְרַשְׁנוּ לְאָמוֹץ הַטּוֹב שֶׁלָּנוּ אֲשֶׁר הִנְחָנוּ בַּעֲצָתוֹ.

וְאַתֶּם, אִם רוֹצִים אַתֶּם לִזְכּוֹת בְּרַקָּפוֹת הַמַּקְדִּימוֹת לִפְרֹחַ כְּבָר בְּחָדְשֵׁי תִּשְׁרֵי־מַרְחֶשְׁוָן, סוּרוּ אֶל גֵּיא בֶּן־הִנֹּם, חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ בְּרָאשֵׁי הַצּוּקִים פִּרְחֵי רַקֶּפֶת חֲמוּדִים וְיָפִים. אַךְ זִכְרוּ וּדְעוּ: סַכָּנָה! זְהִירוּת, חַבְרַיָּה! אַל תְּסַכְּנוּ נַפְשְׁכֶם. רְאוּ, הִזְהַרְנוּכֶם!

שְׁבוּעַיִם לִפְנֵי הַטִיּוּל לְמוֹדִיעִין כְּבָר הָמָה בֵּית־הַסֵּפֶר מֵהִתְרַגְּשׁוּת. רָאשֵׁי הַמֵדַבְּרִים הָיוּ הַתַּלְמִידִים הַגְּדוֹלִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּבָר טִיְּלוּ לְמוֹדִיעִין בַּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה. “חֶבְרָה! אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם – מוֹדִיעַ רְפָאֵל – כִּי זוֹהִי דֶרֶךְ נוֹרָאָה! לְלֹא שְׁבִיל אוֹ דֶרֶךְ עָלֶיךָ לְהִשְׂתָּרֵךְ בֵּין הֶהָרִים, וְהַדֶרֶךְ אֲרֻכָּה”…“וְזוֹכְרִים אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר קָרָה לְאַבְרָהָם?” – מִתְעָרֵב מָרְדְּכַי. – אוֹ, כֵּן! – נַעֲנִים אֲחֵרִים – אַבְרָהָם זֶה מָעַד וְנָפַל בַּדֶּרֶךְ וְכִמְעַט נָקְעָה רַגְלוֹ. “וְאָנוּ הָיִינוּ נֶאֱלָצִים לָשֵׂאת אֶת הַגּוּשׁ הַזֶּה כָּל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ הַמְיַגַּעַת” – נֶאֱנַח יוֹאֵל לְזֵכֶר אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע.

– לֹא כְּדַאי לְטַיֵּל וּלְהִתְעַיֵּף בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה זוּ – אוֹמֶרֶת גַּם בְּרוּרִיָּה – הָיִינוּ נֶאֱלָצִים לָרוּץ כְּשֵׁדִים וּלְפַגֵּר בְּלִי הֶרֶף מֵאַחֲרֵי הַמּוֹרֶה אֶרֶךְ־הָרַגְלַיִם, שֶׁהָיָה מֵאִיץ בָּנוּ כָּל אַחַר הַצָהֳרַיִם שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם הַטִּיוּל. מִשֶׁרָצִינוּ לָנוּחַ קְצָת מִיָּד הָיָה הַלָּה שׁוֹרֵק וּמְפַקֵּד: קָדִימָה! הַזְּמָן קָצָר וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה!

– שְׁמָעוּנִי! – אוֹמֶרֶת רָחֵל – לוּ שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי, הֱיִיתֶם מִתְכּוֹנְנִים כֻּלְּכֶם לַדֶּרֶךְ. אַף אֲנִי, שֶׁכְּבָר הָיִיתִי שָׁם בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, הֶחְלַטְתִּי לָשׁוּב וְלָלֶכֶת לְמוֹדִיעִין. תָּאֲרוּ לָכֶם: עוֹבְרִים אַתֶּם בְּחֶבֶל־אֶרֶץ, שֶׁעוֹד לֹא הֱיִיתֶם בּוֹ מֵעוֹלָם, בִּסְבִיבָה הֲרָרִית! בְּאֶרֶץ גְּבָעוֹת וּסְלָעִים, וְעַל הַכֹּל: תִּרְאוּ צִמְחִיָּה, שֶׁלֹּא רְאִיתֶם עוֹד מִימֵכֶם!

דִּבְרֵי רָחֵל נִכְנְסוּ לְלִבֵּנוּ וְכֻלָּנוּ הֶחְלַטְנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּטִיּוּל זֶה. וְלַיּוֹם הַקָּבוּעַ נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ מִכָּל עֵבֶר הֲמוֹנֵי יְלָדִים. הָיָה זֶה בַּבֹּקֶר הַשְְׁכֵּם, בְּטֶרֶם תָּפוּג צִנַּת שַׁחֲרִית. עָמְדוּ הַיְלָדִים לְיַד בֵּית־הַסֵּפֶר וְשִׁנֵּיהֶם נוֹקְשׁוֹת מִקֹּר. הַכֹּל צִפּוּ בְּקֹצֶר־רוּחַ לְבוֹא הָאוֹטוֹ. הוּא לֹא אֵחַר לָבוֹא. חִישׁ מַהֵר עָלוּ בְּנֵי הַחַבְרַיָּה עַל הָאוֹטוֹ. תְּקִיעָה, תְּרוּעָה – וְהַגַּלְגַּלִּים הֵחֵלּוּ לְהִסְתּוֹבֵב לְקוֹל שִׁירַת הַיְלָדִים וְהוֹרָאוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אַחַת הָאִמָּהוֹת, הָרוֹדְפוֹת אַחַר הַמְּכוֹנִית, הַנָּסָה מְנוּסַת מְשׁוּבָה מֵעֲדַת הַהוֹרִים, שֶׁכִּתְּרוּ אוֹתָהּ מִכָּל צַד.

אָנוּ עוֹבְרִים בְּחִפָּזוֹן עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ. נְטִיָּה – וְהִנֵּה אָנוּ חוֹלְפִים עַל פְּנֵי לֹד. הִנֵּה כְּבָר הִגַּעְנוּ לְבֶן־שֶׁמֶן. אַף כָּאן אֵין אָנוּ מִתְעַכְּבִים. מְגַמָּתֵנוּ הָלְאָה־הָלְאָה. מְדַדָּה לָהּ הַמְּכוֹנִית לְלֹא דֶרֶךְ בֵּין סְלָעִים וְקוֹצִים, נוֹטָה לִרְגָעִים עַל צִדָּהָ כְּבַרְוָז זֶה הַכּוֹרֵע תַחַת עֹל הַשֻׁמָּן שֶׁלּוֹ. הִנֵּה שְׁלוּלִית מַיִם חוֹצָה אֶת הַדֶּרֶךְ. עַד כָּאן! מֵעַתָּה אֶרֶץ הֶהָרִים לְפָנֵינוּ וְעָלֵינוּ לְהַטְרִיחַ עַצְמֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ בְּרֶגֶל.

רוּחַ צְחוֹק וּמְשׁוּבָה הָיְתָה נְסוּכָה עָלֵינוּ עִם רֵאשִׁית צְעָדֵינוּ. הַמּוֹרֶה מַרְחִיב־הַצַּעַד הָלַךְ בְּרֹאשׁ וְאַחֲרָיו מִזְדַּנֶּבֶת כָּל הַחֲבוּרָה. בְּהַגִּיעֵנוּ לְחֹרֶשׁ־הָאֳרָנִים חָמַק שִׁמְשׁוֹן וְנֶעְלַם בֵּין הָעֵצִים, וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר יָצָא וּבְיָדוֹ אָרְנִיּוֹת – פִּטְרִיּוֹת עֲנָקִיּוֹת, שֶׁצִּדָּן הָאֶחָד, מִלְּמַעְלָה, חוּם־כֵּהֶה, וּמִלְּמַטָּה – צָהֹב־יְרַקְרַק. הַלָּלוּ – אָמַר הַמּוֹרֶה – טְעִימוֹת הֵן לְמַאֲכָל. יַלְדֵי בֶּן־שֶׁמֶן אוֹסְפִים אֶת הָאָרְנִיּוֹת בְּעוֹנַת הַחֹרֶף וְשוֹלְחִים אוֹתָן לִמְכִירָה בְּתֵל־אָבִיב. “הוֹי, מַה טְּעִימוֹת הֵן אָרְנִיּוֹת אֵלּוּ”! – אָמַר אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר לָמַד לִפְנֵי שָׁנָה בְּבֶן־שֶׁמֶן וְזָכָה לֶאֱכֹל שָׁם מִמַּאֲכַל־מְלָכִים זֶה.

גְּאֻלָּה הָיְתָה נְכוֹנָה לְוַתֵּר עַל הַטִּיּוּל וּבִלְבַד שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדָהּ לֶאֱסֹף מְלֹא הַתַּרְמִיל מִפִּטְרִיּוֹת אֵלּוּ, אֲבָל הַמּוֹרֶה הֵאִיץ בָּנוּ. “עוֹד הַיּוֹם בְּמוֹדִיעִין לַעֲמֹד!” – אָמַר בְּסִגְנוֹן הַתְּנָ"ךְ.

מִשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְאֵזוֹר הַסְּלָעִים וְהֶהָרִים – הִתְחִילָה רִיצָה וּקְפִיצָה לְכָל עֵבֶר. שִׁמְשׁוֹן עָלָה עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת, שֶׁמִּמֶּנָּה יוּכַל לְהַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה וְלִרְאוֹת אֶת מוֹדִיעִין הַנִּכְסָפָה. יוֹאֵל, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִקְטֹף רַקָּפוֹת נָאוֹת. כָּל הַיְלָדִים נָפוֹצוּ בִּמְשׁוּבָה אֶל כָּל עֵבֶר. נִשְׁאַר אַךְ הַמּוֹרֶה לְבַדּוֹ עַל פְּנֵי הַשְׁבִיל.

– הַבִּיטוּ־נָא וּרְאוּ אֵיזֶה צֶמַח נָאֶה מָצָאתִי! – קָרְאָה גְּאֻלָּה מִמְּרוֹם הַגִּבְעָה. יוֹאֵל, שֶׁיָּדוֹ לֹא זָזָה מִמַּעְדְּרוֹ, מִהֵר וְעָקַר אֶת הַצֶּמַח עַל פְּקַעְתּוֹ. “הוֹי, כַּמָּה עָדִין הוּא פֶּרַח לָבָן זֶה!” – קָרְאָה גְּאֻלָּה. – “רְאוּ מַה יָּפִים הֵם הָאַבְקָנִים הַצְּהֻבִּים” – קָרְאָה לֵאָה. – לֹא אַבְקָנִים הֵם אֵלֶּה – אָמַר הַמּוֹרֶה – כִּי־אִם עֱלִי, שֶׁהִתְפַּצֵּל לְכַמָּה חֲלָקִים. צֶמַח זֶה יָדוּעַ בִּשְׁמוֹ “כַּרְכֹּם הַחֹרֶף”. – וַאֲנִי כְּבָר מָצָאתִי רַקֶּפֶת! – קָרְאָה עַלִּיזָה מֵרָחוֹק. “מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאֹד!” – שָׁר לוֹ יוֹסְקֶה מִמֶּרְחַקִּים. הוּא הָיָה מְאֻשָּׁר! עָלָה בְּיָדוֹ לַעֲקֹר רַקֶּפֶת פּוֹרַחַת עַל פְּקַעְתָּהּ.

– אֶת זוּ אֲנִי מוּכָן לִשְׁתֹּל בַּבַּיִת – אוֹמֵר הוּא כְּשֶׁפָּנָיו קוֹרְנִים מֵאֹשֶׁר. גַּם נַרְקִיסֵי הָרִים גִּלּוּ הַיְלָדִים וְאַף בַּת־חֵן הַיָּפָה נִגְלְתָה לָרֹב לַבּוֹטַנָּאִים הַשַׁקְדָּנִים.

מִשְּׂמֹאל לְדֶרֶךְ־הַשְּׁבִיל חָרְשׁוּ עַרְבִים אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם. – הַבִּיטוּ־נָא! עַרְבִי זֶה – קָרְאָה לֵאָה – חוֹרֵשׁ כִּלְאַיִם, בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר יַחְדָּו! – כַּנִּרְאֶה עוֹבְדִים אֵלֶּה אֵינָם בְּקִיאִים בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה – מֵעִיר מֵאִיר. – וּרְאוּ־נָא – מֵעִיר הַמּוֹרֶה – אֶת צוּרַת הַמַּחֲרֵשָׁה שֶׁלָּהֶם! – הִסְתַּכַּלְנוּ וְרָאִינוּ וְהִנֵּה סָמוּךְ לַקַָרְקַע נוֹטָה הַמַּחֲרֵשָׁה בְּעִקּוּל כְּלַפֵּי מַטָּה וְדָרְבָן אָרֹךְ וְעָבֶה נִנְעָץ כְּדֶקֶר בָּאֲדָמָה. נִגְרֶרֶת הַמַּחֲרֵשָׁה אַחַר הַמּוֹשְׁכִים בָּהּ וְחוֹרֶצֶת חָרִיץ אָרֹךְ וְצַר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. הִנֵּה עוֹמֵד לוֹ סֶלַע לְמִכְשׁוֹל לַחוֹרֵשׁ; הַאֻמְנָם יַעֲקֹף הַפַּלָּח אֶת הָאֶבֶן? לֹא! הִנֵּה הוּא מֵרִים אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה הַקָּלָּה, וְאַחַר־כָּךְ הוּא נוֹעֵץ אוֹתָהּ שֵׁנִית מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסֶּלַע. וְעַכְשָׁו – אוֹמֵר הַמּוֹרֶה – מְבִינִים אַתֶּם מַדּוּעַ יֵש לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶרֶץ־הָרִים זוֹ בְּדֶקֶר בִּלְבָד?

בַּדֶּרֶךְ נִטְפַּל אֵלֵינוּ עַרְבִי אֶחָד. מְבַקֵּשׁ הוּא לִהְיוֹת לָנוּ לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ! – “הַלָּלוּ כְּבָר הֵרִיחוּ רֵיחַ שֶׁל בַּקְשִׁישׁ” – מֵעִיר הַמּוֹרֶה – מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה עוֹבְרִים בְּדֶרֶךְ זוֹ עַשְׂרוֹת טַיָּלִים מִכָּל חֶלְקֵי הָאָרֶץ וּפְנֵי כֻּלָּם לְמוֹדִיעִין; כָּאן יֵש אֵפוֹא הִזְדַּמְנוּת נָאָה לְיוֹשְׁבֵי הֶהָרִים לְהַרְוִיחַ מְעַט מִתַּיָּרִים אֵלֶּה. מְסַפְּקִים הֵם לָהֶם מַיִם בְּכֶסֶף, פֵּרוֹת שׁוֹנִים, מִינֵי עַתִּיקוֹת וְכוּ'.

מִשֶּׁעָלִינוּ לְגִבְעָה נִשָׂאָה, מִהַר מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ הֶחָדָשׁ שֶׁלָּנוּ לְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת בְּקִיאוּתוֹ בַּסְּבִיבָה. “הִנֵּה – אָמַר הַלָּה – רוֹאִים אַתֶּם חֹרְשָׁה עַל הָהָר? זוֹהִי עֶמָּאוּס, בּוֹאֲכָה יְרוּשָׁלָיִם. וְהִנֵּה שָׁם, הַרְחֵק, נִרְאֵית עוֹד חֹרְשָׁה”. “בְּוַדַּאי חֹרְשַׁת בֵּית מַחְסִיר הִיא זוֹ” – נִחֵש הַמּוֹרֶה. "אַי־נַעַם – הִסְכִּים הַפַּלָּח כְּשֶׁאֲרֶשֶׁת תִּמָּהוֹן נְסוּכָה עַל פָּנָיו לְמַרְאֵה בְּקִיאוּתוֹ שֶל זֶה הַזָּר. “וּמִנַּיִן לְךָ זֶה? – שָׁאַל מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ – הֲיֵשׁ בְּיָדְךָ חַרְטָה כִּלְכָל הַתַּיָּרִים”? – מוּבָן שֶׁיֵשׁ לִי – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיו. – “חַרְטָה זוֹ מַה פֵּרוּשָׁה?” שָׁאֲלָה עַלִּיזָה. הַמּוֹרֶה הֵשִׁיב, כִּי הָעַרְבִים מַעֲרִיצִים מְאֹד אֶת הָאֵירוֹפִּיִּים וְהַתַּיָּרִים, הַיּוֹדְעִים לִמְצֹא עַל נְקַלָּה כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם הוֹדוֹת לִנְיָר זֶה אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם – הַמַּפָּה – וַאֲשֶׁר עַל יָדָהּ נְהִירִים לָהֶם שְׁבִילֵי הֶהָרִים.

– וְהִנֵּה שָׁמָּה בֵּית־עוּר! – הוֹסִיף הָעַרְבִי לְהַרְאוֹת בְּקִיאוּתוֹ. – בֵּית־עוּר! הַיּוֹדְעִים אַתֶּם בֵּית־עוּר מַהִי? – פָּנָה הַמּוֹרֶה אֶל תַּלְמִידָיו – בֵּית־עוּר אֵינָהּ אֶלָּא בֵּית־חֹרוֹן.

– בֵּית־חֹרוֹן עֶלְיוֹן, בֵּית־חֹרוֹן תַּחְתּוֹן! הֵרִיעוּ הַיְלָדִים וְעֵינֵיהֶם נִשְׁתַּלְהֲבוּ. קִטְעֵי סִפּוּרִים וְאַגָּדוֹת צָפוּ וְעָלוּ בְּזִכְרוֹנָם. הֵן עַל־יַד בֵּית־חֹרוֹן זָרַק ה' אֲבָנִים כְּבֵדוֹת עַל רֹאשׁ אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וַיְהֻמֵּם… וּבִסְבִיבוֹת בֵּית־חֹרוֹן נִטְשׁוּ מִלְחָמוֹת כְּבֵדוֹת בֵּין הַמַּכַּבִּים וְאוֹיְבֵיהֶם! וְשָׁם הִנְחִילוּ בְּנֵי יְהוּדָה מַפָּלָה נוֹרָאָה לְקֶסְטִיּוּס־גַּלוּס נְצִיב רוֹמָא! רַק עַתָּה הִרְגִּישׁוּ הַיְלָדִים כִּי אֶל סְבִיבָה הִסְטוֹרִית הוֹבִילוּם רַגְלֵיהֶם.

סָגְרוּ עָלֵינוּ הֶהָרִים מֵעֲבָרִים. אֵדִים כְּחַלְחַלִּים עָטוּ אֶת הַכֹּל! אוּלָם אָנוּ בִּקַּשְׁנוּ לַחְדֹּר מִבַּעַד לַעֲרָפֶל וְלִרְאוֹת אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם נִגְלָה אֱלֹהִים לְפָנִים לַחוֹזִים וְלַנְּבִיאִים, אֶל הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם חָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, בָּהֶם פָּעֲלוּ וּבָהֶם גַּם מֵתוּ מוֹת גִּבּוֹרִים…

בִּרְאוֹת הָעַרְבִי אֶת סַקְרָנוּתֵנוּ הַהוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה, שׁוּב לֹא הִרְפָּה מֵאִתָּנוּ. עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל הֵעִיר אֶת תְּשׂוּמֶת לִבֵּנוּ: הִנֵּה מְעָרָה, הִנֵּה שְׂרִידִי גַת, וְהִנֵּה גַם שְׂרִידִי אַרְמְנוֹת וּבָתִּים.

מֵרָחוֹק הִזְדַּקְּרָה כִּפַּת־אֶבֶן לְבָנָה. – בּוֹאוּ וְנָסוּר אֶל שֵׁיךְ עַ’רְבַוִי – הִצִּיעַ הָעַרְבִי. סַרְנוּ אֶל הַמָּקוֹם. עַל צֶלַע הַגִּבְעָה, מִשְׂמֹאל לַדֶּרֶךְ, הִתְנוֹסֵס הַבִּנְיָן. זֶהוּ הַוִּילִי (הַקָּדוֹשׁ) אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ חוֹסֶה הַכְּפָר מִידִיָּה – הֵעִיר הַלָּה. עֵצִים עֲנָקִיִּים אֲכוּלֵי־מְסֹס וַאֲשֶׁר שֶׁן־הַזְמָן הֶעֱמִיקָה עִקְּבוֹתֶיהָ בַּגֶּזַע עָטְרוּ אֶת הַבִּנְיָן הָעַתִּיק אַף הוּא. אַלּוֹנִים כִּבְדֵי־גֶזַע, תְּאֵנָה הַתְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת בְּנֵס עַל שָׁרָשֶׁיהָ הַגְּלוּיִים, חֲרוּבִים עַתִּיקֵי יָמִים – אֵלֶּה הָיוּ שׁוֹמְרֵי הַקֶּבֶר.

עַל הָעֵצִים הָיוּ תְלוּיִים פֹּה וְשָׁם פְּתִילִים אֲדֻמִּים־כְּחֻלִּים. – פְּתִילִים צִבְעוֹנִים אֵלֶּה – הִסְבִּיר מוֹרֵה-הַדֶּרֶךְ – תֹּולִים כָּאן הָעַרְבִים כְּמִנְחָה לַקָדוֹשׁ הַשׁוֹכֵן כָּאן כָּבוֹד, לְמַעַן שַׁכֵּךְ חֲמָתוֹ לְבַל יִזְעַף עַל שׁוֹכְנֵי הַכְּפָר וְלֹא יַעֲנִישֵׁם.

נִכְנַסְנוּ לֶחָצֵר וְאַחַר גַּם לַחֶדֶר. הַכֹּל הָיָה כָּאן פָּתוּחַ. בַּחֶדֶר הָיוּ רַק מַחְצָלוֹת מִסְפָּר וּבְכוּכֵי הַכְּתָלִים הִזְדַּקְּרוּ מְנוֹרוֹת שֶׁמֶן – נֵר נְשָׁמָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ שׁוֹכֵן הֶעָפָר.

שְׂרִידֵי חֻרְבּוֹת הָיוּ פְּזוּרִים בְּכָל הַסְּבִיבָה. הָעַרְבִי הִתְיַצֵּב עַל אַחַת הָאֲבָנִים וּבְמֶתֶק לָשׁוֹן הֵחֵל לְהַרְצוֹת עַל מַהוּתָן שֶׁל חֻרְבּוֹת אֵלּוּ. בְּלִיל סִפּוּרִים עַל מִלְחָמוֹת בֵּין הַמַּכַּבִּים לְבֵין הָרוֹם (רוֹמָאִים) נִתְגַּבֵּב וְיָצָא מִפִּיו בְּתַעֲרֹבֶת מְשֻׁנָּה. אָנוּ לִבֵּנוּ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי דְבָרִים. אִישׁ־אִישׁ מֵאִתָּנוּ הָיָה הוֹגֶה אוֹתָהּ שָׁעָה בַּחַשְׁמוֹנָאִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר מִכָּאן יָצְאוּ וֶאֱמֶת חֲדָשָׁה בְּפִיהֶם, אֲשֶׁר הֵקִימוּ נִיר לָאֻמָּה הַדְּווּיָה וְהַמְפַרְפֶּרֶת בְּצִפָּרְנֵי הַטּוֹרֵף הַיְּוָנִי. “בְּמוֹתָם הֵם צִוּוּ לָנוּ אֶת הַחַיִּים!” – אָמַר אַבְרָהָם הַמּוֹרֶה. זֶה הַכֹּל! הֵבַנּוּ לִדְבָרָיו. לֹא עֵת דְּבָרִים הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה.

הֶחְלַטְנוּ לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ אֶל עֵבֶר הַקְּבָרִים. מֵעֵבֶר לַוַּדִי נִשְׁקַף כְּפָר מִידִיָּה הֶעָלוּב. אַבְרָהָם הַמּוֹרֶה הִסְבִּיר, שֶׁהוֹדוֹת לְכָךְ וְהוֹדוֹת לְמַפַּת מֵידְבָא זֻהָה בְּוַדָאוּת מְקוֹם הֻלֶּדֶת הַחַשְׁמוֹנָאִים. בְּקִרְבַת לֹד נִמְצָא בַּמַּפַָה רָשׁוּם מוֹדִיתָא – הִיא מוֹדִיעִין – מִמֶּנָּה יָצְאוּ הַמַּכַּבִּים. עַל קִבְרָם שֶׁל הַחַשְׁמוֹנָאִים הָיָה בָּנוּי עַמּוּד עֲנָקִי – מִגְדַּלּוֹר – שֶׁהָיָה נִשְׁקָף אֶל הַיָּם וְעָלָיו תְּמוּנַת אֳנִיָּה – סֵמֶל לִשְׁאִיפָתָם שֶׁל הַחַשְׁמוֹנָאִים לְכִבּוּשׁ הַיָּם, לְמוֹצָא אֶל עוֹלָמוֹת רְחוֹקִים.

אָנוּ קְרֵבִים וְהוֹלְכִים אֶל הַקְּבָרִים. בֵּין קִטְעֵי כּוֹתָרוֹת, שִׁבְרֵי עַמּוּדִים וּשְׂרִידֵי גִתּוֹת צוֹעֲדוֹת רַגְלֵינוּ. “הִנֵּה פְּסִיפָס” – מֵעִיר מֵאִיר, שֶׁגָּחַן וְהֵרִים מְכִתַּת עָפָר וְאֵלֶיהָ צְמוּדִים חֶלְקִיקֵי אֲבָנִים הַדְּבוּקִים זֶה לָזֶה. הָעַרְבִים שֶׁנִּתְלַקְּטוּ מִהֲרוּ לְהַצִיעַ לָנוּ מִסְּחוֹרָתָם – עַתִּיקוֹת, מַטְבֵּעוֹת וְכַדוֹמֶה, אַךְ אָנוּ לִבֵּנוּ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה. הַלֵּב הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד. מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא רָוְתָה אֲדָמָה זוֹ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים מִדָּמָם שֶׁל גִּבּוֹרֵינוּ?

– “וְהִנֵּה הַקְּבָרִים” – אוֹמֵר הַמּוֹרֶה וּמַצְבִּיע עַל שׁוּרַת בּוֹרוֹת הַחֲצוּבִים בַּסֶלַע, וַעֲלֵיהֶם מִכְסוֹת־אֲבָנִים מְרֻבָּעִים וּגְדוֹלִים.

– וְזֶה הַכֹּל? – תָּמְהוּ, הַיְלָדִים. וּמִנַּיִן כִּי אֵלֶּה הֵם בֶּאֱמֶת הַקְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים? פָּג הַקֶּסֶם לְמַרְאֵה הַחֻלִּין הַזֶּה. אֲחָדִים נִסּוּ בְּכָל זֹאת לְהִכָּנֵס אֶל הַמְּעָרוֹת. חֶדֶר רְחַב־יָדַיִם וּרְבָדִים רְחָבִים לְכָל קִיר! זֶה הָיָה הַכֹּל…

הַמּוֹרֶה רָאָה וְהֵבִין אֶת הַבָּעַת הָאַכְזָבָה, שֶׁנִּרְאֲתָה בִּפְנֵי הַיְלָדִים. הוּא הִרְגִּישׁ צֹרֶךְ לְעוֹדְדָם. אָסַף אֶת כָּל הַיְלָדִים בְּצִלָּהּ שֶׁל אַחַת הַמְעָרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהָיוּ פְּזוּרוֹת בַּסְּבִיבָה. כָּאן עַל הַמַּדְרֵגוֹת הָרְחָבוֹת הוֹשִׁיב אֶת קְהַל שׁוֹמְעָיו הָעֲיֵפִים וְהַמְאֻכְזָבִים וְאָמַר: לָנוּ, בְּעֶצֶם, לֹא חָשׁוּב הַדָּבָר אִם אֵלֶּה הֵם בֶּאֱמֶת קִבְרֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים, אַךְ בָּרוּר לָנוּ לְמַדַּי שֶׁכָּאן הוּא מְקוֹמָהּ שֶׁל מוֹדִיעִין – עִירָם שֶׁל הַחַשְׁמוֹנָאִים. מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר מִמֶּנוּ נִשְׁקֶפֶת יְרוּשָׁלָיִם, מִכָּאן הוּרַם נֵס הַמֶּרֶד, הַמֶּרֶד שֶׁהִקִּיף עַד מְהֵרָה אֶת כָּל הָאָרֶץ וְשִׁחְרְרָה מֵעֹל הֶעָרִיצִים הַזָּרִים. עַם יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ נוֹהֵג לְכַבֵּד אֶת מֵתָיו בְּמַצֵבוֹת מְפֹאָרוֹת, בִּבְגָדִים יְקָרִים וּבְמַזְכָּרוֹת בְּנוֹת־חֲלוֹף. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא צִוָּה לְקָבְרוֹ בְּבִגְדֵי לָבָן, בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן פְּשׁוּטִים, וּבְקֶבֶר רָגִיל לְלֹא קִשּׁוּטִים חִיצוֹנִיִּים. אָנוּ – הִמְשִׁיךְ הַדּוֹבֵר – נוֹהֲגִים לְהַצִּיב בְּלִבֵּנוּ מַזְכֶּרֶת נְצָחִים לַאֲנָשִׁים, שְׁהִשְׁאִירוּ לָהֶם זִכְרוֹן עוֹלָם בִּזְכוּת מַעֲשֵׂיהֶם הַגְּדוֹלִים בִּלְבָד. אָנוּ הָלַכְנוּ אֶל מוֹדִיעִין לֹא לִרְאוֹת קְבָרִים דּוֹמְמִים. מַטְּרָתֵנוּ הָיְתָה, בִּיְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ, לַהֲלֹךְ עַל אוֹתָהּ אֲדָמָה, שֶׁבָּה דָּרְכוּ הַמַּכַּבִּים, לְהִתְיַחֵד בֵּין הֶהָרִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר נָסְכוּ הוֹד וּגְבוּרָה בְּלֵב אַנְשֵׁי הַכְּפָר הָאֵלֶּה, וּמִמְּקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים אֵלּוּ לִשְׁאֹב עֹז וּבִטָּחוֹן בְּיָמִים קָשִׁים. אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי – סִיֵּם הַמּוֹרֶה אֶת דְּבָרָיו – הִנֵּה כְּבָר דָּרְכוּ רַגְלַי עַשְׂרוֹת פְּעָמִים עַל אֲדָמָה זוֹ וּבְכָל פַּעַם, בְּהִתְיַחֲדִי בֵּין הֶהָרִים וּבֵין הַחֻרְבּוֹת הָאֵלּוּ, אוֹפֵף אוֹתִי תָּמִיד הַבִּטָּחוֹן, כִּי יָבוֹא יוֹם וְנֵס הַמַּכַּבִּים יָשׁוּב וְיִתְנוֹסֵס עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּשׁוּב וְתִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל, הָעוֹבֵד אוֹתָהּ בֶּאֱמוּנָה.

כִּלָּה הַמּוֹרֶה אֶת דְּבָרָיו. יָרְדָה הַשְּׁתִיקָה עַל קְהַל הַקְּטַנִּים. נְעִירוֹת חֲמוֹרִים וּכְרוּזֵי הָרוֹכְלִים שֶׁל הָעַרְבִים הֶעִירוּנוּ מֵחֲלוֹמוֹתֵינוּ. נִסְתַּלֵּק מִכָּאן – קָרְאוּ הַיְלָדִים אֶל הַמּוֹרֶה וְעֵינֵיהֶם הָיוּ תְלוּיוֹת בּוֹ בְּבַקָּשַׁת אֵלֶם כִּי יְמַהֵר לְהֵעָנוֹת לָהֶם לְבַל יִתְחַלֵּל בֵּינְתַיִם רֶגֶשׁ הַקֹּדֶשׁ בְּלִבָּם.

קַמְנוּ לָלֶכֶת מִן הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הָיָה מָלֵא עַרְבִים. הֵעַפְנוּ עַיִן עוֹרֶגֶת אֶל שִׁקְתוֹת הָאֶבֶן הָרַבּוֹת, שְׂרִידֵי הַגִּתּוֹת וְהַבִּנְיָנִים, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב, וְעָקַרְנוּ רַגְלֵינוּ מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה כְּשֶׁיָּגוֹן אִלֵּם כּוֹסֵס בְּלִבֵּנוּ כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה.

בַּחֲזָרָה עָבַרְנּוּ לְאָרְכּוֹ שֶׁל וַדִי חֲבִיז. בִּמְקוֹם מִפְנֵה הַדֶּּרֶךְ אֶל עֵבֶר הַשְְּׁפֵלָה נִתְקַלְנוּ בִּבְרֵכַת מַיִם רְחָבָה וַעֲמֻקָּה. “אַף זֶהוּ שָׂרִיד לְאוֹתָם הַיָּמִים, שֶׁחַקְלָאוּת מְפֻתַּחַת הִטְבִּיעָה חוֹתָמָהּ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה” – הֵעִיר אַחַד הַיְּלָדִים.

– הִנֵּה מְעָרָה! – הִצְבִּיעָה גְאֻלָּה עַל אַחַד הַחוֹרִים הָרְחָבִים וְהַשְׁחוֹרִים, שְׁנִּרְאוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם. רַבִּים מִהֲרוּ אֶל עֵבֶר מְעָרָה זוֹ. הִיא הָיְתָה שְׁחוֹרָה כְּפֶחָם. אֲרֻכָּה הָיְתָה הַמְּעָרָה וְרַק פֶּתַח רָחָב אֶחָד הָיָה לָהּ. יוֹאֵל גִּלָּה עוֹד פֶּתַח שֵׁנִי שֶׁהָיָה קָטָן מִן הָרִאשׁוֹן וְגָבוֹהַּ מִמֶּנּוּ. “מְעָרָה זוֹ – סִפֵּר הַמּוֹרֶה – יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בָּהּ נִשְׂרְפוּ אֶלֶף הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לְחַלֵּל אֶת שַׁבַּתָּם”. – “הַאֱמֶת הַדָּבָר? – שָׁאֲלָה לֵאָה”. – וַדַּאי שֶׁלֹּא! אֵין סָפֵק כִּי מְעָרָה זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת מִקְלָט לָרוֹעִים. בְּלֵילֵי חֹרֶף הֵם מַדְלִיקִים בָּהּ מְדוּרוֹת, אֲשֶׁר עֲשָׁנָן הִשְׁחִיר כָּל־כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת אֶת קִירוֹת הַמְּעָרָה.

עִם דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב יָשַׁבְנוּ כָּאן לִסְעֹד לִבֵּנוֹ. הַזְּרִיזִים שֶׁבַּחֲבוּרָה עוֹד שָׁקְדוּ לְגַלּוֹת עַתִּיקוֹת אוֹ צְמָחִים. אֵלִיָּהוּ מָצָא מְעָרָה וְנִכְנַס בָּה, אוּלָם רֹב הַיְלָדִים הָיוּ נְתוּנִים לְהִרְהוּרִים עַל כָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם וְשׁוּב לֹא הִתְעַנְיְנוּ בְּתַגְלִיּוֹת חֲדָשׁוֹת.

מִכָּאן הָיְתָה הַדֶּרֶךְ חַדְגּוֹנִית. עֲיֵפוּת יָרְדָה עַל קְהַל הַטַיָּלִים. בְּקֹשִׁי רַב שֵׂרַכְנוּ דַרְכֵּנוּ בְּדֶרֶךְ־לֹא־דֶרֶךְ זוֹ וְעִם חֲשֵׁכָה הִגַּעְנוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים אֶל בֶּן־שֶׁמֶן. שָׁם חִכָּה לָנוּ הָאוֹטוֹ לְהַסִּיעֵנוּ הַבָּיְתָה.

בִּהְיוֹתִי בִּירוּשָׁלַיִם הָיִינוּ חוֹגְגִים אֶת ט"וּ בִּשְׁבָט בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הָיוּ יוֹצְאִים אָז יַלְדֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הָרַבִּים לִנְטִיעָה בְּצָהֳלָה וּבְקוֹל שִׁירָה. בְּכָל שָׁנָה הָיִינוּ בּוֹחֲרִים לָנוּ לִנְטִיעוֹתֵינוּ מָקוֹם חָדָשׁ וְחָשׂוּף, וְכָךְ הָיִינוּ מְיַעֲרִים לְאַט־לְאַט חֶלְקוֹת עִבְרִיּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם הַהוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית. אוּלָם אֲנִי לֹא מָצָאתִי קוֹרַת־רוּח בְּיִעוּר זֶה. מִי יוֹדֵעַ, אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי, מַה יִהְיֶה בְּסוֹפָם שֶׁל הָאִילָנוֹת שֶׁנָּטַעְנוּ? יִתָּכֵן, כִּי יֵעָקְרוּ בְּאַחַד הַיָּמִים כְּדֵי לִבְנוֹת בִּמְקוֹמָם בָּתִּים בַּעֲלֵי קוֹמוֹת רַבּוֹת. וּבְאַחַד הַיָּמִים אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: מוּטָב שֶׁאֶדְאַג לִכְפָרִי הַקָטָן, לְמוֹשַׁבְתִּי הַחֲבִיבָה, הַדַּלָּה בְּעֵצִים. מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁבִּכְפָרֵנוּ יִתְנוֹסְסוּ לְתִפְאָרָה עֵצִים מִזַּנִּים שׁוֹנִים. רִבּוּי עֵצִים יוֹסִיף חֵן לִסְבִיבָתֵנוּ הַחַדְגּוֹנִית.

מֵאָז קָבַעְתִּי לִי לְחֹקּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְחַג ט"וּ בִּשְׁבָט. יוֹם לִפְנֵי זֶה הָיִיתִי נֶחְפָּז אֶל תַּחֲנַת־הָרַכֶּבֶת וְעִם חֲשֵׁכָה עָמְדוּ רַגְלַי בַּתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה לִכְפָר מוֹשָבִי. כָּאן הָיְתָה מְחַכָּה לָנוּ עֲגָלָה שֶׁהַסִּיעַתְנוּ הַבָּיְתָה. לְמָחֳרַת אוֹתוֹ הַיוֹם הָיִיתִי עוֹזֵר לַמּוֹרִים בְּסִדּוּר הַשְׁתִילִים הָרַכִּים, חוֹפֵר אֶת הַבּוֹרוֹת, שׁוֹתֵל אֶת הָעֵצִים וְעוֹזֵר לַפְּעוּטִים, אֲשֶׁר הִתְקַשׁוּ בְּהִלְכוֹת שְׁתִילָה וְהָיוּ מְצִיקִים לְמוֹרָם, שֶׁיָּבוֹא לְעֶזְרָתָם. יָפִים הָיוּ אוֹתָם הָרְגָעִים. מְאֻשָּׁר הָיִיתִי עֵת רוּחַ קַלָּה הָיְתָה חוֹלֶפֶת וּמְלַטֶּפֶת אֶת פָּנַי הַמְשֻׁלְהָבִים מֵרֹב אֹשֶׁר וַעֲיֵפוּת. אוֹתָה שָׁעָה הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי שֻׁתָּף וּמַמְשִׁיךְ דַּרְכָּם שֶׁל הוֹרַי, כּוֹבְשֵׁי הַבִּצָה וְנוֹטְעֵי הָאֶקַּלִיפְּטוֹסִים בְּאֵזוֹר־קַדַּחַת זֶה. בְּגִיל הָיִיתִי קָרֵב אֶל הַזְקֵנִים וְקוֹרֵא בְאָזְנֵיהֶם אֶת הַפָּסוּק הַנָּאֶה: “וְנָתַתִּי עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח־תִּקְוָה”. הָיוּ הַזְּקֵנִים מְנִיעִים בְּרֹאשָׁם וְעַל פְּנֵיהֶם חֲרוּשֵׁי־הַתְּלָאָה מוֹפִיעָה בַּת־צְחוֹק, כְּאוֹמְרִים: “אַשְׁרֵי זִקְנוּתֵנוּ שֶׁזָכִינוּ לִרְאוֹת אֶת בָּנֵינוּ מַמְשִׁיכִים בָּעֲבוֹדָה, אוֹחֲזִים בַּמַּעְדֵּר הַהוֹלֵךְ וְנִשְׁמָט מִיָּדֵינוּ אָנוּ, הָרוֹעֲדוֹת מִזֹקֶן”.

“וְכִי תָבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם” ־ הָיוּ פּוֹצְחִים הַקְּטַנִּים בְּשִׁיר וְהַזְּקֵנִים אַחֲרֵיהֶם יַעֲנוּ וְדִמְעוֹת גִּיל בְּעֵינֵיהֶם.

כָּךְ הָיָה מִנְהָגִי מִיָּמִים יָמִימָה. אַךְ בְּאֶחָד מִימֵי ט"וּ בִּשְׁבָט הֻשְׁבְּתָה שִׂמְחָתִי זוֹ. יוֹם סַגְרִיר הָיָה אָז בִּירוּשָׁלַיִם. הַמּוֹרִים הֶחְלִיטוּ לְבַטֵּל אֶת הַחֲגִיגָה, שֶׁנוֹעַדָה לְמָחֳרָת. הָיָה בָּרוּר: אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁלְּיוֹם חַג הָאִילָנוֹת יִתְבַּהֲרוּ הַשָׁמַיִם. אַךְ אֲנִי, בֶּן הַשָּׁרוֹן, לָעַגְתִּי לָהֶם לְאַנְשֵּׁי יְרוּשָׁלַיִם, שׁוֹכְנֵי הֶהָרִים, הַיְרֵאִים מִפְּנֵי כָּל רוּחַ מְצוּיָה. בִּכְפָרִי – אָמַרְתִּי לָהֶם לַסַּפְקָנִים – תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם מָחָר וְאָנוּ נִטַּע עֵצִים – רָאֹה תִרְאוּ כִּי כִּדְבָרִי כֵּן יָקוּם.

הָלַכְתִּי אֵפוֹא לְעֵת עֶרֶב אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת, הַיּוֹרֶדֶת אֶל הָעֵמֶק לְמָטָּה. יָשַַׁבְתִּי בַּקָּרוֹן. בְּחִפָּזוֹן חָלְפוּ לְפָנַי בֵּיתָר, עִירוֹ שֶׁל בַּר־כּוֹכְבָא, הַר־טוּב, צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאֹל וְהִנֵּה גַם הֵצִיצָה אֵלַי מִבַּעַד לְעַרְפִלֵּי הָעֶרֶב חוּּלְדָה – זֶה יַעַר הֶרְצֶל הַמּוֹרִיק בְּלֶב הַשְׁמָמָה אֲשֶׁר מִסָּבִיב. הִגַּעְנוּ לְלֹד – הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית. כָּאן חִכִּיתִי לְבוֹאָהּ שֶׁל הָרַכֶּבֶת, אֲשֶׁר תַּעֲבִירֵנִי אֶל מוֹשַׁבְתִּי.

מֶזֶג הָאֲוִיר לֹא נִבָּא טוֹבוֹת. חַשְׁרַת עֲנָנִים כִּסְּתָה אֶת הַדָּרוֹם. עֲנָנִים כְּבֵדִים אֵלּוּ נִשְּׁאוּ אַט־אַט כְּאוֹמְרִים לִבְלֹעַ אֶת הַיְקוּם כֻּלּוֹ. לִבִּי נִבָּא לִי רָעוֹת. מִי יוֹדֵעַ – הִרהַרְתִּי – אִם לֹא יִתְקְפֵנִי הַגֶּשֶׁם בְְּעוֹדֶנִי בַּדֶּרֶךְ? הֲיְתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם לְמָחֳרָת? נָשָׂאתִי עֵינַי לַשָּׁמַיִם וּשְׂפָתַי לָחֲשׁוּ בִּדְמָמָה: “אָנָּא, עֲשֵׂה אֱלֹהִים, לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּם”.

הִגִּיעָה הָרַכֶּבֶת. בְּחִפָּזוֹן קָפַצְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לַקָּרוֹן. עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר שֶׁל נְסִיעָה וּלְעֵינַי הֶאֱפִירָה הַתַּחֲנָה – מְחוֹז חֶפְצִי. שֶׁקֶט אָיֹם שָׂרַר בַּכֹּל. אֵין כּוֹכָב נוֹגֵהַּ בַּמָּרוֹם, אֵין קַו־אוֹר הַבּוֹקֵעַ אֶת הַאֲפֵלָה. מִתּוֹךְ הָאֹפֶל בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן, שֶׁהִזְמִין אֶת מְתֵי מְעַט הַנּוֹסְעִים לַעֲלוֹת עַל הָעֲגָלָה. מִשֶּׁמָּלְאָה הָעֲגָלָה עָלָה גַּם ר' אַלְתֵּר הַזָּקֵן עַל דוּכָנוֹ כְּשֶׁהוּא נֶאֱנָח עֲמוּמוֹת. הוּא הֵאִיץ בְּסוּסָיו, שֶׁיִּזְדָּרְזוּ וְיִשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם. לֹא הִרְחַקְנוּ צְעָדִים מִסְפָּר וּבָרָק אָיֹם פִּלַּח אֶת הַשָׁמַיִם. יָם שֶׁל אֵשׁ הִשְׁתַּפֵּךְ בְּקַו עֲקַלָּתוֹן עַל פְּנֵי הָרָקִיעַ. הֲמוֹנֵי רָצֵי אֵשׁ נִתְקוּ מִמֶּנּוּ לַצְּדָדִים, נִתְּקוּ וְיִתְפַּלְּגוּ לְאַלְפֵי סִילוֹנוֹת שֶׁל אוֹר, הָפְכוּ תֵּבֵל לְיָם דִּינוּר…מִיָּד אַחֲרֵי זֶה נְדַּרְדֵּר הָרַעַם וְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל עֹז כְּאִלּוּ אָמַר לְמַעֲכֵנוּ תַּחְתָּיו, אוֹתָנוּ הַמְּעִזִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּלַיִל זֶה אֲשֶׁר בּוֹ נִתְּנָה הַשְּׁלִיטָה רַק לָרוּחַ וּלְעוֹשֵׂי דְבָרוֹ.

– רַבּוֹתַי! – קָרָא הָעֶגְלוֹן אֶל תּוֹךְ הָעֲגָלָה, כְּשֶׁקּוֹלוֹ הַזָּקֵן רוֹעֵד וְרָווּי פְּחָדִים – עוֹד מְעַט קָט וְיֵרֵד גֶּשֶׁם אָיֹם. סָפֵק הוּא אִם נִזְכֶּה לְהִתְחַמֵּם עוֹד הַלַּיְלָה לְיַד הָאָח בְּבֵיתֵנוּ אֲשֶׁר בַּכְּפָר.

– יְהֵא ה' עִמָּנוּ וְהוּא יַעַזְרֵנוּ – מִלְמֵל זָקֵן אֶחָד מֵהַנּוֹסְעִים.

עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְגֶשֶׁם אָיֹם נִתַּךְ אָרְצָה. טִפּוֹתָיו נָפְלוּ בְּכָל כָּבְדָּן עַל פְּנֵי יְרִיעוֹת הָעֲגָלָה וְחָדְרוּ פְּנִימָה. לַשָּׁוְא חִפַּשְׂנוּ לָנוּ מִפְלָט בֵּין כְּלוֹנְסָאוֹת הַכִּלָּה. הָרוּחַ פָּרְצָה בְּעִקְּבוֹת הַגֶּשֶׁם וְקָרְעָה אֶת הַכֹּל. זַעֲקַת־פְּחָדִים נִתְמַלְּטָה מִפַּעַם לְפַעַם מִפִּי אַחַד הַנֹּוֹסְעִים.

הָעֶגְלוֹן נִסָּה לְזָרֵז אֶת סוּסָיו, אֲשֶׁר גַּם הֵם כְּאִלּוּ בֶּהָלָה אֲחָזָתַם לְמַרְאֵה אֵימֵי הַלַּיְלָה, אַךְ לַשָּׁוְא. הַלָּלוּ שָׁקְעוּ בַּבֹּץ לְלֹא צֵאת מִמֶּנּוּ. הַזָּקֵן הִדְלִיק פַּנָּס וְנִסָּה לָלֶכֶת לִפְנֵי הַסוּסִים לָתוּר לָהֶם מָקוֹם נוֹחַ לְמִדְרַךְ כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם. הַמִּסְכֵּן! הוּא אַךְ הֵרִים רַגְלוֹ וּכְבָר שָׁקַע כֻּלּוֹ לְתוֹךְ מַהֲמֹרָה. בְּקֹשִׁי חִלְּצוּהוּ מִן הַבֹּץ הֶעָמֹק וְהֶחֱזִירוּהוּ לִמְקוֹמוֹ.

שׁוּב נִשְׁנָה הַנִּסָּיוֹן: הָעֶגְלוֹן דָּפַק בְּסוּסָיו – הָרוּחַ הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת, הַבָּרָק הַמְסַנְוֵר הִגְבִּירוּ אֶת כֹּחָם וּלְפֶתַע נֶעֱקְרוּ מִמְּקוֹמָם וְהִסִּיעוּ אֶת הָעֲגָלָה כִּבְרַת דֶּרֶךְ. וְהַגֶּשֶׁם הָלַךְ וְגָבַר. כָּל הַנּוֹסְעִים נִרְטְבוּ עַד עוֹר בְּשָׂרָם. יָשַׁבְתִּי עַל מְקוֹמִי, רוֹעֵד בְּכָל אֵבְרֵי גוּפִי וּמֹחִי רֵיק מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַק רַעְיוֹן אֶחָד נִתְקַע בּוֹ: הוֹי, כַּמָּה יִלְעֲגוּ לִי חֲבֵרַי הָעִירוֹנִים לִכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר קָרָנִי.

בִּכְבֵדוּת וּבְדֵי עָמָל מָשְׁכוּ הַסּוּסִים בָּעֲגָלָה. לִפְרָקִים עָמְדוּ לָפוּשׁ מְעַט, אַךְ מִיָּד יָרַד עֲלֵיהֶם שׁוֹטוֹ שֶׁל ר' אַלְתֵּר אֲשֶׁר נִדְמָה כְּאִלּוּ שָׁבוּ אֵלָיו כֹּחוֹת נְעוּרָיו.

– הֲלֹא תִתֵּן לְסוּסֶיךָ הָעֲיֵפִים לָנוּחַ מְעַט – אָמְרָה אֶל הָעֶגְלוֹן אַחַת הַנּוֹסְעוֹת.

– לֹא! – עָנָה הָעֶגְלוֹן בְּזַעַף. – דְּעוּ כִּי אִם אֶתֵּן מָנוֹח לַסּוּסִים, וְלוּ גַם לְרֶגַע קָט, עֲתִידִים הֵם לִשְׁקֹעַ בְּבֹץ זֶה עַד לְבִטְנָם וְאָז נִצְטָרֵךְ לָלוּן בְּלַיִל זֶה בְּתוֹךְ הַבִּצָה הַמַּמְאֶרֶת אֲשֶׁר בִּסְבִיבָה זוֹ.

כַּמָּה אָרְכָה הַנְּסִיעָה לֹא יָדַעְנוּ. אוּלַי שָׁעָה וְאוּלַי שְׁעָתַיִם. וּפִתְאֹם – נִשְׁמַע קוֹל חֲרִיקָה. הָעֲגָלָה עָמְדָה לְפֶתַע לְלֹא זוּז. לֹא הוֹעִילוּ צַעֲקוֹתָיו שֶׁל ר' אַלְתֵּר עַל הַסּוּסִים, לַשָׁוְא הָיוּ זֵרוּזָיו. הַנּוֹסְעִים כְּאִלּוּ נֵעוֹרוּ מִשֵׁנָה מוּזָרָה וְזֶה לָזֶה שׁוֹאֲלִים: מַה קָּרָה? ר' אַלְתֵּר וְאַחַד הַנּוֹסְעִים עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ יָרְדוּ מִן הָעֲגָלָה. הַצָּעִיר, אַךְ דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע – וְהִנֵּה הֵחֵל לִשְׁקֹעַ. ר' אַלְתֵּר הִשְׂתָּרֵךְ בְּקֹשִׁי מִסָּבִיב לָעֲגָלָה, הוּא נִסָּה לְהָאִיר אֶת הַסְּבִיבָה בְּפַנָּסוֹ הֶעָלוּב, בָּדַק וּבָלַשׁ וּלְבַסּוֹף חָזַר וְהוֹדִיעַ בַּאֲנָחָה: הָעֲגָלָה שָׁקְעָה, הַיְצוּל נִשְׁבַּר, וְהֲסּוּסִים אַף הֵם שָׁקְעוּ וְאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לָזוּז מִן הַמָקוֹם.

– וְהֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים? – שָׁאַל אַחַד הַנּוֹסְעִים.

– רַק אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ. – עָנָה הָעֶגְלוֹן. – חֹשֶׁךְ מִצְרַיִם מִסָּבִיב. אֵין לִי כָּל אֶפְשָׁרוּת לָדַעַת הֵיכָן אָנוּ. בָּרוּר לִי כִּי תָעִינוּ מִן הֲדֶּרֶךְ.

– הָרְחוֹקִים אָנוּ מִן הַתַּחֲנָה? – שָׁאֲלָה נוֹסַעַת אַחַת.

– גַּם עַל כָּךְ לֹא אוּכַל לַעֲנוֹת – הֵשִׁיב ר' אַלְתֵּר, שֶׁבֵּינְתַיִם חָזַר וְהִתְיַשֵּׁב עַל דּוּכָנוֹ.

בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה קָרַבְתִּי אֵלָיו, רָצִיתִי לְהִסְתַּכֵּל לְאוֹרוֹ שֶׁל הַפַּנָּס בְּפָנָיו שֶׁל הָעֶגְלוֹן, אֲשֶׁר שְׁנוֹת הַנְּסִיעָה בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ חָרְשׁוּ קְמָטִים עֲמֻקִּים בְּפָנָיו וְאֲשֶׁר זֶהוּ לוֹ הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁאִבֵּד דַּרְכּוֹ וְדַוְקָא בִּסְבִיבָה, שֶׁיְּדָעָהּ כֹּה יָפֶה זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים. ר' אַלְתֵּר, לָחַשְׁתִּי לוֹ, עוּצָה עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת? דּוֹמֶה כְּאִלּוּ דְּבָרַי אֵלֶּה עוֹרְרוּהוּ מִקִּפְאוֹנוֹ. – רַבּוֹתַי, – אָמַר הָעֶגְלוֹן – רַק עֵצָה אַחַת בְּיָדִי. הַסּוּסִים לֹא יוּכְלוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָזִיז אֶת הָעֲגָלָה, אֲנִי אַתִּיר אֵפוֹא אֶת אַחַד הַסּוּסִים וְאֶרְכַּב עָלָיו אֶל עֵבֶר הַמּוֹשָׁבָה. תִּקְוָתִי חֲזָקָה, שֶׁחוּשׁוֹ הַטִּבְעִי שֶׁל הַסּוּס וְנִסְיוֹנִי הָרַב הֵם הֵם שֶׁיַּעַמְדוּ לָנוּ לִמְצֹא דֶרֶךְ לַמּוֹשָׁבָה. אִם אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לַמּוֹשָׁבָה – הֲרֵי מִיָּד אַזְעִיק אֶת הַשּׁוֹמְרִים וְאֶת כָּל הַגְּבָרִים לְעֶזְרַתְכֶם. אַךְ אִם לֹא אַגִּיעַ לַמּוֹשָׁבָה – הִמְשִׁיךְ הָעֶגְלוֹן בַּאֲנָחָה, – וְאִם נִגְזְרָה גְזֵרָה, שֶׁלֹא אָבוֹא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל וְאֶמְצָא מוֹתִי בֵּין גַּלֵּי הַוַּדִים הַזּוֹעֲפִים אוֹ אֶפֹּל אֶל אַחַת הַמַּהְמֹרוֹת – הֲלֹא תִזְכְּרוּנִי, אַחַי, וְתִפְקְדוּ אֶת בְּנֵי־בֵּיתִי לְשָׁלוֹם וּתְסַפְּרוּ לָהֶם כִּי מֵת אֲבִיהֶם עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בְּחָרְפוֹ נַפְשׁוֹ לְהָצִיל אֲנָשִׁים מִמָּוֶת. דְּבָרָיו אֵלֶּה הֵטִילוּ סְעָרָה בְּקֶרֶב הַנּוֹסְעִים. אֵי שָׁם נִשְׁמְעָה יְלָלָה כְּבוּשָׁה. אַל תִּסַּע, ר' אַלְתֵּר, – יִבְּבָה אַחַת הַנָּשִׁים. – אִם נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה –מוּטָב שֶׁנָּמוּת כֻּלָּנוּ יָחַד!

– הַסִּי פְּתַיָּה! – הִרְעִים בְּקוֹלוֹ צָעִיר אֶחָד – הַמְּתָאֶרֶת אַתְּ לְעַצְמֵךְ כִּי בֶּאֱמֶת חָפֵץ אֵל לַהֲמִיתֵנוּ בְּשִׁטָּפוֹן? מֻבְטַחְנִי כִּי בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל ר' אַלְתֵּר, הַיּוֹדֵעַ יָפֶה אֶת שְׁבִילֵי הַמָּקוֹם, תָּקוּם לָנוּ תְּשׁוּעָה וְעוֹד מָחָר תִּזְכִּי לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי בֵּיתֵךְ וְלִבָּם שָׂמֵחַ וְצוֹהֵל לְהַצָּלּתֵךְ.

לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת מְרֻבָּה הֻחְלַט כִּי ר' אַלְתֵּר יִרְכַּב עַל אַחַד הַסּוּסִים לְהָחִישׁ עֶזְרָה.

בְּדֵי עָמָל הִתַּרְנוּ אֶת אַחַד הַסּוּסִים וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל עָלָה הָעֶגְלוֹן עַל הַסּוּס, כְּשֶׁהוּא מִתְרַחֵק מֵעִמָּנוּ וּבוֹסֵס בִּיוֵן הַמְּצוּלָה הָאֲדֻמָּה. עַתָּה גָבְרָה הַבְּדִידוּת שִׁבְעָתָיִם. אִישׁ־אִישׁ מֵאִתָּנוּ הִתְיַחֵד עִם הִרְהוּרָיו וְעִם פַּחְדּוֹ. שְׁתִיקָה זוֹ נִמְשְׁכָה כַּמָּה דַקּוֹת. לְפֶתַע בָּקַע קוֹלָה שֶׁל צִפּוֹרָה הַצְּעִירָה מִן הַדְּמָמָה. חַבְרַיָּה, אָמְרָה זוֹ בְּקוֹל מָלֵא אוֹנִים, הֲלֹא נָשִׁיר מְעַט לְמַעַן הָפֵג אֶת יְגוֹנֵנוּ! נַעֲנוּ לָהּ מִיַּרְכְּתֵי הָעֲגָלָה קוֹלוֹת מִסְפָּר וְשִׁירָה־בְּכִיָּה פָּרְצָה מִפִּי קְבוּצַת הַנּוֹסְעִים. תְּחִלָּה שַׁרְנוּ בְּמַקְהֵלָה. אַחַר הֵחֵל אִישׁ־אִישׁ מֵאִתָּנוּ שָׁר כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ. יֵשׁ וְהָיוּ הַקּוֹלוֹת מִתְמַזְּגִים וְשִׁירַת “עַם יִשְׂרָאֵל חַי” בָּקְעָה וְנִשְּׂאָה עִם הָרוּחַ אֶל מֶרְחֲבֵי הַלָּיְלָה. הַגֶּשֶׁם הָלַךְ וְגָבַר. נְטָפִים עָבִים וּכְבֵדִים נָזְלוּ וְחָדְרוּ אֶל הָעֲגָלָה פְּנִימָה, הִרְטִיבוּ אֶת הַנּוֹסְעִים. אַךְ אָנוּ בִּתְשׁוּבָה לְכָךְ הִגְבַּרְנוּ אֶת צַעֲקָתֵנוּ־שִׁירָתֵנוּ…

– חַבְרַיָּה, – קָרְאָה לְפֶתַע אַחַת הַנּוֹסְעוֹת, אֲשֶׁר לִבָּה לֹא הָלַךְ עִם הַשָּׁרִים – רַעַשׁ מְשֻׁנֶּה שׁוֹמַעַת אֲנִי בַּסְּבִיבָה!

בִּן רֶגַע הָשְׁלַךְ הָס. הַכֹּל הִטּוּ אָזְנֵיהֶם אֶל הַקּוֹל הֶעָמוּם הַמִּתְגַּלְגֵּל וְקָרֵב מִמֶּרְחַקִּים. הָרַעַשׁ נִבָּא רָעוֹת… שֶׁמָּא רַכֶּבֶת הִיא זוֹ הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת עַל הַפַּסִּים – הִבִּיעַ מִישֶׁהוּ אֶת הַשְׁעָרָתוֹ.

– אִם אָמְנָם כִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא, מַדּוּעַ לֹא נִרְאִים אוֹרוֹת הַקַּטָּר? – הִקְשָׁה אַחַד הַנּוֹסְעִים.

זְמַן־מָה יָשַׁבְנוּ כֻּלָּנוּ רוֹעֲדִים וְדוֹמְמִים, מְאַמְּצִים כָּל חוּשֵׁינוּ לְהַבְחִין בְּשָׁאוֹן מוּזָר זֶה. לֹא אֵדַע כַּמָּה זְמָן נִמְשְׁכָה שְׁתִיקָתֵנוּ זוֹ. פִּתְאֹם עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל אַחַד הַבַּחוּרִים לָרֶדֶת מֵהָעֲגָלָה. לְתִמְהוֹנוֹ שָׁקְעָה הָרֶגֶל עַד קַרְסֻלָּה בַּמָּיִם. הַלָּה מִהַר לְהָשִׁיב אֶת רַגְלוֹ שֶׁנִּרְטְבָה כַּהֲלָכָה. – רַבּוֹתַי, – קָרָא בַּחֲרָדָה – הֲרֵינוּ מֻקָּפִים מַיִם זוֹרְמִים, הָאוֹפְפִים אוֹתָנוּ מִכָּל עֵבֶר.

– שְׁמָעוּנִי – אָמַר בַּחֲרָדָה אַחַד הַנּוֹסְעִים – שֶׁמָּא שְָאוֹן עָמוּם זֶה וּמַיִם אֵלּוּ הַגּוֹאִים מִן הֶהָרִים הֵם בָּאִים? – אוֹי לִי – קָרָא אַחַד הָאִכָּרִים – חוֹשֵׁשְׁנִי, כִּי קְרוֹבִים אָנוּ מְאֹד אֶל הַוַּדִי הָאָיֹם הַמִּתְמַלֵּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים מַיִם הַזּוֹרְמִים מִן הֶהָרִים, וְאוֹי אוֹי לוֹ לָאִישׁ הַנִּמְצָא בִּסְבִיבָתוֹ. סָחוֹף יִסְחֲפוּהוּ גַּלֵּי הַוַּדִי הַסּוֹאֲנִים הַרְחֵק־הַרְחֵק.

– הַצִּילוּ! – הִתְחִילָה צֹוַחַת וּמְצַעֶקֶת אַחַת הַנָּשִׁים לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים.

– הַצִּילוּ! – הִתְחִילוּ צוֹעֲקִים בְּיֵאוּשׁ אַף יֶתֶר הָאֲנָשִׁים. הָרַעְיוֹן כִּי חַשְׁרַת מַיִם מִתְקָרֶבֶת מִן הֶהָרִים וְכִי קָרוֹב קִצֵּנוּ הֵבִיאָה עַל כֻּלָּנוּ פַּחַד לֹא יְשֹׁעַר. לְנֶגֶד עֵינַי קָמָה בְּכָל אֵימֶיהָ תְּמוּנַת הָעֲגָלָה הַנִּגְרֶפֶת עִם נַחְשׁוֹלֵי הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, רָאִיתִי כֵּיצַד נִגְרָפִים אֲנָשֵׁינוּ מִן הָעֲגָלָה וְנִשָׁאִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּשֶׁקּוֹל קְרִיאָתָם לְהַצִּילָם הוֹלֵךְ וְגֹוֵעַ בְּמֶרְחֲבֵי הַמַּיִם הַשׁוֹאֲנִים…

וּבְעֶצֶם הָרְגָעִים הָאֲיֻמִּים הַלָּלוּ פָּרְצָה מִלֵּב כֻּלָּנוּ שִׁירַת “הַתִּקְוָה”. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַשִּׁירָה הַהִיא. דּוֹמֶה כִּי שִׁירָה זוֹ עוֹדֶנָּה מִתְנַגֶּנֶת כַּיּוֹם בְּאָזְנָי… הַמַּיִם, הַגֶּשֶׁם, הָרוּחַ – כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הַזּוֹעֲמִים אַף הֵם נִצְטָרְפוּ לְשִׁירָה אֲדִּירָה זוֹ, אֲשֶׁר פָּרְצָה מֵעִמְקֵי חָזֵנוּ. צָעַקְנוּ בְּקוֹל לֹא קוֹלֵנוּ. הָיְתָה זוֹ צְעָקָה אֲשֶׁר נִבְצַר מֵאִתָּנוּ לְהָבִין כֵּיצַד עָלָה הַדָּבָר בִּיְדֵי בֶּן־אָדָם לְהַבִּיעָהּ בְּקוֹל אַדִּיר כָּזֶה.

הֶהָיָה זֶה הַהֵד אֲשֶׁר נַעֲנָה לָנוּ? חֲזוֹן־תַּעְתּוּעִים? אוּלָם עֻבְדָּה הִיא כִּי מִמֶּרְחַקִּים נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת, תְּשׁוּבוֹת, קִטְעֵי צְעָקוֹת.

– הַבִּיטוּ־נָא! – צָוַח אֶחָד בְּקוֹל מְשֻׁנֶּה – אוֹרוֹת תּוֹעִים מִסְתַּחְרְרִים סְבִיבֵנוּ.

– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! שֶמָּא רוּחוֹת הַשָׂטָן הֵם אֵלּוּ אֲשֶׁר בָּאוּ לְמָשְׁכֵנוּ בְּרִשְׁתָּם? – בָּכְתָה אַחַת הַנָּשִׁים מִנְּשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם.

– הֲלֹא תַקְשִׁיבוּ שָׁם, הָאֲנָשִׁים! – צָעַקְתִּי אַף אֲנִי לְתוֹךְ הָאֲפֵלָה – יְהוּדִים, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם כִּי קָרְבָה יְשׁוּעָתֵנוּ. אֲנָשִׁים הֵם אֵלּוּ, פַּנָּסִים בִּידֵיהֶם, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת שַׁעֲטַת סוּסֵיהֶם?

– קָרְבָה יְשׁוּעָתֵנוּ – קָרְאוּ כַּמָּה קוֹלוֹת בָּאֹפֶל – אֵלֶּה הֵם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִן הַכְּפָר לְחַפְּשֵׂנוּ.

– ר' אַלְתֵּר הַגִּבּוֹר הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ אֶל הַמּוֹשָׁבָה וּלְהוֹדִיעַ עַל מְצוּקָתֵנוּ – שָׂמְחוּ הַנּוֹסְעִים וְשָׂחוּ זֶה לָזֶה מֵהִרְהוּרֵיהֶם.

– הַגְבִּירוּ קוֹלְכֶם לְמַעַן יִשְׁמְעוּ מַצִּילֵינוּ וְיָחוּשׁוּ לְעֶזְרָתֵנוּ! – נִשְׁמַע קוֹל מְפַקֵּד בָּאֲפֵלָה. בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵינוּ הִתְחַלְנוּ לִצְעֹק לְעֵבֶר הַמְּאוֹרוֹת. הָאֲנָשִׁים מֵעֵבֶר מִזֶּה שָׁמְעוּ, כַּנִּרְאֶה, אֶת קוֹלֵנוּ. הֵם קְרֵבִים וְהוֹלְכִים! – קָרָאנוּ זֶה לָזֶה בְּשִׂמְחָה.

הָרוֹכְבִים קָרְבוּ אֶל הָעֲגָלָה. מִפִּיהֶם נוֹדַע לָנוּ כִּי אָכֵן הִצְלִיחַ ר' אַלְתֵּר לְהַגִּיעַ אֶל הַכְּפָר כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ. מִיָּד נִזְעֲקוּ כָּל הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָר לְהַצָּלָתֵנוּ.

– זֶה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת תּוֹעִים אָנוּ בְּחֶשְׁכַת הַלַיִל וּמְחַפְּשִׂים אֶתְכֶם. לוּלֵא קוֹלְכֶם אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת מְקוֹמְכֶם מִי יוֹדֵעַ אִם הָיִינוּ מוֹצְאִים אֶתְכֶם.

– אָכֵן! – קָרְאָה אַחַת הַנּוֹסְעוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְכִי גַּם יַחַד – גָּדוֹל כֹּחָה שֶׁל “הַתִּקְוָה”.

מִיָּד נִרְתְּמוּ כַּמָּה סוּסִים לָעֲגָלָה וּבְכֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים שֶׁל אָדָם וּבְהֵמָה הוּצְאָה הָעֲגָלָה מִן הַבֹּץ. בֵּינְתַיִם הוֹסִיפוּ לָבוֹא אֲנָשִׁים מִכֹּל עֵבֶר. אֵלֶּה הָיוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר אֲשֶׁר נָפוֹצוּ לְבַקֵּשׁ אֶת עִקְּבוֹתֵינוּ. אַחַד הָרוֹכְבִים נִגַּשׁ לִבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹם וּמִיָּד שָׁב אָחוּז חַלְחָלָה. הוּא סִפֵּר כִּי הַוַּדִי הַזוֹרֵם לֹא הַרְחֵק מִכָּאן גָּאָה וְעָבַר עַל גְּדוֹתָיו וְאֵין לַעֲבֹר אוֹתוֹ.

– הוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל הַצָּלַתְכֶם – הוֹסִיף וְאָמַר רוֹכֵב שֵׁנִי. – אִלּוּ הִתְקַדַּמְתֶּם בְּלַיִל זֶה רַק צְעָדִים מִסְפָּר אֶל עֵבֶר הַוַּדִי, וַדַּאי שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא רַק אֶת גּוּפוֹתֵיכֶם הַנִּשָׂאוֹת אֶל עֵבֶר הַיָּם…

– בְּרֹב עָמָל עָלִינוּ עַל הַדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה. הַגֶּשֶׁם חָדַל. מֵעֵבֶר הַוַּדִי הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ קוֹלוֹת רַבִּים נִתְבָּרֵר כִּי הַלָּלוּ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים הֵם אֲשֶׁר בָּאוּ מֵהַכְּפָר. הֵם בָּאוּ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁלֹּא נָהִין לַעֲבֹר אֶת הַוַּדִי וְכִי טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַחֲזֹר אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.

חָזַרְנוּ עִם שַׁחַר לַתַּחֲנָה. כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ וְהַמַּיִם שָׁפְלוּ הָלַכְתִּי בְּרֶגֶל אֶל כְּפָר מוֹשָׁבִי. בַּעֲקִיפִים מְרֻבִּים, בִּשְׂחִיָּה וּבְעָמָל רַב הִגַּעְתִּי אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֶל בֵּית הוֹרַי כְּשֶׁאֲנִי קְרוּעַ־בְּגָדִים, מְלֻכְלָךְ וְרָטֹב. הוֹרַי שָׂמְחוּ. לְבוֹאִי. מִיָּד נָפַלְתִּי עַל מַצָּעִי וְנִרְדַּמְתִּי.

רַק לְמָחֳרַת ט“וּ בִּשְׁבָט קַמְתִּי מִמִּטָּתִי וּבְלִבִּי יָגוֹן כּוֹסֵס עַל כָֹּל אֲשֶׁר קָרָנִי. גָּדוֹל הָיָה צַעֲרִי בְּיוֹתֵר עַל יוֹם חַגִּי אֲשֶׁר נִשְׁבַּת – עַל ט”וּ בִּשְׁבָט אֲשֶׁר לֹא נָטַעְתִּי בּוֹ עֵצִים.

יוֹם לְאַחַר זֶה שַׁבְתִּי אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ יְרוּשָׁלַיְמָה לְלִמּוּדַי. אוֹתָהּ שָׁנָה לֹא נָטַעְתִּי עֵצִים בִּכְפָרִי.

(לַיְלָה בְּמִדְבַּר יְהוּדָה)

בּוֹטַנָּאִים שִׁגְעוֹן רְדִיפָה לָהֶם – רְדִיפָה אַחֲרֵי צְמָחִים נְדִירִים. סַפֵּר לוֹ לְבוֹטַנַּאי, כִּי רָאִיתָ צֶמַח פְּלוֹנִי בְּאַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַת הַפְּחָתִים – מִיָּד נוֹטֵל הוּא אֶת תַּרְמִילוֹ וּמַכְבְּשׁוֹ, גּוֹרֵר אַחֲרָיו עֲרֵמָה שֶׁל נְיָרוֹת, וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ לָבוֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לוֹ.

וּבִי הָיָה מַעֲשֶׂה: בָּא אֵלַי בּוֹטַנַּאי מֵאַנְשֵׁי הַר הַצּוֹפִים. יָשַׁבְנוּ בַּלַּיְלָה וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת. וְהַשִּׂיחָה נִמְשְׁכָה גַּם בִּהְיוֹתֵנוּ כְּבָר שׂרוּעִים עַל מִטּוֹתֵינוּ. אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר – אַךְ לְתֻמִּי סִפַּרְתִּי לְאִישׁ שִׂיחִי, כִּי לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר רָאִיתִי שְׂרִידֵי שִׂיחַ אַלּוֹן עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת בְּקִרְבַת מְקוֹמֵנוּ. דְּבָרִים אֵלֶּה הֵקִימוּ מִיָּד אֶת הַבּוֹטַנַּאי עַל רַגְלָיו, הוּא קָרַב אֵלַי וְהִתְחִיל חוֹקֵר אוֹתִי: הֵיכָן? אֵימָתַי רָאִיתָ אֶת הַצֶּמַח? הַאֱמֶת בְּפִיךָ? בְּעֵינֶיךָ רָאִיתָ אוֹתוֹ?

נִסִּיתִי לְהִשְׁתַּמֵּט – לַשָּׁוְא. לְבַסּוֹף בָּאָה הַהַצָּעָה, אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי מִפָּנֶיהָ: “בּוֹא וְנֵלֵךְ לִרְאוֹת אֶת שִׂיחַ הָאַלּוֹן”.

אֲנִי בְּטַעֲנָתִי: “לַיְלָה. חֹשֶׁךְ”. וְהַלָּה בְּשֶׁלּוֹ: “יֵשׁ לִי פַּנָּס. וַדַּאי שֶׁנִּמְצָא אֶת הַצֶּמַח – אִם רַק לֹא שִׁקַּרְתָּ לִי”. וְהִתְנַגְּנָה בִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים אַזְהָרָה חֲמוּרָה לִי הַהֶדְיוֹט, הַמְנַסֶּה לִקְבֹּעַ הֲלָכָה שֶׁלֹּא עַל דַּעַת חַכְמֵי הַר־הַצּוֹפִים.

בְּקִצּוּר: לֹא הוֹעִילוּ כָּל טַעֲנוֹתַי, נֶאֱלַצְתִּי לָקוּם וְלִלְבֹּשׁ בְּגָדַי, וּבְאִישוֹן לַיְלָה יָצָאנוּ בְּדֶרֶךְ חַתְחַתִּים לְחַפֵּשׂ אַחַר שִׂיחַ הָאַלּוֹן שֶׁאָמַרְתִּי.

כָּאֵלֶּה הֵם הַבּוֹטַנָּאִים – בְּשִׁגָּעוֹן יִנְהֲגוּ.

וְזוֹכֵר אֲנִי – הַדָּבָר הָיָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים, בְּעוֹדֶנִּי תַלְמִיד בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְמוֹרִים בִּיְרוּשָׁלַיִם – נוֹדַע לוֹ לְמוֹרִי, כִּי בְּמִדְבַּר יְהוּדָה גְּדֵלָה לָרֹב סִתְוָנִית הַנֶּגֶב. אֶת הַסִּתְוָנִית הַבְּכִירָה וְסִתְוָנִית־הַיוֹרֶה וַדַּאי מַכִּירִים אַתֶּם. הַלָּלוּ מְצוּיוֹת הֵן. אַךְ סִתְוָנִית־הַנֶּגֶב Colchicum Ritchuii מִי רָאָה? אַף אֲנִי רְאִיתִיהָ רַק פַּעַם יְחִידָה לְיַד מַעְיַן עֵין־חוֹד אֲשֶׁר בַּדֶּרֶךְ לִירִיחוֹ. מֵאָז נֶעֱלְמוּ מִמֶּנִּי עִקְּבוֹתֶיהָ. מַה תֵּמַהּ, אֵפוֹא, שֶׁמּוֹרִי שָׂשׂ לִשְׁמֹעַ, כִּי בְּקִרְבַת דַּיר־דּוֹזִי, עַל גְּבוּל מִדְבַַּר יְהוּדָה, מְצוּיוֹת סִתְוָנִיּוֹת הַנֶּגֶב. נִתְלַהֲטוּ גַּם פְּנֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידָיו הַיוֹצְקִים מַיִם עַל יָדָיו וְגָמַרְנוּ אֹמֶר לָלֶכֶת עִמּוֹ בַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הַסִּתְוָנִית. הֶחְלַטְנוּ: נֵצֵא בְּיוֹם ה, אַחַר הַצָּהֳרַיִם, נָלִין בַּמִּנְזָר, וְעִם שַׁחַר נִהְיֶה שׁוּב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ. וּבְכֵן זַמּוֹנוּ וּבִצַּעְנוּ! יָמִים מִסְפָּר לִפְנֵי כֵן הִצְטַיַּדְנוּ בִּתְעוּדָה מֵאֵת הָאֶפַּטְרַרְכִיָּה הַיְּוָנִית. רִשְׁיוֹן זֶה נָתַן לָנוּ זְכוּת לִינָה עַל מַצַּע־הָאֶבֶן הַקָּשֶׁה בַּמִּנְזָר וּמִקְלַט לַיְלָה מִפְּנֵי חַיוֹת הַמִּדְבָּר.

שְׁלֹשָה הָיִינוּ הַיוֹצְאִים. עָבַרְנוּ אֶת רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם עֲמוּסִים מַכְבְּשִׁים, מַעְדְּרִים וּפַחִים לְאִסּוּף צְמָחִים. חִישׁ מַהֵר הִגַּעְנוּ לִבְרֵכַת שְׂדֵה כּוֹבֵס וּמִכָּאן אָנוּ נוֹשְׂאִים רַגְלֵינוּ בִּזְרִיזוּת בְּמוֹרַד גֵּיא בֶן־הִנֹּם – זוֹ הַשְׁלוּחָה שֶׁל נַחַל קִדְרוֹן.

יָצָאנוּ מִכְּפָר הַשִּׁלֹח וְהִתְחַלְנוּ מְהַלְּכִים לְאֹרֶךְ אֲפִיק הַקִּדְרוֹן הַיָּבֵשׁ. פֹּה וְשָׁם נִקְרוּ לָנוּ חוֹרְשִׁים בְּדַרְכֵּנוּ. הַלָּלוּ עָצְרוּ אֶת בְּהֶמְתָּם, הֶאֱהִילוּ בִּידֵיהֶם עַל עֵינֵיהֶם וְשָׁאֲלוּ אוֹתָנוּ בְּתִמָּהוֹן: “אַוֵין אַבַּבּ אַלְלָהּ?” כְּאוֹמְרִים: מְטֹרָפִים! מַה לָּכֶם תְּשָׂרְכוּ רַגְלֵיכֶם לְעֵת עֶרֶב אֶל אָרְחוֹת הַמִּדְבָּר הַנְּלוֹזוֹת?

וְאָנוּ עָנִינוּ קְצָרוֹת: “אַבַּבּ אַלְלָהּ” – כְּלוֹמַר, אֶל שַׁעַר הָאֱלֹהִים, כְּאוֹמְרִים: “נֹכַח אֱלֹהִים דַּרְכֵּנוּ” – וְהִמְשַׁכְנוּ לֶכֶת בִּצְעָדִים בּוֹטְחִים.

קָרְבָה שְׁעַת הָעֶרֶב. לְמַעְלָה עוֹד הָיְתָה הַשֶׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת, וְאִלּוּ כָּאן בָּעֵמֶק הִתְפַּשְּׁטוּ הַצְּלָלִים עַל שְׁנֵי קִירוֹת הֶעָרוּץ, וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הֵם מִתְחָרִים זֶה עִם זֶה – מִי יַשִּׂיג אֶת מִי. מִלְּמַעְלָה נִבְּטוּ עָלֵינוּ עֵצִים בּוֹדְדִים – עֵצִים הַמּוֹצְצִים לְשָׁד לְמִחְיָתָם מִן הַסֶּלַע הָרַךְ. לְמַטָּה גָּדְלוּ בְּעִרְבּוּבִיָּה וּבִצְפִיפוּת שֶׁפַע חֲצָבִים הַמִּשְׁתַּדְּלִים לְטַפֵּס לְמַעְלָה אֶל הָאוֹר וְאֶל הַשֶּׁמֶשׁ. לִפְרָקִים הָיָה הַוַּדִי מִשְׁתַּמֵּט מִבֵּין זְרוֹעוֹתֵיהֶם שֶׁל צוּקֵי הַסְּלָעִים הַחוֹבְקִים אוֹתוֹ וְעוֹשֶׁה דַרְכּוֹ בַּמֶּרְחָב. וְאָנוּ הָיִינוּ דוֹלְקִים אַחֲרֵי הַוַּדִי. בִּשְׁבִיל צַר, שֶׁכְּבָשׁוּהוּ הַצֹּאן וּבְנֵי־הָאָדָם מִדּוֹרֵי־דוֹרוֹת, שְׁקֵטִים וְדוֹמְמִים צָעַדְנוּ כְּשֶׁאָנוּ מְכֻשָּׁפִים מֵהוֹד הַמִּדְבָּר וְדִמְמָתוֹ.

– חַבְרַיָּה! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל מוֹרֵנוּ – שִׂימוּ לֵב. אָמְרוּ לִי הַנְּזִירים, כִּי עָלֵינוּ לִנְטוֹת וְלַעֲלוֹת בָּהָר בּוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא אֶת שִׂיחֵי הַחַרְמָל הַגְּדֵלִים בַּוַּדִי. עִקְבוּ אַחַר הַצֶּמַח הַזֶּה. לִכְשֶׁתִּמְצְאוּהוּ – אַל תִּשְׁכְּחוּ לְהוֹדִיעֵנִי, כִּי הוּא מוֹרֵה־דַרְכֵּנוּ הַיָּחִיד בַּשְּׁמָמָה הַלְבָנָה הַזּוּ.

לְאוֹר הַיָּרֵחַ הָעוֹלֶה גִּלָּה אֵלִיהוּ הָרִאשוֹן אֶת הַחַרְמָל. אוֹרוּ פְּנֵי הַמּוֹרֶה וְאָמַר:

– עַתָּה הִנֵּה הָהָר לְפָנֵינוּ, נַעֲלֶה בּוֹ, וּבְעוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת אָנוּ בַּמִּנְזָר. שָׁם נָפוּשׁ הַלַּיְלָה, וּמָחָר עִם שַׁחַר אָנוּ יוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ אַחַר הַסִּתְוָנִית, מַשְׂאַת־נַפְשֵׁנוּ.

קָשָׁה הָיְתָה הָעֲלִיָּה. הַשְׁבִיל הָיָה צַר וְהָאֲבָנִים, אַבְנֵי-הַמִּדְבָּר הַגִּירִיּוֹת, אַף הֵן הָיוּ מִתְפּוֹרְרוֹת וּמִדַּרְדְּרוֹת עַל כָּל מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל. לִפְרָקִים הָיָה מִי מֵאִתָּנוּ עוֹמֵד רֶגַע כִּמְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹף רוּח מֵעֲמַל הָעֲלִיָּה הַתְּלוּלָה.

– הִגַּעְנוּ! – הִכְרִיז הַמּוֹרֶה כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ רַגְלָיו עַל שְׁבִיל רָחָב וְנוֹקְשֶׁה.

בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵינוּ עָלִינוּ אַף אָנוּ אַחֲרָיו, שְׂמֵחִים בְּקִרְבֵּנוּ כִּי בְּעוֹד דַקּוֹת מִסְפָּר נוּכַל לְהַחֲלִיץ עַצְמוֹתֵינוּ הַַנַּהֲלָאוֹת אַךְ טָעִינוּ.

כָּאָמוּר, עָמְדוּ רַגְלֵינוּ עַל שְׁבִיל כָּבוּשׁ וְנוֹקְשֶׁה. אֶלָּא שֶׁכָּאן עָמְדָה לְפָנֵינוּ הַשְׁאֵלָה הַנּוֹקֶבֶת: לְהֵימִין אוֹ לְהַשְׂמְאִיל? יָדַעְנוּ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים עַל הַדֶּרֶךְ מִבֵּית־לֶחֶם לַמִּנְזָר, אַךְ הַדֶּרֶךְ הִתְפַּתְּלָה בָּהָר וְלֹא יָכֹלְנוּ בְּשׁוּם פָּנִים לִקְּבֹּעַ לְאֵיזֶה צַד עָלֵינוּ לִפְנוֹת.

לְאַחַר שִׁקּוּלִים וְדִיּוּנִים הֶחְלַטְנוּ לְהֵימִין. וּמֵעַתָּה מַתְחִילָה פָּרָשַׁת הַתְּלָאוֹת. מֵעַצְמְכֶם תָּבִינוּ שֶׁבָּחַרְנוּ בַּדֶּרֶךְ הַהֲפוּכָה. הִתְחַלְנוּ הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים. הַפַּעַם הָלַכְנוּ צְמוּדִים יַחַד מֵאֵימַת הַמִּדְבָּר שֶׁיָּרְדָה עָלֵינוּ. עָבְרָה מַחֲצִית הַשָּׁעָה, חָלְפָה שָׁעָה, וַעֲדַיִן הַמִּנְזָר הַנִכְסָף אֵינוֹ נִרְאֶה לָנוּ. הַמּוֹרֶה בִּקֵּשׁ לָצֵאת כְּחָלוּץ לִבְדֹּק אֶת הַדֶּרֶךְ. אַךְ חָזַר כַּעֲבֹר זְמַן־מָה וּפָנָיו חֲמוּצִים מֵאַכְזָבָה. מֵרָחוֹק קָרְצוּ אֵלֵינוּ אוֹרוֹת רַבִּים.

– זוֹהִי בֵּית־לֶחֶם! – אָמַר אֵלִיָּהוּ.

– לֹא אֵלֶיה מְגַמַּת פָּנֵינוּ! – הֵשִׁיב קְצָרוֹת הַמּוֹרֶה – הָבָה וְנָסֹב אֶת הָהָר, נַעֲלֶה עַל אַחַת הַפְְּסָגוֹת וּלְאוֹר הַיָּרֵחַ הָעוֹלֶה וַדַּאי שֶׁנְּגַלֶה אֶת הַמִּנְזָר הַשּׁוֹכֵן בְּרֹאשׁ הַצּוּק.

עָשִׂינוּ כִּדְבָרָיו. הִתְחַלְנוּ מְהַלְּכִים בִּשְׁבִיל צַר אֲשֶׁר הָלַךְ וְהִתְרַחֵב. לְרֶגַע הֵצִיפָה הַשִּׂמְחָה אֶת לִבֵּנוּ: סוֹף־סוֹף אָנוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה… הִגַּעְנוּ אֶל חֶלְקָה מְרֻבַּעַת, חֲשׂוּפָה וּמַלְבִּינָה. אַמּוֹת־מַיִם נִמְשְׁכוּ לִצְדָדִים וְשִׁקְתוֹת־אֶבֶן, שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע בְּמִסְפָּר, רְבוּצוֹת הָיוּ לְצִדֶּיהָ שֶׁל אוֹתָהּ חֶלְקָה.

– בְּאֵר מַיִם הִיא! מִמֶּנָּה יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים! – נָהַם אֵלִיָּהוּ נוּגוֹת.

שׁוּב טָעִינוּ, וְאִלּוּ הַמּוֹרֶה נִגַּשׁ אֶל הַבְּאֵר וְעָמַד כְּאִישׁ נִדְהָם.

– חַבְרַיָּה! קִרְבוּ אֵלַי וּרְאוּ – רִנֵּן קוֹלוֹ.

נִגַּשְׁנוּ: עַל פִּי הַבְּאֵר הָיְתָה אֶבֶן גְּדוֹלָה עֲשׂוּיָה בְּצוּרַת מְגוּפָה. לְמַעְלָה הָיְתָה הָאֶבֶן עָבָה וּגְדוֹלָה כְּכַדּוּר, וְאִלּוּ בַּקָּצֶה הָיְתָה כְּגָלִיל אֲשֶׁר סָתַם אֶת פִּי הַבְּאֵר.

– כַּבְּאֵר הַזֹּאת הָיְתָה הַבְּאֵר אֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּלֶכְתּוֹ לְפַדַּן אֲרָם. דָּבָר לֹא נִשְׁתַּנָּה; הִנֵּה שִׁקְתוֹת הָאֶבֶן, הִנֵּה אַמּוֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵהֶן יַשְׁקוּ אֶת הָעֲדָרִים. לוּ נֶאֶסְפוּ הָעֲדָרִים, וְלוּ רַבִּים הָיוּ הָרוֹעִים, יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵינוּ אֵיךְ הָרַבִּים מִתְאַמְּצִים לָגֹל אֶת הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה מֵעַל פִּי הַבְּאֵר לְהַשְׁקוֹת אֶת צֹאנָם. חַבְרַיָּה! הַבִּיטוּ וּרְאוּ: חֲתִיכַת תְּנָ"ךְ חַיָּה וְרוֹטֶטֶת רוֹבֶצֶת לְרַגְלֵינוּ!… סִיֵּם הַמּוֹרֶה דְּבָרָיו וַיִּדֹּם.

לְרֶגַע נִתְפַּסְנוּ אַף אָנוּ לְהִתְלַהֲבוּת כְּרַבֵּנוּ. נִצַּבְנוּ דֹם, נֵטֶל אַלְפֵי שְׁנוֹת גָּלוּת וְתַרְבּוּת נוֹשֵׁר מֵעָלֵינוּ, וַהֲרֵי אָנוּ חַיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ, רוֹעֵי הַצֹּאן, הָאֲכוּלִים חֹרֶב בַּיּוֹם וְקֶרַח בַּלַּיְלָה בְּמִדְבְּרוֹת הָאָרֶץ הַנִּרְחָבִים. רוּחַ הַלַּיְלָה הַחֲרִישִׁית הִתְנַגְּנָה בְּאָזְנֵינוּ וְהֵבִיאָה אֵלֵינוּ מִמֶּרְחַקִּים הֵדִים קְלוּשִׁים, סָפֵק קְרִיאוֹת בְּנֵי־אָדָם, סָפֵק יִלְלוֹת תַּנִּים אוֹ צְבוֹעִים. הִנֵּה זֹאת רוּחַ הַמִּדְבָּר בְּדִמְמָתָהּ הָעֲמֻקָּה.

כַּמָּה זְמָן עָמַדְנוּ דוֹמְמִים – לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי. לְפֶתַע קָרָאתִי:

– חֲבֵרִים! בּוֹאוּ נַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ. הֵן לֹא נוּכַל לְהִשָּׁאֵר כָּאן עַד הַבֹּקֶר. בְּלִי חֶמְדָּה נֶעֱקַרְנוּ מִמְּקוֹמֵנוּ.

– רוֹאֶה אֲנִי אֶת מִבְצַר מַר־סַבָּא – קָרָא אֵלִיָּהוּ וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל גּוּשׁ־אֶבֶן עֲנָקִי וּמְרֻבָּע כִּמְצוּדָה, שֶׁהִזְדַּקֵּר לְנֹכַח עֵינֵינוּ. נֶחְפַּזְנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. אַךְ כְּשֶׁקָּרַבְנוּ רָאִינוּ צֵל הָרִים כְּבִנְיָן.

– מִשְׂחַק־תַּעְתּוּעִים שֶׁל הַטֶּבַע הוּא זֶה! – נִשְׁמַע בְּיָגוֹן קוֹלוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה.

עֲיֵפִים צָנַחְנוּ עַל הַקַּרְקַע הַקָּשֶׁה. הַמּוֹרֶה הוֹצִיא אֶת הַמַּפָּה מִצִּקְלוֹנוֹ. הִדְלַקְנוּ אֶת הַפַּנָּס וְהִתְחַלְנוּ מְעַיְּנִים בָּהּ. בָּלַשְׁנוּ אַחֲרֵי נַפְתּוּלֵי הַקַּוִּים־הַשְׁבִילִים בַּמִּדְבָּר. אֶת הַמַּצְפֵּן, מוֹרֵה־דַרְכֵּנוּ הַנֶּאֱמָן, שַׂמְנוּ עַל הַנְּיָר וּמִמֶּנּוּ בִּקַּשְׁנוּ לָדַעַת הֵיכָן אָנוּ.

בִּפְנֵי רוּחַ הַלַּיְלָה הֵשַׂחְנוּ אֶת דַּאֲגָתֵנוּ: מַה יִהְיֶה? אִבַּדְנוּ דֶרֶךְ! בְּטוּחִים הָיִינוּ, כִּי אֶל דֵּיר־דּוֹזִי לֹא נַגִּיעַ הָעֶרֶב. הוֹצֵאתִי אֶת שְׁעוֹנִי מִכִּיסִי – וְנִדְהַמְתִּי! אַחַת עֶשְׂרֵה. אֵל אֱלֹהִים! הֲרֵי אָנוּ תוֹעִים זֶה חָמֵשׁ שָׁעוֹת!

אֵלִיָּהוּ שִׁעֵר, כִּי עוֹד הַלַּיְלָה נַגִּיעַ לְיָם הַמֶּלַח. אֲנִי הֶאֱמַנְתִּי שֶׁעוֹד נַסְפִּיק לָלוּן בְּמַר־סַבָּא, וְאִלּוּ הַמּוֹרֶה קִוָּה כִּי עוֹד נִמְצָא אֹהֶל בֵּדְוִים וּבְצִלּוֹ נָלִין הַלַּיְלָה.

– חַבְרַיָּה! – קָרָא לְאַחַר דַּקּוֹת מִסְפָּר – עָלֵינוּ לָלֶכֶת!

– לְאָן לָלֶכֶת? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ – רְאֵה, הָאָרֶץ מְפֻסְפֶּסֶת שְׁבִילִים מַלְבִּינִים לָרֹב! אֵיזֶה הַשְׁבִיל נָבֹר לָנוּ לָלֶכֶת בּוֹ?

– שְׁבִילִים רַבִּים? – נֵעוֹר הַמּוֹרֶה – אוֹת הוּא, כִּי בְּקִרְבַת יִשּׁוּב אָנוּ נִמְצָאִים. אֵין סָפֵק שֶׁשְּׁבִילִים אֵלֶּה נִכְבְּשׁוּ בְּרַגְלֵי הַצֹּאן.

דְּבָרָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה עוֹדְדוּנוּ. פִּהַקְנוּ אֲרֻכּוֹת. מָתַחְנוּ רַגְלֵינוּ, הִדַּקְנוּ חֲגוֹרוֹתֵינוּ, הִרְכַּבְנוּ אֶת הַחֲגוֹר עַל כְּתֵפֵינוּ וַהֲרֵינוּ מְהַלְּכִים שׁוּב.

– הִנֵּה בִּנְיָנִים מַאֲפִירִים לְמוּלֵנוּ! – אָמַרְתִּי בְּהִסּוּס־מָה לַחֲבֵרַי הַשְּׁנַיִם.

– אָכֵן אֱמֶת דְּבָרֶיךָ! אַף אָנוּ מַבְחִינִים בְּבִנְיָנִים נְמוּכִים – אָמַר אֵלִיָּהוּ. קָרַבְנוּ אֶל הַמָּקוֹם וְהִנֵּה בִּנְיָנִים מְשֻׁנִּים לְפָנֵינוּ. נִדְהַמְנוּ מִן הַשְֶׁקֶט הָאָיֹם הָאוֹפֵף אֶת הַסְּבִיבָה.

נִגַּשְׁתִּי אֶל אַחַד הַבָּתִּים. לְפָנַי הִשְׁחִיר הַפֶּתַח. הָדַפְתִּי אֶת דֶּלֶת־הָעֵץ, וּלְעֵינַי הִזְדַּקְּרָה מְעָרָה עֲמֻקָּה. תָּמַהְנוּ: לֹא כְּלָבִים וְאַף לֹא בְּנֵי־אָדָם יָצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ.

– וְהֵיכָן הֵם הָאֲנָשִׁים? – שָׁאַל הַמּוֹרֶה.

– חֲבֵרִים! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ – אָנוּ נִמְצָאִים בְּבֵית־קְבָרוֹת! קְבָרִים הֵם אֵלֶּה, וּלְיָדָם בְּנוּיִים מַטְמוֹנִים שֶׁבָּהֶם שׁוֹמְרִים הַבֵּדְוִים אֶת חֶפְצֵיהֶם וְאֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶם.

קָרַבְנוּ אֶל אַחַד הַקְּבָרִים וּלְפָנֵינוּ נִרְאוּ מְנוֹרוֹת שֶׁמֶן עֲשׂוּיוֹת חֶרֶס. צוּרוֹת הַבִּנְיָנִים הֵסִּירוּ כָּל סָפֵק מִלִּבֵּנוּ. עַתָּה הֲבִינוֹנוּ. עַל אַדְמַת קְבָרִים אָנוּ דוֹרְכִים. נִזְכַּרְנוּ כִּי הַקֶּבֶר קָדוֹשׁ הוּא לַבֵּדְוִים, וּלְיַד הַקְּבָרִים נוֹהֲגִים הֵם לְהַשְׁאִיר אֶת מַחֲרֵשׁוֹתֵיהֶם וְאֶת צְרוֹרוֹת הָעֵצִים אֲשֶׁר אָסְפוּ וְלָקְטוּ הַבֵּדְוִיּוֹת, כִּי מַאֲמִינִים הֵם שֶׁהַקְּדוֹשִׁים שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם.

– הַ“וִּילִי” (הַקָּדוֹשׁ) הַטָּמוּן בָּאֲדָמָה מֵגֵן עַל רְכוּשָׁם שֶׁל הַבֵּדְוִים. מַאֲמִינִים הֵם, כִּי תִיבַשׁ יָדוֹ שֶׁל כָּל מִי שֶׁיָּעֵז לִגְזֹל מִן הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְיַד הַקֶּבֶר – הִסְבִּיר הַמּוֹרֶה.

– חֲבֵרִים! הָבָה נִכָּנֵס לְאַחַת הַמְּעָרוֹת וְנָלוּן בָּהּ. כָּאן לְפָחוֹת בְּטוּחִים נִהְיֶה מִשׁוֹדְדֵי לַיְלָה, וְאוּלַי גַּם מֵחַיּוֹת. – הִצַּעְתִּי אֲנִי.

לְרֶגַע נִתְקַבְּלָה הַצָּעָתִי עַל לִבָּם שֶׁל חֲבֵרַי, אַךְ לְאַחַר זְמַן־מָה – מִשֶׁשָּׁב הַבִּטָחוֹן אֶל מוֹרֵנוּ – הֵשִׁיב: לֹא, חֲבֵרִים! לִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי לֹא הַרְחֵק מִכָּאן שׁוֹכְנִים בֵּדְוִים. הֵן רוֹאִים אַתֶּם: שְׁבִילִים אֵלֶּה סִימָן לְיִשּׁוּב הֵם.

– חַבְרַיָּה! נְבִיחַת כְּלָבִים שָׁמְעָה אָזְנִי. – אָמַר אֵלִיָּהוּ.

רוּחַ שִׂמְחָה לָבְשָׁה אוֹתָנוּ לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרָתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ. גָּהַרְנוּ כֻּלָּנוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְאֶת אָזְנֵינוּ הִצְמַדְנוּ לַקַּרְקַע קַשּׁוּבִים וְדוֹמְמִים, מְצַפִּים לְהֵד רָחוֹק אֲשֶׁר יָבוֹא אֵלֵינוּ.

שׁוּב נִשְׁמְעָה נְבִיחַת כֶּלֶב וְהַפַּעַם בְּיֶתֶר בְּהִירוּת.

הַמּוֹרֶה קָם וְהִתְמוֹדֵד:

– הַאִם לֹא צָדַקְתִּי? בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ אֶל עֵבֶר קוֹלוֹת הַכְּלָבִים.

הֵדִים תּוֹעִים אֵלֶּה נָסְכוּ שִׂמְחָה בְּלִבֵּנוּ. רַגְלֵינוּ קַלּוּ לְפֶתַע, הִתְחַלְנוּ רָצִים וּמִדַּרְדְּרִים בְּשִׁבְרֵי הַחֲרָסִים הַמִּתְפּוֹרְרִים. קָפַצְנוּ, דָּלַגְנוּ כִּמְטֹרָפִים, כְּשֶׁנְּבִיחַת הַכְּלָבִים דּוֹהֶרֶת־רוֹדֶפֶת אַחֲרֵינוּ וְהִיא מִתְגַּבֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת.

כַּמָּה רַצְנוּ, לֹא אֵדַע. מִנַּיִן שָׁאַבְנוּ כֹּח זֶה, לֹא אָבִין.

אַךְ זֹאת אֶזְכֹּר: לְפָנַי חָלְפוּ הֲמוֹנֵי שְׁבִילִים. כִּשְׁתִי בְּמַסֶּכֶת־אֶרֶג נִרְחָבָה.

יֵשׁ שֶׁכָּפַפְתִּי קוֹמָתִי, הֲרִימוֹתִי גֶלְלֵי־עִזִּים וַהֲרִיחוֹתִי אוֹתָם לָדַעַת, הַטְּרִיִּים הֵם אִם לֹא. גְּלָלִים אֵלֶּה עֵדִים לְיִשּׁוּב קָרוֹב.

הִגַּעְנוּ לְשֶׁקַע עָמֹק בֵּין שְׁנֵי הָרִים. לְפָנֵינוּ הִבְלִיחוּ מְדוּרוֹת וְהִשְׁחִירוּ אֹהָלִים; נִשְׁמַע שְׁאוֹן כְּלָבִים, וַנֵּדַע – הִגַּעְנוּ אֶל הַמְּנוּחָה.

הַרְגָּשַׁת הַבִּטָּחוֹן בְּקִרְבַת בְּנֵי־אָדָם נָסְכָה עָלֵינוּ שִׁכָּרוֹן. הָעֲיֵפוּת סָרָה מִמֶּנוּ, הִתְחַלְנוּ רָצִים בַּמּוֹרָד וְקוֹלוֹת כְּלָבִים מְלַוִּים אוֹתָנוּ לְלֹא הֲפוּגָה.

עוֹד אָנוּ רָצִים נִכְחֵנוּ, וּלְפֶתַע זִנְּקוּ אֶל עֵבֶר פָּנֵינוּ דְּמֻיּוֹת אֲפֵלוֹת וְקְרִיאַת פְּחָדִים נִפְלְטָה מִפִּיהֶם: – מַן?

– אַחְוַאן! – עָנִינוּ בְּקוֹל לֹא קוֹלֵנוּ.

מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מֻקָּפִים בֵּדְוִים פְּרוּעֵי עֵינַיִם וּמְדֻבְלְלֵי שֵׂעָר, שֶׁסָּקְרוּ אוֹתָנוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַבָּטֵי חֶשֶׁד וְתִמָּהוֹן. הֻכְנַסְנוּ אֶל הַאֹהֶל הָרָאשִׁי – אָהֳלוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ – וּמִיָּד נִמְלָא הָאֹהֶל קְהַל סַקְרָנִים, שֶׁבִּקְשׁוּ לִרְאוֹת אֶת הָאוֹרְחִים הַמְשֻׁנִּים, אֲשֶׁר בָּאוּ לִפְקֹד אוֹתָם בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וּבְשָׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּל־כָּךְ.

לְמַעַן גָּרֵשׁ אֶת הָאֲפֵלָה, הִתְחִילוּ הַנְּעָרִים מְבִיאִים קוֹצִים וּזְרָדִים לִמְדוּרָה. בֵּינְתַיִם חִטֵּט הַמּוֹרֶה, הוֹצִיא מִצִקְלוֹנוֹ נֵר לָבָן וְהִדְלִיק אוֹתוֹ. נִתְלוּ עֵינֵי הַקְּטַנִּים בְּנֵר הַקְּסָמִים הַמְשֻׁנֶּה, וְהַשַׁבַּאבּ, הַגְּדוֹלִים יוֹתֵר, הֵעֵזּוּ אֲפִילוּ לִנְגֹּעַ בְּנֵר־הַחֵלֶב וְלִנְגֹּס מִמֶּנוּ אֶת הַנְּטָפִים שֶׁהָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים עַל לוּחַ הָעֵץ.

פָּתַח הַשֵּׁיךְ בְּשִׂיחָה בְּמֶתֶק קוֹלוֹ:

– כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת הַכְּלָבִים – “תְּחַלְחַלְנָה”.

– הִתְחַלְחַלְנוּ! – תִּרְגֵּם מִנֵּיהּ וּבֵיהּ הַמּוֹרֶה בְּרֹב הִתְפָּעֲלוּת. – רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הֲיֵשׁ לִמְצֹא עוֹד בִּטוּי הוֹלֵם כָּל־כָּךְ, וְבְעִבְרִית כֹּה צֶחָה – לְהַרְגָּשַׁת־פְּחָדִים זוֹ: “הִתְחַלְחַלְנוּ”!

הַמַּחֲנֶה כֻּלּוֹ נֵעוֹר וְקָם עַל רַגְלָיו לְשֵׁמַע הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר בָּאוּ.

נִתְבָּרֵר, כִּי נִמְצָאִים אָנוּ בֵּין בֵּדְוֵי עֲרַבּ־תַּעַמְרֶה, הַחוֹנִים בְּמִדְבַּר יְהוּדָה כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת מִיָּם הַמֶּלַח, וְכִי רְחוֹקִים אָנוּ אֲפִילוּ מִמִּנְזַר מַר־סַבָּא.

הִסְתַּכַּלְנוּ בִּשְׁעוֹנֵנוּ – הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי חֲצוֹת.

כָּל־כָּךְ הִרְבִּינוּ לָלֶכֶת!

– תֵּשַׁע שְׁעוֹת הֲלִיכָה רְצוּפָה, תְּעִיָּה בַּמִּדְבָּר! – קָרָא אֵלִיָּהוּ.

הָאֵשׁ הֵחֵלָה לַעֲלוֹת בְּשַׁלְהֶבֶת מַזְהִירָה וְרַעֲנַנָּה. הַשֵּׁיךְ הוֹסִיף מִפַּעַם לְפַעַם קוֹצִים מִקּוֹצֵי הַמִּדְבָּר, וְאֵלֶּה הִשְׁמִיעוּ נְפָצִים עַלִּיזִים מִדֵּי הִשָׂרְפָם בָּאֵשׁ. הִסְתַּכַּלְנוּ בְּקוֹצִים אֵלֶּה – כְּמִשְׁפַּט הַבּוֹטַנָּאִים – וּמִיָּד פָּנִיתִי אֶל הַשֵּׁיךְ בִשְׁאֵלָה: הַלָּלוּ מַה שְּׁמָם?

– סִירֶה – הֵשִׁיב מֻחַמַד קְצָרוֹת.

– “כְּקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר”! – הִתְלַהֵב מוֹרֵנוּ, כִּי שׁוּב מָצָא “חֲתִיכַת הֲוָי” תְּנָ"כִי.

הוּחַל בְּמַעֲשֵׂה הַ“קַּהְוָה”. הוּבְאוּ מַיִם מְזֹהָמִים שֶׁסִּנְּנוּ אוֹתָם דֶּרֶךְ סִיבֵי לִיפָה, שֶׁהִשְׁחִירוּ מֵרֹב לִכְלוּךְ. אַחַר הֵחֵל טֶכֶס הַקְּלִיָּה.

יָפֶה הָיָה לִרְאוֹת כֵּיצַד רָגְשׁוּ הָאֲנָשִׁים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ בְּפָעֳלָם זֶה. רִאשׁוֹנָה הוּבְאָה הַמַּחֲבַת – זוֹ עֲשׂוּיָה הָיְתָה נְחֹשֶׁת, לְיָדִיתָהּ מְחֻבָּרִים הָיוּ מֶלְקָחַיִם. פּוֹלֵי הַקָּפֶה הוּשְׂמוּ בַּמַּחֲבַת, וְאַחַד הַנִּכְבָּדִים הֶחֱזִיק אֶת הַמַּחֲבַת עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ. מִשֶּׁהִתְחִילוּ פּוֹלֵי הַקָּפֶה מְרַקְּדִים וְנִתָּזִים, הָיָה הַשֵּׁיךְ אוֹסֵף בְּמֶלְקָחָיו אֶת הַקְּלוּיִים יָפֶה וְנוֹתְנָם לְתוֹךְ הַמַּכְתֵּש.

וְהַמַּכְתֵּשׁ הָיָה כְּלִי־תִפְאֶרֶת מַמָּשׁ. עָשׂוּי הָיָה עֵץ שָׁחוֹר וְצוּרָתוֹ גְלִילִית, פְּתוּחָה קִמְעָה כְּלַפֵּי מָעְלָה. קִשּׁוּטֵי מַסְמְרִים בַּעֲלֵי רָאשִׁים שֶׁל נְחֹשֶׁת הָיוּ נְעוּצִים בַּכְּלִי וְהוֹסִיפוּ לוֹ לִוְיַת־חֵן. וְהָעֱלִי הָיָה עָשׂוּי שֶׁנְהָב, אָרֹךְ־מְעֻגָּל, רָחָב לְמַטָּה וְצַר לְמַעְלָה.

הַשֵּׁיךְ הִתְחִיל בִּמְלֶאכֶת הַכְּתִישָׁה. בְּקֶצֶב אִטִּי הֵחֵל הָאִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ, אַךְ הַקֶּצֶב גָּבַר וְהָלַךְ.

הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה. נִכָּר הָיָה, כִּי הַמְסֻבִּים מַאֲזִינִים לַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַמַּכְתֵּשׁ. הַשֵּׁיךְ עַצְמוֹ יֵשׁ שֶׁהָיָה מֵרִים רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה כִּמְבַקֵּשׁ הַשְׁרָאָה מִמָּרוֹם, וְיֵשׁ שֶׁהָיָה פּוֹנֶה אֵלֵינוּ לִרְאוֹת אֵיזֶה רֹשֶׁם עוֹשֶׂה עָלֵינוּ קוֹל הַתֹּף שֶׁלּוֹ. כִּי הַמַּכְתֵּשׁ וְהָעֱלִי, מַעֲשֵׂה הַכְּתִישָׁה וְהַהַקָּשָׁה – מְלֶאכֶת אֳמָנוּת הִיא אֵצֶל הַבֵּדְוִים. עָשִׂינוּ אָזְנֵינוּ כַּאֲפַרְכֶּסֶת וּבְרֹב הִתְפָּעֲלוּת הִלַּלְנוּ אֶת הַשֵּׁיךְ עַל הַצְלָחָתוֹ. הַדְּבָרִים בָּאוּ כְּשֶׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו.

הוּכַן הַשִּׁקּוּי וְהִגִּיעַ תּוֹר חֲלוּקָּתוֹ. בִּסְפָלִים קְטַנִּים מָזַג הַשֵּׁיךְ מַחֲצִית הַסֵּפֶל קָפֶה מַר – כִּי חֹק עוֹלָם הוּא לַבֵּדְוִים: פּוֹתְחִים בְּסֵּפֶל קָפֶה מָר. אִם רָצוּי הוּא הָאוֹרֵחַ, מוֹזְגִים לוֹ מַחֲצִית הַסֵפֶל וְלֹא יוֹתֵר. עַל הָאוֹרֵחַ לִטֹּל אֶת הַסֵּפֶל, וְאִם “גַּ’דַע” הוּא, גֶּבֶר בְּעֹז – הֲרֵיהוּ מְעָרֶה אֶת הַנּוֹזֶל הַמַּר אֶל קִרְבּוֹ בִּשְׁתַּים־שָׁלֹשׁ גְּמִיעוֹת עַזּוֹת, מַפְטִיר בְּ“אַה!” אָרֹךְ, כְּאוֹמֵר: מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים מַשְׁקֶה זֶה!

לְאַחַר הַמַּשְׁקֶה בָּא תוֹר הָאֲרֻחָה. זוֹ הָיְתָה דַלָּה לְמַדַּי. נֶאֱסַף מְעַט קֶמַח, וְהַנָּשִׁים אָפוּ “פִּתּוֹת”, שֶׁהֻגְּשׁוּ לָנוּ חַמּוֹת, וְאָנוּ אָכַלְנוּ אוֹתָן בְּתֵאָבוֹן. אֶת הַשִּׁירַיִם לִקְּטוּ הַיְלָדִים וּמִהֲרוּ לִבְלֹע אוֹתָם. נִכָּר הָיָה, שֶׁהָרָעָב הוּא אוֹרֵחַ מָצוּי בַּמַּחֲנֶה.

מֵעַתָּה הִתְחִילָה הַשִׂיחָה קוֹלַחַת וְסוֹבֶבֶת עַל הַכֹּל. פָּתְחוּ, כְּמוּבָן, בְּהִלְכוֹת רְפוּאָה. חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ שֶׁל אַחַד הַחוֹלִים בִּרְפוּאָה. הוּא הִפְצִיר בַּמּוֹרֶה, כִּי יִתֵּן תְּרוּפָה לְחָלְיוֹ. מוֹרֵנוּ הַמִּסְכֵּן! הוּא נֶהְפַּךְ בְּעַל־כָּרְחוֹֹ לְרוֹפֵא. גָּרְמוּ לְכָךְ מִשְׁקָפָיו וּזְקָנוֹ הַנָּאֶה. הוּא חִלֵּק רְפוּאוֹת עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל.

אַחַר נָסַבָּה הַשִׂיחָה עַל רִפּוּי עַל יְדֵי צְמָחִים. הַפַּעַם שָׁאַבְנוּ אָנוּ יְדִיעוֹת מְלֹא חָפְנַיִם עַל צְמָחִים בִּכְלָל וְדֶרֶךְ שִׁמּוּשָׁם, וְהִפְטַרְנוּ בְּחָכְמַת הַתְּכוּנָה.

– “הַגִּ’ידִי” – כּוֹכַב־הַצִּיר – הִסְבִּיר הַשֵּׁיךְ – הוּא מוֹרֵה־דַרְכָּם שֶׁל הַבֵּדְוִים בַּמִּדְבָּר. הֲלֹא כֹּה יָשִׁיר הַבֵּדְוִי בְּרָכְבוֹ עַל גְּמַלּוֹ בְּמֶרְחֲבֵי הַמִּדְבָּר:

"כָּל הַכּוֹכָבִים חָלְפוּ עָבְרוּ עַל פָּנַי,

רַק הַגִּ’ידִי לֹא יַעַזְבֵנִי לְרֶגַע".

נִסְתַּיְמָה אַשְׁמֹרֶת־הַלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁית. לֹא יָכֹלְנוּ לְהַסְתִּיר אֶת עֲיֵפוּתֵנוּ. צִנַּת הַלַּיְלָה – לֵיל הַמִּדְבָּר – הָיְתָה חוֹדֶרֶת אֶל עַצְמוֹתֵינוּ. הַשֵּׁיךְ הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר וְקָם עַל רַגְלָיו. אַחֲרָיו קָמוּ וְעָמְדוּ כָּל יֶתֶר הַמְסֻבִּים. אָנוּ הִתְכַּוַּצְנוּ, נְכוֹנִים לִשְׁנַת נְדוּדִים. רָאָה אוֹתָנוּ הַשֵּׁיךְ כִּי בְּרָע אֲנַחְנוּ. וַיִתֵּן צָו: “אִשְׁלַחוּ!” כְּלוֹמַר, הִתְפַּשְּׁטוּ! בְּיָדָיו כָּרַךְ עָלֵינוּ רִאשׁוֹן אֶת אַדֶּרֶת־הָעִזִּים אֲשֶׁר עָלָיו, מִמֶּנּוּ רָאוּ וְכֵן עָשׂוּ גַם יֶתֶר הַנִּכְבָּדִים. גַּל שֶׁל כְּבִירֵי־עִזִּים כִּסָּה אֶת כָּל אֶחָד מֵאִתָּנּוּ. נֶאֱנַקְנוּ דֹם תַּחַת כֹּבֶד הַמַּשָׂא.

– חַבְרַיָּה! – אָמַר אֵלִיָּהוּ – חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁנַּגִּיעַ בְּ“אֶכְּסְפְּרֶס הַכִּנִּים” לִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ.

– דֹּם וְהֵאָלֵם! – רָטַן הַמּוֹרֶה. גַּם נַפְשׁוֹ מָרָה הָיְתָה עָלָיו בְּזָכְרוֹ אֶת מְנָת בַּעֲלֵי־הַחַיִים אֲשֶׁר יִזְכֶּה בָּה הַלָּיְלָה. אַךְ חֹק הַכְנָסַת־אוֹרְחִים הוּא וְאֵין לְסָרֵב.

עִם שַׁחַר הִתְעוֹרַרְתִּי לְקוֹל זִמְרָה עֲרֵבָה. וְהַקּוֹל כְּקוֹל הַמִּתְפַּלְּלִים הַמְּעִירִים שַׁחַר בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם הַנּוּגוֹת. פָּקַחְתּי עֵינַי וּלְפָנַי תְּמוּנָה מְלֵאַת הוֹד: שֵׁיךְ מֻחַמַד עָמַד בַּחוּץ כְּשַׁ"ץ, וְהוּא מַנְעִים זְמִירוֹת בְּלַחַן עָצוּב. אֶחָד לְאֶחָד הִתְלַקְּטוּ הַבֵּדְוִים אֶל חֲבוּרַת הַמִּתְפַּלְּלִים. כָּל הַקָּרֵב הָיָה כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו, פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו לְפָנָיו וְשׁוֹקֵעַ בִּתְפִלָּה. לֹא רָאִיתִי כַּתְּפִלָּה הַזֹּאת לְפַשְׁטוּת וּלְיֹפִי מֵעוֹדִי.

הַשֶּׁמֶשׁ הֶאְדִּימָה אֶת פַּאֲתֵי הַמִּזְרָח. הִתְחַלְנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ לִיצִיאָה. שֵׁיךְ מֻחַמַד וּשְׁנֵי מְלַוָּיו הִתְנַדְּבוּ לְלַוּוֹתֵנוּ וְלְהוֹרוֹתֵנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵית לֶחֶם. עָלִינוּ עַל אַחַד הֶהָרִים, וְלְפָנֵינוּ נוֹצֶצֶת חֶלְקַת מֵימָיו שֶׁל יָם הַמֶּלַח.

– מַה קָּרוֹב הוּא! – נִפְלְטָה קְרִיאָה מִפִּינוּ.

– מַהֲלַךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת מִכָּאן וַהֲרֵי אַתֶּם שָׁם. – הֵשִׁיב מוֹרֵה־דַרְכֵּנוּ.

– הַבִּיטוּ נָא אֶל צוּק הָהָר הֶחָדוּד הַזֶּה! – קָרָא אֵלִיָּהוּ.

– גֶּ’בְּל מוּנְטֶר הוּא – קָרָא הַשֵּׁיךְ אֲשֶׁר הֵבִין לְשִׂיחָתוֹ, כַּנִּרְאֶה. – מִכָּאן הָיוּ מְגַלְגְּלִים אֶת הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

שֵׁיךְ מֻחַמַד כְּאִלּוּ הֵבִין מִתְּנוּעוֹת יָדֵינוּ וְגוּפֵנוּ וּמִדֶּרֶךְ הַסְבָּרָתֵנוּ אֶת עִנְיַן הַמַּשַּׂא וּמַתָּן, וּמִיָּד הִמְחִישׁ אֶת דְּבַר הַגִּלְגּוּל לְמַעֲשֶׂה. הוּא נָטַל אֶבֶן שְׁטוּחָה, הִקְהָה בְּאֶבֶן אַחֶרֶת אֶת אַרְבַּעַת קְצוֹתֶיהָ, עַד הֱיוֹת הָאֶבֶן כְּגַלְגַּל, וְאַחַר גִּלְגֵּל אֶת הָאֶבֶן מִמְּרוֹם עָמְדֵנוּ. הָאֶבֶן הָיְתָה מִתְגַּלְגֶּלֶת וְיוֹרֶדֶת בִּמְהִירוּת מִתְגַּבֶּרֶת. רָאִינוּ וְהִנֵּה הָאֶבֶן עוֹדֶנָּה מַמְשִׁיכָה בְּפָרָשַׁת גִּלְגּוּלֶיהָ הַרְחֵק הַרְחֵק בָּעֶמֶק לְרַגְלֵינוּ.

מָצָא חֵן בְּעֵינֵינוּ מִשְׂחָק זֶה וְהִתְחַלְנוּ מְחַקִּים אֶת רַבֵּנוּ. הִתְפַּזַּרְנוּ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֲבָנִים יָפוֹת לְגִלְגּוּל. וְמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיִינוּ עוֹסְקִים בִּמְלָאכָה זוֹ, לוּלֵא גִלָּה אֵלִיָּהוּ לְפֶתַע פֶּרַח מְעַנְיֵן.

– מוֹרִי! – פֶּרַח זָעִיר וְיָפֶה, סָפֵק כַּרְכֹּם, סָפֵק סִתְוָנִית.

– הַרְאֵה! – קָרָא הַמּוֹרֶה כִּלְאַחַר־יָד.

אֵלִיָּהוּ עָקַר אֶת הַפֶּרַח וְהִגִּישׁוֹ אֶל מוֹרֵנוּ. הַלָּה קָפַץ מֵרֹב שִׂמְחָה:

– הֵן סִתְוָנִית הַנֶּגֶב הִיא זוֹ!

נִשְׁכַּח מַעֲשֶׂה הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. פָּשַׁטְנוּ לַחַפֵּשׂ אֶת הַסִּתְוָנִית. מַרְבַדִּים רְחָבִים וּצְפוּפִים שֶׁל סִתְוָנִיּוֹת נִגְלוּ לָנוּ עַל פְּנֵי הָרָמָה. הִתְרוֹצַצְנוּ כְּמִשְׁתּוֹלְלִים וְקָטַפְנוּ מִן הַפֶּרַח הַנֶּהְדָּר. מְאֻשָּׁרִים כִּילָדִים הִתְרוֹצַצְנוּ עַל פְּנֵי הַכִּכָּר כֻּלָּהּ. מוּזָר הַדָבָר: הֵן בִּגְלַל הַצֶּמַח הַזֶּה תָּעִינוּ שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּמִדְבַּר יְהוּדָה וְסוֹף־סוֹף גִּלִּינוּ אוֹתוֹ לְאַחַר־יָד, וְדַוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָעִנְיָן כְּאִלּוּ נִשְׁכַּח מִלִּבֵּנוּ.

– יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי – תַּאֲמִין! צָוַח בְּקוֹלוֹ הַמִּתְרוֹנֵן מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ.

בְּקִצּוּר: שְׂבֵעֵי־עֹנֶג וַעֲשִׁירִים בִּצְמָחִים וּבְעִקָּר בְּסִתְוָנִית הַנֶּגֶב, הִגַּעְנוּ לְעֵת עֶרֶב, לְאַחַר הֲלִיכַת יוֹם תָּמִים, אֶל בֵּית־לֶחֶם וּמִשָּׁם הִפְלַגְנוּ בְּאוֹטוֹבּוּס.

בִּגְלַל צֶמַח אֶחַד זֶה זָכִינוּ לְהִתְוַדַּע אֶל מִדְבַּר יְהוּדָה עַל יוֹשְבָיו הַבֵּדְוִים בְּנֵי תַּעַמְרָה, וְזָכִינוּ לִרְאוֹתָם מְדַבְּרִים אֶל אֱלֹהִים לִפְנֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

עוֹד בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד הִרְבָּה בִּנְיָמִין לְהִתְעַנְיֵן בְּבַעֲלֵי־חַיִּים. פַּעַם גִּלָּה בַּשָּׂדֶה קֵן שֶׁל עֶפְרוֹנִי מְצֻיָּץ. הַקֵּן הָיָה מֻצְנָע בְּקִרְבַת הַמּוֹשָׁבָה לְיַד חֹרְשַׁת הָאֶקַּלִפְּטוֹסִים הָעֲבֻתָּה. בָּאֲדָמָה הַכְּבֵדָה לְיַד הַשִּׂיחִים נִשְׁאַר עוֹד מִיְמֵי הַחֹרֶף שֶׁקַע קַל. וַדַּאי דָּרַךְ שָׁם סוּס בְּאַחַד הַיָּמִים וְהִשְׁאִיר אֶת עִקְבוֹת פַּרְסָתוֹ לְיָמִים רַבִּים. עַתָּה שִׁמֵּשׁ שֶׁקַע זֶה מְקוֹם דְּגִירָה לָעֶפְרוֹנִים. בִּנְיָמִין הֶחְלִיט לֶאֱרֹב לְזוּג הָעֶפְרוֹנִים וְלִהְיוֹת עֵד רְאִיָּה לְאֹרַח דְּגִירָתָם. הוּא בָּחַר לוֹ פִּנַּת־סֵתֶר וְצִפָּה בְּסַבְלָנוּת לְבוֹאָם שֶׁל הַהוֹרִים. חִכָּה בִּנְיָמִין שָׁעָה, שְׁעָתַיִם וּבַקֵּן אֵין כָּל תְּנוּעָה. הִסְתַּכֵּל הַיֶּלֶד בְּשָׁלשׁ הַבֵּיצִים אֲשֶׁר בַּקֵּן וְהִרְהֵר: מַה יִהְיֶה עַתָּה עַל הַבֵּיצִים לְלֹא הוֹרִים? גָּמְלָה הַהַחְלָטָה בְּלִבּוֹ: הוּא יִקַּח אֶת הַקֵּן עַל הַבֵּיצִים, יְבִיאֵן אֵלָיו הַבַּיְתָה וְיַדְגִיר עֲלֵיהֶן אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁלָּהֶם. אָמַר וְעָשָׂה. בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ בַּחֲבֵרָיו. מַה בְּיָדְךָ? – שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת. וּבִנְיָמִין הֵשִׁיב: הֶחְלַטְתִּי לְגַדֵּל עֶפְרוֹנִים. וְהֵיכָן הֵם הָעֶפְרוֹנִים? – שָׁאַל יוֹאֵל הַקָּטָן. הִנֵּה הֵם! – עָנָה בִּנְיָמִין בְּפַשְׁטוּת וְהֶרְאָה אֶת הַקֵּן לַחֲבֵרָיו הַתְּמֵהִים. הִסְתַּכֵּל יִשְׂרָאֵל הַשָּׁמֵן וְרָאָה רַק שָׁלשׁ בֵּיצִים חֲבוּיוֹת בֵּין סִבְכֵי הַקֵּן. מִשֶּׁרָאָה בִּנְיָמִין אֶת הַבָּעַת הַתְּמִיָּה שֶׁבִּפְנֵי חֲבֵרָיו הִסְבִּיר לָהֶם: הֶחְלַטְתִּי לְחַמֵּם אֶת הַבֵּיצִים עַד אֲשֶׁר תִּתְבַּקַּעְנָה וְיֵצְאוּ מֵהֶן עֶפְרוֹנִים זְעִירִים. פָּרְצוּ חֲבֵרָיו בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע הַמְצָאָה זוֹ וּמֵאָז כִּנּוּהוּ יָמִים רַבִּים בְּשֵׁם “בִּנְיָמִין דּוֹגֶרֶת”, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם כְּמֻמְחֶה לְצֵיד־נְחָשִׁים וְאָז נִשְׁתַּנָּה כִּנּוּיוֹ.

מִשֶּׁגָּדַל בִּנְיָמִין הָיָה מְטַיֵּל לוֹ לַהֲנָאָתוֹ בְּכָל עִתּוֹת הַחֹפֶשׁ בַּסְּבִיבָה וּמְטַפֵּס עַל הָרֵי הַשַּׁיִשׁ הַמַּאְדִּימִים אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הַמּוֹשָׁבָה. לֹא פַּעַם הָיוּ עוֹבְרֵי־אֹרַח עוֹמְדִים תְּמֵהִים וּמִשְׁתְָּאִים לְמַרְאֵה הַנַּעַר אַמִּיץ־הַלֵּב, הַמְטַפֵּס וְעוֹלֶה בַּקִּיר הֶחָלָק, אֲשֶׁר לָהָר הַפּוֹנֶה אֶל עֵבֶר הַכְּבִישׁ. הַגְּדוֹלִים הִזְהִירוּהוּ: “אַל תַּרְחִיק לֶכֶת, בִּנְיָמִין! הַדְּרוּזִים וְהַמֶּתוּאָלִים יִתְנַפְּלוּ עָלֶיךָ וְיַהַרְגוּךָ”. אַךְ הוּא הָיָה מֵשִׁיב: “פְּעָמִים רַבּוֹת נִפְגַּשְׁתִּי עִם אֵלֶּה וְכָל רָעָה לֹא עָשׂוּ לִי”.

וּבְאַחַד הַיָּמִים, בְּטַיְּלוֹ לְאֹרֶךְ הַנַּחַל בְּקִרְבַת הַגְּבוּל הַסּוּרִי, נִתְקַל בָּרוֹעֶה עַלִי. עַלִי זֶה הָיָה גָדוֹל בְּמִקְצָת מִבִּנְיָמִין. מְזֻיָּן הָיָה בְּמַקֵּל אָרֹךְ וְעָבֶה בְּקָצֵהוּ – אַלָּה כַּהֲלָכָה. לְמִשְׁמַעְתּוֹ סָר עֵדֶר שֶׁל שְׁלשִׁים כְּבָשִׂים לְבָנִים וְאֵילִים מְעַטִּים. שְׁנֵי כְּלָבִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ שָׁמְרוּ בְּקַפְּדָנוּת עַל הָעֵדֶר שֶׁל הָרוֹעֶה הַצָּעִיר. מִשֶּׁרָאָה בִּנְיָמִין כְּבֻדָּה זוֹ הִרְהֵר בְּלִבּוֹ אִם לֹא טוֹב יַעֲשֶׂה לַחֲזֹר, אַךְ מִיָּד הִתְאַזֵּר עֹז, וּבְצַעֲדֵי־אוֹן, מִתּוֹךְ הַחְלָטָה אַמִּיצָה, הִתְחִיל מִתְקָרֵב אֶל הָרוֹעֶה.

גַּם לְעַלִי לֹא נַעֲמָה הַפְּגִישָׁה עִם הַזָּר הַזֶּה וּבִקֵּשׁ לְהִסְתַּלֵּק מִמָּקוֹם זֶה. אַךְ עַל מִי יַעֲזֹב אֶת הַצֹּאן? בְּאֵין בְּרֵרָה הֶחְלִיט גַּם הָרוֹעֶה לְחַכּוֹת וְלִרְאוֹת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר. רְגָעִים מִסְפָּר עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם זֶה מוּל זֶה וּבְעֵינֵיהֶם מַבָּע שֶׁל סָפֵק אֵיבָה, סָפֵק יְדִידוּת. לָאַחֲרוֹנָה פָּתַח בִּנְיָמִין בְּשִׂיחָה. הִתְחִילָה פָּרָשָׁה שֶׁל בְּרָכוֹת בַּשָּׂפָה הָעַרְבִית, אֲשֶׁר בִּנְיָמִין הֵיטִיב לְדַבֵּר בָּהּ. כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר הָפְכוּ הַשְּׁנַיִם לִידִידִים. בִּנְיָמִין קָרַב לְלֹא פַּחַד אֶל הַצֹּאן, בָּחַן וּבָדַק כְּבָקִי וְרָגִיל אֶת הַצֶּמֶר הָרַךְ, וְרָדַף לַהֲנָאָתוֹ אַחַר הַטְּלָאִים הַצְּעִירִים. עַלִי נֶהֱנָה לְמַרְאֵה זְרִיזוּתוֹ הָרַבָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ הֶחָדָשׁ וּבִקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לוֹ לַיְּהוּדִי כִּי אֵינוֹ נוֹפֵל מִמֶּנּוּ בִּמְאוּם. הִתְחִילָה פָּרָשָׁה שֶׁל רְדִיפָה הֲדָדִית. קוֹלוֹת פְּעִיָּה וּצְחוֹק נִשְׁמְעוּ יַחַד. סוֹף־סוֹף נִצַּח עַלִי, וְעָיֵף וְיָגֵעַ חָזַר וְעַל כְּתֵפָיו הַטָּלֶה הַשְּׁחַרְחַר. מֵאָז נִקְשְׁרָה בְּרִית יְדִידוּת בֵּין הַשְּׁנַיִם, וְעִם עֶרֶב, כְּתֹם הֲכָנַת הַשִּׁעוּרִים הָיָה בִּנְיָמִין יוֹצֵא אֶל רֵעוֹ עַלִי, יַחְדָּו הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּצֵל הַתְּאֵנִים הָעֲבֻתּוֹת, מְשׂוֹחֲחִים וּמְסַפְּרִים זֶה לָזֶה סִפּוּרִים שׁוֹנִים, חוֹקְרִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עַל מִנְהֲגֵיהֶם הַשּׁוֹנִים שֶׁל בְּנֵי־עַמָּם וְעַל הַהֶבְדֵּלִים, אֲשֶׁר בֵּין הַיְּהוּדִים וְהָעַרְבִים.

בְּאַחַד הָעֲרָבִים, בְּהַרְחִיקָם לֶכֶת בֵּין הֶהָרִים, צָמֵא בִּנְיָמִין לְמָיִם. הַנָּהָר הָיָה רָחוֹק וּמַיִם אֵין בַּסְּבִיבָה. מַה לַעֲשׂוֹת? עַלִי מָצָא עֵצָה. מִיָּד גָּהַר לָאָרֶץ, נָתַן רֹאשׁוֹ בֵּין רַגְלֵי אַחַד הַכְּבָשִׂים, הִקְרִיב פִּיו אֶל עֲטִינֶיהָ, וּמִפִּטְמַת הַכִּבְשָׂה פָּרַץ מִיָּד זֶרֶם שֶׁל חָלָב חַם וְלָבָן אֶל פִּיו שֶׁל עַלִי. עֲשֵׂה כָּמוֹנִי! – קְרָא לְבִנְיָמִין. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן נִדְהַם בִּנְיָמִין לְמַרְאֵה מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל חֲבֵרוֹ. הוּא הִתְבַּיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, אַךְ עַלִי הִפְצִיר בּוֹ וְזֵרְזוּ לִטְעֹם מִן הֶחָלָב בְּאָמְרוֹ, כִּי אֵין טוֹב לוֹ לַצָּמֵא מִלִּשְׁתּוֹת חָלָב סָמוּךְ לְהֵחָלְבוֹ. בְּאֵין בְּרֵרָה מֵרֹב צִמָּאוֹן נֶאֱלַץ בִּנְיָמִין לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ. אַף הוּא הִשְׂתָּרֵעַ עַל גַּבּוֹ וְהִקְרִיב אֶת פִּיו אֶל פִּטְמַת הַכִּבְשָׂה, וְעַלִי חָלַב אֶל פִּיו וְאַגַּב כָּךְ וּמִתּוֹךְ שׁוֹבְבוּת הִזָּה גַּם עַל עֵינָיו, פָּנָיו וּבְגָדָיו. מָלֵא חֵמָה הִתְרוֹמֵם בִּנְיָמִין מֵעַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהוּא נוֹטֵף כֻּלּוֹ חָלָב. הוּא בִּקֵּשׁ לִנְקֹם בּוֹ בְּבֶן־הַבְּלִיַּעַל, אַךְ הַלָּה, שֶׁחָזָה מֵרֹאשׁ אֶת הַצָּפוּי לוֹ, נָשָׂא רַגְלָיו וּבָרַח. לְבַסּוֹף נִתְפַּיְּסוּ, כַּנָּהוּג. בִּנְיָמִין הוֹדָה, כִּי בְּדֶרֶךְ שְׁתִיָּה זוֹ הָיָה הֶחָלָב טָעִים לְמַדָּי, וְכִי מֵעוֹדוֹ לֹא זָכָה לִשְׁתּוֹת חָלָב כֹּה סָמִיךְ, שָׁמֵן וְטָעִים. מֵעַתָּה נִתְּנָה לְעַלִי הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַרְאוֹת אֶת יְדִיעוֹתָיו בְּהִלְכוֹת מִרְעֶה. הֲיוֹדֵעַ אַתָּה יַאבּוּ יָמִן – קָרָא עַלִי לַחֲבֵרוֹ, כִּי הִתְקַשָּׁה לִקְרֹא לוֹ בִּשְׁמוֹ הַנָּכוֹן – מַדּוּעַ כֹּה שָׁמֵן הֶחָלָב וּמָתוֹק? דַּע לְךָ: סוֹד יֵשׁ בַּדָּבָר, סִפֵּר לִי אוֹתוֹ אַבּוּ חוּסֵין הַזָּקֵן, הֵן מַכִּיר אַתָּה אוֹתוֹ, אֶת הָרוֹעֶה הַזָּקֵן, הוּא הָיָה מוֹרִי בְּהִלְכוֹת מִרְעֶה, וּמִפִּיו שָׁמַעְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה סוֹדוֹת. אֲגַלֶּה לְךָ אֶת הַסּוֹד, כִּי הֵן רֵעִי כְּאָח אַתָּה לִי. וּבְדַבְּרוֹ קָם וְעָקַר מִן הָאֲדָמָה צֶמַח אֶחָד בַּעַל שְׁלשָׁה עַלְעַלִּים שְׂעִירִים, שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרִים יַחְדָּו. הַפֶּרַח הָיָה פַּרְפְּרָנִי וְצִבְעוֹ וָרֹד. הֲמַכִּיר אַתָּה צֶמַח זֶה? – שָׁאַל הַלָּה אֶת בִּנְיָמִין. בִּנְיָמִין, שֶׁיְּדוּעִים הָיוּ לוֹ יָפֶה צִמְחֵי הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ, נָטַל אֶת הַצֶּמַח וּבָדַק אוֹתוֹ בִּתְשׂוּמֶת־לֵב. כִּמְעַט שֶׁהָיָה עִם לִבּוֹ לוֹמַר: לֹא יָדַעְתִּי, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע נִתְקַל מַבָּטוֹ בַּפִּרְיוֹן הַזָּעִיר אֲשֶׁר שָׂפָה לוֹ בְּכָל אַרְבַּע כַּנְפוֹתָיו. הֵן “אַרְבַּע כְּנָפוֹת” הוּא הַצֶּמַח הַזֶּה, הֵן זֶהוּ הַצֶּמַח, אֲשֶׁר אָנוּ הַנְּעָרִים לְהוּטִים אַחֲרָיו לְאָכְלוֹ בְּעוֹדוֹ רַךְ וַעֲסִיסִי. וְאֶל עַלִי פָּנָה הַנַּעַר וְאָמַר: הֵן זֶהוּ הַצֶּמַח, אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנְךָ יִקָּרֵא: אַסְ’בַּעַת אִיל זִינְבּ, וּפֵרוּשׁוֹ בִּשְׂפָתֵנוּ: אֶצְבְּעוֹת פַּרְעֹה. – הוּא הוּא! – קָרָא עַלִי בְּשִׂמְחָה לְשֵׁמַע יַדְעָנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. – אָכֵן, יַדְעָן גָּדוֹל אַתָּה, אַבּוּ יָמִן! וְדַע, צֶמַח זֶה מִשֶּׁאוֹכְלִים מִמֵנּוּ הַכְּבָשִׂים – חֲלָבָן נַעֲשֶׂה טָעִים וְשׁוֹפֵעַ לָרֹב.

מִשֶּׁבָּאוּ יְמֵי הַשָּׁרָב, וְהָאֲוִיר נַעֲשָׂה מַחֲנִיק לְלֹא נְשׂא, הָיָה בִּנְיָמִין נִשְׁאָר בְּחֶדְרוֹ, מֵגִיף אֶת הַתְּרִיסִים, מִתְגַּלְגֵּל עַל גַּבֵּי הַמַּחְצֶלֶת וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט מִן הַחֹם הַקָּשֶׁה. עִם עֶרֶב הָיָה יוֹצֵא הַחוּצָה לְבַקֵּר אֵצֶל עַלִי חֲבֵרוֹ. עִתִּים הָיָה מְאַחֵר לָשׁוּב, כִּי הָיָה מְלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ הַרְחֵק עַד גְּדֶרֶת־הַצֹּאן הַסְּמוּכָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר לָן עִמּוֹ שָׁם בֵּין הַצֹּאן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. בְּאוֹתָם הַלֵּילוֹת הָיָה הַנַּעַר לוֹמֵד לְטַפֵּל בַּצֹּאן. עַלִי לִמְּדָהוּ לַחֲלֹב, לְהָכִין אֶת הַלֶּבֶּן הַטָּעִים, הַגְּבִינָה הַצְּפַתִּית הַקָּשָׁה וְעוֹד עֲבוֹדוֹת כָּאֵלּוּ. לִפְרָקִים הָיוּ מְטַפְּסִים בְּיַחַד עַל הֶהָרִים הָרָמִים אוֹ יוֹרְדִים בְּמוֹרְדוֹת הַלִּיטָנִי הַתְּלוּלִים לְבַקֵּשׁ מָזוֹן לַצֹּאן הָרְעֵבָה. בִּשְׁעוֹת הַשָּׁרָב, עֵת הַצֹּאן נָפוֹץ אֶל כָּל עֵבֶר בֵּין הֶהָרִים וְהַסְּלָעִים, הָיוּ עַלִי וּבִנְיָמִין בּוֹחֲרִים לָהֶם צוּק־סֶלַע חָבוּי מֵעֵין הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָאן הָיוּ הוֹזִים־שׁוֹכְבִים שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת.

בְּאַחַד הַיָּמִים הִגִּיעַ בִּנְיָמִין בְּטִיּוּלָיו אֶל הַלִּיטָנִי. מֵרֹב עֲיֵפוּת שָׁכַב לָנוּחַ לְרַגְלֵי הָהָר עַל־יַד בֶּרֶךְ הַנָּהָר. מֵי הַנָּהָר בְּזִרְמָם הַחַדְגּוֹנִי נָסְכוּ עָלָיו תַּרְדֵּמָה. הוּא מָתַח אֶת רַגְלָיו, הִנִּיחַ יָדָיו לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְהִתְחִיל מֵכִין עַצְמוֹ לִתְנוּמַת צָהֳרַיִם קַלָּה, וְאָמְנָם מִיָּד כְּבָר הִפְלִיג בְּשֵׁנָה וּבַחֲלוֹמוֹת. פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ זוֹחֵל וּמְדַגְדֵּג בְּרַגְלוֹ הַיְּחֵפָה. מִתְּחִלָּה חָשַׁב כִּי עַלִי הוּא הַמְּשַׁטֶּה בּוֹ וְנִסָּה לִבְעֹט בּוֹ בְּרַגְלוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שְׁנָתוֹ. אַךְ מִשֶּׁנִּסָּה לְהָרִים אֶת רַגְלוֹ הִרְגִּישׁ לְתִמְהוֹנוֹ כִּי זוֹ כְּבֵדָה מְאֹד. הַפַּעַם כְּבָר הֶחְלִיט לִפְקֹחַ עֵינָיו וּלְבָרֵר אֶת אֲשֶׁר קָרָה. וְהִנֵּה מַרְאֶה מַחֲרִיד נִגְלָה לוֹ: מִסָּבִיב לְרַגְלוֹ הָיָה כָּרוּךְ נָחָשׁ – סָפֵק שָׁחוֹר, סָפֵק צָהֹב. מֵרֹב פַּחְדּוֹ נִסָּה בִּנְיָמִין לִתְפֹּס בַּנָּחָשׁ וּלְזָרְקוֹ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּסָּה לַעֲשׂוֹת זֹאת פִּלַּח כְּאֵב חַד אֶת כָּל גּוּפוֹ. הַכְּאֵב הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל אֵבָרָיו וְעַד רֹאשׁוֹ הִגִּיעַ. סָמְרוּ שַׂעֲרוֹתָיו שֶׁל הַנַּעַר וּצְעָקָה אֲיֻמָּה, זַעֲקַת כְּאֵב מָרָה, פָּרְצָה מֵעֹמֶק חָזֵהוּ וּגְרוֹנוֹ. עַלִי, שֶׁעָמַד אוֹתָהּ שָׁעָה לְהַשְׁקוֹת אֶת צֹאנוֹ, נִבְעַת לְשֵׁמַע צְעָקָה מְשֻׁנָּה זוֹ, וּכְחֵץ מִקֶּשֶׁת זִנֵּק אֶל חֲבֵרוֹ הַזּוֹעֵק.

בְּקָרְבוֹ הֵבִין עַלִי אֵת אֲשֶׁר קָרָה. הוּא הִסְפִּיק עוֹד לִרְאוֹת אֶת הַנָּחָשׁ הַבּוֹרֵחַ אֶל הַנָּקִיק אֲשֶׁר בַּסֶּלַע. מִיָּד נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה. בְּחִפָּזוֹן שִׁלְשֵׁל עַלִי אֶת הָ“עַגַל” מֵרֹאשׁוֹ וְכָרַךְ אוֹתוֹ הַדֵּק הֵיטֵב מִסָּבִיב לְרַגְלוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין לְמַעְלָה מִמְּקוֹם הַנְּשִׁיכָה לְיַד הַבֶּרֶךְ. וּבִנְיָמִין הוֹסִיף לְפַרְפֵּר מֵעָצְמַת כְּאֵבוֹ. עַלִי חָזַר מַהֵר אֶל הַצֹּאן וְחָלַב בְּחִפָּזוֹן מְלֹא כֻּמְתָּתוֹ חָלָב. “שְׁתֵה, בִּנְיָמִין” – שִׁדֵּל הָרוֹעֶה אֶת חֲבֵרוֹ – חָלָב זֶה לִרְפוּאָה הוּא לְךָ וִיקִימְךָ מַהֵר עַל רַגְלֶיךָ. וְעַלִי לֹא הִתְמַהְמֵהּ, מִהֵר וְתָפַשׂ בְּבִנְיָמִין וְנָשָׂא אוֹתוֹ אֶל הַכְּפָר הַקָּרוֹב. כָּאן הוּבָא הַנַּעַר, כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ, אֶל חִוַּאי מֻמְחֶה, הֲלֹא הוּא אָדָם הַיּוֹדֵעַ אֶת אָרְחוֹת הַנְּחָשִׁים וְגַם כֵּיצַד לְרַפֵּא נְשׁוּכֵי נָחָשׁ. הוּא חָתַךְ בָּעוֹר לְיַד מְקוֹם הַנְּשִׁיכָה וְהִתְחִיל לָמֹץ אֶת הַדָּם עִם הָרַעַל; מוֹצֵץ וְרוֹקֵק חֲלִיפוֹת. הוּבָא לֶבֶּן לָרֹב וּבִנְיָמִין צֻוָּה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ. בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּחֱלַשׁ מְאֹד, נִסָּה לַעֲצֹם עֵינָיו וּלְנַמְנֵם מְעַט, אַךְ הָעַרְבִים לֹא נְתָנוּהוּ לְהֵרָדֵם, כִּי קַבָּלָה הִיא בִּידֵיהֶם: אָסוּר לוֹ לִנְשׁוּךְ־נָחָשׁ לַעֲצֹם עַיִן פֶּן יוֹצֵא אֶת נִשְׁמָתוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שֵׁנָה.

וְהָרֶגֶל צָבְתָה בֵּינְתַיִם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. מִשֶּׁרָאוּ הַפַלָּחִים כָּךְ – חָבְשׁוּ פִּרְדָּה הִרְכִּיבוּ עָלֶיהָ אֶת בִּנְיָמִין וֶהֱבִיאוּהוּ לַמּוֹשָׁבָה. מִיָּד הֻבְהַל הָרוֹפֵא, שֶׁמִּהֵר וְהִזְרִיק לְגוּפוֹ מָנָה הֲגוּנָה שֶׁל נַסְיוּב נֶגֶד הַרְעָלָה. הוּא הִבְטִיחַ, שֶׁאִם יִחְיֶה בִּנְיָמִין עַד יוֹם הַמָּחֳרָת, סִמָּן הוּא כִּי יָקוּם וְיִחְיֶה מִמַּחֲלָתוֹ. הוּא הִבִּיעַ אֶת חֲשָׁשׁוֹ, שֶׁאִם הָרַעַל חָזָק הוּא יִתָּכֵן, שֶׁיִּגְרֹם בֶּעָתִיד לְסִבּוּכִים בְּאֹרַח חַיָּיו, וְאוּלַי גַּם לְשִׁתּוּק בְּאֵבָרִים שׁוֹנִים. הַדָּבָר עָשָׂה לוֹ כְּנָפַיִם וּמִיָּד נֶאֶסְפוּ מִכָּל הַמּוֹשָׁבָה לִרְאוֹת אֶת בִּנְיָמִין הַנָּשׁוּךְ. הַבַּיִת הָיָה מֻקָּף קְהַל סַקְרְנִים. אַף הַיְלָדִים, חֲבֵרָיו שֶׁל הַנָּשׁוּךְ, אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה בִּנְיָמִין מִשְׁתַּמֵּט מֵהֶם, אַף הֵם הָיוּ בֵּין הַבָּאִים. עַלִי לֹא מָשׁ מִמִּטַּת הַחוֹלֶה. הוּא יִלֵּל וּבָכָה בְּלִי הֲפוּגוֹת. בִּבְכִי תַּמְרוּרִים הָיָה חוֹזֵר וּמְסַפֵּר כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר. הַחוֹלֶה עַצְמוֹ לֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂיחָה. רַק בְּקשִׁי יָכֹל הָיָה לְהָנִיד אֵבֶר. מִפַּעַם לְפַעַם הָיוּ נֶעֱצָמוֹת עֵינָיו כְּרוֹצֶה לִישֹׁן, אַךְ מִיָּד הָיָה חָשׁ בְּדִגְדּוּגָם שֶׁל אִמּוֹ אוֹ שֶׁל עַלִי. הֵם מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַשֵּׁנָה. הוּבְאוּ כַּדֵּי־חָלָב לָרֹב וְהַחוֹלֶה אָנוּס הָיָה לִשְׁתּוֹת מֵהֶם עַד כְּדֵי הֲקָאָה. הָרוֹפֵא יָעַץ לְהַשְׁקוֹתוֹ מֵי־חֹמֶץ אוֹ מֶלַח כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת הֲפָקַת הַזֵּעָה. הַדָּבָר נַעֲשָׂה עַל אַף הִתְנַגְּדוּתוֹ שֶׁל הַנָּשׁוּךְ וְעַל אַף הַבְּחִילָה וְהַהֲקָאָה.

כָּל הַלַּיְלָה שָׁמְרוּ עַל הַחוֹלֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן שְׁנָת לְעֵינָיו. לְמָחֳרָת עִם שַׁחַר, שָׁאֲפוּ הַכֹּל רוּחַ לִרְוָחָה. עַתָּה הוּנַח לָהֶם בְּמִקְצָת בִּרְאוֹתָם, כִּי הַנַּעַר עוֹדוֹ בַּחַיִּים. עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לְקָחוּהוּ בְּאוֹטוֹ הָעִירָה. כָּאן קִבֵּל בִּנְיָמִין זְרִיקַת נַסְיוּב שְׁנִיָּה וְהָרוֹפֵא הִרְגִּיעַ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת הַחֲרֵדִים וְאָמַר, כִּי נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ לֹא הָיְתָה מִן הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר וְהוּא בָּטוּחַ כִּי הַחוֹלֶה יַחֲלִים בְּקָרוֹב וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ. וּלְבִנְיָמִין פָּנָה הָרוֹפֵא וְאָמַר: לְאָשְׁרְךָ, חֲבִיבִי, נִזְדַּמַּנְתָּ, כַּנִּרְאֶה, עִם נָחָשׁ שֶׁאַרְסוֹ אֵינוֹ מְסֻכָּן לְמַדַּי אוֹ אוּלַי לֹא הִסְפִּיק הַלָּה לִנְעֹץ בְּךָ אֶת שְׁתֵּי שִׁנָּיו הָאַרְסִיּוֹת – מִי יוֹדֵעַ? וְעַתָּה קוּם וְתֵן תּוֹדָה עַל הַצָּלָתְךָ. אֲבָל רוֹצֶה אֲנִי לִישֹׁן! – עָנָה הַנַּעַר בְּקוֹל בּוֹכִים – לִישֹׁן!

– אִם זֶה רְצוֹנְךָ, חֲבִיבִי, הֲרֵי יָכֹל אַתָּה לְהִתְפַּרְקֵד וְלִישֹׁן כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ – אָמַר הָרוֹפֵא. עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר וְנַחֲרָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר נִשְׁמְעָה בְּכָל חַדְרֵי הַבַּיִת.

לְמָחֳרָת חָזַר הַנָּשׁוּךְ לְבֵית הוֹרָיו. מֵעַתָּה שֻׁנָּה כִּנּוּיוֹ וְנִקְרָא בְּפִי הַיְלָדִים חֲבֵרָיו בְּשֵׁם בִּנְיָמִין־הַנָּחָשׁ, כִּי שָׂרָה עִם הַנְּחָשִׁים וַיוּכַל לָהֶם.

בִּנְיָמִין הָיָה לְגִבּוֹר. בְּאַחַד הַיָּמִים כַּאֲשֶׁר שׂוֹחֲחוּ הַיְלָדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר עַל דְּבַר הַנְּחָשִׁים, סִפֵּר הַמּוֹרֶה, כִּי אֶת הַנַּסְיוּב נֶגֶד הַרְעָלַת נְשִׁיכַת־נְחָשִׁים מְכִינִים עַל יְדֵי הַזְרָקַת רַעַל לְגוּפָם שֶׁל סוּסִים. עַל־יְדֵי כָּךְ הוֹלֵךְ וּמִתְחַסֵּן גּוּפוֹ שֶׁל הַסּוּס וְנוֹצָר בְּדָמוֹ מִין גַּנְגְּלִיּוֹן (נֶגֶד־רַעַל), הָעוֹשֶׂה לְאַל אֶת פְּעֻלַּת הָאֶרֶס שֶׁל הַנָּחָשׁ. אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה מַזְרִיקִים לְדָמוֹ שֶׁל הַנָּשׁוּךְ וְעַל־יְדֵי כָּךְ הוּא נִצּוֹל.

– זֶהוּ בְּדִיּוּק כְּמַעֲשֵׂה הַזְּרִיקוֹת נֶגֶד הַכַּלֶּבֶת – הֵעִיר אַחַד הַתַּלְמִידִים.

– נָכוֹן מְאֹד! – הֵעִיר תַּלְמִיד אַחֵר.

– וּמֵעַתָּה – הוֹסִיף הַשֵּׁנִי – הֲרֵי בִּנְיָמִין שֶׁלָּנוּ, הוֹאִיל וְנֻשַׁךְ עַל־יְדֵי נָחָשׁ וְיֶחִי – הֲרֵי יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִחְיוֹת גַּם אִם יִנָּשֵׁךְ שֵׁנִית.

– יִתָּכֵן – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה.

– בִּנְיָמִין מְחֻסָּן אֵפוֹא בִּפְנֵי אַרְסוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ – תָּמְהוּ הַיְּלָדִים לֹא בְּלִי קִנְאָה.

רַבּוֹת דֻּבַּר בַּכִּתָּה עַל חֲסִינוּת זוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. אַף הַנַּעַר עַצְמוֹ, לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה – לָבַשׁ גֵּאוּת. הוּא הֵבִין כִּי שְׂדֵה־פְּעֻלּוֹת חָדָשׁ נִפְתַּח לְפָנָיו. הוּא יַעֲסֹק בִּנְחָשִׁים, יִלְמַד אֶת אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם, יִהְיֶה לְחַוַּאי עִבְרִי, הַיּוֹדֵעַ לְהַלֵּךְ עִם זוֹחֲלֵי־עַל־גָּחוֹן אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לְזַעֲוָה בְּפִי כֹּל.

וְאָמְנָם, מִשֶּׁבָּא הַקַּיִץ וְהַנְּחָשִׁים הִתְחִילוּ יוֹצְאִים מֵחוֹרֵיהֶם, הִתְחִיל בִּנְיָמִין עוֹקֵב אַחֲרֵיהֶם מִתּוֹךְ שְׁקִידָה רַבָּה. יַחַד עִם עַלִי חֲבֵרוֹ הַוָּתִיק הָיָה יוֹצֵא לְבַקֵּשׁ נְחָשִׁים. לִפְרָקִים נִזְדַּמְּנוּ עִם אַבּוּ־אִסְמָעִין הָרוֹעֶה הַזָּקֵן וְהַלָּה הָיָה מְסַפֵּר לָהֶם עַל גְּבוּרוֹתָיו הוּא בְּלַחֲמוֹ עִם הַנְּחָשִׁים וְיוּכַל לָהֶם. אִם מָצָאתָ נָחָשׁ – פָּתַח אַבּוּ־אִסְמָעִין – עוֹבֵר לְיָדְךָ, אַל תִּירָא מִפָּנָיו. רְדֹף אַחֲרָיו וְתָפְסֵהוּ, וְאוּלָם תָּמִיד עָלֶיךָ לִתְפֹּס בּוֹ בְּשֵׂכֶל וּבַחָכְמָה. הֵן חֲזָקָה עַל הַנָּחָשׁ כִּי נוֹשֵׁךְ הוּא, וְאַתָּה הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר לִבְלִי תֵת לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהָפִיק זְמָמוֹ זֶה.

– וְכֵיצַד לַעֲשׂוֹת זֹאת? – שָׁאַל עַלִי בְּסַקְרָנוּת.

– פָּשׁוּט מְאֹד, יַ־עַלִי, – הִמְשִׁיךְ אַבּוּ־אִסְמָעִין כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב שָׁפוּף עַל כְּלִי־הַקָּפֶה הַמַּהְבִּיל. – תָּמִיד יֵשׁ לְהִסְתַּעֵר עַל הַנָּחָשׁ מִיָּד לְגִשְׁתְּךָ אֵלָיו. הוּא מִתְבַּלְבֵּל בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן וְאָז עָלֶיךָ לְמַהֵר וְלִתְפֹּס בּוֹ בְּצַוָּארוֹ, סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ, תָּפוֹס וְהַחֲזֵק הֵיטֵב. עָשִׂיתָ זֹאת – שׁוּב אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. הַנָּחָשׁ יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּל עַל יָדְךָ, לְנַסּוֹת לְהִשְׁתַּמֵּט – לַשָּׁוְא! מִיָּדֶיךָ, יְדֵי־הַבַּרְזֶל, לֹא יִשְׁתַּמֵּט.

נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְהֶחֱלִיט לְנַסּוֹת כֹּחוֹ בַּדָּבָר עִם הַהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה. עוֹד הוֹרָה אוֹתָם אַבּוּ־אִסְמָעִין לֵאמֹר: רֹב הַנְּחָשִׁים הָאֲרֻכִּים, כְּמוֹ הַנָּחָשׁ הַשָּׁחוֹר וְהַנָּחָשׁ הָאָפֹר, אֵינָם מְסֻכָּנִים כְּלָל – הַלָּלוּ אֶרֶס אֵין לָהֶם. הַנָּחָשׁ הַשָּׁחוֹר מְנַסֶּה אָמְנָם לְהַפְחִיד אֶת הָאָדָם, וְאִם יַרְגִּיז אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ, מִיָּד הוּא מִזְדַּקֵּף, מַתְחִיל תּוֹסֵס, כִּמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּלָה בִּירִיבוֹ, – אַךְ דְּעוּ לָכֶם: אֵין זֶה אֶלָּא לְמַרְאִית־עַיִן. הוּא אֵינוֹ נוֹשֵׁךְ. וְאִם גַּם תָּקַע בְּךָ שִׁנָּיו – אֵין כָּל סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לְךָ. יָכוֹל אַתָּה לִהְיוֹת סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי עוֹד תַּאֲרִיךְ יָמִים לְאַחַר הַנְּשִׁיכָה. הַזָּקֵן הוֹסִיף לְסַפֵּר לָהֶם מֵהַרְפַּתְקָאוֹתָיו וְסִיֵּם אֶת דְּבָרָיו בִּכְלָל אֶחָד, הֶחָשׁוּב מְאֹד לְדַעְתּוֹ, וְהוּא: אִם קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ דּוֹמֶה לִשְׁפוּד – אוֹת הוּא כִּי נָחָשׁ אַרְסִי הוּא וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִמֶּנּוּ.

מְצֻיָּד בִּידִיעוֹת אֵלּוּ יָצָא בִּנְיָמִין לִקְרַאת נְחָשִׁים. הוּא הֶחְלִיט לַחֲזֹר עַל תּוֹרָה זוֹ וּלְלָמְדָהּ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. וְהַהִזְדַּמְּנוּת לְכָךְ נָתְנָה לוֹ בְּאֹרַח בִּלְתִּי־צָפוּי. בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת הֶחֱלִיטוּ יַלְדֵי הַמַּחֲזוֹר לָצֵאת לְטִיּוּל אֶל הֶהָרִים, וְגַם בִּנְיָמִין הִצְטָרֵף כַּמּוּבָן אֶל הַמְּטַיְּלִים. בְּרֹאשׁ הָלַךְ הַמּוֹרֶה וְעִמּוֹ אֲחָדִים מִצְּעִירֵי הַמּוֹשָׁבָה הַשּׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו הַמְּלֵאִים עִנְיָן. הָעֲלִיָּה עַל הָהָר הָיְתָה קָשָׁה וּמְיַגַּעַת. צוּקֵי הַסְּלָעִים הָיוּ חוֹתְכִים בִּבְשַׂר הַנֶּאֱחָזִים בְּזִיזֵיהֶם וְרַבִּים הָיוּ אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לַחֲזֹר. מִסְפַּר הַנֶּחֱשָׁלִים הָלַךְ וָרַב. קֹדֶם כָּל פִּגְרוֹ הַבָּנוֹת, שֶׁהָיוּ קוֹרְאוֹת לְעֶזְרָה עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל. הַנְּעָרִים לָעֲגוּ לָהֶן וּמָשְׁכוּ אוֹתָן אַחֲרֵיהֶם בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ: כָּרְתוּ עַנְפֵי־עֵץ עָבִים וְהוֹשִׁיטוּ אוֹתָם מִלְמַעְלָה לָעוֹמְדוֹת לְמָטָּה. הַבָּנוֹת הָיוּ נֶאֱחָזוֹת בֶּעָנָף וּשְׁנַיִם־שְׁלשָׁה נְעָרִים הָיוּ מוֹשְׁכִים בֶּעָנָף וּמַעֲלִים אֶת הַבַּת לְקוֹל צְחוֹקָם שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים גַּם יַחַד. לְעִתִּים הָיָה נִשְׁבָּר הֶעָנָף מִכֹּבֶד הַמַּשָּׂא וְאָז הָיוּ הַצְּחוֹק וְהַהֲמֻלָּה גּוֹבְרִים יוֹתֵר. עֲיֵפִים וּנְטוּלֵי־נְשִׁימָה הָיוּ אֵלֶּה שֶׁזָּכוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, מִשְׂתָּרְעִים עַל הַסְּלָעִים וּמְחַכִּים לַנֶּחֱשָׁלִים.

סוֹף־סוֹף עָלָה גַּם הַמּוֹרֶה, וְעִמּוֹ אַחֲרוֹנֵי הַמְּפַגְּרִים. עֲיֵפִים הִשְׂתָּרְעוּ אַנְשֵׁי הַמְּאַסֵּף הָאֵלֶּה עַל־פְּנֵי הַקַּרְקַע. “לְאַט לָכֶם!” – נִשְׁמַע קוֹלוֹ הָאַבָּהִי וְהַמַּזְהִיר שֶׁל הַמּוֹרֶה – “אַל תֵּשְׁבוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַלַּחָה; מוּטָב שֶׁתָּנוּחוּ עַל פְּנֵי הַסֶּלַע, כָּאן הָרְטִיבוּת אֵינָהּ מְרֻבָּה כָּל־כָּךְ”. הַמְּפֻנָּקִים מִהֲרוּ וְעָשׂוּ כַּמְּצֻוֶּה. הֵם הִתְיַשְּׁבוּ עַל הַסֶּלַע הַקָּרוֹב, שֶׁחָרִיץ עָמֹק בִּתֵּר אוֹתוֹ. הַיְּשִׁיבָה אָרְכָה רֶגַע קָט וְהִנֵּה הִרְגִּישָׁה עָדָה רַחַשׁ קַל תַּחְתֶּיהָ. הִיא קָמָה בַּחֲרָדָה וְרָאֲתָה דְבַר־מָה אָרֹךְ חוֹלֵף וּבוֹרֵחַ לְאֹרֶךְ הַנָּקִיק. נָחָשׁ! – פָּרְצָה הַקְּרִיאָה מִפִּיהָ. כְּהֶרֶף־עַיִן נִתְּרוּ מִמְּקוֹמָם כָּל הַיּוֹשְׁבִים. כָּל אֶחָד בָּדַק אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת שֶׁמָּא הִכִּישׁוֹ הַנָּחָשׁ. פְּנֵי הַכֹּל הָיוּ חִוְרִים כַּסִּיד. הַגִּבּוֹרִים שֶׁבַּחֲבוּרָה נִגְּשׁוּ לִבְדֹּק אֶת הַנָּקִיק בְּמַקְלוֹתֵיהֶם. נִשְׁמְעָה תְּסִיסָה מְמֻשֶּׁכֶת – אוֹת לְמִלְחָמָה. כַּעֲבֹר רֶגַע זִנֵּק מִן הַנָּקִיק נָחָשׁ אָרֹךְ וְרִבּוּעִים בְּהִירִים עַל גּוּפוֹ. הוּא נִבְהַל מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים הַבִּלְתִּי קְרוּאִים, שֶׁבָּאוּ לְהַשְׁבִּית אֶת מְנוּחָתוֹ וּלְהַטְרִידוֹ מִמִּרְבַּץ הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ. מִשֶּׁרָאוּהוּ הַבַּחוּרִים נִמְלָט עַל נַפְשׁוֹ, הִתְחִילוּ דּוֹלְקִים אַחֲרָיו כְּשֶׁמְּטַר־אֲבָנִים מְלַוֶּה אֶת הַבּוֹרֵחַ. וְהַיְלָדוֹת עָמְדוּ מִן הַצַּד מְבֹהָלוּת וַחֲרֵדוֹת מִמַּרְאֵה עֵינֵיהֶן. אוֹתוֹ רֶגַע צָלְחָה רוּחַ גְּבוּרָה עַל בִּנְיָמִין שֶׁפָּרַץ בִּצְעָקָה: “טִפְּשִׁים! יְרֵאִים אַתֶּם מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ – הַנִּיחוּ לִי וְאֶתְפְּסֶנּוּ!” וּמִיָּד הִתְחִיל רוֹדֵף אַחַר הַנָּחָשׁ. הוּא הִשִּׂיגוּ עַד מְהֵרָה לִפְנֵי הַסְפִּיקוּ לְהֵעָלֵם בְּאַחַת הַמְּאוּרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהָיוּ בָּהָר. בִּנְיָמִין הִסְפִּיק עוֹד לִתְפֹּס אֶת הַנָּחָשׁ בִּזְנָבוֹ וְהִתְחִיל מוֹשֵׁךְ בּוֹ בְּרֹב כֹּחַ לְהוֹצִיאוֹ מִן הַחוֹר. הַכֹּל קָרְבוּ וְעָמְדוּ עֲצוּרֵי־נְשִׁימָה לִרְאוֹת מַה יַעֲשֶׂה בִּנְיָמִין עַז־הַנֶּפֶשׁ בְּאוֹיְבוֹ. “הִזָּהֵר”! – קָרְאוּ הַבָּנוֹת, בִּרְאוֹתָן אֶת הַנַּעַר הַתּוֹפֵשׂ בַּנָּחָשׁ. “פָּנוּ מָקוֹם!” – צָרַח בִּנְיָמִין בְּהִתְרַגְּשׁוּת. עוֹד מְשִׁיכָה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַזּוֹחֵל בִּצְבֵּץ מִתּוֹךְ מַחֲבוֹאוֹ. מִיָּד הִתְחִיל בִּנְיָמִין מְנִיפוֹ וּמְסוֹבְבוֹ בְּכָל כֹּחוֹ בָּאֲוִיר, טַלְטֵל וְסוֹבֵב מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, כְּשֶׁהוּא מְתָאֵר מַעְגָּל רָחָב בַּחֲלַל הָאֲוִיר. הַכֹּל הִתְפַּלְּאוּ לְמַרְאֵהוּ שֶׁל בִּנְיָמִין הַמְּנוֹפֵף אֶת הַנָּחָשׁ כְּנוֹפֵף הָעֶגְלוֹן בְּשׁוֹטוֹ. הַנָּחָשׁ הָיָה הָמוּם מֵעָצְמַת הַתְּנוּפָה. עוֹד סִבּוּב אֶחָד וּשְׁנַיִם – וּבִנְיָמִין הִכָּה בְּכָל כֹּחוֹ בַּנָּחָשׁ עַל הַסֶּלַע. הַלָּה הִשְׁתַּטַּח לְכָל אָרְכּוֹ כְּמֵת. מִיָּד הִרְפָּה הַנַּעַר מִזְּנָבוֹ וְתָפַשׂ בְּרֹאשׁוֹ לְיַד צַוָּארוֹ. “מֵעַתָּה הֲרֵיהוּ בְּיָדִי” – קָרָא בִּנְיָמִין בִּתְרוּעַת־נִצָּחוֹן – רְאוּ! הוּא לֹא יָעֵז לַעֲשׂוֹת לִי רַע". וְאָמְנָם מִשֶּׁהִתְעוֹרֵר הַנָּחָשׁ מֵעֶלְפּוֹנוֹ, נִסָּה לְהִתְפַּתֵּל וּלְהֵחָלֵץ מִיָּדוֹ שֶׁל הַלּוֹפֵת אוֹתוֹ. הוּא הִתְפַּתֵּל מִסָּבִיב לְיָדוֹ שֶׁל הַנַּעַר, שֶׁהָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד מִמַּעֲשֵׂה עַצְמוֹ. נִכָּר הָיָה כִּי בִּתְחִלָּה פִּקְפֵּק בְּהַצְלָחָתוֹ וְחָשַׁשׁ פֶּן יַצְלִיחַ הַנָּחָשׁ לְהַכִּישׁוֹ.

כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הִסְתַּכְּלוּ בְּבִנְיָמִין בְּהַעֲרָצָה וְהִשְׁתּוֹמְמוּת. הַדִּבֵּר כְּאִלּוּ נִטַּל מִפִּיהֶם כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ נֶעֱרַךְ הַקְּרָב בֵּין הָאָדָם וְהַזּוֹחֵל. רַבּוֹת מֵהַבָּנוֹת הֵסַבּוּ רָאשֵׁיהֶן, כִּי לֹא מְלָאָן לִבָּן לְהַבִּיט בַּמַּחֲזֶה. אַךְ הַבָּנִים, וּבְיִחוּד חֲבֵרָיו שֶׁל בִּנְיָמִין, הִבִּיטוּ בּוֹ בְּהַעֲרָצָה וּבְקִנְאָה. הַפַּחְדָנִים בְּיוֹתֵר לָבְשׁוּ עֹז, בָּלְעוּ אֶת רֻקָּם, שֶׁהִצְטַבֵּר בְּפִיהֶם בְּרִגְעֵי הַחֲרָדָה הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵעֵזּוּ עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאִטָּם אֶל הַנָּחָשׁ. אֲחָדִים, הָאַמִּיצִים יוֹתֵר, נִסּוּ גַּם לְלַטְּפוֹ. הוּא הָיָה קַר.

מֵעַתָּה הָיָה בִּנְיָמִין לְגִבּוֹר הַיּוֹם, הַנַּעֲרָץ וְאָהוּב עַל הַיְּלָדִים. וְדוֹמֶה, כִּי נִתְעַלָּה גַּם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ. בְּגַאֲוָה הָיָה מְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו אֶת רֻבֵּי תּוֹרוֹתָיו אֲשֶׁר לָמַד מִפִּי אַבּוּ אִסְמָעִין, וְעוֹד הוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ לְתִפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה. "וְעַתָּה – סִיֵּם בִּנְיָמִין אֶת דְּבָרָיו – "לְמַעַן נִהְיֶה בְּטוּחִים כִּי בֶּאֱמֶת לֹא יוּכַל הַנָּחָשׁ לְהָרַע לָנוּ, הִנֵּה זֹאת נַעֲשֶׂה – וּבְדַבְּרוֹ חָלַץ נַעֲלוֹ וְהִקְרִיבָה אֶל פִּי הַנָּחָשׁ. הַלָּה פָּעַר פִּיו מָלֵא חֵמָה וְנָעַץ אֶת שִׁנָּיו הַמְּעֻקָּמוֹת בְּעוֹר הַנַּעַל. עַתָּה הִדֵּק בִּנְיָמִין אֶת פִּי הַנָּחָשׁ עַד כִּי קָרְבוּ הַלְּסָתוֹת אַחַת אֶל רְעוּתָהּ. מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּנְעֲצוּ הַשִּׁנַּיִם עָמֹק בָּעוֹר, מָשַׁךְ הַנַּעַר בְּבַת־אַחַת אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ אֲחוֹרַנִּית, עַד שֶׁהַלָּה נֶאֱלַץ לְהַרְפּוֹת מִן הַנַּעַל. בְּעוֹר הַנַּעַל נִשְׁאֲרוּ תְּקוּעוֹת הַשִּׁנַּיִם הַמְּעֻקָּמוֹת, שִׁנֵּי הָאֶרֶס. “מֵעַתָּה – אָמַר בִּנְיָמִין – שׁוּב אֵין כָּל סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת מִבֶּן־שַׁחַץ זֶה”. וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ כִּי בֶּאֱמֶת אֵין כָּל סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת מִמֶּנּוּ, מִהַר בִּנְיָמִין וְעָנַד אֶת הַנָּחָשׁ כַּעֲנָק מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ. עִם עֶרֶב כְּשֶׁחָזְרוּ הַמְּטַיְּלִים בְּשִׂמְחָה לַמּוֹשָׁבָה הָיְתָה תְּהִלַּת בִּנְיָמִין בְּפִי כֹּל. הַקְּטַנִּים, בְּהִפָּגְשָׁם בּוֹ מֵהַיּוֹם הַהוּא, הָיוּ מַבִּיטִים בּוֹ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת הַעֲרָצָה וּמַרְאִים עַל הַגִּבּוֹר בְּאֶצְבַּע, מְסַפְּרִים וּמִתְלַחֲשִׁים עַל כָּל מַעֲשֵׂי תָּקְפוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין מַכְנִיעַ־הַנְּחָשִׁים.

מִשֶּׁהִצְלִיחַ בִּנְיָמִין בְּמַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן – לָבַשׁ עֹז וּגְבוּרָה וְהָלַךְ מֵחַיִל אֶל חָיִל. הוּא שָׂם לִבּוֹ לְתַכְסִיסֵי הַהַתְקָפָה שֶׁל הַנְּחָשִׁים הַשּׁוֹנִים, בִּקֵּשׁ לִלְמֹד אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַזּוֹחֲלִים הַלָּלוּ, לְהַבְחִין בְּמִינֵיהֶם לְפִי צִבְעֵיהֶם, אֹרַח־חַיֵּיהֶם וְדַרְכֵי הִתְפַּתְּחוּתָם. הוּא נוֹכַח לָדַעַת, שֶׁכָּל דְּבָרָיו שֶׁל אַבּוּ־אִסְמָעִין אֱמֶת הֵם וּמְבֻסָּסִים עַל נִסָּיוֹן רַב־שָׁנִים וְרַב־הִסְתַּכְּלֻיּוֹת. מֵעַתָּה הָגָה הַנַּעַר לְרוֹעֶה זָקֵן זֶה אֵמוּן רַב וְהָיָה שׁוֹאֵל בַּעֲצוֹתָיו בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. הוּא הָיָה אוֹרֵחַ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה הַזָּקֵן אֲשֶׁר בַּכְּפָר וְתָמִיד הָיָה מִתְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הַזָּקֵן הִתְחִיל לְלַמְּדוֹ לְאַט־לְאַט אֶת סִתְרֵי תּוֹרָתָם שֶׁל הַחִוָּאִים, הֲלֹא הֵם מַשְׂבִּיעֵי הַנְּחָשִׁים יוֹדְעֵי־הַלַּחַשׁ, אֲשֶׁר גָּדוֹל כְּבוֹדָם בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ.

בִּנְיָמִין גָּדַל. הוּא נִכְנַס בְּעֹל הָעֲבוֹדָה. לְבַדּוֹ הָיָה רוֹתֵם אֶת הַפְּרָדוֹת עִם בֹּא הַקָּצִיר, וּלְבַדּוֹ הָיָה מַעֲמִיס עַל הָעֲגָלָה אֶת גְּדִישֵׁי־הַתְּבוּאָה וּמוֹבִילָם לַגֹּרֶן. עֲבוֹדַת הַדַּיִשׁ הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו. בְּשִׁבְתּוֹ עַל הַמּוֹרַג יָכֹל הָיָה לְהִתְמַסֵּר לְהִרְהוּרָיו וּלְמַחְשְׁבוֹתָיו בְּאֵין מַפְרִיעַ. מִשֶּׁעָיַף מִן הַיְּשִׁיבָה הַמַּתְמִידָה, הָיָה נוֹתֵן חֹפֶשׁ לַפְּרָדוֹת, שֶׁהָיוּ מְאֻמָּנוֹת כַּהֲלָכָה וְהוּא הָיָה מִתְפַּרְקֵד עַל גַּבֵּי הַמּוֹרַג וּתְנוּמָה קַלָּה חוֹטַפְתּוֹ אוֹ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּפֵּךְ בְּשִׁירַת גֹּרֶן אֲרֻכָּה. סְחוֹר־סְחוֹר הָיוּ הַפְּרָדוֹת מַקִּיפוֹת אֶת הַגֹּרֶן וְשַׂכִּינֵי הַמּוֹרַג הָיוּ נִנְעָצִים בַּגִּבְעוֹלִים, מְרַסְּקִים וְחוֹתְכִים אוֹתָם וּמוֹצִיאִים לְאַט־לְאַט וּבְעַקְשָׁנוּת אֶת הַבָּר מִן הַתֶּבֶן. בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, מִשֶּׁעָיְפוּ הַפְּרָדוֹת, הָיָה הָאִכָּר הַצָּעִיר מְשַׁחְרֵר אוֹתָן מֵרִתְמָתָן וּמַעֲמִידָן לִפְנֵי הָאֵבוּס לֶאֱכֹל כְּנַפְשָׁן שָׂבְעָן. הוּא עַצְמוֹ הָיָה מְטַיֵּל לוֹ שָׁעָה קַלָּה בַּסְּבִיבָה, כְּדֵי לַעֲקֹב אַחַר הַנְּחָשִׁים הָרַבִּים הַמְּצוּיִים בָּהּ וְהַיּוֹצְאִים אַף הֵם לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם לְהִתְפַּרְקֵד בְּלַהַט הַחַמָּה אוֹ לֶאֱרֹב לַצִּפֳּרִים, וְאוּלַי לִזְכּוֹת בְּעַכְבָּר תּוֹעֶה. עַד מְהֵרָה מָצָא לוֹ בִּנְיָמִין בְּנֵי־בְּרִית נֶאֱמָנִים, שֶׁהָיוּ מוֹדִיעִים לוֹ עַל מְקוֹם מְצִיאוּתָם שֶׁל הַנְּחָשִׁים.

זֶה זְמָן רַב שָׂם בִּנְיָמִין לֵב לִצְרִיחוֹת הַדְּרוֹרִים־הָאַנְקוֹרִים, שֶׁהָיוּ פּוֹרְצוֹת וְנִשְׁמָעוֹת לְפֶתַע בְּצָהֳרֵי־יוֹם, מִבְּלִי לָדַעַת פֵּשֶׁר הַדָּבָר. יֵשׁ וּבְמַחֲנֵה הָאַנְקוֹרִים, שֶׁהָיָה עָסוּק בִּשְׁקִידָה בַּאֲגִירַת מַפְּלֵי בָּר עַל הַגֹּרֶן, קָמָה בֶּהָלַת־פִּתְאֹם. כָּל מַחֲנֵה בַּעֲלֵי־הַכָּנָף פּוֹתֵחַ בִּצְרִיחוֹת וּבְשָׁאוֹן, מִתְעוֹפְפִים־מִתְרוֹמְמִים וּמְרַחֲפִים כְּאִלּוּ מֵעַל פְּנֵי דְּבַר־מָה הַסָּמוּי מִן הָעָיִן. לָמָּה יִרְגְּזוּ הָאַנְקוֹרִים הַלָּלוּ? – הָיָה הַבָּחוּר שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ. פַּעַם בְּעָבְרוֹ לְיַד גֶּדֶר בֵּית־הַסֵּפֶר וּבְשָׁמְעוֹ קוֹל־צְרִיחָה זֶה שֶׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ מִכְּבָר – קָרַב מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, אוּלַי יְבָרֵר הַפַּעַם אֶת סִבַּת הַדָּבָר. הוּא מִהַר וְטִפֵּס עַל גֶּדֶר־הָאֲבָנִים. לְעֵינָיו נִגְלָה נָחָשׁ שָׁמֵן צְהַבְהַב, כְּשֶׁהוּא זוֹחֵל לוֹ לְאִטּוֹ לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר, זוֹחֵל וְנֶעְלָם בְּאַחַד הַנְּקִיקִים. אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר – הִרְהֵר בִּנְיָמִין בְּשִׂמְחָה – מֵעַתָּה נִתְּנָה לִי הַהִזְדַּמְּנוּת לְגַלּוֹת אֶת הַנְּחָשִׁים עַל נְקַלָּה. וּבִנְיָמִין הֵרִים רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי הָאַנְקוֹרִים הֶחָגִים לְמַעְלָה וְאָמַר: בְּנֵי־בְּרִית אָנוּ, דְּעוּ לָכֶם, אַנְקוֹרִים, כִּי מֵעַתָּה אוֹיִבְכֶם אוֹיְבִי וַאֲנִי כְּמוּבָן אֲקַדֵּשׁ מִלְחָמָה עַל הַצַּר הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם וּמִתְנַכֵּל לְגוֹזְלֵיכֶם הַצְּעִירִים.

הָיְתָה שְׁעַת צָהֳרַיִם. הַכְּפָר הִתְכַּנֵּס בְּדוּמִיָּתוֹ וְשָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה. עֲיֵפִים וִיגֵעִים מִשְּׁרַב הַיּוֹם יוֹשְׁבִים הַתַּלְמִידִים בְּכִתָּה וְעַל גַּבָּם הַמּוֹרֶה. הֵן עוֹד רַבָּה הָעֲבוֹדָה לִפְנֵיהֶם. מִתְקָרְבוֹת וְהוֹלְכוֹת בְּחִינוֹת הַגֶּמֶר. עוֹד מְעַט וְיִפָּסְקוּ הַלִּמּוּדִים וַעֲדַיִן לֹא עָבְרוּ עַל פִּרְקָם בְּהִסְטוֹרְיָה. הַמּוֹרֶה מְסַפֵּר עַל הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפָתִית, עַל הַגּוֹרְמִים שֶׁסִּיְּעוּ לַמַּהְפֵּכָה. מְקַוֶּה הוּא כִּי הַדְּבָרִים יִכָּנְסוּ לְלֵב הַתַּלְמִידִים וְיִמְשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם בְּשֶׁפַע הַמְּאֹרָעוֹת וְהַתַּהְפּוּכוֹת, שֶׁקָּרוּ בְּצָרְפַת בְּאוֹתָם הַיָּמִים. דּוֹמֶה, הַדְּבָרִים חוֹדְרִים לְאַט־לְאַט לְלִבָּם. וְאוּלָם… פִּתְאֹם מַבְחִין הַמּוֹרֶה בְּיוֹסְקֶה הַפֶּרֶא, שֶׁהוֹרִיד רֹאשׁוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן וְגַבּוֹ כְּאִלּוּ שָׁח תַּחַת נֵטֶל הַמִּסִּים שֶׁהַמּוֹרֶה דִּבֶּר עֲלֵיהֶם זֶה עַתָּה. לְרֶגַע מְדַמֶּה הַמּוֹרֶה כִּי יוֹסְקֶה הוֹרִיד רֹאשׁוֹ מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת, אַךְ הִנֵּה הִפְשִׁיל זֶה אֶת רֹאשׁוֹ וּלְעֵינֵי תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה נִרְאוּ שְׁתֵּי עֵינָיו הָעֲצוּמוֹת וְקוֹל נַחֲרָתוֹ נִשְׁמַע בְּאָזְנֵי הַכֹּל. נִרְדַּם הַנַּעַר. הַמּוֹרֶה הָיָה כְּנִדְהָם. אֶת כָּל יְגִיעוֹ נָשָׂא הָרוּחַ. נְשִׁימָתָם שֶׁל הַתַּלְמִידִים כְּאִלּוּ נֶעֶצְרָה. הֵם חִכּוֹ לִתְגוּבָתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה, אַךְ פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה צְרִיחַת אַנְקוֹרִים רַבִּים, שֶׁפִּלְּחָה אֶת הָאֲוִיר הַחַם וְהַמַּחֲנִיק. מִיָּד נִשְׁכַּח הַכֹּל וַאֲפִלּוּ יוֹסְקֶה עַצְמוֹ פָּקַח זוּג עֵינַיִם מְבֹהָלוּת וְרָץ עִם כָּל יֶתֶר הַתַּלְמִידִים הַחוּצָה. לְיַד הַגָּדֵר נִתְגַּלָּה לְעֵינֵיהֶם נָחָשׁ צָהֹב אָרֹךְ וּפַסִּים שְׁחוֹרִים לְאֹרֶךְ גַּבּוֹ, כְּשֶׁהוּא זוֹחֵל בָּעֲצַלְתַּיִם עַל הַקִּיר. פַּחַד נָפַל עַל הַכֹּל. אַךְ הִנֵּה בָּאָה הַרְוָחָה. מֵרָחוֹק נִרְאָה בִּנְיָמִין רוֹכֵב עַל פִּרְדוֹתָיו. הוֹלֵךְ הוּא לְהַשְׁקוֹתָן. “בִּנְיָמִין!” – פָּרְצָה תְּרוּעַת־שִׂמְחָה מִפִּי הַיְלָדִים. “בּוֹא וְהַצִּילֵנוּ!” – קָרְאָה גְּאֻלָּה, שֶׁנִּפְעֲמָה לְמַרְאֵה הַנָּחָשׁ הַשָּׁמֵן הַזּוֹחֵל בָּעֲצַלְתַּיִם. וּבִנְיָמִין – מִשֶּׁרָאָה אֶת הֲמוֹנֵי הַדְּרוֹרִים הֵבִין מִיָּד אֶת פֵּשֶׁר הַצְּעָקוֹת. מִיָּד עָזַב אֶת פִּרְדוֹתָיו וְנֶחְפַּז לְעֵבֶר בֵּית־הַסֵּפֶר.

– הָבוּ סֻלָּם! – צִוָּה בִּנְיָמִין עַל הַיְלָדִים, שֶׁעָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים זֶה לָזֶה מֵרֹב פַּחַד. מֵאֵין סֻלָּם מִהַר מִישֶׁהוּ וְהִגִּישׁ סַפְסָל. שֵׁנִי הִזְדָּרֵז וְהֵבִיא כִּסֵּא. הֶעֱמִידוּ אֶת אֵלֶּה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהַמּוֹרֶה אָחַז בַּכִּסֵּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל הַמְּטַפֵּס. בִּזְרִיזוּת שֶׁל חָתוּל מִהַר בִּנְיָמִין, קָפַץ וְעָלָה עַל הַקִּיר וְהִסְפִּיק לִתְפֹּס אֶת הַנָּחָשׁ בִּזְנָבוֹ לִפְנֵי עֲלוֹתוֹ עַל הַגַּג. מִיָּד מָשַׁךְ בִּנְיָמִין וְהוֹצִיא אֶת הַנָּחָשׁ וּבִתְנוּפָה אַדִּירָה הֵטִיחַ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַזּוֹחֵל בַּקִּיר לְעֵינֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים הַנִּבְהָלִים. עוֹד מַכָּה, עוֹד שְׁתַּיִם, וְהַנָּחָשׁ נָפַח רוּחוֹ מֵעֹצֶם הַמַּכּוֹת. בִּנְיָמִין קָפַץ אַרְצָה כִּמְנַצֵּחַ וְהֶחֱזִיק בְּנָחָשׁ, שֶׁזְּנָבוֹ עוֹד פִּרְפֵּר קְצָת, וְהִזְמִין אֶת הַיְלָדִים כִּי יִגְּשׁוּ וְיִסְתַּכְּלוּ בְּזוֹחֵל הָאָיֹם. – אַל תִּירְאוּ – הִרְגִּיעַ אֶת הַבָּנוֹת, שֶׁכְּאִלּוּ בִּקְשׁוּ לִבְרֹחַ מִן הַמָּקוֹם. – הוּא כְּבָר מֵת! הַבִּיטוּ – הִמְשִׁיךְ בִּנְיָמִין בַּאֲרֶשֶׁת שֶׁל יַדְעָן הַמְּבַקֵּשׁ לְהַסְבִּיר לְתַלְמִידָיו – רְאוּ מַה שָׁמֵן הוּא, אָכַל לָשׂבַע הַזּוֹלֵל וְעַל־כֵּן כֹּה כָּבֵד הָיָה בִּתְנוּעוֹתָיו. אִלּוּ לֹא זָלַל כֹּה הַרְבֵּה, מֻבְטַחְנִי, שֶׁהָיָה קַל־תְּנוּעָה יוֹתֵר וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא הָיִיתִי תּוֹפְשׂוֹ. אָכֵן סוֹף גַּנָּב לִתְלִיָּה! וְהֲרוֹצִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר הִסְפִּיק בֶּן־שַׁחַץ זֶה לִזְלֹל? הִנֵּה תִּרְאוּ – וּבְדַבְּרוֹ הָפַךְ אֶת הַזּוֹחֵל וְאָחַז בִּזְנָבוֹ. הוּא הֵנִיעַ אוֹתוֹ אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ, וְהִנֵּה נִרְאָה כְּאִלּוּ חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן הוֹלֵךְ וּמִצְטַמֵּק. עוֹד רֶגַע וּמִפִּיו הִתְחִילוּ נוֹפְלִים אֶפְרוֹחִים זְעִירִים וַעֲרֻמִּים וְסִמָּנֵי נוֹצוֹת בְּרֹאשָׁם וּזְנָבָם. אַחֲרֵיהֶם הֶחְלִיק וְיָרַד גַּם עַכְבָּר. עוֹרוֹ כְּבָר הָיָה קֵרֵחַ וְאָדֹם. פְּקוּעוֹת שֶׁל שְׂעָרוֹת עִטְּרוּ אֶת חֶלְקֵי גּוּפוֹ וְכֻלּוֹ הָיָה מַבְהִיל בְּמַרְאֵהוּ. רֵיחַ הַצַּחֲנָה שֶׁעָלָה מִמֶּנּוּ עוֹרֵר אַף הוּא בְּחִילָה אֲיֻמָּה. הַיְלָדִים מָנוּ אֶת הַיּוֹצְאִים מִמְּעֵי הַנָּחָשׁ וּמָצְאוּ אַרְבָּעָה אֶפְרוֹחִים וְעַכְבָּר אֶחָד. – אֶת הָאֶפְרוֹחִים – אָמַר בִּנְיָמִין בְּקוֹל שֶׁל יַדְעָן – בָּלַע הַנָּחָשׁ זֶה עַתָּה. בְּוַדַּאי עָלָה עַל אַחַד הָעֵצִים אוֹ גָזַל אוֹתָם מִקֵּן אֶחָד שֶׁהָיָה מֻצְנָע אֵי־שָׁם בַּעֲלִיַּת־גַּג. אֲשֶׁר לָעַכְבָּר אוֹתוֹ בָּלַע, כַּנִּרְאֶה, הַנָּחָשׁ אֶתְמוֹל. וְאֶת כָּל יֶתֶר הַדְּבָרִים עַל חַיָּיו שֶׁל הַטּוֹרֵף הַזֶּה יְסַפֵּר לָכֶם הַמּוֹרֶה בְּחֵפֶץ־לֵב, וְעַתָּה שָׁלוֹם לָכֶם. עָלַי לִדְאֹג לְפִרְדוֹתַי – אָמַר וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

מֵעַתָּה כְּאִלּוּ הוּסְרָה מִקֶּרֶב הַיְלָדִים הָעֲיֵפוּת כָּלִיל. הַתַּלְמִידִים הִפְצִירוּ בַּמוֹרֶה לְסַפֵּר לָהֶם עַל אֹרַח חַיָּיו שֶׁל הַנָּחָשׁ. הַלָּה סִפֵּר בִּקְצָרָה כִּי נְחָשִׁים אֵינָם לוֹעֲסִים אוֹ טוֹחֲנִים אֶת אָכְלָם כָּמוֹנוּ בְּנֵי־הָאָדָם אוֹ כְּהוֹלְכֵי־עַל־אַרְבַּע. שִׁנֵּי הַנְּחָשִׁים נוֹטוֹת אֲחוֹרַנִּית וַאֲלַכְסוֹנִיּוֹת הֵן וּמְסֻגָּלוֹת הֵן רַק לֶאֱחֹז בַּטֶּרֶף וְלֹא לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ. תָּפַס הַנָּחָשׁ עַכְבָּר אוֹ לְטָאָה, הֲרֵי הוּא נוֹעֵץ בָּהֶם אֶת שִׁנֵּי הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה. בּוֹ בַּזְּמַן נִנְעֲצוֹת שִׁנֵּי הַלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה הַרְחֵק יוֹתֵר בִּבְשַׂר הַטֶּרֶף. מֵעַתָּה מַרְפּוֹת הַשִּׁנַּיִם שֶׁל הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה וְחוֹזְרוֹת וְנִנְעֲצוֹת שֵׁנִית עָמֹק יוֹתֵר בִּבְשַׂר הַטֶּרֶף. כָּךְ הוֹלֵךְ בַּעַל־הַחַי הַמִּסְכֵּן וְחוֹדֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר פְּנִימָה לְתוֹךְ לוֹעוֹ הָרָחָב שֶׁל הַנָּחָשׁ, שֶׁיָּכוֹל לְהִתְמַתֵּחַ אוֹתָהּ שָׁעָה לְמַעְלָה מִמִּדָּתוֹ הָרְגִילָה. בֵּינְתַיִם פּוֹלֵט הַפֶּה רִיר הַמֵּקֵל עַל הַבְּלִיעָה. הַטֶּרֶף מַחֲלִיק וְיוֹרֵד לְאַט־לְאַט לְלֹא מִפְלָט אֶל תּוֹךְ הַקֵּבָה שֶׁל הַנָּחָשׁ הָרְחָבָה כְּשַׂק. כָּאן מְצוּיָה חֻמְצָה חֲרִיפָה הַמְעַכֶּלֶת אֶת הַבָּשָׂר עַל הָעֲצָמוֹת. נִשְׁאָרוֹת לִפְלֵיטָה רַק הַשְּׂעָרוֹת וְהַצִּפָּרְנַיִם. אֵלֶּה נִפְלָטוֹת כַּעֲבֹר זְמַן־מָה וּמוּקָאוֹת הַחוּצָה בְּצוּרַת פְּקַעַת חַסְרַת גּוֹן וְצוּרָה. נָחָשׁ שֶׁבָּלַע טֶרֶף דֵּי שָׂבְעוֹ הוּא כְּבַד תְּנוּעָה, וְעַל כֵּן הוּא מְבַקֵּשׁ לוֹ סִתְרָה אוֹתָהּ שָׁעָה לְבַל יִפְגְּעוּ בּוֹ. יָכוֹל נָחָשׁ לִרְבֹּץ יָמִים מִסְפָּר לְלֹא תְּנוּעָה עַד גָּמְרוּ לְעַכֵּל אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּלַע. רַק אַחַר כָּךְ יוֹצֵא הוּא שֵׁנִית לְשַׁחֵר לַטֶּרֶף. עוֹד סִפֵּר הַמּוֹרֶה כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר נָחָשׁ נִתְקָף לְפֶתַע וּבִרְצוֹתוֹ לְהִמָּלֵט הוּא מְמַהֵר לְהָקִיא אֶת טַרְפּוֹ כְּדֵי לְהָקֵל אֶת מְנוּסָתוֹ.

– וַאֲנִי – הִתְעוֹרֵר וְאָמַר אֵלִיָּהוּ בְּרִגְעֵי הַשְּׁתִיקָה הַמְּעַטִּים שֶׁהִשְׂתָּרְרוּ בַּכִּתָּה – רָאִיתִי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר צֶפַע.

– צֶפַע אַרְסִי? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים. – כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר? סַפֵּר־נָא!

וְאֵלִיָּהוּ סִפֵּר: בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר קָצַרְנוּ בַּשָּׂדֶה. יוֹאֵל הָאָרֹךְ, זֶה הַפּוֹעֵל שֶׁלָּנוּ, עָמַד וְהֵנִיף בְּלִי הֶרֶף בַּחֶרְמֵשׁ, הָנֵף וְקָצוֹר. פִּתְאֹם רָאִיתִי וְהִנֵּה דָּבָר־מָה נִגְרָר אַחַר חֶרְמֵשׁוֹ, הִתְבּוֹנַנְתִּי וְנִבְהַלְתִּי לַמַּרְאֶה: נָחָשׁ שָׁמֵן וְקָצָר הָיָה תָּלוּי עַל הַחֶרְמֵשׁ, בִּקְצֵה הַלַּהַב.

– בֶּאֱמֶת? – תָּמְהוּ הַיְלָדִים – וּמִנַּיִן לְךָ כִּי הָיָה זֶה צֶפַע? – שָׁאֲלָה בַּחֲרָדָה לֵאָה.

– פָּשׁוּט מְאֹד – עָנָה אֵלִיָּהוּ – מַסְפִּיק הָיָה לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפוֹ כְּדֵי לְהָבִין וְלָדַעַת מִיהוּ הַיְצוּר הַזֶּה. הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם, שֶׁגַּבּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הוּא חוּם־כֵּהֶה וְעָלָיו כְּתָמִים מְעֻיָּנִים. נוֹסָף לָזֶה הִכַּרְנוּ מִיָּד לְפִי סִמָּנֵי זְנָבוֹ הַקָּצָר וְהֶעָבֶה, רֹאשׁוֹ הָרָחָב יוֹתֵר מִצַּוָּארוֹ, קַשְׂקַשֵּׂי הַמָּגֵן שֶׁעַל הָרֹאשׁ וְכֵן הָלְאָה. כָּל אֵלֶּה הֵעִידוּ בָּרוּר כִּי צֶפַע הוּא זֶה. כָּל הָעוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה אִשְּׁרוּ זֹאת.

– וּמֶה הָיָה? סַפֵּר הָלְאָה – הִפְצִירוּ הַיְלָדִים בְּאֵלִיָּהוּ.

– מֶה הָיָה? – הִמְשִׁיךְ אֵלִיָּהוּ – הֵן הַחֶרְמֵשׁ, כְּפִי שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, נִתְקַע בּוֹ בְּנָחָשׁ עָמֹק־עָמֹק וּמַה יָכֹל הָיָה הַלָּה לַעֲשׂוֹת? הוּא אָמְנָם נִסָּה לְהֵחָלֵץ מִמַּלְכֹּדֶת מְשֻׁנָּה זוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא. בֵּינְתַיִם נִקְהֲלוּ הַקּוֹצְרִים וְשָׂמוּ קֵץ לְחַיָּיו. יוֹאֵל, שֶׁזָּכָה בַּנָּחָשׁ, הִפְשִׁיט אֶת עוֹרוֹ וְהוּא מִתְכּוֹנֵן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חֲגוֹרַת קִשּׁוּט. בְּעוֹד זְמַן־מָה יִתְיַבֵּשׁ הָעוֹר וְיוֹאֵל הַגִּבּוֹר יַחְגֹּר אוֹתוֹ כַּחֲגוֹרָה לְתִפְאֶרֶת.

– וְאִלּוּ נָשַׁךְ הַצֶּפַע אֶת יוֹאֵל בְּוַדַּאי שֶׁהוּא הָיָה מֵת? – הִקְשְׁתָה שָׂרָה בְּסַקְרָנוּת. – אֵינִי יְכוֹלָה לְהָבִין כֵּיצַד יָכוֹל הַנָּחָשׁ לִנְשֹׁךְ, לִפְצֹעַ וּלְהָמִית בְּשִׁנָּיו הָעֲקֻמּוֹת?

– פָּשׁוּט מְאֹד – אָמַר הַמּוֹרֶה – כְּפִי שֶׁכְּבָר הִסְבַּרְתִּי לָכֶם, הֵן תָּבִינוּ כִּי הַנְּחָשִׁים שִׁנֵּיהֶם אֵינָן עֲשׂוּיוֹת לִלְעֹס אֶת מְזוֹנָם. הֵן מְשַׁמְּשׁוֹת רַק כְּעֵין חַכּוֹת אוֹ אַנְקוֹלִים. נְחָשִׁים אַרְסִיִּים – הָאֶרֶס מְחַלְחֵל וְעוֹבֵר לְאֹרֶךְ הַשֵּׁן הַחֲלוּלָה וְכָךְ הוּא חוֹדֵר אֶל הַקָּרְבָּן הַנָּשׁוּךְ. אַגַּב: לְפִי הַנְּשִׁיכָה אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אִם הַנָּחָשׁ אַרְסִי הוּא אִם לֹא.

– כֵּיצַד? – שָׁאֲלוּ כָּל הַיְלָדִים כְּאִישׁ אֶחָד.

– הִנֵּה הַסִּמָּנִים – אָמַר הַמּוֹרֶה – אֵצֶל הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים נִמְצָאוֹת הַשִּׁנַּיִם בְּקִדְמַת הַלְּסָתוֹת וְאִלּוּ אֵצֶל הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים לְמֶחֱצָה – בְּאַחֲרִיתָן. לְפִי הָעֲקֵבוֹת וּמָקוֹם הִנָּעֲצָן, אֶפְשָׁר אֵפוֹא לִקְבֹּעַ אִם הַנָּחָשׁ אַרְסִי הָיָה אִם לָאו.

– אָכֵן, פְּרָט מְעַנְיֵן לָמַדְנוּ הַפַּעַם – הֵעִיר יוֹסְקֶה בְּתִמָּהוֹן.

– תְּמֵהַנִי – הֵעִיר יִגְאָל – כֵּיצַד יָכוֹל רַעַל הַנָּחָשׁ לְהָמִית אֶת הָאָדָם.

– עִנְיָן זֶה מְסֻבָּךְ מְאֹד – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה – דְּעוּ כִּי אֶרֶס הַנָּחָשׁ בְּבוֹאוֹ בְּמַגָּע אִם הַדָּם הוֹרֵס וּמְפָרֵק מִיָּד אֶת הַכַּדּוּרִיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת וְעַל־יְדֵי כָּךְ הוּא גּוֹרֵם לְהַפְרָעוֹת בַּנְּשִׁימָה.

– בְּאֵיזֶה אֹפֶן? שָׁאֲלָה גְּאֻלָּה.

– הֵן אָמַרְתִּי – הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל – הַדָּם שֶׁהִתְפָּרֵק, מִתְקָרֵשׁ מִיָּד וְהוֹפֵךְ לְגוּשִׁים־גּוּשִׁים, כַּדּוּרִים־כַּדּוּרִים. הַלָּלוּ מֻסָּעִים בָּעוֹרְקִים וּבְדַרְכָּם הֲרֵי הֵם מְשַׁמְּשִׁים מַחְסוֹם לִזְרִימַת הַדָּם אֶל הָרֵאוֹת וּמֵהֶן. עַל־יְדֵי כָּךְ בָּא הַקֵּץ לְפָרָשַׁת הַנְּשִׁימָה, וְהַחוֹלֶה עָלוּל לָמוּת אִם עֶזְרָה וְהַצָּלָה אֵינָן בָּאוֹת בְּעוֹד מוֹעֵד. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה כְּנִזְכָּר בְּדָבָר – הָאֶרֶס מַשְׁפִּיעַ גַּם עַל פְּעֻלַּת הַמֹּחַ וְגוֹרֵם עַל־יְדֵי זֶה לְהַפְרָעוֹת כְּלָלִיּוֹת בְּכָל מַהֲלַךְ אֵבְרֵי הַתְּנוּעָה שֶׁל הָאָדָם. יֵשׁ שֶׁאָדָם אֲשֶׁר נִצַּל מִצִּפָּרְנֵי הַמָּוֶת – נִשְׁאָר מְשֻׁתַּק־אֵבָרִים לְכָל יְמֵי חַיָּיו וְיֵשׁ אֲשֶׁר הַשִּׁתּוּק יִתְקְפֵהוּ שָׁנִים רַבּוֹת לְאַחַר שֶׁנֻּשַּׁךְ. פְּעֻלַּת־הָאֶרֶס חֲזָקָה הִיא וְיֵשׁ שֶׁהִיא מַשְׁפִּיעָה עַל גּוּפוֹ שֶׁל הַנָּשׁוּךְ לְאַחַר זְמָן רָב.

– אָכֵן, גְּדוֹלָה הַצָּרָה שֶׁיְּכוֹלִים לְהָבִיא עָלֵינוּ הַנְּחָשִׁים – אָמְרוּ הַיְלָדִים זֶה לָזֶה.

– לְאָשְׁרֵנוּ – סִיֵּם הַמּוֹרֶה אֶת הַשִּׂיחָה – אֵין בְּאַרְצֵנוּ הַרְבֵּה מִינֵי נְחָשִׁים, בְּסַךְ־הַכֹּל רַק שְׁלשִׁים, וּמֵהֶם מוּעָטִים הָאַרְסִיִּים מְאֹד.

וְשׁוּב גָּדַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין בִּגְלַל מְאֹרָע זֶה וְהַלֶּקַח שֶׁלָּמְדוּ מִמֶּנּוּ הַיְלָדִים עַל הַנְּחָשִׁים. כְּשֶׁעָבַר בִּנְיָמִין בָּרְחוֹב – מִיָּד הָיוּ נִפְסָקוֹת שִׂיחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים וְהָיוּ מִתְלַחֲשִׁים וּמְדַבְּרִים רַק בּוֹ. מֵאָז הָפַךְ לְמִנְהָג וּלְחֹק: בְּהִשָּׁמַע בִּרְחוֹב קוֹל שְׁאוֹנָם שֶׁל הָאַנְקוֹרִים הַמִּתְגּוֹדְדִים, מִיָּד נִשְׁמְעָה הַקְּרִיאָה “בִּנְיָמִין!”. כִּי יֵרָאֶה נָחָשׁ חוֹצֶה אֶת הָרְחוֹב לְעֵת צָהֳרַיִם – וְעָלָה שְׁמוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְנִשָּׂא עַל פְּנֵי הָרְחוֹב כֻּלּוֹ. כָּל אוֹתוֹ הַקַּיִץ הָיוּ יְדֵי בִּנְיָמִין מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה.

*

אוֹתוֹ לַיְלָה לֵיל קַיִץ חַם הָיָה. הַיְשִׁיבָה בַּבַּיִת הָיְתָה קָשָׁה מִנְּשׂא. אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה בָּחֲרוּ אֵפוֹא לָשֶׁבֶת בַּחוּץ מֵאֲשֶׁר לְהִתְעַנּוֹת בְּמַחֲנָק הַבָּתִּים. הֵם פָּרְשׂוּ אֶת מַחְצְלוֹתֵיהֶם, שֶׁהוּבְאוּ מִן הַחוּלָה הַקְּרוֹבָה, וְהִשְׂתָּרְעוּ עֲלֵיהֶן מִתּוֹךְ תַּעֲנוּג הַבָּא אַחַר יוֹם־עֲבוֹדָה קָשֶׁה וּמְפָרֵךְ בַּשָּׂדֶה. כִּי אָמְנָם קָשָׁה הִיא הָעֲבוֹדָה לָאִכָּר בִּימֵי הַקַּיִץ הַלּוֹהֲטִים, עֵת נָטַל עָלָיו לָדוּשׁ עַל פְּנֵי הָעֲרֵמָה, לִסְפֹּג אֶת הָאָבָק הָעוֹלֶה וְחוֹדֵר לַגָּרוֹן עַד כְּדֵי עֲצִירַת נְשִׁימָה.

רוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה לְרֶגַע קַל. תְּנוּמָה נְעִימָה יָרְדָה עַל הָאִכָּרִים שֶׁנָּשְׁמוּ רוּחַ זוֹ בְּכָל מְלוֹא רֵאוֹתֵיהֶם. הוֹזִים־חוֹלְמִים הֵם עַל יְמֵי מְנוּחָה שֶׁיָּבוֹאוּ בְּקָרוֹב, עַל תְּנוּבַת גֹּרֶן, וְהִנֵּה… תְּסִיסָה אֲרֻכָּה וּבִלְתִּי־פּוֹסֶקֶת נִשֵּׂאת בַּחֲלַל הָאֲוִיר. חָרְדוּ הָאֲנָשִׁים מִמְּקוֹמָם לִרְאוֹת וְלָדַעַת מַה פֵּשֶׁר הַשָּׁאוֹן הַמּוּזָר הַזֶּה. הַצְּעִירִים, בַּעֲלֵי פָּנָּסֵי הַחַשְׁמַל נִקְהֲלוּ וּבָלְשׁוּ אֶת הַסְּבִיבָה בְּפָנָּסֵיהֶם לִמְצֹא אֶת סִבַּת הַדָּבָר. מִיַּרְכְּתֵי הֶחָצֵר נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל צְעָקָה: “נָחָשׁ!”. וּמִיָּד עָלְתָה וְנִשְׁמְעָה גַּם הַקְּרִיאָה: “בִּנְיָמִין!”, שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה בְּכָל הַמּוֹשָׁבָה וְעַד בִּנְיָמִין הַיָּשֵׁן הִגִּיעָה. הַלָּה קָם בְּלֹא חֶמְדָּה לְשֵׁמַע קְרִיאָה זוֹ. בֵּינְתַיִם נִקְהֲלוּ סְבִיבוֹ הַשְּׁלִיחִים מִכָּל צַד. – מַה נִקְהַלְתֶּם עָלַי? – שָׁאַל בִּנְיָמִין – הֲלֹא תִּתְּנוּ לִי מְנוּחָה אַחֲרֵי עֲבוֹדַת הַיּוֹם. – אֲבָל, נָחָשׁ! – עָנוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד. מִיָּד סִפְּרוּ לוֹ הַכֹּל. בִּנְיָמִין מִהֵר אֶל הַמָּקוֹם וּלְעֵינָיו נִגְלָה נָחָשׁ הַמְּבַקֵּשׁ לַשָּׁוְא לַעֲלוֹת וּלְטַפֵּס בַּקִּיר, כְּדֵי לְהִמָּלֵט מֵרוֹדְפָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל. לְאוֹר הַפָּנָסִים – פָּנָסֵי הָרְפָתִים הַמַּבְלִיחִים – תָּפַס בִּנְיָמִין בַּנָּחָשׁ לְיַד רֹאשׁוֹ. הוּא צָבַת אֶת צַוָּארוֹ בְּכָל כֹּחוֹ עַד כְּדֵי חֶנֶק. אַחַר־כָּךְ הִרְפָּה מִמֶּנּוּ וְאָמַר לַנֶּאֱסָפִים: הֵן רוֹאִים אַתֶּם כִּי הַנָּחָשׁ אָכַל לָשׂבַע וְעַתָּה כָּבֵד מִמֶּנּוּ הַדָּבָר לִבְרֹחַ מִפְּנֵיכֶם. אֲפִילוּ דָּבָר קַל זֶה, לַעֲלוֹת בַּקִּיר, נִבְצַר מִמֶּנּוּ. הִנֵּה, רְאוּ – וּבְדַבְּרוֹ הָפַךְ אֶת הַנָּחָשׁ כְּשֶׁרֹאשׁוֹ לְמַטָּה וּמִתּוֹכוֹ נָפְלוּ כַּמָּה עַכְבָּרִים שֶׁעוֹד נִרְאוּ בָּהֶם סִמָּנֵי־חַיִּים מוּעָטִים. בִּנְיָמִין הִסְבִּיר כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּחָשׁ שָׂבֵעַ לְמַדַּי הֲרֵיהוּ תּוֹסֵס בְּלִי הֶרֶף בְּהַרְגִּישׁוֹ בִּבְנֵי־אָדָם בְּקִרְבָתוֹ. מֵעַתָּה וְאֵילֵךְ – אָמַר – כִּי תִּשְׁמְעוּ תְּסִיסָה כָּזוֹ אֶל תָּשִׂימוּ לֵב לְכָךְ. מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ כִּי הוֹלֵךְ־עַל־גָּחוֹן זֶה מְנַסֶּה לְהַפְחִידְכֶם בְּהֶבֶל פִּיו.

גָּמַר בִּנְיָמִין אֶת דְּבָרָיו וְשָׁב אֶל בֵּיתוֹ לָנוּחַ מֵעֲמַל הַיּוֹם.

*

עוֹנַת הָעֲבוֹדָה חָלְפָה. הַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה נֶאֶסְפוּ לְשַׂקִּים וְהֻכְנְסוּ אֶל הַמַּמְּגוּרוֹת. מֵעַתָּה שָׁמְמָה הַגֹּרֶן וּבְנֵי הַמּוֹשָׁבָה יָכְלוּ לְהַחְלִיף כֹּחַ. בִּנְיָמִין הֶחְלִיט לְנַצֵּל יָמִים אֶלּוּ לְשֵׁם הִשְׁתַּלְּמוּת בְּתוֹרַת הַנְּחָשִׁים. עַד מְהֵרָה הֵקִים גַּם תַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ עוֹקְבִים כָּמוֹהוּ אַחַר הַנְּחָשִׁים, לוֹמְדִים אֶת אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם וּמְסַפְּרִים כָּל דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל לְמוֹרָם, לְבִּנְיָמִין. רֻבָּם שֶׁל אֵלֶּה הָיוּ מִיַּלְדֵי בֵּית־הַסֵּפֶר, שֶׁמִּתּוֹךְ הַעֲרָצַת מַעֲשֵׂי־גְּבוּרָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין נִמְשְׁכוּ גַּם הֵם לְמַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה. בִּימֵי הַחֹפֶשׁ הָיוּ מְשׁוֹטְטִים בַּסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה וְהָרְחוֹקָה לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ. הֵם הָיוּ קוֹרְאִים בְּיַחַד עִם מוֹרָם זֶה בִּסְפָרִים וְעוֹבְרִים מֵהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. הֵם אָסְפוּ נְחָשִׁים רַבִּים לְמִשְׁמֶרֶת. בְּבֵית־הַסֵּפֶר הֻקְצָה לְכָךְ חֶדֶר מְיֻחָד. הִתְקִינוּ בּוֹ אַרְגָּזִים, שֶׁבָּהֶם הָיוּ נָחִים הַנְּחָשִׁים לְמִינֵיהֶם. רַבִּים הָיוּ הַנְּחָשִׁים שֶׁחָיוּ בַּשִּׁבְיָה, וּמֵהֶם הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁבִּהְיוֹתָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹם חִיּוּתָם, גָּזְרוּ עַל עַצְמָם שְׁבִיתַת־רָעָב. כָּל אֹכֶל לֹא בָּא אֶל פִּיהֶם יָמִים רַבִּים. הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא: מִנַּיִן לָהֶם לַנְּחָשִׁים הַכֹּחַ לִרְעֹב זְמָן רַב כָּל־כָּךְ? יֵשׁ וְעָבְרוּ חֳדָשִׁים רַבִּים וְהַנָּחָשׁ עוֹדֶנּוּ חַי אִם־כִּי לֹא טָעַם דָּבָר. מְעַטִּים הָיוּ הַזּוֹחֲלִים אֲשֶׁר הִסְתַּגְּלוּ לְחַיֵּי הַשִּׁבְיָה. הַלָּלוּ הָיוּ אוֹכְלִים לָשׂבַע, אִם עַכְבְּרֵי־שָׂדֶה וְאִם מִינֵי מַאֲכָל אֲחֵרִים. אֶת הַנְּחָשִׁים, שֶׁהַיְלָדִים לֹא יָכְלוּ לְצוּדָם חַיִּים, הֶחֱלִיטוּ לִשְׁמֹר בְּתוֹךְ צִנְצָנוֹת מְמֻלָּאוֹת סְפִּירְט אוֹ פוֹרְמָלִּין. בָּהֶן הָיָה הַנָּחָשׁ שָׁמוּר בְּצוּרָתוֹ הַקּוֹדֶמֵת, הַחַיָּה.

יוֹם אֶחָד יָצְאָה הַחַבְרַיָּה לְטַיֵּל בִּשְׂדֵה־הַחֻמְצָה עִם חֹם הַיּוֹם. יִגְאָל הַקָּטָן נִבְהַל לְפֶתַע לְמַרְאֵה נָחָשׁ שָׁחוֹר כְּפֶחָם שֶׁהִתְחַמֵּם בַּחַמָּה הַלּוֹהֶטֶת. זֶה הָיָה עָרוֹד אֲשֶׁר גַּבּוֹ הַמַּבְהִיק וְהַשָּׁחוֹר הָיָה נוֹצֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ. צַעֲקַת־פַּחַד פָּרְצָה מִפִּיו. וּמִיָּד מִהֵר בִּנְיָמִין וְהִתְכַּוֵּן לִקְפֹּץ וְלִדְרֹךְ עַל רֹאשׁ הַנָּחָשׁ, כְּדֵי לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִמָּלֵט אוֹ לִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ. אוּלָם הַנָּחָשׁ הָיָה, כַּנִּרְאֶה, זָרִיז יוֹתֵר, וּכְהֶרֶף־עַיִן נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ וְנֶעְלַם בְּאַחַד הַחֹוֹרִים שֶׁהָיוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם.

– חֲבָל! חֲבָל! – קָרְאוּ לֵאָה וְיוֹאָשׁ פֶּה אֶחָד. – הָיָה זֶה נָחָשׁ נֶהְדָּר, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְפָאֵר אֶת חֲדַר־הַטֶּבַע שֶׁלָּנוּ.

הַחֲבֵרִים הִמְשִׁיכוּ אֶת בְּדִיקוֹתֵיהֶם וְחִפּוּשֵׂיהֶם. וּלְפֶתַע נִגְלָה אֲלֵיהֶם שֵׁנִית הֶעָרוֹד כְּשֶׁהוּא שָׂרוּעַ עַל הָאָרֶץ בְּמֶרְחַק־מָה. הַפַּעַם נֶחְפַּז בִּנְיָמִין וּבִתְרוּעַת־נִצָּחוֹן קָפַץ וְעָמַד בְּרַגְלוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַזּוֹחֵל. הַנָּחָשׁ בִּקֵּשׁ לְהִמָּלֵט, אַךְ לַשָּׁוְא. הוּא נִסָּה לְהִתְפַּתֵּל וְלִלְחֹץ אֶת רַגְלוֹ שֶׁל שׁוֹבֵהוּ בְּטַבְּעוֹתָיו, אַךְ בִּנְיָמִין לֹא נִרְתַּע וְלֹא נִבְהַל. כַּהֲמוּמִים עָמְדוּ הַיְלָדִים לְמַרְאֵה הַנָּחָשׁ הַמִּתְפַּתֵּל מִסָּבִיב לְרַגְלוֹ שֶׁל מַנְהִיגָם. גְּאֻלָּה עָצְמָה עֵינֶיהָ מִפַּחַד. יִגְאָל הִצִּיעַ לְבִנְיָמִין שֶׁיַּפְסִיק אֶת מִשְׂחָקוֹ זֶה. הוּא חָרַד מְאֹד לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה. וּבִנְיָמִין חִכָּה לְרֶגַע הַכּשֶׁר. מִשֶּׁנִּרְגַע קְצָת הַנָּחָשׁ, מִהֵר בִּנְיָמִין, גָּחַן אֵלָיו וְתָפְשׂוּ בְּצַוָּארוֹ לְיַד פִּיו. הִנֵּהוּ בְּיָדִי! – פָּנָה אֶל הַיְלָדִים הַנִּבְהָלִים, שֶׁעָמְדוּ דּוֹמְמִים וּמַרְעִידִים לְמַרְאֵה מִלְחָמָה זוֹ. עַתָּה קָרְבוּ הַכֹּל לִרְאוֹת אֶת הַנָּחָשׁ. הֶעָרוֹד – אָמַר בִּנְיָמִין – אֵינוֹ אַרְסִי כְּלָל. יֵשׁ וְהוּא מַעֲמִיד פָּנִים כְּגִבּוֹר, וּבִקְרֹב אֵלָיו הָאָדָם הֲרֵיהוּ מִזְדַּקֵּף מְעַט וּמְנַסֶּה לְהַכִּישׁ אֶת אוֹיְבוֹ. אוּלָם כָּל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַנָּחָשׁ הַזֶּה לֹא יִבָּהֵל מִפָּנָיו. כָּל כֹּחוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּהַפְחָדָה.

כִּמְנַצְּחִים חָזְרוּ הַמְּטַיְּלִים לְעֵת עֶרֶב לַמּוֹשָׁבָה כְּשֶׁעַל צַוָּארוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין עֲנוּד הַנָּחָשׁ כַּעֲנִיבָה נֶהְדָּרָה.

אֹסֶף הַנְּחָשִׁים הַחַיִּים הָלַךְ וְגָדַל. לִפְרָקִים הָיוּ הַנְּעָרִים מַרְגִּיזִים אֶת הַנָּחָשׁ הַנִּצּוֹד. הַלָּה הָיָה מִתְרַגֵּז וּמַתְחִיל לִתְסֹס וְלִזְעֹם, סָב־הָעַיִן הָיָה מִתְרוֹמֵם וּמִזְדַּקֵּף בְּזַעַף וְכֻלּוֹ מוּכָן לַקְּרָב. בִּנְיָמִין הָיָה אוֹמֵר, כִּי אֵלֶּה הַמִּזְדַּקְּפִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק, כִּי הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ רַק כְּשֶׁהוּא שָׁטוּחַ כֻּלּוֹ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע. עַד מְהֵרָה הָיוּ זַעֲמָנִים אֵלֶּה מִתְעַיְּפִים וְנוֹפְלִים אֵין־אוֹנִים עַל קַרְקַע הָאַרְגָּז.

*

מוֹרֶה חָדָשׁ בָּא לַמּוֹשָׁבָה. אָדָם צָעִיר הָיָה וְאוֹהֵב טֶבַע. עַד מְהֵרָה דָבַק בּוֹ לֵב בִּנְיָמִין הַטִּבְעוֹנִי, וְיִהְיוּ הַשְּׁנַיִם לְעֵזֶר אִישׁ לְרֵעֵהוּ. בִּנְיָמִין סִפֵּר לַמּוֹרֶה עַל הִסְתַּכְּלֻיּוֹתָיו וְהַמּוֹרֶה הֶעֱשִׁיר אֶת בִּנְיָמִין מִכָּל אֲשֶׁר קָרָא בַּסְּפָרִים – פְּרִי הִסְתַּכְּלוּתָם וַחֲקִירָתָם שֶׁל רַבִּים בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת עַל פְּנֵי תֵּבֵל רַבָּה. הַמּוֹרֶה הוֹרָה אֶת תַּלְמִידָיו לְהִתְיַחֵס בְּיֶתֶר חִבָּה אֶל הַחַי לְמִינוֹ. אֵלֶּה יְדִידֵי הָאָדָם הֵם – טָעַן. הוּא הִסְבִּיר, כִּי הָעוֹפוֹת, לְמָשָׁל, הֵם יְדִידֵינוּ הַטּוֹבִים. אָמְנָם, שׁוֹלְחִים הֵם לִפְרָקִים אֶת מַקּוֹרָם בִּתְבוּאַת הַשָּׂדֶה, אַךְ לְעֻמַּת זֶה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר הֵם מְבִיאִים לָנוּ, בְּהַשְׁמִידָם אֶת הַזְּחָלִים הַגּוֹרְמִים נְזָקִים עֲצוּמִים לַעֲצֵי הַפְּרִי וְלִתְבוּאַת הָאָרֶץ. הוּא סִפֵּר כִּי בְּיַעֲרוֹת אֲמֵרִיקָה בָּאוּ צַיָּדִים רַבִּים וְהִתְחִילוּ לְהַשְׁמִיד בְּאֹפֶן שִׁיטָתִי אֶת הָעוֹפוֹת שֶׁבָּהֶם. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהָרִמָּה הִתְחִילָה שׁוֹלֶטֶת בַּיַּעַר בְּלִי מְצָרִים. הָעֵצִים הִתְחִילוּ נוֹבְלִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְעוֹד מְעַט וְהַיַּעַר הָיָה נִשְׁמָד לַחֲלוּטִין לוּלֵא עָמְדוּ בְּעוֹד מוֹעֵד עַל סִבַּת הַדָּבָר וְלוּלֵא הִפְסִיקוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַצַּיָּדִים.

– הִנֵּה רוֹאֶה אֲנִי אֶתְכֶם – הוֹסִיף וְאָמַר הַמּוֹרֶה – מַשְׁמִידִים לְלֹא רַחֲמִים אֶת הַנְּחָשִׁים. כְּלוּם אֵין אַתֶּם מַעֲלִים עַל דַּעְתְּכֶם אַף לְרֶגַע קַל כִּי נֶזֶק רַב אַתֶּם גּוֹרְמִים עַל־יְדֵי כָּךְ לִשְׂדוֹתֵיכֶם? הִנֵּה שָׁמַעְתִּי מִפִּיכֶם לֹא פַּעַם עַל הַשָּׁלָל אֲשֶׁר מְצָאתֶם בְּמֵעֵיהֶם שֶׁל הַנְּחָשִׁים שֶׁהֲרַגְתֶּם. צְאוּ וְחַשְּׁבוּ כַּמָּה עַכְבָּרִים מַשְׁמִידִים הַנְּחָשִׁים יוֹם־יוֹם. הַאֵין תּוֹעַלְתָּם שֶׁל נְחָשִׁים אֵלֶּה רַבָּה עַל־יְדֵי כָּךְ?

– אֲבָל הֲלֹא אַרְסִיִּים הֵם וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: “טוֹב שֶׁבִּנְחָשִׁים רְצֹץ אֶת מֹחוֹ” – טָעֲנוּ הַיְלָדִים.

– לֹא – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה – בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֲלֹא יָדוּעַ לָכֶם יָפֶה, כִּי מְעַטִּים הֵם הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים בָּאָרֶץ. אַגַּב, הַיּוֹדְעִים אַתֶּם סִמָּנֵיהֶם? – כֵּן! – עָנוּ כַּמָּה מֵהַיְלָדִים. – זְנָבָם קָצָר מְאֹד וּמִסְתַּיֵּם בְּצוּרַת יָתֵד; רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי גָּדוֹל הוּא מִיֶּתֶר חֶלְקֵי גוּפוֹ.

– וְהַיּוֹדְעִים אַתֶּם מַדּוּעַ זֶה? – שָׁאַל הַמּוֹרֶה.

– לֹא – עָנוּ אֲחָדִים בְּהִסּוּס־מָה.

– פָּשׁוּט מְאֹד – עָנָה הַמּוֹרֶה – מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָרֹאשׁ לְיַד הָעֵינַיִם הֵן נִמְצָאִים בַּלּוּטֵי הָאֶרֶס הַתּוֹפְסִים מָקוֹם – מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּנְחָשִׁים בִּלְתִּי־אַרְסִיִּים. וְהַסִּמָּן הַשְּׁלִישִׁי מַהוּ? – שָׁאַל הַמּוֹרֶה.

– הַשְּׁלִישִׁי הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים – הֵשִׁיבוּ הַיְלָדִים – נָחָשׁ שֶׁקַּשְׂקַשֵּׂי רֹאשׁוֹ קְטַנִּים הֵם – הוּא אַרְסִי. אִם הַמָּגִנִּים שֶׁל הָרֹאשׁ גְּדוֹלִים הֵם מִיֶּתֶר חֶלְקֵי הַגּוּף – אוֹת הוּא כִּי אֵינוֹ אַרְסִי וְאֵין לִירֹא מִפָּנָיו. – וְעַתָּה הִנֵּה הַסִּמָּן הָאַחֲרוֹן וְהַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר – אָמַר הַמַּדְרִיךְ: – הַשִּׁנַּיִם הַמְּרִירִיּוֹת, הָאַרְסִיּוֹת, נִמְצָאוֹת אֵצֶל הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים בַּלְּחָיַיִם לְפָנִים, וְאִלּוּ בִּנְחָשִׁים אַרְסִיִּים־לְמֶחֱצָה – בְּתַחְתִּית הַלֶּסֶת.

סִכּוּם זֶה וְסִמָּנִים אֵלּוּ עִנְיְנוּ מְאֹד אֶת הַיְלָדִים וְאַף בִּנְיָמִין הִרְבָּה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂיחוֹת וּבַשִּׁעוּרִים הָאֵלֶּה. אָמְנָם, לֹא פַּעַם הָיָה חוֹלֵק עַל הַמּוֹרֶה בְּכַמָּה פְּרָטִים, אַךְ הַמּוֹרֶה הֵבִיא תָּמִיד רְאָיוֹת לִדְבָרָיו מִן הַכָּתוּב בַּסְּפָרִים. בִּנְיָמִין עָמַד עַל דַּעְתּוֹ שֶׁכָּל הַסִּמָּנִים הָאֵלֶּה שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לְהַבְדִּיל בֵּין הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי וְהַבִּלְתִּי־אַרְסִי – לֹא תָּמִיד נְכוֹנִים הֵם. – אַדְּרַבָּא! – הָיָה הַמּוֹרֶה מֵשִׁיב – הָבֵא רְאָיוֹת לִדְבָרֶיךָ וְאַאֲמִין לְךָ. – חַכֵּה, חַכֵּה – אָמַר בִּנְיָמִין בְּנַחַת – עוֹד אַמְצִיא לְךָ הוֹכָחוֹת וּרְאָיוֹת, שֶׁאֲנִי מִתּוֹךְ נִסְיוֹנוֹתַי לְמַעֲשֶׂה יוֹדֵעַ לֹא פָּחוֹת מִסְּפָרֶיךָ שֶׁלְּךָ.

עֶרֶב אֶחָד חָזַר בִּנְיָמִין מָלֵא שִׂמְחָה וְהִתְעוֹרְרוּת אֶל הַמּוֹשָׁבָה. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְרַחֵץ וְהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו מִהַר אֶל הַמּוֹרֶה. בִּזְהִירוּת הוֹצִיא מִכִּיסוֹ נָחָשׁ קָצָר, כְּשְׁלשִׁים סַ"מֶ אָרְכּוֹ, וְהֶרְאָהוּ לַמּוֹרָה: נָחָשׁ זֶה מַהוּ בְּעֵינֶיךָ? אַרְסִי אִם לָאו? בְּדֹק־נָא לְפִי הַסִּמָּנִים שֶׁקָּבַעְתָּ. זְנָבוֹ קָצָר, הֲלֹא? אַרְסִי הוּא אִם לָאו? בְּרַק נִצָּחוֹן הֻצַּת בְּעֵינָיו שֶׁל בִּנְיָמִין אוֹתָהּ שָׁעָה. בְּצִפִּיָּה חֲרִישִׁית הִסְתַּכְּלוּ הַיְלָדִים בִּפְנֵי מוֹרָם שֶׁהֻכְרַע עַל־יְדֵי בִּנְיָמִין. פָּנָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה חָוְרוּ מְעַט. בְּעַצְבָּנוּת הוֹצִיא מֵאֲרוֹן סְפָרָיו אֶת אַחַד הַסְּפָרִים עֲבֵי־הַכָּרֵס וְהִתְחִיל מְעַיֵּן בּוֹ. דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה זְמַן־מָה בַּחֶדֶר. הַשְּׁתִיקָה לֹא אָרְכָה זְמָן רַב. הַמּוֹרֶה הֵרִים רֹאשׁוֹ, הִסְתַּכֵּל שֵׁנִית בִּתְשׂוּמֶת לֵב בַּנָּחָשׁ וְאַחַר שָׁב וְהִשְׁקִיעַ רֹאשׁוֹ בַּסֵּפֶר. – גְּשָׁה־נָא אֵלַי, בִּנְיָמִין – אָמַר – וְהִסְתַּכֵּל בַּכָּתוּב פֹּה. בִּנְיָמִין קָרַב וְרָאָה תְּמוּנָה שֶׁהָיְתָה דוֹמָה בַּכֹּל לַנָּחָשׁ שֶׁהֵבִיא. וְעַתָּה – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – קְרָא־נָא אֶת הַכָּתוּב מִתַּחַת לִתְמוּנָה זוֹ. וּבִנְיָמִין קָרָא: “הַכּוֹזֵב – הוּא הַמַּעֲבָר מִן הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים לְבִלְתִּי־אַרְסִיִּים. אֵינוֹ מַזִּיק”. – וְעַתָּה, חֲבִיבִי, הַהֵבַנְתָּ? – פָּנָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה לָבְשׁוּ אֲרֶשֶׁת שְׁלֵוָה יוֹתֵר, עֵינָיו אוֹרוּ, קוֹלוֹ הָיָה בּוֹטֵחַ יוֹתֵר, כִּי שָׂמַח בְּנִצְחוֹן הַסֵּפֶר – זֶה הַסֵּפֶר אֲשֶׁר הֻשְׁתַּת עַל אַדְנֵי הַמֶּחְקָר וְהַהִסְתַּכְּלוּת. וְאֶל הַנֶּאֱסָפִים פָּנָה הַמּוֹרֶה וְאָמַר: אָכֵן גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַנִּסָּיוֹן, אָמְנָם רַבּוֹת הֵן יְדִיעוֹתָיו שֶׁל בִּנְיָמִין, אֲשֶׁר שָׁאַב מִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּתוֹ הַיּוֹמְיוֹמִית, אַךְ דְּעוּ: לְעוֹלָם אֵין לְבַטֵּל אֶת הַכָּתוּב בַּסְּפָרִים, הֵן גַּם זֶה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם הוּא פְּרִי נִסָּיוֹן רַב, וְלָמָּה לְבַטֵּל זֹאת בִּמְחִי־יָד? הֵן מֵאוֹת וְאַלְפֵי אֲנָשִׁים נִמְצָאִים וְנִמְצְאוּ בָּעוֹלָם אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ כָּל חַיֵּיהֶם לַמַּדָּע. אֲנָשִׁים אֵלֶּה לֹא חָסוּ עַל עַצְמָם וְיָצְאוּ לְמִדְבָּרִיּוֹת רְחוֹקִים, לַאֲרָצוֹת לֹא־נוֹדָעוֹת, וְשָׁם, בֵּין אֲנָשִׁים פְּרָאִים, בִּלּוּ יָמִים רַבִּים כְּדֵי לַחְקֹר וְלָדַעַת כָּל סָתוּם. הָבוּ כָּבוֹד לְאַנְשֵׁי־הַמַּדָּע הָאֵלֶּה וּשְׁתוּ מִמֵּימֵיהֶם, כִּי בָּהֶם תִּמְצְאוּ דַּעַת וְאוֹרָה. אַף אַתָּה, בִּנְיָמִין, טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם תַּעֲלֶה עַל הַגִּלָּיוֹן מִכָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. יְהֵא הַדָּבָר לְתוֹעֶלֶת הָרַבִּים.

נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וּלְלִבָּם שֶׁל הַיְלָדִים וְהַגְּדוֹלִים. הַכֹּל הִתְחִילוּ מִתְעַנְיְנִים וְרוֹשְׁמִים אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָאֹסֶף גָּדַל, וְרַבּוּ הָרְשִׁימוֹת שֶׁהִצְטַבְּרוּ בֵּין הַיְלָדִים. אָז הֶחְלִיטוּ כֻּלָּם לְסַדֵּר תַּעֲרוּכָה שֶׁל כָּל הָאֳסָפִים שֶׁלָּהֶם. יָמִים רַבִּים טָרְחוּ כָּל בְּנֵי הַנֹּעַר בַּמּוֹשָׁבָה לְשִׁכְלוּלָהּ שֶׁל הַתַּעֲרוּכָה. הַמֻּצָּגִים נִבְדְּקוּ בְּקַפְּדָנוּת רַבָּה וְסֻדְּרוּ עַל אִצְטַבּוֹת נָאוֹת. רְשִׁימוֹת חֲטוּפוֹת הָעְתְּקוּ לִכְתָב נָקִי וְצֹרְפוּ אֶל הַמֻּצָּגִים, לְמַעַן יוּכַל כָּל אָדָם לָדַעַת לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה עַל חַיָּיו שֶׁל בַּעַל־הַחַי. הַתַּעֲרוּכָה מָשְׁכָה אֵלֶיהָ קָהָל רַב. וְכֵן מֵהַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה וְהָרְחוֹקָה נָהֲרוּ אֶל הַמּוֹשָׁבָה לַחֲזוֹת בָּאֹסֶף נֶהְדָּר זֶה, וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ. תּוֹעֶלֶת רַבָּה הֵפִיקוּ אַנְשֵׁי הַסְּבִיבָה מִנִּסְיוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בִּנְיָמִין וַחֲבֵרָיו. רַבִּים הִבִּיעוּ לְבִנְיָמִין אֶת תּוֹדָתָם וְהוֹקָרָתָם עַל כִּי פָּתַח עֵינֵיהֶם בְּהִלְכוֹת נְחָשִׁים וְטוֹרְפִים. וּשְׁמוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל הַסְּבִיבָה.

א

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה הִגַּעְנוּ לְרַבַּת־עַמּוֹן. הָאוֹטוֹ כְּבַד־הַנְּשִׁימָה עוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ אֶת שׁוֹמֵר בֵּית־הַנִּבְחָרִים וְהֵנִיס תְּנוּמָה מֵעַל עַפְעַפֵּיהֶם שֶׁל אַחֲרוֹנֵי הַיּוֹשְׁבִים עַל שְׁרַפְרַפִים בְּבָתֵּי־הַקָּפֶה בִּכְפָר זֶה, שֶׁגָּדַל וְהָיָה לְעִיר־בִּירָה.

– הִגַּעְנוּ לִמְלוֹן “פִילַאדֶלְפִיָּה” – אָמַר הַנָּהָג בְּקוֹלוֹ הַלֵּאָה, אַחַר עֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת וִישִׁיבָה אֲרֻכָּה לְיַד הַהֶגֶה.

– פִילַאדֶלְפִיָּה? – הִתְעוֹרְרָה הַנּוֹסַעַת הָאָמֵרִיקָנִית בְּקוֹל־תִּמָּהוֹן, – כְּלוּם בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית אָנוּ? – חָזְרָה וְשָׁאֲלָה אֶל חֲלַל הָאוֹטוֹ הָאַפְלוּלִי.

– כֵּן, – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ, – אָנוּ בְּפִילַאדֶלְפִיָּה, אַךְ לֹא בְּזוֹ אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית, כִּי־אִם בְּפִילַאדֶלְפִיָּה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן; עָלַיִךְ לָדַעַת, יַקִּירָתִי, שֶׁהָאָמֵרִיקָנִים שֶׁלָּךְ נָטְלוּ לָהֶם שֵׁם עִיר זוֹ וּפֵאֲרוּ בּוֹ אֶת עִירָם. כֵּן, – נֶאֱנַח הַמַּדְרִיךְ – פִילַאדֶלְפִיָּה־עַמָּאן יָרְדָה פְּלָאִים, וְאַךְ בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן עָלָה מְעַט כּוֹכָבָהּ, וְאִלּוּ עִירְכֶם גָּדְלָה וְהָיְתָה לִכְרָךְ אַדִּיר, וְעַתָּה מִי הוּא הַיּוֹדֵעַ כִּי רַבַּת־עַמּוֹן הִיא אֲשֶׁר נִקְרְאָה לָרִאשׁוֹנָה בְּשֵׁם זֶה?

וַאֲנִי, בְּשָׁמְעִי אֶת הַשֵּׁם רַבַּת־עַמּוֹן, שִׁפְעַת זִכְרוֹנוֹת וּפְסוּקִים, מַרְאוֹת וּתְמוּנוֹת קָמָה וְנִצְּבָה לְפָנַי. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר שָׁכַן בְּעִיר זוֹ, הֵן קָסַם לִי עוֹד מֵרֵאשִׁית יַלְדוּתִי. תָּמִיד אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לִרְאוֹת אֶת “עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל”. בְּדִמְיוֹנִי תֵּאַרְתִּי לִי עֶרֶשׂ זוֹ כֹּה עֲנָקִית, שֶׁכָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה יִמְצְאוּ בָּהּ מָקוֹם לְהִתְגַּלְגֵּל. הֲקַיֶּמֶת עוֹד עֶרֶשׂ זוֹ? וְעוֹד תְּשׁוּקָה כְּמוּסָה עִמִּי מִימֵי יַלְדוּתִי קָמָה בִּי: רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת קִבְרוֹ שֶׁל אוּרִיָּה. אוּרִיָּה הַחִתִּי הַמִּסְכֵּן! בִּתְמִימוּתִי הַיַּלְדוּתִית הִרְגַּשְׁתִּי כִּי עָוֶל נַעֲשָׂה לוֹ לְאָדָם זֶה אֲשֶׁר קִפַּח אֶת חַיָּיו לְיַד שַׁעֲרֵי רַבַּת־עַמּוֹן. כֵּן, אוֹתָם יְמֵי הַמָּצוֹר עַל רַבַּת־עַמּוֹן לֹא נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנִּי. אֶת יוֹאָב הֶעֱרַצְתִּי עַל גְּבוּרָתוֹ וְעַל מְסִירוּתוֹ הָרַבָּה לְדָוִד מַלְכּוֹ – זֶה דָוִד אֲשֶׁר עַל כִּתְפֵי הָאַחִִים לְבֵית צְרוּיָה טִפֵּס וְעָלָה אֶל כֵּס הַמַּלְכוּת. וְעַל לִבִּי עוֹלֶה זֵכֶר הַסִּפּוּר עַל יוֹאָב, בְּעָמְדוֹ לִלְכֹּד אֶת רַבָּה וְהוּא פָּנָה אֶל דָּוִד מַלְכּוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֱסֹף אֶת יֶתֶר הָעָם וַחֲנֵה עַל הָעִיר וְלָכְדָהּ פֶּן אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת הָעִיר וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ”. מוּבָן, דָּוִד הוּא אֲשֶׁר לָכַד אֶת הָעִיר וְאֶת תּוֹשָׁבֶיהָ שָׁם “בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי־הַבַּרְזֶל”. בְּאַכְזָרִיּוּת נָהַג.

עוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל עִיר זוֹ, וְהָאוֹטוֹ הִתְרוֹקֵן מִנּוֹסְעָיו, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי יְחִידִי אָפוּף־צְלָלִים. הִרְגִּישׁ בִּי הַנֶּהָג וְזֵרְזַנִי לָצֵאת וְלִדְאֹג לְלִינַת־לַיְלָה בַּמָּלוֹן.

לְפָנַי נִצַּב בֵּית־מִדּוֹת מַבְהִיק בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה בְּלַבְנוּנִית אֲבָנָיו וּבְעַמּוּדָיו הַחֲטוּבִים. נָהָר שֶׁל אוֹר הֵצִיף פָּנַי בְּהִכָּנְסִי אֶל הָאוּלָם פְּנִימָה. הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי: מָה רַב הַנִּגּוּד בֵּין זֶה הַבִּנְיָן הַנֶּהִדַּר וּבֵין בָּתֵּי־הָעִיר הַמְזֹהָמִים וְהַצְּפוּפִים, הַטּוֹבְעִים בִּסְחִי.

– אֵירֹפָּה בְּתוֹךְ אַסְיָה! – אָמְרוּ הַנּוֹסְעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְתָמְהוּ מְאֹד לְמַרְאֵה הַהִדּוּר וְהַנּוֹחוּת שֶׁמָּצְאוּ בַּמָּלוֹן לְאַחַר יְמֵי הָאָבָק וְלַהַט־הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם בְּטִיּוּלָם. וְתַאֲוָה עֲצוּמָה תָּקְפָה אוֹתָנוּ: מִקְלַחַת! אַמְבַּטְיָה חַמָּה! וְשָׁעָה אֲרֻכָּה עָשִׂינוּ בְּתוֹךְ חֲדַר־הָרַחְצָה הַמְהֻדָּר. לְשֵׁמַע הַגּוֹנְג מִהַרְנוּ לַאֲרֻחַת־הָעֶרֶב. נַעֲמָה לָנוּ הָאֲרֻחָה הַמְבֻשֶּׁלֶת לְאַחַר יָמִים שֶׁל אֲכִילָה יְבֵשָׁה שֶׁל קוֹנְסֶרְבִים וְלֶחֶם נִקּוּדִים. אַךְ הָעֲיֵפוּת עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ. עוֹד לֹא מִלֵּאנוּ כְּרֵסֵנוּ כַּהֲלָכָה, וְהַשִּׂיחָה אֲשֶׁר הָיְתָה שׁוֹטֶפֶת בְּרֵאשִׁיתָהּ – הִתְחִילָה מְהַלֶּכֶת בִּכְבֵדוּת.

אֶחָד־אֶחָד אוֹ בְּזוּגוֹת הִתְחִילוּ הַחֲבֵרִים עוֹזְבִים אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְלֹא יָצְאָה שָׁעָה מְרֻבָּה עַד שֶׁכֻּלָּנוּ הָיִינוּ סְרוּחִים עַל מְשְׁכְּבוֹתֵינוּ.

ב

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת הֶעֱמִידוּנִי עַל רַגְלַי. יָרַדְתִּי אֶל אוּלָם “פִילַאדֶלְפִיָּה” וּמָצָאתִי לְתִמְהוֹנִי כִּי מַרְבִּית הַחַבְרַיָּה אַף הִיא מוּכָנָה לָצֵאת לְסִיּוּר. נֶהֱנָה הַמַּדְרִיךְ בִּרְאוֹתוֹ כִּי רַבִּים הַתְּאֵבִים לְדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ. לֹא שָׁהִינוּ הַרְבֵּה וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ. לְפָנֵינוּ נִרְאֲתָה שׁוּרַת עַמּוּדִים רָמִים נִצָּבִים זֶה אַחַר זֶה.

– שׁוּרַת עַמּוּדִים זוֹ הָיְתָה מְקַשֶּׁטֶת אֶת הָרְחוֹב הָאָרֹךְ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ.

– כָּזֹאת רָאִיתִי גַּם בְּגֶרֶשׁ – אָמַר אַחַד הַטַּיָּלִים.

– נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ, – אִשֵּׁר הַמַּדְרִיךְ – בְּגֶרֶשׁ נִשְׁאַר רְחוֹב־עַמּוּדִים אָרֹךְ מְאֹד שֶׁהִתְחִיל מִן הַפוֹרוּם – הוּא הַמִּגְרָשׁ הֶעָגֹל רְחַב־הַיָּדַיִם, אֲשֶׁר בּוֹ נִפְגְּשׁוּ וְסָחֲרוּ בְּנֵי הָעִיר – וְהִסְתַּיֵּם לְיַד שַׁעַר הָעִיר. אָרְכּוֹ שֶׁל רְחוֹב זֶה כִּשְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים.

– שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים?! – תָּמְהוּ אַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה.

– וּלְאָן נִמְשַׁךְ רְחוֹב זֶה? – שָׁאֲלָה אַחַת הַחֲבֵרוֹת.

– הוּא הָיָה מִסְתַּיֵּם לְיַד הָאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן.

– אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן! – רִטְּנָה אַחַת הַחֲבֵרוֹת – שׁוּב אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן! כֹּה רַבִּים הֵם הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם מָצָאנוּ שְׂרִידִים שֶׁל זִירוֹת לְמִשְׂחֲקֵי אָדָם וְחַיָּה. לְפֶלֶא הַדָּבָר בְּעֵינַי. מַה טַּעַם מָצְאוּ בְּנֵי־אָדָם בְּבִנְיָנִים כָּאֵלֵּה תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם? מְוַתֶּרֶת אֲנִי עַל מַרְאֶה שָׂרִיד הִיסְטוֹרִי זֶה.

– לֹא וָלֹא! – קָרָא הַמַּדְרִיךְ בִּמְאוֹר־פָּנִים – הַפַּעַם אֲנִי אֵינִי מְוַתֵּר. אָמְנָם רַבִּים הֵם הָאַמְפִיתֵיאַטְרָאוֹת שֶׁרָאִית עַד עַתָּה, אַךְ מַבְטִיחַ אֲנִי לָךְ, כִּי כָּזֶה עוֹד לֹא רָאִית. אֵין כָּמוֹהוּ לֹא בְּגֶרֶשׁ, לֹא בְּבֵית־שְׁאָן וְלֹא בְּגָדֵר. זֶהוּ מַשֶּׁהוּ יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וְחוֹבָה עַל כֻּלְּכֶם לִרְאוֹתוֹ.

דְּבָרָיו אֵלֶּה שֶׁל הַמַּדְרִיךְ שִׁכְנְעוּ אוֹתָנוּ וְהִדְלִיקוּ בָּנוּ אֶת הַתַּאֲוָה – תַּאֲוָתָם שֶׁל טַיָּלִים וָתִיקִים – לֹא לְהַחְמִיץ הִזְדַּמְּנוּת זוֹ. כְּאִישׁ אֶחָד הִתְחַלְנוּ אָצִים־רָצִים בִּמְשׁוּבַת יַלְדוּת אֶל בִּנְיַן הַפְּלָאִים. הַמַּדְרִיךְ לֹא הִגְזִים כְּלָל. נִכְנַסְנוּ אֶל מְקוֹם הַזִּירָה וּכְבָר עָמַדְנוּ נִדְהָמִים לְמַרְאֵה הַיֹּפִי הָאַדְרִיכָלִי שֶׁנִּתְגַּלָּה לְעֵינֵינוּ. אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן נֶהְדָּר, כִּמְעַט שָׁלֵם, אֲשֶׁר מַדְרֵגוֹתָיו־מוֹשָׁבָיו מְטַפְּסִים וְעוֹלִים מַעְלָה בָּהָר. פֹּה וָשָׁם נִפְתְּחוּ לוֹעִים־פְּתָחִים בָּאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן, וּלְמַעְלָה־מַעְלָה הִתְנוֹסֵס תָּא אֲשֶׁר הִבְהִיק בְּלִבְנַת אֲבָנָיו וּבִשְׁנֵי פְּתָחָיו הַמְּחֻטָּבִים.

עַתָּה הֵחֵלָּה קְפִיצָה וְרִיצָה. דִּלַּגְנוּ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הַשְּׁבִילִים, וְאַף אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעוֹת הַפְּתוּחִים חָדַרְנוּ. שָׁעָה קַלָּה נִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת כְּיוֹצְאִים מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה, וְאַחַר נֶאֶלְמוּ. יָצָאנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. הָיִינוּ כְּבָר עַל מְרוֹמֵי הַזִּירָה. הַזְּרִיזִים שֶׁבָּנוּ מִהֲרוּ וְתָפְסוּ מְקוֹמוֹת־כָּבוֹד בַּתָּא הָעֶלְיוֹן. עַתָּה יָכֹלְנוּ לְהַשְׁקִיף אֶל הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ. מָנִינוּ וּמָצָאנוּ כִּי הָאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן הָיָה מְחֻלָּק לְשָׁלשׁ דְּרָגוֹת, וּבֵין כָּל דַּרְגָּה לְדַרְגָּה הָיְתָה רְחָבָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹבְרִים בְּנֵי הָאָדָם בְּבַקְּשָׁם לָהֶם מָקוֹם. הַפְּתָחִים אֲשֶׁר בָּרְחָבָה לֹא הָיוּ אֶלָּא מְבוֹאוֹת־מִנְהָרוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ הָאוֹרְחִים עוֹשִׂים דַּרְכָּם בְּבֶטֶן הָאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן, בְּבַקְּשָׁם לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתָם בְּלִי אֲשֶׁר יַפְרִיעוּ אֶת הַיּוֹשְׁבִים.

– וְזֶה הַתָּא אֲשֶׁר לְמַעְלָה מַה הוּא? – נִשְׁמְעָה שְׁאֵלָה.

– תָּא־כָּבוֹד הוּא, בְּוַדַּאי לַקֵּיסָר אוֹ לַנָּצִיב הָרוֹמָאִי – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ.

תְּקָפַתְנִי סַקְרָנוּת לְהִתְיַחֵד מְעַט עִם זִכְרוֹ שֶׁל הָאִימְפֶּרַטוֹר, וּמִיָּד עָשִׂיתִי דַּרְכִּי אֶל תָּא־חֲמוּדוֹת זֶה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה זֶה רַק חֶדֶר קָטָן לְלֹא כָּל קִשּׁוּט.

– נִרְאֶה שֶׁכָּל הַחֲמוּדוֹת הוּצְאוּ מִכָּאן לִפְנֵי יָמִים רַבִּים – אָמַר חֲבֵרִי מִתּוֹךְ אַכְזָבָה גְּלוּיָה.

עוֹד אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵינוּ, וְקוֹל אַדִּיר נִשְׁמָע מִמַּעֲמַקִּים, וְהַקּוֹל דּוֹבֵר בְּרוֹמָאִית צֶחָה וְאוֹמֵר: Caesar, morituri te salutant (קֵיסָר, הַהוֹלְכִים לָמוּת מְבָרְכִים אוֹתְךָ). חֲרָדָה אֲחָזַתְנוּ לְרֶגַע קַל. מַה? הֲקָמוּ רְפָאִים מִקִּבְרֵיהֶם? אוֹ אוּלַי הֵד־תַּעְתּוּעִים הוּא? מִין אֲחִיזַת־אָזְנַיִם? הִסְתַּכַּלְתִּי בִּפְנֵי חֲבֵרַי וְאַף הֵם נְבוֹכִים הָיוּ, נִרְאֶה שֶׁגַּם הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל, וּכְשֶׁחָזְרָה הַקְּרִיאָה וְהֵדֶיהָ נִשְׁתַּבְּרוּ בְּגֶרֶם הַמַּעֲלוֹת, לֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְאַפֵּק וְיָצָאנוּ לְהַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן. לְמַטָּה עָמַד הַשַּׂחֲקָן שֶׁבַּחֲבוּרָה וּבְקוֹלוֹ הָאַדִּיר חָזַר וְקָרָא אֶת הַקְּרִיאָה, בָּהּ הָיוּ פּוֹתְחִים הַלּוּדָרִים בְּצֵאתָם לַקְּרָב וּמִשְׁתַּחֲוִים אֶל עֵבֶר תָּא הַמֶּלֶךְ. צְחוֹק תָּקַף אוֹתָנוּ לְמַרְאֵה הַפּוֹזָה שֶׁשִּׁוָּה לְעַצְמוֹ הַשַּׂחֲקָן.

– מַה מְצֻיֶּנֶת הִיא הָאַקוּסְטִיקָה בָּאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן זֶה! – אָמַר אַחַד הַחֲבֵרִים. עוֹד שָׁעָה קַלָּה עָשִׂינוּ בַּבִּנְיָן. הַמַּדְרִיךְ הוֹבִיל אוֹתָנוּ אֶל עֵבֶר מִזְרָח, וּמִשָּׁם הֶרְאָה לָנוּ אֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הָאֶמִּיר עַבְּדְאַלְלָה הַבָּנוּי עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת מִחוּץ לָעִיר בּוֹאֲכָה תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת. עוֹד סִפֵּר לָנוּ הַמַּדְרִיךְ כִּי אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן זֶה הֵכִיל 4000 מְקוֹמוֹת לַצּוֹפִים וְכִי הוּא הַיְּחִידִי בָּאָרֶץ שֶׁנִּשְׁאַר כִּמְעַט בִּשְׁלֵמוּתוֹ, אַף כִּי הַצֶ’רְקֶסִים חִלְצוּ כַּמָּה מֵאֲבָנָיו לְבִנְיַן בָּתֵּיהֶם.

עוֹד רַבּוֹת סִפֵּר לָנוּ הַמַּדְרִיךְ. אַף בִּקֵּשׁ לְהַעֲלוֹתֵנוּ אֶל הַמְּצוּדָה הַנִּשְׁקֶפֶת אֶל הָהָר, אַךְ אָנוּ נֶחְפַּזְנוּ, כִּי רָצִינוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַר־נְבוֹ מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

בְּחִפָּזוֹן עָלִינוּ עַל הָאוֹטוֹבּוּס, עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי נַחַל־הַזָּהָב, הוּא נַחַל סִיל־עַמָּאן, אַחַת הַשְּׁלוּחוֹת הָרָאשִׁיּוֹת שֶׁל הַיַּבּוֹק, הַמְּתָאֶרֵת קֶשֶׁת גְּדוֹלָה עַד הַגִּיעָהּ אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

מַרְאֵה הָאוֹטוֹבּוּס הֶחֱרִיד אֶת בְּנֵי־הָעִיר מִשַּׁלְוַת הַבֹּקֶר, וְזַאֲטוּטִים אֲחָדִים, בִּרְאוֹתָם כִּי יְהוּדִים הִנֵּנוּ, – מִהֲרוּ לְשַׁלַּח בָּנוּ חַלּוּקֵי־אֲבָנִים, לְמַעַן נֵדַע וְנִזְכּוֹר, כִּי בְּאֶרֶץ נֵכָר אֲנַחְנוּ…

בִּנְיָן רָם וְאָרֹךְ, בַּעַל גַּג אָדֹם, הִפְתִּיעָנוּ בְּחָסְנוֹ.

– זֶהוּ בֵּית־הַחוֹלִים שֶׁבָּנוּ הָאִיטַלְקִים – הִסְבִּיר מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ – אַף כָּאן אָמְרוּ שְׁלִיחֵי מוּסוֹלִינִי לִתְקֹעַ יִתְדוֹתֵיהֶם.

וּכְבָר אָנוּ מִחוּץ לָעִיר. חָלַפְנוּ עַל פַּסֵּי מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל, זֶה שְׂרִיד הַתַּרְבּוּת הָאַחֲרוֹן בְּאֶרֶץ פְּרוּעָה זוֹ, וְהִנֵּה אָנוּ נִצָּבִים פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַמִּדְבָּר. שְׂדוֹת־מִישׁוֹר רַחֲבֵי־יָדַיִם, מֵהֶם אַדְמָתָם שְׁחוֹרָה וּמֵהֶם אַדְמַת חוֹלוֹת הַמַּלְבִּינָה בָּאֹפֶק. מִפַּעַם לְפַעַם הִתְרוֹמֵם אָבָק כָּבֵד, אֲשֶׁר סִמֵּא אֶת עֵינֵינוּ וְהִכְבִּיד עַל נְשִׁימָתֵנוּ. לֵאוּת קָשָׁה הִשְׁתַּפְּכָה עַל פְּנֵי הַנּוֹסְעִים. רַבִּים שָׁמְטוּ רֹאשָׁם מִי לְאָחוֹר, מִי לְפָנִים וּמִי לִצְדָדִים, עוֹד רֶגַע וְנַחֲרָה כְּבֵדָה נִשְׁמְעָה מִפֹּה וּמִשָּׁם.

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי. הַאֻמְנָם בְּאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב אֲנִי? זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן מֵאֵת סִיחוֹן וּפֹה הָיוּ רוֹעִים אֶת עֶדְרֵיהֶם. מַפְלִיא הַדָּבָר! הֵן כֹּה צְחִיחָה הִיא הָאֲדָמָה, מַיִם אֵין בָּהּ, וְאַף צֶמַח אֶחָד לֹא יַעֲלֶה בָּהּ. נִצְבַּט הַלֵּב לְמַרְאֵה הַשְּׁמָמָה. מִפְּאַת מִזְרָח נִבְּטוּ אֵלַי גְּבָעוֹת חֲשׂוּפוֹת וּמַלְבִּינוֹת וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִתְנוֹצְצוּ וְרִצְּדוּ מִשָּׁם קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מְסַמְּאוֹת עֵינַיִם. “זֶה הַמִּדְבָּר – מִדְבַּר סוּרְיָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא”, הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי, “וְאֵלּוּ הַקַּרְנַיִם הַמַּזְהִירוֹת מִן הַסְּלָעִים הֵן נִתָּזוֹת וּבָאוֹת”.

לְפֶתַע הִכְרִיז הַמַּדְרִיךְ: – חֲבֵרִים! הִנֵּה חֶשְׁבּוֹן לְפָנֵינוּ.

– חֶשְׁבּוֹן זוֹ מַה הִיא? – הִצְטַחֲקָה הָעַלְמָה הָאָמֵרִיקָנִית.

– עִיר־הַבִּירָה הָיְתָה. – הוֹסִיף הַמַּדְרִיךְ – בִּירָתוֹ שֶׁל סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי.

– “בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן. תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן” – קָרָא אַחַד הַחֲבֵרִים, שֶׁהַתְּנָ"ךְ הָיָה שָׁגוּר בְּפִיו.

עַתָּה קָמָה תְּנוּעָה בֵּין יוֹשְׁבֵי הָאוֹטוֹבּוּס. רַבִּים רָצוּ לִרְאוֹת אֶת חֶשְׁבּוֹן הַבִּירָה. הָאוֹטוֹ נֶעְצַר לְיַד חֻרְבּוֹת מִסְפָּר. מֵאַחַד הַכּוּכִים עָלָה עָשָׁן עָבֶה. רַעַשׁ הַמָּנוֹעַ הוֹצִיא כַּמָּה רָאשִׁים נִפְחָדִים מִן הַחוֹרִים וְהַמָּקוֹם הַשָּׁמֵם נַעֲשָׂה פִּתְאֹם סוֹאֵן. הֲמוֹנֵי יְלָדִים בֵּדְוִים, עֲרֻמִּים וִיחֵפִים, נָשִׁים מִסְפָּר, תַּרְנְגֹלוֹת מְקַרְקְרוֹת וְעִזִּים כְּחוּשׁוֹת מִלְאוּ אֶת הַכִּכָּר שָׁאוֹן רָב. מִבֵּין הַחֻרְבּוֹת יָצָא בֵּדְוִי, וְהוּא לָבוּשׁ בְּקַפְּדָנוּת: חֶרֶב עַל מָתְנָיו וְרוֹבֶה קָצָר עַל גַּבּוֹ. הוּא קָרַב אֶל הָאוֹטוֹבּוּס. בִּרְכַּת “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם” רְחָבָה קִדְּמָה אֶת פָּנָיו, וְהוּא בִּקֵּשׁ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, שֶׁנֵּשֵׁב שָׁעָה קַלָּה בְּצֵל אָהֲלוֹ. בְּלִי חֶמְדָּה יָרַדְנוּ מִן הָאוֹטוֹבּוּס. רֵיחַ הַגְּלָלִים הַנִּשְׂרָפִים, אֲשֶׁר נִשָּׂא מִפֶּתַח הַחֻרְבָּה, בָּא בְּאַפֵּנוּ לֹא לְעֹנֶג. וַאֲנִי הִרְהַרְתִּי: חֶשְׁבּוֹן זוֹ, אֲשֶׁר בְּרֵכוֹת מַיִם הָיוּ בָּהּ, שְׁעָרִים, חוֹמוֹת וּמִגְדָּלִים – מֶה עָלְתָה לָהּ!

– “עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת־רַבִּים” – דִּקְלֵם בַּעַל הַתְּנָ"ךְ, וְהָיָה מַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַחֻרְבּוֹת כִּמְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הוֹד עֵינֵי הַיָּפָה, שׁוּלַמִּית שֵׁל שִׁיר הַשִּׁירִים, אוּלַי תָּצִיץ אֵלָיו מֵאַחַד הַחֲרַכִּים.

קָרַבְנוּ אֶל אַחַת הַחֻרְבּוֹת. שְׂרִידִים, שְׂרִידִים שֶׁל הוֹד קָדוּם, עַמּוּדִים, כּוֹתָרוֹת, אַבְנֵי־גָזִית, שְׂרִידֵי פְּתָחִים קְרוּעִים בַּקִּיר – אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂרְדוּ מִן הָעִיר הַמְּהֻלָּלָה, שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת כְּרָמִים לָרֹב. מִמּוּלֵנוּ הִתְנַשְּׂאָה גִּבְעָה, הִיא הַמִּזְבָּלָה, וְעָלֶיהָ נִקְּרוּ תַּרְנְגוֹלִים וְאֶפְרוֹחִים הַמְבַקְשִׁים אֶת אָכְלָם.

וְהִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה עֲגָלָה. לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ מֵעוֹדִי. שְׁנֵי גַּלְגַּלֶּיהָ הָיוּ עֲשׂוּיִים לוּחוֹת־עֵץ עֲגֻלִּים. הֵם סָבְבוּ עַל צִיר חוֹרֵק. עַל הַגַּלְגַּלִּים הָיְתָה רְכוּבָה מֵעֵין עֲרֵבָה מָאֳרָכָה וּמְשֻׁנָּה, קְלוּעָה כֻּלָּהּ מֵעַנְפֵי עֲרָבָה.

– כָּמוֹהָ כְּאַמְבַּטְיָה לְצוּרָה – צָחֲקָה אַחַת הַחֲבֵרוֹת.

שְׁנֵי הַשְּׁוָרִים, שֶׁמָּשְׁכוּ בַּעֲגָלָה, עָמְדוּ תְמֵהִים לְמַרְאֵה כְּלֵי־הָרֶכֶב הַמְּשֻׁנֶּה – הָאוֹטוֹבּוּס. נִרְאֶה, שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּחוּשׁ, כִּי בְּרִיָּה מְגֻשָּׁמָה זוֹ עֲתִידָה לְהִתְחָרוֹת בָּהֶם.

– הִנֵּה שְׁנֵי קְצוֹת הַהִיסְטוֹרְיָה לְפָנֵינוּ! – קָרָא הַמַּדְרִיךְ בְּפַתּוֹס, – זוֹ הָעֲגָלָה מִיְמוֹת אֶלֶף שָׁנִים לִפְנֵי הַסְּפִירָה, מִצַּד אֶחָד, וְהָאוֹטוֹ בֶּן דּוֹרֵנוּ. 3000 שָׁנִים רוֹבְצוֹת בֵּין אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם.

וְשׁוּב עָלִינוּ לַמְּכוֹנִית, שֶׁהָיְתָה גּוֹמֵאת קִילוֹמֶטְרִים שֶׁל מִישׁוֹר מְשַׁעֲמֵם לְלֹא שִׁנּוּי וּלְלֹא תְּמוּרָה. רַק לִפְרָקִים הָיְתָה הַקַּרְקַע מִשְׁתַּפֶּלֶת קִמְעָא לְצַד שְׁלוּלִית מַיִם, וָאדִי זָעִיר, וְזֶה שִׁנָּה בְּמִקְצָת אֶת פְּנֵי הַנּוֹף. בָּתִּים מַלְבִּינִים נִרְאוּ בָּאֹפֶק לְלֹא עֵץ וּלְלֹא שִׂיחַ.

– זוֹהִי מֵידְבָא! – קָרָא הַמַּדְרִיךְ.

– מֵידְבָא! – רוּחִי נִתְפַּעֲמָה לְשֵׁמַע מִלָּה זוֹ. הֵן בְּקִרְבָתָהּ נִמְצָא הַר־נְבוֹ – מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

– זֶהוּ הַמִּישׁוֹר – נֶאֱנַח חֲבֵרִי לַסַּפְסָל – רוֹאֶה אַתָּה מֵרָחוֹק אֶת הַנּוֹף כֻּלּוֹ וְנִדְמֶה כִּי קָרוֹב־קָרוֹב הוּא, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר – רָחוֹק הוּא מְאֹד.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם הִגַּעְנוּ לְמֵידְבָא. הָיָה זֶה יוֹם רִאשׁוֹן וְתוֹשָׁבֵי הָעִיר הַנּוֹצְרִיִּים בִּלּוּ אֶת מַחֲצִית יוֹמָם הָרִאשׁוֹן בַּכְּנֵסִיּוֹת, וְעַתָּה שָׁבוּ לָנוּחַ בְּצֵל בָּתֵּיהֶם הַקְּרִירִים. עָמַדְנוּ לְיַד בֵּית־קָפֶה אֶחָד, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן לְרַגְלֵי בַּיִת הָרוּס.

– מַדּוּעַ הָרוּס הַבַּיִת כָּל־כָּךְ? – שָׁאַלְתִּי אֶת בַּעַל בֵּית־הַקָּפֶה.

– מֵרְעִידַת הָאֲדָמָה – הֵשִׁיב אִי־שִׂיחִי – הוֹי, גָּדוֹל הָיָה הָרַעַשׁ, שֶׁפָּגַע בָּנוּ לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר, וּמֵאָז עוֹד לֹא הִשְׁלַמְנוּ אֶת בֶּדֶק בָּתֵּינוּ.

לְאַחַר שְׁתִיַּת הַקָּפֶה הִתְחַלְנוּ בְּסִיּוּרִים בָּעִיר. הֲמוֹן פִּרְחָחִים הָלַךְ אַחֲרֵינוּ. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי כְּנֵסִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנָאוֹת. רָאִינוּ בְּרֵכוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁהָיוּ רֵיקוֹת וִיבֵשׁוֹת. בִּבְרֵכוֹת אֵלּוּ הָיוּ הַתּוֹשָׁבִים אוֹגְרִים אֶת מֵימֵיהֶם. כַּיּוֹם אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר, כִּי הָעִיר מְקַבֶּלֶת אֶת מֵימֶיהָ מִמֶּרְחַק שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִ“מַּעְיְנוֹת־משֶׁה” אֲשֶׁר בָּאֲשֵׁדוֹת הַצּוֹפוֹת לְמוּל הַיַּרְדֵּן וְיָם הַמֶּלַח. מְהַנְדְּסִים וּפוֹעֲלִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵקִימוּ אֶת מְכוֹן הַמַּיִם, בָּנוּ בְּרֵכוֹת, הֶעֱבִירוּ צִנּוֹרוֹת, וְעַתָּה מַיִם חַיִּים תִּשְׁתֶּה הָעִיר.

גָּבְרָה תְּשׁוּקָתֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַפַּת מֵידְבָא הַמְּפֻרְסֶמֶת. בָּאנוּ שְׁעָרֶיהָ שֶׁל אַחַת הַכְּנֵסִיּוֹת הַשַּׁיֶּכֶת לַיְּוָנִים. נָזִיר בַּעַל גְּלִימָה דְּהוּיָה וּשְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת פָּגַשׁ אוֹתָנוּ בְּמַבָּטוֹ הַזּוֹעֵף. אַחַר מַשָּׂא־וּמַתָּן אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ בְּעִנְיַן־הַשָּׂכָר, הִזְמִינָנוּ הַלָּה לָבוֹא פְּנִימָה. הָיְתָה זוֹ כְּנֵסִיָּה דַּלָּה וּרְגִילָה אֲשֶׁר קִירוֹתֶיהָ הַלְּבָנִים בְּתוֹסֶפֶת כְּחוֹל – כְּאֹרַח הַמִּזְרָח – נָסְכוּ שִׁעְמוּם. בְּלֵאוּת הֵרִים הַכֹּמֶר שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה לוּחוֹת־עֵץ, שֶׁהָיוּ שְׁכוּבִים עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה לְיַד הָעַמּוּד, וּלְעֵינֵינוּ נִגְלְתָה הַמַּפָּה הַנִּכְסֶפֶת. הָיְתָה זוֹ שִׁכְבַת פְּסִיפָס שֶׁתְּמוּנוֹת, צִיּוּרִים וּכְתוֹבוֹת שִׁמְּשׁוּ בָּהּ בְּעִרְבּוּבְיָּה. לְרֶגַע הִשְׂתָּרְרָה עָלֵינוּ אַכְזָבָה: לְשֵׁם זֶה נָסַעְנוּ עַשְׂרוֹת וּמְאוֹת קִילוֹמֶטְרִים? אַךְ רוּחַ לָבְשָׁה אֶת הַמַּדְרִיךְ, וְזוֹ דָּבְקָה גַּם בְּמִזְרָחָן שֶׁלָּנוּ. הָרִאשׁוֹן הִתְחִיל מַסְבִּיר: מַפָּה זוֹ נֶעֶרְכָה כָּאן עַל הָרִצְפָּה בַּמֵּאָה הַחֲמִישִׁית אוֹ הַשִּׁשִּׁית. לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עָבְדוּ פּוֹעֲלִים בְּפִנּוּי חֳרָבוֹת כְּדֵי לְהָקִים כְּנֵסִיָּה נוֹצְרִית, וְהִנֵּה נִתְקְלוּ בְּיפִי זֶה. תְּחִלָּה לֹא הֵבִינוּ הַפּוֹעֲלִים לְעֶרְכָּהּ שֶׁל תַּגְלִית זוֹ, נָעֲצוּ מַקּוֹשֵׁיהֶם וּבְגַסּוֹת עָקְרוּ רֶגֶב אַחַר רֶגֶב מִפְּסִיפָס נָאֶה זֶה. רָצָה הַמַּזָּל וְכֹמֶר צָעִיר עָבַר עַל הַמָּקוֹם וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַדָּבָר, צִוָּה מִיָּד לְהַפְסִיק אֶת הָעֲבוֹדָה. כָּכָה נִצְּלָה חֶמְדָּה זוֹ לָנוּ וְלַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

– שִׂימוּ לֵב! – נִכְנַס הַמִּזְרְחָן לְתוֹךְ דְּבָרָיו – זוֹ הָיְתָה הַמַּפָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנּוֹצְרָה בָּעוֹלָם. הִיא הִקִּיפָה אֶת סוּרְיָה, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִצְרַיִם. לְדַאֲבוֹנֵנוּ – “נֶעֶקְרָה” מִצְרַיִם בְּרֻבָּהּ הַגָּדוֹל מִקַּרְקַע הַפְּסִיפָס, אַךְ עוֹד שָׂרְדוּ מִמֶּנָּה חֲלָקִים שְׁלֵמִים וַחֲשׁוּבִים, הוֹדוֹת לְמַפָּה זוֹ נִתְבָּרֵר לָנוּ בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק מוֹדִיעִין הֵיכָן הִיא. הִנֵּה, הַבִּיטוּ! – וּבְדַבְּרוֹ הֶרְאָה עַל כְּתֹבֶת וּלְיָדָהּ בִּנְיָן בַּעַל שְׁנֵי חַדּוּדִים – כָּאן כָּתוּב בִּיוָנִית “מוֹדִיעִין, הַיּוֹם מוֹדִיתָה – מִמֶּנָּה יָצְאוּ הַמַּכַּבִּים”.

עַתָּה אָחֲזָה הָרוּחַ בִּשְׁאָר הַצּוֹפִים, וְאִישׁ־אִישׁ מַהֵר לְגַלּוֹת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.

– הִנֵּה יָם הַמֶּלַח! – קָרָא מִישֶׁהוּ – הַבִּיטוּ־נָא! שְׁנֵי דָּגִים נִכְנָסִים אֵלָיו.

– שִׂימוּ־לֵב! – קָרְאָה, אַחַת הַחֲבֵרוֹת – הִנֵּה דָּג אֶחָד מֵסֵב פָּנָיו וְחוֹזֵר אֶל הַיַּרְדֵּן.

– נָכוֹן מְאֹד! – אִשֵׁר הַמַּדְרִיךְ – נִרְאֶה, שֶׁהַצַּיָּר רָצָה לְהַגִּיד בָּזֶה, שֶׁהַדָּג אֵינוֹ סוֹבֵל אֶת מֵימֵי יָם־הַמֶּלַח וְהוּא חָשׁ לוֹ מִפְלָט אֶל הַיַּרְדֵּן בַּעַל הַמַּיִם הַמְּתוּקִים.

– רְאוּ־נָא! בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן רוֹאֶה אֲנִי אַיָּלוֹת וּצְבָאִים! וְהִנֵּה גַּם צַיָּד הַיּוֹרֶה בָּהֶן! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה.

הָיְתָה הָעֲלִיצוּת גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת – עֵדוּת נֶאֱמָנָה לְרוּחַ הַשִּׂמְחָה שֶׁתָּקְפָה אֶת הַמִּסְתַּכְּלִים – רוּחַ כָּזוֹ וַדַּאי תּוֹקֶפֶת אֶת הַמְּגַלִּים הָרִאשׁוֹנִים בִּרְאוֹתָם יַבֶּשֶׁת, שֶׁזָּכוּ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנִים לִרְאוֹתָהּ.

נֶהֱנִינוּ לְמַרְאֵה יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, לְמַרְאֵה רְחוֹב־הָעַמּוּדִים הָאָרֹךְ הָעוֹבֵר אוֹתָהּ וְהָעַמּוּד הַמֶּרְכָּזִי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר שֶׁכֶם, הוּא בַּבְּאַל־עַמּוּד בְּפִי הָעַרְבִים.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָשִׂינוּ לְיַד מַפַּת מֵידְבָא הַמְּפֻרְסֶמֶת. בְּלִי חֶמְדָּה נִפְרַדְנוּ מִן הַמָּקוֹם, כִּי הַמַּדְרִיךְ הֵאִיץ בָּנוּ לְמַהֵר אֶל הַר־נְבוֹ.

כִּשְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים עָשִׂינוּ בָּאוֹטוֹבּוּס. מִכָּאן נִשְׁתַּבְּשָׁה הַדֶּרֶךְ וְנֶאֱלַצְנוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ בָּרֶגֶל.

– הִנֵּה הַר־נְבוֹ! – הֶרְאָה הַמַּדְרִיךְ עַל אַחַת הַפְּסָגוֹת הַנְּמוּכוֹת שֶׁנִּרְאוּ לָנוּ. וְאוֹדֶה, אוֹתָהּ שָׁעָה תָּקַף אוֹתִי רֶטֶט. הַאֻמְנָם רַגְלִי דּוֹרֶכֶת עַל אוֹתָהּ הַחֶלְקָה שֶׁעָמַד עָלֶיהָ הַמְּחוֹקֵק? וְרַחֲמַי נִכְמְרוּ אֶל משֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָדַע לֵאוּת וַעֲיֵפוּת, זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹלִיךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֶת עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר. אָדָם גָּדוֹל זֶה צָעַד פֹּה אֶת צְעָדָיו הָאַחֲרוֹנִים. פֹּה לִטְּפָה הָרוּחַ שַׂעֲרוֹת שֵׂיבָתוֹ; פֹּה עָמַד עָיֵף וְיָגֵעַ, שְׂבַע יָמִים וּשְׁבַע רֹגֶז, וּבְעֵינָיו הָעֲשֵׁשׁוֹת מִבְּכִי בָּלַשׁ אֶת הַמֶּרְחַקִּים הָאוֹבְדִים בְּעַרְפִלֵּי אֵדִים כְּחַלְחַלִּים – אֶת הָאָרֶץ חָפֵץ לִרְאוֹת, אֶת סַף הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ יִמְצְאוּ מְנוּחָה בְּנֵי־עַמּוֹ. וְאִלּוּ הוּא – הוּא יִמְצָא מְנוּחָה בְּחוּץ־לָאָרֶץ. אֶל סַף הָאָרֶץ הִגִּיעַ וְאֵלֶיהָ לֹא יָבוֹא. הֲיֵשׁ טְרַגֶדִיָּה גְּדוֹלָה מִזּוֹ?

אָצִים וְרָצִים פָּנִינוּ אֶל עֵבֶר הַנְּקֻדָּה, אֲשֶׁר הֶרְאָה לָנוּ הַמַּדְרִיךְ. הִגַּעְנוּ. מַעְגַּל אֲבָנִים. אַבְנֵי־צֹר כְּבֵדוֹת וּבִלְתִּי־מְסֻתָּתוֹת. תִּהוֹם נוֹפֶלֶת אֶל עֵבֶר יָם הַמֶּלַח.

– זֶהוּ! – אָמַר הַמַּדְרִיךְ קְצָרוֹת.

הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה מְעִיקָה. נִצְּתוּ הָעֵינַיִם. לְרַגְלֵינוּ נִרְאוּ תְּהוֹמוֹת וּמוֹרָדוֹת מְסַחְרְרִים, אֲשֶׁר מֵימָיו הַמּוֹרִיקִים שֶׁל יָם־הַמֶּלַח שָׂמוּ גְּבוּל לָהֶם. יָם־הַמֶּלַח רָבַץ לְרַגְלֵינוּ בָּעֲצַלְתַּיִם. גַּל לֹא נִרְאָה עָלָיו. לֹא נָע וְלֹא זָע. בִּצְפוֹנוֹ הִסְתַּמְּנוּ בְּרֵכוֹת, בְּרֵכוֹת עֲנָקִיּוֹת שֶׁל מַיִם יְרֻקִּים, כְּחֻלִּים וּלְבַנְבַּנִּים. הָיָה מִשְׂחַק הַצְּבָעִים מִן הַנֶּהְדָּרִים בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי.

– אֵלּוּ הֵן בְּרֵכוֹת הַמֶּלַח שֶׁל חֶבְרַת הָאַשְׁלָג – אָמַר מִישֶׁהוּ.

עַתָּה נִפְנוּ הָעֵינַיִם וְהִבִּיטוּ מַעְלָה־מַעְלָה.

– הִנֵּה יְרוּשָׁלַיִם! – קָרָא הָאֶחָד – אֲנִי רוֹאֶה שְׁנֵי מִגְדָּלִים מִתְנוֹסְסִים עַל הָהָר.

– אֵלֶּה הֵם: מִגְדַּל הַפַּעֲמוֹנִים הָרוּסִי וּלְיָדוֹ מִגְדַּל טוּר־מַלְכָּא! – הוֹדִיעַ בְּוַדָּאוּת הַשֵּׁנִי.

– וְאַיֵּה הַיָּם הָאַחֲרוֹן?

– הַיָּם הַתִּיכוֹן אֵינוֹ נִרְאֶה – אָמַר הַמַּדְרִיךְ. – כַּנִּרְאֶה, הָעַרְפִלִּים מְכַסִּים אוֹתוֹ.

– חוֹשֵׁבְנִי, שֶׁרֶכֶס הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם הוּא הַמּוֹנֵעַ אוֹתָנוּ מֵרְאוֹת אֶת הַיָּם.

– בְּוַדַּאי, – קָרָא הַמִּזְרְחָן – הֵן פִּסְגַּת נְבוֹ גָּבְהָה 835 מֶטְרִים, וַהֲרֵי הִיא נְמוּכָה קְצָת מִיְרוּשָׁלַיִם.

– הִנֵּה הַיַּרְדֵּן מִתְפַּתֵּל וּבָא מִצַּד צָפוֹן – קָרְאָה הָאָמֵרִיקָנִית וְהִתְחִילָה מוֹחֵאת כַּף מִשִּׂמְחָה בִּרְאוֹתָהּ אֶת זֶה הַנָּהָר, וְהִנֵּה הוּא מִתְפַּתֵּל בִּפַס יָרֹק מַמָּשׁ כַּמְצֻיָּר בַּמַּפָּה.

– זֶהוּ גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – וּמְגַדֵּל הוּא עֲצֵי־אֶשֶׁל לָרֹב. וְאֵלֶּה מְהַוִּים אֶת חֲגוֹרַת־הַיֶּרֶק הַיְּחִידָה בִיְשִׁימוֹן זֶה. הֲרוֹאִים אַתֶּם צוּקֵי־סְלָעִים קֵרְחִים אֵלֶּה הַנִּרְאִים כְּסוֹגְרִים עַל עֵמֶק הַיַּרְדֵּן? הַלָּלוּ קֶרֶן־סַרְטַבָה הֵם.

– קֶרֶן־סַרְטַבָה! זוֹ הַקֶּרֶן אֲשֶׁר מֵעָלֶיהָ הָיוּ מַשִּׂיאִים מַשּׂוּאוֹת לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן וּבָבֶל, כִּי לֵיל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הִגִּיעַ? – שָׁאַל אֶחָד.

– הִיא הִיא וְלֹא אַחֶרֶת – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ בְּטוּחוֹת.

אוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא הַוָּתִיק שֶׁבַּחֲבוּרָה אֶת סֵפֶר הַתְּנָ"ךְ הַקָּטָן מִכִּיסוֹ, הֶעֱמִיד רַגְלוֹ עַל אַחַת הָאֲבָנִים, פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל קוֹרֵא: “וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבוֹת מוֹאָב אֶל הַר־נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחוֹ, וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת־כָּל־הָאָרֶץ, אֶת־הַגִּלְעָד עַד־דָּן. וְאֵת כָּל־נַפְתָּלִי וְאֶת־אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל־אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת־הַנֶּגֶב וְאֶת־הַכִּכָּר, בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד־צֹעַר. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל־פִּי ה', וַיִקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְלֹא־יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (דברים ל"ד, א‘-ו’). וְהָיְתָה קְרִיאָה זוֹ, לְפִי כָּל חֻקֵּי־הַדִּקְדּוּק וְהַבִּטּוּי הַמִּזְרָחִיִּים, מַשְׁרָה עָלֵינוּ הֲלָךְ־רוּחַ מְיֻחָד. נָדַמּוּ הַפִּיּוֹת וְהָעֵינַיִם הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֶל הַדּוֹבֵר וְאֶל “זֹאת הָאָרֶץ” חֲלִיפוֹת.

כִּלָּה הַקּוֹרֵא לִקְרֹא, סָגַר אֶת הַסֵּפֶר, מָתַח גֵּווֹ, נֶאֱנַח וַיִּדֹּם. הָיְתָה הַדְּמָמָה. אִישׁ־אִישׁ מֵאִתָּנוּ הָיָה נָתוּן בְּהִרְהוּרָיו הַכְּבֵדִים. פָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר: – וְקִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה אַיֵּהוּ? הַאָמְנָם לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ?

אָמַר הַמִּזְרְחָן: – כְּבָר סִפְּרָה הָאַגָּדָה: מַעֲשֶׂה וְשָׁלַח הַדְּרִיָּנוּס קֵיסָר רוֹמִי לְבַקֵּשׁ אַחַר קִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה. יָרְדוּ הָאֲנָשִׁים לְתַחְתִּית הַר־נְבוֹ וְרָאוּ אֶת קִבְרוֹ לְמַעְלָה. עָלוּ לְמַעְלָה וְרָאוּ אוֹתוֹ לְמַטָּה. הִתְחַלְּקוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁנַיִם וְהָיוּ אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה רוֹאִים אוֹתוֹ לִמַעְלָה וְאֵלֶּה שֶׁלִּמַעְלָה רוֹאִים אוֹתוֹ לְמַטָּה, וְאֶת קִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה לֹא מָצְאוּ.

– וּמַה קִבְרוֹ שֶׁל נֶבִּי־מוּסָה אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ יְרֵחוֹ בּוֹאֲכָה יָם־הַמֶּלַח? – שָׁאֲלָה הָאֲמֵרִיקָנִית.

– מַעֲשִׂיָּה נָאָה הִיא זוֹ – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ. – סַפֵּר יְסַפְּרוּ הַמַּאֲמִינִים, כִּי הַמֻּסְלְמִים פָּנוּ אֶל אַלְלָה וְאָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! רָחוֹק הוּא נְבוֹ וְקָשָׁה הַדֶּרֶךְ אֵלָיו. עֲשֵׂה חֶסֶד עִם הַמַּאֲמִינִים וְהַעֲבֵר קִבְרוֹ שֶׁל מוּסָה חֲבִיב־אַלְלָה אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מַעֲרָבָה. וְאַלְלָה הָאוֹהֵב אֶת בָּנָיו נֶעְתַּר לָהֶם, וְכָךְ קָם משֶׁה מִקִּבְרוֹ וְהָלַךְ לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאֵלָיו יִנְהֲרוּ הַמַּאֲמִינִים לִ“מוֹסַם” בְּכָל חַג פֶּסַח – הוּא חַג יְצִיאַת משֶׁה וְכָל עַמּוֹ מִמִּצְרַיִם.

נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים וְחָדְרוּ לַלְּבָבוֹת. קָשָׁה הָיְתָה רוּחָם שֶׁל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. שָׁעָה אֲרֻכָּה לֹא יָכְלוּ לְהִנָּתֵק מִמְּקוֹמָם. רִאשׁוֹנָה הֵרִים פְּעָמָיו הַמַּדְרִיךְ, וְאַחֲרָיו הָלְכָה כָּל הַחֲבוּרָה בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים.

בְּעֵינֵינוּ לִפַּפְנוּ אֶת זוֹ כִּבְרַת הָאֶרֶץ הַלְּבָנָה וְהַגִּירִית. עָקַבְנוּ אַחַר כָּל סֶלַע וְאַחַר כָּל צֶמַח. שָׂמַחְנוּ לְמַרְאֵה הַסִּיאָה צְהֻבַּת־הַפְּרָחִים וְהַסִּירָה. נִצְמְדוּ הָעֵינַיִם כִּמְבַקְּשׁוֹת אֲחִיזָה בְּכָל אֶבֶן וּבְכָל צֶמַח. אַךְ גְּזֵרַת הַמַּדְרִיךְ הָיְתָה: קָדִימָה! לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְרֹאשׁ הַפִּסְגָּה, הִיא “הַסִּיָּרָה” בְּפִי הָעַרְבִים, כְּבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ.

וּבַעֲלוֹתִי עַל הָאוֹטוֹבּוּס, שָׁלַחְתִּי מַבַּט כְּמִיהָה אֶל זוֹ הַפִּסְגָּה הַקְּטַנְטֹנֶת הַבּוֹלֶטֶת מֵעַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה וּבְעֵינֵי רוּחִי רָאִיתִי אֶת משֶׁה, הָעוֹמֵד וּמַשְׁקִיף עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאֶרְאֶה בְּנֶחָמָה, אִם לֹא הִבְחַנְתִּי בַּת־שְׂחוֹק בְּפָנָיו. הֶהָיָה זֶה חִיּוּךְ שֶׁל שִׂמְחָה בִּרְאוֹתוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְעִירִים וַחֲסֻנִּים עוֹלִים לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וּבָאִים לִפְקֹד אֶת חֶלְקַת הַמְּחוֹקֵק בְּאֶרֶץ בְּנֵי־גָד וּבְנֵי־רְאוּבֵן?

א

חַג הַפֶּסַח שֶׁל הַשּׁוֹמְרוֹנִים חָל אוֹתָהּ שָׁנָה בְּי“ד בְּאִיָּר, לְפִי הַתַּאֲרִיךְ שֶׁלָּנוּ. לְיוֹם זֶה גָּמַרְנוּ אֹמֶר לַעֲלוֹת עַל הַר גְּרִזִּים, לִרְאוֹת בְּקָרְבַּן הַפֶּסַח אֲשֶׁר יָקְרַב עַל הַר זֶה. מֵעַל פְּנֵי הַמְּכוֹנִית הַטָּסָה הָיִינוּ צוֹפִים עַל הֲדַר הַנּוֹף הַהֲרָרִי אֲשֶׁר נָגֹל לְפָנֵינוּ. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְוַדִי־חַרַמִיֶּה, הוּא וַדִי הַגַּנָּבִים, אָפַף אוֹתָנוּ פַּחַד סָתוּם. אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה הִתְחִיל מְסַפֵּר סִפּוּרִים עַל שׁוֹדְדִים, שֶׁעִכְּבוּ מְכוֹנִיּוֹת לְאוֹר הַיּוֹם וְלִסְטְמוּ אֶת נוֹסְעֵיהֶם. הַפַּחְדָנִים שֶׁבַּחֲבוּרָה בִּקְּשׁוּ לְהַשְׁתִּיק אֶת הַמְּסַפֵּר מִשּׁוּם גְּזֵרָה: “אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן”. “אַמִּיצֵי־הַלֵּב” צָחֲקוּ לָהֶם, לְאֵלֶּה הַפַּחְדָנִים, וְגַם הִרְבּוּ בְּתֵאוּרֵי־אֵימִים. הוֹפָעָתוֹ שֶׁל מִשְׁמַר־שׁוֹטְרִים נַיָּד וְאַחֲרֵי־כֵּן בֵּית־מִדּוֹת אֲשֶׁר לַמִּשְׁטָרָה הֵקֵלּוּ בְּמִקְצָת אֶת הַמְּתִיחוּת. מִשֶּׁעָבַרְנוּ אֶת הַוַּדִי וְהָיִינוּ כְּבָר בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי, לָחֲשׁוּ וַדַּאי שִׂפְתֵי כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ: “בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה”. עַתָּה הָיוּ הָעֵינַיִם נְטוּיוֹת אֶל עֵבֶר הַמִּישׁוֹר הַנָּאֶה שֶׁל תּוּרְמוֹס־עַיָּה, הֵן מִכָּאן עוֹלָה הַדֶּרֶךְ אֶל שִׁילֹה הַקְּדוּמָה. שִׁילֹה, עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל! בָּהּ עָמַד הַמִּשְׁכָּן וּבְמִישׁוֹרֶיהָ הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת לַכְּרָמִים לָחוּל וְלִשְׂמֹחַ. בְּגַעְגּוּעִים דָּבְקוּ מַבָּטֵינוּ אֶל כָּל רֶגֶב וְאֶל כָּל סֶלַע בְּמֶרְחָב זֶה. עִקְבוֹת כְּרָמִים בִּקַּשְׁנוּ לְגַלּוֹת. אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה גִּלָּה דַּעְתּוֹ, כִּי אָכֵן מִישׁוֹרִים אֵלֶּה יִסְכְּנוּ מְאֹד לְרִקּוּדִים וּמְחוֹלוֹת עֲמָמִיִּים וְהִבִּיעַ צַעֲרוֹ עַל תִּפְאֶרֶת הֶחָג, שֶׁהָלְכָה לִבְלִי שׁוּב. “לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְט”ו בְּאָב שֶׁאָז הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת לַכְּרָמִים בְּבִגְדֵי לָבָן שְׁאוּלִים לְחוֹלֵל בַּכְּרָמִים”.

– בָּחוּר! שָׂא עֵינֶיךָ! – קָרָא הַקּוֹל מֵאַחַת הַפִּנּוֹת. אַחֲרָיו הֶחֱרוּ הֶחֱזִיקוּ הָאֲחֵרִים וְאִישׁ־אִישׁ הָיָה מוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ לִפְסוּקִים אֵלֶּה. צָהֳלָה וְתוּגָה הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָּה כָּל אוֹתָהּ הָעֵת. זָכַרְנוּ אֶת עֲבָרֵנוּ – וְתֶאֱבַל אֵלֵינוּ נַפְשֵׁנוּ. סָקַרְנוּ אֶת הַהֹוֶה וַנֵּדַע כִּי יֵשׁ תִּקְוָה לָנוּ, כִּי שׁוֹב יָשׁוּבוּ הַיָּמִים הַטּוֹבִים לִקְנוֹת זְכוּת אֶזְרָח בְּתוֹכֵנוּ. וְעוֹד אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים וּכְבָר הִתְחִיל הָאוֹטוֹ מַחֲלִיק בִּזְהִירוּת בַּמִּדְרוֹן הַמִּתְפַּתֵּל שֶׁל עֵמֶק לְבוֹנָה – הוּא חַן לוּבָן. נֶהְדָּר הָיָה כְּבִישׁ זֶה בְּפִתּוּלָיו הַחַדִּים. מִישֶׁהוּ אָמַר כִּי לוּ נִתְּנָה לוֹ הָאֶפְשָׁרוּת, הָיָה יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה אֶת הַדֶּרֶךְ בְּרֶגֶל וְעוֹד יְהֵא סִפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲלוֹת עַל הָאוֹטוֹ הַמְּשָׂרֵךְ דַּרְכּוֹ עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל וְהַמִּתְאָרֵךְ. – נִתְעָרֵב! – הִכְרִיזוּ הַנִּלְהָבִים שֶׁבְּחַבְרַיָּה. וּמִיָּד יָרְדוּ שְׁנֵי בַּחוּרִים תּוֹךְ כְּדֵי זְחִילָתוֹ שֶׁל הָאוֹטוֹ וְהִתְחִילוּ מְדַרְדְּרִים וְיוֹרְדִים לְמַטָּה בַּשְּׁבִילִים הַזְּקוּפִים. עַתָּה הִתְחִילָה הִתְחָרוּת בֵּין הַטֶּכְנִיקָה שֶׁל הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים לְבֵין רַגְלֵי הָאָדָם. כְּפֶשַׁע הָיָה בֵּין הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הָרַגְלַיִם עַל הָאוֹטוֹ בַּעַל אֶבְרֵי־הַמַּתֶּכֶת – זוֹ הַמְּכוֹנָה חָגְרָה עֹז בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְהִיא, אָצָה־רָצָה וּמַעֲלָה עָשָׁן וְאֵדִים, עָבְרָה כִּבְרַת־אֶרֶץ זוֹ וְחָלְפָה עַל פְּנֵי הַבַּחוּרִים הַמְּיֻזָּעִים לְקוֹל תְּרוּעָתָם שֶׁל חֲסִידֵי הַמְּכוֹנִית. עוֹד זְמַן־מָה הָיוּ הַבַּחוּרִים הַמִּסְכֵּנִים נִגְרָרִים אַחֲרֵי כְּלֵי־הָרֶכֶב הַמְּמֻנָּע עַד כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֵי חַבְרֵיהֶם עֲלֵיהֶם וְהֶעֱלוּם לְמַעְלָה כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם.

מֵרָחוֹק נִרְאָה לָנוּ הַר גְּרִזִּים! הָמָה לָנוּ הַלֵּב לִקְרַאת הַר זֶה, אֲשֶׁר רָבַץ בְּרַחֲבוּת עַל פְּנֵי עֵמֶק הַמִּכְמְתָת – הוּא סַהְל אִל מַכְנָה – אֲשֶׁר בּוֹ עָשָׂה הָאוֹטוֹ דַּרְכּוֹ. לְחִנָּם הֵסֵב מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ אֶת תְּשׂוּמֶת־לִבֵּנוּ אֶל הַכִּכָּר עַבַרְתָּה אֲשֶׁר בּוֹ קְבוּרִים פִּנְחָס וְאֶלְעָזָר וְשִׁבְעִים הַזְּקֵנִים. אָנוּ עֵינֵינוּ נִנְעֲצוּ בַּנְּקֻדָּה הָאַחַת וְהַיְחִידָה, מְחוֹז חֶפְצֵנוּ, בְּהַר־הַבְּרָכָה.

לְיַד בְּאֵר יַעֲקֹב עָצְרָה הַמְּכוֹנִית מַהֲלָכָהּ. לְרַגְלֵינוּ הִשְׂתָּרַע עֵמֶק רְחַב־יָדַיִם, הוּא עֵמֶק הַגִ’פְתְּלִיק הַמְבֹרָךְ וְהַפּוֹרֶה, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ עוֹבֶרֶת הַדֶּרֶךְ אֶל אָדָם הָעִיר וְאֶל עֵמֶק בֵּית־שְׁאָן צָפוֹנָה. עֵמֶק עֵין־סוֹכֵר, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הוּבָא פַּעַם הָעֹמֶר, הֲרֵיהוּ לְפָנֵינוּ – הוֹדִיעַ הַמַּדְרִיךְ.

בְּלִי חֶמְדָּה יָרַדְנוּ אֶל הַכְּנֵסִיָּה הַנּוֹצְרִית הַבְּנוּיָה בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר לְפִי הַמָּסוֹרָה חָפַר בּוֹ יַעֲקֹב אֶת הַבְּאֵר בְּבוֹאוֹ אֶל שְׁכֶם. הַנָּזִיר שֶׁהֶרְאָה לָנוּ אֶת הַבְּאֵר סִפֵּר, כִּי זוֹ עֲמֻקָּה כְּדֵי 32 מֶטְרִים. הוּא פָּתַח אֶת סֵפֶר הַתְּנָ"ךְ וְקָרָא בְּעִבְרִית צֶחָה: “וַיִּחַן אֶת־פְּנֵי הָעִיר וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל” (בראשית ל“ג, י”ח-כ'). מִכָּאן עָשִׂינוּ דַּרְכֵּנוּ בְּרֶגֶל. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הַכְּפָר בַּלַּטָה. נָטִינוּ הַצִּדָּה, לִימִין הַכְּבִישׁ, וְהִגַּעְנוּ אֶל קֶבֶר יוֹסֵף. זֶהוּ בִּנְיָן קָטָן, אֲשֶׁר בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים סֻיַּד לָבָן וְכִפָּה עַל רֹאשׁוֹ, כַּמִּנְהָג. הַבַּיִת מִבִּפְנִים הָיָה דַל וָרֵיק. קִרְעֵי נְיָר הָיוּ מֻשְׁלָכִים כָּאן בְּעִרְבּוּבְיָה וְהַקִּירוֹת הָיוּ מְלֻכְלָכִים בִּכְתָבוֹת מִכְּתָבוֹת שׁוֹנוֹת. – זֶהוּ קֶבֶר יוֹסֵף – אָמַר הַמַּדְרִיךְ, וַהֲרֵי פָּסוּק מְפֹרָשׁ אוֹמֵר: “וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב”. נִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה מְעִיקָה לְמַרְאֵה מַחְמַדֵּינוּ אֵלֶּה בִּידֵי זָרִים. אוֹתָהּ שָׁעָה קָרַב וְהֵגִיחַ אֵי־מִשָּׁם עַרְבִי זְעוּם־פָּנִים אֲשֶׁר הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּשׁוֹמֵר הַקֶּבֶר. מִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ לָזֶה כִּי יְהוּדִים אָנוּ זָעֲפוּ פָּנָיו עוֹד יוֹתֵר. הוּא הִתְפַּלֵּא עַל חֻצְפָּתֵנוּ – חֻצְפָּה יְהוּדִית – לָבוֹא אֶל זוֹ הָעִיר הַמֻּשְׂלִימִית הַקַּנָּאִית. בְּהֶמְשֵׁךְ הַדְּבָרִים הִזְהִירָנוּ הָאִישׁ לְבַל נָעֵז לְהִכָּנֵס אֶל הָעִיר עַצְמָהּ, כִּי עֲלוּלִים אָנוּ לְהִסָּקֵל בָּאֲבָנִים, וְאוּלַי גַּם לִטְעֹם טַעַם סַכִּין מִידֵי בְּנֵי הָעִיר הַחֲשֻׁכִּים. הוֹדִינוּ לוֹ לַשּׁוֹמֵר עַל אַזְהָרָתוֹ וְהִבְטַחְנוּ לוֹ כִּי עוֹד הַיּוֹם תַּעֲמֹדְנָה רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי שֶׁכֶם וְכִי נִכָּנֵס אֶל סִמְטָאוֹתֶיהָ וְנָזִין עֵינֵינוּ בְּעִיר זוֹ. נִפְרַדְנוּ מִמָּקוֹם זֶה וְעָשִׂינוּ דַּרְכֵּנוּ לְעֵבֶר שֶׁכֶם. לִימִינֵנוּ הִתְנוֹסְסָה גִּבְעָה אֲשֶׁר עִקְבוֹת חֲפִירוֹת נִרְאוּ בָּהּ. מָקוֹם זֶה, הִסְבִּיר מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ, נִקְרָא בְּעַרְבִית בַּלַּטָה וְהוּא שִׁבּוּשׁ מִן הַשֵּׁם הָרוֹמָאִי פְּלַטַּנוּס אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ בְּעִבְרִית הוּא אֵלָה. נִרְאֶה שֶׁכָּאן הָיְתָה גְּדֵלָה “הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם”. וַדַּאי הָיָה מָקוֹם זֶה מֻקְדָּשׁ עוֹד מִיָּמִים קַדְמוֹנִים. בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁעָלָיו עָמְדָה שְׁכֶם הָעַתִּיקָה, נֶעֶרְכוּ חֲפִירוֹת בַּעֲלוֹת עֵרֶךְ רַב.

מְעַנְיֵן – אָמַר אַחַד הַחֲבֵרִים – לְכָל עָרֵי הָאָרֶץ נָתְנוּ הָרוֹמָאִים שֵׁמוֹת מִשֶּׁלָּהֶם. לְבֵית־שְׁאָן קָרְאוּ סְקִיתוֹפּוֹלִיס – כֵּן קָרְאוּ בְּשֵׁמוֹת מִשֶּׁלָּהֶם לְלֹד וְלִירוּשָׁלַיִם. כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה לֹא נִשְׁתַּמְּרוּ וְאִלּוּ כָּאן דַּוְקָא הִשְׁתַּלְּטוּ שְׁמוֹת הַצּוֹרְרִים. הָאֵלָה הָפְכָה לְבַלַּטָה־פְּלַטַּנוּס וּשְׁכֶם עַצְמָהּ נִקְרֵאת נֵיאַפּוֹלִיס־נַבְּלוּס, כַּאֲשֶׁר קָרָא לָהּ אֶסְפַּסִּיָּנוּס, אֲשֶׁר בָּנָה “עִיר־חֲדָשָׁה” לְיַד חָרְבוֹת שְׁכֶם הַיְּשָׁנָה – הַאֵין דָּבָר זֶה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי?…

– כֵּן – נֶאֱנַח הַשְּׁלִישִׁי – שְׁכֶם זוֹ הֲלֹא הוּא הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָצְאוּ הֶרֶס וַאֲבַדּוֹן לְיִשְׂרָאֵל מֵאָז וּמֵעוֹלָם. כָּאן הָיְתָה הַהִתְנַגְּשׁוּת הָרִאשׁוֹנָה בֵּין בְּנֵי יַעֲקֹב וּבֵין תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ מִזֶּרַע חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם. כָּאן נָבַט וְעָלָה זֶרַע הַפֵּרוּד בֵּין יְהוּדָה לְיִשְׂרָאֵל.

– וְגַם כַּיּוֹם שְׁכֶם הִיא מֶרְכָּז לְחוֹרְשֵׁי מְזִמּוֹת עַל הַמִּפְעָל הַצִּיּוֹנִי בְּאַרְצֵנוּ הַמְּחֻדֶּשֶׁת – נֶאֱנַח מִי מִן הַחַבְרַיָּה.

– וְעַד הַיּוֹם אֵין כָּל דְּרִיסַת רֶגֶל לִיהוּדִי בְּעִיר זוֹ! – הֵעִיר אַחַד הַחֲבֵרִים.

לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת קַלָּה גָּמַרְנוּ אֹמֶר לְהִכָּנֵס הָעִירָה. לְיַד תַּחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה נִסָּה לְעַכֵּב בַּעֲדֵנוּ אַחַד הַשּׁוֹטְרִים, אַךְ אָנוּ עָבַרְנוּ עַל פָּנָיו בְּאֵיזוֹ אֲמַתְלָה וְהִמְשַׁכְנוּ דַּרְכֵּנוּ. עַתָּה הָיִינוּ מְהַלְּכִים בַּכְּבִישׁ הָרָחָב. מִיְּמִינֵנוּ הִתְנַשֵּׂא הַר עֵיבָל, הוּא הַר הַקְּלָלָה. בְּצֶלַע הָהָר הִתְנוֹסְסוּ בִּנְיָנֵי־אֶבֶן – אַרְמְנוֹת־פְּאֵר נֶהְדָּרִים. – בִּנְיָנִים אֵלֶּה – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – נִבְנוּ לְאַחַר הָרַעַשׁ הַקָּשֶׁה אֲשֶׁר פָּקַד אֶת שְׁכֶם וְהָרַס אֶת סִמְטְאוֹתֶיהָ. מֵאָז הֶחֱלִיטוּ אֲמִידֵי הָעִיר לָצֵאת לַמֶּרְחָב וּלְהָקִים אֶת בָּתֵּיהֶם עַל מִדְרוֹנֵי הֶהָרִים. וּמְעַנְיֵן: הַר עֵיבָל זֶה הַמְּקֻלָּל, רַב הָיָה הַיֶּרֶק אֲשֶׁר עָלָיו. רַב יוֹתֵר מִזֶּה אֲשֶׁר עַל הַר גְּרִזִּים. וּבֵינְתַיִם הִגַּעְנוּ אֶל שֶׁכֶם הָעִיר. אוֹתוֹ יוֹם יוֹם רַמַּדַּן, יוֹם צוֹם, הָיָה. אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁאֲדוּקִים הֵם נָחוּ אוֹתָהּ שָׁעָה עַל מַצָּעֵיהֶם, נֶחְבָּאִים מִלַּהַט הַשֶּׁמֶשׁ וּרְבוּצִים בְּצֵל בָּתֵּיהֶם הַקְּרִירִים. הַחֲנֻיּוֹת הָיוּ סְגוּרוֹת, שָׁבַת הַמִּסְחָר, נָדַם שְׁאוֹן הָרוֹכְלִים וּדְמָמָה שָׂרְרָה בַּכֹּל. הֵד צְעָדֵינוּ עוֹרֵר מִתַּרְדֵּמָתָם אֶת אֵלֶּה הַמְּעַטִּים שֶׁהָיוּ רְדוּמִים עַל גַּבֵּי דּוּכָנֵיהֶם. אֲחָדִים מֵהֶם, בִּרְאוֹתָם אֶת שׁוּרַת הַצְּעִירִים הַהוֹלֶכֶת בְּמִצְעָד בָּטוּחַ, עָצְמוּ עֵינֵיהֶם כִּמְבַקְשִׁים לְהַסִּיחַ מַבָּטָם מֵאֵלֶּה הַיַּהוּד הַנּוֹעָזִים. אֲחֵרִים הָיוּ עוֹקְבִים בְּחַשְׁדָנוּת אַחֲרֵינוּ, מְבַקְּשִׁים לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יֶאֱרַע בָּרְגָעִים הַקְּרוֹבִים. מֵאַחַד בָּתֵּי־הַקָּפֶה הַשּׁוֹמְמִים זִנְקוּ וְיָצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּמָּה גְּבָרִים בְּגִיל הָעֲמִידָה. הֵם יָדְעוּ וְהִכִּירוּ כִּי יְהוּדִים אָנוּ וְאָנוּ… רִגְעֵי צִפִּיָּה קָשִׁים עָבְרוּ עָלֵינוּ. אַךְ רְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַבָּאִים קִדְּמוּ פָּנֵינוּ בְּשִׂמְחָה גְּלוּיָה. הֵם הִפְצִירוּ בָּנוּ כִּי נִכָּנֵס פְּנִימָה וְנָפוּשׁ מְעַט בְּצִלּוֹ הַצּוֹנֵן שֶׁל בֵּית־הָאֲבָנִים הֶעָבֶה. וְהוֹאִיל וְקָפֶה לֹא הָיָה בְּנִמְצָא אוֹתוֹ יוֹם בְּבֵית־הַקָּפֶה – הֶחְלַטְנוּ לְוַתֵּר עַל הָעֹנֶג לְהָסֵב יַחַד עִם מְאָרְחִים אֵלֶּה וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ כְּשֶׁאָנוּ מוֹדִים לָהֶם “לְבַעֲלֵי שְׁכֶם” וּמַעְתִּירִים בְּרָכוֹת לָרֹב עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם. עַתָּה פָּגָה הַמְּתִיחוּת אֲשֶׁר אֲפָפַתְנוּ עַד עַתָּה. יָדַעְנוּ כִּי שֶׁקֶר עָנוּ בָּהֶם בְּאַנְשֵּׁי שְׁכֶם וְכִי “אֵין הַשֵּׁד נוֹרָא כָּל־כָּךְ”. וְאָמְנָם: בִּקַּרְנוּ בָּעִיר עַל קִמְרוֹנוֹתֶיהָ הָאֲפֵלִים וְסִמְטָאוֹתֶיהָ הַצָּרוֹת וּבְכָל מָקוֹם יָכֹלְנוּ לְהַבְחִין בַּאֲרֶשֶׁת שֶׁל יְדִידוּת נֶאֱמָנָה אֲשֶׁר קִדְּמָה אֶת פָּנֵינוּ.

פֹּה וְשָׁם חָלַף–עָבַר עַל פָּנֵינוּ מִי מֵ“הַשַּׁבַּבּ” אֲשֶׁר נָתַן בָּנוּ מַבָּט חָטוּף, שֶׁחֶצְיוֹ זַעַף וְחֶצְיוֹ רֹגֶז עַל כִּי הִפְרַעְנוּ אֶת שַׁלְוַת הָעִיר הַנָּמָה. אַךְ גַּם אֵלֶּה, כַּעֲבֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר, הֵיטִיבוּ פְּנֵיהֶם וְחִיְּכוּ לְעֻמָּתֵנוּ. כַּמָּה מֵהַזַּאֲטוּטִים אָמְרוּ לְיַדּוֹת אֲבָנִים מֵאַחֲרֵינוּ, אַךְ הַגְּדוֹלִים מָנְעוּ בַּעֲדָם וְאָנוּ יָכֹלְנוּ לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ בְּאֵין מַכְלִים דָּבָר. אָמַרְנוּ לְהִכָּנֵס לִרְחוֹב הַשּׁוֹמְרוֹנִים, אַךְ הַמַּדְרִיךְ הֵנִיא אוֹתָנוּ מִזֹּאת בְּהַסְבִּירוֹ, כִּי כַּיּוֹם נִמְצָאִים כָּל הַשּׁוֹמְרוֹנִים, זָקֵן וָטַף, בְּהַר גְּרִזִּים וְהָרְחוֹב שׁוֹמֵם וְרוֹגֵעַ כָּרֶגַע. בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת יָשַׁבְנוּ לָנוּחַ מְעַט מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ. בַּעַל הֶחָנוּת עָמַד עָלֵינוּ וְהִפְצִיר בָּנוּ כִּי לֹא נָסוּר מִמֶּנּוּ עַד אִם נָנוּחַ בְּצֵל קוֹרָתוֹ. הוּא הִתְנַצֵּל עַל כִּי אֵין לְאֵל יָדוֹ לְכַבְּדֵנוּ כָּרָאוּי הוֹאִיל וּמִצְוַת הַדָּת אוֹסֶרֶת עָלָיו לַעֲשׂוֹת זֹאת. לֹא יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵי פִּתּוּיָיו וַנֵּאוֹת לוֹ. דּוֹמֶה, שֶׁהָאִישׁ צָמֵא הָיָה לְשִׂיחָה. הוּא הִתְחִיל לְסַפֵּר לָנוּ עַל שְׁכֶם הָעִיר וְעַל אֲנָשֶׁיהָ וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן הִגַּעְנוּ אֶל הַנּוֹשֵׂא הַיְּהוּדִי. כָּאן הָיָה פִּיו שֶׁל מְאָרְחֵנוּ כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא רָאָה בְּעֵינָיו אֶת הַקּוֹלוֹנִיּוֹת (הַמּוֹשָׁבוֹת) הַיְּהוּדִיּוֹת וְהוּא מָלֵא הִתְפַּעֲלוּת מֵהֶן. חֲבָל! חֲבָל! – קָבַל הַחֶנְוָנִי – שֶׁאֵין הַיְּהוּדִים בָּאִים לֵישֵׁב בְּתוֹכֵנוּ. הָיְתָה כָּאן אַחַת רוֹפֵאת־שִׁנַּיִם; הָיָה כָּאן רוֹפֵא. בְּאַללָהּ! הֱטִיבוּנוּ עִמָּהֶם וְאַף הֵם עָשׂוּ עִמָּנוּ אַךְ טוֹב. רְאוּ מַה חִוְּרִים וּנְפוּלֵי־פָּנִים הֵם יְלָדֵינוּ – זְקוּקִים הֵם לְטִפּוּל. יָבוֹאוּ־נָא הַיְּהוּדִים וְיַעַזְרוּ לָנוּ – הֵן בְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב הִנֵּנוּ.

תְּמֵהִים הִסְתַּכַּלְנוּ אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ. הֲכָאֵלֶּה הֵם אַנְשֵׁי שְׁכֶם, אוֹהֲבֵי הַמָּדוֹן? וְהֵן אַחֶרֶת תֵּאֲרוּ אוֹתָם לְפָנֵינוּ. כְּשֶׁאָמַרְנוּ לָלֶכֶת עִכְּבָנוּ בַּעַל הֶחָנוּת וְסִפֵּר בְּאָזְנֵינוּ סִפּוּר אָפְיָנִי זֶה: "בְּאַחַד הַיָּמִים אָמַר אַללָהּ יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ לָצֵאת לָשׂוּחַ בָּאָרֶץ וְלִרְאוֹת אֶת הַחֲדָשׁוֹת אֲשֶׁר נִתְרַחֲשׁוּ בָּהּ. נִלְוָה אֵלָיו גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ, שֶׁהָיָה לוֹ לְמוֹרֵה דַּרְכּוֹ. חָלְפוּ–עָבְרוּ הַשְּׁנַיִם עַל פְּנֵי אֶרֶץ רַבָּה עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֵם עִם שְׂפַת הַיָּם וְאַללָהּ שָׁאַל: מַה הִיא עִיר זוֹ הַמִּתְנוֹסֶסֶת בְּאַרְמְנוֹת־פְּאֵר עַל שְׂפַת הַיָּם? – זוֹ תֵּל־אָבִיב הִיא. קוֹמְבַּנִיָּה יְהוּדִית וַחֲדָשָׁה הִיא – הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ לְרִבּוֹנוֹ בְּרֹב הַכְנָעָה. – וְאֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת הָרַבּוֹת הַמֻפְזָּרוֹת פֹּה וְשָׁם מַה הֵן? – הִמְשִׁיךְ וְשָׁאַל אַללָהּ וְהֶרְאָה עַל עַשְׂרוֹת כְּפָרִים נָאִים שֶׁהָיוּ פְּרוּשִׂים לְרַגְלָיו כְּמַרְבָד נָאֶה. – אַף אֵלֶּה – קוֹמְבַּנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת, מַעֲשֵׂה יְדֵי הַיְּהוּדִים: הִנֵּה פֶּתַח־תִּקְוָה וְזוֹ עַיּוּן קָרָה, כְּלוֹמַר: רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן וְשָׁם הָלְאָה רְחוֹבוֹת, וְעוֹד וְעוֹד. כָּךְ הָלַךְ גַּבְרִיאֵל וּמָנָה עַשְׂרוֹת שֵׁמוֹת שֶׁל כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת וְאַללָהּ מִשְׁתָּאֶה וְנֶהֱנֶה לְמַרְאֵה עֵינָיו. – בּוֹא וְנַעֲלֶה לְאֵזוֹר הֶהָרִים! – אָמַר אַללָהּ וַיָּשֶׂם אֶל הַמִּזְרָח פָּנָיו כְּשֶׁגַּבְרִיאֵל דּוֹלֵק אַחֲרָיו. הָיוּ הַשְּׁנַיִם רוֹאִים נְקֻדַּת יִשּׁוּב, מִיָּד הָיוּ הַשְּׁנַיִם מַנְמִיכִים טוּס וּמִסְתַּכְּלִים בְּעִיּוּן בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר נִגְלָה לָהֶם. הֵמָּה עִם שְׁכֶם הָעִיר וְאַללָהּ הֵרִים קוֹלוֹ בְּצָהֳלָה וְאָמַר: “הִנֵּה שְׁכֶם הָעִיר לְפָנֵינוּ”! – וְזֶה מִנַּיִן לְךָ? – תָּמַהּ גַּבְרִיאֵל. – וְכֵיצַד יָכֹלְתָּ לִזְכֹּר רַק אֶת שְׁכֶם זוֹ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ עַל פְּנֵיהֶם? – הִתְפַּלֵּא הַמַּלְאָךְ הַמְּלַוֶּה. – כֵּיצַד? הַדָּבָר פָּשׁוּט בְּתַכְלִית – הֵשִׁיב רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. – בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָּהֶם רָאִיתִי חִדּוּשִׁים עֲצוּמִים וְהִנֵּה שְׁכֶם זוֹ עוֹדֶנָּה קוֹפֵאת עַל שְׁמָרֶיהָ. אוֹתָן עֲרֵמוֹת־הַזֶּבֶל אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלֶיהָ, אוֹתָם הַבָּתִּים הָעֲקֻמִּים וְהַיְשָׁנִים וְאוֹתָן הַסִּמְטָאוֹת הַצָּרוֹת – דָּבָר לֹא שֻׁנָּה מֵאָז פָּקַדְתִּי מָקוֹם זֶה לָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה.

חִיַּכְנוּ לְשֵׁמַע סִפּוּר רַב־מַשְׁמָעוּת זֶה וְאִלּוּ הַמְסַפֵּר הוֹסִיף בַּאֲנָחָה: כָּזוֹ הִיא עִירֵנוּ. כָּל חִדּוּשִׁים לֹא חָלוּ בָּהּ. אֶפֶנְדִּים מִסְפָּר אָמְנָם הֵקִימוּ בָּתִּים נָאִים מִחוּץ לָעִיר, אַךְ הֲמוֹן הָעָם עוֹדֶנּוּ נָמֵק בַּבָּתִּים הַצְּפוּפִים הַנְּתוּנִים לְמַחֲלוֹת, לְשַׁחֶפֶת וּשְׁאָר מַרְעִין בִּישִׁין הָעוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּעִקָּר בִּילָדֵינוּ.

נִפְרַדְנוּ מִמְּאָרְחֵנוּ הֶחָבִיב בַּהַבְטָחָה כִּי יוֹם יָבוֹא וְשָׁלוֹם יִשְׂתָּרֵר בָּעוֹלָם וְאָז יוּכְלוּ גַּם יְהוּדִים לְהִתְיַשֵּׁב בִּשְׁכֶם הָעִיר וּלְהָפְכָהּ לְמָקוֹם פּוֹרֵחַ וּמְשַׂגְשֵׂג.

– אִינְשַׁה אַללָהּ! – סִיֵּם הָאִישׁ דְּבָרָיו בַּאֲנָחָה, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אוֹתָנוּ בְּכָבוֹד גָּדוֹל.

כִּבְדֵי הִרְהוּרִים הִמְשַׁכְנוּ דַּרְכֵּנוּ. מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה נִרְאוּ פָּנִים דַּלִּים וּמְצֻמָּקִים. הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר לָנוּ כִּי הַתַּחֲלוּאָה בֵּין יַלְדֵי הָעִיר גְּדוֹלָה וְכִי רַבִּים מֵהַתּוֹשָׁבִים חוֹלִים בְּשַׁחֶפֶת הוֹאִיל וְאֵין הֵם רוֹאִים שֶׁמֶשׁ בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה וְאֵין הִיא מְחַמֶּמֶת אֶת נְוֵיהֶם הָאֲפֵלִים.

ב

הִגִּיעָה שְׁעַת הָעֲלִיָּה לָהָר. לְיַד תַּחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הִתְרַכֵּז קָהָל גָּדוֹל וּבוֹ סַקְרְנִים סְתָם אוֹ יְדִידִים לַשּׁוֹמְרוֹנִים. הָיְתָה הַשַּׁיָּרָה אֲרֻכָּה. אַחֲרֵינוּ צָעֲדוּ שׁוֹטְרִים מְזֻיָּנִים לִשְׁמֹר עָלֵינוּ. קָשָׁה הָיְתָה הָעֲלִיָּה בָּהָר. לִפְרָקִים כְּאִלּוּ נֶעֶצְרָה הַנְּשִׁימָה מֵרֹב עֲיֵפוּת. הֵן הַר גְּרִזִּים גָּבוֹהַּ כְּדֵי 880 מֶטְרִים. פַּעַם בְּפַעַם הִתְעַכַּבְתִּי כְּדֵי לְהָזִין עֵינַי בְּתִפְאֶרֶת הַנּוֹף. הָהָר עַצְמוֹ הָיָה קֵרֵחַ כִּמְעַט. שִׁבְרֵי אֲבָנִים בְּהִירוֹת, אַבְנֵי גִּיר, הָיוּ מְפֻזָּרוֹת לָרֹב עַל הַמִּדְרוֹן כֻּלּוֹ. לְמַטָּה בָּעֵמֶק רָבְצָה לָהּ שְׁכֶם. בַּוַדִי לְמַטָּה הוֹרִיקוּ שְׂדוֹת שַׁלְחִין נֶהְדָּרִים. יְרָקוֹת לְמִינֵיהֶם גָּדְלוּ זֶה לְיַד זֶה בַּעֲרוּגוֹת. בִּשִׁפּוּלֵי הָהָר תָּקְעוּ שָׁרְשֵׁיהֶם הַזֵּיתִים הַיְּרֻקִּים בֵּין הַסְּלָעִים. מַרְאֶה זֶה שִׁוָּה לַנּוֹף אֲרֶשֶׁת שֶׁל רְצִינוּת. אֶרֶץ זֵיתִים הוּא הַר שְׁכֶם מֵאָז וּמֵעוֹלָם וְכָאן שׁוֹכְנוֹת כָּבוֹד הַמַּסְבֵּנוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת שֶׁל בְּנֵי שְׁכֶם. הַסַּבּוֹן הוּא הָאֶכְּסְפּוֹרְט הָרָאשִׁי שֶׁל שְׁכֶם. וְאֶל הַר עֵיבָל נָשָׂאתִי עַיִן אוֹתָהּ שָׁעָה וְהִשְׁתּוֹמַמְתִּי. כְּלוּם הַר זֶה הַר הַקְּלָלָה הִנֵּהוּ? וְזֶה הַשָּׁמֵם הַר הַבְּרָכָה הוּא? כַּיּוֹם הַר עֵיבָל מוֹרִיק מִשֶּׁפַע שִׂיחֵי הַצַּבָּר אֲשֶׁר עָלָיו. גָּבוֹהַּ הוּא מַהֵר גְּרִזִּים. בְּגֹבַהּ שֶׁל 940 מֶטְר נִצָּב הוּא מֵעַל פְּנֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן. לְרַגְלָיו בָּנוּ לָהֶם שׁוֹעֵי שְׁכֶם אֶת חֲוִילוֹתֵיהֶם הַנָּאוֹת.

הִתְקָרַבְנוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר. לְפָנֵינוּ נִרְאֲתָה רָמַת־מִישׁוֹר נִרְחֶבֶת וְנָאָה, עָלֶיהָ הָיוּ תְּקוּעִים זֶה לְיַד זֶה כַּמָּה אֹהָלִים נָאִים. בְּאֵלֶּה שׁוֹכְנִים הַשּׁוֹמְרוֹנִים בִּימֵי הַחַגִּים. הֲמוֹן אָדָם הָיוּ רוֹחֲשִׁים עַל הָהָר אוֹתָהּ שָׁעָה וְהֵם מְצַפִּים בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לְמַחֲזֶה קָרְבַּן הַפֶּסַח אֲשֶׁר יַתְחִיל בְּעוֹד זְמַן־מָה. הָהָר חָשׂוּף כֻּלּוֹ. עֵץ לֹא נִרְאָה וְיֶרֶק לֹא כִּסָּה אֶת הַמַּחְשׂף. צְמָחִים מִסְפָּר הוֹרִיקוּ פֹּה וְשָׁם וְהֵעִידוּ בְּרוּרוֹת כִּי אַדְמַת הָהָר הַמּוֹנוֹלִיטִית הַדַּלָּה לֹא תִּצְלַח לְעִבּוּד.

לְאַחַר מְנוּחָה קְצָרָה יָצָאנוּ לְסַיֵּר אֶת הַסְּבִיבָה. הַשָּׁעָה הָיְתָה מֻקְדֶּמֶת עֲדַיִן וְאָנוּ הֶהְלַטְנוּ¹ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר. עָבַרְנוּ לְיַד מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לְיָדוֹ הָיְתָה אֵשׁ יוֹקֶדֶת בַּבּוֹר שֶׁהֻסַּק בְּעוֹד יוֹם. לְפָנֵינוּ נִרְאָה מִשְׁטַח סֶלַע מַלְבִּין וְקֵרֵחַ. מִן הַצַּד נִרְאֲתָה חֲפִירָה מֻקָּפָה אֲבָנִים. זֶהוּ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלָּנוּ – אָמַר אַחַד הַשֹּׁמְרֹנִים, מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְצוּיִים אוֹתָהּ שָׁעָה לְיַד הַמַּחְשׂף הַמַּלְבִּין. הוּא סִפֵּר לָנוּ בְּעִבְרִית צֶחָה כִּי מֵאָז חָרַב מְקוֹם מִקְדָּשָׁם נוֹהֲגִים הַשֹּׁמְרֹנִים לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּמָקוֹם זֶה. אָנָּא, עָלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר – הִפְצִיר בָּנוּ הָאִישׁ – וּרְאִיתֶם אֶת שְׂרִידָיו שֶׁל מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ אֲשֶׁר נֶהֱרַס בִּידֵי יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס הַחַשְׁמוֹנַאי.

נָתַתִּי עֵינִי בַּדּוֹבֵר. הוּא הָיָה צָעִיר, לָבוּשׁ בִּגְדֵי לָבָן וְשֵׂעָר דָּלִיל כִּסָּה אֶת חֶלְקַת לְחָיָיו. “מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲנִי” – הִתְנַצֵּל הָאִישׁ וְעַל־כֵּן אָסוּר לָנוּ לְגַלֵּחַ אֶת פְּאַת זְקָנֵנוּ. גַּם אֶת שְׂעַר רֹאשֵׁנוּ מְגַדְּלִים אָנוּ וְאָסוּר לָנוּ לְהַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם תַּעַר אוֹ מִסְפָּרַיִם.

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד טֶרֶם הִגִּיעָה לְשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ וְהַשֹּׁמְרוֹנִים הָיוּ מְצַפִּים מֵרֶגַע לְרֶגַע לִשְׁקִיעָתָהּ לְמַעַן יוּכְלוּ לִפְתֹּחַ בִּתְפִלָּתָם וּבְזֶבַח קָרְבָּנָם. וּבֵינְתַיִם הוֹאִיל וְנוֹתְרָה לָנוּ כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה וְיוֹתֵר אָמַרְנוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְלַחֲזוֹת בְּמַרְאֵה הַשְּׁקִיעָה מֵרֹאשׁ הָהָר.

שָׁעָה קַלָּה טִפַּסְנוּ וְעָלִינוּ עַל הַצּוּק לְמַעְלָה. בֵּין אַבְנֵי־מִדּוֹת עָבַרְנוּ עַד בּוֹאֵנוּ אֶל מִקְדַּשׁ הַשֹּׁמְרוֹנִים הֶהָרוּס. נִצְטָרֵף אֵלֵינוּ מִי שֶׁהָיָה מוֹרֶה עִבְרִי בִּשְׁכֶם וְהִסְבִּיר לָנוּ מֵהֲלִיכוֹת הַשֹּׁמְרוֹנִים.

“שְׁלשָׁה עָשָׂר שֵׁמוֹת קוֹרְאִים הַשֹּׁמְרוֹנִים לְהַר גְּרִזִּים. אָהוּב עֲלֵיהֶם הָהָר הַזֶּה. לְדִבְרֵיהֶם הוּא הוּא הָהָר שֶׁבּוֹ בָּחַר ה' וְזֶהוּ הַמָּקוֹם שֶׁעָלָיו בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לְהַקְרִיב אֶת יִצְחָק בְּנוֹ לְעוֹלָה. זֶהוּ “בֵּית־אֱלֹהִים”, “גִּבְעַת־עַלְמָה”, “שַׁעַר־שָׁמַיִם”, “לוּזָה”, “הָהָר הַטּוֹב”, וְעוֹד, וְעוֹד. רַבָּה וַעֲקֻבָּה מִדָּמִים הִיא הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הַשֹּׁמְרוֹנִים. יֵשׁ וְהִתְרַחֲקוּ מִן הַיְּהוּדִים וְלָחֲמוּ בָּהֶם וְיֵשׁ וְהִתְקָרְבוּ אֲלֵיהֶם וְהָיוּ שְׁנֵי הָעַמִּים לוֹחֲמִים יַחְדָּו שְׁכֶם אֶחָד. יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס הָרַס אֶת מִקְדָּשָׁם בִּשְׁנַת 128 לִפְהַ”סְ וּמֵאָז שׁוּב לֹא חָזַר לְקַדְמוּתוֹ. עַל יוֹם נִמְהָר זֶה מְדַבְּרִים הַשֹּׁמְרוֹנִים בְּיָגוֹן וּבְחָרוֹן. “יוֹם גְּרִזִּים” יִקְרְאוּ לוֹ. אָמְנָם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שָׁב וְנִבְנָה הַבָּיִת. אַךְ תִּפְאַרְתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה לֹא שָׁבָה אֵלָיו. הָיוּ יָמִים וְשֹׁמְרוֹנִים רַבִּים יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ וְעַד מִצְרַיִם וַאֲרַם־צוֹבָה הִגִּיעוּ. אַךְ בִּימֵי מְלֹךְ הַבִּיזַנְטִים, וְאַחֲרֵיהֶם הָעַרְבִים, בָּאָה כְּלָיָה עַל שֵׁבֶט זֶה. הָעַרְבִים בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם וּרְדִיפוֹתֵיהֶם הֵם אֲשֶׁר שָׂמוּ קֵץ לְהַרְבֵּה קְהִלּוֹת שֶׁל יְהוּדִים וְשֹׁמְרוֹנִים גַּם יַחַד וּבִימֵי שִׁלְטוֹנָם הָלַךְ וּפָחַת מִסְפָּרָם.

עַל חָרְבוֹת מִקְדָּשָׁם שֶׁל הַשֹּׁמְרוֹנִים עָמַדְנוּ. צִבּוּרֵי אֲבָנִים, מֵהֶן אַבְנֵי מִדּוֹת וּמְסֻתָּתוֹת וּמֵהֶן שִׁבְרֵי אֲבָנִים, כִּסּוּ אֶת הַמֶּרְחָב. אוֹתָהּ שָׁעָה הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כִּלָּיוֹן זֶה אֲשֶׁר נֶחֱרַץ עַל הַשֹּׁמְרוֹנִים אַחֵינוּ – לָמָּה בָּא? עַד מָתַי יֹאכְלוּ הַשִּׂנְאָה וְהַפֵּרוּד כָּל חֶלְקָה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל?

חֲבֵרַי שֶׁעָמְדוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּנּוֹף עוֹרְרוּנִי מֵהִרְהוּרַי. מֻקְסָמִים נָשָׂאנוּ עַיִן אֶל פְּאַת מַעֲרָב. לְרַגְלֵינוּ הִשְׂתָּרְעָה בִּקְעָה רְחָבָה. הָלְאָה, לְעֵבֶר דְּרוֹמִי־מִזְרָחִי, הִתְנַשְּׂאוּ שְׁלשָׁה צוּקִים אַדִּירִים. בֵּינֵיהֶם בָּלַט בִּמְיֻחָד רֹאשָׁהּ שֶׁל קֶרֶן סַרְטַבָה. מֵעַל קֶרֶן זוֹ הָיוּ מַשִּׂיאִים לְפָנִים מַשּׂוּאוֹת כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָעָם וְלַגּוֹלָה כִּי נִתְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ. לֹא הַרְחֵק מִמֶּנָּה נִרְאָה יָפֶה הַשֶּׁקַע – הוּא הַשֶּׁבֶר הָאַפְרִיקָנִי־סוּרִי הַמְפֻרְסָם אֲשֶׁר בּוֹ זוֹרֵם לוֹ הַיַּרְדֵּן הַמְּמַהֵר לָרֶדֶת אֶל עֵבֶר יָם־הַמֶּלַח.

עַתָּה פָּנִינוּ לְצַד מַעֲרָב. לְפָנֵינוּ הִתְנוֹצְצָה בִּנְגֹהוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם תְּכֵלֶת מֵימָיו שֶׁל הַיָּם הַתִּיכוֹן. חוֹלוֹת־זָהָב נֶעֶרְמוּ עַל גְּבוּלוֹ וְנִרְאוּ כְּשׁוֹמְרִים עָלָיו לְבַל יִתְפָּרֵץ אֶל אֶרֶץ הַיִּשּׁוּב. “חוֹל גְּבוּל לַיָּם” – הִרְהַרְתִּי אוֹתָהּ שָׁעָה עֵת נִזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי הַחוֹזִים מַרְחִיקֵי־הָרְאוּת אֲשֶׁר נִבְּאוֹ לָנוּ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים. יַעַר חֲדֵרָה הַמּוֹרִיק נִרְאָה מִבַּעַד לְעַרְפִלֵּי הָעֶרֶב וְהֶעֱלָה חֲמִימוּת בַּלְּבָבוֹת. הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר לָנוּ כִּי אֶת הַר גְּרִזִּים רוֹאִים יָפֶה תּוֹשָׁבֵי כְּפַר־סַבָּא וּמַגְדִּיאֵל כְּשֶׁהוּא רָחָב וּבוֹלֵט בִּמְיֻחָד מֵעַל רִכְסֵי הָרֵי שֹׁמְרוֹן.

אוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדָה וְשָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ. מִהַרְנוּ לָרֶדֶת אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ – אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נֶאֶסְפוּ הַשֹּׁמְרוֹנִים. עַל הַסֶּלַע הֶחָשׂוּף נִצְּבוּ שְׁתֵּי קְבוּצוֹת שֶׁל שֹׁמְרוֹנִים. הַקְּבוּצָה הָאַחַת – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ – הִיא קְבוּצַת הַכֹּהֲנִים. הַלָּלוּ מִסְפָּרָם רַב מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה נִכָּרִים הָיוּ יָפֶה בְּזִקְנֵיהֶם הָאֲרֻכִּים וְהָעֲשׂוּיִים יָפֶה וּבְשִׁפְעַת שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁם. הָלְאָה מֵהֶם נִצְּבוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הַמֻּרְכָּבִים בְּעִקָּר מִבְּנֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם. עַשְׂרוֹת וּמְאוֹת צוֹפִים עָמְדוּ מִסָּבִיב לָעֵדָה הַקְּטַנָּה, שָׂרִיד מוּעָט מֵעַם גָּדוֹל, וְהָיוּ דּוֹחֲקִים עַצְמָם לִרְאוֹת בְּמַחֲזֶה קָדוּם זֶה. אַנְגְּלִים רַבִּים “מִמַּעֲרִיצֵי הַבַּיְבֶּל” תָּפְסוּ עֲמָדוֹת, מִי בְּכֹה וּמִי בְּכֹה. אֶחָד מֵהֶם נִסָּה אֲפִלּוּ לְצַלֵּם מַחֲזֶה תְּנָכִ"י זֶה, אַךְ מִישֶׁהוּ מִן הַשֹּׁמְרוֹנִים קָרַב אֵלָיו וְתָבַע מִמֶּנּוּ בְּתֹקֶף לְבַל יַעֲשֶׂה זֹאת.

הִתְחִילָה הַתְּפִלָּה. כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים עָמְדוּ לְבוּשֵׁי לְבָנִים. לְפֶתַע כָּרְעוּ כֻּלָּם עַל בִּרְכֵּיהֶם וְנָשְׂאוּ יְדֵיהֶם בִּתְפִלָּה, בִּנְשָׂאָם עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה כִּמְדַבְּרִים אֶל הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם. הַתְּפִלָּה קָלְחָה בִּמְהִירוּת רַבָּה. הָאֲנָשִׁים מִלְמְלוּ לְלֹא הֲפוּגָה וְהָיוּ הַמִּלִּים כֹּה מוּזָרוֹת וְכֹה בִּלְתִּי מוּבָנוֹת. יָדַעְתִּי כִּי מְדַבְּרִים הֵם עִבְרִית, וְאוּלָם זוֹ הָיְתָה כֹּה בִּלְתִּי־מוּבָנָה, כֹּה זָרָה… בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת לָמְדוּ מִן הָעַרְבִים שִׁכְנֵיהֶם אֶת הַלַּחַן שֶׁלָּהֶם וְאַף אֶת הַנִּיב שֶׁלָּהֶם, עַד כִּי דָּמְתָה לְשׁוֹנָם לְעַרְבִית מַמָּשׁ. הַכֹּהֵן נָתַן אוֹת וּלְפֶתַע הוּבְאוּ בְּחִפָּזוֹן שִׁבְעָה כְּבָשִׂים אֲשֶׁר נֶעֶקְדוּ וְהֻנְּחוּ לְיַד הַתְּעָלָה, שֶׁהָיְתָה מֻקָּפָה אֲבָנִים בִּלְתִּי־מְהֻקְצָעוֹת, אֲבָנִים אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל – כַּכָּתוּב. בִּמְהִירוּת טִפְּלוֹ הַזּוֹבְחִים בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם וְעַד מְהֵרָה זִנֵּק הַדָּם וְנָזַל וּמִלֵּא אֶת הַתְּעָלָה. אַחַד הַזּוֹבְחִים מָעַד בְּרֹב חִפְזוֹנוֹ וְנָפַל לְתוֹךְ הַתְּעָלָה. בַּעֲלוֹתוֹ מִשָּׁם הָיוּ בְּגָדָיו הַלְּבָנִים חֲמוּצֵי דָּם. מַבְעִית הָיָה הַמַּרְאֶה. הַמַּחֲזֶה עָשָׂה עַל הַכֹּל רשֶׁם מְיֻחָד בְּמִינוֹ. בֵּינְתַיִם הִתְחִילוּ הָאֲנָשִׁים מְטַפְּלִים בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם. הוּבְאוּ דְלָיֵי מַיִם חַמִּים מִמְּקוֹם הַמּוֹקֵד. בְּעֶזְרַת מַיִם אֵלֶּה הֵסִירוּ מֵעַל הַכְּבָשִׂים אֶת הַצֶּמֶר הַלָּבָן וְעַד מְהֵרָה הָיוּ הַגּוּפוֹת מַלְבִּינִים וּנְקִיִּים לְלֹא רְבָב וּלְלֹא שֵׂעָר. הוּבְאוּ מוֹטוֹת־עֵץ מְהֻקְצָעִים, שֶׁהוּכְנוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְהַמְטַפְּלִים עָמְלוּ לְהַכְנִיס אוֹתָם דֶּרֶךְ הַפֶּה עַד כִּי יָצָא הַקָּצֶה הָאֶחָד דֶּרֶךְ בֵּית הַנְּקוּבָה. מֵעַתָּה הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת חֲרוּזִים עַל גַּבֵּי הַשְּׁפוּדִים. כָּכָה עָשׂוּ לְכָל שִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

בֵּינְתַיִם נִגְמַר הַטֶּכֶס. לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁהָאֵשׁ יָקְדָה בּוֹ עֲדַיִן הִכְנִיסוּ אֶת הַזְּבָחִים וּמִיָּד הִתְחִילוּ פִּרְחֵי הַשֹּׁמְרוֹנִים סוֹתְמִים יָפֶה אֶת פִּי הַבּוֹר הַמוּסָק. תַּם וְנִשְׁלַם סֵדֶר קָרְבַּן פֶּסַח לְכָל דִּקְדּוּקָיו. הַשֶּׁמֶשׁ נֶעֶלְמָה זֶה כְּבָר בְּפַאֲתֵי יָם. אֲפֵלָה יָרְדָה עַל הַיְּקוּם. הַשֹּׁמְרוֹנִים סִיְּמוֹ תִּפְלָתָם וְאֶחָד־אֶחָד הִתְחִילוּ מְשָׂרְכִים דַּרְכָּם אֶל אָהֳלֵיהֶם. הָאוֹרְחִים וְהַסַּקְרָנִים הָרַבִּים בָּאוּ עַל סִפּוּקָם וְהֵם הִתְחִילוּ מְדַרְדְּרִים וְיוֹרְדִים מִן הָהָר וְעַד מְהֵרָה שָׁמַם הָהָר שֶׁהָיָה הוֹמֶה מֵאָדָם לִפְנֵי זְמַן־מָה. רוּחַ מַעֲרָבִית קְרִירָה הִתְחִילָה נוֹשֶׁבֶת וְזוֹ טִִאטְאָה אֶת אַחֲרוֹנֵי הַטַּיָּלִים וְגֵרְשָׁתַם מִי לְמַטָּה וּמִי אֶל אָהֳלֵי הַשֹּׁמְרוֹנִים, שֶׁהָיוּ פְּתוּחִים לִרְוָחָה לִקְרַאת כָּל אוֹרֵחַ. בְּרָצוֹן רַב נֶעְתַּרְנוּ לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל אַחַד הַכֹּהֲנִים וּבְיַחַד עִמּוֹ נִכְנַסְנוּ לְאָהֳלוֹ לְבַלּוֹת שָׁעָה קַלָּה בְּשִׂיחָה.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָשִׂינוּ בְּאָהֳלוֹ שֶׁל הַשֹּׁמְרוֹנִי הַטּוֹב. הָיוּ שָׁם אוֹרְחִים רַבִּים אֲשֶׁר מִלְּאוּ אֶת הָאֹהֶל רְחַב־הַיָּדַיִם. בַּעַל־הַבַּיִת עַצְמוֹ הָיָה מֵסֵב עַל גַּבֵּי דַּרְגָּשׁ עָמוּס לַעֲיֵפָה כָּרִים וּכְסָתוֹת. כָּמוֹהוּ עָשִׂינוּ אַף אָנוּ וְהִתְיַשַּׁבְנוּ עַל שָׁטִיחַ רַךְ וָטוֹב. עַל נוֹשְׂאִים מִנּוֹשְׂאִים שׁוֹנִים שׂוֹחַחְנוּ. עַל הַדָּת וְעַל הַחַיִּים. עַל הַפּוֹלִיטִיקָה וְעַל הָעוֹלָם הָרָחָב. בִּמְסִבָּה זוֹ הִשְׁתַּתֵּף אוֹרֵחַ מִצְּעִירֵי שְׁכֶם הָעַרְבִיִּים הַנְּאוֹרִים. מוּבָן שֶׁבְּהַמְשֵׁךְ הַדְּבָרִים נָסַבָּה הַשִּׂיחָה גַּם עַל הַצִּיּוֹנוּת. וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ לְעִנְיָן זֶה כִּסָּה לְפֶתַע דֹּק שֶׁל שְׁתִיקָה אֶת פְּנֵי הַשֹּׁמְרוֹנִי מְאָרְחֵנוּ. לְשׁוֹנוֹ נָדַמָּה וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ נִרְדַּם וְשׁוּב לֹא לָקַח חֵלֶק בְּשִׂיחָתֵנוּ. וּבְהִתְלַקַּח הַוִּכּוּחַ וְהָפַךְ לָרִיב־דְּבָרִים בֵּינֵינוּ וּבֵין הָאֶזְרָח הָעַרְבִי, אֲשֶׁר הִתְקוֹמֵם נֶגֶד טַעֲנוֹתֵינוּ – נָתַתִּי עַיִן בִּמְאָרְחֵנוּ הַשֹּׁמְרוֹנִי וּמֵעַל תָּוֵי פָּנָיו קָרָאתִי אֶת אֲרֶשֶׁת־הַצַּעַר הָעֲמֻקָּה אֲשֶׁר נִשְׁקְפָה מֵהֶן. אוֹתוֹ רֶגַע הֲבִינוֹתִי בְּרוּרוֹת כִּי אָכֵן אָנוּס הוּא בַּעַל־הַבַּיִת לִשְׁתֹּק. כָּמוֹהוּ כֵּן כָּל אֶחָיו הַשֹּׁמְרוֹנִים. לִבָּם אִתָּנוּ, אַךְ כְּלַפֵּי חוּץ מִתְנַכְּרִים הֵם לָנוּ, יְרֵאִים הֵם מִפְּנֵי הָעַרְבִים אֲשֶׁר בְּתוֹכָם הֵם יוֹשְׁבִים. מַבָּטֵי עֵינָיו, עֵינַיִם מַבִּיעוֹת צַעַר אֵין קֵץ, הֵם שֶׁהֵעִידוּ בְּרוּרוֹת כִּי לִבָּם הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ. כֵּן, קוֹל הַדָּם, הַדָּם הָעִבְרִי הַנּוֹזֵל בְּעוֹרְקֵיהֶם, קוֹרֵא לָהֶם לְהִתְאַחֵד עִם הָאַחִים הַשָּׁבִים לַמּוֹלֶדֶת לְהַחֲיוֹת שִׁמְמוֹתֶיהָ.

לְשֵׁם דַּרְכֵי שָׁלוֹם הֶחְלַטְנוּ לָקוּם וְלָלֶכֶת לְדַרְכֵּנוּ.

הָיְתָה כְּבָר שְׁעַת חֲצוֹת בְּצֵאתֵנוּ מִן הָאֹהֶל. רוּחַ קָרָה וּמַקְפִּיאָה קִדְּמָה אוֹתָנוּ בַּחוּץ. לַשָּׁוְא הִתְכַּרְבַּלְנוּ בִּמְעִילֵינוּ – רוּחַ־הַיָּם הַקָּרָה הֵצִיקָה לָנוּ עַד מְאֹד. הַכִּכָּר כֻּלָּה הָיְתָה דּוֹמֶמֶת כְּקֶבֶר. כְּלָבִים מִסְפָּר שׁוֹטְטוּ עַל פְּנֵי הַחֶלְקָה הַשּׁוֹקְטָהּ וְהֵם מַרְחִיבִים נְחִירֵיהֶם וְשׁוֹאֲפִים אֶל קִרְבָּם אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת הַסְּבִיבָה. לְפֶתַע הִתְחִילוּ לָצֵאת כַּמָּה מֵהָאֲנָשִׁים מִפִּתְחֵי הָאֹהָלִים. שְׁעַת הוֹצָאַת זֶבַח הַפֶּסַח הִגִּיעָה. רֵיחַ נָעִים שֶׁל בָּשָׂר צָלוּי מִלֵּא אֶת הָהָר בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְתַּח פִּי הַתַּנּוּר. הַשֹּׁמְרוֹנִים מִהֲרוּ וְלָקְחוּ אִישׁ־אִישׁ אֶת חֶלְקוֹ וְנֶחְפְּזוּ לְהִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם. אֵלֵינוּ לֹא שָׂם אִישׁ לֵב. אִישׁ לֹא הִזְמִין אוֹתָנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּעֻדָּה, כִּי חֹק הוּא לַשֹּׁמְרוֹנִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם, קַבָּלָה הִיא לָהֶם מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר “כָּל בֶּן־נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ”. נִסְגְּרוּ הַשֹּׁמְרוֹנִים בְּאָהֳלֵיהֶם וְהָיוּ עֲסוּקִים בְּמִצְוַת אֲכִילַת קָרְבַּן הַפֶּסַח.

מְיֻתָּמִים הִתְהַלַּכְנוּ עַל פְּנֵי הָהָר הַשּׁוֹמֵם.

– עֵת לָרֶדֶת! – הִכְרִיז הַמַּדְרִיךְ קְצָרוֹת. הִתְחִילָה הַיְּרִידָה. בִּקַּשְׁנוּ לְהָחֵם גּוּפֵנוּ מִן הַקֹּר הַשּׂוֹרֵר בְּרֹאשׁ הָהָר, שָׁם בֵּין מְתֵי־מְעַט הַשֹּׁמְרוֹנִים הַדְּבֵקִים בְּמִנְהֲגֵיהֶם לִבְלִי סוּר מֵהֶם יָמִין אוֹ שְׂמֹאל. בְּמוֹרַד הָהָר קִדְּמַתְנוּ בִּלְטִיפָה רוּחַ הָאֲדָמָה הַחֲמִימָה. אוֹרוֹת שְׁכֶם רָמְזוּ לָנוּ, וְאָנוּ גַּעְגּוּעִים עֲמֻקִּים תָּקְפוּ אוֹתָנוּ וּמְשָׁכוּנוּ הַבַּיְתָה, אֶל הַחַיִּים הַמְּחֻדָּשִׁים, חַיֵּי הֶעָמָל וְהַיְּצִירָה, אֲשֶׁר לָהֶם אָנוּ אוֹמְרִים לְהַקְדִּישׁ אֶת כֹּחֵנוּ – לְחַדֵּשׁ אֶת רוּחַ יִשְׂרָאֵל סָבָא בְּאֶרֶץ־הַמּוֹלֶדֶת.

הֵי דָּרוֹמָה לְאֵילַת

פִּזְמוֹן זֶה הָיָה מִתְרוֹנֵן כָּל הָעֵת בְּמֹחִי. שַׂרְעַפַּי כֻּלָּם הָיוּ נְתוּנִים, נְתוּנִים לְאוֹתָהּ חֲוָיָה אַדִּירָה: אֲנִי יוֹרֵד לְאֵילַת!

תּוֹדוֹת לְהַרְגָּשָׁה זוֹ, נִרְאוּ לִי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס כָּל קְשָׁיֵי הַדֶּרֶךְ. דּוֹמֶה שֶׁכָּל אוֹתָהּ כִּבְרַת אֶרֶץ הַקְּרוּיָה נֶגֶב, בַּת 21 אֶלֶף הַקִּילוֹמֶטְרִים הַמְרֻבָּעִים, נִתְקַפְּלָה תַּחַת גַּלְגַּלֵּי הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּנוּ וְאָנוּ כְּעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ דָּאִינוּ, נִשֵּׂאנוּ יַחַד עִם גַּרְגְּרֵי הַלִּיס הַדַּק מִן הַדַּק, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ, אֶל אֵילַת הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל לְשׁוֹן יַם־סוּף.

עַל טִיּוּל זֶה חַיָּב אֲנִי תּוֹדָה לִשְׁמוּאֵל יְדִידִי, הַנִּקְרָא בְּפִי חֲבֵרָיו בְּשֵׁם מוּלִיק.

בָּעֶרֶב הוֹפִיעַ מוּלִיק בְּבֵיתֵנוּ וּבְחִיּוּכוֹ הָרָחָב פָּנָה אֵלַי בִּשְׁאֵלָה: הֲתַסְכִּים לִנְסֹעַ לְאֵילַת?

– אֵימָתַי? – מִהַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי בְּאִי־אֵמוּן. דִּמִיתִי, שֶׁמּוּלִיק רַק מְגָרֶה אֶת יִצְרִי וְחוֹמֵד לוֹ לָצוֹן.

– אֵימָתַי? מָחָר! אָבוֹא אֵלֶיךָ בְּשָׁעָה 3 אַחַר הַצָּהֳרַיִם, אֶקָּחֲךָ עִמָּדִי אֶל הַתַּחֲנָה וְנֵצֵא כֻּלָּנוּ לְלִינַת לַיְלָה בִּבְאֵר־שֶׁבַע.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנָי. כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיִיתִי אֲחוּז קַדַּחַת הַנְּסִיעָה. אָרַזְתִּי אֶת חֲפָצַי, בָּדַקְתִּי אֶת סַל הַמְּזוֹנוֹת, הִשַּׂגְתִּי שַׂק־שֵׁנָה, וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת הָיִיתִי צוֹפֶה וּמְחַכֶּה לְבוֹאוֹ שֶׁל מוּלִיק.

בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ בְּדִיּוּק יָצָאנוּ מִן הַבַּיִת. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַמָּקוֹם, תַּחֲנַת הַמּוֹצָא, מָצָאתִי אֶת הַחַבְרַיָּה טְרוּדָה בַּהֲכָנוֹת.

הָיְתָה זוֹ קְבוּצָה מַרְהִיבַת־עָיִן. הָיוּ אֵלֶּה סַיָּרִים וָתִיקִים מִימֵי הַמַּחְתֶּרֶת בַּהֲגָנָה, אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים אֶת הַנֶּגֶב וְעַל הַכֹּל: אוֹהֲבִים אֶת הַנֶּגֶב וּכְמֵהִים לְהַכִּיר אֶת מִסְתּוֹרָיו.

שָׁלוֹם, מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה, נָתַן אוֹת, וּלְקוֹל יְרִיַּת רוֹבֶה יָצְאָה הַשַּׁיָּרָה, שֶׁמָּנְתָה שָׁלֹשׁ מְכוֹנִיּוֹת וּמִסְפַּר עֶגְלוֹת־גְּרָר עֲמוּסוֹת מָזוֹן וּמַשָּׂא.

לְעֵת עֶרֶב הִגַּעְנוּ לִבְאֵר־שֶׁבַע. בְּקָפֶה “אֵשֶׁל” יָשַׁבְנוּ לָנוּחַ קְצָת. שָׁלוֹם הָלַךְ לְהַתְקִין לָנוּ לִינַת לַיְלָה וְאָנוּ הֵסַבְנוּ עַל כּוֹס בִּירָה וּמִפַּעַם לְפַעַם נָשָׂאנוּ רָאשֵׁינוּ לְמַעְלָה, כִּי בִּקַּשְׁנוּ לַחְטֹף כַּמָּה מַרְאוֹת מִן הַסֶּרֵט, שֶׁהֻצַּג אוֹתָהּ שָׁעָה בְּקוֹלְנוֹעַ־הַקַּיִץ שֶׁבִּבְאֵר־שֶׁבַע הָעֲיָרָה.

– רַק שְׁנָתַיִם – הִרְהֵר שְׁמוּאֵל בְּקוֹלוֹ הָרָם – רַק שְׁנָתַיִם עָבְרוּ לְמִן אוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ יָצָאנוּ בְּהֵחָבֵא לְסַיֵּר לָאַחֲרוֹנָה אֶת הַנֶּגֶב. זְכוּרְנִי אֶת הַתְּלָאוֹת, שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ בִּבְאֵר־שֶׁבַע. זַאֲטוּטֵי הַמָּקוֹם יִדּוּ בָּנוּ אֲבָנִים וְעוֹד מְעַט וְכָל הָעֲיָרָה נִקְהֲלָה עָלֵינוּ לְהָרַע לָנוּ. רַק תּוֹדוֹת לְקֹר־רוּחוֹ וְסַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד יָצָאנוּ בְּשָׁלוֹם מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. הוּא הִתְרָה בָּנוּ שֶׁלֹּא נָעֵז לְהָגִיב עַל מַעֲשֵׂי הַפִּרְחָחִים.

– חַבְרַיָּה! לְהִתְאַפֵּק! עוֹד נְלַמֵּד אוֹתָם לֶקַח! עוֹד נִרְאֶה בָּהֶם נְקָמוֹת! – כָּךְ רָטַן הַמְפַקֵּד וְעֵינָיו הַיּוֹקְדוֹת הֵעִידוּ עַל סַעֲרַת־רוּחוֹ לְמַרְאֵה הַתַּעֲלוּלִים, שֶׁחָמְדוּ לָהֶם הַנְּעָרִים הָעַרְבִיִּים…

– עַכְשָׁו בְּאֵר־שֶׁבַע לָנוּ הִיא! – קָבַע בְּוַדָּאוּת עִמָּנוּאֵל וְהִשִּׁיק כּוֹסוֹ בְּכוֹסוֹת שְׁאָר חֲבֵרָיו כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא: “לְחַיִּים, חֲבֵרִים! לְחַיֵּי בְּאֵר־שֶׁבַע הָעִבְרִית”! וּכְשֶׁגָּבְרָה עָלֵינוּ הָעֲיֵפוּת, קַמְנוּ כֻּלָּנוּ וּפָנִינוּ אֶל עֵבֶר מְלוֹן־הָאוֹרְחִים רְחַב־הַיָּדַיִם וּבַהֲנָאָה רַבָּה הִפְקַרְנוּ אֶת גּוּפוֹתֵינוּ הַלֵּאִים לְזִרְמֵי הַמִּקְלַחַת, מִקְלַחַת מַיִם קָרִים, שֶׁרִעְנְנוּ אֶת בְּשָׂרֵנוּ.

עִם שַׁחַר בְּמִדְבַּר שׁוּר

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הֵעִיר אוֹתָנוּ מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה. הַשָּׁעָה עֲדַיִן הָיְתָה אַרְבַּע, בִּזְמָן שֶׁיָּצְאוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ מִשַּׁעֲרֵי הַמָּלוֹן. הַמְּכוֹנִיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ רְחַב־הַיָּדַיִם בִּבְאֵר־שֶׁבַע הַנִּרְדֶּמֶת וְאִלּוּ אָנוּ רְכוּבִים עַל גַּבֵּי הַמְּכוֹנִיּוֹת וְשִׁנֵּינוּ נוֹקְשׁוֹת זוֹ לְזוֹ. כִּי גָדוֹל וְחָזָק הָיָה הַקֹּר בְּאֶרֶץ־מִדְבָּר זוֹ בִּשְׁעוֹת הַלָּיְלָה.

עַד מְהֵרָה יָרְדוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת מִכְּבִישֵׁי הָאַסְפַלְט וְאָנוּ הִתְחַלְנוּ עוֹשִׂים אֶת דַּרְכֵּנוּ בְּרַחֲבֵי הַמִּדְבָּר. חָלַפְנוּ עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי בֵּית־אֵשֶׁל הָעֲזוּבָה. מִגְדַּל־בֶּטוֹן, שִׁבְרֵי בֵּית־הַבִּטָּחוֹן, שְׂרִידֵי עֲמָדוֹת, גִּדְרוֹת־תַּיִל נִרְאוּ מִבַּעַד לַחֲשֵׁכָה הֶעָבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּרְנוּ בְּקֹמֶץ גִּבּוֹרֵי בֵּית־אֵשֶׁל, שֶׁהֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד בִּמְתֵי־מְעַט, סָמוּךְ לְחָטְמָם שֶׁל הַמִּצְרִים, וְלֹא נִכְנְעוּ וְלֹא פִּנּוּ אֶת הַמָּקוֹם עַד… עַד שֶׁכָּבַשׁ צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל אֶת בְּאֵר־שֶׁבַע וְשִׁחְרֵר מִן הַמָּצוֹר אֶת גִּבּוֹרֵי הַמָּקוֹם.

עָבַרְנוּ אֶת נְבָטִים, שֶׁהָיְתָה אֲפוּפָה טַלְלֵי בֹּקֶר. מֵעַתָּה אָנוּ בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר. הַדִּמְדּוּמִים הִתְחִילוּ נְסוֹגִים, וְאוֹר עָמוּם הִתְחִיל עוֹלֶה עַל פְּנֵי גִבְעוֹת הַסִּיד הַמַּלְבִּינוֹת, שֶׁנִּגְלוּ לְעֵינֵינוּ פֹּה וָשָׁם מִבַּעַד לִגְלִימַת־טַל, שֶׁכִּסְּתָה אֶת הָאָרֶץ.

– חֲבֵרִים! הִנֵּה אַיָּלוֹת! – קָרָא מוּלִיק.

– אַיָּלוֹת! – קָרָאתִי בְּאִי־אֵמוּן וּמִיָּד קָפַצְתִּי וְעָמַדְתִּי עַל רַגְלָי.

לְאוֹר הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ וְעוֹלֶה נִרְאוּ לְעֵינֵינוּ בִּקְצֵה הָאֹפֶק שָׁלֹשׁ אַיָּלוֹת וְהֵן עוֹמְדוֹת וּמַבִּיטוֹת בְּסַקְרָנוּת בְּאֹרְחַת הַגַּלְגַּלִּים הַמִּדַּרְדֶּרֶת בְּרַעַשׁ בְּתוֹךְ הַוַּדִי. עָמַדְנוּ זְמַן־מָה אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה, הָאַיָּלוֹת מִזֶּה וְאָנוּ בִּנֵי־אָדַם מִזֶּה וְדוֹמֶה שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הָיוּ תְמֵהִים בְּלִבָּם עַל פְּגִישָׁה מְשֻׁנָּה זוֹ.

קוֹל יְרִיָּה הִדְהֵד בִּדְמִי הַבֹּקֶר. הָיָה זֶה שָׁלוֹם, שֶׁקָּפַץ עָלָיו יִצְרוֹ לַעֲבֹר עַל צַו הַצֶּנַע וּלְהֵיטִיב לִבּוֹ בְּבָשָׂר צָלוּי. הָאַיָּלוֹת, דּוֹמֶה, הֻפְתְּעוּ אַף הֵן מִשָּׁאוֹן מִתְגַּלְגֵּל זֶה, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע נָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶן וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵבֶר לַגֶּבַע כְּשֶׁהֵד הַיְרִיּוֹת שֶׁשִּׁלַח בָּהֶן שָׁלוֹם דּוֹלֵק אַחֲרֵיהֶן וּמַבְעִיתָן…

הַשֶּׁמֶש עַל פְּנֵי כּוּרְנוּב

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלוֹת עִם בֹּקֶר פָּגְשׁוּ אוֹתָנוּ מוּל רֶכֶס־הַגְּבָעוֹת, הַמִּתְרוֹמֵם כְּחוֹמָה, שֶׁעָלָיו שׁוֹכֶנֶת כּוּרְנוּב. מֵרָחוֹק הֶאֱפִיר בֵּית הַמִּשְׁטָרָה. הָבָה נָסוּר הֵנָּה! – הִפְצַרְתִּי בְּשָׁלוֹם, מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה. הִתְפַּתַּח דּוּ־שִׂיחַ בֵּינִי וּבֵינוֹ. – אֵין פְּנַאי! עוֹד הַיּוֹם עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ לְאֵילַת.

– לֹא! עָלֵינוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, הֵן כָּאן הָיְתָה הָעִיר מַמֶּשֶׁת אוֹ מֶאמְפְסִיס הַקְּדוּמָה, כָּאן הָיְתָה תַרִבּות קְדוּמָה, תַּרבּוּת שֶׁל אֲגִירַת מַיִם בְּאֶרֶץ־מִדְבָּר.

– אֲגִירַת מַיִם? – נִשְׁתַּלְהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל מוּלִיק – כֵּיצַד אָגְרוּ הָאֲנָשִׁים מָיִם?

– הֵם בָּנוּ סְכָרִים, שֶׁכַּמָּה מֵהֶם שָׂרְדוּ גַּם כַּיּוֹם בְּצוּרַת קוֹרוֹת־אֶבֶן גְּבוֹהוֹת. סְכָרִים אֵלֶּה, שֶׁנִּבְנוּ בַּוַּדִי, הָיוּ מְעַכְּבִים אֶת הַמַּיִם הַיּוֹרְדִים מִן הֶהָרִים וְאוֹגְרִים אוֹתָם בֵּין גְּדוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנְּחָלִים. בִּרְבוֹת הַיָּמִים הָיוּ הַנְּחָלִים הַלָּלוּ מִשְׁתַּפְּכִים לִצְדָדִים וּמַשְׁקִים אֶת אַדְמַת־הַלִּיס הַצְּהֻבָּה, שֶׁאֵינָהּ חֲדִירָה לְמַדַּי לַמָּיִם.

בֵּינְתַיִם הִצְלַחְתִּי לְשַׁכְנֵעַ אֶת שָׁלוֹם, שֶׁיֵּאוֹת לְהִכָּנֵס אֶל הַמָּקוֹם. הַבַּיִת הָיָה רֵיק מִיּוֹשְׁבִים. מָצָאנוּ רַק שׁוֹמֵר, שֶׁסִּפֶּר לָנוּ, שֶׁבַּבִּנְיָן מִתְגּוֹרְרִים הָעוֹבְדִים, הָעֲסוּקִים בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ, וְאֵלֶּה סָרִים הֵנָּה אַךְ לְלִינַת לָיְלָה. בִּקַּשְׁנוּ לִרְאוֹת אֶת הַסְּכָרִים, אַךְ זֶה, הָעוֹלֶה הֶחָדָשׁ, לֹא יָדַע כְּלוּם עַל הַסְּכָרִים הַלָּלוּ. בְּקֹשִׁי גִּלִּינוּ אֶת הַסֶּכֶר. הוּא נִמְצָא בְּצִדּוֹ הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַוַּדִי. וַדִי זֶה, הֶעָמֹק, בַּעַל עֲרוּץ נָאֶה, הָיָה מַקְסִים וּמְרַתֵּק. הַסֶּכֶר שֶׁנִּגְלָה לְפָנֵינוּ לֹא הָיָה אֶלָּא קִיר־אֲבָנִים בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי, וְהַקִּיר הָיָה בָּנוּי בַּאֲלַכְסוֹן לְרֹחַב הַוַּדִי. אָרְכּוֹ הָיָה 26 מֶטְרִים, גָּבְהוֹ 8.3 מֶטְרִים וְעָבְיוֹ 7 מֶטְרִים. סֶכֶר זֶה, הִסְבִּיר שָׁלוֹם, יָכוֹל הָיָה לֶאֱגֹר מַיִם רַבִּים שֶׁבָּאוּ מִן הֶהָרִים. מַיִם אֵלֶּה, שֶׁנִּתְקְלוּ בַּסֶּכֶר, הָיוּ עוֹבְרִים לִפְרָקִים עַל גְּדוֹתָיו שֶׁל הַוַּדִי וְכָךְ הָיוּ מַרְוִים בְּמֵימֵיהֶם גַּם אֶת הַחֶלְקוֹת שֶׁבַּסְּבִיבָה. כּוּרְנוּב זוֹ נִקְרְאָה לְפָנִים בְּשֵׁם מֶאמְפְסִיס, אָמַר יַעֲקֹב, שֵׁם זֶה מָצוּי גַּם בְּמַפַּת מֵידְבָא הַמְפֻרְסֶמֶת.

– בְּעִבְרִית נִקְרָא מָקוֹם זֶה בְּשֵׁם מַמֶּשֶׁת, הֵעִיר גִּדְעוֹן הַבּוּלַאי. – זוֹכְרִים אַתֶּם שֶׁמְּדִינַת יִשְׂרָאֵל הוֹצִיאָה בּוּל לַחַגִּים, שֶׁבּוֹ מְצֻיֶּרֶת מְגִלָּה, הַיּוֹצֵאת מִכַּד שֶׁל חֶרֶס?

– זֶה הַבּוּל, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִצְלָב אוֹ לְעוֹף מְעוֹפֵף? – הִתְעָרֵב מוּלִיק.

– וּבְכֵן סֵמֶל זֶה, הִמְשִׁיךְ גִּדְעוֹן, נִמְצָא מְחֻקֶּה בְּצוּרַת חוֹתֶמֶת עַל אֶחָד מִן הַכַּדִּים, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּחֲפִירוֹת שֶׁל גִּבְעַת שָׁאוּל. הַחוֹתֶמֶת הָיְתָה טְבוּעָה עַל אַחַת הָאָזְנַיִם שֶׁל הַכַּד, מִסָּבִיב לַחוֹתֶמֶת נִמְצְאָה כְּתֹבֶת: “לְמֶלֶךְ מַמֶּשֶׁת”.

– מְשַׁעֲרִים – הֶרְאָה שָׁלוֹם אֶת יְדִיעוֹתָיו אַף הוּא בְּאַרְכִיאוֹלוֹגִיָּה – שֶׁבְּמַמֶּשֶׁת זוֹ גָּרוּ לְפָנִים לְפָחוֹת כִּ־8000–10000 נֶפֶשׁ. אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה, שֶׁהָיוּ סוֹחֲרִים וְגָרוּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ מֵאֵילַת לַצָּפוֹן וּמִיָּם הַמֶּלַח לְעַזָּה, הָיוּ עוֹבְדֵי־אֲדָמָה בַּעֲלֵי תַרְבּוּת גְּבוֹהָה לְמַדַּי. בִּמְבוֹא הָעֲיָרָה נִשְׁאֲרוּ עַד הַיּוֹם חֶלְקוֹת אֲדָמָה מְסֻקָּלוֹת וּבְנוּיוֹת מַדְרֵגוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן גִּדְּלוּ הָאֲנָשִׁים גִּדּוּלִים שׁוֹנִים.

– גַּם גַּנִּים, גַּנֵּי פֵּרוֹת וּגְפָנִים גָּדְלוּ בַּסְּבִיבָה, – אָמַר יַעֲקֹב הַמַּדְרִיךְ.

וּמִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה חֶבֶר הַנּוֹסְעִים מוֹסִיף לְגַלּוֹת בַּחֲקִירוֹתָיו, אִלְמָלֵא הֵאִיצוּ בָּנוּ הַנֶּהָגִים, שֶׁנְּמַהֵר לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ, כְּדֵי שֶׁנַּגִּיעַ לְפָחוֹת לְעֵין חוּצוּב בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרָיִם.

שׁוּב עָלִינוּ עַל רֶכֶב־הַבַּרְזֶל וְהִתְחַלְנוּ עוֹקְפִים אֶת הָרֶכֶס, הַמִּתְרוֹמֵם אֶל עֵבֶר מִזְרָח מִכּוּרְנוּב הַשּׁוֹמֵמָה. עַכְשָׁו הִתְחִיל מְקַדֵּם פָּנֵינוּ הַמִּדְבָּר עַל חוֹלוֹתָיו הָאֲדַמְדַּמִּים וְעַל הַשְּׁמָמָה הַמְּעִיקָה. בְּשִׂמְחָה נִתְלוּ הָעֵינַיִם בְּחֶבֶר אֲנָשִׁים, פּוֹעֲלִים עִבְרִיִּים, שֶׁעָבְדוּ בְּתִקּוּן הַכְּבִישׁ בְּמֶרְחֲבֵי הַשְּׁמָמָה. עַכְשָׁו הָיִינוּ בְּלֵב הַמִּדְבָּר. חוֹלוֹת, חוֹלוֹת עֲמֻקִּים רָבְצוּ עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן וְהַמְּכוֹנִית בַּעֲלַת הַהֲנָעָה הַקִּדְמִית הָיְתָה גוֹנַחַת וְחוֹרֶקֶת שָׁעָה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לַעֲבֹר עַל פְּנֵי חַתְחַתִּים וּמַהֲמוּרוֹת, בּוֹרוֹת וּמַלְכּוֹדוֹת־חוֹל שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהּ בְּדַרְכָּהּ. עוֹפוֹת מִדְבָּר: קוֹרְאִים וּכְרוּנִים, שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בְּלַהֲקוֹתֵיהֶם, הָיוּ עוֹמְדִים נִדְהָמִים לְמַרְאֵה הַשַּׁיָּרָה, שֶׁעָשְׂתָה דַּרְכָּהּ בַּיְשִׁימוֹן וְאַגַּב כָּךְ הִפְרִיעָה אוֹתָם מִטִּיּוּלָם עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ. שָׁלוֹם, שֶׁהָיָה עָיֵף, לֹא שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם וְלֹא מִהֵר הַפַּעַם לְכַוֵּן אֶל עֵבֶר הַלַּהֲקָה אֶת פִּי רוֹבֵהוּ, “שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ מַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה”.

הָעֲיֵפוּת הִשְׁתַּלְּטָה עָלֵינוּ כָּלִיל. לֹא שַׂמְנוּ לִבֵּנוּ אֶל יְפִי הַמִּדְבָּר. מֵרָחוֹק נִרְאָה אֵלֵינוּ רֶכֶס הַמַּסְרֵק שֶׁל הַמַּכְתֵּשׁ הַגָּדוֹל. אַךְ אָנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְפָּעֵל מִמֶּנּוּ. הָעֵינַיִם כִּמְעַט וְנִסְגְּרוּ. הָאֵבָרִים כְּאִלּוּ הִתְאַבְּנוּ וְהִתְמַתְּחוּ וְאָנוּ דָמִינוּ לִפְקַעַת שֶׁל אֲנָשִׁים, שֶׁנִּסְתַּבְּכוּ זֶה בָּזֶה, לְגוּשׁ שֶׁל גּוּפוֹת שֶׁהִתְאַבְּנוּ וְרוֹבְצִים לְלֹא זִיעַ וָנִיעַ.

עצי שיטים בערבה

סכר קדום באפיק הנחל בממשת (כורנוב)

רקפת

כלניות

כַּמָּה זְמָן עָשְׂתָה הַמְּכוֹנִית בַּוַּדִי אֵינִי יוֹדֵעַ. מִפַּעַם לְפַעַם הָיִיתִי פּוֹקֵחַ קְצָת אֶת עֵינַי וּמִבַּעַד לְעַפְעַפַּי הַסְּגוּרִים לְמֶחֱצָה הָיִיתִי רוֹאֶה בְּחֶתֶף שִׂיחֵי רֹתֶם, עֲצֵי שִׁטָּה סְלִילוֹנִית וְאַשְׁלְגָן¹, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים בַּמֶּרְחָבִים וְהֵם מְרֻחָקִים זֶה מִזֶּה מֶרְחָק רָב.

צִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת, עֶפְרוֹנִים כִּבְדֵי־מָעוּף, סַלְעִיּוֹת מַלְבִּינוֹת וְחַנְקָנִים בַּעֲלֵי זָנָב אָרֹךְ הָיוּ מְזַכִּים אוֹתָנוּ בְּצִפְצוּפָם. אֵלּוּ, הַמְעוֹפְפוֹת, הִכְנִיסוּ קְצַת חַיִּים לְשִׁמְמַת הַנּוֹף הַפָּרוּעַ, הַזָּרוּעַ חוֹל וּסְלָעִים בְּעִרְבּוּבִיָּה. קוֹל יְרִיָּה, שֶׁהִדְהֵד לְמֶרְחַקִּים, הֶעִירָנִי. הַמְּכוֹנִית נֶעֶצְרָה בַּחֲרִיקָה וְשָׁלוֹם הִתְחִיל צוֹרֵחַ בְּקוֹלוֹ הֶעָבֶה: קוּמוּ, חַבְרַיָּה! הִנֵּה הִגַּעְנוּ אֶל מַעֲלֵה עַקְרַבִּים הַמְפֻרְסָם

בְּשׂוֹרָה זוֹ הֵקִימָה אֶת הַמַּסָּע כֻּלּוֹ עַל רַגְלָיו. עִמָּנוּאֵל מִהַר וְחָלַץ אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת הָאֲרֻכָּה מִצִּקְלוֹנוֹ וּמִיָּד קָפַץ, יָרַד מִן הַמְּכוֹנִית וְהִתְחִיל בּוֹדֵק אֶת הַסְּבִיבָה בְּמִשְׁקַפְתּוֹ כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֵילֵך וְאֵילֵךְ. שָׁלוֹם הִתְחִיל מֵעִיף צְרוֹר יְרִיּוֹת מֵרוֹבֵהוּ וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! בִּן רֶגַע הָיָה הָעֵמֶק לְרַגְלֵינוּ לְחֶרְדַּת־אֱלֹהִים. מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה הֵרִיעוּ וְעָנוּ הַקּוֹלוֹת וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ גְדוּדֵי סֵתֶר פָּתְחוּ מֵעֲבָרִים בְּאֵשׁ עָלֵינוּ, הַמְעִזִּים לְהַפְרִיעַ אֶת מְנוּחָתָם. אֵיזוֹ תְהוּדָה נִפְלָאָה! – קָרְאָה כָּל הַחַבְרַיָּה.

עוֹד פַּעַם הִרְעִים הָרוֹבֶה וּמוּלִיק מָנָה בִּדְבֵקוּת אֶת מִסְפַּר בְּנוֹת־הַקּוֹל: שֵׁש, שֶׁבַע, שְׁמֹנֶה, תֵּשַׁע, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים הֵשִׁיבוּ הֶהָרִים בְּקוֹל־תְּהוּדָה צָלוּל.

– אֶחָד נֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר לְטוֹבַת מַעֲלֵה עַקְרַבִּים – הִתְפָּעֵל עִמָּנוּאֵל. גִּדְעוֹן פָּרַשׂ אֶת הַמַּפָּה לְפָנָיו וְהִתְחִיל בּוֹדֵק אֶת הַסְּבִיבָה. לְרַגְלֵינוּ רָבַץ לוֹ נַחַל פוּקְרַה הָעוֹשֶׂה דַרְכּוֹ אֶל יָם הַמֶּלַח, הוּא יָם הָעֲרָבָה. רָחָב וְגָדוֹל הָיָה הַפוּקְרַה, שֶׁאֲפִיקוֹ הִלְבִּין מִן הֶחָצָץ הָרַב שֶׁבְּקַרְקָעִיתוֹ.

– רְאוּ נָא! – הִתְרַגֵּשׁ עִמָּנוּאֵל – הִנֵּה שָׁם שְׁנֵי הָרִים מְשֻׁנִּים, כִּסְאוֹת אוֹ אוּלַי שֻׁלְחָנוֹת, שֶׁרֹאשָׁם הוּא חָלָק כָּלִיל. בְּדַבְּרוֹ הֶרְאָה עִמָּנוּאֵל עַל שְׁנֵי צוּקִים, שֵׁהִתרוֹמְמוּ בְּלֵב הַוַּדִי לְצַד יָמִין.

– סְבוּרִים, שֶׁצּוּקִים אֵלֶּה, הַנִּקְרָאִים בְּעַרְבִית בְּשֵׁם גֶּ’בֶּל מַדְרָה, הֵם הֵם הֹר הָהָר שֶׁבַּתּוֹרָה – אָמַר גִּדְעוֹן, שֶׁבָּלַשׁ בְּמַבָּטָיו אֶת הַמַּפָּה שֶׁלְּרַגְלָיו.

– הֹר הָהָר? הֲרֵי הַר זֶה הוּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן זֶה מִנַּיִן לְךָ? – שָׁאֲלָה הַחַבְרַיָּה.

– וּבֶאֱמֶת, אָמַר שָׁלוֹם, שְׁנֵי אֵלֶּה דוֹמִים לְהַר קָטָן וְהַר גָּדוֹל. מֵעֵבֶר לָרֶכֶס נִראֵה וַדִי שֵׁנִי.

– זֶהוּ וַדִי גֵ’יבּ, חֲבֵרוֹ שֶׁל הַפוּקְרָה, הַנּוֹפֵל אַף הוּא לְיָם הַמֶּלַח – הִסְבִּיר גִּדְעוֹן.

– וְאֵלֶּה הַשִּׂיחִים בְּוַדִי פוּקְרָה מַה הֵם? – שָׁאַל שְׁמוּלִיק וְהוֹרָה עַל כֶּתֶם יָרֹק בְּלֵב הָאָפִיק.

כָּאן בֵּין הַשִּׂיחִים חָבוּי עֵין פוּקְרָה, זֶהוּ מַעְיַן מַיִם מְתוּקִים וְטוֹבִים. בִּהְיוֹתִי בְּפַּלְמַ"ח, בַּיָּמִים הָהֵם, טִיַּלְנוּ בְּמָקוֹם זֶה וְרִוִּינוּ אֶת צְמָאֵנוּ בְּתַאֲוָה עֲצוּמָה מִמַּיִם מְתוּקִים אֵלֶּה – אָמַר נָתָן.

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיִינוּ מִסְתַּכְּלִים בַּמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר שֶׁנִּגְלָה לְפָנֵינוּ. בְּלִי חֶמְדָּה עָלִינוּ עַל הַמְּכוֹנִיּוֹת, כִּי יָדַעְנוּ שֶׁכָּאן בַּמּוֹרָד מְחַכָּה לָנוּ דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים קָשָׁה.

הַמְּכוֹנִיּוֹת הִתְחִילוּ מִדַּרְדְּרוֹת וְיוֹרְדוֹת כְּשֶׁהֵן מִתְפַּתְּלוֹת וְעוֹקְפוֹת אֶת הַיְרִידָה הָאֲיֻמָּה. מְכוֹנִיּוֹת הֲרוּסוֹת, שִׁבְרֵי כֵּלִים, שֶׁרָבְצוּ בְּפִזּוּר לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, הֵעִידוּ עַל אֲסוֹנוֹת, תְּאוּנוֹת, שֶׁנִּסְתַּיְּמוּ בְּרִסּוּק אֵבָרִים בְּמוֹרַד עַקְרַבִּים זֶה. בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ, בִּמְקוֹמוֹת סַכָּנָה, נִצְּבוּ בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת חָבִיּוֹת מְמֻלָּאוֹת, צְבוּעוֹת בְּצֶבַע לָבָן. פֹּה וָשָׁם נִרְאוּ עִקְּבוֹת הַפִּצּוּצִים, שֶׁעָשָׂה צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, שָׁעָה שֶׁעָסַק בְּהַרְחָבַת הַכְּבִישׁ. בְּאַחַד הַפִּתּוּלִים הִתְנוֹסֵס עַל גַּבֵּי הַקִּיר צִיּוּר עֲנָק, הַמְסַמֵּל אֵת חֵיל הַהַנְדָּסָה, הוּא הַחַיִל שֶׁבִּצַּע אֶת הַמְּשִׂימָה הַקָּשָׁה: סְלִילַת כְּבִישׁ בְּדֶרֶךְ פְּתַלְתֹּלֶת זוֹ.

– הָבוּ גֹדֶל לְחֵיל הַהַנְדָּסָה! – צָוַח יוֹאֵל בְּרָב־כֹּחוֹ.

– חַבְרַיָּה! – קָרְאָה גְּאֻלָּה – רְאוּ־נָא! מֶה הָיָה לוֹ לְמִדְרוֹן הָהָר! הֲרֵי הוּא נִרְאֶה כְּאִלּוּ הֶחֱלִיק וְגָלַשׁ לְמַטָּה אֶל הַתְּהוֹם.

– זוֹהִי פְּעֻלַּת הַקְּמִיטָה; הַלָּלוּ שְׁבָרִים הֵם שֶׁנִּדַּרְדְּרוּ וְיָרְדוּ, נִדַּרְדְּרוּ וְנָפְלוּ שָׁעָה שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְּעִדָּנִים קְדוּמִים, עֵת כָּל הָאָרֶץ הַזּוֹ רָעֲדָה וְגָעֲשָׁה.

– רֹעַ הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ, פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה! – קָרְאָה גְאֻלָּה בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְמַרְאֵה עִרְבּוּבִיַּת סְלָעִים, שֶׁשִּׁכְבוֹתֵיהֶם נִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵן יוֹרְדוֹת, נוֹפְלוֹת לְמַטָּה.

– זֶה מַה הוּא? – שָׁאַל יוֹסֵף לְמַרְאֵה צוּק סֶלַע, שֶׁהִזְדַּקֵּר מוּלֵנוּ שָׁעָה שֶׁהָיִינוּ יוֹרְדִים יָשָׁר אֶל הַוַּדִי הָרָחָב, וַדִי פוּקְרָה, שֶׁהִשְׂתָּרַע לְרַגְלֵי הָהָר וְנִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִתְרַפֵּס וְלִקֵּק אֶת רַגְלָיו.

– זֶהוּ צוּק־סְלָעִים מוּזָר! – הֵעִיר שָׁלוֹם. – דּוֹמֶה הוּא לְלֹעוֹ שֶׁל אַרְיֵה! רְאוּ־נָא! הִנֵּה הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה, הִנֵּה הָעֶלְיוֹנָה וַאֲפִלּוּ אֶת אַפּוֹ יָכוֹל אַתָּה לִרְאוֹת יָפֶה.

– לְצוּק זֶה קוֹרְאִים: “צוּק הָאַרְיֵה”, – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ. – הָעַרְבִיִּים קוֹרְאִים לוֹ: “צוּק הַצְּפַרְדֵּעַ”, כִּי דּוֹמֶה הוּא יוֹתֵר לִצְפַרְדֵּעַ הַמִּתְכּוֹנֶנֶת לְזַנֵּק וְלִקְפֹּץ מִן הַמָּקוֹם. רְאוּ אֶת עֲמִידָתָהּ הָאֲלַכְסוֹנִית. דּוֹמֶה כִּי עוֹד מְעַט תִּמְתַּח אֶת רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת וְתִקְפֹּץ! וַהֲרֵי הִיא מְכַסָּה אֶת הַדֶּרֶךְ וְאֶת הַנּוֹסְעִים עָלֶיהָ, עַד כִּי יִקָּבְרוּ שָׁם תַּחְתֶּיהָ.

נָשַׁמְנוּ לִרְוָחָה כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַוַּדִי וּלְפָנֵינוּ הִשְׂתָּרְעָה דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וַאֲרֻכָּה, הַחוֹצָה אֶת אֲפִיק וַדִי פוּקְרָה. נָשָׂאנוּ עֵינֵינוּ אֶל עֵבֶר הַפִּתּוּלִים שֶׁל מַעְלֵה־הָעַקְרַבִּים, שִׂפְתוֹתֵינוּ כְּאִלּוּ לָחֲשׁוּ תְפִלַּת הוֹדָיָה עַל הַנֵּס שֶׁאֵרַע לָנוּ בְּמַעֲבָר זֶה, מַעֲבַר מַעֲלֵה עַקְרַבִּים.

אִיזִי הַטַּיָּס

טִרְטוּר מָנוֹעַ שֶׁל פְּרִימוּס נִשְׁמַע מְהַדְהֵד בַּשְּׁחָקִים.

הַלוֹ! אִיזִי שְׁנַיִם! הַלוֹ! אִיזִי שְׁנַיִם! אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי? הֲשָׁמַע עָצְמַת אוֹתוֹתַי? עֲבֹר!

הָאַלְחוּטָאִים שֶׁבַּחֲבוּרָה נִזְדָּרְזוּ אֶל מַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר וּבְשִׂמְחָה הִתְחִילוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם הַטַּיָּס, שֶׁמִּיָּד הִתְחִיל חָג מִסָּבִיב לָנוּ בְּעִקּוּלִים גְּדוֹלִים שֶׁהָלְכוּ וְהִצְטַמְצְמוּ. אִיזִי זֶה בָּחוּר בֶּן‏־חַיִל הוּא, הָעוֹבֵד בְּחֵיל הָאֲוִיר. הוּא הוּא הַמְשַׁמֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין כָּל יִשּׁוּבֵי הָעֲרָבָה. מִשֶּׁשָּׁמַע אִיזִי, בִּהְיוֹתֵנוּ בִּבְאֵר‏‏־שֶׁבַע, שֶׁיּוֹרְדִים אָנוּ לָעֲרָבָה, מִיָּד הֶחְלִיט לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ.

– אַתֶּם בִּמְכוֹנִיּוֹת וַאֲנִי בָּאֲוִיר – חִיֵּךְ אִיזִי וְחָשַׂף לְפָנֵינוּ אֶת שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת.

– אָנוּ נִתְרָאֶה בְּעֵין־חוּצוּב – סִיֵּם אִיזִי אֶת הַשִּׂיחָה, שֶׁהִתְנַהֲלָה בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ עַל גַּלֵּי הָאֲוִיר, וּמִיָּד הִתְחִיל הָאֲוִירוֹן קוֹשֵׁט הָלְאָה הָלְאָה וְעוֹד מְעַט וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵינוּ.

עֲיֵפִים וִיגֵעִים הִגַּעְנוּ אֶל עֵין־חוּצוּב, הַנָּוֶה בַּמִּדְבָּר. לְפָנֵינוּ הִתְנַשְּׂאָה עַל הַגִּבְעָה שׁוּרַת בָּתִּים. אֵלֶּה הֵם בָּתֵּי הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁנִּבְנוּ עוֹד בִּימֵי הַשִּׁלְטוֹן הַמַּנְדַּטּוֹרִי, הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ. בָּתִּים אֵלֶּה, הִמְשִׁיךְ הַדּוֹבֵר, בְּנוּיִים עַל חָרְבוֹתָיו שֶׁל מִבְצָר רוֹמָאִי–בִּיזַנְטִינִי, שֶׁהָיָה בָּנוּי כָּאן בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים. עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁעֵין־חוּצוּב זוֹ אוֹ חוּצִיבָה עֲשִׁירָה הִיא בְּמַיִם, כָּאן מְפַכֶּה מַעְיַן מַיִם, הַמֵּקֵר בְּקָרוֹב 8 מֶטְרִים מְעֻקָּבִים מַיִם בְּשָׁעָה. לְכָאן יֶאֶסְפוּ הָרוֹעִים אֶת צֹאנָם לְהַשְׁקוֹתוֹ. מִמָּקוֹם זֶה מִסְתָּעֶפֶת הַדֶּרֶךְ הָאַחַת אֶל סְדוֹם וְהַשְּׁנִיָּה הָלָאָה הָלְאָה דָּרוֹמָה בּוֹאֲךָ אֵילַת.

– וּמָה הַמֶּרְחָק מִכָּאן לְאֵילַת? – שָׁאַל שָׁלוֹם.

– קְרָא וְתֵדַע! – בְּדַבְּרוֹ הֶרְאָה הַמַּדְרִיךְ עַל הַשֶּׁלֶט הַתָּקוּעַ בְּקִיר הַחוֹמָה: 160 קִ"מֶ לְאֵילַת.

הַמְּכוֹנִיּוֹת עָבְרוּ אֶת הַמַּחְסוֹם לְאַחַר שֶׁהַשּׁוֹמֵר נוֹכַח, שֶׁתְּעוּדוֹתֵינוּ הֵן בְּהֶתְאֵם לַחֹק, וּבְצִלּוֹ שֶׁל הָאִילָן כְּבַד־הַצֵּל עָמַדְנוּ כְּדֵי לָפוּשׁ.

הַבּוֹטָנַאי שֶׁבַּחֲבוּרָה אָץ־רָץ אֶל הָעֵץ לִבְדֹּק אוֹתוֹ. עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ נִפְעָמִים לְמַרְאֶה הוֹד הַזִּקְנָה, שֶׁחָפַף עַל עֵץ זֶה.

הָיָה זֶה עֵץ הַשֵּׁיזָף. אֶחָד מֵעֲנָפָיו כָּרַע נָפַל וּבְחֶלְקוֹ הַגָּדוֹל נָגַע בָּאָרֶץ, וּבְכָל זֹאת, רְאֵה זֶה פֶּלֶא: הוּא לֹא נָבַל וְעַלְוָתוֹ לֹא הֶחֱלִיפָה אֶת צִבְעָהּ הַיָּרֹק. – עֵץ זֶה מַעֲרִיכִים אֶת גִּילוֹ לְ־1300 אוֹ גַם לְ־1500 שָׁנִים – הֵעִיר הַמַּדְרִיךְ – מְעַטִּים הֵם הָעֵצִים כִּבְדֵי־הַיָּמִים כְּעֵץ זֶה.

טִרְטוּר הַמָּנוֹעַ שֶׁל הַפְּרִימוּס הִתְחִיל שׁוּב מְנַסֵּר בַּחֲלַל הָאֲוִיר. עוֹד רֶגַע וּמִן הָאֲוִיר הִתְחִיל יוֹרֵד וְקָרֵב אֵלֵינוּ הַמָּטוֹס. הִנֵּה נֶעֱלַם בֵּין סִבְכֵי הָעֵצִים, עֲצֵי הָאֵשֶׁל, הַגְּדֵלִים לָרֹב לְאֹרֶךְ הַנַּחַל, וְאַחַר נָדַם הַשָּׁאוֹן. הַחַבְרַיָּה עָקְבָה בַּחֲרָדָה אַחַר תַּעֲלוּלָיו שֶׁל אִיזִי הַטַּיָּס, שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֵינוּ בְּתִמְרוֹת הָאָבָק, שֶׁעָלוּ מִסָּבִיב לִמְטוֹסוֹ.

שָׁלוֹם אָץ־רָץ לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו שֶׁל הַטַּיָּס, אִיזִי יָצָא מֵהַמָּטוֹס וּכְמִתְנוֹדֵד, כְּאִישׁ שֶׁלֹּא לָמַד לְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע, הִתְחִיל מִתְקַדֵּם אֶל עֵבֶר שָׁלוֹם יְדִידוֹ.

בִּתְרוּעוֹת־גִּיל קִדַּמְנוּ כֻּלָּנוּ אֶת הַטַּיָּס הָעַלִּיז וְהָאַמִּיץ. לְאַחַר שְׁתִיָּה כַּדָּת נִפְתְּחוּ חַרְצֻבּוֹת פִּיו וְאִיזִי הַטַּיָּס הִתְחִיל מְסַפֵּר לָנוּ מִנִּפְלְאוֹת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא רוֹאֶה לְרַגְלָיו.

– חֶבְרָה! – אָמַר אִיזִי – לוּ רְאִיתֶם אֶת מַעְיַן עֵין פוּקְרָה, הַנִּמְצָא לֹא הַרְחֵק מִן הַכְּבִישׁ, אָז, רַק אָז הֱיִיתֶם מְבִינִים מַהוּ נָוֶה אֲמִתִּי בַּמִּדְבָּר.

אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעָשִׂינוּ בְּעֵין־חוּצוּב, סִפֵּר אִיזִי בְּאָזְנֵינוּ מִנִּפְלְאוֹת הַמִּדְבָּר, מִמַּרְאוֹת מַעֲלֶה עַקְרַבִּים, הֹר הָהָר, עֵין וֵאִיבָה וְעוֹד וְעוֹד. הַסִּפּוּרִים שֶׁל אִיזִי הָיוּ מְעַנְיְנִים לְמַדַּי, וְאוּלָם אָנוּ עֲיֵפִים הָיִינוּ וְכָל אֶבְרֵי גוּפֵנוּ שִׁוְּעוּ לִמְנוּחָה.

– וּמַה דַּעְתְּכֶם עַל צוּק הַצְּפַרְדֵּעַ? – שָׁאַל לְפֶתַע אִיזִי.

– צוּק הַצְּפַרְדֵּעַ? זֶה שֶׁבְּמַעֲלֵה־עַקְרַבִּים? – שָׁאַל מוּלִיק.

– הוּא הוּא – הֵשִׁיב אִיזִי בְּהִתְעוֹרְרוּת. – וְשִׁמְעוּ־נָא מַה שֶּׁסִּפֵּר לִי אַבּוּ עֵינִים הַזָּקֵן: לִדְבָרָיו, יָצְאָה צְפַרְדֵּעַ זוֹ מִמַּעְיַן עֵין־פוּקְרָה. צְפַרְדֵּעַ זוֹ, כְּכָל חֲבֵרוֹתֶיהָ הָרַבּוֹת, שָׁכְנָה לָהּ בֵּין שִׂיחֵי הָעַיִן הַקְּטַנָּה, הֵן הָיוּ מְקַפְּצוֹת וּמְנַתְּרוֹת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, וּבַלַּיְלָה הָיוּ נוֹתְנוֹת קוֹלָן בְּשִׁיר. הֶאֱמִינוּ הַקְּטַנּוֹת, שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִתַּן לַצְּפַרְדְּעִים וְשֶׁאֵין בְּנֵי־תְמוּתָה אֲחֵרִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. בְּאַחַד הַיָּמִים, הָיָה זֶה לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים, הוֹפִיעַ לְפֶתַע יְצוּר גָּדוֹל־גָּדוֹל, הָיָה זֶה אוּלַי בְּהֵמוֹת וְאוּלַי פִּיל? מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה הַיְצוּר הַזֶּה. וְהַיְצוּר הַגָדוֹל וְהַמְגֻשָּׁם בָּא אֶל הָעַיִן וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַמַּיִם הַחַיִּים, גָּהַר מִיָּד עַל פְּנֵי רְאִי הַמַּיִם וְהִתְחִיל שׁוֹתֶה וְשׁוֹתֶה, שׁוֹתֶה וּמְלַחֵךְ אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁכִּמְעַט יָבַשׁ מְקוֹר הַמָּיִם. בְּתִמָּהוֹן רָאוּ הַצְּפַרְדְּעִים וְהִנֵּה מְקוֹם רַחְצָן הוֹלֵךְ וּמִתְנַדֵּף, הוֹלֵךְ וְנֶעֱלָם. הָרֹאשָׁנִים הִתְחִילוּ מְקַרְטְעִים בִּזְנָבָם, כִּי יָבְשׁוּ הַמַּיִם וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם מֶרְחָב לִשְׂחִיָּה. מַה זֶּה? – שָׁאֲלוּ הַצְּפַרְדְּעִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, כְּשֶׁהֵן נִבְעָתוֹת וְנִפְחָדוֹת.

וְאַחַת הַצְּפַרְדְּעִים, בִּרְאוֹתָהּ אֶת בַּעַל־הַחַיִּים הַגָּדוֹל, אֲחָזַתָּה קִנְאָה לְמַרְאֵהוּ. אֲנִי אֶהְיֶה כָּמוֹהוּ! – אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ. הִיא גָמְרָה אֹמֶר לְהִתְנַפֵּחַ, לִגְדֹּל עַד שֶׁתְּהֵא דוֹמָה לְזֶה הַיְצוּר הַהוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע, שֶׁשָּׁתָה אֶת כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בָּעָיִן.

וְהַצְּפַרְדֵּעַ הִתְרַחֲקָה מֵעַל חֲבֵרוֹתֶיהָ וְהִתְחִילָה מִתְנַפַּחַת. לַשָּׁוְא בִּקְשׁוּ הַצְּפַרְדְּעִים לְהָנִיא אוֹתָהּ מִמַּעֲשֶׂה זֶה. הִיא לֹא שָׁמְעָה לָהֶן, וּכְשֶׁדִּבְּרָה אֵלֶיהָ אַחַת הַצְּפַרְדְּעִים, מִיָּד הָיְתָה מְשִׁיבָה: הַאֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁכְּבָר שָׁמַנְתִּי כַּהֲלָכָה?

לְבַסּוֹף נִמְאֲסַה הַצְּפַרְדֵּעַ עַל חֲבֵרוֹתֶיהָ וְאֵלּוּ הֶחְלִיטוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַגַּאַוְתָנִית מִקִּרְבָּן.

– לְכִי לָךְ! – צָרְחוּ בְּמַקְהֵלָה הַצְּפַרְדְּעִים יוֹם אֶחָד עַל חֲבֶרְתָּן הַמִּתְבּוֹדֶדֶת. – הִסְתַּלְּקִי, אַתְּ הַמִּתְנַפַּחַת! – קָרְאוּ אֵלֶיהָ אַחֶיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ.

וְהַצְּפַרְדֵּעַ קָפְצָה, נִתְּרָה מִמְּקוֹמָהּ וּבְבַת אַחַת הִסְתַּלְּקָה, כִּשֶׁהִיא רוֹטֶנֶת: עוֹד תִּרְאוּ, שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה גְּדוֹלָה וְאַדִּירָה.

וְהַצְּפַרְדֵּעַ עָשְׂתָה דַרְכָּהּ בְּמַעֲלֵה הָהָר כְּשֶׁהִיא גוֹנַחַת וְנֶאֱנַחַת בְּחֹם הַיּוֹם.

וְהַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַצְּפַרְדְּעִים יָצָא לִקְרַאת הַקַּפְּצָנִית וְשָׁאַל אוֹתָהּ: לְאָן הָרַגְלָיִם?

וְהַצְּפַרְדֵּעַ סִפְּרָה אֶת כָּל מַה שֶׁבְּלִבָּהּ לַמַּלְאָךְ: רוֹצָה אֲנִי לִהְיוֹת גְּדוֹלָה־גְדוֹלָה, לְמַעַן תְּקַנֶּאנָה בִּי הַצְּפַרְדְּעִים.

– חַה, חַה, חַה! – פָּרַץ הַמַּלְאָךְ בִּצְחוֹק – רְצוֹנֵךְ יִנָּתֵן לָךְ, אַךְ דּעִי, אַתְּ תִּהְיִי גְדוֹלָה וְאַדִּירָה, אַךְ רוּחַ חַיִּים לֹא יִהְיֶה בָּךְ.

– לֹא! לֹא! אֵינִי רוֹצָה! – צָרְחָה הַצְּפַרְדֵּעַ, כִּי נִבְהֲלָה לְשֵׁמַע גְּזַר־דִּינָהּ. בְּרֶגַע זֶה הָפְכָה הַצְּפַרְדֵּעַ לִהְיוֹת גְּדוֹלָה וְאַדִּירָה, פִּיהָ הַפָּעוּר נֶהְפַּךְ לְאֶבֶן וְאַחֲרָיו הִתְאַבֵּן כָּל גּוּפָהּ.

– זֶה לָךְ לְעֹנֶשׁ, חֲבִיבָתִי! – גָּחַךְ הַמַּלְאָךְ – עַל שֶׁעָזַבְתְּ אֶת בְּנוֹת מִינֵךְ וּבִקַּשְׁתְּ לִהְיוֹת שׁוֹנָה מֵהֶן. מֵהַיּוֹם תִּהְיִי שׁוֹכֶנֶת כָּאן בְּרֹאשׁ הַצּוּק וּכְשֶׁיִּרְאוּךְ בְּנֵי־הָאָדָם וְהַחַי, הֲרֵי יֵדְעוּ, שֶׁזֶּה גּוֹרָלָם שֶׁל אֵלֶּה הָרוֹצִים לַחֲרֹג מִמִּסְגַּרְתָּם, לִהְיוֹת גְּדוֹלִים וְנִבְדָּלִים מִשְּׁאָר בְּנֵי מִינָם וּלְהַרְקִיעַ לִשְׁחָקִים.

בַּדֶּרֶךְ אֵילָתָה

מֵעֵין חוּצוּב מִתְמַשֶּׁכֶת הַדֶּרֶךְ בְּקַו כִּמְעַט יָשָׁר אֶל עֵבֶר דָּרוֹם. הַדֶּרֶךְ מְתֻקֶּנֶת וְנָאָה וְהַמְּכוֹנִיּוֹת בּוֹלְעוֹת אֶת סֶרֶט הַכְּבִישׁ הַיָּשָׁר וּמַשְׁאִירוֹת מֵאַחֲרֵיהֶן פַּס אָרֹךְ־אָרֹךְ, שֶׁדּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֵין לוֹ תִכְלָה וְאֵין לוֹ קֵץ. אָנוּ חוֹלְפִים־עוֹבְרִים עַל פְּנֵי וַדִיּוֹת רַבּוֹת, עַל פְּנֵי הַמַּעְיָן עֵין וֵאִיבָה וְהַנּוֹף כֻּלּוֹ מְשַׁעְמֵם כָּל כָּךְ, חַדְגּוֹנִי כָּל־כָּךְ… הַשָּׂדוֹת כֻּלָּם זְרוּעִים אֲבָנִים אֲפוּרוֹת וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ זֶבֶל אוֹרְגָנִי פֻּזַּר עַל פְּנֵי הַחֶלְקָה, וְאוּלָם מִשֶּׁתִּבְדֹּק אֶת הַשָּׂדֶה תִּוָּכַח, שֶׁאַךְ צְרוֹרוֹת אֲבָנִים הֵם אֵלּוּ וְהֵם צְחִיחִים וּמְאוּם לֹא יַצְמִיחוּ. פֹּה וָשָׁם נִקְרִים אֲשָׁלִים בּוֹדְדִים, עֲצֵי שִׁטָּה סְלִילוֹנִית בְּסוֹכְכֵי עַנְפֵיהֶם הַמְשֻׁנִּים, רֹתֶם מִזְדַּקֵּר בִּירַק גּוֹנוֹ פֹּה וָשָׁם, אַךְ הַמַּרְאֶה הַכְּלָלִי עָגוּם הוּא וּמְשַׁעְמֵם.

הַחַבְרַיָּה, עֲיֵפוּת תָּקְפָה אוֹתָם וּמְעַט־מְעַט הִתְחִילוּ רָאשֵׁיהֶם נִשְׁמָטִים וְנוֹפְלִים מִי עַל חָזֵהוּ וּמִי עַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ.

וְהִנֵּה וַדִי גֵ’ירַפִי – הִכְרִיז לְפֶתַע הַמַּדְרִיךְ כְּשֶׁאַף הוּא מְשַׁפְשֵׁף עֵינָיו וּמוֹחֶה אֶת שְׂרִידֵי קוּרֵי הַשֵּׁנָה, שֶׁהִשְׂתָּרְגוּ וְסָגְרוּ עַל עַפְעַפָּיו. לְאַט־לְאַט נֵעוֹרוּ הַחַבְרַיָּה וְהִתְחִילוּ בּוֹדְקִים בִּתְשׂוּמֶת־לֵב אֶת אֲפִיק הַוַּדִי הָרָחָב. וַדִי זֶה, הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ, הוּא הָאָרֹךְ בַּוַּדִיּוֹת שֶׁבְּאַרְצֵנוּ. לְמַעֲשֶׂה הוּא אָרֹךְ אֲפִלּוּ מִן הַיַּרְדֵּן, הוֹאִיל וְזֶה הָאַחֲרוֹן זָכָה לְאֹרֶךְ רַב אַךְ וְרַק תּוֹדוֹת לַפִּתּוּלִים הָרַבִּים, שֶׁהוּא מִתְפַּתֵּל בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן. וַדִי זֶה מִשְׁתַּפֵּךְ לְיָם הַמֶּלַח, בְּסַבְחָה יַחַד עִם וַדִי גֵ’ב.

– וּמָה הֶהָרִים הַלָּלוּ שָׁם בָּאֹפֶק? – שָׁאַל שָׁלוֹם וְהֶרְאָה עַל שִׂיאוֹ שֶׁל אַחַד הֶהָרִים, שֶׁנִּרְאָה כְּרוֹכֵב עַל גַּבֵּי חֲבֵרָיו הַגְּבוֹהִים.

– זֶה? – הִתְרַגֵּשׁ הַמַּדְרִיךְ – כְּלוּם אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ? הֵן זֶהוּ גֶּ’בֶּל הַארוֹן – הַר אַהֲרֹן הַגָּבֹהַּ. עַל הַר זֶה נִמְצָא קִבְרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. גָּבֹהַּ הוּא הָהָר מִכָּל הֶהָרִים סְבִיבוֹ וּפִסְגָּתוֹ מִתְנוֹסֶסֶת 1336 מֶטְרִים מֵעַל פְּנֵי הַיָּם.

שָׁרָב בַּמִּדְבָּר – פַטָה מוֹרְגַנָה

– אֵיזוֹ עִיר הִיא זוֹ? – שָׁאַל לְפֶתַע שָׁלוֹם וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל פְּנֵי מִדְרוֹן הֶהָרִים הַלּוֹהֲטִים בְּאֹדֶם בֵּין הָעַרְבַּיִם.

– עִיר? – נָבוֹךְ הַמַּדְרִיךְ – כָּל עִיר אֵין בִּסְבִיבָה זוֹ. כָּאן מִמּוּלְכֶם הוּא הֹר הָהָר, כְּפִי שֶׁכְּבָר הִסְבַּרְתִּי לָכֶם, וְשָׁם בֵּין קִפְלֵי הֶהָרִים, בְּחַגְוֵי וַדִי מוּסָה, שׁוֹכֶנֶת פֶּטְרָה, הִיא סֶלַע אֱדוֹם, בִּירַת הַנַּבַּטִיִּים לְפָנִים.

קוֹלוֹ הָרוֹטֵט שֶׁל הַמַּדְרִיךְ הֵעִיד עַל מְבוּכָתוֹ שֶׁל יַדְעָן זֶה. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, גּוֹלֵל הָאִישׁ אֶת הַמַּפָּה, זוֹ הַמַּפָּה בִּקְנֵה־הַמִּדָּה שֶׁל 1:100000 וְהִתְחִיל בּוֹדֵק אֶת הַסְּבִיבָה.

וְהַחַבְרַיָּה? בֵּינְתַיִם הָיוּ אֵלֶּה מִתְחָרִים בְּתַגְלִיּוֹת בָּעִיר הַמִּסְתּוֹרִית שֶׁנִּרְאֲתָה לְעֵינֵיהֶם.

– הִנֵּה מִסְגָּד גְּבַהּ־קוֹמָה – צוֹוֵחַ מוּלִיק.

– וּרְאוּ שָׁם לְמַעְלָה: יָם! יָם מַמָּשׁ. הִנֵּה הַגַּלִּים מַעֲלֵי הַקֶּצֶף. דּוֹמֶה שֶׁהֵם קְרֵבִים וּבָאִים, קְרֵבִים וְהוֹלְכִים אֵלֵינוּ. חֵבִרַה! הָבָה נִקְפֹּץ אֶל הַיָּם וּנְצַנֵּן אֶת גּוּפֵנוּ בְּמֵימָיו הַקְּרִירִים.

– וְאוּלַי זוֹהִי אֵילַת? – הִקְשָׁה עִמָּנוּאֵל הַמְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ.

וַאֲנִי? עֵינַי הָיוּ נְעוּצוֹת בַּשֶּׁטַח וְהֵן בּוֹלְשׁוֹת וּבוֹדְקוֹת אֶת הַסְּבִיבָה. הָאֲוִיר מוּלֵנוּ הָיָה רוֹטֵט, רוֹטֵט עַד כִּי כָּאֲבוּ הָעֵינַיִם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. גּוֹן אֲפַרְפֹּר הִתְנַשֵּׂא מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהוּא דוֹמֶה הָיָה לִלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ, הַמְלַחֲכוֹת אֶת הָעֵשֶׂב שֶׁלְּרַגְלֵיהֶן. יֵשׁ וּמִן הַלֶּהָבוֹת הַלָּלוּ הִתְרוֹמְמוּ וְעָלוּ עַמּוּדִים, תִּמְרוֹת עָשָׁן, שֶׁהָפְכוּ לִתְמָרִים בַּעֲלֵי כִּפּוֹת רְחָבוֹת וַאֲרֻכּוֹת, שֶׁהִשְׁתַּפְּלוּ וְכָרְעוּ אֶל עֵבֶר הָאֲדָמָה.

וְשָׁם, שָׁם בָּאֹפֶק הִכְחִילוּ מֵימָיו שֶׁל הַיָּם הָאַלְמוֹנִי וְהֵם כְּחֻלִּים כָּל־כָּךְ, נָאִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּם אֲנִי כִּמְעַט חָשְׁקָה נַפְשִׁי לִזְרֹק מֵעָלַי אֶת בְּגָדַי הַמְּעִיקִים וּמְצִיקִים לִי וְהָיִיתִי נָכוֹן לִקְפֹּץ מֵעַל הַמְּכוֹנִית וְלָאוּץ וְלָרוּץ אֶל זֶה הַיָּם רְחַב־הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין לוֹ תִכְלָה וְאֵין לוֹ סוֹף.

– לֹא! – בָּקַע קוֹלוֹ, וְהַפַּעַם בּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁל הַמַּדְרִיךְ. – אֵין כָּל עִיר כָּאן בַּסְּבִיבָה. הִנֵּה! רְאוּ אֶת הַמַּפָּה, אֵין זֵכֶר לָעִיר, אֵין זֵכֶר לְיִשּׁוּב בְּכָל הָאֵזוֹר כֻּלּוֹ.

– הֲרֵי אַתָּה דוֹמֶה בְּעֵינַי מַמָּשׁ לְאוֹתוֹ הָאַדְמִירָל הַתֻּרְכִּי, שֶׁיָּצָא לְהַפְצִיץ אֶת מַלְטָה, הָאִי שֶׁבַּיָּם הַתִּיכוֹן, וּלְאַחַר תְּעִיָּה שֶׁל שָׁבוּעוֹת בַּיָּם חָזַר וּבְפִיו הַתְּשׁוּבָה:

– מַלְטָה יוֹק (אֵין מַלְטָה)! – לִגְלֵג שָׁלוֹם.

– מַלְטָה יוֹק! – פָּרְצָה הַחַבְרַיָּה בִּצְחוֹק לְמִשְׁבַּתּוֹ שֶׁל הַמַּדְרִיךְ, שֶׁפָּנָיו חָפוּ עַל “בּוּרוּתוֹ” שֶׁנִּגְלְתָה לְעֵינֵי כֹל.

– חַבְרַיָּה! זֶהוּ מַחֲזֵה־תַעְתּוּעִים, פַטָה מוֹרְגַנָה, שָׁרָב… – צָרַח הַמַּדְרִיךְ.

– שָׁרָב??

אֲרֶשֶׁת הַתִּמָּהוֹן, שֶׁהִסְתַּמְּנָה בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן בִּפְנֵי הַצּוֹפִים, שֻׁנְּתָה כָּלִיל. נְהָרָה הוֹפִיעָה אַט־אַט בִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים, הֵם הָיוּ מְאֻשָּׁרִים. אָכֵן, הֵם זָכוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַנָּאֶה בְּמַחֲזוֹת הַמִּדְבָּר – אֶת הַשָּׁרָב. עַכְשָׁו נוֹכְחוּ כֻּלָּם לָדַעַת בַּעֲלִיל, שֶׁאָכֵן “לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר” לִפְנֵיהֶם. הֵם הִבְחִינוּ כֻּלָּם, שֶׁהָאֲוִיר רוֹטֵט מִנְּגֹהוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, הַיּוֹרְדִים בְּעֹז עַל הָרֵי שֵׂעִיר, וּמֵחֹם הָאֲוִיר הַלּוֹהֵט, הָאֲוִיר הַחַם הַמִּתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה לְמַעְלָה־לְמַעְלָה וְשָׁם הוּא מִתְמַזֵּג עִם הָאֲוִיר הַצּוֹנֵן יוֹתֵר.

בָּזֶה אַחַר זֶה נֶעֶלְמוּ מִגְדְּלֵי הַמִּסְגָּדִים, צְרִיחֵי הַמִּגְדָּלִים וְעִקְּבוֹת אַחֲרוֹנֵי הַבָּתִּים.

הַמְּכוֹנִית זָעָה־נָעָה מִמְּקוֹמָהּ וְאָנוּ מְלַוִּים בְּעֵינֵינוּ אֶת אַחֲרוֹנֵי הַתְּמָרִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ. הַיָּם נֶהְפַּךְ לְדֹק שֶׁל אֲוִיר כְּחַלְחַל עַל רֶקַע הָאַפְרוּרִית הָאֲדֻמָּה שֶׁל הָרֵי שֵׂעִיר. עוֹד רֶגַע וְהָיִינוּ אֲפוּפִים תִּמְרוֹת אָבָק, הָעוֹלִים מִן הָעֲרָבָה, וְהַכֹּל נִבְלַע וְנֶעֱלַם. נוֹף חָדָשׁ, נוֹף עָגוּם שֶׁל מִדְבַּר חוֹל נִרְאָה לְעֵינֵינוּ. הָיִינוּ בְּשֶׁטַח הַקַּע, הוּא מִישׁוֹר הַחוֹל, שֶׁפֹּה וָשָׁם נוֹהֲגִים הַבֵּדוּאִים מִשֵּׁבֶט הַסַּעִידַיְן לִזְרֹעַ אוֹתוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יְבוּלִים דַּלִּים. וּבְנוֹגֵעַ לְשָׁרָב, הִרְהִיב עַתָּה הַמַּדְרִיךְ עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִפְתֹּחַ פִּיו: הֲרֵי זֶהוּ דָבָר מָצוּי מְאֹד בַּמִּדְבָּר. הוּא אָפְיָנִי לַאֲזוֹרִים יְדוּעִים בָּאָרֶץ. יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת בִּסְבִיבוֹת בְּאֵר טוֹבִיָּה מַחֲזוֹת שָׁרָב, בְּקִרְבַת דּוֹרוֹת, וּפַעַם רָאִיתִי מַחֲזֶה נֶהְדָּר שֶׁל שָׁרָב גַּם בִּסְבִיבוֹת וַדִי שַׁלָלָה – הוּא נַחַל עַזָּה בְּקִרְבַת תֵּל־אִיל פַּרְעֹה הַקְּדוּמָה.

לְאַט־לְאַט נִשְׁכַּח הַמַּחֲזֶה. הָעֲיֵפוּת גָּבְרָה עָלֵינוּ וְשׁוּב הָיָה לִבֵּנוּ גַּס לְמַרְאֵה הַנּוֹף הַכָּבֵד. כָּךְ עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ בִּשְּׁרַב בֵּין הָעַרְבַּיִם עַד בּוֹאֵנוּ אֶל עַ’דְיאַן – הַנָּוֶה בַּמִּדְבָּר.

בִּנְאוֹת הַמִּדְבָּר עַ’דְיאַן

– מַה? שׁוּב מַחֲזֵה שָׁרָב? – שָׁאַל שְׁמוּאֵל בְּתִמָּהוֹן מִשֶּׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הַחֲטוּפָה וְרָאָה לְפָנָיו עֲצֵי־דֶקֶל רַחֲבֵי־כַּפֹּות.

הַמְּכוֹנִיּוֹת הַדּוֹמְמוֹת עָמְדוּ עַל פְּנֵי כִּכָּר, שֶׁהָיְתָה מְכֻסָּה שִׂיחִים רַבִּים. פֹּה וָשָׁם הִבְהִיקוּ עֲצֵי־הָאֵשֶׁל, הוֹרִיקוּ חֻדָּיו הָעֹקְצָנִים שֶׁל הַסָּמָר וּמִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה נִרְאוּ עֲצֵי־תֹמֶר, שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת לוּלְבֵיהֶם לִצְדָדִים.

– מָקוֹם זֶה מַהוּ? – שָׁאַל יוֹסֵף.

– זֶהוּ הַנָּוֶה בַּמִּדְבָּר עַ’דְיאַן – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ. – לְפָנִים נִקְרָא הַמָּקוֹם בְּשֵׁם אַד־דִּיאַנְס, כִּי הַמָּקוֹם נִקְרָא עַל שֵׁם הָאֱלִילָה דִיאַנָה, אֱלִילַת־הַצַּיִד הָרוֹמִית. כָּאן הָיְתָה לְפָנִים מְצוּדָה וּבָהּ חָנָה חֵיל־מַצָּב רוֹמִי. עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁהָרוֹמִיִּים הִצִּיבוּ מִשְׁמָרוֹת לְכָל אֹרֶךְ הָעֲרָבָה לְמִן אֵילָה – הִיא אֵילַת – וְעַד לְצוֹעַר שֶׁבִּדְרוֹם יָם הַמֶּלַח. כָּאן, בִּסְבִיבוֹת אֵלּוּ, מְצוּיִים מָיִם. הַבֵּדוּאִים חוֹפְרִים בְּאֵרוֹת וּבָהֶן עוֹלִים הַמַּיִם. אֲבָל הַלָּלוּ מְלוּחִים הֵם. הֵם מְכִילִים 2750 מִילִימֶטְרִים מְלָחִים. הַשִּׁלְטוֹן הַמַּנְדַּטָּרִי הֵקִים כָּאן תַּחֲנַת־מִשְׁטָרָה וְכָאן הָיָה גַּם אַלְחוּטַאי יְהוּדִי, וְאוּלָם כַּיּוֹם שׁוֹמֵם הַבַּיִת. הַדְּלָתוֹת נִשְׁדְּדוּ וְהַגַּג הוּסַר מֵעָלָיו.

הַחַבְרַיָּה נָפוֹצָה בֵּינְתַיִם אֶל כָּל עֵבֶר וְשָׁלוֹם שָׂמַח מְאֹד לִמְצֹא מְנוּחָה בְּצִלָּם שֶׁל עֲצֵי־הַתֹּמֶר הַנָּאִים. מִסָּבִיב לַעֲצֵי־תֹמֶר אֲחָדִים נִבְנְתָה גָדֵר עֲשׂוּיָה טִיט וְזוֹ שָׁמְרָה עַל הַמַּיִם הַמּוּעָטִים, שֶׁלֹּא יִתְנַדְּפוּ לִצְדָדִים.

שָׁלוֹם בְּסִיּוּרָיו גִּלָּה מְצִיאָה חֲשׁוּבָה. בֵּדוּאִית זְקֵנָה וּקְמוּטָה בְּלִוְיַת נַעַר קָטָן הָיוּ מְשׁוֹטְטִים עִם גְּמַלֵּיהֶם הַצְּעִירִים בַּסְּבִיבָה. שָׁלוֹם הֵבִיא אֶת הַמֻּצָּגִים הַיְחִידִים הַלָּלוּ אֶל הַחַבְרַיָּה, שֶׁעָמְלוּ לַשָּׁוְא לַחְקֹר אֶת “בַּעֲלֵי־הַחַיִּים” הַמְבֹהָלִים הַשְּׁנַיִם, שֶׁדִּבּוּרָם הָיָה קָטוּעַ וְהֵם נִרְאוּ רוֹעֲדִים מַמָּשׁ כְּעָלֶה נִדָּף. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהַלָּלוּ יְרֵאִים מְאֹד־מְאֹד מִן הַיְּהוּדִים הַמְזֻיָּנִים וְהָעוֹשִׂים דַּרְכָּם בִּמְכוֹנִיּוֹת. וְעוֹד אָנוּ מַפְצִירִים בְּשָׁלוֹם, שֶׁיִּשְׁלַח אֶת שְׁבוּיָיו לַחָפְשִׁי, וּבָאֲוִיר הִדְהֲדוּ יְרִיּוֹת מִסְפָּר. עִמָּנוּאֵל נִרְאָה כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִבִּין סִבְכֵי הַשִּׁטָּה וּבְיָדוֹ נוֹשֵׂא הוּא לְטָאָה עֲנָקִית בְּהִירַת־עוֹר.

– זֶה מַהוּ? – סַבּוֹנוּ אֶת הַמַּדְרִיךְ בִּשְׁאֵלוֹתֵינוּ.

– זֶהוּ הַכֹּחַ אוֹ הוֹרְנוֹס – טָעַן שְׁמוּאֵל, שֶׁהִכִּיר אֶת הַיְצוּר עֹוד מִן הַחוֹלוֹת שֶׁבִּסְבִיבוֹת רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן. פַּעַם צַדְתִּי כֹּחַ כָּזֶה עַל הַחוֹלוֹת. הוּא הָיָה אָרֹךְ יוֹתֵר מִמֶּטֶר אֶחָד.

עִמָּנוּאֵל סִפֵּר, שֶׁרָאָה אֶת הַכֹּחַ הָאָרֹךְ וְדִמָּה, שֶׁלְּפָנָיו קְרוֹקוֹדִיל קָטָן. הוּא נִסָּה לִרְדֹּף אַחֲרָיו וְעוֹד מְעַט וְהַכֹּחַ הָיָה נֶעֱלָם בְּאַחַד הַחוֹרִים, הוּא מִהֵר וְיָרָה בּוֹ בְּרוֹבֵהוּ וְאַחַר מָשַׁךְ אוֹתוֹ בִּזְנָבוֹ מִן הַחוֹר.

הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר, שֶׁכֹּחַ זֶה מָצוּי בְּכָל אֲזוֹרֵי הַחוֹלוֹת וְכֵן בַּנֶּגֶב, בַּעֲרָבָה וּבִסְבִיבוֹת יָם הַמֶּלַח.

– חַבְרַיָּה! – פָּתַח גִּדְעוֹן בְּקוֹלוֹ הַשָּׁקֵט. – דַּמּוּ בְּנַפְשְׁכֶם לְרֶגַע קָט, שֶׁחָזַרְנוּ אֲחוֹרַנִּית בִּ־3500 שָׁנִים. הַיְדַעְתֶּם בְּמִי יָכֹלְנוּ לִפְגֹּשׁ כָּאן בִּסְבִיבָה זוֹ?

– בְּמִי??

– בִּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל – הֵשִׁיב גִּדְעוֹן וְקוֹלוֹ גָבַר בְּעֹז וְהִתְרַגְּשׁוּת. – דְּעוּ שֶׁיֵּשׁ רַגְלַיִם לַסְּבָרָה, שֶׁבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל נָדְדוּ כָּאן בִּסְבִיבָה זוֹ. הֵם הִגִּיעוּ מִן הַחוֹף, מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּיִם, אֶל עֵבֶר הֹר הָהָר שֶׁבְּקִרְבַת וַדִי פוּקְרָה.

– זֶה שֶׁרָאִינוּ לֹא הַרְחֵק מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים? – חָקַר שְׁמוּאֵל.

– כֵּן! – הִמְשִׁיךְ גִּדְעוֹן בְּהִתְרַגְּשׁוּת – הֵם יָרְדוּ אֶל עֵבֶר הָעֲרָבָה וּכִמְסֻפָּר עָבְרוּ אֶת יָטְבַת וְאֶת עַבְרוֹן. מַה שֶּׁנוֹגֵעַ לְיָטְבַת, הֲרֵי זוֹהִי, כַּנִּרְאֶה, עֵין טַבֶה, הַנִּמְצֵאת בְּלֵב סַבְהַת טַבֶה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם עַ’דְיאַן זוֹ אֵינָהּ שִׁבּוּשׁ שֶׁל עַבְרוֹן? – הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה רַבַּת־הוֹד בֵּין הַחֲבוּרָה.

– וּבְכֵן – הִתְרַגֵּשׁ עִמָּנוּאֵל – אָנוּ עוֹבְרִים עַכְשָׁו בְּדַרְכֵּנוּ אֶל עֶצְיוֹן־גֶּבֶר בַּדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרוּ בָּהּ אֲבוֹתֵינוּ יוֹצְאֵי מִצְרָיִם?

– כֵּן! כֵּן! – הֵשִׁיב גִּדְעוֹן.

– וּבְכֵן, חַבְרַיָּה, הֵאִיץ הַנֶּהָג, מַהֲרוּ עֲלוּ עַל הַמְּכוֹנִיּוֹת, כִּי עוֹד הַיּוֹם עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ אֶל אֵילַת, הַנְּקֻדָּה הַנִּכְסֶפֶת.

וְשׁוּב אָנוּ נִדּוֹנִים בְּחִבּוּט הַגּוּף עַל גַּבֵּי הַמְּכוֹנִיּוֹת, הַדּוֹהֲרוֹת קָדִימָה אֶל עֵבֶר אֵילַת. בְּתִמָּהוֹן נָסַבּוּ הָעֵינַיִם עַל חֶלְקוֹת הַסַּבְחָה, עַל אֵלֶּה הַמִּישׁוֹרִים, שֶׁנִּדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ זֶה עַכְשָׁו יָרַד עֲלֵיהֶם הַגֶּשֶׁם וְהֵם, צִבְעָם חוּם־בָּהִיר. פֹּה וָשָׁם עָלוּ קְבוּצוֹת־קְבוּצוֹת שֶׁל שִׂיחֵי הַסָּמָר עַל פְּנֵי הַחֶלְקָה הַשְּׁטוּחָה.

חוֹל זֶה הוּא הִגְרוֹסְקוֹפִּי וְסוֹפֵג אֶת הָרְטִיבוּת. מִשּׁוּם כָּךְ דּוֹמֶה הוּא כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה יָרַד עָלָיו גֶּשֶׁם. חוֹל זֶה סוֹפֵג אֶת הָאָבָק וְיֵשׁ הַמַּצִּיעִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוֹל זֶה, כְּשֶׁהוּא מְפֻזָּר עַל פְּנֵי הַכְּבִישִׁים, כְּתַחֲלִיף לְאַסְפַלְט.

– חַבְרַיָּה! הִנֵּה דְקָלִים לְפָנֵינוּ! אוּלַי שׁוּב לְפָנֵינוּ נְאוֹת מִדְבָּר?

– אֵיזֶה דְקָלִים? הֲרֵי גִזְעֵיהֶם מְפֻצָּלִים לִשְׁנַיִם!

– מוּזָר! – הִתְפַּלֵּא שְׁמוּאֵל.

– אֵלֶּה הֵם עֲצֵי הַדֶּקֶל הַתֵּבָּאִי, אוֹ הַדּוֹם הַמִּצְרִי. עֵצִים אֵלֶּה שַׁיָּכִים לְמִשְׁפַּחַת הַדִּקְלִיִּים. עֲלֵיהֶם דּוֹמִים מַמָּשׁ לַעֲלֵי הַוַּשִּׁינְגְטוֹנִיּוֹת, – אָמַר הַמַּדְרִיךְ.

קָרַבְנוּ אֶל הָעֵצִים וְהִסְתַּכַּלְנוּ בְּעִנְיָן רַב לְגִדּוּלָם הַמּוּזָר. עֵצִים אֵלֶּה גְּדֵלִים לָרֹב בְּמִצְרַיִם וּבַעֲרָב. עֵצָם מְשַׁמֵּשׁ לְבִנְיָן וּמֵעָלָיו עוֹשִׂים סִיבִים לָאֲרִיגָה. הָעַרְבִיִּים בְּאוּם־רַשְׁרַשׁ וּבַסְּבִיבָה הָיוּ כּוֹרְתִים עֵצִים אֵלֶּה וּמִגִּזְעֵיהֶם הָיוּ עוֹשִׂים קוֹרוֹת לְבִנְיָן.

שָׁלוֹם נִסָּה לְטַפֵּס עַל הַדּוֹם, אַךְ חָזַר בּוֹ, כִּי יָדָיו נִפְצְעוּ קָשֶׁה מִן הַטִּפּוּס עַל הָעֵץ. יוֹאֵל בָּדַק אֶת הַסְּבִיבָה וְגִלָּה גֶלְלֵי־חַיּוֹת טְרִיִּים. כַּנִּרְאֶה, אִוּוּ חַיּוֹת־הַמִּדְבָּר אֶת הַמָּקוֹם לְלִינַת לָיְלָה. נוֹף הָעֵצִים הַמּוּזָרִים קָסַם לָנוּ עַד מְאֹד, וּבְלֹא חֶמְדָּה נַעֲנִינוּ לִשְׁרִיקָתוֹ שֶׁל הַמַּדְרִיךְ. וְאוּלָם גַּם מַרְאֵה הָעֵצִים נִשְׁכַּח עַד מְהֵרָה מִלִּבֵּנוּ שָׁעָה שֶׁכַּעֲבֹר קִילוֹמֶטְרִים מִסְפָּר נִגְלְתָה לְפָנֵינוּ לְפֶתַע־פִּתְאֹם לְשׁוֹן־יָם וְהִיא כְּחֻלָּה־כְּחֻלָּה, שְׁקֵטָה, וְרוֹבֶצֶת לָהּ כְּשֶׁהִיא מִתְפַּנֶּקֶת בֵּינוֹת לֶהָרִים הָאֲדֻמִּים הָעוֹטְרִים אוֹתָהּ.

– חַבְרַיָּה! הִנֵּה אֵילַת לְפָנֵינוּ.

בְּאֵילַת

דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב כָּבְשׁוּ אֶת הָעֲרָבָה שָׁעָה שֶׁעָמְדוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת לִפְנֵי מַחְסוֹמָהּ שֶׁל אֵילַת. הִגַּשְׁנוּ אֶת תְּעוּדוֹתֵינוּ. הַזָּקִיף, תָּמֵהַּ לְמַרְאֵה הַשַּׁיָּרָה הַבָּאָה, בָּדַק אֶת חֲפָצֵינוּ וּמִיָּד הֵרִים אֶת הַיָּצוּל וְהַכְּבֻדָּה נִכְנְסָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל אֶל אֵילַת, שֶׁכְּבָר הִתְכַּנְסָה לִשְׁנַת עֶרֶב.

לְפֶתַע הוּאֲרָה אֵילַת בְּמַחֲרֹזֶת שֶׁל זַהֲרוּרֵי אוֹר. מִיָּד לְאַחַר זֶה הוּאֲרוּ הַפַּנָּסִים גַּם מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. הָאַנְגְּלִים בַּעֲקַבָּה אַף הֵם הֵאִירוּ אֶת סְבִיבָתָם שֶׁלָּהֶם בְּשֶׁפַע שֶׁל זַהֲרוּרִים. בְּאֶמְצַע רָבַץ הַיָּם וְהוּא רוֹגֵעַ וְשָׁקֵט כְּאִלּוּ דָּבָר אֵין לוֹ עִם עִנְקֵי הַחֲרוּזִים הָרוֹצְדִים, שֶׁשָּׁתוּ עָלָיו מִסָּבִיב. לְרֶגַע הָיִינוּ אַף אָנוּ מֻקְסָמִים מִן הַמַּרְאֶה וְהַדִּבֵּר אֵין בְּפִינוּ.

– הַאֻמְנָם הִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ? – שָׁאַל שְׁמוּאֵל.

הַמְּכוֹנִיּוֹת קָרְבוּ וְנִכְנְסוּ אֶל תְּחוּם הָרִבּוּעַ שֶׁל בִּנְיָנֵי־הַחֹמֶר. אֵלֶּה הֵם שְׂרִידֵי יְרֻשַּׁת הָאַנְגְּלִים. בְּבִקְתּוֹת אוּם־רַשְׁרַשׁ אֵלּוּ נֶאֱחַז הַשִּׁלְטוֹן הָאַנְגְּלִי עַד בּוֹא הַפְּקֻדָּה לְפַנּוֹת אֶת הַמָּקוֹם. לְבִקְתּוֹת אֵלּוּ הִגִּיעוּ לָרִאשׁוֹנָה צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם ט' בַּאֲדָר תש"ט.

וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם: מַה שֻּׁנָּה הַמָּקוֹם! אוֹרוֹת, בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים, שְׂדֵה־תְעוּפָה, מְלוֹן־אוֹרְחִים, מַחֲנוֹת, מַחֲנוֹת עַד אֵין סוֹף וְעַל הַכֹּל: שָׁם עַל הַגִּבְעָה מִתְנוֹסֵס בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה. כָּאן גַּם מִשְׂרָדָּהּ שֶׁל רָשׁוּת הַדָּרוֹם וְהַנֶּגֶב. הַכֹּל, הַכֹּל אוֹמֵר בִּנְיָן, תְּקוּמָה וְהַעְפָּלָה.

כָּבְדוּ הַהִרְהוּרִים עָלַי, אַךְ כָּבְדָה עַל כֻּלָּנוּ הָעֲיֵפוּת. עַד מְהֵרָה הוּכְנָה אֲרֻחַת הָעֶרֶב, וּכְשֶׁהַמַּאֲכָלִים עֲדַיִן בֵּין שִׁנֵּינוּ, תָּקְפָה אוֹתָנוּ הַתַּרְדֵּמָה וְאָנוּ יָשַׁנוּ שְׁנַת יְשָׁרִים עַל חוֹפָהּ שֶׁל אֵילַת, סָמוּךְ לַיָּם הָרוֹגֵעַ וְהַשָּׁלֵו.

בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרְרָה הַחַבְרַיָּה, בְּעוֹד דִּמְדּוּמֵי הַלַּיְלָה עוֹטִים אֶת הָעֲרָבָה. קָמוּ הָאֲנָשִׁים וּבָזֶה אַחַר זֶה, כַּעֲדַת אִיסּיִּים קְדוּמִים, הֶחֱלִיקוּ אַט־אַט בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים, מֵי־אֵילַת הַנְּעִימִים.

הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה מָצְאָה אֶת כֻּלָּנוּ מִשְׁתַּכְשְׁכִים לַהֲנָאָתֵנוּ בְּמֵי הַמִּפְרָץ. נָעִים הָיָה לִשְׂחוֹת, לְהִתְפַּרְקֵד עַל הַגַּב בַּמַּיִם הַשְּׁקֵטִים, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לֹא הָיָה זֶה כְּיַמָּהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב הַמְסֻלָּע וְהַמְצֻלָּק. אַךְ נִכְנַסְתָּ כַּמָּה צְעָדִים בַּמַּיִם וּכְבָר הִגִּיעוּ הַנּוֹזְלִים עַד לְמַעְלָה מִצַּוָּארְךָ וְהָיִיתָ נֶאֱלָץ לִשְׂחוֹת בַּמַּיִם הַטּוֹבִים.

– חַבְרַיָּה! הִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי הַכְּרִישִׁים! – הוֹדִיעַ הַמַּדְרִיךְ. – וִילִיאַמְס, הַחוֹקֵר הָאַנְגְּלִי, מְסַפֵּר כֵּיצַד מַלָּחִים מִצְרִיִּים, שֶׁרָחֲצוּ בְּמֵי הַמִּפְרָץ, הֻתְקְפוּ עַל יְדֵי כְּרִישִׁים. אַחַד הַמַּלָּחִים נִתְפַּס עַל יְדֵי הַכָּרִישׁ בְּרַגְלוֹ. נִסּוּ הַמִּצְרִים לִמְשׁוֹת אֶת חֲבֵרָם מִן הַמַּיִם, מָשְׁכוּ הָאֲנָשִׁים מִזֶּה וְהַכָּרִישׁ מִזֶּה. סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה, שֶׁבְּפִי הַכָּרִיש נִשְׁאֲרָה רַגְלוֹ שֶׁל הַסַּפָּן הַמִּסְכֵּן.

– הֲבָלִים – צָרַח לְעֻמָּתוֹ חַיָּל אֶחָד, שֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת הַטַּיָּלִים הַמּוּזָרִים – אֵין כְּרִישִׁים כָּאן. מִיּוֹם שֶׁאֲנִי כָּאן, זֶה לִי חָדְשַׁיִם יָמִים, לֹא רָאִיתִי כְּרִישִׁים כָּאן.

– וַאֲנִי רָאִיתִי! – הִתְנַצַּח אֶחָד, עֶלֶם שֶׁלָּבַשׁ מַדֵּי חֵיל הַיָּם, – בְּעֵינֵי רָאִיתִי רֹאשׁוֹ שֶׁל כָּרִישׁ, שֶׁאָרְכּוֹ הָיָה כַּנִּרְאֶה מֶטֶר וָחֵצִי אוֹ שְׁנַיִם. חֵיל הַיָּם צָד אֶת הַכָּרִישׁ וְאֶת רֹאשׁוֹ הִשְׁאִירוּ לְמִשְׁמֶרֶת. רְצוֹנְכֶם לְהִוָּכַח בַּדָּבָר? אָנָּא, סוּרוּ אֶל הַמַּחֲנֶה וְתִרְאוּ.

– וְהֵיכָן הַקּוֹרָלִים? – שָׁאַלְתִּי אֶת הַמַּלָּח.

– קוֹרָלִים? אַלְמֻגִּים? הָיוּ, הָיוּ וְאֵינָם. מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילוּ בָּאִים טַיָּלִים בָּאָה כְּלָיָה עַל הַקּוֹרָלִים. אוֹסְפִים אוֹתָם וְאֵין לִמְצֹא אֲפִלּוּ זֵכֶר לָהֶם לְכָל אֹרֶךְ הַחוֹף עַד לְמִפְרַץ טַבָה שֶׁבַּגְּבוּל הַמִּצְרִי.

– רְצוֹנְכֶם בְּקוֹרָלִים? הֵם מְצוּיִים לָרֹב בַּיָּם. אִם יֵשׁ בָּכֶם צוֹלֵל מֻכְשָׁר, יוּכַל לְהַעֲלוֹת אֶת הַקּוֹרָלִים מֵעָמְקֵי הַיָּם.

לִרְגָעִים הָיוּ הַחַבְרַיָּה עוֹשִׂים אָזְנָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת לְשִׂיחָה זוֹ וְכַמָּה מֵהֶם יָצְאוּ מִן הַמַּיִם וְהִקְשִׁיבוּ רַב קֶשֶׁב לְדִבְרֵי הָ“אֶזְרָחִים” שֶׁל אֵילַת.

לְאַחַר אֲרֻחַת הַבֹּקֶר וּשְׁאָר סִדּוּרִים יָצָאנוּ לְטַיֵּל לְאֹרֶךְ חוֹפָהּ שֶׁל אֵילַת. אוּם־רַשְׁרַשׁ נִמְצֵאת כִּמְעַט בְּלֵב הַשֶּׁטַח שֶׁלָּנוּ. וְזֹאת לָדַעַת: רְצוּעַת הַחוֹף שֶׁבִּידֵי יִשְׂרָאֵל אָרְכָּהּ אֵינוֹ עוֹלֶה עַל 12 ק“מ. מֵהֶם מֵאוּם־רַשְׁרַשׁ עַד לַגְּבוּל הַמִּצְרִי 8 ק”מ וְאִלּוּ לַגְּבוּל הָעֵבֶר־יַרְדֵּנִי אַרְבָּעָה ק“מ. רָחְבּוֹ שֶׁל הַיָּם בְּמָקוֹם זֶה אֵינוֹ עוֹלֶה עַל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה ק”מ. מִמּוּלֵנוּ נִרְאוּ יָפֶה בִּנְיָנֵי עֲקַבָּה, זוֹ שֶׁל עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן. בְּתוֹךְ הַמַּיִם עָמְדָה עַל עָגְנָה מַשְׁחִיתָה בְּרִיטִית וְיָכֹלְנוּ לְהַבְחִין יָפֶה־יָפֶה בִּצְבָעֶיהָ הָאֲפוּרִים־כְּחֻלִים. שָׁם עַל הַחוֹף מִנֶּגֶד נוֹצְצוּ בְּזֹהַר הַחַמָּה הָעוֹלָה מִיכְלֵי הַנֵּפְטְ שֶׁל הַבְּרִיטִים. מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל לַכְּפָר נִרְאוּ מַחֲנוֹת הַצָּבָא וּשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה. כָּל הָאֵזוֹר הָיָה דוֹמֶה לְמַחֲנֶה אֶחָד צְבָאִי גָדוֹל. בְּסַקְרָנוּת עָקַבְנוּ אַחַר כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם.

– כֵּיצַד חַיִּים לָהֶם שָׁם הַטּוֹמִיס מְיֻדָּעֵינוּ? – הִקְשָׁה יוֹסְקֶה הַשּׁוֹבָב שֶׁבַּחֲבוּרָה. – בְּחַיַּי! הָיִיתִי רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם קְצָת וְדַוְקָא בִּלְשׁוֹנָם עַל דָּא וְעַל הָא.

צְפִירַת הַמַּשְׁרוֹקִית הוֹדִיעָה עַל יְצִיאָה לְסִיּוּר. מְגַמָּתֵנוּ הָיְתָה לָלֶכֶת לְאֹרֶךְ הַחוֹף עַד בּוֹאֵנוּ אֶל וַדִי מִצְרִי. עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף. הַחַבְרַיָּה, שֶׁבֻּלְמוֹס הָאִסּוּף תָּקַף אוֹתָם, הָיוּ מְהַלְּכִים לְאֹרֶךְ הַחוֹף וּבוֹלְשִׁים בְּעֵינֵיהֶם אַחַר כָּל צֶדֶף וְאַחַר כָּל קוֹנְכִיָּה. וְאָכֵן! בְּתוֹךְ הַזִּפְזִיף, שֶׁכִּסָּה אֶת הַחוֹף, הַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ תִּדְרֹךְ רַגְלָם שֶׁל טַיָּלִים, הִצְלַחְנוּ לֶאֱסֹף קוֹנְכִיּוֹת מִמִּינִים שׁוֹנִים. הָיוּ שָׁם קִפּוֹדֵי־יָם לָרֹב, מִגְדָּלִים וְעוֹד קוֹנְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת.

מוּלִיק גִּלָּה שָׁם בְּתוֹךְ הַמַּיִם אִי שֶׁל קוֹרָלִים.

– חַבְרַיָּה! הִנֵּה קוֹרָלִים בַּיָּם – הִכְרִיז מוּלִיק עַל מְצִיאָתוֹ. כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת הִשְׁתַּחְרְרוּ כַּמָּה מִן הַשַּׂחְיָנִים מִבִּגְדֵיהֶם וּבִן רֶגַע הֵם קוֹפְצִים לְתוֹךְ הַמַּיִם, צוֹלְלִים עָמֹק־עָמֹק אֶל עֵבֶר הַשָּׁלָל הַנִּכְסָף.

עוֹד מְעַט וְשָׁלוֹם יָצָא מִתּוֹךְ הַמַּיִם וּבְיָדוֹ מוֹשָׁבָה שְׁלֵמָה שֶׁל קוֹרָלִים.

– אֵיזֶה יֹפִי! – הִפְטִיר עִמָּנוּאֵל. הוּא קִנֵּא מְאֹד־מְאֹד בַּחֲבֵרוֹ עַל הָאוֹצָר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ.

בִּזְהִירוּת נֶאֱסַף הַשָּׁלָל וְהוּבָא לִמְקוֹמוֹת־מִבְטַחִים. הַצּוֹלְלִים צָלְלוּ לַמַּיִם כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁזִּכּוּ אֶת הַחַבְרַיָּה כֻּלָּהּ מִי בְּעֵץ שֶׁל אַלְמֹג, וּמִי בְּשִׁירַיִם, זְנָבוֹת שֶׁל קוֹרָלִים. הַמַּדְרִיךְ הִצִּיעַ לַחַבְרַיָּה, שֶׁבְּבוֹאָם הַבַּיְתָה יִטְבְּלוּ אֶת הַקּוֹרָלִים בְּתוֹךְ מֵי־מֶלַח חַמִּים וְהַקּוֹרָלִים יַלְבִּינוּ מַמָּשׁ כַּשֶּׁלֶג.

– וְהִנֵּה וַדִי מִצְרִי – הִכְרִיז הַמַּדְרִיךְ לְאַחַר שֶׁהַחַבְרַיָּה עָשְׂתָה כִּבְרַת־דֶּרֶךְ הֲגוּנָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף.

לְפָנֵינוּ הִשְׂתָּרְעָה חֶלְקַת אֲדָמָה זְרוּעָה אַבְנֵי־צֹר לָרֹב וְהִיא נִכְנֶסֶת אֶל לֵב אֶרֶץ הֶהָרִים בִּדְמוּת מַשְׁפֵּךְ הַהוֹלֵך וָצַר.

לְאַט־לְאַט חָדַרְנוּ אֶל הַמַּשְׁפֵּךְ לְאֹרֶךְ קִירוֹת הַסְּלָעִים הַזְּקוּפִים.

– זֶהוּ בֵּיתוֹ שֶׁל וִילִיאַמְס הָאַנְגְּלִי – הֶרְאָה הַמַּדְרִיךְ עַל בַּיִת בּוֹדֵד, שֶׁהִתְנַשֵּׂא בְּצִלּוֹ שֶׁל הַצּוּק. קָרַבְנוּ אֶל הַבָּיִת. הוּא הָיָה סָגוּר. עַל הַדֶּלֶת הַיְרֻקָּה הָיְתָה כְּתֹבֶת: “אֵין עוֹד מַה לִּגְנֹב”. הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר עַל וִילִיאַמְס זֶה, שֶׁבִּלָּה כָּאן שָׁנִים רַבּוֹת בִּבְדִידוּת גְּמוּרָה, עַל חֲפִירוֹתָיו שֶׁעָרַךְ בַּסְּבִיבָה, עַל תַּגְלִיוֹתָיו הָאַרְכִיאוֹלוֹגִיּוֹת שֶׁגִּלָּה וְשֶׁהָיוּ לְעֵינַיִם לְנֶלְסוֹן גְּלִיק, הַיְּהוּדִי הָאֲמֵרִיקַנִי, וְעַל הָאֹסֶף הַנָּאֶה שֶׁל אֲבָנִים וּצְדָפִים, שֶׁהָיָה לוֹ לְוִילִיאַמְס זֶה.

תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם: וִילִיאַמְס זֶה עָשָׂה הַרְבֵּה־הַרְבֵּה לַחֲקִירַת הַנּוֹף כָּאן בַּסְּבִיבָה. הוּא שֶׁקָּבַע, שֶׁתֵּל־חְלֵיפֶה נִמְצֵאת מַמָּשׁ עַל הַגְּבוּל בֵּינֵינוּ וּבֵין עַבְּדְאַלְלָה, הִיא עֶצְיוֹן גֶּבֶר הָעַתִּיקָה. בְּעִקְּבוֹתָיו הִתְחִיל נֶלְסוֹן גְּלִיק בַּחֲפִירוֹתָיו וְהוּא הוּא שֶׁגִּלָּה אֶת הַבִּנְיָנִים וְאֶת הַכּוּרִים עַל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם, שֶׁבָּהֶם הָיָה שְׁלֹמֹה מַתִּיךְ אֶת הַנּחֹשֶׁת.

וְעוֹד הַמַּדְרִיךְ מְסַפֵּר עַל הַנּוֹף וְעֵינַי נִתְלוּ בְּצֵלַע הָהָר, בְּמָקוֹם שֶׁנִּכְּרוּ בּוֹ עִקְּבוֹת שֶׁל חֲצִיבָה. עָלִיתִי עַל הַסֶּלַע וְחָזַרְתִּי כְּשֶׁבְּיָדִי אֲבָנִים אֲפוּרוֹת וַעֲלֵיהֶן גִּידִים נוֹצְצִים שֶׁל מַתֶּכֶת.

– זוֹהִי אֶבֶן קֻפְרִיט, – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ. – גַּם סִמָּנֵי חֲצִיבָה אֵלּוּ הֵם מַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל וִילִיאַמְס. הוּא גִּלָּה כָּאן עוֹרְקִים שֶׁל נְחֹשֶׁת בָּהָר. חָצַב אַחַר אַבְנֵי מִיקָה יָפוֹת וְעָלָה בְּיָדוֹ לֶאֱסֹף אַחַת לְאַחַת מֵאַבְנֵי הַסְּבִיבָה לְמִן אַבְנֵי־הַשַּׁחַם הַשּׁוֹנוֹת וְעַד לָאֲבָנִים הַנֻּבִּיוֹת הַצִּבְעוֹנִיּוֹת. עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁהַחַבְרַיָּה שֶׁלָּנוּ כְּבָר הִצְלִיחָה לִמְצֹא פֹּה בַּסְּבִיבָה 12 מִינֵי אֲבָנִים מִצְּבָעִים שׁוֹנִים. אֲבָנִים אֵלּוּ הֵם טוֹחֲנִים לְחוֹל וּבוֹ הֵם מְמַלְּאִים בַּקְבּוּקִים לְמַזְכֶּרֶת.

אֶבֶן־קוֹרָלִים עֲנָקִית, שֶׁהִתְגּוֹלְלָה לְיַד הַבַּיִת, מָשְׁכָה אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּהּ שֶׁל הַחַבְרַיָּה.

אֲבָנּים יָפוֹת מִזּוֹ הָיוּ כָּאן לָרֹב אֶלָּא שֶׁהַטַּיָּלִים כָּאן הִתְנַפְּלוּ עַל הָאוֹצָר וּבָזְזוּ אוֹתוֹ בְּלֹא רַחֲמִים – וַחֲבָל…

הַחַבְרַיָּה הִתְפַּזְרָה אִישׁ לְעֶבְרוֹ וְהִתְחִילוּ עוֹלִים בָּהָר. הֵם הָיוּ מְקַפְּצִים כִּגְדָיִים מֵאֶבֶן אֶל אֶבֶן וְקוֹל צַהֲלָתָם הִדְהֵד מִצּוּק אֶל צוּק, בְּהַכְרִיזָם עַל מְצִיאוֹת, שֶׁגִּלּוּ בִּשְׁלַל צִבְעֵי אַבְנֵי־הַשַּׁחַם הַנֶּהְדָּרוֹת. בְּלֹא חֶמְדָּה חָזְרָה הַחַבְרַיָּה לְעֵת צָהֳרַיִם אֶל הַבָּסִיס.

מַעְיַן עֵין קַטָר (עֵין־נְטָפִים)

שָׁם, בְּמַעֲלֵה הָהָר, בְּקִרְבַת רֹאשׁ הַנֶּקֶב, כָּךְ סֻפַּר לָנוּ, נוֹבֵעַ מַעְיַן מַיִם זַכִּים, מַעְיַן פְּלָאִים, מַעְיַן חֲמוּדוֹת. אֶל מַעְיָן זֶה שַׂמְנוּ פְּעָמֵינוּ בַּשָּׁעוֹת שֶׁלְּאַחַר הַצָּהֳרָיִם. הַמְּכוֹנִית הִתְחִילָה מַעְפִּילָה וְעוֹלָה בָּהָר וְאָנוּ רוֹעֲדִים וּמַרְתִּיתִים בְּכָל אֵבָרֵי גוּפֵנוּ לְמַרְאֵה הַתְּהוֹם, שֶׁנִּפְעֲרָה תַּחְתֵּינוּ וּלְמַרְאֵה הַסְּלָעִים, הַצּוּקִים וְהֶהָרִים, שֶׁנִּצְּבוּ כִּמְאַיְּמִים לִימִינֵנוּ וְלִשְׂמֹאלֵנוּ.

– חַבְרַיָּה! הַבִּיטוּ, הִנֵּה יְעֵלִים:

– לֹא כֵן! אֵין אֵלֶּה יְעֵלִים אֶלָּא אַיָּלוֹת!

נִצְמְדוּ הָעֵינַיִם לְמַרְאֶה שְׁנֵי בַּעֲלֵי־חַיִּים יְפֵי־מַרְאֶה, שֶׁעָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בָּנוּ מִגָּבוֹהַּ וְהֵם עוֹטִים קַרְנַיִם רְחָבוֹת וּמְעֻגָּלוֹת. שָׁעָה אֲרֻכָּה נִצְּבוּ הַמַּחֲנוֹת אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה, הָאָדָם מוּל הַחַיָּה, עַד שֶׁנִּמְאַס הַדָּבָר עַל הָאַיָּלוֹת וְהֵן נֶעֶלְמוּ מִן הָאֹפֶק.

שָׁם בְּרֹאשׁ הַנֶּקֶב נִרְאָה לְעֵינֵינוּ מַרְאֵה הַפְּלָאִים שֶׁל בִּקְעַת הַיָּרֵחַ הָאֲדֻמָּה. לְפָנֵינוּ נִרְאוּ הָרֵי סִינַי הָאֲדֻמִּים. הֵם הָיוּ אֲיֻמִּים בִּפְרָאוּתָם. וַדִיּוֹת עֲמֻקּוֹת בִּתְּרוּ אֶת הַשֶּׁטַח וּסְלָעִים עוֹמְדִים עַל בְּלִימָה נִרְאוּ כְּשׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶן.

מוּלִיק תָּפַס אֶבֶן גְּדוֹלָה, עִגֵּל אֶת קְצוֹתֶיהָ וְזָרַק אוֹתָהּ בְּרֹב כֹּחַ אֶל עֵבֶר הַתְּהוֹם שֶׁלְּרַגְלֵינוּ.

בִּמְשׁוּבַת פְּרָאִים הִתְחִילָה הָאֶבֶן אָצָה־רָצָה, אָצָה־מִתְגַּלְגֶּלֶת וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִילָה קוֹפֶצֶת בִּקְפִיצוֹת מְסַחְרְרוֹת עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינֵינוּ שָׁם, שָׁם עָמֹק בְּתוֹךְ הַקַּנְיוֹן הָאָפֵל.

– כָּךְ הָיוּ מְדַרְדְּרִים וְזוֹרְקִים אֶת הַשָּׂעִיר בְּהַר הָעֲזָאזֵל אֶל עֵבֶר הַתְּהוֹמוֹת – הִפְטִיר הַמַּדְרִיךְ.

מִכָּאן פָּנִינוּ אֶל עֵבֶר הַמַּעְיָן.

צָעַדְנוּ לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל לְלֹא מוֹרֵה־דֶרֶךְ. בְּרֹאשׁ צָעַד מוּלִיק. הַיְרִידָה הָיְתָה תְּלוּלָה לְמַדַּי וְאָנוּ עַל כָּרְחֵנוּ הָיִינוּ מְקַפְּצִים כְּאַיָּלוֹת וְיוֹרְדִים הָלְאָה־הָלְאָה. לְיַד הַדֶּרֶךְ נִצַּב עֵץ בּוֹדֵד, הָיְתָה זוֹ שִׁטָּה סְלִילוֹנִית בִּפְרָחֶיהָ הַלְּבָנִים. צִפּוֹר שְׁחוֹרַת־זָנָב נִתְּקָה מִן הַמָּקוֹם בִּצְרִיחָה. הִיא הִתְפַּלְּאָה לְמַרְאֵה בְּנֵי־הָאָדָם הַבָּאִים לְהַשְׁבִּית אֶת שַׁלְוַת הַנֵּצַח הַנְּסוּכָה בְּמָקוֹם זֶה.

יוֹרָם וַאֲנִי, מִשֶּׁרָצִינוּ לְקַצֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ, הֶחְלַטְנוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ לְאֹרֶךְ הַוַּדִי. זְמָן רַב עָשִׂינוּ בַּוַּדִי כְּשֶׁמִּשְׁנֵי צְדָדֵינוּ פּוֹעֲרִים הַצּוּקִים פִּיּוֹתֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן לְמַרְאֵנוּ. לְפֶתַע עָמַדְנוּ תַּחְתֵּינוּ, לִפְנֵי תְהוֹם פְּעוּרָה לְרַגְלֵינוּ.

– חַבְרַיָּה! תָּעִינוּ! – הִדְהֵד קוֹלֵנוּ אֶל עֵבֶר הַהוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ. – לַחֲזֹר! – צָרַח יוֹרָם בְּקוֹלוֹ הָרָם, שֶׁנִּימַת פַּחַד הִדְהֲדָה בּוֹ. חָזַרְנוּ עַל עִקְּבוֹתֵינוּ. בְּקֹשִׁי רַב מָצָאנוּ אֶת הַשְּׁבִיל וְשׁוּב הִתְחַלְנוּ צוֹעֲדִים בּוֹ. הַפַּעַם הָיְתָה הֲלִיכָתֵנוּ כּוֹשֶׁלֶת וַעֲיֵפָה. הָלַכְנוּ בְּלִי אֹמֶר וּבְלִי דְבָרִים…

כַּמָּה זְמָן הָלַכְנוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט עִמָּנוּאֵל וְאָמַר: עָיַפְתִּי! יוֹתֵר לֹא אֵלֵךְ. – כַּמָּה זְמָן אָנוּ כְּבָר תּוֹעִים? – שָׁאַל יוֹרָם. – לְפָחוֹת שְׁעָתַיִם. וּמַה יִהְיֶה עִם הַחֶבְרָה שָׁם לְמָעְלָה?

– חֶבְרָה, לָנוּחַ! – צִוָּה עִמָּנוּאֵל.

הִתְיַשַּׁבְנוּ בַּחֲצִי גֹרֶן בְּצִלּוֹ שֶׁל הַסֶּלַע נֶהֱנִינוּ מִן הַקְּרִירוּת, שֶׁהָיְתָה רוֹעֶפֶת מִן הָאֶבֶן הַצּוֹנֶנֶת.

– לַחֲזֹר אוֹ לְהִתְקַדֵּם? – שָׁאַל מוּלִיק בְּקוֹלוֹ הַשָּׁקֵט.

– מַה לַּחֲזֹר? אָנוּ מֻכְרָחִים לִרְאוֹת אֶת הַמַּעְיָן! – הֶחְלִיט יוֹרָם וּמִיָּד הִתְחִיל צוֹעֵד יָחִיד בַּשְּׁבִיל, עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֵינוּ!

– חַבְרַיָּה! הִנֵּה! הוּא קָרוֹב כָּל־כָּךְ, הַמַּעְיָן! בּוֹאוּ! – נִשְׁמַע אַחַר שָׁעָה קַלָּה קוֹלוֹ שֶׁל יוֹרָם וְהוּא צוֹהֵל מִשִּׂמְחָה.

שָׁכַחְנוּ אֶת הָעֲיֵפוּת וְאַצְנוּ־רַצְנו אַחַר הַקּוֹל הַקּוֹרֵא. הַדֶּרֶךְ הִתְמַשְׁכָה בְּתוֹך הַוַּדִי הַקֵּרֵחַ. אֲבָנִים כְּבֵדוֹת, שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי עִדָּנִים לְתוֹךְ הָאָפִִיק, חָסְמוּ בַּעֲדֵנוּ אֶת הַמַּעֲבָר. סוֹף־סוֹף פִּנִּינוּ אֶבֶן חַדָּה וּלְפָנֵינוּ נִגְלְתָה בְּרֵכָה קְטַנָּה בְּצִלּוֹ שֶׁל קִיר־סֶלַע עָצוּם וּלְרַגְלֵי הַבְּרֵכָה חֲתִימַת יֶרֶק, מַיִם נוֹצְצִים, רֶפֶשׁ, צְרָעוֹת מִתְעוֹפְפוֹת, סְנוּנִיּוֹת מְצַיְּצוֹת, וְשָׁם, בְּמַעֲלֵה הַסֶּלַע, יָשְׁבוּ לָהֶם שְׁנַיִם, שְׁנֵי בַּחוּרִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהֵם שׁוֹקְטִים וּשְׁלֵוִים כְּאִלּוּ לֹא הִרְגִּישׁוּ בָּנוּ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת צַעֲקוֹתֵינוּ.

בְּחִפָּזוֹן קָרַבְנוּ אֶל הַבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה. יוֹרָם גָּהַר עַל הַמַּיִם וְהִתְחִיל שׁוֹתֶה מֵהֶם בְּתַאֲוָה רַבָּה.

– הֵי, חָבֵר! – פָּתַח פִּיו אַחַד הַבַּחוּרִים, שֶׁזָּקָן נָאֶה עָטַר אֶת לְחָיָיו הַצְּעִירוֹת – בַּמַּיִם יֵשׁ עֲלוּקוֹת, לְאַט לְךָ.

מִשֶׁנַּחְנוּ קְצָת, הִתְחַלְנוּ בּוֹדְקִים אֶת הַמַּעְיָן הַקָּטָן וְהַמּוּזָר. מִמּוּלֵנוּ הִתְנַשֵּׂא סֶלַע בְּגֹבַהּ שֶׁל לְמַעְלָה מֵ־50 עַד 100 מֶטְרִים. הָיְתָה זוֹ קַלַּחַת בְּלֵב הַוַּדִי. קַלַּחַת עֲגֻלָּה, סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת וְרַק פֶּתַח אֶחָד לָהּ אֶל עֵבֶר הַיָּם.

וְהַמַּיִם! הֵם נָזְלוּ טִפִּין־טִפִּין מִן הַסֶּלַע וְנִתְמַשְּׁכוּ בְּאַמּוֹת צָרוֹת אֶל עֵבֶר הַבְּרֵכָה.

טִיפּ! טִיפּ! הָיוּ הַטִּפּוֹת מְטַפְטְפוֹת וְנוֹפְלוֹת.

אֵלִיָּהוּ הִקְרִיב כּוֹסוֹ אֶל מוּל הַטִּפּוֹת הַנּוֹפְלוֹת תּוֹךְ תִּקְוָה לִזְכּוֹת בְּמַיִם צוֹנְנִים וְקָרִים, שֶׁזֶּה עַכְשָׁו יָצְאוּ מִנִּבְכֵי הַסְּלָעִים. עָבְרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהַכּוֹס לֹא נִתְמַלְּאָה אֲפִלּוּ עַד חֶצְיָהּ. בָּדַקְנוּ וְגִלִּינוּ כַּמָּה חֲרִיצִים שֶׁנִּתְמַשְּׁכוּ מִכָּל עֵבֶר וְהֵם מוֹרִיקִים לְאֹרֶךְ קַו הַמָּיִם. הָיוּ אֵלֶּה צִמְחֵי שַׂעֲרוֹת שׁוּלַמִּית, שֶׁגָּדְלוּ כָּאן לְמַכְבִּיר.

אַחַד הַבַּחוּרִים סִפֵּר לָנוּ עַל הַמַּעְיָן. הַמַּיִם כָּאן מוּעָטִים הֵם, אָמַר הַדּוֹבֵר, לְתוֹךְ בְּרֵכָה זוֹ נִקְוֶה בְּ־24 שָׁעוֹת רְצוּפוֹת לֹא יוֹתֵר מִמֶּטֶר מְעֻקָּב שֶׁל מָיִם. לְכָאן נָהֲגוּ לָבוֹא הַבֵּדוּאִים לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם, כָּאן יֵרָאוּ לִפְרָקִים גַּם חַיּוֹת־בָּר, הַבָּאוֹת לִרְווֹת צִמְאוֹנָן.

– וּמֶה הָאֲבָנִים הַכְּבֵדוֹת הַלָּלוּ? – שָׁאַלְתִּי אֶת אִישׁ־שִׂיחֵנוּ, כְּשֶׁאֲנִי מַרְאֶה עַל הַסְּלָעִים, שֶׁהִתְפּוֹרְרוּ לֹא הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ.

– זוֹהִי מַפֹּלֶת, מַפֹּלֶת זוֹ אֵרְעָה רַק לִפְנֵי זְמַן־מָה. לְאָשְׁרֵנוּ לֹא הָיָה אִישׁ כָּאן אוֹתָהּ שָׁעָה, וְאוּלָם אֶת הֵדֵי הַמַּפֹּלֶת שָׁמַעְנוּ יָפֶה וּכְשֶׁבָּאנוּ לְכָאן רָאִינוּ שׁוּעָל מִצְרִי קָטָן בַּעַל אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב הָרוּג. כַּנִּרְאֶה נִמְחַץ בְּאַחַת הָאֲבָנִים, שֶׁשָּׂמָה קֵץ לְחַיָּיו. – בְּדַבְּרוֹ הֶרְאָה הָאִישׁ עַל מַפֹּלֶת הַשּׁוּעָל.

מוּלִיק קָרַב אֶל הַשּׁוּעָל וְרָאָה לְפָנָיו שְׁתֵּי אָזְנַיִם גְּדוֹלוֹת, שֶׁבִּצְבְּצוּ וְנִרְאוּ עַל פְּנֵי קָדְקֹד מְכֻסֶּה עוֹר, שֶׁהָלַךְ וְהִתְמַקְמֵק.

קוֹל טִרְטוּר שֶׁל אֲוִירוֹן נִשְׁמַע בָּרָמָה.

– חֶבְרָה! זֶהוּ אִיזִי שֶׁלָּנוּ! כַּנִּרְאֶה הוּא דוֹאֵג לָנוּ וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אוֹתָנוּ.

הִתְיַצַּבְנוּ בְּאֶמְצַע הַקַּלַּחַת וְהִתְחַלְנוּ מְנִיפִים בְּמִמְחָטוֹת אֶל עֵבֶר הַטַּיָּס הָאַמִּיץ. זֶה כַּנִּרְאֶה הִרְגִּישׁ בָּנוּ וּמִיָּד לְאַחר סִבּוּבִים אֲחָדִים הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ אֶל עֵבֶר הַמִּפְרָץ.

–חַבְרַיָּה, לָשׁוּב! – נִתְּנָה הַפְּקֻדָּה.

הַפַּעַם הָיְתָה הַדֶּרֶךְ קְצָרָה יוֹתֵר. אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִתְנַדֵּב לְהוֹרוֹת לָנוּ אֶת הַשְּׁבִיל וּלְאַחַר שֶׁהֶעֱלָנוּ לְמַעְלָה חָזַר עַל עִקְּבוֹתָיו לְהִתְבּוֹדֵד עִם רֵעֵהוּ שָׁם בַּנָּקִיק.

מִשֶּׁעָלִינוּ בְּקֹשִׁי רַב לְמַעְלָה וְנִפְגַּשְׁנוּ עִם חֲבֵרֵינוּ, נִתְבָּרֵר לָנוּ, שֶׁהַחַבְרַיָּה דָאֲגָה לָנוּ, וְאִיזִי הַטַּיָּס מִהַר לָרֶדֶת לָעֵמֶק, עָלָה עַל אֲוִירוֹנוֹ וּבָלַשׁ אַחֲרֵינוּ

– אִלְמָלֵא גִּלָּה אֶתְכֶם אִיזִי, כִּי אָז הָיִינוּ מַזְעִיקִים אֶת כָּל הַחַיִל בַּמָּקוֹם וְהֵם הָיוּ יוֹצְאִים בְּעִקְּבוֹתֵיכֶם – גִּחֵךְ שָׁלוֹם.

– כְּדָאִית הָיְתָה הַרְפַּתְקָה זוֹ! – הֶחְלִיט מוּלִיק וּבְלִבּוֹ שָׂמַח מְאֹד שָׁעָה שֶׁכְּבָר זָכָה לָשֶׁבֶת בַּמְּכוֹנִית, הַיּוֹרֶדֶת אֶל עֵבֶר הַבָּסִיס, אֶל אֵילַת הַקְּרוֹבָה־הָרְחוֹקָה.