שְׁבוּעַיִם לִפְנֵי הַטִיּוּל לְמוֹדִיעִין כְּבָר הָמָה בֵּית־הַסֵּפֶר מֵהִתְרַגְּשׁוּת. רָאשֵׁי הַמֵדַבְּרִים הָיוּ הַתַּלְמִידִים הַגְּדוֹלִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּבָר טִיְּלוּ לְמוֹדִיעִין בַּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה. “חֶבְרָה! אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם – מוֹדִיעַ רְפָאֵל – כִּי זוֹהִי דֶרֶךְ נוֹרָאָה! לְלֹא שְׁבִיל אוֹ דֶרֶךְ עָלֶיךָ לְהִשְׂתָּרֵךְ בֵּין הֶהָרִים, וְהַדֶרֶךְ אֲרֻכָּה”…“וְזוֹכְרִים אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר קָרָה לְאַבְרָהָם?” – מִתְעָרֵב מָרְדְּכַי. – אוֹ, כֵּן! – נַעֲנִים אֲחֵרִים – אַבְרָהָם זֶה מָעַד וְנָפַל בַּדֶּרֶךְ וְכִמְעַט נָקְעָה רַגְלוֹ. “וְאָנוּ הָיִינוּ נֶאֱלָצִים לָשֵׂאת אֶת הַגּוּשׁ הַזֶּה כָּל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ הַמְיַגַּעַת” – נֶאֱנַח יוֹאֵל לְזֵכֶר אוֹתוֹ הַמְּאֹרָע.
– לֹא כְּדַאי לְטַיֵּל וּלְהִתְעַיֵּף בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה זוּ – אוֹמֶרֶת גַּם בְּרוּרִיָּה – הָיִינוּ נֶאֱלָצִים לָרוּץ כְּשֵׁדִים וּלְפַגֵּר בְּלִי הֶרֶף מֵאַחֲרֵי הַמּוֹרֶה אֶרֶךְ־הָרַגְלַיִם, שֶׁהָיָה מֵאִיץ בָּנוּ כָּל אַחַר הַצָהֳרַיִם שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם הַטִּיוּל. מִשֶׁרָצִינוּ לָנוּחַ קְצָת מִיָּד הָיָה הַלָּה שׁוֹרֵק וּמְפַקֵּד: קָדִימָה! הַזְּמָן קָצָר וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה!
– שְׁמָעוּנִי! – אוֹמֶרֶת רָחֵל – לוּ שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי, הֱיִיתֶם מִתְכּוֹנְנִים כֻּלְּכֶם לַדֶּרֶךְ. אַף אֲנִי, שֶׁכְּבָר הָיִיתִי שָׁם בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, הֶחְלַטְתִּי לָשׁוּב וְלָלֶכֶת לְמוֹדִיעִין. תָּאֲרוּ לָכֶם: עוֹבְרִים אַתֶּם בְּחֶבֶל־אֶרֶץ, שֶׁעוֹד לֹא הֱיִיתֶם בּוֹ מֵעוֹלָם, בִּסְבִיבָה הֲרָרִית! בְּאֶרֶץ גְּבָעוֹת וּסְלָעִים, וְעַל הַכֹּל: תִּרְאוּ צִמְחִיָּה, שֶׁלֹּא רְאִיתֶם עוֹד מִימֵכֶם!
דִּבְרֵי רָחֵל נִכְנְסוּ לְלִבֵּנוּ וְכֻלָּנוּ הֶחְלַטְנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּטִיּוּל זֶה. וְלַיּוֹם הַקָּבוּעַ נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ מִכָּל עֵבֶר הֲמוֹנֵי יְלָדִים. הָיָה זֶה בַּבֹּקֶר הַשְְׁכֵּם, בְּטֶרֶם תָּפוּג צִנַּת שַׁחֲרִית. עָמְדוּ הַיְלָדִים לְיַד בֵּית־הַסֵּפֶר וְשִׁנֵּיהֶם נוֹקְשׁוֹת מִקֹּר. הַכֹּל צִפּוּ בְּקֹצֶר־רוּחַ לְבוֹא הָאוֹטוֹ. הוּא לֹא אֵחַר לָבוֹא. חִישׁ מַהֵר עָלוּ בְּנֵי הַחַבְרַיָּה עַל הָאוֹטוֹ. תְּקִיעָה, תְּרוּעָה – וְהַגַּלְגַּלִּים הֵחֵלּוּ לְהִסְתּוֹבֵב לְקוֹל שִׁירַת הַיְלָדִים וְהוֹרָאוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אַחַת הָאִמָּהוֹת, הָרוֹדְפוֹת אַחַר הַמְּכוֹנִית, הַנָּסָה מְנוּסַת מְשׁוּבָה מֵעֲדַת הַהוֹרִים, שֶׁכִּתְּרוּ אוֹתָהּ מִכָּל צַד.
אָנוּ עוֹבְרִים בְּחִפָּזוֹן עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ. נְטִיָּה – וְהִנֵּה אָנוּ חוֹלְפִים עַל פְּנֵי לֹד. הִנֵּה כְּבָר הִגַּעְנוּ לְבֶן־שֶׁמֶן. אַף כָּאן אֵין אָנוּ מִתְעַכְּבִים. מְגַמָּתֵנוּ הָלְאָה־הָלְאָה. מְדַדָּה לָהּ הַמְּכוֹנִית לְלֹא דֶרֶךְ בֵּין סְלָעִים וְקוֹצִים, נוֹטָה לִרְגָעִים עַל צִדָּהָ כְּבַרְוָז זֶה הַכּוֹרֵע תַחַת עֹל הַשֻׁמָּן שֶׁלּוֹ. הִנֵּה שְׁלוּלִית מַיִם חוֹצָה אֶת הַדֶּרֶךְ. עַד כָּאן! מֵעַתָּה אֶרֶץ הֶהָרִים לְפָנֵינוּ וְעָלֵינוּ לְהַטְרִיחַ עַצְמֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ בְּרֶגֶל.
רוּחַ צְחוֹק וּמְשׁוּבָה הָיְתָה נְסוּכָה עָלֵינוּ עִם רֵאשִׁית צְעָדֵינוּ. הַמּוֹרֶה מַרְחִיב־הַצַּעַד הָלַךְ בְּרֹאשׁ וְאַחֲרָיו מִזְדַּנֶּבֶת כָּל הַחֲבוּרָה. בְּהַגִּיעֵנוּ לְחֹרֶשׁ־הָאֳרָנִים חָמַק שִׁמְשׁוֹן וְנֶעְלַם בֵּין הָעֵצִים, וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר יָצָא וּבְיָדוֹ אָרְנִיּוֹת – פִּטְרִיּוֹת עֲנָקִיּוֹת, שֶׁצִּדָּן הָאֶחָד, מִלְּמַעְלָה, חוּם־כֵּהֶה, וּמִלְּמַטָּה – צָהֹב־יְרַקְרַק. הַלָּלוּ – אָמַר הַמּוֹרֶה – טְעִימוֹת הֵן לְמַאֲכָל. יַלְדֵי בֶּן־שֶׁמֶן אוֹסְפִים אֶת הָאָרְנִיּוֹת בְּעוֹנַת הַחֹרֶף וְשוֹלְחִים אוֹתָן לִמְכִירָה בְּתֵל־אָבִיב. “הוֹי, מַה טְּעִימוֹת הֵן אָרְנִיּוֹת אֵלּוּ”! – אָמַר אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר לָמַד לִפְנֵי שָׁנָה בְּבֶן־שֶׁמֶן וְזָכָה לֶאֱכֹל שָׁם מִמַּאֲכַל־מְלָכִים זֶה.
גְּאֻלָּה הָיְתָה נְכוֹנָה לְוַתֵּר עַל הַטִּיּוּל וּבִלְבַד שֶׁיַעֲלֶה בְּיָדָהּ לֶאֱסֹף מְלֹא הַתַּרְמִיל מִפִּטְרִיּוֹת אֵלּוּ, אֲבָל הַמּוֹרֶה הֵאִיץ בָּנוּ. “עוֹד הַיּוֹם בְּמוֹדִיעִין לַעֲמֹד!” – אָמַר בְּסִגְנוֹן הַתְּנָ"ךְ.
מִשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְאֵזוֹר הַסְּלָעִים וְהֶהָרִים – הִתְחִילָה רִיצָה וּקְפִיצָה לְכָל עֵבֶר. שִׁמְשׁוֹן עָלָה עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת, שֶׁמִּמֶּנָּה יוּכַל לְהַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה וְלִרְאוֹת אֶת מוֹדִיעִין הַנִּכְסָפָה. יוֹאֵל, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִקְטֹף רַקָּפוֹת נָאוֹת. כָּל הַיְלָדִים נָפוֹצוּ בִּמְשׁוּבָה אֶל כָּל עֵבֶר. נִשְׁאַר אַךְ הַמּוֹרֶה לְבַדּוֹ עַל פְּנֵי הַשְׁבִיל.
– הַבִּיטוּ־נָא וּרְאוּ אֵיזֶה צֶמַח נָאֶה מָצָאתִי! – קָרְאָה גְּאֻלָּה מִמְּרוֹם הַגִּבְעָה. יוֹאֵל, שֶׁיָּדוֹ לֹא זָזָה מִמַּעְדְּרוֹ, מִהֵר וְעָקַר אֶת הַצֶּמַח עַל פְּקַעְתּוֹ. “הוֹי, כַּמָּה עָדִין הוּא פֶּרַח לָבָן זֶה!” – קָרְאָה גְּאֻלָּה. – “רְאוּ מַה יָּפִים הֵם הָאַבְקָנִים הַצְּהֻבִּים” – קָרְאָה לֵאָה. – לֹא אַבְקָנִים הֵם אֵלֶּה – אָמַר הַמּוֹרֶה – כִּי־אִם עֱלִי, שֶׁהִתְפַּצֵּל לְכַמָּה חֲלָקִים. צֶמַח זֶה יָדוּעַ בִּשְׁמוֹ “כַּרְכֹּם הַחֹרֶף”. – וַאֲנִי כְּבָר מָצָאתִי רַקֶּפֶת! – קָרְאָה עַלִּיזָה מֵרָחוֹק. “מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאֹד!” – שָׁר לוֹ יוֹסְקֶה מִמֶּרְחַקִּים. הוּא הָיָה מְאֻשָּׁר! עָלָה בְּיָדוֹ לַעֲקֹר רַקֶּפֶת פּוֹרַחַת עַל פְּקַעְתָּהּ.
– אֶת זוּ אֲנִי מוּכָן לִשְׁתֹּל בַּבַּיִת – אוֹמֵר הוּא כְּשֶׁפָּנָיו קוֹרְנִים מֵאֹשֶׁר. גַּם נַרְקִיסֵי הָרִים גִּלּוּ הַיְלָדִים וְאַף בַּת־חֵן הַיָּפָה נִגְלְתָה לָרֹב לַבּוֹטַנָּאִים הַשַׁקְדָּנִים.
מִשְּׂמֹאל לְדֶרֶךְ־הַשְּׁבִיל חָרְשׁוּ עַרְבִים אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם. – הַבִּיטוּ־נָא! עַרְבִי זֶה – קָרְאָה לֵאָה – חוֹרֵשׁ כִּלְאַיִם, בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר יַחְדָּו! – כַּנִּרְאֶה עוֹבְדִים אֵלֶּה אֵינָם בְּקִיאִים בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה – מֵעִיר מֵאִיר. – וּרְאוּ־נָא – מֵעִיר הַמּוֹרֶה – אֶת צוּרַת הַמַּחֲרֵשָׁה שֶׁלָּהֶם! – הִסְתַּכַּלְנוּ וְרָאִינוּ וְהִנֵּה סָמוּךְ לַקַָרְקַע נוֹטָה הַמַּחֲרֵשָׁה בְּעִקּוּל כְּלַפֵּי מַטָּה וְדָרְבָן אָרֹךְ וְעָבֶה נִנְעָץ כְּדֶקֶר בָּאֲדָמָה. נִגְרֶרֶת הַמַּחֲרֵשָׁה אַחַר הַמּוֹשְׁכִים בָּהּ וְחוֹרֶצֶת חָרִיץ אָרֹךְ וְצַר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. הִנֵּה עוֹמֵד לוֹ סֶלַע לְמִכְשׁוֹל לַחוֹרֵשׁ; הַאֻמְנָם יַעֲקֹף הַפַּלָּח אֶת הָאֶבֶן? לֹא! הִנֵּה הוּא מֵרִים אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה הַקָּלָּה, וְאַחַר־כָּךְ הוּא נוֹעֵץ אוֹתָהּ שֵׁנִית מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסֶּלַע. וְעַכְשָׁו – אוֹמֵר הַמּוֹרֶה – מְבִינִים אַתֶּם מַדּוּעַ יֵש לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶרֶץ־הָרִים זוֹ בְּדֶקֶר בִּלְבָד?
בַּדֶּרֶךְ נִטְפַּל אֵלֵינוּ עַרְבִי אֶחָד. מְבַקֵּשׁ הוּא לִהְיוֹת לָנוּ לְמוֹרֵה־דֶרֶךְ! – “הַלָּלוּ כְּבָר הֵרִיחוּ רֵיחַ שֶׁל בַּקְשִׁישׁ” – מֵעִיר הַמּוֹרֶה – מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה עוֹבְרִים בְּדֶרֶךְ זוֹ עַשְׂרוֹת טַיָּלִים מִכָּל חֶלְקֵי הָאָרֶץ וּפְנֵי כֻּלָּם לְמוֹדִיעִין; כָּאן יֵש אֵפוֹא הִזְדַּמְנוּת נָאָה לְיוֹשְׁבֵי הֶהָרִים לְהַרְוִיחַ מְעַט מִתַּיָּרִים אֵלֶּה. מְסַפְּקִים הֵם לָהֶם מַיִם בְּכֶסֶף, פֵּרוֹת שׁוֹנִים, מִינֵי עַתִּיקוֹת וְכוּ'.
מִשֶּׁעָלִינוּ לְגִבְעָה נִשָׂאָה, מִהַר מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ הֶחָדָשׁ שֶׁלָּנוּ לְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת בְּקִיאוּתוֹ בַּסְּבִיבָה. “הִנֵּה – אָמַר הַלָּה – רוֹאִים אַתֶּם חֹרְשָׁה עַל הָהָר? זוֹהִי עֶמָּאוּס, בּוֹאֲכָה יְרוּשָׁלָיִם. וְהִנֵּה שָׁם, הַרְחֵק, נִרְאֵית עוֹד חֹרְשָׁה”. “בְּוַדַּאי חֹרְשַׁת בֵּית מַחְסִיר הִיא זוֹ” – נִחֵש הַמּוֹרֶה. "אַי־נַעַם – הִסְכִּים הַפַּלָּח כְּשֶׁאֲרֶשֶׁת תִּמָּהוֹן נְסוּכָה עַל פָּנָיו לְמַרְאֵה בְּקִיאוּתוֹ שֶל זֶה הַזָּר. “וּמִנַּיִן לְךָ זֶה? – שָׁאַל מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ – הֲיֵשׁ בְּיָדְךָ חַרְטָה כִּלְכָל הַתַּיָּרִים”? – מוּבָן שֶׁיֵשׁ לִי – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיו. – “חַרְטָה זוֹ מַה פֵּרוּשָׁה?” שָׁאֲלָה עַלִּיזָה. הַמּוֹרֶה הֵשִׁיב, כִּי הָעַרְבִים מַעֲרִיצִים מְאֹד אֶת הָאֵירוֹפִּיִּים וְהַתַּיָּרִים, הַיּוֹדְעִים לִמְצֹא עַל נְקַלָּה כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם הוֹדוֹת לִנְיָר זֶה אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם – הַמַּפָּה – וַאֲשֶׁר עַל יָדָהּ נְהִירִים לָהֶם שְׁבִילֵי הֶהָרִים.
– וְהִנֵּה שָׁמָּה בֵּית־עוּר! – הוֹסִיף הָעַרְבִי לְהַרְאוֹת בְּקִיאוּתוֹ. – בֵּית־עוּר! הַיּוֹדְעִים אַתֶּם בֵּית־עוּר מַהִי? – פָּנָה הַמּוֹרֶה אֶל תַּלְמִידָיו – בֵּית־עוּר אֵינָהּ אֶלָּא בֵּית־חֹרוֹן.
– בֵּית־חֹרוֹן עֶלְיוֹן, בֵּית־חֹרוֹן תַּחְתּוֹן! הֵרִיעוּ הַיְלָדִים וְעֵינֵיהֶם נִשְׁתַּלְהֲבוּ. קִטְעֵי סִפּוּרִים וְאַגָּדוֹת צָפוּ וְעָלוּ בְּזִכְרוֹנָם. הֵן עַל־יַד בֵּית־חֹרוֹן זָרַק ה' אֲבָנִים כְּבֵדוֹת עַל רֹאשׁ אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וַיְהֻמֵּם… וּבִסְבִיבוֹת בֵּית־חֹרוֹן נִטְשׁוּ מִלְחָמוֹת כְּבֵדוֹת בֵּין הַמַּכַּבִּים וְאוֹיְבֵיהֶם! וְשָׁם הִנְחִילוּ בְּנֵי יְהוּדָה מַפָּלָה נוֹרָאָה לְקֶסְטִיּוּס־גַּלוּס נְצִיב רוֹמָא! רַק עַתָּה הִרְגִּישׁוּ הַיְלָדִים כִּי אֶל סְבִיבָה הִסְטוֹרִית הוֹבִילוּם רַגְלֵיהֶם.
סָגְרוּ עָלֵינוּ הֶהָרִים מֵעֲבָרִים. אֵדִים כְּחַלְחַלִּים עָטוּ אֶת הַכֹּל! אוּלָם אָנוּ בִּקַּשְׁנוּ לַחְדֹּר מִבַּעַד לַעֲרָפֶל וְלִרְאוֹת אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם נִגְלָה אֱלֹהִים לְפָנִים לַחוֹזִים וְלַנְּבִיאִים, אֶל הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם חָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, בָּהֶם פָּעֲלוּ וּבָהֶם גַּם מֵתוּ מוֹת גִּבּוֹרִים…
בִּרְאוֹת הָעַרְבִי אֶת סַקְרָנוּתֵנוּ הַהוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה, שׁוּב לֹא הִרְפָּה מֵאִתָּנוּ. עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל הֵעִיר אֶת תְּשׂוּמֶת לִבֵּנוּ: הִנֵּה מְעָרָה, הִנֵּה שְׂרִידִי גַת, וְהִנֵּה גַם שְׂרִידִי אַרְמְנוֹת וּבָתִּים.
מֵרָחוֹק הִזְדַּקְּרָה כִּפַּת־אֶבֶן לְבָנָה. – בּוֹאוּ וְנָסוּר אֶל שֵׁיךְ עַ’רְבַוִי – הִצִּיעַ הָעַרְבִי. סַרְנוּ אֶל הַמָּקוֹם. עַל צֶלַע הַגִּבְעָה, מִשְׂמֹאל לַדֶּרֶךְ, הִתְנוֹסֵס הַבִּנְיָן. זֶהוּ הַוִּילִי (הַקָּדוֹשׁ) אֲשֶׁר בְּצִלּוֹ חוֹסֶה הַכְּפָר מִידִיָּה – הֵעִיר הַלָּה. עֵצִים עֲנָקִיִּים אֲכוּלֵי־מְסֹס וַאֲשֶׁר שֶׁן־הַזְמָן הֶעֱמִיקָה עִקְּבוֹתֶיהָ בַּגֶּזַע עָטְרוּ אֶת הַבִּנְיָן הָעַתִּיק אַף הוּא. אַלּוֹנִים כִּבְדֵי־גֶזַע, תְּאֵנָה הַתְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת בְּנֵס עַל שָׁרָשֶׁיהָ הַגְּלוּיִים, חֲרוּבִים עַתִּיקֵי יָמִים – אֵלֶּה הָיוּ שׁוֹמְרֵי הַקֶּבֶר.
עַל הָעֵצִים הָיוּ תְלוּיִים פֹּה וְשָׁם פְּתִילִים אֲדֻמִּים־כְּחֻלִּים. – פְּתִילִים צִבְעוֹנִים אֵלֶּה – הִסְבִּיר מוֹרֵה-הַדֶּרֶךְ – תֹּולִים כָּאן הָעַרְבִים כְּמִנְחָה לַקָדוֹשׁ הַשׁוֹכֵן כָּאן כָּבוֹד, לְמַעַן שַׁכֵּךְ חֲמָתוֹ לְבַל יִזְעַף עַל שׁוֹכְנֵי הַכְּפָר וְלֹא יַעֲנִישֵׁם.
נִכְנַסְנוּ לֶחָצֵר וְאַחַר גַּם לַחֶדֶר. הַכֹּל הָיָה כָּאן פָּתוּחַ. בַּחֶדֶר הָיוּ רַק מַחְצָלוֹת מִסְפָּר וּבְכוּכֵי הַכְּתָלִים הִזְדַּקְּרוּ מְנוֹרוֹת שֶׁמֶן – נֵר נְשָׁמָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ שׁוֹכֵן הֶעָפָר.
שְׂרִידֵי חֻרְבּוֹת הָיוּ פְּזוּרִים בְּכָל הַסְּבִיבָה. הָעַרְבִי הִתְיַצֵּב עַל אַחַת הָאֲבָנִים וּבְמֶתֶק לָשׁוֹן הֵחֵל לְהַרְצוֹת עַל מַהוּתָן שֶׁל חֻרְבּוֹת אֵלּוּ. בְּלִיל סִפּוּרִים עַל מִלְחָמוֹת בֵּין הַמַּכַּבִּים לְבֵין הָרוֹם (רוֹמָאִים) נִתְגַּבֵּב וְיָצָא מִפִּיו בְּתַעֲרֹבֶת מְשֻׁנָּה. אָנוּ לִבֵּנוּ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי דְבָרִים. אִישׁ־אִישׁ מֵאִתָּנוּ הָיָה הוֹגֶה אוֹתָהּ שָׁעָה בַּחַשְׁמוֹנָאִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר מִכָּאן יָצְאוּ וֶאֱמֶת חֲדָשָׁה בְּפִיהֶם, אֲשֶׁר הֵקִימוּ נִיר לָאֻמָּה הַדְּווּיָה וְהַמְפַרְפֶּרֶת בְּצִפָּרְנֵי הַטּוֹרֵף הַיְּוָנִי. “בְּמוֹתָם הֵם צִוּוּ לָנוּ אֶת הַחַיִּים!” – אָמַר אַבְרָהָם הַמּוֹרֶה. זֶה הַכֹּל! הֵבַנּוּ לִדְבָרָיו. לֹא עֵת דְּבָרִים הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה.
הֶחְלַטְנוּ לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכֵּנוּ אֶל עֵבֶר הַקְּבָרִים. מֵעֵבֶר לַוַּדִי נִשְׁקַף כְּפָר מִידִיָּה הֶעָלוּב. אַבְרָהָם הַמּוֹרֶה הִסְבִּיר, שֶׁהוֹדוֹת לְכָךְ וְהוֹדוֹת לְמַפַּת מֵידְבָא זֻהָה בְּוַדָאוּת מְקוֹם הֻלֶּדֶת הַחַשְׁמוֹנָאִים. בְּקִרְבַת לֹד נִמְצָא בַּמַּפַָה רָשׁוּם מוֹדִיתָא – הִיא מוֹדִיעִין – מִמֶּנָּה יָצְאוּ הַמַּכַּבִּים. עַל קִבְרָם שֶׁל הַחַשְׁמוֹנָאִים הָיָה בָּנוּי עַמּוּד עֲנָקִי – מִגְדַּלּוֹר – שֶׁהָיָה נִשְׁקָף אֶל הַיָּם וְעָלָיו תְּמוּנַת אֳנִיָּה – סֵמֶל לִשְׁאִיפָתָם שֶׁל הַחַשְׁמוֹנָאִים לְכִבּוּשׁ הַיָּם, לְמוֹצָא אֶל עוֹלָמוֹת רְחוֹקִים.
אָנוּ קְרֵבִים וְהוֹלְכִים אֶל הַקְּבָרִים. בֵּין קִטְעֵי כּוֹתָרוֹת, שִׁבְרֵי עַמּוּדִים וּשְׂרִידֵי גִתּוֹת צוֹעֲדוֹת רַגְלֵינוּ. “הִנֵּה פְּסִיפָס” – מֵעִיר מֵאִיר, שֶׁגָּחַן וְהֵרִים מְכִתַּת עָפָר וְאֵלֶיהָ צְמוּדִים חֶלְקִיקֵי אֲבָנִים הַדְּבוּקִים זֶה לָזֶה. הָעַרְבִים שֶׁנִּתְלַקְּטוּ מִהֲרוּ לְהַצִיעַ לָנוּ מִסְּחוֹרָתָם – עַתִּיקוֹת, מַטְבֵּעוֹת וְכַדוֹמֶה, אַךְ אָנוּ לִבֵּנוּ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה. הַלֵּב הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד. מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא רָוְתָה אֲדָמָה זוֹ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים מִדָּמָם שֶׁל גִּבּוֹרֵינוּ?
– “וְהִנֵּה הַקְּבָרִים” – אוֹמֵר הַמּוֹרֶה וּמַצְבִּיע עַל שׁוּרַת בּוֹרוֹת הַחֲצוּבִים בַּסֶלַע, וַעֲלֵיהֶם מִכְסוֹת־אֲבָנִים מְרֻבָּעִים וּגְדוֹלִים.
– וְזֶה הַכֹּל? – תָּמְהוּ, הַיְלָדִים. וּמִנַּיִן כִּי אֵלֶּה הֵם בֶּאֱמֶת הַקְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים? פָּג הַקֶּסֶם לְמַרְאֵה הַחֻלִּין הַזֶּה. אֲחָדִים נִסּוּ בְּכָל זֹאת לְהִכָּנֵס אֶל הַמְּעָרוֹת. חֶדֶר רְחַב־יָדַיִם וּרְבָדִים רְחָבִים לְכָל קִיר! זֶה הָיָה הַכֹּל…
הַמּוֹרֶה רָאָה וְהֵבִין אֶת הַבָּעַת הָאַכְזָבָה, שֶׁנִּרְאֲתָה בִּפְנֵי הַיְלָדִים. הוּא הִרְגִּישׁ צֹרֶךְ לְעוֹדְדָם. אָסַף אֶת כָּל הַיְלָדִים בְּצִלָּהּ שֶׁל אַחַת הַמְעָרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהָיוּ פְּזוּרוֹת בַּסְּבִיבָה. כָּאן עַל הַמַּדְרֵגוֹת הָרְחָבוֹת הוֹשִׁיב אֶת קְהַל שׁוֹמְעָיו הָעֲיֵפִים וְהַמְאֻכְזָבִים וְאָמַר: לָנוּ, בְּעֶצֶם, לֹא חָשׁוּב הַדָּבָר אִם אֵלֶּה הֵם בֶּאֱמֶת קִבְרֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים, אַךְ בָּרוּר לָנוּ לְמַדַּי שֶׁכָּאן הוּא מְקוֹמָהּ שֶׁל מוֹדִיעִין – עִירָם שֶׁל הַחַשְׁמוֹנָאִים. מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר מִמֶּנוּ נִשְׁקֶפֶת יְרוּשָׁלָיִם, מִכָּאן הוּרַם נֵס הַמֶּרֶד, הַמֶּרֶד שֶׁהִקִּיף עַד מְהֵרָה אֶת כָּל הָאָרֶץ וְשִׁחְרְרָה מֵעֹל הֶעָרִיצִים הַזָּרִים. עַם יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ נוֹהֵג לְכַבֵּד אֶת מֵתָיו בְּמַצֵבוֹת מְפֹאָרוֹת, בִּבְגָדִים יְקָרִים וּבְמַזְכָּרוֹת בְּנוֹת־חֲלוֹף. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַנָּשִׂיא צִוָּה לְקָבְרוֹ בְּבִגְדֵי לָבָן, בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן פְּשׁוּטִים, וּבְקֶבֶר רָגִיל לְלֹא קִשּׁוּטִים חִיצוֹנִיִּים. אָנוּ – הִמְשִׁיךְ הַדּוֹבֵר – נוֹהֲגִים לְהַצִּיב בְּלִבֵּנוּ מַזְכֶּרֶת נְצָחִים לַאֲנָשִׁים, שְׁהִשְׁאִירוּ לָהֶם זִכְרוֹן עוֹלָם בִּזְכוּת מַעֲשֵׂיהֶם הַגְּדוֹלִים בִּלְבָד. אָנוּ הָלַכְנוּ אֶל מוֹדִיעִין לֹא לִרְאוֹת קְבָרִים דּוֹמְמִים. מַטְּרָתֵנוּ הָיְתָה, בִּיְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ, לַהֲלֹךְ עַל אוֹתָהּ אֲדָמָה, שֶׁבָּה דָּרְכוּ הַמַּכַּבִּים, לְהִתְיַחֵד בֵּין הֶהָרִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר נָסְכוּ הוֹד וּגְבוּרָה בְּלֵב אַנְשֵׁי הַכְּפָר הָאֵלֶּה, וּמִמְּקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים אֵלּוּ לִשְׁאֹב עֹז וּבִטָּחוֹן בְּיָמִים קָשִׁים. אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי – סִיֵּם הַמּוֹרֶה אֶת דְּבָרָיו – הִנֵּה כְּבָר דָּרְכוּ רַגְלַי עַשְׂרוֹת פְּעָמִים עַל אֲדָמָה זוֹ וּבְכָל פַּעַם, בְּהִתְיַחֲדִי בֵּין הֶהָרִים וּבֵין הַחֻרְבּוֹת הָאֵלּוּ, אוֹפֵף אוֹתִי תָּמִיד הַבִּטָּחוֹן, כִּי יָבוֹא יוֹם וְנֵס הַמַּכַּבִּים יָשׁוּב וְיִתְנוֹסֵס עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּשׁוּב וְתִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל, הָעוֹבֵד אוֹתָהּ בֶּאֱמוּנָה.
כִּלָּה הַמּוֹרֶה אֶת דְּבָרָיו. יָרְדָה הַשְּׁתִיקָה עַל קְהַל הַקְּטַנִּים. נְעִירוֹת חֲמוֹרִים וּכְרוּזֵי הָרוֹכְלִים שֶׁל הָעַרְבִים הֶעִירוּנוּ מֵחֲלוֹמוֹתֵינוּ. נִסְתַּלֵּק מִכָּאן – קָרְאוּ הַיְלָדִים אֶל הַמּוֹרֶה וְעֵינֵיהֶם הָיוּ תְלוּיוֹת בּוֹ בְּבַקָּשַׁת אֵלֶם כִּי יְמַהֵר לְהֵעָנוֹת לָהֶם לְבַל יִתְחַלֵּל בֵּינְתַיִם רֶגֶשׁ הַקֹּדֶשׁ בְּלִבָּם.
קַמְנוּ לָלֶכֶת מִן הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הָיָה מָלֵא עַרְבִים. הֵעַפְנוּ עַיִן עוֹרֶגֶת אֶל שִׁקְתוֹת הָאֶבֶן הָרַבּוֹת, שְׂרִידֵי הַגִּתּוֹת וְהַבִּנְיָנִים, שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב, וְעָקַרְנוּ רַגְלֵינוּ מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה כְּשֶׁיָּגוֹן אִלֵּם כּוֹסֵס בְּלִבֵּנוּ כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה.
בַּחֲזָרָה עָבַרְנּוּ לְאָרְכּוֹ שֶׁל וַדִי חֲבִיז. בִּמְקוֹם מִפְנֵה הַדֶּּרֶךְ אֶל עֵבֶר הַשְְּׁפֵלָה נִתְקַלְנוּ בִּבְרֵכַת מַיִם רְחָבָה וַעֲמֻקָּה. “אַף זֶהוּ שָׂרִיד לְאוֹתָם הַיָּמִים, שֶׁחַקְלָאוּת מְפֻתַּחַת הִטְבִּיעָה חוֹתָמָהּ עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה” – הֵעִיר אַחַד הַיְּלָדִים.
– הִנֵּה מְעָרָה! – הִצְבִּיעָה גְאֻלָּה עַל אַחַד הַחוֹרִים הָרְחָבִים וְהַשְׁחוֹרִים, שְׁנִּרְאוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם. רַבִּים מִהֲרוּ אֶל עֵבֶר מְעָרָה זוֹ. הִיא הָיְתָה שְׁחוֹרָה כְּפֶחָם. אֲרֻכָּה הָיְתָה הַמְּעָרָה וְרַק פֶּתַח רָחָב אֶחָד הָיָה לָהּ. יוֹאֵל גִּלָּה עוֹד פֶּתַח שֵׁנִי שֶׁהָיָה קָטָן מִן הָרִאשׁוֹן וְגָבוֹהַּ מִמֶּנּוּ. “מְעָרָה זוֹ – סִפֵּר הַמּוֹרֶה – יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בָּהּ נִשְׂרְפוּ אֶלֶף הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לְחַלֵּל אֶת שַׁבַּתָּם”. – “הַאֱמֶת הַדָּבָר? – שָׁאֲלָה לֵאָה”. – וַדַּאי שֶׁלֹּא! אֵין סָפֵק כִּי מְעָרָה זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת מִקְלָט לָרוֹעִים. בְּלֵילֵי חֹרֶף הֵם מַדְלִיקִים בָּהּ מְדוּרוֹת, אֲשֶׁר עֲשָׁנָן הִשְׁחִיר כָּל־כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת אֶת קִירוֹת הַמְּעָרָה.
עִם דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב יָשַׁבְנוּ כָּאן לִסְעֹד לִבֵּנוֹ. הַזְּרִיזִים שֶׁבַּחֲבוּרָה עוֹד שָׁקְדוּ לְגַלּוֹת עַתִּיקוֹת אוֹ צְמָחִים. אֵלִיָּהוּ מָצָא מְעָרָה וְנִכְנַס בָּה, אוּלָם רֹב הַיְלָדִים הָיוּ נְתוּנִים לְהִרְהוּרִים עַל כָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם וְשׁוּב לֹא הִתְעַנְיְנוּ בְּתַגְלִיּוֹת חֲדָשׁוֹת.
מִכָּאן הָיְתָה הַדֶּרֶךְ חַדְגּוֹנִית. עֲיֵפוּת יָרְדָה עַל קְהַל הַטַיָּלִים. בְּקֹשִׁי רַב שֵׂרַכְנוּ דַרְכֵּנוּ בְּדֶרֶךְ־לֹא־דֶרֶךְ זוֹ וְעִם חֲשֵׁכָה הִגַּעְנוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים אֶל בֶּן־שֶׁמֶן. שָׁם חִכָּה לָנוּ הָאוֹטוֹ לְהַסִּיעֵנוּ הַבָּיְתָה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.