קלא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה זָכָה עָמְרִי לְמַלְכוּת? מִפְּנֵי שֶׁהוֹסִיף כְּרַךְ אֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר… וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הֵעִיר אֲשֶׁר בָּנָה… שֹׁמְרוֹן” (מלכים א טז, כד) (סנהדרין קב ע"ב).
זָכָה עָמְרִי – למרות היותו מלך חוטא.
*
קלב תְּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי חֲכָמִים, אָמַרְתִּי לָהֶם: רַבּוֹתַי, מַה נִשְׁתַּנָּה עָמְרִי שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל שֶׁהָיוּ לְפָנָיו לֹא הוֹשִׁיבוּ מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, עַד שֶׁבָּא עָמְרִי וְיָשְׁבוּ לוֹ שְׁלוֹשָׁה מְלָכִים עַל כִּסְּאוֹ? אָמְרוּ לִי: לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַרְתִּי לָהֶם: רַבּוֹתַי, עַל שֶׁהוֹתִיר עִיר גְּדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָךְ הָיְתָה בְּדַעְתּוֹ, אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם לְמַלְכֵי יְהוּדָה כָּךְ שׁוֹמְרוֹן לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל (סא"ר, י).
תְּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ – בבית המדרש של חכם ושמו אליהו נאמר.
שֶׁכָּל שֶׁהָיוּ וגו' – כל המלכים שעמדו לפניו בממלכת ישראל לא זכו שנכדיהם יעלו על כס המלכות.
שְׁלוֹשָׁה מְלָכִים – אחאב ובני אחאב: אחזיהו ויהורם.
לֹא שָׁמַעְנוּ – לא למדנו.
הוֹתִיר – הוסיף (וראו בקטע הקודם).
*
קלג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב כֻּלָּם עוֹבְדַי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין הָיוּ יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה וְנוֹצְחִין, שֶׁכֵּן אֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּהַר הַכַּרְמֶל: “אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי” (מלכים א יח, כב) – וְכָל הָעָם יוֹדְעִין וְאֵין מוֹדִיעִין לַמֶּלֶךְ (ילק"ש למלכים, ריג; תנחומא חוקת, ד).
דֵּילָטוֹרִין – מלשינים.
נוֹצְחִין – מנצחים.
כָּל הָעָם יוֹדְעִין – שבנוסף לאליהו היו עוד מאה נביאי ה' אשר הוסתרו במערה מפני אחאב ואיזבל אשתו (מלכים א יח, ג־יד).
*
קלד “גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי” (הושע יב, יב) – אֵין לְךָ כָּל תֶּלֶם וְתֶלֶם שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד עָלָיו אַחְאָב עֲבוֹדָה זָרָה וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ (סנהדרין קב ע"ב).
“כְּגַלִּים” – כמו ערימות אבנים המצויות בכל מקום ומקום.
*
קלה אַחְאָב הָיָה מְקַשֵּׁט עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וְעוֹמֵד לִפְנֵי חִיאֵל הַמְמֻנֶּה עַל אוֹצְרוֹתָיו, אָמַר לוֹ: כַּמָּה אֲנִי יָפֶה הַיּוֹם? וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: כֵּן וְכֵן – וְאַחְאָב מַפְרִישׁ דָּמָיו לַעֲבוֹדָה זָרָה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' " (מלכים א כא, כ). "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' " (שם שם, כה) – רַ' לֵוִי הָיָה דוֹרֵשׁ מִקְרָא זֶה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לִגְנַאי. בָּא אַחְאָב אֶצְלוֹ בַּלַּיְלָה, אָמַר לוֹ: מָה חָטָאתִי לְךָ וּמָה פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ? יֵשׁ לְךָ רֹאשׁוֹ שֶׁל הַפָּסוּק וְאֵין לְךָ סוֹפוֹ – “אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ” (שם). הָיָה רַ' לֵוִי דוֹרְשׁוֹ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לְשֶׁבַח: “רַק לֹא־הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ” (ירושלמי סנהדרין י, ב).
חִיאֵל – דמות הנזכרת במלכים א טז, לד.
כַּמָה אֲנִי יָפֶה? – מה ערך מלבושי?
כֵּן וְכֵן – סכום כזה או כזה.
מַפְרִישׁ דָּמָיו – תורם את שווי המלבושים.
“הִתְמַכֶּרְךָ” – והמילה נדרשת מלשון מכירה.
מִקְרָא – פסוק.
בַּלַּיְלָה – בחלום.
*
קלו אָמַר רַב נַחֲמָן: אַחְאָב שָׁקוּל הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּאמֶר ה' מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב… וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה” (מלכים א כב, כ). הִקְשָׁה רַב יוֹסֵף: מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ “רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ” (שם כא, כה), וְשָׁנִינוּ: בְּכָל יוֹם הָיְתָה שׁוֹקֶלֶת שִׁקְלֵי זָהָב לַעֲבוֹדָה זָרָה – וְאַתָּה אוֹמֵר שָׁקוּל הָיָה?! אֶלָּא אַחְאָב וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁהֶהֱנָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו כִּפְּרוּ לוֹ מֶחֱצָה (סנהדרין קב ע"ב).
שָׁקוּל הָיָה – שקולים היו מעשיו הרעים כנגד מעשיו הטובים.
“יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב” – לצאת לקרב ולמות בו.
זֶה בְּכֹה וגו' – והדעות בנושא זה בבית דין של מעלה היו חלוקות, לכאן ולכאן.
וַתְרָן בְּמָמוֹנוֹ – נדבן.
מִתּוֹךְ שֶׁהֶהֱנָה וגו' – כיוון שהביא תלמידי חכמים ליהנות מרכושו, נתכפרו לו מחצית מעבירותיו.
*
קלז אַחְאָב – אָח לַשָּׁמַיִם וְאָב לַעֲבוֹדָה זָרָה (סנהדרין קב ע"ב).
אַחְאָב – ונדרש שמו כמי שהתנודד בין שני עולמות דתיים (וראו בקטע הקודם).
*
קלח נָבוֹת הָיָה קוֹלוֹ נָאֶה וְהָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם וְכָל יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִין לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא עָלָה וְהֵעִידוּ עָלָיו בְּנֵי בְּלִיַּעַל – וְאָבַד מִן הָעוֹלָם (ילק“ש למלכים, רכ”א; פס"ר כה, ב).
נָבוֹת – היזרעאלי, שאחאב חשק בכרמו והביא למותו בעלילת שווא שהעידו נגדו בני בלייעל (מלכים א פרק כא).
לֹא עָלָה – ועל כן נענש.
*
קלט “וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ” (מלכים א כב, כא) – מַהוּ רוּחַ? אָמַר רַ' יוֹחָנָן: רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי (סנהדרין קב ע"ב).
“אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ” – לצאת למלחמה ולהיהרג בה.
נָבוֹת – ראו בקטע הקודם.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.