א    🔗

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה הִגַּעְנוּ לְרַבַּת־עַמּוֹן. הָאוֹטוֹ כְּבַד־הַנְּשִׁימָה עוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ אֶת שׁוֹמֵר בֵּית־הַנִּבְחָרִים וְהֵנִיס תְּנוּמָה מֵעַל עַפְעַפֵּיהֶם שֶׁל אַחֲרוֹנֵי הַיּוֹשְׁבִים עַל שְׁרַפְרַפִים בְּבָתֵּי־הַקָּפֶה בִּכְפָר זֶה, שֶׁגָּדַל וְהָיָה לְעִיר־בִּירָה.

– הִגַּעְנוּ לִמְלוֹן “פִילַאדֶלְפִיָּה” – אָמַר הַנָּהָג בְּקוֹלוֹ הַלֵּאָה, אַחַר עֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת וִישִׁיבָה אֲרֻכָּה לְיַד הַהֶגֶה.

– פִילַאדֶלְפִיָּה? – הִתְעוֹרְרָה הַנּוֹסַעַת הָאָמֵרִיקָנִית בְּקוֹל־תִּמָּהוֹן, – כְּלוּם בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית אָנוּ? – חָזְרָה וְשָׁאֲלָה אֶל חֲלַל הָאוֹטוֹ הָאַפְלוּלִי.

– כֵּן, – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ, – אָנוּ בְּפִילַאדֶלְפִיָּה, אַךְ לֹא בְּזוֹ אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹת־הַבְּרִית, כִּי־אִם בְּפִילַאדֶלְפִיָּה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן; עָלַיִךְ לָדַעַת, יַקִּירָתִי, שֶׁהָאָמֵרִיקָנִים שֶׁלָּךְ נָטְלוּ לָהֶם שֵׁם עִיר זוֹ וּפֵאֲרוּ בּוֹ אֶת עִירָם. כֵּן, – נֶאֱנַח הַמַּדְרִיךְ – פִילַאדֶלְפִיָּה־עַמָּאן יָרְדָה פְּלָאִים, וְאַךְ בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן עָלָה מְעַט כּוֹכָבָהּ, וְאִלּוּ עִירְכֶם גָּדְלָה וְהָיְתָה לִכְרָךְ אַדִּיר, וְעַתָּה מִי הוּא הַיּוֹדֵעַ כִּי רַבַּת־עַמּוֹן הִיא אֲשֶׁר נִקְרְאָה לָרִאשׁוֹנָה בְּשֵׁם זֶה?

וַאֲנִי, בְּשָׁמְעִי אֶת הַשֵּׁם רַבַּת־עַמּוֹן, שִׁפְעַת זִכְרוֹנוֹת וּפְסוּקִים, מַרְאוֹת וּתְמוּנוֹת קָמָה וְנִצְּבָה לְפָנַי. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר שָׁכַן בְּעִיר זוֹ, הֵן קָסַם לִי עוֹד מֵרֵאשִׁית יַלְדוּתִי. תָּמִיד אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לִרְאוֹת אֶת “עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל”. בְּדִמְיוֹנִי תֵּאַרְתִּי לִי עֶרֶשׂ זוֹ כֹּה עֲנָקִית, שֶׁכָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה יִמְצְאוּ בָּהּ מָקוֹם לְהִתְגַּלְגֵּל. הֲקַיֶּמֶת עוֹד עֶרֶשׂ זוֹ? וְעוֹד תְּשׁוּקָה כְּמוּסָה עִמִּי מִימֵי יַלְדוּתִי קָמָה בִּי: רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת קִבְרוֹ שֶׁל אוּרִיָּה. אוּרִיָּה הַחִתִּי הַמִּסְכֵּן! בִּתְמִימוּתִי הַיַּלְדוּתִית הִרְגַּשְׁתִּי כִּי עָוֶל נַעֲשָׂה לוֹ לְאָדָם זֶה אֲשֶׁר קִפַּח אֶת חַיָּיו לְיַד שַׁעֲרֵי רַבַּת־עַמּוֹן. כֵּן, אוֹתָם יְמֵי הַמָּצוֹר עַל רַבַּת־עַמּוֹן לֹא נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנִּי. אֶת יוֹאָב הֶעֱרַצְתִּי עַל גְּבוּרָתוֹ וְעַל מְסִירוּתוֹ הָרַבָּה לְדָוִד מַלְכּוֹ – זֶה דָוִד אֲשֶׁר עַל כִּתְפֵי הָאַחִִים לְבֵית צְרוּיָה טִפֵּס וְעָלָה אֶל כֵּס הַמַּלְכוּת. וְעַל לִבִּי עוֹלֶה זֵכֶר הַסִּפּוּר עַל יוֹאָב, בְּעָמְדוֹ לִלְכֹּד אֶת רַבָּה וְהוּא פָּנָה אֶל דָּוִד מַלְכּוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֱסֹף אֶת יֶתֶר הָעָם וַחֲנֵה עַל הָעִיר וְלָכְדָהּ פֶּן אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת הָעִיר וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ”. מוּבָן, דָּוִד הוּא אֲשֶׁר לָכַד אֶת הָעִיר וְאֶת תּוֹשָׁבֶיהָ שָׁם “בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי־הַבַּרְזֶל”. בְּאַכְזָרִיּוּת נָהַג.

עוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל עִיר זוֹ, וְהָאוֹטוֹ הִתְרוֹקֵן מִנּוֹסְעָיו, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי יְחִידִי אָפוּף־צְלָלִים. הִרְגִּישׁ בִּי הַנֶּהָג וְזֵרְזַנִי לָצֵאת וְלִדְאֹג לְלִינַת־לַיְלָה בַּמָּלוֹן.

לְפָנַי נִצַּב בֵּית־מִדּוֹת מַבְהִיק בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה בְּלַבְנוּנִית אֲבָנָיו וּבְעַמּוּדָיו הַחֲטוּבִים. נָהָר שֶׁל אוֹר הֵצִיף פָּנַי בְּהִכָּנְסִי אֶל הָאוּלָם פְּנִימָה. הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי: מָה רַב הַנִּגּוּד בֵּין זֶה הַבִּנְיָן הַנֶּהִדַּר וּבֵין בָּתֵּי־הָעִיר הַמְזֹהָמִים וְהַצְּפוּפִים, הַטּוֹבְעִים בִּסְחִי.

– אֵירֹפָּה בְּתוֹךְ אַסְיָה! – אָמְרוּ הַנּוֹסְעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְתָמְהוּ מְאֹד לְמַרְאֵה הַהִדּוּר וְהַנּוֹחוּת שֶׁמָּצְאוּ בַּמָּלוֹן לְאַחַר יְמֵי הָאָבָק וְלַהַט־הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם בְּטִיּוּלָם. וְתַאֲוָה עֲצוּמָה תָּקְפָה אוֹתָנוּ: מִקְלַחַת! אַמְבַּטְיָה חַמָּה! וְשָׁעָה אֲרֻכָּה עָשִׂינוּ בְּתוֹךְ חֲדַר־הָרַחְצָה הַמְהֻדָּר. לְשֵׁמַע הַגּוֹנְג מִהַרְנוּ לַאֲרֻחַת־הָעֶרֶב. נַעֲמָה לָנוּ הָאֲרֻחָה הַמְבֻשֶּׁלֶת לְאַחַר יָמִים שֶׁל אֲכִילָה יְבֵשָׁה שֶׁל קוֹנְסֶרְבִים וְלֶחֶם נִקּוּדִים. אַךְ הָעֲיֵפוּת עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ. עוֹד לֹא מִלֵּאנוּ כְּרֵסֵנוּ כַּהֲלָכָה, וְהַשִּׂיחָה אֲשֶׁר הָיְתָה שׁוֹטֶפֶת בְּרֵאשִׁיתָהּ – הִתְחִילָה מְהַלֶּכֶת בִּכְבֵדוּת.

אֶחָד־אֶחָד אוֹ בְּזוּגוֹת הִתְחִילוּ הַחֲבֵרִים עוֹזְבִים אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְלֹא יָצְאָה שָׁעָה מְרֻבָּה עַד שֶׁכֻּלָּנוּ הָיִינוּ סְרוּחִים עַל מְשְׁכְּבוֹתֵינוּ.

ב    🔗

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת הֶעֱמִידוּנִי עַל רַגְלַי. יָרַדְתִּי אֶל אוּלָם “פִילַאדֶלְפִיָּה” וּמָצָאתִי לְתִמְהוֹנִי כִּי מַרְבִּית הַחַבְרַיָּה אַף הִיא מוּכָנָה לָצֵאת לְסִיּוּר. נֶהֱנָה הַמַּדְרִיךְ בִּרְאוֹתוֹ כִּי רַבִּים הַתְּאֵבִים לְדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ. לֹא שָׁהִינוּ הַרְבֵּה וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ. לְפָנֵינוּ נִרְאֲתָה שׁוּרַת עַמּוּדִים רָמִים נִצָּבִים זֶה אַחַר זֶה.

– שׁוּרַת עַמּוּדִים זוֹ הָיְתָה מְקַשֶּׁטֶת אֶת הָרְחוֹב הָאָרֹךְ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ.

– כָּזֹאת רָאִיתִי גַּם בְּגֶרֶשׁ – אָמַר אַחַד הַטַּיָּלִים.

– נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ, – אִשֵּׁר הַמַּדְרִיךְ – בְּגֶרֶשׁ נִשְׁאַר רְחוֹב־עַמּוּדִים אָרֹךְ מְאֹד שֶׁהִתְחִיל מִן הַפוֹרוּם – הוּא הַמִּגְרָשׁ הֶעָגֹל רְחַב־הַיָּדַיִם, אֲשֶׁר בּוֹ נִפְגְּשׁוּ וְסָחֲרוּ בְּנֵי הָעִיר – וְהִסְתַּיֵּם לְיַד שַׁעַר הָעִיר. אָרְכּוֹ שֶׁל רְחוֹב זֶה כִּשְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים.

– שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים?! – תָּמְהוּ אַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה.

– וּלְאָן נִמְשַׁךְ רְחוֹב זֶה? – שָׁאֲלָה אַחַת הַחֲבֵרוֹת.

– הוּא הָיָה מִסְתַּיֵּם לְיַד הָאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן.

– אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן! – רִטְּנָה אַחַת הַחֲבֵרוֹת – שׁוּב אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן! כֹּה רַבִּים הֵם הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם מָצָאנוּ שְׂרִידִים שֶׁל זִירוֹת לְמִשְׂחֲקֵי אָדָם וְחַיָּה. לְפֶלֶא הַדָּבָר בְּעֵינַי. מַה טַּעַם מָצְאוּ בְּנֵי־אָדָם בְּבִנְיָנִים כָּאֵלֵּה תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם? מְוַתֶּרֶת אֲנִי עַל מַרְאֶה שָׂרִיד הִיסְטוֹרִי זֶה.

– לֹא וָלֹא! – קָרָא הַמַּדְרִיךְ בִּמְאוֹר־פָּנִים – הַפַּעַם אֲנִי אֵינִי מְוַתֵּר. אָמְנָם רַבִּים הֵם הָאַמְפִיתֵיאַטְרָאוֹת שֶׁרָאִית עַד עַתָּה, אַךְ מַבְטִיחַ אֲנִי לָךְ, כִּי כָּזֶה עוֹד לֹא רָאִית. אֵין כָּמוֹהוּ לֹא בְּגֶרֶשׁ, לֹא בְּבֵית־שְׁאָן וְלֹא בְּגָדֵר. זֶהוּ מַשֶּׁהוּ יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וְחוֹבָה עַל כֻּלְּכֶם לִרְאוֹתוֹ.

דְּבָרָיו אֵלֶּה שֶׁל הַמַּדְרִיךְ שִׁכְנְעוּ אוֹתָנוּ וְהִדְלִיקוּ בָּנוּ אֶת הַתַּאֲוָה – תַּאֲוָתָם שֶׁל טַיָּלִים וָתִיקִים – לֹא לְהַחְמִיץ הִזְדַּמְּנוּת זוֹ. כְּאִישׁ אֶחָד הִתְחַלְנוּ אָצִים־רָצִים בִּמְשׁוּבַת יַלְדוּת אֶל בִּנְיַן הַפְּלָאִים. הַמַּדְרִיךְ לֹא הִגְזִים כְּלָל. נִכְנַסְנוּ אֶל מְקוֹם הַזִּירָה וּכְבָר עָמַדְנוּ נִדְהָמִים לְמַרְאֵה הַיֹּפִי הָאַדְרִיכָלִי שֶׁנִּתְגַּלָּה לְעֵינֵינוּ. אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן נֶהְדָּר, כִּמְעַט שָׁלֵם, אֲשֶׁר מַדְרֵגוֹתָיו־מוֹשָׁבָיו מְטַפְּסִים וְעוֹלִים מַעְלָה בָּהָר. פֹּה וָשָׁם נִפְתְּחוּ לוֹעִים־פְּתָחִים בָּאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן, וּלְמַעְלָה־מַעְלָה הִתְנוֹסֵס תָּא אֲשֶׁר הִבְהִיק בְּלִבְנַת אֲבָנָיו וּבִשְׁנֵי פְּתָחָיו הַמְּחֻטָּבִים.

עַתָּה הֵחֵלָּה קְפִיצָה וְרִיצָה. דִּלַּגְנוּ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הַשְּׁבִילִים, וְאַף אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעוֹת הַפְּתוּחִים חָדַרְנוּ. שָׁעָה קַלָּה נִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת כְּיוֹצְאִים מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה, וְאַחַר נֶאֶלְמוּ. יָצָאנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל. הָיִינוּ כְּבָר עַל מְרוֹמֵי הַזִּירָה. הַזְּרִיזִים שֶׁבָּנוּ מִהֲרוּ וְתָפְסוּ מְקוֹמוֹת־כָּבוֹד בַּתָּא הָעֶלְיוֹן. עַתָּה יָכֹלְנוּ לְהַשְׁקִיף אֶל הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ. מָנִינוּ וּמָצָאנוּ כִּי הָאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן הָיָה מְחֻלָּק לְשָׁלשׁ דְּרָגוֹת, וּבֵין כָּל דַּרְגָּה לְדַרְגָּה הָיְתָה רְחָבָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹבְרִים בְּנֵי הָאָדָם בְּבַקְּשָׁם לָהֶם מָקוֹם. הַפְּתָחִים אֲשֶׁר בָּרְחָבָה לֹא הָיוּ אֶלָּא מְבוֹאוֹת־מִנְהָרוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ הָאוֹרְחִים עוֹשִׂים דַּרְכָּם בְּבֶטֶן הָאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן, בְּבַקְּשָׁם לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתָם בְּלִי אֲשֶׁר יַפְרִיעוּ אֶת הַיּוֹשְׁבִים.

– וְזֶה הַתָּא אֲשֶׁר לְמַעְלָה מַה הוּא? – נִשְׁמְעָה שְׁאֵלָה.

– תָּא־כָּבוֹד הוּא, בְּוַדַּאי לַקֵּיסָר אוֹ לַנָּצִיב הָרוֹמָאִי – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ.

תְּקָפַתְנִי סַקְרָנוּת לְהִתְיַחֵד מְעַט עִם זִכְרוֹ שֶׁל הָאִימְפֶּרַטוֹר, וּמִיָּד עָשִׂיתִי דַּרְכִּי אֶל תָּא־חֲמוּדוֹת זֶה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה זֶה רַק חֶדֶר קָטָן לְלֹא כָּל קִשּׁוּט.

– נִרְאֶה שֶׁכָּל הַחֲמוּדוֹת הוּצְאוּ מִכָּאן לִפְנֵי יָמִים רַבִּים – אָמַר חֲבֵרִי מִתּוֹךְ אַכְזָבָה גְּלוּיָה.

עוֹד אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵינוּ, וְקוֹל אַדִּיר נִשְׁמָע מִמַּעֲמַקִּים, וְהַקּוֹל דּוֹבֵר בְּרוֹמָאִית צֶחָה וְאוֹמֵר: Caesar, morituri te salutant (קֵיסָר, הַהוֹלְכִים לָמוּת מְבָרְכִים אוֹתְךָ). חֲרָדָה אֲחָזַתְנוּ לְרֶגַע קַל. מַה? הֲקָמוּ רְפָאִים מִקִּבְרֵיהֶם? אוֹ אוּלַי הֵד־תַּעְתּוּעִים הוּא? מִין אֲחִיזַת־אָזְנַיִם? הִסְתַּכַּלְתִּי בִּפְנֵי חֲבֵרַי וְאַף הֵם נְבוֹכִים הָיוּ, נִרְאֶה שֶׁגַּם הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל, וּכְשֶׁחָזְרָה הַקְּרִיאָה וְהֵדֶיהָ נִשְׁתַּבְּרוּ בְּגֶרֶם הַמַּעֲלוֹת, לֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְאַפֵּק וְיָצָאנוּ לְהַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן. לְמַטָּה עָמַד הַשַּׂחֲקָן שֶׁבַּחֲבוּרָה וּבְקוֹלוֹ הָאַדִּיר חָזַר וְקָרָא אֶת הַקְּרִיאָה, בָּהּ הָיוּ פּוֹתְחִים הַלּוּדָרִים בְּצֵאתָם לַקְּרָב וּמִשְׁתַּחֲוִים אֶל עֵבֶר תָּא הַמֶּלֶךְ. צְחוֹק תָּקַף אוֹתָנוּ לְמַרְאֵה הַפּוֹזָה שֶׁשִּׁוָּה לְעַצְמוֹ הַשַּׂחֲקָן.

– מַה מְצֻיֶּנֶת הִיא הָאַקוּסְטִיקָה בָּאַמְפִיתֵיאַטְרוֹן זֶה! – אָמַר אַחַד הַחֲבֵרִים. עוֹד שָׁעָה קַלָּה עָשִׂינוּ בַּבִּנְיָן. הַמַּדְרִיךְ הוֹבִיל אוֹתָנוּ אֶל עֵבֶר מִזְרָח, וּמִשָּׁם הֶרְאָה לָנוּ אֶת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הָאֶמִּיר עַבְּדְאַלְלָה הַבָּנוּי עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת מִחוּץ לָעִיר בּוֹאֲכָה תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת. עוֹד סִפֵּר לָנוּ הַמַּדְרִיךְ כִּי אַמְפִיתֵיאַטְרוֹן זֶה הֵכִיל 4000 מְקוֹמוֹת לַצּוֹפִים וְכִי הוּא הַיְּחִידִי בָּאָרֶץ שֶׁנִּשְׁאַר כִּמְעַט בִּשְׁלֵמוּתוֹ, אַף כִּי הַצֶ’רְקֶסִים חִלְצוּ כַּמָּה מֵאֲבָנָיו לְבִנְיַן בָּתֵּיהֶם.

עוֹד רַבּוֹת סִפֵּר לָנוּ הַמַּדְרִיךְ. אַף בִּקֵּשׁ לְהַעֲלוֹתֵנוּ אֶל הַמְּצוּדָה הַנִּשְׁקֶפֶת אֶל הָהָר, אַךְ אָנוּ נֶחְפַּזְנוּ, כִּי רָצִינוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַר־נְבוֹ מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

בְּחִפָּזוֹן עָלִינוּ עַל הָאוֹטוֹבּוּס, עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי נַחַל־הַזָּהָב, הוּא נַחַל סִיל־עַמָּאן, אַחַת הַשְּׁלוּחוֹת הָרָאשִׁיּוֹת שֶׁל הַיַּבּוֹק, הַמְּתָאֶרֵת קֶשֶׁת גְּדוֹלָה עַד הַגִּיעָהּ אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

מַרְאֵה הָאוֹטוֹבּוּס הֶחֱרִיד אֶת בְּנֵי־הָעִיר מִשַּׁלְוַת הַבֹּקֶר, וְזַאֲטוּטִים אֲחָדִים, בִּרְאוֹתָם כִּי יְהוּדִים הִנֵּנוּ, – מִהֲרוּ לְשַׁלַּח בָּנוּ חַלּוּקֵי־אֲבָנִים, לְמַעַן נֵדַע וְנִזְכּוֹר, כִּי בְּאֶרֶץ נֵכָר אֲנַחְנוּ…

בִּנְיָן רָם וְאָרֹךְ, בַּעַל גַּג אָדֹם, הִפְתִּיעָנוּ בְּחָסְנוֹ.

– זֶהוּ בֵּית־הַחוֹלִים שֶׁבָּנוּ הָאִיטַלְקִים – הִסְבִּיר מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ – אַף כָּאן אָמְרוּ שְׁלִיחֵי מוּסוֹלִינִי לִתְקֹעַ יִתְדוֹתֵיהֶם.

וּכְבָר אָנוּ מִחוּץ לָעִיר. חָלַפְנוּ עַל פַּסֵּי מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל, זֶה שְׂרִיד הַתַּרְבּוּת הָאַחֲרוֹן בְּאֶרֶץ פְּרוּעָה זוֹ, וְהִנֵּה אָנוּ נִצָּבִים פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַמִּדְבָּר. שְׂדוֹת־מִישׁוֹר רַחֲבֵי־יָדַיִם, מֵהֶם אַדְמָתָם שְׁחוֹרָה וּמֵהֶם אַדְמַת חוֹלוֹת הַמַּלְבִּינָה בָּאֹפֶק. מִפַּעַם לְפַעַם הִתְרוֹמֵם אָבָק כָּבֵד, אֲשֶׁר סִמֵּא אֶת עֵינֵינוּ וְהִכְבִּיד עַל נְשִׁימָתֵנוּ. לֵאוּת קָשָׁה הִשְׁתַּפְּכָה עַל פְּנֵי הַנּוֹסְעִים. רַבִּים שָׁמְטוּ רֹאשָׁם מִי לְאָחוֹר, מִי לְפָנִים וּמִי לִצְדָדִים, עוֹד רֶגַע וְנַחֲרָה כְּבֵדָה נִשְׁמְעָה מִפֹּה וּמִשָּׁם.

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי. הַאֻמְנָם בְּאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב אֲנִי? זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן מֵאֵת סִיחוֹן וּפֹה הָיוּ רוֹעִים אֶת עֶדְרֵיהֶם. מַפְלִיא הַדָּבָר! הֵן כֹּה צְחִיחָה הִיא הָאֲדָמָה, מַיִם אֵין בָּהּ, וְאַף צֶמַח אֶחָד לֹא יַעֲלֶה בָּהּ. נִצְבַּט הַלֵּב לְמַרְאֵה הַשְּׁמָמָה. מִפְּאַת מִזְרָח נִבְּטוּ אֵלַי גְּבָעוֹת חֲשׂוּפוֹת וּמַלְבִּינוֹת וְיֵשׁ אֲשֶׁר הִתְנוֹצְצוּ וְרִצְּדוּ מִשָּׁם קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מְסַמְּאוֹת עֵינַיִם. “זֶה הַמִּדְבָּר – מִדְבַּר סוּרְיָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא”, הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי, “וְאֵלּוּ הַקַּרְנַיִם הַמַּזְהִירוֹת מִן הַסְּלָעִים הֵן נִתָּזוֹת וּבָאוֹת”.

לְפֶתַע הִכְרִיז הַמַּדְרִיךְ: – חֲבֵרִים! הִנֵּה חֶשְׁבּוֹן לְפָנֵינוּ.

– חֶשְׁבּוֹן זוֹ מַה הִיא? – הִצְטַחֲקָה הָעַלְמָה הָאָמֵרִיקָנִית.

– עִיר־הַבִּירָה הָיְתָה. – הוֹסִיף הַמַּדְרִיךְ – בִּירָתוֹ שֶׁל סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי.

– “בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן. תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן” – קָרָא אַחַד הַחֲבֵרִים, שֶׁהַתְּנָ"ךְ הָיָה שָׁגוּר בְּפִיו.

עַתָּה קָמָה תְּנוּעָה בֵּין יוֹשְׁבֵי הָאוֹטוֹבּוּס. רַבִּים רָצוּ לִרְאוֹת אֶת חֶשְׁבּוֹן הַבִּירָה. הָאוֹטוֹ נֶעְצַר לְיַד חֻרְבּוֹת מִסְפָּר. מֵאַחַד הַכּוּכִים עָלָה עָשָׁן עָבֶה. רַעַשׁ הַמָּנוֹעַ הוֹצִיא כַּמָּה רָאשִׁים נִפְחָדִים מִן הַחוֹרִים וְהַמָּקוֹם הַשָּׁמֵם נַעֲשָׂה פִּתְאֹם סוֹאֵן. הֲמוֹנֵי יְלָדִים בֵּדְוִים, עֲרֻמִּים וִיחֵפִים, נָשִׁים מִסְפָּר, תַּרְנְגֹלוֹת מְקַרְקְרוֹת וְעִזִּים כְּחוּשׁוֹת מִלְאוּ אֶת הַכִּכָּר שָׁאוֹן רָב. מִבֵּין הַחֻרְבּוֹת יָצָא בֵּדְוִי, וְהוּא לָבוּשׁ בְּקַפְּדָנוּת: חֶרֶב עַל מָתְנָיו וְרוֹבֶה קָצָר עַל גַּבּוֹ. הוּא קָרַב אֶל הָאוֹטוֹבּוּס. בִּרְכַּת “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם” רְחָבָה קִדְּמָה אֶת פָּנָיו, וְהוּא בִּקֵּשׁ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, שֶׁנֵּשֵׁב שָׁעָה קַלָּה בְּצֵל אָהֲלוֹ. בְּלִי חֶמְדָּה יָרַדְנוּ מִן הָאוֹטוֹבּוּס. רֵיחַ הַגְּלָלִים הַנִּשְׂרָפִים, אֲשֶׁר נִשָּׂא מִפֶּתַח הַחֻרְבָּה, בָּא בְּאַפֵּנוּ לֹא לְעֹנֶג. וַאֲנִי הִרְהַרְתִּי: חֶשְׁבּוֹן זוֹ, אֲשֶׁר בְּרֵכוֹת מַיִם הָיוּ בָּהּ, שְׁעָרִים, חוֹמוֹת וּמִגְדָּלִים – מֶה עָלְתָה לָהּ!

– “עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת־רַבִּים” – דִּקְלֵם בַּעַל הַתְּנָ"ךְ, וְהָיָה מַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַחֻרְבּוֹת כִּמְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הוֹד עֵינֵי הַיָּפָה, שׁוּלַמִּית שֵׁל שִׁיר הַשִּׁירִים, אוּלַי תָּצִיץ אֵלָיו מֵאַחַד הַחֲרַכִּים.

קָרַבְנוּ אֶל אַחַת הַחֻרְבּוֹת. שְׂרִידִים, שְׂרִידִים שֶׁל הוֹד קָדוּם, עַמּוּדִים, כּוֹתָרוֹת, אַבְנֵי־גָזִית, שְׂרִידֵי פְּתָחִים קְרוּעִים בַּקִּיר – אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂרְדוּ מִן הָעִיר הַמְּהֻלָּלָה, שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת כְּרָמִים לָרֹב. מִמּוּלֵנוּ הִתְנַשְּׂאָה גִּבְעָה, הִיא הַמִּזְבָּלָה, וְעָלֶיהָ נִקְּרוּ תַּרְנְגוֹלִים וְאֶפְרוֹחִים הַמְבַקְשִׁים אֶת אָכְלָם.

וְהִנֵּה קָרְבָה וּבָאָה עֲגָלָה. לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ מֵעוֹדִי. שְׁנֵי גַּלְגַּלֶּיהָ הָיוּ עֲשׂוּיִים לוּחוֹת־עֵץ עֲגֻלִּים. הֵם סָבְבוּ עַל צִיר חוֹרֵק. עַל הַגַּלְגַּלִּים הָיְתָה רְכוּבָה מֵעֵין עֲרֵבָה מָאֳרָכָה וּמְשֻׁנָּה, קְלוּעָה כֻּלָּהּ מֵעַנְפֵי עֲרָבָה.

– כָּמוֹהָ כְּאַמְבַּטְיָה לְצוּרָה – צָחֲקָה אַחַת הַחֲבֵרוֹת.

שְׁנֵי הַשְּׁוָרִים, שֶׁמָּשְׁכוּ בַּעֲגָלָה, עָמְדוּ תְמֵהִים לְמַרְאֵה כְּלֵי־הָרֶכֶב הַמְּשֻׁנֶּה – הָאוֹטוֹבּוּס. נִרְאֶה, שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּחוּשׁ, כִּי בְּרִיָּה מְגֻשָּׁמָה זוֹ עֲתִידָה לְהִתְחָרוֹת בָּהֶם.

– הִנֵּה שְׁנֵי קְצוֹת הַהִיסְטוֹרְיָה לְפָנֵינוּ! – קָרָא הַמַּדְרִיךְ בְּפַתּוֹס, – זוֹ הָעֲגָלָה מִיְמוֹת אֶלֶף שָׁנִים לִפְנֵי הַסְּפִירָה, מִצַּד אֶחָד, וְהָאוֹטוֹ בֶּן דּוֹרֵנוּ. 3000 שָׁנִים רוֹבְצוֹת בֵּין אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם.

וְשׁוּב עָלִינוּ לַמְּכוֹנִית, שֶׁהָיְתָה גּוֹמֵאת קִילוֹמֶטְרִים שֶׁל מִישׁוֹר מְשַׁעֲמֵם לְלֹא שִׁנּוּי וּלְלֹא תְּמוּרָה. רַק לִפְרָקִים הָיְתָה הַקַּרְקַע מִשְׁתַּפֶּלֶת קִמְעָא לְצַד שְׁלוּלִית מַיִם, וָאדִי זָעִיר, וְזֶה שִׁנָּה בְּמִקְצָת אֶת פְּנֵי הַנּוֹף. בָּתִּים מַלְבִּינִים נִרְאוּ בָּאֹפֶק לְלֹא עֵץ וּלְלֹא שִׂיחַ.

– זוֹהִי מֵידְבָא! – קָרָא הַמַּדְרִיךְ.

– מֵידְבָא! – רוּחִי נִתְפַּעֲמָה לְשֵׁמַע מִלָּה זוֹ. הֵן בְּקִרְבָתָהּ נִמְצָא הַר־נְבוֹ – מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

– זֶהוּ הַמִּישׁוֹר – נֶאֱנַח חֲבֵרִי לַסַּפְסָל – רוֹאֶה אַתָּה מֵרָחוֹק אֶת הַנּוֹף כֻּלּוֹ וְנִדְמֶה כִּי קָרוֹב־קָרוֹב הוּא, וְלַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר – רָחוֹק הוּא מְאֹד.

לְעֵת הַצָּהֳרַיִם הִגַּעְנוּ לְמֵידְבָא. הָיָה זֶה יוֹם רִאשׁוֹן וְתוֹשָׁבֵי הָעִיר הַנּוֹצְרִיִּים בִּלּוּ אֶת מַחֲצִית יוֹמָם הָרִאשׁוֹן בַּכְּנֵסִיּוֹת, וְעַתָּה שָׁבוּ לָנוּחַ בְּצֵל בָּתֵּיהֶם הַקְּרִירִים. עָמַדְנוּ לְיַד בֵּית־קָפֶה אֶחָד, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵן לְרַגְלֵי בַּיִת הָרוּס.

– מַדּוּעַ הָרוּס הַבַּיִת כָּל־כָּךְ? – שָׁאַלְתִּי אֶת בַּעַל בֵּית־הַקָּפֶה.

– מֵרְעִידַת הָאֲדָמָה – הֵשִׁיב אִי־שִׂיחִי – הוֹי, גָּדוֹל הָיָה הָרַעַשׁ, שֶׁפָּגַע בָּנוּ לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר, וּמֵאָז עוֹד לֹא הִשְׁלַמְנוּ אֶת בֶּדֶק בָּתֵּינוּ.

לְאַחַר שְׁתִיַּת הַקָּפֶה הִתְחַלְנוּ בְּסִיּוּרִים בָּעִיר. הֲמוֹן פִּרְחָחִים הָלַךְ אַחֲרֵינוּ. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי כְּנֵסִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנָאוֹת. רָאִינוּ בְּרֵכוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁהָיוּ רֵיקוֹת וִיבֵשׁוֹת. בִּבְרֵכוֹת אֵלּוּ הָיוּ הַתּוֹשָׁבִים אוֹגְרִים אֶת מֵימֵיהֶם. כַּיּוֹם אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר, כִּי הָעִיר מְקַבֶּלֶת אֶת מֵימֶיהָ מִמֶּרְחַק שְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מִ“מַּעְיְנוֹת־משֶׁה” אֲשֶׁר בָּאֲשֵׁדוֹת הַצּוֹפוֹת לְמוּל הַיַּרְדֵּן וְיָם הַמֶּלַח. מְהַנְדְּסִים וּפוֹעֲלִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵקִימוּ אֶת מְכוֹן הַמַּיִם, בָּנוּ בְּרֵכוֹת, הֶעֱבִירוּ צִנּוֹרוֹת, וְעַתָּה מַיִם חַיִּים תִּשְׁתֶּה הָעִיר.

גָּבְרָה תְּשׁוּקָתֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַפַּת מֵידְבָא הַמְּפֻרְסֶמֶת. בָּאנוּ שְׁעָרֶיהָ שֶׁל אַחַת הַכְּנֵסִיּוֹת הַשַּׁיֶּכֶת לַיְּוָנִים. נָזִיר בַּעַל גְּלִימָה דְּהוּיָה וּשְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת פָּגַשׁ אוֹתָנוּ בְּמַבָּטוֹ הַזּוֹעֵף. אַחַר מַשָּׂא־וּמַתָּן אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ בְּעִנְיַן־הַשָּׂכָר, הִזְמִינָנוּ הַלָּה לָבוֹא פְּנִימָה. הָיְתָה זוֹ כְּנֵסִיָּה דַּלָּה וּרְגִילָה אֲשֶׁר קִירוֹתֶיהָ הַלְּבָנִים בְּתוֹסֶפֶת כְּחוֹל – כְּאֹרַח הַמִּזְרָח – נָסְכוּ שִׁעְמוּם. בְּלֵאוּת הֵרִים הַכֹּמֶר שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה לוּחוֹת־עֵץ, שֶׁהָיוּ שְׁכוּבִים עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה לְיַד הָעַמּוּד, וּלְעֵינֵינוּ נִגְלְתָה הַמַּפָּה הַנִּכְסֶפֶת. הָיְתָה זוֹ שִׁכְבַת פְּסִיפָס שֶׁתְּמוּנוֹת, צִיּוּרִים וּכְתוֹבוֹת שִׁמְּשׁוּ בָּהּ בְּעִרְבּוּבְיָּה. לְרֶגַע הִשְׂתָּרְרָה עָלֵינוּ אַכְזָבָה: לְשֵׁם זֶה נָסַעְנוּ עַשְׂרוֹת וּמְאוֹת קִילוֹמֶטְרִים? אַךְ רוּחַ לָבְשָׁה אֶת הַמַּדְרִיךְ, וְזוֹ דָּבְקָה גַּם בְּמִזְרָחָן שֶׁלָּנוּ. הָרִאשׁוֹן הִתְחִיל מַסְבִּיר: מַפָּה זוֹ נֶעֶרְכָה כָּאן עַל הָרִצְפָּה בַּמֵּאָה הַחֲמִישִׁית אוֹ הַשִּׁשִּׁית. לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עָבְדוּ פּוֹעֲלִים בְּפִנּוּי חֳרָבוֹת כְּדֵי לְהָקִים כְּנֵסִיָּה נוֹצְרִית, וְהִנֵּה נִתְקְלוּ בְּיפִי זֶה. תְּחִלָּה לֹא הֵבִינוּ הַפּוֹעֲלִים לְעֶרְכָּהּ שֶׁל תַּגְלִית זוֹ, נָעֲצוּ מַקּוֹשֵׁיהֶם וּבְגַסּוֹת עָקְרוּ רֶגֶב אַחַר רֶגֶב מִפְּסִיפָס נָאֶה זֶה. רָצָה הַמַּזָּל וְכֹמֶר צָעִיר עָבַר עַל הַמָּקוֹם וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַדָּבָר, צִוָּה מִיָּד לְהַפְסִיק אֶת הָעֲבוֹדָה. כָּכָה נִצְּלָה חֶמְדָּה זוֹ לָנוּ וְלַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

– שִׂימוּ לֵב! – נִכְנַס הַמִּזְרְחָן לְתוֹךְ דְּבָרָיו – זוֹ הָיְתָה הַמַּפָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנּוֹצְרָה בָּעוֹלָם. הִיא הִקִּיפָה אֶת סוּרְיָה, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִצְרַיִם. לְדַאֲבוֹנֵנוּ – “נֶעֶקְרָה” מִצְרַיִם בְּרֻבָּהּ הַגָּדוֹל מִקַּרְקַע הַפְּסִיפָס, אַךְ עוֹד שָׂרְדוּ מִמֶּנָּה חֲלָקִים שְׁלֵמִים וַחֲשׁוּבִים, הוֹדוֹת לְמַפָּה זוֹ נִתְבָּרֵר לָנוּ בְּתַכְלִית הַדִּיּוּק מוֹדִיעִין הֵיכָן הִיא. הִנֵּה, הַבִּיטוּ! – וּבְדַבְּרוֹ הֶרְאָה עַל כְּתֹבֶת וּלְיָדָהּ בִּנְיָן בַּעַל שְׁנֵי חַדּוּדִים – כָּאן כָּתוּב בִּיוָנִית “מוֹדִיעִין, הַיּוֹם מוֹדִיתָה – מִמֶּנָּה יָצְאוּ הַמַּכַּבִּים”.

עַתָּה אָחֲזָה הָרוּחַ בִּשְׁאָר הַצּוֹפִים, וְאִישׁ־אִישׁ מַהֵר לְגַלּוֹת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.

– הִנֵּה יָם הַמֶּלַח! – קָרָא מִישֶׁהוּ – הַבִּיטוּ־נָא! שְׁנֵי דָּגִים נִכְנָסִים אֵלָיו.

– שִׂימוּ־לֵב! – קָרְאָה, אַחַת הַחֲבֵרוֹת – הִנֵּה דָּג אֶחָד מֵסֵב פָּנָיו וְחוֹזֵר אֶל הַיַּרְדֵּן.

– נָכוֹן מְאֹד! – אִשֵׁר הַמַּדְרִיךְ – נִרְאֶה, שֶׁהַצַּיָּר רָצָה לְהַגִּיד בָּזֶה, שֶׁהַדָּג אֵינוֹ סוֹבֵל אֶת מֵימֵי יָם־הַמֶּלַח וְהוּא חָשׁ לוֹ מִפְלָט אֶל הַיַּרְדֵּן בַּעַל הַמַּיִם הַמְּתוּקִים.

– רְאוּ־נָא! בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן רוֹאֶה אֲנִי אַיָּלוֹת וּצְבָאִים! וְהִנֵּה גַּם צַיָּד הַיּוֹרֶה בָּהֶן! – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת בְּעִרְבּוּבְיָה.

הָיְתָה הָעֲלִיצוּת גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת – עֵדוּת נֶאֱמָנָה לְרוּחַ הַשִּׂמְחָה שֶׁתָּקְפָה אֶת הַמִּסְתַּכְּלִים – רוּחַ כָּזוֹ וַדַּאי תּוֹקֶפֶת אֶת הַמְּגַלִּים הָרִאשׁוֹנִים בִּרְאוֹתָם יַבֶּשֶׁת, שֶׁזָּכוּ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנִים לִרְאוֹתָהּ.

נֶהֱנִינוּ לְמַרְאֵה יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, לְמַרְאֵה רְחוֹב־הָעַמּוּדִים הָאָרֹךְ הָעוֹבֵר אוֹתָהּ וְהָעַמּוּד הַמֶּרְכָּזִי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר שֶׁכֶם, הוּא בַּבְּאַל־עַמּוּד בְּפִי הָעַרְבִים.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָשִׂינוּ לְיַד מַפַּת מֵידְבָא הַמְּפֻרְסֶמֶת. בְּלִי חֶמְדָּה נִפְרַדְנוּ מִן הַמָּקוֹם, כִּי הַמַּדְרִיךְ הֵאִיץ בָּנוּ לְמַהֵר אֶל הַר־נְבוֹ.

כִּשְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים עָשִׂינוּ בָּאוֹטוֹבּוּס. מִכָּאן נִשְׁתַּבְּשָׁה הַדֶּרֶךְ וְנֶאֱלַצְנוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ בָּרֶגֶל.

– הִנֵּה הַר־נְבוֹ! – הֶרְאָה הַמַּדְרִיךְ עַל אַחַת הַפְּסָגוֹת הַנְּמוּכוֹת שֶׁנִּרְאוּ לָנוּ. וְאוֹדֶה, אוֹתָהּ שָׁעָה תָּקַף אוֹתִי רֶטֶט. הַאֻמְנָם רַגְלִי דּוֹרֶכֶת עַל אוֹתָהּ הַחֶלְקָה שֶׁעָמַד עָלֶיהָ הַמְּחוֹקֵק? וְרַחֲמַי נִכְמְרוּ אֶל משֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָדַע לֵאוּת וַעֲיֵפוּת, זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹלִיךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֶת עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר. אָדָם גָּדוֹל זֶה צָעַד פֹּה אֶת צְעָדָיו הָאַחֲרוֹנִים. פֹּה לִטְּפָה הָרוּחַ שַׂעֲרוֹת שֵׂיבָתוֹ; פֹּה עָמַד עָיֵף וְיָגֵעַ, שְׂבַע יָמִים וּשְׁבַע רֹגֶז, וּבְעֵינָיו הָעֲשֵׁשׁוֹת מִבְּכִי בָּלַשׁ אֶת הַמֶּרְחַקִּים הָאוֹבְדִים בְּעַרְפִלֵּי אֵדִים כְּחַלְחַלִּים – אֶת הָאָרֶץ חָפֵץ לִרְאוֹת, אֶת סַף הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ יִמְצְאוּ מְנוּחָה בְּנֵי־עַמּוֹ. וְאִלּוּ הוּא – הוּא יִמְצָא מְנוּחָה בְּחוּץ־לָאָרֶץ. אֶל סַף הָאָרֶץ הִגִּיעַ וְאֵלֶיהָ לֹא יָבוֹא. הֲיֵשׁ טְרַגֶדִיָּה גְּדוֹלָה מִזּוֹ?

אָצִים וְרָצִים פָּנִינוּ אֶל עֵבֶר הַנְּקֻדָּה, אֲשֶׁר הֶרְאָה לָנוּ הַמַּדְרִיךְ. הִגַּעְנוּ. מַעְגַּל אֲבָנִים. אַבְנֵי־צֹר כְּבֵדוֹת וּבִלְתִּי־מְסֻתָּתוֹת. תִּהוֹם נוֹפֶלֶת אֶל עֵבֶר יָם הַמֶּלַח.

– זֶהוּ! – אָמַר הַמַּדְרִיךְ קְצָרוֹת.

הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה מְעִיקָה. נִצְּתוּ הָעֵינַיִם. לְרַגְלֵינוּ נִרְאוּ תְּהוֹמוֹת וּמוֹרָדוֹת מְסַחְרְרִים, אֲשֶׁר מֵימָיו הַמּוֹרִיקִים שֶׁל יָם־הַמֶּלַח שָׂמוּ גְּבוּל לָהֶם. יָם־הַמֶּלַח רָבַץ לְרַגְלֵינוּ בָּעֲצַלְתַּיִם. גַּל לֹא נִרְאָה עָלָיו. לֹא נָע וְלֹא זָע. בִּצְפוֹנוֹ הִסְתַּמְּנוּ בְּרֵכוֹת, בְּרֵכוֹת עֲנָקִיּוֹת שֶׁל מַיִם יְרֻקִּים, כְּחֻלִּים וּלְבַנְבַּנִּים. הָיָה מִשְׂחַק הַצְּבָעִים מִן הַנֶּהְדָּרִים בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי.

– אֵלּוּ הֵן בְּרֵכוֹת הַמֶּלַח שֶׁל חֶבְרַת הָאַשְׁלָג – אָמַר מִישֶׁהוּ.

עַתָּה נִפְנוּ הָעֵינַיִם וְהִבִּיטוּ מַעְלָה־מַעְלָה.

– הִנֵּה יְרוּשָׁלַיִם! – קָרָא הָאֶחָד – אֲנִי רוֹאֶה שְׁנֵי מִגְדָּלִים מִתְנוֹסְסִים עַל הָהָר.

– אֵלֶּה הֵם: מִגְדַּל הַפַּעֲמוֹנִים הָרוּסִי וּלְיָדוֹ מִגְדַּל טוּר־מַלְכָּא! – הוֹדִיעַ בְּוַדָּאוּת הַשֵּׁנִי.

– וְאַיֵּה הַיָּם הָאַחֲרוֹן?

– הַיָּם הַתִּיכוֹן אֵינוֹ נִרְאֶה – אָמַר הַמַּדְרִיךְ. – כַּנִּרְאֶה, הָעַרְפִלִּים מְכַסִּים אוֹתוֹ.

– חוֹשֵׁבְנִי, שֶׁרֶכֶס הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם הוּא הַמּוֹנֵעַ אוֹתָנוּ מֵרְאוֹת אֶת הַיָּם.

– בְּוַדַּאי, – קָרָא הַמִּזְרְחָן – הֵן פִּסְגַּת נְבוֹ גָּבְהָה 835 מֶטְרִים, וַהֲרֵי הִיא נְמוּכָה קְצָת מִיְרוּשָׁלַיִם.

– הִנֵּה הַיַּרְדֵּן מִתְפַּתֵּל וּבָא מִצַּד צָפוֹן – קָרְאָה הָאָמֵרִיקָנִית וְהִתְחִילָה מוֹחֵאת כַּף מִשִּׂמְחָה בִּרְאוֹתָהּ אֶת זֶה הַנָּהָר, וְהִנֵּה הוּא מִתְפַּתֵּל בִּפַס יָרֹק מַמָּשׁ כַּמְצֻיָּר בַּמַּפָּה.

– זֶהוּ גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – וּמְגַדֵּל הוּא עֲצֵי־אֶשֶׁל לָרֹב. וְאֵלֶּה מְהַוִּים אֶת חֲגוֹרַת־הַיֶּרֶק הַיְּחִידָה בִיְשִׁימוֹן זֶה. הֲרוֹאִים אַתֶּם צוּקֵי־סְלָעִים קֵרְחִים אֵלֶּה הַנִּרְאִים כְּסוֹגְרִים עַל עֵמֶק הַיַּרְדֵּן? הַלָּלוּ קֶרֶן־סַרְטַבָה הֵם.

– קֶרֶן־סַרְטַבָה! זוֹ הַקֶּרֶן אֲשֶׁר מֵעָלֶיהָ הָיוּ מַשִּׂיאִים מַשּׂוּאוֹת לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן וּבָבֶל, כִּי לֵיל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הִגִּיעַ? – שָׁאַל אֶחָד.

– הִיא הִיא וְלֹא אַחֶרֶת – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ בְּטוּחוֹת.

אוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא הַוָּתִיק שֶׁבַּחֲבוּרָה אֶת סֵפֶר הַתְּנָ"ךְ הַקָּטָן מִכִּיסוֹ, הֶעֱמִיד רַגְלוֹ עַל אַחַת הָאֲבָנִים, פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל קוֹרֵא: “וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבוֹת מוֹאָב אֶל הַר־נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחוֹ, וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת־כָּל־הָאָרֶץ, אֶת־הַגִּלְעָד עַד־דָּן. וְאֵת כָּל־נַפְתָּלִי וְאֶת־אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל־אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת־הַנֶּגֶב וְאֶת־הַכִּכָּר, בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד־צֹעַר. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל־פִּי ה', וַיִקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְלֹא־יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (דברים ל"ד, א‘-ו’). וְהָיְתָה קְרִיאָה זוֹ, לְפִי כָּל חֻקֵּי־הַדִּקְדּוּק וְהַבִּטּוּי הַמִּזְרָחִיִּים, מַשְׁרָה עָלֵינוּ הֲלָךְ־רוּחַ מְיֻחָד. נָדַמּוּ הַפִּיּוֹת וְהָעֵינַיִם הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֶל הַדּוֹבֵר וְאֶל “זֹאת הָאָרֶץ” חֲלִיפוֹת.

כִּלָּה הַקּוֹרֵא לִקְרֹא, סָגַר אֶת הַסֵּפֶר, מָתַח גֵּווֹ, נֶאֱנַח וַיִּדֹּם. הָיְתָה הַדְּמָמָה. אִישׁ־אִישׁ מֵאִתָּנוּ הָיָה נָתוּן בְּהִרְהוּרָיו הַכְּבֵדִים. פָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר: – וְקִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה אַיֵּהוּ? הַאָמְנָם לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ?

אָמַר הַמִּזְרְחָן: – כְּבָר סִפְּרָה הָאַגָּדָה: מַעֲשֶׂה וְשָׁלַח הַדְּרִיָּנוּס קֵיסָר רוֹמִי לְבַקֵּשׁ אַחַר קִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה. יָרְדוּ הָאֲנָשִׁים לְתַחְתִּית הַר־נְבוֹ וְרָאוּ אֶת קִבְרוֹ לְמַעְלָה. עָלוּ לְמַעְלָה וְרָאוּ אוֹתוֹ לְמַטָּה. הִתְחַלְּקוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁנַיִם וְהָיוּ אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה רוֹאִים אוֹתוֹ לִמַעְלָה וְאֵלֶּה שֶׁלִּמַעְלָה רוֹאִים אוֹתוֹ לְמַטָּה, וְאֶת קִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה לֹא מָצְאוּ.

– וּמַה קִבְרוֹ שֶׁל נֶבִּי־מוּסָה אֲשֶׁר בְּדֶרֶךְ יְרֵחוֹ בּוֹאֲכָה יָם־הַמֶּלַח? – שָׁאֲלָה הָאֲמֵרִיקָנִית.

– מַעֲשִׂיָּה נָאָה הִיא זוֹ – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ. – סַפֵּר יְסַפְּרוּ הַמַּאֲמִינִים, כִּי הַמֻּסְלְמִים פָּנוּ אֶל אַלְלָה וְאָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! רָחוֹק הוּא נְבוֹ וְקָשָׁה הַדֶּרֶךְ אֵלָיו. עֲשֵׂה חֶסֶד עִם הַמַּאֲמִינִים וְהַעֲבֵר קִבְרוֹ שֶׁל מוּסָה חֲבִיב־אַלְלָה אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מַעֲרָבָה. וְאַלְלָה הָאוֹהֵב אֶת בָּנָיו נֶעְתַּר לָהֶם, וְכָךְ קָם משֶׁה מִקִּבְרוֹ וְהָלַךְ לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאֵלָיו יִנְהֲרוּ הַמַּאֲמִינִים לִ“מוֹסַם” בְּכָל חַג פֶּסַח – הוּא חַג יְצִיאַת משֶׁה וְכָל עַמּוֹ מִמִּצְרַיִם.

נִשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים וְחָדְרוּ לַלְּבָבוֹת. קָשָׁה הָיְתָה רוּחָם שֶׁל בְּנֵי הַחֲבוּרָה. שָׁעָה אֲרֻכָּה לֹא יָכְלוּ לְהִנָּתֵק מִמְּקוֹמָם. רִאשׁוֹנָה הֵרִים פְּעָמָיו הַמַּדְרִיךְ, וְאַחֲרָיו הָלְכָה כָּל הַחֲבוּרָה בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים.

בְּעֵינֵינוּ לִפַּפְנוּ אֶת זוֹ כִּבְרַת הָאֶרֶץ הַלְּבָנָה וְהַגִּירִית. עָקַבְנוּ אַחַר כָּל סֶלַע וְאַחַר כָּל צֶמַח. שָׂמַחְנוּ לְמַרְאֵה הַסִּיאָה צְהֻבַּת־הַפְּרָחִים וְהַסִּירָה. נִצְמְדוּ הָעֵינַיִם כִּמְבַקְּשׁוֹת אֲחִיזָה בְּכָל אֶבֶן וּבְכָל צֶמַח. אַךְ גְּזֵרַת הַמַּדְרִיךְ הָיְתָה: קָדִימָה! לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִּים וְרֹאשׁ הַפִּסְגָּה, הִיא “הַסִּיָּרָה” בְּפִי הָעַרְבִים, כְּבָר מֵאֲחוֹרֵינוּ.

וּבַעֲלוֹתִי עַל הָאוֹטוֹבּוּס, שָׁלַחְתִּי מַבַּט כְּמִיהָה אֶל זוֹ הַפִּסְגָּה הַקְּטַנְטֹנֶת הַבּוֹלֶטֶת מֵעַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה וּבְעֵינֵי רוּחִי רָאִיתִי אֶת משֶׁה, הָעוֹמֵד וּמַשְׁקִיף עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאֶרְאֶה בְּנֶחָמָה, אִם לֹא הִבְחַנְתִּי בַּת־שְׂחוֹק בְּפָנָיו. הֶהָיָה זֶה חִיּוּךְ שֶׁל שִׂמְחָה בִּרְאוֹתוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְעִירִים וַחֲסֻנִּים עוֹלִים לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ וּבָאִים לִפְקֹד אֶת חֶלְקַת הַמְּחוֹקֵק בְּאֶרֶץ בְּנֵי־גָד וּבְנֵי־רְאוּבֵן?