עוֹד בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד הִרְבָּה בִּנְיָמִין לְהִתְעַנְיֵן בְּבַעֲלֵי־חַיִּים. פַּעַם גִּלָּה בַּשָּׂדֶה קֵן שֶׁל עֶפְרוֹנִי מְצֻיָּץ. הַקֵּן הָיָה מֻצְנָע בְּקִרְבַת הַמּוֹשָׁבָה לְיַד חֹרְשַׁת הָאֶקַּלִפְּטוֹסִים הָעֲבֻתָּה. בָּאֲדָמָה הַכְּבֵדָה לְיַד הַשִּׂיחִים נִשְׁאַר עוֹד מִיְמֵי הַחֹרֶף שֶׁקַע קַל. וַדַּאי דָּרַךְ שָׁם סוּס בְּאַחַד הַיָּמִים וְהִשְׁאִיר אֶת עִקְבוֹת פַּרְסָתוֹ לְיָמִים רַבִּים. עַתָּה שִׁמֵּשׁ שֶׁקַע זֶה מְקוֹם דְּגִירָה לָעֶפְרוֹנִים. בִּנְיָמִין הֶחְלִיט לֶאֱרֹב לְזוּג הָעֶפְרוֹנִים וְלִהְיוֹת עֵד רְאִיָּה לְאֹרַח דְּגִירָתָם. הוּא בָּחַר לוֹ פִּנַּת־סֵתֶר וְצִפָּה בְּסַבְלָנוּת לְבוֹאָם שֶׁל הַהוֹרִים. חִכָּה בִּנְיָמִין שָׁעָה, שְׁעָתַיִם וּבַקֵּן אֵין כָּל תְּנוּעָה. הִסְתַּכֵּל הַיֶּלֶד בְּשָׁלשׁ הַבֵּיצִים אֲשֶׁר בַּקֵּן וְהִרְהֵר: מַה יִהְיֶה עַתָּה עַל הַבֵּיצִים לְלֹא הוֹרִים? גָּמְלָה הַהַחְלָטָה בְּלִבּוֹ: הוּא יִקַּח אֶת הַקֵּן עַל הַבֵּיצִים, יְבִיאֵן אֵלָיו הַבַּיְתָה וְיַדְגִיר עֲלֵיהֶן אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁלָּהֶם. אָמַר וְעָשָׂה. בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ בַּחֲבֵרָיו. מַה בְּיָדְךָ? – שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת. וּבִנְיָמִין הֵשִׁיב: הֶחְלַטְתִּי לְגַדֵּל עֶפְרוֹנִים. וְהֵיכָן הֵם הָעֶפְרוֹנִים? – שָׁאַל יוֹאֵל הַקָּטָן. הִנֵּה הֵם! – עָנָה בִּנְיָמִין בְּפַשְׁטוּת וְהֶרְאָה אֶת הַקֵּן לַחֲבֵרָיו הַתְּמֵהִים. הִסְתַּכֵּל יִשְׂרָאֵל הַשָּׁמֵן וְרָאָה רַק שָׁלשׁ בֵּיצִים חֲבוּיוֹת בֵּין סִבְכֵי הַקֵּן. מִשֶּׁרָאָה בִּנְיָמִין אֶת הַבָּעַת הַתְּמִיָּה שֶׁבִּפְנֵי חֲבֵרָיו הִסְבִּיר לָהֶם: הֶחְלַטְתִּי לְחַמֵּם אֶת הַבֵּיצִים עַד אֲשֶׁר תִּתְבַּקַּעְנָה וְיֵצְאוּ מֵהֶן עֶפְרוֹנִים זְעִירִים. פָּרְצוּ חֲבֵרָיו בִּצְחוֹק לְשֵׁמַע הַמְצָאָה זוֹ וּמֵאָז כִּנּוּהוּ יָמִים רַבִּים בְּשֵׁם “בִּנְיָמִין דּוֹגֶרֶת”, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם כְּמֻמְחֶה לְצֵיד־נְחָשִׁים וְאָז נִשְׁתַּנָּה כִּנּוּיוֹ.
מִשֶּׁגָּדַל בִּנְיָמִין הָיָה מְטַיֵּל לוֹ לַהֲנָאָתוֹ בְּכָל עִתּוֹת הַחֹפֶשׁ בַּסְּבִיבָה וּמְטַפֵּס עַל הָרֵי הַשַּׁיִשׁ הַמַּאְדִּימִים אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הַמּוֹשָׁבָה. לֹא פַּעַם הָיוּ עוֹבְרֵי־אֹרַח עוֹמְדִים תְּמֵהִים וּמִשְׁתְָּאִים לְמַרְאֵה הַנַּעַר אַמִּיץ־הַלֵּב, הַמְטַפֵּס וְעוֹלֶה בַּקִּיר הֶחָלָק, אֲשֶׁר לָהָר הַפּוֹנֶה אֶל עֵבֶר הַכְּבִישׁ. הַגְּדוֹלִים הִזְהִירוּהוּ: “אַל תַּרְחִיק לֶכֶת, בִּנְיָמִין! הַדְּרוּזִים וְהַמֶּתוּאָלִים יִתְנַפְּלוּ עָלֶיךָ וְיַהַרְגוּךָ”. אַךְ הוּא הָיָה מֵשִׁיב: “פְּעָמִים רַבּוֹת נִפְגַּשְׁתִּי עִם אֵלֶּה וְכָל רָעָה לֹא עָשׂוּ לִי”.
וּבְאַחַד הַיָּמִים, בְּטַיְּלוֹ לְאֹרֶךְ הַנַּחַל בְּקִרְבַת הַגְּבוּל הַסּוּרִי, נִתְקַל בָּרוֹעֶה עַלִי. עַלִי זֶה הָיָה גָדוֹל בְּמִקְצָת מִבִּנְיָמִין. מְזֻיָּן הָיָה בְּמַקֵּל אָרֹךְ וְעָבֶה בְּקָצֵהוּ – אַלָּה כַּהֲלָכָה. לְמִשְׁמַעְתּוֹ סָר עֵדֶר שֶׁל שְׁלשִׁים כְּבָשִׂים לְבָנִים וְאֵילִים מְעַטִּים. שְׁנֵי כְּלָבִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ שָׁמְרוּ בְּקַפְּדָנוּת עַל הָעֵדֶר שֶׁל הָרוֹעֶה הַצָּעִיר. מִשֶּׁרָאָה בִּנְיָמִין כְּבֻדָּה זוֹ הִרְהֵר בְּלִבּוֹ אִם לֹא טוֹב יַעֲשֶׂה לַחֲזֹר, אַךְ מִיָּד הִתְאַזֵּר עֹז, וּבְצַעֲדֵי־אוֹן, מִתּוֹךְ הַחְלָטָה אַמִּיצָה, הִתְחִיל מִתְקָרֵב אֶל הָרוֹעֶה.
גַּם לְעַלִי לֹא נַעֲמָה הַפְּגִישָׁה עִם הַזָּר הַזֶּה וּבִקֵּשׁ לְהִסְתַּלֵּק מִמָּקוֹם זֶה. אַךְ עַל מִי יַעֲזֹב אֶת הַצֹּאן? בְּאֵין בְּרֵרָה הֶחְלִיט גַּם הָרוֹעֶה לְחַכּוֹת וְלִרְאוֹת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר. רְגָעִים מִסְפָּר עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם זֶה מוּל זֶה וּבְעֵינֵיהֶם מַבָּע שֶׁל סָפֵק אֵיבָה, סָפֵק יְדִידוּת. לָאַחֲרוֹנָה פָּתַח בִּנְיָמִין בְּשִׂיחָה. הִתְחִילָה פָּרָשָׁה שֶׁל בְּרָכוֹת בַּשָּׂפָה הָעַרְבִית, אֲשֶׁר בִּנְיָמִין הֵיטִיב לְדַבֵּר בָּהּ. כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר הָפְכוּ הַשְּׁנַיִם לִידִידִים. בִּנְיָמִין קָרַב לְלֹא פַּחַד אֶל הַצֹּאן, בָּחַן וּבָדַק כְּבָקִי וְרָגִיל אֶת הַצֶּמֶר הָרַךְ, וְרָדַף לַהֲנָאָתוֹ אַחַר הַטְּלָאִים הַצְּעִירִים. עַלִי נֶהֱנָה לְמַרְאֵה זְרִיזוּתוֹ הָרַבָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ הֶחָדָשׁ וּבִקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לוֹ לַיְּהוּדִי כִּי אֵינוֹ נוֹפֵל מִמֶּנּוּ בִּמְאוּם. הִתְחִילָה פָּרָשָׁה שֶׁל רְדִיפָה הֲדָדִית. קוֹלוֹת פְּעִיָּה וּצְחוֹק נִשְׁמְעוּ יַחַד. סוֹף־סוֹף נִצַּח עַלִי, וְעָיֵף וְיָגֵעַ חָזַר וְעַל כְּתֵפָיו הַטָּלֶה הַשְּׁחַרְחַר. מֵאָז נִקְשְׁרָה בְּרִית יְדִידוּת בֵּין הַשְּׁנַיִם, וְעִם עֶרֶב, כְּתֹם הֲכָנַת הַשִּׁעוּרִים הָיָה בִּנְיָמִין יוֹצֵא אֶל רֵעוֹ עַלִי, יַחְדָּו הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּצֵל הַתְּאֵנִים הָעֲבֻתּוֹת, מְשׂוֹחֲחִים וּמְסַפְּרִים זֶה לָזֶה סִפּוּרִים שׁוֹנִים, חוֹקְרִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עַל מִנְהֲגֵיהֶם הַשּׁוֹנִים שֶׁל בְּנֵי־עַמָּם וְעַל הַהֶבְדֵּלִים, אֲשֶׁר בֵּין הַיְּהוּדִים וְהָעַרְבִים.
בְּאַחַד הָעֲרָבִים, בְּהַרְחִיקָם לֶכֶת בֵּין הֶהָרִים, צָמֵא בִּנְיָמִין לְמָיִם. הַנָּהָר הָיָה רָחוֹק וּמַיִם אֵין בַּסְּבִיבָה. מַה לַעֲשׂוֹת? עַלִי מָצָא עֵצָה. מִיָּד גָּהַר לָאָרֶץ, נָתַן רֹאשׁוֹ בֵּין רַגְלֵי אַחַד הַכְּבָשִׂים, הִקְרִיב פִּיו אֶל עֲטִינֶיהָ, וּמִפִּטְמַת הַכִּבְשָׂה פָּרַץ מִיָּד זֶרֶם שֶׁל חָלָב חַם וְלָבָן אֶל פִּיו שֶׁל עַלִי. עֲשֵׂה כָּמוֹנִי! – קְרָא לְבִנְיָמִין. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן נִדְהַם בִּנְיָמִין לְמַרְאֵה מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל חֲבֵרוֹ. הוּא הִתְבַּיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, אַךְ עַלִי הִפְצִיר בּוֹ וְזֵרְזוּ לִטְעֹם מִן הֶחָלָב בְּאָמְרוֹ, כִּי אֵין טוֹב לוֹ לַצָּמֵא מִלִּשְׁתּוֹת חָלָב סָמוּךְ לְהֵחָלְבוֹ. בְּאֵין בְּרֵרָה מֵרֹב צִמָּאוֹן נֶאֱלַץ בִּנְיָמִין לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ. אַף הוּא הִשְׂתָּרֵעַ עַל גַּבּוֹ וְהִקְרִיב אֶת פִּיו אֶל פִּטְמַת הַכִּבְשָׂה, וְעַלִי חָלַב אֶל פִּיו וְאַגַּב כָּךְ וּמִתּוֹךְ שׁוֹבְבוּת הִזָּה גַּם עַל עֵינָיו, פָּנָיו וּבְגָדָיו. מָלֵא חֵמָה הִתְרוֹמֵם בִּנְיָמִין מֵעַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהוּא נוֹטֵף כֻּלּוֹ חָלָב. הוּא בִּקֵּשׁ לִנְקֹם בּוֹ בְּבֶן־הַבְּלִיַּעַל, אַךְ הַלָּה, שֶׁחָזָה מֵרֹאשׁ אֶת הַצָּפוּי לוֹ, נָשָׂא רַגְלָיו וּבָרַח. לְבַסּוֹף נִתְפַּיְּסוּ, כַּנָּהוּג. בִּנְיָמִין הוֹדָה, כִּי בְּדֶרֶךְ שְׁתִיָּה זוֹ הָיָה הֶחָלָב טָעִים לְמַדָּי, וְכִי מֵעוֹדוֹ לֹא זָכָה לִשְׁתּוֹת חָלָב כֹּה סָמִיךְ, שָׁמֵן וְטָעִים. מֵעַתָּה נִתְּנָה לְעַלִי הַהִזְדַּמְּנוּת לְהַרְאוֹת אֶת יְדִיעוֹתָיו בְּהִלְכוֹת מִרְעֶה. הֲיוֹדֵעַ אַתָּה יַאבּוּ יָמִן – קָרָא עַלִי לַחֲבֵרוֹ, כִּי הִתְקַשָּׁה לִקְרֹא לוֹ בִּשְׁמוֹ הַנָּכוֹן – מַדּוּעַ כֹּה שָׁמֵן הֶחָלָב וּמָתוֹק? דַּע לְךָ: סוֹד יֵשׁ בַּדָּבָר, סִפֵּר לִי אוֹתוֹ אַבּוּ חוּסֵין הַזָּקֵן, הֵן מַכִּיר אַתָּה אוֹתוֹ, אֶת הָרוֹעֶה הַזָּקֵן, הוּא הָיָה מוֹרִי בְּהִלְכוֹת מִרְעֶה, וּמִפִּיו שָׁמַעְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה סוֹדוֹת. אֲגַלֶּה לְךָ אֶת הַסּוֹד, כִּי הֵן רֵעִי כְּאָח אַתָּה לִי. וּבְדַבְּרוֹ קָם וְעָקַר מִן הָאֲדָמָה צֶמַח אֶחָד בַּעַל שְׁלשָׁה עַלְעַלִּים שְׂעִירִים, שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרִים יַחְדָּו. הַפֶּרַח הָיָה פַּרְפְּרָנִי וְצִבְעוֹ וָרֹד. הֲמַכִּיר אַתָּה צֶמַח זֶה? – שָׁאַל הַלָּה אֶת בִּנְיָמִין. בִּנְיָמִין, שֶׁיְּדוּעִים הָיוּ לוֹ יָפֶה צִמְחֵי הַסְּבִיבָה כֻּלָּהּ, נָטַל אֶת הַצֶּמַח וּבָדַק אוֹתוֹ בִּתְשׂוּמֶת־לֵב. כִּמְעַט שֶׁהָיָה עִם לִבּוֹ לוֹמַר: לֹא יָדַעְתִּי, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע נִתְקַל מַבָּטוֹ בַּפִּרְיוֹן הַזָּעִיר אֲשֶׁר שָׂפָה לוֹ בְּכָל אַרְבַּע כַּנְפוֹתָיו. הֵן “אַרְבַּע כְּנָפוֹת” הוּא הַצֶּמַח הַזֶּה, הֵן זֶהוּ הַצֶּמַח, אֲשֶׁר אָנוּ הַנְּעָרִים לְהוּטִים אַחֲרָיו לְאָכְלוֹ בְּעוֹדוֹ רַךְ וַעֲסִיסִי. וְאֶל עַלִי פָּנָה הַנַּעַר וְאָמַר: הֵן זֶהוּ הַצֶּמַח, אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנְךָ יִקָּרֵא: אַסְ’בַּעַת אִיל זִינְבּ, וּפֵרוּשׁוֹ בִּשְׂפָתֵנוּ: אֶצְבְּעוֹת פַּרְעֹה. – הוּא הוּא! – קָרָא עַלִי בְּשִׂמְחָה לְשֵׁמַע יַדְעָנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. – אָכֵן, יַדְעָן גָּדוֹל אַתָּה, אַבּוּ יָמִן! וְדַע, צֶמַח זֶה מִשֶּׁאוֹכְלִים מִמֵנּוּ הַכְּבָשִׂים – חֲלָבָן נַעֲשֶׂה טָעִים וְשׁוֹפֵעַ לָרֹב.
מִשֶּׁבָּאוּ יְמֵי הַשָּׁרָב, וְהָאֲוִיר נַעֲשָׂה מַחֲנִיק לְלֹא נְשׂא, הָיָה בִּנְיָמִין נִשְׁאָר בְּחֶדְרוֹ, מֵגִיף אֶת הַתְּרִיסִים, מִתְגַּלְגֵּל עַל גַּבֵּי הַמַּחְצֶלֶת וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט מִן הַחֹם הַקָּשֶׁה. עִם עֶרֶב הָיָה יוֹצֵא הַחוּצָה לְבַקֵּר אֵצֶל עַלִי חֲבֵרוֹ. עִתִּים הָיָה מְאַחֵר לָשׁוּב, כִּי הָיָה מְלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ הַרְחֵק עַד גְּדֶרֶת־הַצֹּאן הַסְּמוּכָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר לָן עִמּוֹ שָׁם בֵּין הַצֹּאן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. בְּאוֹתָם הַלֵּילוֹת הָיָה הַנַּעַר לוֹמֵד לְטַפֵּל בַּצֹּאן. עַלִי לִמְּדָהוּ לַחֲלֹב, לְהָכִין אֶת הַלֶּבֶּן הַטָּעִים, הַגְּבִינָה הַצְּפַתִּית הַקָּשָׁה וְעוֹד עֲבוֹדוֹת כָּאֵלּוּ. לִפְרָקִים הָיוּ מְטַפְּסִים בְּיַחַד עַל הֶהָרִים הָרָמִים אוֹ יוֹרְדִים בְּמוֹרְדוֹת הַלִּיטָנִי הַתְּלוּלִים לְבַקֵּשׁ מָזוֹן לַצֹּאן הָרְעֵבָה. בִּשְׁעוֹת הַשָּׁרָב, עֵת הַצֹּאן נָפוֹץ אֶל כָּל עֵבֶר בֵּין הֶהָרִים וְהַסְּלָעִים, הָיוּ עַלִי וּבִנְיָמִין בּוֹחֲרִים לָהֶם צוּק־סֶלַע חָבוּי מֵעֵין הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָאן הָיוּ הוֹזִים־שׁוֹכְבִים שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת.
בְּאַחַד הַיָּמִים הִגִּיעַ בִּנְיָמִין בְּטִיּוּלָיו אֶל הַלִּיטָנִי. מֵרֹב עֲיֵפוּת שָׁכַב לָנוּחַ לְרַגְלֵי הָהָר עַל־יַד בֶּרֶךְ הַנָּהָר. מֵי הַנָּהָר בְּזִרְמָם הַחַדְגּוֹנִי נָסְכוּ עָלָיו תַּרְדֵּמָה. הוּא מָתַח אֶת רַגְלָיו, הִנִּיחַ יָדָיו לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְהִתְחִיל מֵכִין עַצְמוֹ לִתְנוּמַת צָהֳרַיִם קַלָּה, וְאָמְנָם מִיָּד כְּבָר הִפְלִיג בְּשֵׁנָה וּבַחֲלוֹמוֹת. פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ זוֹחֵל וּמְדַגְדֵּג בְּרַגְלוֹ הַיְּחֵפָה. מִתְּחִלָּה חָשַׁב כִּי עַלִי הוּא הַמְּשַׁטֶּה בּוֹ וְנִסָּה לִבְעֹט בּוֹ בְּרַגְלוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שְׁנָתוֹ. אַךְ מִשֶּׁנִּסָּה לְהָרִים אֶת רַגְלוֹ הִרְגִּישׁ לְתִמְהוֹנוֹ כִּי זוֹ כְּבֵדָה מְאֹד. הַפַּעַם כְּבָר הֶחְלִיט לִפְקֹחַ עֵינָיו וּלְבָרֵר אֶת אֲשֶׁר קָרָה. וְהִנֵּה מַרְאֶה מַחֲרִיד נִגְלָה לוֹ: מִסָּבִיב לְרַגְלוֹ הָיָה כָּרוּךְ נָחָשׁ – סָפֵק שָׁחוֹר, סָפֵק צָהֹב. מֵרֹב פַּחְדּוֹ נִסָּה בִּנְיָמִין לִתְפֹּס בַּנָּחָשׁ וּלְזָרְקוֹ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁנִּסָּה לַעֲשׂוֹת זֹאת פִּלַּח כְּאֵב חַד אֶת כָּל גּוּפוֹ. הַכְּאֵב הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל אֵבָרָיו וְעַד רֹאשׁוֹ הִגִּיעַ. סָמְרוּ שַׂעֲרוֹתָיו שֶׁל הַנַּעַר וּצְעָקָה אֲיֻמָּה, זַעֲקַת כְּאֵב מָרָה, פָּרְצָה מֵעֹמֶק חָזֵהוּ וּגְרוֹנוֹ. עַלִי, שֶׁעָמַד אוֹתָהּ שָׁעָה לְהַשְׁקוֹת אֶת צֹאנוֹ, נִבְעַת לְשֵׁמַע צְעָקָה מְשֻׁנָּה זוֹ, וּכְחֵץ מִקֶּשֶׁת זִנֵּק אֶל חֲבֵרוֹ הַזּוֹעֵק.
בְּקָרְבוֹ הֵבִין עַלִי אֵת אֲשֶׁר קָרָה. הוּא הִסְפִּיק עוֹד לִרְאוֹת אֶת הַנָּחָשׁ הַבּוֹרֵחַ אֶל הַנָּקִיק אֲשֶׁר בַּסֶּלַע. מִיָּד נִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה. בְּחִפָּזוֹן שִׁלְשֵׁל עַלִי אֶת הָ“עַגַל” מֵרֹאשׁוֹ וְכָרַךְ אוֹתוֹ הַדֵּק הֵיטֵב מִסָּבִיב לְרַגְלוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין לְמַעְלָה מִמְּקוֹם הַנְּשִׁיכָה לְיַד הַבֶּרֶךְ. וּבִנְיָמִין הוֹסִיף לְפַרְפֵּר מֵעָצְמַת כְּאֵבוֹ. עַלִי חָזַר מַהֵר אֶל הַצֹּאן וְחָלַב בְּחִפָּזוֹן מְלֹא כֻּמְתָּתוֹ חָלָב. “שְׁתֵה, בִּנְיָמִין” – שִׁדֵּל הָרוֹעֶה אֶת חֲבֵרוֹ – חָלָב זֶה לִרְפוּאָה הוּא לְךָ וִיקִימְךָ מַהֵר עַל רַגְלֶיךָ. וְעַלִי לֹא הִתְמַהְמֵהּ, מִהֵר וְתָפַשׂ בְּבִנְיָמִין וְנָשָׂא אוֹתוֹ אֶל הַכְּפָר הַקָּרוֹב. כָּאן הוּבָא הַנַּעַר, כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ, אֶל חִוַּאי מֻמְחֶה, הֲלֹא הוּא אָדָם הַיּוֹדֵעַ אֶת אָרְחוֹת הַנְּחָשִׁים וְגַם כֵּיצַד לְרַפֵּא נְשׁוּכֵי נָחָשׁ. הוּא חָתַךְ בָּעוֹר לְיַד מְקוֹם הַנְּשִׁיכָה וְהִתְחִיל לָמֹץ אֶת הַדָּם עִם הָרַעַל; מוֹצֵץ וְרוֹקֵק חֲלִיפוֹת. הוּבָא לֶבֶּן לָרֹב וּבִנְיָמִין צֻוָּה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ. בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּחֱלַשׁ מְאֹד, נִסָּה לַעֲצֹם עֵינָיו וּלְנַמְנֵם מְעַט, אַךְ הָעַרְבִים לֹא נְתָנוּהוּ לְהֵרָדֵם, כִּי קַבָּלָה הִיא בִּידֵיהֶם: אָסוּר לוֹ לִנְשׁוּךְ־נָחָשׁ לַעֲצֹם עַיִן פֶּן יוֹצֵא אֶת נִשְׁמָתוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שֵׁנָה.
וְהָרֶגֶל צָבְתָה בֵּינְתַיִם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. מִשֶּׁרָאוּ הַפַלָּחִים כָּךְ – חָבְשׁוּ פִּרְדָּה הִרְכִּיבוּ עָלֶיהָ אֶת בִּנְיָמִין וֶהֱבִיאוּהוּ לַמּוֹשָׁבָה. מִיָּד הֻבְהַל הָרוֹפֵא, שֶׁמִּהֵר וְהִזְרִיק לְגוּפוֹ מָנָה הֲגוּנָה שֶׁל נַסְיוּב נֶגֶד הַרְעָלָה. הוּא הִבְטִיחַ, שֶׁאִם יִחְיֶה בִּנְיָמִין עַד יוֹם הַמָּחֳרָת, סִמָּן הוּא כִּי יָקוּם וְיִחְיֶה מִמַּחֲלָתוֹ. הוּא הִבִּיעַ אֶת חֲשָׁשׁוֹ, שֶׁאִם הָרַעַל חָזָק הוּא יִתָּכֵן, שֶׁיִּגְרֹם בֶּעָתִיד לְסִבּוּכִים בְּאֹרַח חַיָּיו, וְאוּלַי גַּם לְשִׁתּוּק בְּאֵבָרִים שׁוֹנִים. הַדָּבָר עָשָׂה לוֹ כְּנָפַיִם וּמִיָּד נֶאֶסְפוּ מִכָּל הַמּוֹשָׁבָה לִרְאוֹת אֶת בִּנְיָמִין הַנָּשׁוּךְ. הַבַּיִת הָיָה מֻקָּף קְהַל סַקְרְנִים. אַף הַיְלָדִים, חֲבֵרָיו שֶׁל הַנָּשׁוּךְ, אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה בִּנְיָמִין מִשְׁתַּמֵּט מֵהֶם, אַף הֵם הָיוּ בֵּין הַבָּאִים. עַלִי לֹא מָשׁ מִמִּטַּת הַחוֹלֶה. הוּא יִלֵּל וּבָכָה בְּלִי הֲפוּגוֹת. בִּבְכִי תַּמְרוּרִים הָיָה חוֹזֵר וּמְסַפֵּר כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר. הַחוֹלֶה עַצְמוֹ לֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂיחָה. רַק בְּקשִׁי יָכֹל הָיָה לְהָנִיד אֵבֶר. מִפַּעַם לְפַעַם הָיוּ נֶעֱצָמוֹת עֵינָיו כְּרוֹצֶה לִישֹׁן, אַךְ מִיָּד הָיָה חָשׁ בְּדִגְדּוּגָם שֶׁל אִמּוֹ אוֹ שֶׁל עַלִי. הֵם מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַשֵּׁנָה. הוּבְאוּ כַּדֵּי־חָלָב לָרֹב וְהַחוֹלֶה אָנוּס הָיָה לִשְׁתּוֹת מֵהֶם עַד כְּדֵי הֲקָאָה. הָרוֹפֵא יָעַץ לְהַשְׁקוֹתוֹ מֵי־חֹמֶץ אוֹ מֶלַח כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אֶת הֲפָקַת הַזֵּעָה. הַדָּבָר נַעֲשָׂה עַל אַף הִתְנַגְּדוּתוֹ שֶׁל הַנָּשׁוּךְ וְעַל אַף הַבְּחִילָה וְהַהֲקָאָה.
כָּל הַלַּיְלָה שָׁמְרוּ עַל הַחוֹלֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן שְׁנָת לְעֵינָיו. לְמָחֳרָת עִם שַׁחַר, שָׁאֲפוּ הַכֹּל רוּחַ לִרְוָחָה. עַתָּה הוּנַח לָהֶם בְּמִקְצָת בִּרְאוֹתָם, כִּי הַנַּעַר עוֹדוֹ בַּחַיִּים. עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לְקָחוּהוּ בְּאוֹטוֹ הָעִירָה. כָּאן קִבֵּל בִּנְיָמִין זְרִיקַת נַסְיוּב שְׁנִיָּה וְהָרוֹפֵא הִרְגִּיעַ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת הַחֲרֵדִים וְאָמַר, כִּי נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ לֹא הָיְתָה מִן הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר וְהוּא בָּטוּחַ כִּי הַחוֹלֶה יַחֲלִים בְּקָרוֹב וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ. וּלְבִנְיָמִין פָּנָה הָרוֹפֵא וְאָמַר: לְאָשְׁרְךָ, חֲבִיבִי, נִזְדַּמַּנְתָּ, כַּנִּרְאֶה, עִם נָחָשׁ שֶׁאַרְסוֹ אֵינוֹ מְסֻכָּן לְמַדַּי אוֹ אוּלַי לֹא הִסְפִּיק הַלָּה לִנְעֹץ בְּךָ אֶת שְׁתֵּי שִׁנָּיו הָאַרְסִיּוֹת – מִי יוֹדֵעַ? וְעַתָּה קוּם וְתֵן תּוֹדָה עַל הַצָּלָתְךָ. אֲבָל רוֹצֶה אֲנִי לִישֹׁן! – עָנָה הַנַּעַר בְּקוֹל בּוֹכִים – לִישֹׁן!
– אִם זֶה רְצוֹנְךָ, חֲבִיבִי, הֲרֵי יָכֹל אַתָּה לְהִתְפַּרְקֵד וְלִישֹׁן כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ – אָמַר הָרוֹפֵא. עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר וְנַחֲרָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר נִשְׁמְעָה בְּכָל חַדְרֵי הַבַּיִת.
לְמָחֳרָת חָזַר הַנָּשׁוּךְ לְבֵית הוֹרָיו. מֵעַתָּה שֻׁנָּה כִּנּוּיוֹ וְנִקְרָא בְּפִי הַיְלָדִים חֲבֵרָיו בְּשֵׁם בִּנְיָמִין־הַנָּחָשׁ, כִּי שָׂרָה עִם הַנְּחָשִׁים וַיוּכַל לָהֶם.
בִּנְיָמִין הָיָה לְגִבּוֹר. בְּאַחַד הַיָּמִים כַּאֲשֶׁר שׂוֹחֲחוּ הַיְלָדִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר עַל דְּבַר הַנְּחָשִׁים, סִפֵּר הַמּוֹרֶה, כִּי אֶת הַנַּסְיוּב נֶגֶד הַרְעָלַת נְשִׁיכַת־נְחָשִׁים מְכִינִים עַל יְדֵי הַזְרָקַת רַעַל לְגוּפָם שֶׁל סוּסִים. עַל־יְדֵי כָּךְ הוֹלֵךְ וּמִתְחַסֵּן גּוּפוֹ שֶׁל הַסּוּס וְנוֹצָר בְּדָמוֹ מִין גַּנְגְּלִיּוֹן (נֶגֶד־רַעַל), הָעוֹשֶׂה לְאַל אֶת פְּעֻלַּת הָאֶרֶס שֶׁל הַנָּחָשׁ. אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה מַזְרִיקִים לְדָמוֹ שֶׁל הַנָּשׁוּךְ וְעַל־יְדֵי כָּךְ הוּא נִצּוֹל.
– זֶהוּ בְּדִיּוּק כְּמַעֲשֵׂה הַזְּרִיקוֹת נֶגֶד הַכַּלֶּבֶת – הֵעִיר אַחַד הַתַּלְמִידִים.
– נָכוֹן מְאֹד! – הֵעִיר תַּלְמִיד אַחֵר.
– וּמֵעַתָּה – הוֹסִיף הַשֵּׁנִי – הֲרֵי בִּנְיָמִין שֶׁלָּנוּ, הוֹאִיל וְנֻשַׁךְ עַל־יְדֵי נָחָשׁ וְיֶחִי – הֲרֵי יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִחְיוֹת גַּם אִם יִנָּשֵׁךְ שֵׁנִית.
– יִתָּכֵן – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה.
– בִּנְיָמִין מְחֻסָּן אֵפוֹא בִּפְנֵי אַרְסוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ – תָּמְהוּ הַיְּלָדִים לֹא בְּלִי קִנְאָה.
רַבּוֹת דֻּבַּר בַּכִּתָּה עַל חֲסִינוּת זוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. אַף הַנַּעַר עַצְמוֹ, לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה – לָבַשׁ גֵּאוּת. הוּא הֵבִין כִּי שְׂדֵה־פְּעֻלּוֹת חָדָשׁ נִפְתַּח לְפָנָיו. הוּא יַעֲסֹק בִּנְחָשִׁים, יִלְמַד אֶת אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם, יִהְיֶה לְחַוַּאי עִבְרִי, הַיּוֹדֵעַ לְהַלֵּךְ עִם זוֹחֲלֵי־עַל־גָּחוֹן אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ לְזַעֲוָה בְּפִי כֹּל.
וְאָמְנָם, מִשֶּׁבָּא הַקַּיִץ וְהַנְּחָשִׁים הִתְחִילוּ יוֹצְאִים מֵחוֹרֵיהֶם, הִתְחִיל בִּנְיָמִין עוֹקֵב אַחֲרֵיהֶם מִתּוֹךְ שְׁקִידָה רַבָּה. יַחַד עִם עַלִי חֲבֵרוֹ הַוָּתִיק הָיָה יוֹצֵא לְבַקֵּשׁ נְחָשִׁים. לִפְרָקִים נִזְדַּמְּנוּ עִם אַבּוּ־אִסְמָעִין הָרוֹעֶה הַזָּקֵן וְהַלָּה הָיָה מְסַפֵּר לָהֶם עַל גְּבוּרוֹתָיו הוּא בְּלַחֲמוֹ עִם הַנְּחָשִׁים וְיוּכַל לָהֶם. אִם מָצָאתָ נָחָשׁ – פָּתַח אַבּוּ־אִסְמָעִין – עוֹבֵר לְיָדְךָ, אַל תִּירָא מִפָּנָיו. רְדֹף אַחֲרָיו וְתָפְסֵהוּ, וְאוּלָם תָּמִיד עָלֶיךָ לִתְפֹּס בּוֹ בְּשֵׂכֶל וּבַחָכְמָה. הֵן חֲזָקָה עַל הַנָּחָשׁ כִּי נוֹשֵׁךְ הוּא, וְאַתָּה הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר לִבְלִי תֵת לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהָפִיק זְמָמוֹ זֶה.
– וְכֵיצַד לַעֲשׂוֹת זֹאת? – שָׁאַל עַלִי בְּסַקְרָנוּת.
– פָּשׁוּט מְאֹד, יַ־עַלִי, – הִמְשִׁיךְ אַבּוּ־אִסְמָעִין כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב שָׁפוּף עַל כְּלִי־הַקָּפֶה הַמַּהְבִּיל. – תָּמִיד יֵשׁ לְהִסְתַּעֵר עַל הַנָּחָשׁ מִיָּד לְגִשְׁתְּךָ אֵלָיו. הוּא מִתְבַּלְבֵּל בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן וְאָז עָלֶיךָ לְמַהֵר וְלִתְפֹּס בּוֹ בְּצַוָּארוֹ, סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ, תָּפוֹס וְהַחֲזֵק הֵיטֵב. עָשִׂיתָ זֹאת – שׁוּב אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. הַנָּחָשׁ יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּל עַל יָדְךָ, לְנַסּוֹת לְהִשְׁתַּמֵּט – לַשָּׁוְא! מִיָּדֶיךָ, יְדֵי־הַבַּרְזֶל, לֹא יִשְׁתַּמֵּט.
נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְהֶחֱלִיט לְנַסּוֹת כֹּחוֹ בַּדָּבָר עִם הַהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה. עוֹד הוֹרָה אוֹתָם אַבּוּ־אִסְמָעִין לֵאמֹר: רֹב הַנְּחָשִׁים הָאֲרֻכִּים, כְּמוֹ הַנָּחָשׁ הַשָּׁחוֹר וְהַנָּחָשׁ הָאָפֹר, אֵינָם מְסֻכָּנִים כְּלָל – הַלָּלוּ אֶרֶס אֵין לָהֶם. הַנָּחָשׁ הַשָּׁחוֹר מְנַסֶּה אָמְנָם לְהַפְחִיד אֶת הָאָדָם, וְאִם יַרְגִּיז אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ, מִיָּד הוּא מִזְדַּקֵּף, מַתְחִיל תּוֹסֵס, כִּמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּלָה בִּירִיבוֹ, – אַךְ דְּעוּ לָכֶם: אֵין זֶה אֶלָּא לְמַרְאִית־עַיִן. הוּא אֵינוֹ נוֹשֵׁךְ. וְאִם גַּם תָּקַע בְּךָ שִׁנָּיו – אֵין כָּל סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לְךָ. יָכוֹל אַתָּה לִהְיוֹת סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי עוֹד תַּאֲרִיךְ יָמִים לְאַחַר הַנְּשִׁיכָה. הַזָּקֵן הוֹסִיף לְסַפֵּר לָהֶם מֵהַרְפַּתְקָאוֹתָיו וְסִיֵּם אֶת דְּבָרָיו בִּכְלָל אֶחָד, הֶחָשׁוּב מְאֹד לְדַעְתּוֹ, וְהוּא: אִם קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ דּוֹמֶה לִשְׁפוּד – אוֹת הוּא כִּי נָחָשׁ אַרְסִי הוּא וְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִמֶּנּוּ.
מְצֻיָּד בִּידִיעוֹת אֵלּוּ יָצָא בִּנְיָמִין לִקְרַאת נְחָשִׁים. הוּא הֶחְלִיט לַחֲזֹר עַל תּוֹרָה זוֹ וּלְלָמְדָהּ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. וְהַהִזְדַּמְּנוּת לְכָךְ נָתְנָה לוֹ בְּאֹרַח בִּלְתִּי־צָפוּי. בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת הֶחֱלִיטוּ יַלְדֵי הַמַּחֲזוֹר לָצֵאת לְטִיּוּל אֶל הֶהָרִים, וְגַם בִּנְיָמִין הִצְטָרֵף כַּמּוּבָן אֶל הַמְּטַיְּלִים. בְּרֹאשׁ הָלַךְ הַמּוֹרֶה וְעִמּוֹ אֲחָדִים מִצְּעִירֵי הַמּוֹשָׁבָה הַשּׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו הַמְּלֵאִים עִנְיָן. הָעֲלִיָּה עַל הָהָר הָיְתָה קָשָׁה וּמְיַגַּעַת. צוּקֵי הַסְּלָעִים הָיוּ חוֹתְכִים בִּבְשַׂר הַנֶּאֱחָזִים בְּזִיזֵיהֶם וְרַבִּים הָיוּ אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לַחֲזֹר. מִסְפַּר הַנֶּחֱשָׁלִים הָלַךְ וָרַב. קֹדֶם כָּל פִּגְרוֹ הַבָּנוֹת, שֶׁהָיוּ קוֹרְאוֹת לְעֶזְרָה עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל. הַנְּעָרִים לָעֲגוּ לָהֶן וּמָשְׁכוּ אוֹתָן אַחֲרֵיהֶם בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ: כָּרְתוּ עַנְפֵי־עֵץ עָבִים וְהוֹשִׁיטוּ אוֹתָם מִלְמַעְלָה לָעוֹמְדוֹת לְמָטָּה. הַבָּנוֹת הָיוּ נֶאֱחָזוֹת בֶּעָנָף וּשְׁנַיִם־שְׁלשָׁה נְעָרִים הָיוּ מוֹשְׁכִים בֶּעָנָף וּמַעֲלִים אֶת הַבַּת לְקוֹל צְחוֹקָם שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים גַּם יַחַד. לְעִתִּים הָיָה נִשְׁבָּר הֶעָנָף מִכֹּבֶד הַמַּשָּׂא וְאָז הָיוּ הַצְּחוֹק וְהַהֲמֻלָּה גּוֹבְרִים יוֹתֵר. עֲיֵפִים וּנְטוּלֵי־נְשִׁימָה הָיוּ אֵלֶּה שֶׁזָּכוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, מִשְׂתָּרְעִים עַל הַסְּלָעִים וּמְחַכִּים לַנֶּחֱשָׁלִים.
סוֹף־סוֹף עָלָה גַּם הַמּוֹרֶה, וְעִמּוֹ אַחֲרוֹנֵי הַמְּפַגְּרִים. עֲיֵפִים הִשְׂתָּרְעוּ אַנְשֵׁי הַמְּאַסֵּף הָאֵלֶּה עַל־פְּנֵי הַקַּרְקַע. “לְאַט לָכֶם!” – נִשְׁמַע קוֹלוֹ הָאַבָּהִי וְהַמַּזְהִיר שֶׁל הַמּוֹרֶה – “אַל תֵּשְׁבוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַלַּחָה; מוּטָב שֶׁתָּנוּחוּ עַל פְּנֵי הַסֶּלַע, כָּאן הָרְטִיבוּת אֵינָהּ מְרֻבָּה כָּל־כָּךְ”. הַמְּפֻנָּקִים מִהֲרוּ וְעָשׂוּ כַּמְּצֻוֶּה. הֵם הִתְיַשְּׁבוּ עַל הַסֶּלַע הַקָּרוֹב, שֶׁחָרִיץ עָמֹק בִּתֵּר אוֹתוֹ. הַיְּשִׁיבָה אָרְכָה רֶגַע קָט וְהִנֵּה הִרְגִּישָׁה עָדָה רַחַשׁ קַל תַּחְתֶּיהָ. הִיא קָמָה בַּחֲרָדָה וְרָאֲתָה דְבַר־מָה אָרֹךְ חוֹלֵף וּבוֹרֵחַ לְאֹרֶךְ הַנָּקִיק. נָחָשׁ! – פָּרְצָה הַקְּרִיאָה מִפִּיהָ. כְּהֶרֶף־עַיִן נִתְּרוּ מִמְּקוֹמָם כָּל הַיּוֹשְׁבִים. כָּל אֶחָד בָּדַק אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת שֶׁמָּא הִכִּישׁוֹ הַנָּחָשׁ. פְּנֵי הַכֹּל הָיוּ חִוְרִים כַּסִּיד. הַגִּבּוֹרִים שֶׁבַּחֲבוּרָה נִגְּשׁוּ לִבְדֹּק אֶת הַנָּקִיק בְּמַקְלוֹתֵיהֶם. נִשְׁמְעָה תְּסִיסָה מְמֻשֶּׁכֶת – אוֹת לְמִלְחָמָה. כַּעֲבֹר רֶגַע זִנֵּק מִן הַנָּקִיק נָחָשׁ אָרֹךְ וְרִבּוּעִים בְּהִירִים עַל גּוּפוֹ. הוּא נִבְהַל מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים הַבִּלְתִּי קְרוּאִים, שֶׁבָּאוּ לְהַשְׁבִּית אֶת מְנוּחָתוֹ וּלְהַטְרִידוֹ מִמִּרְבַּץ הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ. מִשֶּׁרָאוּהוּ הַבַּחוּרִים נִמְלָט עַל נַפְשׁוֹ, הִתְחִילוּ דּוֹלְקִים אַחֲרָיו כְּשֶׁמְּטַר־אֲבָנִים מְלַוֶּה אֶת הַבּוֹרֵחַ. וְהַיְלָדוֹת עָמְדוּ מִן הַצַּד מְבֹהָלוּת וַחֲרֵדוֹת מִמַּרְאֵה עֵינֵיהֶן. אוֹתוֹ רֶגַע צָלְחָה רוּחַ גְּבוּרָה עַל בִּנְיָמִין שֶׁפָּרַץ בִּצְעָקָה: “טִפְּשִׁים! יְרֵאִים אַתֶּם מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ – הַנִּיחוּ לִי וְאֶתְפְּסֶנּוּ!” וּמִיָּד הִתְחִיל רוֹדֵף אַחַר הַנָּחָשׁ. הוּא הִשִּׂיגוּ עַד מְהֵרָה לִפְנֵי הַסְפִּיקוּ לְהֵעָלֵם בְּאַחַת הַמְּאוּרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהָיוּ בָּהָר. בִּנְיָמִין הִסְפִּיק עוֹד לִתְפֹּס אֶת הַנָּחָשׁ בִּזְנָבוֹ וְהִתְחִיל מוֹשֵׁךְ בּוֹ בְּרֹב כֹּחַ לְהוֹצִיאוֹ מִן הַחוֹר. הַכֹּל קָרְבוּ וְעָמְדוּ עֲצוּרֵי־נְשִׁימָה לִרְאוֹת מַה יַעֲשֶׂה בִּנְיָמִין עַז־הַנֶּפֶשׁ בְּאוֹיְבוֹ. “הִזָּהֵר”! – קָרְאוּ הַבָּנוֹת, בִּרְאוֹתָן אֶת הַנַּעַר הַתּוֹפֵשׂ בַּנָּחָשׁ. “פָּנוּ מָקוֹם!” – צָרַח בִּנְיָמִין בְּהִתְרַגְּשׁוּת. עוֹד מְשִׁיכָה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַזּוֹחֵל בִּצְבֵּץ מִתּוֹךְ מַחֲבוֹאוֹ. מִיָּד הִתְחִיל בִּנְיָמִין מְנִיפוֹ וּמְסוֹבְבוֹ בְּכָל כֹּחוֹ בָּאֲוִיר, טַלְטֵל וְסוֹבֵב מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, כְּשֶׁהוּא מְתָאֵר מַעְגָּל רָחָב בַּחֲלַל הָאֲוִיר. הַכֹּל הִתְפַּלְּאוּ לְמַרְאֵהוּ שֶׁל בִּנְיָמִין הַמְּנוֹפֵף אֶת הַנָּחָשׁ כְּנוֹפֵף הָעֶגְלוֹן בְּשׁוֹטוֹ. הַנָּחָשׁ הָיָה הָמוּם מֵעָצְמַת הַתְּנוּפָה. עוֹד סִבּוּב אֶחָד וּשְׁנַיִם – וּבִנְיָמִין הִכָּה בְּכָל כֹּחוֹ בַּנָּחָשׁ עַל הַסֶּלַע. הַלָּה הִשְׁתַּטַּח לְכָל אָרְכּוֹ כְּמֵת. מִיָּד הִרְפָּה הַנַּעַר מִזְּנָבוֹ וְתָפַשׂ בְּרֹאשׁוֹ לְיַד צַוָּארוֹ. “מֵעַתָּה הֲרֵיהוּ בְּיָדִי” – קָרָא בִּנְיָמִין בִּתְרוּעַת־נִצָּחוֹן – רְאוּ! הוּא לֹא יָעֵז לַעֲשׂוֹת לִי רַע". וְאָמְנָם מִשֶּׁהִתְעוֹרֵר הַנָּחָשׁ מֵעֶלְפּוֹנוֹ, נִסָּה לְהִתְפַּתֵּל וּלְהֵחָלֵץ מִיָּדוֹ שֶׁל הַלּוֹפֵת אוֹתוֹ. הוּא הִתְפַּתֵּל מִסָּבִיב לְיָדוֹ שֶׁל הַנַּעַר, שֶׁהָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד מִמַּעֲשֵׂה עַצְמוֹ. נִכָּר הָיָה כִּי בִּתְחִלָּה פִּקְפֵּק בְּהַצְלָחָתוֹ וְחָשַׁשׁ פֶּן יַצְלִיחַ הַנָּחָשׁ לְהַכִּישׁוֹ.
כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הִסְתַּכְּלוּ בְּבִנְיָמִין בְּהַעֲרָצָה וְהִשְׁתּוֹמְמוּת. הַדִּבֵּר כְּאִלּוּ נִטַּל מִפִּיהֶם כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ נֶעֱרַךְ הַקְּרָב בֵּין הָאָדָם וְהַזּוֹחֵל. רַבּוֹת מֵהַבָּנוֹת הֵסַבּוּ רָאשֵׁיהֶן, כִּי לֹא מְלָאָן לִבָּן לְהַבִּיט בַּמַּחֲזֶה. אַךְ הַבָּנִים, וּבְיִחוּד חֲבֵרָיו שֶׁל בִּנְיָמִין, הִבִּיטוּ בּוֹ בְּהַעֲרָצָה וּבְקִנְאָה. הַפַּחְדָנִים בְּיוֹתֵר לָבְשׁוּ עֹז, בָּלְעוּ אֶת רֻקָּם, שֶׁהִצְטַבֵּר בְּפִיהֶם בְּרִגְעֵי הַחֲרָדָה הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵעֵזּוּ עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאִטָּם אֶל הַנָּחָשׁ. אֲחָדִים, הָאַמִּיצִים יוֹתֵר, נִסּוּ גַּם לְלַטְּפוֹ. הוּא הָיָה קַר.
מֵעַתָּה הָיָה בִּנְיָמִין לְגִבּוֹר הַיּוֹם, הַנַּעֲרָץ וְאָהוּב עַל הַיְּלָדִים. וְדוֹמֶה, כִּי נִתְעַלָּה גַּם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ. בְּגַאֲוָה הָיָה מְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו אֶת רֻבֵּי תּוֹרוֹתָיו אֲשֶׁר לָמַד מִפִּי אַבּוּ אִסְמָעִין, וְעוֹד הוֹסִיף נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ לְתִפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה. "וְעַתָּה – סִיֵּם בִּנְיָמִין אֶת דְּבָרָיו – "לְמַעַן נִהְיֶה בְּטוּחִים כִּי בֶּאֱמֶת לֹא יוּכַל הַנָּחָשׁ לְהָרַע לָנוּ, הִנֵּה זֹאת נַעֲשֶׂה – וּבְדַבְּרוֹ חָלַץ נַעֲלוֹ וְהִקְרִיבָה אֶל פִּי הַנָּחָשׁ. הַלָּה פָּעַר פִּיו מָלֵא חֵמָה וְנָעַץ אֶת שִׁנָּיו הַמְּעֻקָּמוֹת בְּעוֹר הַנַּעַל. עַתָּה הִדֵּק בִּנְיָמִין אֶת פִּי הַנָּחָשׁ עַד כִּי קָרְבוּ הַלְּסָתוֹת אַחַת אֶל רְעוּתָהּ. מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּנְעֲצוּ הַשִּׁנַּיִם עָמֹק בָּעוֹר, מָשַׁךְ הַנַּעַר בְּבַת־אַחַת אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ אֲחוֹרַנִּית, עַד שֶׁהַלָּה נֶאֱלַץ לְהַרְפּוֹת מִן הַנַּעַל. בְּעוֹר הַנַּעַל נִשְׁאֲרוּ תְּקוּעוֹת הַשִּׁנַּיִם הַמְּעֻקָּמוֹת, שִׁנֵּי הָאֶרֶס. “מֵעַתָּה – אָמַר בִּנְיָמִין – שׁוּב אֵין כָּל סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת מִבֶּן־שַׁחַץ זֶה”. וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ כִּי בֶּאֱמֶת אֵין כָּל סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת מִמֶּנּוּ, מִהַר בִּנְיָמִין וְעָנַד אֶת הַנָּחָשׁ כַּעֲנָק מִסָּבִיב לְצַוָּארוֹ. עִם עֶרֶב כְּשֶׁחָזְרוּ הַמְּטַיְּלִים בְּשִׂמְחָה לַמּוֹשָׁבָה הָיְתָה תְּהִלַּת בִּנְיָמִין בְּפִי כֹּל. הַקְּטַנִּים, בְּהִפָּגְשָׁם בּוֹ מֵהַיּוֹם הַהוּא, הָיוּ מַבִּיטִים בּוֹ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת הַעֲרָצָה וּמַרְאִים עַל הַגִּבּוֹר בְּאֶצְבַּע, מְסַפְּרִים וּמִתְלַחֲשִׁים עַל כָּל מַעֲשֵׂי תָּקְפוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין מַכְנִיעַ־הַנְּחָשִׁים.
מִשֶּׁהִצְלִיחַ בִּנְיָמִין בְּמַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן – לָבַשׁ עֹז וּגְבוּרָה וְהָלַךְ מֵחַיִל אֶל חָיִל. הוּא שָׂם לִבּוֹ לְתַכְסִיסֵי הַהַתְקָפָה שֶׁל הַנְּחָשִׁים הַשּׁוֹנִים, בִּקֵּשׁ לִלְמֹד אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַזּוֹחֲלִים הַלָּלוּ, לְהַבְחִין בְּמִינֵיהֶם לְפִי צִבְעֵיהֶם, אֹרַח־חַיֵּיהֶם וְדַרְכֵי הִתְפַּתְּחוּתָם. הוּא נוֹכַח לָדַעַת, שֶׁכָּל דְּבָרָיו שֶׁל אַבּוּ־אִסְמָעִין אֱמֶת הֵם וּמְבֻסָּסִים עַל נִסָּיוֹן רַב־שָׁנִים וְרַב־הִסְתַּכְּלֻיּוֹת. מֵעַתָּה הָגָה הַנַּעַר לְרוֹעֶה זָקֵן זֶה אֵמוּן רַב וְהָיָה שׁוֹאֵל בַּעֲצוֹתָיו בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. הוּא הָיָה אוֹרֵחַ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה הַזָּקֵן אֲשֶׁר בַּכְּפָר וְתָמִיד הָיָה מִתְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הַזָּקֵן הִתְחִיל לְלַמְּדוֹ לְאַט־לְאַט אֶת סִתְרֵי תּוֹרָתָם שֶׁל הַחִוָּאִים, הֲלֹא הֵם מַשְׂבִּיעֵי הַנְּחָשִׁים יוֹדְעֵי־הַלַּחַשׁ, אֲשֶׁר גָּדוֹל כְּבוֹדָם בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ.
בִּנְיָמִין גָּדַל. הוּא נִכְנַס בְּעֹל הָעֲבוֹדָה. לְבַדּוֹ הָיָה רוֹתֵם אֶת הַפְּרָדוֹת עִם בֹּא הַקָּצִיר, וּלְבַדּוֹ הָיָה מַעֲמִיס עַל הָעֲגָלָה אֶת גְּדִישֵׁי־הַתְּבוּאָה וּמוֹבִילָם לַגֹּרֶן. עֲבוֹדַת הַדַּיִשׁ הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו. בְּשִׁבְתּוֹ עַל הַמּוֹרַג יָכֹל הָיָה לְהִתְמַסֵּר לְהִרְהוּרָיו וּלְמַחְשְׁבוֹתָיו בְּאֵין מַפְרִיעַ. מִשֶּׁעָיַף מִן הַיְּשִׁיבָה הַמַּתְמִידָה, הָיָה נוֹתֵן חֹפֶשׁ לַפְּרָדוֹת, שֶׁהָיוּ מְאֻמָּנוֹת כַּהֲלָכָה וְהוּא הָיָה מִתְפַּרְקֵד עַל גַּבֵּי הַמּוֹרַג וּתְנוּמָה קַלָּה חוֹטַפְתּוֹ אוֹ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּפֵּךְ בְּשִׁירַת גֹּרֶן אֲרֻכָּה. סְחוֹר־סְחוֹר הָיוּ הַפְּרָדוֹת מַקִּיפוֹת אֶת הַגֹּרֶן וְשַׂכִּינֵי הַמּוֹרַג הָיוּ נִנְעָצִים בַּגִּבְעוֹלִים, מְרַסְּקִים וְחוֹתְכִים אוֹתָם וּמוֹצִיאִים לְאַט־לְאַט וּבְעַקְשָׁנוּת אֶת הַבָּר מִן הַתֶּבֶן. בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, מִשֶּׁעָיְפוּ הַפְּרָדוֹת, הָיָה הָאִכָּר הַצָּעִיר מְשַׁחְרֵר אוֹתָן מֵרִתְמָתָן וּמַעֲמִידָן לִפְנֵי הָאֵבוּס לֶאֱכֹל כְּנַפְשָׁן שָׂבְעָן. הוּא עַצְמוֹ הָיָה מְטַיֵּל לוֹ שָׁעָה קַלָּה בַּסְּבִיבָה, כְּדֵי לַעֲקֹב אַחַר הַנְּחָשִׁים הָרַבִּים הַמְּצוּיִים בָּהּ וְהַיּוֹצְאִים אַף הֵם לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם לְהִתְפַּרְקֵד בְּלַהַט הַחַמָּה אוֹ לֶאֱרֹב לַצִּפֳּרִים, וְאוּלַי לִזְכּוֹת בְּעַכְבָּר תּוֹעֶה. עַד מְהֵרָה מָצָא לוֹ בִּנְיָמִין בְּנֵי־בְּרִית נֶאֱמָנִים, שֶׁהָיוּ מוֹדִיעִים לוֹ עַל מְקוֹם מְצִיאוּתָם שֶׁל הַנְּחָשִׁים.
זֶה זְמָן רַב שָׂם בִּנְיָמִין לֵב לִצְרִיחוֹת הַדְּרוֹרִים־הָאַנְקוֹרִים, שֶׁהָיוּ פּוֹרְצוֹת וְנִשְׁמָעוֹת לְפֶתַע בְּצָהֳרֵי־יוֹם, מִבְּלִי לָדַעַת פֵּשֶׁר הַדָּבָר. יֵשׁ וּבְמַחֲנֵה הָאַנְקוֹרִים, שֶׁהָיָה עָסוּק בִּשְׁקִידָה בַּאֲגִירַת מַפְּלֵי בָּר עַל הַגֹּרֶן, קָמָה בֶּהָלַת־פִּתְאֹם. כָּל מַחֲנֵה בַּעֲלֵי־הַכָּנָף פּוֹתֵחַ בִּצְרִיחוֹת וּבְשָׁאוֹן, מִתְעוֹפְפִים־מִתְרוֹמְמִים וּמְרַחֲפִים כְּאִלּוּ מֵעַל פְּנֵי דְּבַר־מָה הַסָּמוּי מִן הָעָיִן. לָמָּה יִרְגְּזוּ הָאַנְקוֹרִים הַלָּלוּ? – הָיָה הַבָּחוּר שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ. פַּעַם בְּעָבְרוֹ לְיַד גֶּדֶר בֵּית־הַסֵּפֶר וּבְשָׁמְעוֹ קוֹל־צְרִיחָה זֶה שֶׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ מִכְּבָר – קָרַב מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, אוּלַי יְבָרֵר הַפַּעַם אֶת סִבַּת הַדָּבָר. הוּא מִהַר וְטִפֵּס עַל גֶּדֶר־הָאֲבָנִים. לְעֵינָיו נִגְלָה נָחָשׁ שָׁמֵן צְהַבְהַב, כְּשֶׁהוּא זוֹחֵל לוֹ לְאִטּוֹ לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר, זוֹחֵל וְנֶעְלָם בְּאַחַד הַנְּקִיקִים. אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר – הִרְהֵר בִּנְיָמִין בְּשִׂמְחָה – מֵעַתָּה נִתְּנָה לִי הַהִזְדַּמְּנוּת לְגַלּוֹת אֶת הַנְּחָשִׁים עַל נְקַלָּה. וּבִנְיָמִין הֵרִים רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי הָאַנְקוֹרִים הֶחָגִים לְמַעְלָה וְאָמַר: בְּנֵי־בְּרִית אָנוּ, דְּעוּ לָכֶם, אַנְקוֹרִים, כִּי מֵעַתָּה אוֹיִבְכֶם אוֹיְבִי וַאֲנִי כְּמוּבָן אֲקַדֵּשׁ מִלְחָמָה עַל הַצַּר הַצּוֹרֵר אֶתְכֶם וּמִתְנַכֵּל לְגוֹזְלֵיכֶם הַצְּעִירִים.
הָיְתָה שְׁעַת צָהֳרַיִם. הַכְּפָר הִתְכַּנֵּס בְּדוּמִיָּתוֹ וְשָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה. עֲיֵפִים וִיגֵעִים מִשְּׁרַב הַיּוֹם יוֹשְׁבִים הַתַּלְמִידִים בְּכִתָּה וְעַל גַּבָּם הַמּוֹרֶה. הֵן עוֹד רַבָּה הָעֲבוֹדָה לִפְנֵיהֶם. מִתְקָרְבוֹת וְהוֹלְכוֹת בְּחִינוֹת הַגֶּמֶר. עוֹד מְעַט וְיִפָּסְקוּ הַלִּמּוּדִים וַעֲדַיִן לֹא עָבְרוּ עַל פִּרְקָם בְּהִסְטוֹרְיָה. הַמּוֹרֶה מְסַפֵּר עַל הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפָתִית, עַל הַגּוֹרְמִים שֶׁסִּיְּעוּ לַמַּהְפֵּכָה. מְקַוֶּה הוּא כִּי הַדְּבָרִים יִכָּנְסוּ לְלֵב הַתַּלְמִידִים וְיִמְשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם בְּשֶׁפַע הַמְּאֹרָעוֹת וְהַתַּהְפּוּכוֹת, שֶׁקָּרוּ בְּצָרְפַת בְּאוֹתָם הַיָּמִים. דּוֹמֶה, הַדְּבָרִים חוֹדְרִים לְאַט־לְאַט לְלִבָּם. וְאוּלָם… פִּתְאֹם מַבְחִין הַמּוֹרֶה בְּיוֹסְקֶה הַפֶּרֶא, שֶׁהוֹרִיד רֹאשׁוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן וְגַבּוֹ כְּאִלּוּ שָׁח תַּחַת נֵטֶל הַמִּסִּים שֶׁהַמּוֹרֶה דִּבֶּר עֲלֵיהֶם זֶה עַתָּה. לְרֶגַע מְדַמֶּה הַמּוֹרֶה כִּי יוֹסְקֶה הוֹרִיד רֹאשׁוֹ מֵרֹב מַחֲשָׁבוֹת, אַךְ הִנֵּה הִפְשִׁיל זֶה אֶת רֹאשׁוֹ וּלְעֵינֵי תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה נִרְאוּ שְׁתֵּי עֵינָיו הָעֲצוּמוֹת וְקוֹל נַחֲרָתוֹ נִשְׁמַע בְּאָזְנֵי הַכֹּל. נִרְדַּם הַנַּעַר. הַמּוֹרֶה הָיָה כְּנִדְהָם. אֶת כָּל יְגִיעוֹ נָשָׂא הָרוּחַ. נְשִׁימָתָם שֶׁל הַתַּלְמִידִים כְּאִלּוּ נֶעֶצְרָה. הֵם חִכּוֹ לִתְגוּבָתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה, אַךְ פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה צְרִיחַת אַנְקוֹרִים רַבִּים, שֶׁפִּלְּחָה אֶת הָאֲוִיר הַחַם וְהַמַּחֲנִיק. מִיָּד נִשְׁכַּח הַכֹּל וַאֲפִלּוּ יוֹסְקֶה עַצְמוֹ פָּקַח זוּג עֵינַיִם מְבֹהָלוּת וְרָץ עִם כָּל יֶתֶר הַתַּלְמִידִים הַחוּצָה. לְיַד הַגָּדֵר נִתְגַּלָּה לְעֵינֵיהֶם נָחָשׁ צָהֹב אָרֹךְ וּפַסִּים שְׁחוֹרִים לְאֹרֶךְ גַּבּוֹ, כְּשֶׁהוּא זוֹחֵל בָּעֲצַלְתַּיִם עַל הַקִּיר. פַּחַד נָפַל עַל הַכֹּל. אַךְ הִנֵּה בָּאָה הַרְוָחָה. מֵרָחוֹק נִרְאָה בִּנְיָמִין רוֹכֵב עַל פִּרְדוֹתָיו. הוֹלֵךְ הוּא לְהַשְׁקוֹתָן. “בִּנְיָמִין!” – פָּרְצָה תְּרוּעַת־שִׂמְחָה מִפִּי הַיְלָדִים. “בּוֹא וְהַצִּילֵנוּ!” – קָרְאָה גְּאֻלָּה, שֶׁנִּפְעֲמָה לְמַרְאֵה הַנָּחָשׁ הַשָּׁמֵן הַזּוֹחֵל בָּעֲצַלְתַּיִם. וּבִנְיָמִין – מִשֶּׁרָאָה אֶת הֲמוֹנֵי הַדְּרוֹרִים הֵבִין מִיָּד אֶת פֵּשֶׁר הַצְּעָקוֹת. מִיָּד עָזַב אֶת פִּרְדוֹתָיו וְנֶחְפַּז לְעֵבֶר בֵּית־הַסֵּפֶר.
– הָבוּ סֻלָּם! – צִוָּה בִּנְיָמִין עַל הַיְלָדִים, שֶׁעָמְדוּ צְפוּפִים וּדְחוּקִים זֶה לָזֶה מֵרֹב פַּחַד. מֵאֵין סֻלָּם מִהַר מִישֶׁהוּ וְהִגִּישׁ סַפְסָל. שֵׁנִי הִזְדָּרֵז וְהֵבִיא כִּסֵּא. הֶעֱמִידוּ אֶת אֵלֶּה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהַמּוֹרֶה אָחַז בַּכִּסֵּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל הַמְּטַפֵּס. בִּזְרִיזוּת שֶׁל חָתוּל מִהַר בִּנְיָמִין, קָפַץ וְעָלָה עַל הַקִּיר וְהִסְפִּיק לִתְפֹּס אֶת הַנָּחָשׁ בִּזְנָבוֹ לִפְנֵי עֲלוֹתוֹ עַל הַגַּג. מִיָּד מָשַׁךְ בִּנְיָמִין וְהוֹצִיא אֶת הַנָּחָשׁ וּבִתְנוּפָה אַדִּירָה הֵטִיחַ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַזּוֹחֵל בַּקִּיר לְעֵינֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים הַנִּבְהָלִים. עוֹד מַכָּה, עוֹד שְׁתַּיִם, וְהַנָּחָשׁ נָפַח רוּחוֹ מֵעֹצֶם הַמַּכּוֹת. בִּנְיָמִין קָפַץ אַרְצָה כִּמְנַצֵּחַ וְהֶחֱזִיק בְּנָחָשׁ, שֶׁזְּנָבוֹ עוֹד פִּרְפֵּר קְצָת, וְהִזְמִין אֶת הַיְלָדִים כִּי יִגְּשׁוּ וְיִסְתַּכְּלוּ בְּזוֹחֵל הָאָיֹם. – אַל תִּירְאוּ – הִרְגִּיעַ אֶת הַבָּנוֹת, שֶׁכְּאִלּוּ בִּקְשׁוּ לִבְרֹחַ מִן הַמָּקוֹם. – הוּא כְּבָר מֵת! הַבִּיטוּ – הִמְשִׁיךְ בִּנְיָמִין בַּאֲרֶשֶׁת שֶׁל יַדְעָן הַמְּבַקֵּשׁ לְהַסְבִּיר לְתַלְמִידָיו – רְאוּ מַה שָׁמֵן הוּא, אָכַל לָשׂבַע הַזּוֹלֵל וְעַל־כֵּן כֹּה כָּבֵד הָיָה בִּתְנוּעוֹתָיו. אִלּוּ לֹא זָלַל כֹּה הַרְבֵּה, מֻבְטַחְנִי, שֶׁהָיָה קַל־תְּנוּעָה יוֹתֵר וּבְשׁוּם פָּנִים לֹא הָיִיתִי תּוֹפְשׂוֹ. אָכֵן סוֹף גַּנָּב לִתְלִיָּה! וְהֲרוֹצִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר הִסְפִּיק בֶּן־שַׁחַץ זֶה לִזְלֹל? הִנֵּה תִּרְאוּ – וּבְדַבְּרוֹ הָפַךְ אֶת הַזּוֹחֵל וְאָחַז בִּזְנָבוֹ. הוּא הֵנִיעַ אוֹתוֹ אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ, וְהִנֵּה נִרְאָה כְּאִלּוּ חֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן הוֹלֵךְ וּמִצְטַמֵּק. עוֹד רֶגַע וּמִפִּיו הִתְחִילוּ נוֹפְלִים אֶפְרוֹחִים זְעִירִים וַעֲרֻמִּים וְסִמָּנֵי נוֹצוֹת בְּרֹאשָׁם וּזְנָבָם. אַחֲרֵיהֶם הֶחְלִיק וְיָרַד גַּם עַכְבָּר. עוֹרוֹ כְּבָר הָיָה קֵרֵחַ וְאָדֹם. פְּקוּעוֹת שֶׁל שְׂעָרוֹת עִטְּרוּ אֶת חֶלְקֵי גּוּפוֹ וְכֻלּוֹ הָיָה מַבְהִיל בְּמַרְאֵהוּ. רֵיחַ הַצַּחֲנָה שֶׁעָלָה מִמֶּנּוּ עוֹרֵר אַף הוּא בְּחִילָה אֲיֻמָּה. הַיְלָדִים מָנוּ אֶת הַיּוֹצְאִים מִמְּעֵי הַנָּחָשׁ וּמָצְאוּ אַרְבָּעָה אֶפְרוֹחִים וְעַכְבָּר אֶחָד. – אֶת הָאֶפְרוֹחִים – אָמַר בִּנְיָמִין בְּקוֹל שֶׁל יַדְעָן – בָּלַע הַנָּחָשׁ זֶה עַתָּה. בְּוַדַּאי עָלָה עַל אַחַד הָעֵצִים אוֹ גָזַל אוֹתָם מִקֵּן אֶחָד שֶׁהָיָה מֻצְנָע אֵי־שָׁם בַּעֲלִיַּת־גַּג. אֲשֶׁר לָעַכְבָּר אוֹתוֹ בָּלַע, כַּנִּרְאֶה, הַנָּחָשׁ אֶתְמוֹל. וְאֶת כָּל יֶתֶר הַדְּבָרִים עַל חַיָּיו שֶׁל הַטּוֹרֵף הַזֶּה יְסַפֵּר לָכֶם הַמּוֹרֶה בְּחֵפֶץ־לֵב, וְעַתָּה שָׁלוֹם לָכֶם. עָלַי לִדְאֹג לְפִרְדוֹתַי – אָמַר וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
מֵעַתָּה כְּאִלּוּ הוּסְרָה מִקֶּרֶב הַיְלָדִים הָעֲיֵפוּת כָּלִיל. הַתַּלְמִידִים הִפְצִירוּ בַּמוֹרֶה לְסַפֵּר לָהֶם עַל אֹרַח חַיָּיו שֶׁל הַנָּחָשׁ. הַלָּה סִפֵּר בִּקְצָרָה כִּי נְחָשִׁים אֵינָם לוֹעֲסִים אוֹ טוֹחֲנִים אֶת אָכְלָם כָּמוֹנוּ בְּנֵי־הָאָדָם אוֹ כְּהוֹלְכֵי־עַל־אַרְבַּע. שִׁנֵּי הַנְּחָשִׁים נוֹטוֹת אֲחוֹרַנִּית וַאֲלַכְסוֹנִיּוֹת הֵן וּמְסֻגָּלוֹת הֵן רַק לֶאֱחֹז בַּטֶּרֶף וְלֹא לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ. תָּפַס הַנָּחָשׁ עַכְבָּר אוֹ לְטָאָה, הֲרֵי הוּא נוֹעֵץ בָּהֶם אֶת שִׁנֵּי הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה. בּוֹ בַּזְּמַן נִנְעֲצוֹת שִׁנֵּי הַלֶּסֶת הָעֶלְיוֹנָה הַרְחֵק יוֹתֵר בִּבְשַׂר הַטֶּרֶף. מֵעַתָּה מַרְפּוֹת הַשִּׁנַּיִם שֶׁל הַלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה וְחוֹזְרוֹת וְנִנְעֲצוֹת שֵׁנִית עָמֹק יוֹתֵר בִּבְשַׂר הַטֶּרֶף. כָּךְ הוֹלֵךְ בַּעַל־הַחַי הַמִּסְכֵּן וְחוֹדֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר פְּנִימָה לְתוֹךְ לוֹעוֹ הָרָחָב שֶׁל הַנָּחָשׁ, שֶׁיָּכוֹל לְהִתְמַתֵּחַ אוֹתָהּ שָׁעָה לְמַעְלָה מִמִּדָּתוֹ הָרְגִילָה. בֵּינְתַיִם פּוֹלֵט הַפֶּה רִיר הַמֵּקֵל עַל הַבְּלִיעָה. הַטֶּרֶף מַחֲלִיק וְיוֹרֵד לְאַט־לְאַט לְלֹא מִפְלָט אֶל תּוֹךְ הַקֵּבָה שֶׁל הַנָּחָשׁ הָרְחָבָה כְּשַׂק. כָּאן מְצוּיָה חֻמְצָה חֲרִיפָה הַמְעַכֶּלֶת אֶת הַבָּשָׂר עַל הָעֲצָמוֹת. נִשְׁאָרוֹת לִפְלֵיטָה רַק הַשְּׂעָרוֹת וְהַצִּפָּרְנַיִם. אֵלֶּה נִפְלָטוֹת כַּעֲבֹר זְמַן־מָה וּמוּקָאוֹת הַחוּצָה בְּצוּרַת פְּקַעַת חַסְרַת גּוֹן וְצוּרָה. נָחָשׁ שֶׁבָּלַע טֶרֶף דֵּי שָׂבְעוֹ הוּא כְּבַד תְּנוּעָה, וְעַל כֵּן הוּא מְבַקֵּשׁ לוֹ סִתְרָה אוֹתָהּ שָׁעָה לְבַל יִפְגְּעוּ בּוֹ. יָכוֹל נָחָשׁ לִרְבֹּץ יָמִים מִסְפָּר לְלֹא תְּנוּעָה עַד גָּמְרוּ לְעַכֵּל אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּלַע. רַק אַחַר כָּךְ יוֹצֵא הוּא שֵׁנִית לְשַׁחֵר לַטֶּרֶף. עוֹד סִפֵּר הַמּוֹרֶה כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר נָחָשׁ נִתְקָף לְפֶתַע וּבִרְצוֹתוֹ לְהִמָּלֵט הוּא מְמַהֵר לְהָקִיא אֶת טַרְפּוֹ כְּדֵי לְהָקֵל אֶת מְנוּסָתוֹ.
– וַאֲנִי – הִתְעוֹרֵר וְאָמַר אֵלִיָּהוּ בְּרִגְעֵי הַשְּׁתִיקָה הַמְּעַטִּים שֶׁהִשְׂתָּרְרוּ בַּכִּתָּה – רָאִיתִי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר צֶפַע.
– צֶפַע אַרְסִי? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים. – כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר? סַפֵּר־נָא!
וְאֵלִיָּהוּ סִפֵּר: בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר קָצַרְנוּ בַּשָּׂדֶה. יוֹאֵל הָאָרֹךְ, זֶה הַפּוֹעֵל שֶׁלָּנוּ, עָמַד וְהֵנִיף בְּלִי הֶרֶף בַּחֶרְמֵשׁ, הָנֵף וְקָצוֹר. פִּתְאֹם רָאִיתִי וְהִנֵּה דָּבָר־מָה נִגְרָר אַחַר חֶרְמֵשׁוֹ, הִתְבּוֹנַנְתִּי וְנִבְהַלְתִּי לַמַּרְאֶה: נָחָשׁ שָׁמֵן וְקָצָר הָיָה תָּלוּי עַל הַחֶרְמֵשׁ, בִּקְצֵה הַלַּהַב.
– בֶּאֱמֶת? – תָּמְהוּ הַיְלָדִים – וּמִנַּיִן לְךָ כִּי הָיָה זֶה צֶפַע? – שָׁאֲלָה בַּחֲרָדָה לֵאָה.
– פָּשׁוּט מְאֹד – עָנָה אֵלִיָּהוּ – מַסְפִּיק הָיָה לְהִסְתַּכֵּל בְּגוּפוֹ כְּדֵי לְהָבִין וְלָדַעַת מִיהוּ הַיְצוּר הַזֶּה. הֵן יוֹדְעִים אַתֶּם, שֶׁגַּבּוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הוּא חוּם־כֵּהֶה וְעָלָיו כְּתָמִים מְעֻיָּנִים. נוֹסָף לָזֶה הִכַּרְנוּ מִיָּד לְפִי סִמָּנֵי זְנָבוֹ הַקָּצָר וְהֶעָבֶה, רֹאשׁוֹ הָרָחָב יוֹתֵר מִצַּוָּארוֹ, קַשְׂקַשֵּׂי הַמָּגֵן שֶׁעַל הָרֹאשׁ וְכֵן הָלְאָה. כָּל אֵלֶּה הֵעִידוּ בָּרוּר כִּי צֶפַע הוּא זֶה. כָּל הָעוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה אִשְּׁרוּ זֹאת.
– וּמֶה הָיָה? סַפֵּר הָלְאָה – הִפְצִירוּ הַיְלָדִים בְּאֵלִיָּהוּ.
– מֶה הָיָה? – הִמְשִׁיךְ אֵלִיָּהוּ – הֵן הַחֶרְמֵשׁ, כְּפִי שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, נִתְקַע בּוֹ בְּנָחָשׁ עָמֹק־עָמֹק וּמַה יָכֹל הָיָה הַלָּה לַעֲשׂוֹת? הוּא אָמְנָם נִסָּה לְהֵחָלֵץ מִמַּלְכֹּדֶת מְשֻׁנָּה זוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא. בֵּינְתַיִם נִקְהֲלוּ הַקּוֹצְרִים וְשָׂמוּ קֵץ לְחַיָּיו. יוֹאֵל, שֶׁזָּכָה בַּנָּחָשׁ, הִפְשִׁיט אֶת עוֹרוֹ וְהוּא מִתְכּוֹנֵן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חֲגוֹרַת קִשּׁוּט. בְּעוֹד זְמַן־מָה יִתְיַבֵּשׁ הָעוֹר וְיוֹאֵל הַגִּבּוֹר יַחְגֹּר אוֹתוֹ כַּחֲגוֹרָה לְתִפְאֶרֶת.
– וְאִלּוּ נָשַׁךְ הַצֶּפַע אֶת יוֹאֵל בְּוַדַּאי שֶׁהוּא הָיָה מֵת? – הִקְשְׁתָה שָׂרָה בְּסַקְרָנוּת. – אֵינִי יְכוֹלָה לְהָבִין כֵּיצַד יָכוֹל הַנָּחָשׁ לִנְשֹׁךְ, לִפְצֹעַ וּלְהָמִית בְּשִׁנָּיו הָעֲקֻמּוֹת?
– פָּשׁוּט מְאֹד – אָמַר הַמּוֹרֶה – כְּפִי שֶׁכְּבָר הִסְבַּרְתִּי לָכֶם, הֵן תָּבִינוּ כִּי הַנְּחָשִׁים שִׁנֵּיהֶם אֵינָן עֲשׂוּיוֹת לִלְעֹס אֶת מְזוֹנָם. הֵן מְשַׁמְּשׁוֹת רַק כְּעֵין חַכּוֹת אוֹ אַנְקוֹלִים. נְחָשִׁים אַרְסִיִּים – הָאֶרֶס מְחַלְחֵל וְעוֹבֵר לְאֹרֶךְ הַשֵּׁן הַחֲלוּלָה וְכָךְ הוּא חוֹדֵר אֶל הַקָּרְבָּן הַנָּשׁוּךְ. אַגַּב: לְפִי הַנְּשִׁיכָה אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אִם הַנָּחָשׁ אַרְסִי הוּא אִם לֹא.
– כֵּיצַד? – שָׁאֲלוּ כָּל הַיְלָדִים כְּאִישׁ אֶחָד.
– הִנֵּה הַסִּמָּנִים – אָמַר הַמּוֹרֶה – אֵצֶל הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים נִמְצָאוֹת הַשִּׁנַּיִם בְּקִדְמַת הַלְּסָתוֹת וְאִלּוּ אֵצֶל הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים לְמֶחֱצָה – בְּאַחֲרִיתָן. לְפִי הָעֲקֵבוֹת וּמָקוֹם הִנָּעֲצָן, אֶפְשָׁר אֵפוֹא לִקְבֹּעַ אִם הַנָּחָשׁ אַרְסִי הָיָה אִם לָאו.
– אָכֵן, פְּרָט מְעַנְיֵן לָמַדְנוּ הַפַּעַם – הֵעִיר יוֹסְקֶה בְּתִמָּהוֹן.
– תְּמֵהַנִי – הֵעִיר יִגְאָל – כֵּיצַד יָכוֹל רַעַל הַנָּחָשׁ לְהָמִית אֶת הָאָדָם.
– עִנְיָן זֶה מְסֻבָּךְ מְאֹד – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה – דְּעוּ כִּי אֶרֶס הַנָּחָשׁ בְּבוֹאוֹ בְּמַגָּע אִם הַדָּם הוֹרֵס וּמְפָרֵק מִיָּד אֶת הַכַּדּוּרִיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת וְעַל־יְדֵי כָּךְ הוּא גּוֹרֵם לְהַפְרָעוֹת בַּנְּשִׁימָה.
– בְּאֵיזֶה אֹפֶן? שָׁאֲלָה גְּאֻלָּה.
– הֵן אָמַרְתִּי – הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל – הַדָּם שֶׁהִתְפָּרֵק, מִתְקָרֵשׁ מִיָּד וְהוֹפֵךְ לְגוּשִׁים־גּוּשִׁים, כַּדּוּרִים־כַּדּוּרִים. הַלָּלוּ מֻסָּעִים בָּעוֹרְקִים וּבְדַרְכָּם הֲרֵי הֵם מְשַׁמְּשִׁים מַחְסוֹם לִזְרִימַת הַדָּם אֶל הָרֵאוֹת וּמֵהֶן. עַל־יְדֵי כָּךְ בָּא הַקֵּץ לְפָרָשַׁת הַנְּשִׁימָה, וְהַחוֹלֶה עָלוּל לָמוּת אִם עֶזְרָה וְהַצָּלָה אֵינָן בָּאוֹת בְּעוֹד מוֹעֵד. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה כְּנִזְכָּר בְּדָבָר – הָאֶרֶס מַשְׁפִּיעַ גַּם עַל פְּעֻלַּת הַמֹּחַ וְגוֹרֵם עַל־יְדֵי זֶה לְהַפְרָעוֹת כְּלָלִיּוֹת בְּכָל מַהֲלַךְ אֵבְרֵי הַתְּנוּעָה שֶׁל הָאָדָם. יֵשׁ שֶׁאָדָם אֲשֶׁר נִצַּל מִצִּפָּרְנֵי הַמָּוֶת – נִשְׁאָר מְשֻׁתַּק־אֵבָרִים לְכָל יְמֵי חַיָּיו וְיֵשׁ אֲשֶׁר הַשִּׁתּוּק יִתְקְפֵהוּ שָׁנִים רַבּוֹת לְאַחַר שֶׁנֻּשַּׁךְ. פְּעֻלַּת־הָאֶרֶס חֲזָקָה הִיא וְיֵשׁ שֶׁהִיא מַשְׁפִּיעָה עַל גּוּפוֹ שֶׁל הַנָּשׁוּךְ לְאַחַר זְמָן רָב.
– אָכֵן, גְּדוֹלָה הַצָּרָה שֶׁיְּכוֹלִים לְהָבִיא עָלֵינוּ הַנְּחָשִׁים – אָמְרוּ הַיְלָדִים זֶה לָזֶה.
– לְאָשְׁרֵנוּ – סִיֵּם הַמּוֹרֶה אֶת הַשִּׂיחָה – אֵין בְּאַרְצֵנוּ הַרְבֵּה מִינֵי נְחָשִׁים, בְּסַךְ־הַכֹּל רַק שְׁלשִׁים, וּמֵהֶם מוּעָטִים הָאַרְסִיִּים מְאֹד.
וְשׁוּב גָּדַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין בִּגְלַל מְאֹרָע זֶה וְהַלֶּקַח שֶׁלָּמְדוּ מִמֶּנּוּ הַיְלָדִים עַל הַנְּחָשִׁים. כְּשֶׁעָבַר בִּנְיָמִין בָּרְחוֹב – מִיָּד הָיוּ נִפְסָקוֹת שִׂיחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים וְהָיוּ מִתְלַחֲשִׁים וּמְדַבְּרִים רַק בּוֹ. מֵאָז הָפַךְ לְמִנְהָג וּלְחֹק: בְּהִשָּׁמַע בִּרְחוֹב קוֹל שְׁאוֹנָם שֶׁל הָאַנְקוֹרִים הַמִּתְגּוֹדְדִים, מִיָּד נִשְׁמְעָה הַקְּרִיאָה “בִּנְיָמִין!”. כִּי יֵרָאֶה נָחָשׁ חוֹצֶה אֶת הָרְחוֹב לְעֵת צָהֳרַיִם – וְעָלָה שְׁמוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְנִשָּׂא עַל פְּנֵי הָרְחוֹב כֻּלּוֹ. כָּל אוֹתוֹ הַקַּיִץ הָיוּ יְדֵי בִּנְיָמִין מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה.
*
אוֹתוֹ לַיְלָה לֵיל קַיִץ חַם הָיָה. הַיְשִׁיבָה בַּבַּיִת הָיְתָה קָשָׁה מִנְּשׂא. אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה בָּחֲרוּ אֵפוֹא לָשֶׁבֶת בַּחוּץ מֵאֲשֶׁר לְהִתְעַנּוֹת בְּמַחֲנָק הַבָּתִּים. הֵם פָּרְשׂוּ אֶת מַחְצְלוֹתֵיהֶם, שֶׁהוּבְאוּ מִן הַחוּלָה הַקְּרוֹבָה, וְהִשְׂתָּרְעוּ עֲלֵיהֶן מִתּוֹךְ תַּעֲנוּג הַבָּא אַחַר יוֹם־עֲבוֹדָה קָשֶׁה וּמְפָרֵךְ בַּשָּׂדֶה. כִּי אָמְנָם קָשָׁה הִיא הָעֲבוֹדָה לָאִכָּר בִּימֵי הַקַּיִץ הַלּוֹהֲטִים, עֵת נָטַל עָלָיו לָדוּשׁ עַל פְּנֵי הָעֲרֵמָה, לִסְפֹּג אֶת הָאָבָק הָעוֹלֶה וְחוֹדֵר לַגָּרוֹן עַד כְּדֵי עֲצִירַת נְשִׁימָה.
רוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה לְרֶגַע קַל. תְּנוּמָה נְעִימָה יָרְדָה עַל הָאִכָּרִים שֶׁנָּשְׁמוּ רוּחַ זוֹ בְּכָל מְלוֹא רֵאוֹתֵיהֶם. הוֹזִים־חוֹלְמִים הֵם עַל יְמֵי מְנוּחָה שֶׁיָּבוֹאוּ בְּקָרוֹב, עַל תְּנוּבַת גֹּרֶן, וְהִנֵּה… תְּסִיסָה אֲרֻכָּה וּבִלְתִּי־פּוֹסֶקֶת נִשֵּׂאת בַּחֲלַל הָאֲוִיר. חָרְדוּ הָאֲנָשִׁים מִמְּקוֹמָם לִרְאוֹת וְלָדַעַת מַה פֵּשֶׁר הַשָּׁאוֹן הַמּוּזָר הַזֶּה. הַצְּעִירִים, בַּעֲלֵי פָּנָּסֵי הַחַשְׁמַל נִקְהֲלוּ וּבָלְשׁוּ אֶת הַסְּבִיבָה בְּפָנָּסֵיהֶם לִמְצֹא אֶת סִבַּת הַדָּבָר. מִיַּרְכְּתֵי הֶחָצֵר נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל צְעָקָה: “נָחָשׁ!”. וּמִיָּד עָלְתָה וְנִשְׁמְעָה גַּם הַקְּרִיאָה: “בִּנְיָמִין!”, שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה בְּכָל הַמּוֹשָׁבָה וְעַד בִּנְיָמִין הַיָּשֵׁן הִגִּיעָה. הַלָּה קָם בְּלֹא חֶמְדָּה לְשֵׁמַע קְרִיאָה זוֹ. בֵּינְתַיִם נִקְהֲלוּ סְבִיבוֹ הַשְּׁלִיחִים מִכָּל צַד. – מַה נִקְהַלְתֶּם עָלַי? – שָׁאַל בִּנְיָמִין – הֲלֹא תִּתְּנוּ לִי מְנוּחָה אַחֲרֵי עֲבוֹדַת הַיּוֹם. – אֲבָל, נָחָשׁ! – עָנוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד. מִיָּד סִפְּרוּ לוֹ הַכֹּל. בִּנְיָמִין מִהֵר אֶל הַמָּקוֹם וּלְעֵינָיו נִגְלָה נָחָשׁ הַמְּבַקֵּשׁ לַשָּׁוְא לַעֲלוֹת וּלְטַפֵּס בַּקִּיר, כְּדֵי לְהִמָּלֵט מֵרוֹדְפָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל. לְאוֹר הַפָּנָסִים – פָּנָסֵי הָרְפָתִים הַמַּבְלִיחִים – תָּפַס בִּנְיָמִין בַּנָּחָשׁ לְיַד רֹאשׁוֹ. הוּא צָבַת אֶת צַוָּארוֹ בְּכָל כֹּחוֹ עַד כְּדֵי חֶנֶק. אַחַר־כָּךְ הִרְפָּה מִמֶּנּוּ וְאָמַר לַנֶּאֱסָפִים: הֵן רוֹאִים אַתֶּם כִּי הַנָּחָשׁ אָכַל לָשׂבַע וְעַתָּה כָּבֵד מִמֶּנּוּ הַדָּבָר לִבְרֹחַ מִפְּנֵיכֶם. אֲפִילוּ דָּבָר קַל זֶה, לַעֲלוֹת בַּקִּיר, נִבְצַר מִמֶּנּוּ. הִנֵּה, רְאוּ – וּבְדַבְּרוֹ הָפַךְ אֶת הַנָּחָשׁ כְּשֶׁרֹאשׁוֹ לְמַטָּה וּמִתּוֹכוֹ נָפְלוּ כַּמָּה עַכְבָּרִים שֶׁעוֹד נִרְאוּ בָּהֶם סִמָּנֵי־חַיִּים מוּעָטִים. בִּנְיָמִין הִסְבִּיר כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּחָשׁ שָׂבֵעַ לְמַדַּי הֲרֵיהוּ תּוֹסֵס בְּלִי הֶרֶף בְּהַרְגִּישׁוֹ בִּבְנֵי־אָדָם בְּקִרְבָתוֹ. מֵעַתָּה וְאֵילֵךְ – אָמַר – כִּי תִּשְׁמְעוּ תְּסִיסָה כָּזוֹ אֶל תָּשִׂימוּ לֵב לְכָךְ. מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ כִּי הוֹלֵךְ־עַל־גָּחוֹן זֶה מְנַסֶּה לְהַפְחִידְכֶם בְּהֶבֶל פִּיו.
גָּמַר בִּנְיָמִין אֶת דְּבָרָיו וְשָׁב אֶל בֵּיתוֹ לָנוּחַ מֵעֲמַל הַיּוֹם.
*
עוֹנַת הָעֲבוֹדָה חָלְפָה. הַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה נֶאֶסְפוּ לְשַׂקִּים וְהֻכְנְסוּ אֶל הַמַּמְּגוּרוֹת. מֵעַתָּה שָׁמְמָה הַגֹּרֶן וּבְנֵי הַמּוֹשָׁבָה יָכְלוּ לְהַחְלִיף כֹּחַ. בִּנְיָמִין הֶחְלִיט לְנַצֵּל יָמִים אֶלּוּ לְשֵׁם הִשְׁתַּלְּמוּת בְּתוֹרַת הַנְּחָשִׁים. עַד מְהֵרָה הֵקִים גַּם תַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ עוֹקְבִים כָּמוֹהוּ אַחַר הַנְּחָשִׁים, לוֹמְדִים אֶת אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם וּמְסַפְּרִים כָּל דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל לְמוֹרָם, לְבִּנְיָמִין. רֻבָּם שֶׁל אֵלֶּה הָיוּ מִיַּלְדֵי בֵּית־הַסֵּפֶר, שֶׁמִּתּוֹךְ הַעֲרָצַת מַעֲשֵׂי־גְּבוּרָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין נִמְשְׁכוּ גַּם הֵם לְמַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה. בִּימֵי הַחֹפֶשׁ הָיוּ מְשׁוֹטְטִים בַּסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה וְהָרְחוֹקָה לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ. הֵם הָיוּ קוֹרְאִים בְּיַחַד עִם מוֹרָם זֶה בִּסְפָרִים וְעוֹבְרִים מֵהֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. הֵם אָסְפוּ נְחָשִׁים רַבִּים לְמִשְׁמֶרֶת. בְּבֵית־הַסֵּפֶר הֻקְצָה לְכָךְ חֶדֶר מְיֻחָד. הִתְקִינוּ בּוֹ אַרְגָּזִים, שֶׁבָּהֶם הָיוּ נָחִים הַנְּחָשִׁים לְמִינֵיהֶם. רַבִּים הָיוּ הַנְּחָשִׁים שֶׁחָיוּ בַּשִּׁבְיָה, וּמֵהֶם הָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁבִּהְיוֹתָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹם חִיּוּתָם, גָּזְרוּ עַל עַצְמָם שְׁבִיתַת־רָעָב. כָּל אֹכֶל לֹא בָּא אֶל פִּיהֶם יָמִים רַבִּים. הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא: מִנַּיִן לָהֶם לַנְּחָשִׁים הַכֹּחַ לִרְעֹב זְמָן רַב כָּל־כָּךְ? יֵשׁ וְעָבְרוּ חֳדָשִׁים רַבִּים וְהַנָּחָשׁ עוֹדֶנּוּ חַי אִם־כִּי לֹא טָעַם דָּבָר. מְעַטִּים הָיוּ הַזּוֹחֲלִים אֲשֶׁר הִסְתַּגְּלוּ לְחַיֵּי הַשִּׁבְיָה. הַלָּלוּ הָיוּ אוֹכְלִים לָשׂבַע, אִם עַכְבְּרֵי־שָׂדֶה וְאִם מִינֵי מַאֲכָל אֲחֵרִים. אֶת הַנְּחָשִׁים, שֶׁהַיְלָדִים לֹא יָכְלוּ לְצוּדָם חַיִּים, הֶחֱלִיטוּ לִשְׁמֹר בְּתוֹךְ צִנְצָנוֹת מְמֻלָּאוֹת סְפִּירְט אוֹ פוֹרְמָלִּין. בָּהֶן הָיָה הַנָּחָשׁ שָׁמוּר בְּצוּרָתוֹ הַקּוֹדֶמֵת, הַחַיָּה.
יוֹם אֶחָד יָצְאָה הַחַבְרַיָּה לְטַיֵּל בִּשְׂדֵה־הַחֻמְצָה עִם חֹם הַיּוֹם. יִגְאָל הַקָּטָן נִבְהַל לְפֶתַע לְמַרְאֵה נָחָשׁ שָׁחוֹר כְּפֶחָם שֶׁהִתְחַמֵּם בַּחַמָּה הַלּוֹהֶטֶת. זֶה הָיָה עָרוֹד אֲשֶׁר גַּבּוֹ הַמַּבְהִיק וְהַשָּׁחוֹר הָיָה נוֹצֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ. צַעֲקַת־פַּחַד פָּרְצָה מִפִּיו. וּמִיָּד מִהֵר בִּנְיָמִין וְהִתְכַּוֵּן לִקְפֹּץ וְלִדְרֹךְ עַל רֹאשׁ הַנָּחָשׁ, כְּדֵי לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִמָּלֵט אוֹ לִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ. אוּלָם הַנָּחָשׁ הָיָה, כַּנִּרְאֶה, זָרִיז יוֹתֵר, וּכְהֶרֶף־עַיִן נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ וְנֶעְלַם בְּאַחַד הַחֹוֹרִים שֶׁהָיוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם.
– חֲבָל! חֲבָל! – קָרְאוּ לֵאָה וְיוֹאָשׁ פֶּה אֶחָד. – הָיָה זֶה נָחָשׁ נֶהְדָּר, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְפָאֵר אֶת חֲדַר־הַטֶּבַע שֶׁלָּנוּ.
הַחֲבֵרִים הִמְשִׁיכוּ אֶת בְּדִיקוֹתֵיהֶם וְחִפּוּשֵׂיהֶם. וּלְפֶתַע נִגְלָה אֲלֵיהֶם שֵׁנִית הֶעָרוֹד כְּשֶׁהוּא שָׂרוּעַ עַל הָאָרֶץ בְּמֶרְחַק־מָה. הַפַּעַם נֶחְפַּז בִּנְיָמִין וּבִתְרוּעַת־נִצָּחוֹן קָפַץ וְעָמַד בְּרַגְלוֹ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַזּוֹחֵל. הַנָּחָשׁ בִּקֵּשׁ לְהִמָּלֵט, אַךְ לַשָּׁוְא. הוּא נִסָּה לְהִתְפַּתֵּל וְלִלְחֹץ אֶת רַגְלוֹ שֶׁל שׁוֹבֵהוּ בְּטַבְּעוֹתָיו, אַךְ בִּנְיָמִין לֹא נִרְתַּע וְלֹא נִבְהַל. כַּהֲמוּמִים עָמְדוּ הַיְלָדִים לְמַרְאֵה הַנָּחָשׁ הַמִּתְפַּתֵּל מִסָּבִיב לְרַגְלוֹ שֶׁל מַנְהִיגָם. גְּאֻלָּה עָצְמָה עֵינֶיהָ מִפַּחַד. יִגְאָל הִצִּיעַ לְבִנְיָמִין שֶׁיַּפְסִיק אֶת מִשְׂחָקוֹ זֶה. הוּא חָרַד מְאֹד לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה. וּבִנְיָמִין חִכָּה לְרֶגַע הַכּשֶׁר. מִשֶּׁנִּרְגַע קְצָת הַנָּחָשׁ, מִהֵר בִּנְיָמִין, גָּחַן אֵלָיו וְתָפְשׂוּ בְּצַוָּארוֹ לְיַד פִּיו. הִנֵּהוּ בְּיָדִי! – פָּנָה אֶל הַיְלָדִים הַנִּבְהָלִים, שֶׁעָמְדוּ דּוֹמְמִים וּמַרְעִידִים לְמַרְאֵה מִלְחָמָה זוֹ. עַתָּה קָרְבוּ הַכֹּל לִרְאוֹת אֶת הַנָּחָשׁ. הֶעָרוֹד – אָמַר בִּנְיָמִין – אֵינוֹ אַרְסִי כְּלָל. יֵשׁ וְהוּא מַעֲמִיד פָּנִים כְּגִבּוֹר, וּבִקְרֹב אֵלָיו הָאָדָם הֲרֵיהוּ מִזְדַּקֵּף מְעַט וּמְנַסֶּה לְהַכִּישׁ אֶת אוֹיְבוֹ. אוּלָם כָּל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת הַנָּחָשׁ הַזֶּה לֹא יִבָּהֵל מִפָּנָיו. כָּל כֹּחוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּהַפְחָדָה.
כִּמְנַצְּחִים חָזְרוּ הַמְּטַיְּלִים לְעֵת עֶרֶב לַמּוֹשָׁבָה כְּשֶׁעַל צַוָּארוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין עֲנוּד הַנָּחָשׁ כַּעֲנִיבָה נֶהְדָּרָה.
אֹסֶף הַנְּחָשִׁים הַחַיִּים הָלַךְ וְגָדַל. לִפְרָקִים הָיוּ הַנְּעָרִים מַרְגִּיזִים אֶת הַנָּחָשׁ הַנִּצּוֹד. הַלָּה הָיָה מִתְרַגֵּז וּמַתְחִיל לִתְסֹס וְלִזְעֹם, סָב־הָעַיִן הָיָה מִתְרוֹמֵם וּמִזְדַּקֵּף בְּזַעַף וְכֻלּוֹ מוּכָן לַקְּרָב. בִּנְיָמִין הָיָה אוֹמֵר, כִּי אֵלֶּה הַמִּזְדַּקְּפִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק, כִּי הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ רַק כְּשֶׁהוּא שָׁטוּחַ כֻּלּוֹ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע. עַד מְהֵרָה הָיוּ זַעֲמָנִים אֵלֶּה מִתְעַיְּפִים וְנוֹפְלִים אֵין־אוֹנִים עַל קַרְקַע הָאַרְגָּז.
*
מוֹרֶה חָדָשׁ בָּא לַמּוֹשָׁבָה. אָדָם צָעִיר הָיָה וְאוֹהֵב טֶבַע. עַד מְהֵרָה דָבַק בּוֹ לֵב בִּנְיָמִין הַטִּבְעוֹנִי, וְיִהְיוּ הַשְּׁנַיִם לְעֵזֶר אִישׁ לְרֵעֵהוּ. בִּנְיָמִין סִפֵּר לַמּוֹרֶה עַל הִסְתַּכְּלֻיּוֹתָיו וְהַמּוֹרֶה הֶעֱשִׁיר אֶת בִּנְיָמִין מִכָּל אֲשֶׁר קָרָא בַּסְּפָרִים – פְּרִי הִסְתַּכְּלוּתָם וַחֲקִירָתָם שֶׁל רַבִּים בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת עַל פְּנֵי תֵּבֵל רַבָּה. הַמּוֹרֶה הוֹרָה אֶת תַּלְמִידָיו לְהִתְיַחֵס בְּיֶתֶר חִבָּה אֶל הַחַי לְמִינוֹ. אֵלֶּה יְדִידֵי הָאָדָם הֵם – טָעַן. הוּא הִסְבִּיר, כִּי הָעוֹפוֹת, לְמָשָׁל, הֵם יְדִידֵינוּ הַטּוֹבִים. אָמְנָם, שׁוֹלְחִים הֵם לִפְרָקִים אֶת מַקּוֹרָם בִּתְבוּאַת הַשָּׂדֶה, אַךְ לְעֻמַּת זֶה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר הֵם מְבִיאִים לָנוּ, בְּהַשְׁמִידָם אֶת הַזְּחָלִים הַגּוֹרְמִים נְזָקִים עֲצוּמִים לַעֲצֵי הַפְּרִי וְלִתְבוּאַת הָאָרֶץ. הוּא סִפֵּר כִּי בְּיַעֲרוֹת אֲמֵרִיקָה בָּאוּ צַיָּדִים רַבִּים וְהִתְחִילוּ לְהַשְׁמִיד בְּאֹפֶן שִׁיטָתִי אֶת הָעוֹפוֹת שֶׁבָּהֶם. לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהָרִמָּה הִתְחִילָה שׁוֹלֶטֶת בַּיַּעַר בְּלִי מְצָרִים. הָעֵצִים הִתְחִילוּ נוֹבְלִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְעוֹד מְעַט וְהַיַּעַר הָיָה נִשְׁמָד לַחֲלוּטִין לוּלֵא עָמְדוּ בְּעוֹד מוֹעֵד עַל סִבַּת הַדָּבָר וְלוּלֵא הִפְסִיקוּ אֶת מַעֲשֵׂי הַצַּיָּדִים.
– הִנֵּה רוֹאֶה אֲנִי אֶתְכֶם – הוֹסִיף וְאָמַר הַמּוֹרֶה – מַשְׁמִידִים לְלֹא רַחֲמִים אֶת הַנְּחָשִׁים. כְּלוּם אֵין אַתֶּם מַעֲלִים עַל דַּעְתְּכֶם אַף לְרֶגַע קַל כִּי נֶזֶק רַב אַתֶּם גּוֹרְמִים עַל־יְדֵי כָּךְ לִשְׂדוֹתֵיכֶם? הִנֵּה שָׁמַעְתִּי מִפִּיכֶם לֹא פַּעַם עַל הַשָּׁלָל אֲשֶׁר מְצָאתֶם בְּמֵעֵיהֶם שֶׁל הַנְּחָשִׁים שֶׁהֲרַגְתֶּם. צְאוּ וְחַשְּׁבוּ כַּמָּה עַכְבָּרִים מַשְׁמִידִים הַנְּחָשִׁים יוֹם־יוֹם. הַאֵין תּוֹעַלְתָּם שֶׁל נְחָשִׁים אֵלֶּה רַבָּה עַל־יְדֵי כָּךְ?
– אֲבָל הֲלֹא אַרְסִיִּים הֵם וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: “טוֹב שֶׁבִּנְחָשִׁים רְצֹץ אֶת מֹחוֹ” – טָעֲנוּ הַיְלָדִים.
– לֹא – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה – בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֲלֹא יָדוּעַ לָכֶם יָפֶה, כִּי מְעַטִּים הֵם הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים בָּאָרֶץ. אַגַּב, הַיּוֹדְעִים אַתֶּם סִמָּנֵיהֶם? – כֵּן! – עָנוּ כַּמָּה מֵהַיְלָדִים. – זְנָבָם קָצָר מְאֹד וּמִסְתַּיֵּם בְּצוּרַת יָתֵד; רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי גָּדוֹל הוּא מִיֶּתֶר חֶלְקֵי גוּפוֹ.
– וְהַיּוֹדְעִים אַתֶּם מַדּוּעַ זֶה? – שָׁאַל הַמּוֹרֶה.
– לֹא – עָנוּ אֲחָדִים בְּהִסּוּס־מָה.
– פָּשׁוּט מְאֹד – עָנָה הַמּוֹרֶה – מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָרֹאשׁ לְיַד הָעֵינַיִם הֵן נִמְצָאִים בַּלּוּטֵי הָאֶרֶס הַתּוֹפְסִים מָקוֹם – מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּנְחָשִׁים בִּלְתִּי־אַרְסִיִּים. וְהַסִּמָּן הַשְּׁלִישִׁי מַהוּ? – שָׁאַל הַמּוֹרֶה.
– הַשְּׁלִישִׁי הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים – הֵשִׁיבוּ הַיְלָדִים – נָחָשׁ שֶׁקַּשְׂקַשֵּׂי רֹאשׁוֹ קְטַנִּים הֵם – הוּא אַרְסִי. אִם הַמָּגִנִּים שֶׁל הָרֹאשׁ גְּדוֹלִים הֵם מִיֶּתֶר חֶלְקֵי הַגּוּף – אוֹת הוּא כִּי אֵינוֹ אַרְסִי וְאֵין לִירֹא מִפָּנָיו. – וְעַתָּה הִנֵּה הַסִּמָּן הָאַחֲרוֹן וְהַמְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר – אָמַר הַמַּדְרִיךְ: – הַשִּׁנַּיִם הַמְּרִירִיּוֹת, הָאַרְסִיּוֹת, נִמְצָאוֹת אֵצֶל הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים בַּלְּחָיַיִם לְפָנִים, וְאִלּוּ בִּנְחָשִׁים אַרְסִיִּים־לְמֶחֱצָה – בְּתַחְתִּית הַלֶּסֶת.
סִכּוּם זֶה וְסִמָּנִים אֵלּוּ עִנְיְנוּ מְאֹד אֶת הַיְלָדִים וְאַף בִּנְיָמִין הִרְבָּה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂיחוֹת וּבַשִּׁעוּרִים הָאֵלֶּה. אָמְנָם, לֹא פַּעַם הָיָה חוֹלֵק עַל הַמּוֹרֶה בְּכַמָּה פְּרָטִים, אַךְ הַמּוֹרֶה הֵבִיא תָּמִיד רְאָיוֹת לִדְבָרָיו מִן הַכָּתוּב בַּסְּפָרִים. בִּנְיָמִין עָמַד עַל דַּעְתּוֹ שֶׁכָּל הַסִּמָּנִים הָאֵלֶּה שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים לְהַבְדִּיל בֵּין הַנָּחָשׁ הָאַרְסִי וְהַבִּלְתִּי־אַרְסִי – לֹא תָּמִיד נְכוֹנִים הֵם. – אַדְּרַבָּא! – הָיָה הַמּוֹרֶה מֵשִׁיב – הָבֵא רְאָיוֹת לִדְבָרֶיךָ וְאַאֲמִין לְךָ. – חַכֵּה, חַכֵּה – אָמַר בִּנְיָמִין בְּנַחַת – עוֹד אַמְצִיא לְךָ הוֹכָחוֹת וּרְאָיוֹת, שֶׁאֲנִי מִתּוֹךְ נִסְיוֹנוֹתַי לְמַעֲשֶׂה יוֹדֵעַ לֹא פָּחוֹת מִסְּפָרֶיךָ שֶׁלְּךָ.
עֶרֶב אֶחָד חָזַר בִּנְיָמִין מָלֵא שִׂמְחָה וְהִתְעוֹרְרוּת אֶל הַמּוֹשָׁבָה. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְרַחֵץ וְהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו מִהַר אֶל הַמּוֹרֶה. בִּזְהִירוּת הוֹצִיא מִכִּיסוֹ נָחָשׁ קָצָר, כְּשְׁלשִׁים סַ"מֶ אָרְכּוֹ, וְהֶרְאָהוּ לַמּוֹרָה: נָחָשׁ זֶה מַהוּ בְּעֵינֶיךָ? אַרְסִי אִם לָאו? בְּדֹק־נָא לְפִי הַסִּמָּנִים שֶׁקָּבַעְתָּ. זְנָבוֹ קָצָר, הֲלֹא? אַרְסִי הוּא אִם לָאו? בְּרַק נִצָּחוֹן הֻצַּת בְּעֵינָיו שֶׁל בִּנְיָמִין אוֹתָהּ שָׁעָה. בְּצִפִּיָּה חֲרִישִׁית הִסְתַּכְּלוּ הַיְלָדִים בִּפְנֵי מוֹרָם שֶׁהֻכְרַע עַל־יְדֵי בִּנְיָמִין. פָּנָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה חָוְרוּ מְעַט. בְּעַצְבָּנוּת הוֹצִיא מֵאֲרוֹן סְפָרָיו אֶת אַחַד הַסְּפָרִים עֲבֵי־הַכָּרֵס וְהִתְחִיל מְעַיֵּן בּוֹ. דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה זְמַן־מָה בַּחֶדֶר. הַשְּׁתִיקָה לֹא אָרְכָה זְמָן רַב. הַמּוֹרֶה הֵרִים רֹאשׁוֹ, הִסְתַּכֵּל שֵׁנִית בִּתְשׂוּמֶת לֵב בַּנָּחָשׁ וְאַחַר שָׁב וְהִשְׁקִיעַ רֹאשׁוֹ בַּסֵּפֶר. – גְּשָׁה־נָא אֵלַי, בִּנְיָמִין – אָמַר – וְהִסְתַּכֵּל בַּכָּתוּב פֹּה. בִּנְיָמִין קָרַב וְרָאָה תְּמוּנָה שֶׁהָיְתָה דוֹמָה בַּכֹּל לַנָּחָשׁ שֶׁהֵבִיא. וְעַתָּה – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – קְרָא־נָא אֶת הַכָּתוּב מִתַּחַת לִתְמוּנָה זוֹ. וּבִנְיָמִין קָרָא: “הַכּוֹזֵב – הוּא הַמַּעֲבָר מִן הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים לְבִלְתִּי־אַרְסִיִּים. אֵינוֹ מַזִּיק”. – וְעַתָּה, חֲבִיבִי, הַהֵבַנְתָּ? – פָּנָיו שֶׁל הַמּוֹרֶה לָבְשׁוּ אֲרֶשֶׁת שְׁלֵוָה יוֹתֵר, עֵינָיו אוֹרוּ, קוֹלוֹ הָיָה בּוֹטֵחַ יוֹתֵר, כִּי שָׂמַח בְּנִצְחוֹן הַסֵּפֶר – זֶה הַסֵּפֶר אֲשֶׁר הֻשְׁתַּת עַל אַדְנֵי הַמֶּחְקָר וְהַהִסְתַּכְּלוּת. וְאֶל הַנֶּאֱסָפִים פָּנָה הַמּוֹרֶה וְאָמַר: אָכֵן גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל הַנִּסָּיוֹן, אָמְנָם רַבּוֹת הֵן יְדִיעוֹתָיו שֶׁל בִּנְיָמִין, אֲשֶׁר שָׁאַב מִתּוֹךְ הִסְתַּכְּלוּתוֹ הַיּוֹמְיוֹמִית, אַךְ דְּעוּ: לְעוֹלָם אֵין לְבַטֵּל אֶת הַכָּתוּב בַּסְּפָרִים, הֵן גַּם זֶה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם הוּא פְּרִי נִסָּיוֹן רַב, וְלָמָּה לְבַטֵּל זֹאת בִּמְחִי־יָד? הֵן מֵאוֹת וְאַלְפֵי אֲנָשִׁים נִמְצָאִים וְנִמְצְאוּ בָּעוֹלָם אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ כָּל חַיֵּיהֶם לַמַּדָּע. אֲנָשִׁים אֵלֶּה לֹא חָסוּ עַל עַצְמָם וְיָצְאוּ לְמִדְבָּרִיּוֹת רְחוֹקִים, לַאֲרָצוֹת לֹא־נוֹדָעוֹת, וְשָׁם, בֵּין אֲנָשִׁים פְּרָאִים, בִּלּוּ יָמִים רַבִּים כְּדֵי לַחְקֹר וְלָדַעַת כָּל סָתוּם. הָבוּ כָּבוֹד לְאַנְשֵׁי־הַמַּדָּע הָאֵלֶּה וּשְׁתוּ מִמֵּימֵיהֶם, כִּי בָּהֶם תִּמְצְאוּ דַּעַת וְאוֹרָה. אַף אַתָּה, בִּנְיָמִין, טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם תַּעֲלֶה עַל הַגִּלָּיוֹן מִכָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. יְהֵא הַדָּבָר לְתוֹעֶלֶת הָרַבִּים.
נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וּלְלִבָּם שֶׁל הַיְלָדִים וְהַגְּדוֹלִים. הַכֹּל הִתְחִילוּ מִתְעַנְיְנִים וְרוֹשְׁמִים אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָאֹסֶף גָּדַל, וְרַבּוּ הָרְשִׁימוֹת שֶׁהִצְטַבְּרוּ בֵּין הַיְלָדִים. אָז הֶחְלִיטוּ כֻּלָּם לְסַדֵּר תַּעֲרוּכָה שֶׁל כָּל הָאֳסָפִים שֶׁלָּהֶם. יָמִים רַבִּים טָרְחוּ כָּל בְּנֵי הַנֹּעַר בַּמּוֹשָׁבָה לְשִׁכְלוּלָהּ שֶׁל הַתַּעֲרוּכָה. הַמֻּצָּגִים נִבְדְּקוּ בְּקַפְּדָנוּת רַבָּה וְסֻדְּרוּ עַל אִצְטַבּוֹת נָאוֹת. רְשִׁימוֹת חֲטוּפוֹת הָעְתְּקוּ לִכְתָב נָקִי וְצֹרְפוּ אֶל הַמֻּצָּגִים, לְמַעַן יוּכַל כָּל אָדָם לָדַעַת לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה עַל חַיָּיו שֶׁל בַּעַל־הַחַי. הַתַּעֲרוּכָה מָשְׁכָה אֵלֶיהָ קָהָל רַב. וְכֵן מֵהַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה וְהָרְחוֹקָה נָהֲרוּ אֶל הַמּוֹשָׁבָה לַחֲזוֹת בָּאֹסֶף נֶהְדָּר זֶה, וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ. תּוֹעֶלֶת רַבָּה הֵפִיקוּ אַנְשֵׁי הַסְּבִיבָה מִנִּסְיוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בִּנְיָמִין וַחֲבֵרָיו. רַבִּים הִבִּיעוּ לְבִנְיָמִין אֶת תּוֹדָתָם וְהוֹקָרָתָם עַל כִּי פָּתַח עֵינֵיהֶם בְּהִלְכוֹת נְחָשִׁים וְטוֹרְפִים. וּשְׁמוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין יָצָא לִתְהִלָּה בְּכָל הַסְּבִיבָה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.