רקע
אפרים צורף
ר' אורי מסטרליסק – ה"שרף"

 

תולדותיו    🔗

ר' אורי בן פנחס מסטרליסק היה תלמידו של ר' שלמה מקארלין. אין יודע מתי נולד והיכן, וכן לא ידועות קורותיו. עיקר עבודתו של היהודי ראה ר' אורי בהשתלמות מוסרית תמידית, ולכן דרש מתלמידיו־חסידיו, שעניים מרודים היו כמוהו, התנהגות מוסרית למופת.

ר' אורי נתפרסם בגין תפלתו הנלהבת מאוד, ומספרים עליו שבכל יום לפני התפלה היה מבקש מחילה מאשתו ומבני משפחתו מחשש שמא תפרח נשמתו בגלל הלהבה הבוערת בתפלתו. לפיכך הוכתר בתואר “השרף”.

פעם אחת סח לחסידיו:

בספר התורה מצויות שש מאות אלף תיבות, ובעם ישראל מצויות שש מאות אלף נשמות. הרי כשם שספר תורה נפסל אם תיבה אחת חסרה בו, כך אין השכינה שורה עלינו אם נשמה אחת נפסלת בישראל.

“השרף” נסתלק בשנת תקפ"ו1. בנו ר' שלמה, שירש את כסאו, נפטר זמן קצר לאחר הסתלקותו מגעגועים אליו באמרו: איך אפשר לחיות בלא אב כזה!

ר' אורי העמיד תלמידים הרבה, ואחד מהם הוציא לאור את ספרו היחיד של רבו: “אמרי קדוש”.


 

המפרנסים באמת    🔗

בבחרותו היה ר' אורי בא תכופות לרבי ר' שלמה מקארלין. כבר בביקורו הראשון, כשהצדיק נתן לו “שלום”, נפל עליו פחד והסיק, שזהו רבו האמיתי, ככתוב באבות ד: “מורא רבך כמורא שמים”.

כל אותן שנים ששהה אצל הקרלינאי, היתה אשתו הצדקת עובדת כעוזרת בבית האב־בית־דין בלבוב. לחג הפסח, כששב ר' אורי לביתו, הוזמן לסעוד על שולחנו של האב־בית־דין, שכן ידה של אשתו לא הגיעה להכין צרכי החג.

לאחר שאמר את ה“הגדה” בהתלהבות ונתגלה במלוא גדלותו, פנה אליו המארח בשאלה:

הלא כתוב בכתובּה: “אנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי” (אני אעבוד ואוקיר ואפרנס אותך), ואתה אינך מקיים הבטחתך!

השיב לו השרף:

קרא נא בסיפא של הכתובּה (תרגום מארמית): “כאנשים יהודים שמפרנסים נשיהם באמת” – ועל כן נסעתי תחילה אל הרבי כדי לבקש ולמצוא את האמת.


 

לבעל שמחה פותחים היכלות    🔗

הצדיק ר' אורי מסטרליסק אמר בשם רבו, ר' שלמה מקארלין: כשיהודי זוכה לשמחה של מצוה, כגון: ברית מילה או חתונה של אחד מבניו וכדומה, זוכה שפותחין לפניו כל ההיכלות. ואם מישהו בא ומצער אותו אפילו לרגע, הריהו מסלקו מן ההיכלות. יש לו, אם כן, למצער עבירה גדולה.


 

חסידים שונאי כסף    🔗

חסידי ר' מסטרליסק עניים היו. שאלוֹ פעם צדיק אחד: וכי לחסידיך אין כל רצון להתעשר?

במקום תשובה קרא “השרף” לאחד מחסידיו ואמר לו: ברגע זה, כשאני והצדיק הזה האורח יושבים יחד, תוכל לבקש כל שתבקש – כן יקום ויהי!

כל מבוקשי שאזכה לומר בכל יום: “ברוך שאמר והיה העולם” באותה כוונה ודביקות כמו רבנו – השיב החסיד.

*

גם אשתו של “השרף” תמהה על הסתפקותם במועט של חסידיו.

מדוע לא תעשה משהו כדי לשפר את מצבם? – שאלה אותו.

מחר תראי במו עיניך, שהם אינם מעונינים כלל בעושר.

למחרת בשעת “שחרית”, כשהגיע לתפלה “ויברך דוד… העושר והכבוד מלפניך” – הרים הצדיק את כנף בגדו ואמר לחסידיו:

מי שרוצה להתעשר, יתחוב ידו לתוך בגדי וימצא הון עתק.

אך איש מהם לא זז ממקומו.


 

אדם – עץ השדה    🔗

רבי אורי מסטרליסק היה מקפיד שלא יפשפשו תמיד במעשיהם של נערים. וכך היה אומר:

האדם משול לעץ בגן: אם תעמוד על ידו ותסתכל בו בכל יום, מבוקר עד ערב, איך הוא גדל וכמה טפחים כבר גדל, לא תראה ולא כלום. אך אם תשגיח עליו, תשקהו שעה שיצמא, תדשנהו שעה שיזדקק לדישון, תגזום אותו כשלולבים טפלים ילבלבו, ותשמור עליו מפני חרקים ומזיקים, מובטח אתה שהעץ יכה שורש, יגדל וגם ישא פרי.

כך גם האדם: הנה הוא שתיל רך, אם תטפל בו כראוי שתספק לו כל המזון הרוחני וכל המים שהוא זקוק להם – ואין מים אלא תורה – ותעמוד לו להתגבר על יצרו ועל כל שמונע את גידולו, עד מהרה ישגשג ויגיע למלוא שיעור קומתו.


 

הרוז’ינאי כאליהו    🔗

כשסיפרו ל“שרף” על מנהגי מלכים שנוהג הצדיק ר' ישראל מרוז’ין, נינו של המגיד ממזריץ‘, על הפאר שבביתו, במלבושיו ובמרכבתו ועל חבר המנגנים בנבל וכינור לפניו – ביקש ר’ אורי שיתארו לפניו את הרוז’ינאי בשעה שמנגנים לפניו, והעיר:

אצל אליהו הנביא כתוב: “ואזור עור אזור במתניו”. יש לפרש פסוק זה, שמתניו גופם היו אצלו כאזור עור: ברצותו לובשם, ברצותו פושטם. וכך גם ר' ישראל: כשרוצה הוא מפשיט עצמו כליל מהגוף שלו, וברצותו – מתלבש כל־כולו בגוף שלו.



  1. 1826.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53980 יצירות מאת 3222 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!