לאמי

א    🔗

בְּאוֹר אַרְצִי, בַּאֲוִיר הַזֹּךְ רוֹטֵט מִזֹּהַר,

תִּתְגַּל אֵלַי אֵי־פַּעַם אַפְרוּרִית בָּקְרֵךְ.

שׁוּב חֶרֶשׁ יַקִּיפוּנִי צִלְלֵי יְמוֹת הַנֹּעַר

וְשׁוּב מֵיתָר רוֹנֵן בִּי לְזִכְרֵךְ.

עֲלֵי מִפְתַּן חַיַּי הֵן לֹא זָרַעַתְּ נֹגַהּ.

בִּרְדֹף סְתָוֵךְ מַשְׁכִּים שַׁלֶּכֶת זְעוּמָה

סָגַרְתְּ לוֹט מֶרְחַקִּים בַּעֲדִי – וְלֹא אַחְרוֹגָה,

אַתְּ אֶרֶץ לִיטָא, אֵם חוֹרֶגֶת וּרְחוּמָה!

אֶזְכֹּר עֲיָרוֹתַיִךְ דַּלּוֹת, טוֹבְעוֹת בַּיָּוֵן,

יַתְמוּת דְּרָכַיִךְ הַסּוּגוֹת בַּעֲרָבִים,

כְּפָרַיִךְ נִרְדָּמִים תַּחַת גַּגּוֹת הַתֶּבֶן

עֵת מַעֲלֶה הַשַּׁחַק כּוֹכָבִים.

אֶזְכֹּר בָּשְׂמֵי כָּרַיִךְ, זִכְרִינִי שֶׁבָּאָחוּ,

זִיוָנִים זַכִּים כַּחֲלוֹם שֶׁל יֶלֶד תָּם.

חֶבְיוֹן יַעֲרוֹתַיִךְ וּבָם שְׁבִילִים נִשְׁכָּחוּ,

צִנַּת נַהֲרוֹתַיִךְ בְּשֶׁקֶט זְרִימָתָם.

וְחִיל לִבְנִים כְּסוּפִים, מְדֻבְלָלִים בָּרוּחַ,

צוֹפִים בַּשְּׁלוּלִיוֹת אֶת חֲמוּדוֹת סוּתָם.

כְּחֵיק חֹרֶשׁ הֶגְיוֹנֵךְ – קַדְמוֹן, חָסֹן, בָּטוּחַ,

עִמִּי עוֹד אֶשָּׂאֶנּוּ כַּחוֹתָם.

ב    🔗

אֶזְכֹּר שַׁעֲטוֹת מִזְחֶלֶת, צַחְצַחוֹת הַשֶּׁלֶג,

וּכְפוֹר – תִּפְרַחַת חֹרֶף בַּחֲרִיּוֹת הַגָּן,

צְלִיל זוּג וּצְחוֹק צוֹהֵל. לִי לֹא הָיָה בָּם חֵלֶק.

לִבִּי נִלְחַץ בִּצְבָת יָגוֹן – שֶׁלֹּא מִכָּאן.

לְאָן תִּנְהֶה הָעַיִן בְּאַדְמוּמִית הָעֶרֶב?

בַּעֲשֹׁן הָאֹפֶק וְכָהוֹ אַט שְׁמֵי הַבְּדִיל,

בְּשָׁעָה זוֹ – מַדּוּעַ מָשְׁלָךְ אֲנִי כְּטֶרֶף

גַּעְגּוּעֵי־אֵין־חֵקֶר לִמְבוֹכֵי־אֵין־שְׁבִיל?

צוּף דִּבְשֵׁךְ לֹא לִי, גְּדִישֵׁךְ וּכְרִי שְׂדוֹתַיִךְ,

מִכָּל חָצֵר כְּלָבַיִךְ לִי נָבְחוּ רְתֵת.

בִּדְמִי חֲצוֹת, בִּפְרֹחַ הַשָּׁרָךְ בְּאַגָּדוֹתַיִךְ –

נָזוּף שׁוֹטַטְתִּי הָלְאָה, כְּנִרְדָּף בְּלֹא־חֵטְא.

נִכְנַף בַּגַּיְא הָרוּחַ. בַּסְּבָךְ נָפְלָה צְמַרְמֹרֶת.

צִוְחַת תִּנְשֶׁמֶת אֵי־שָׁם מְנַבְּאָה רַק רָע.

הוֹגִים נִבְכֵי הַחֹרֶשׁ אֵימָה… וּמִי יִשְׁבֹּר אֶת

מוּעָקַת הָאֵלֶם, אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה?

ג    🔗

כְּתֻמּוּ בָּא הַכֹּל… נָדַם הֲמוֹן עָרַיִךְ,

תַּחֲנוֹת לְעַם עַתִּיק בִּנְתִיב תְּלָאוֹת וָנֹד.

דָּמְמוּ בָּתֵּי מִדְרָשׁ שְׁחוֹחִים בַּחֲצֵרַיִךְ,

עֵדוּת נֶאֱמָנָה, צְנוּעָה בְּהוֹד.

נִתְרוֹקְנוּ גַם רְעוּעֵי צְרִיפִים בַּעֲיָרוֹתַיִךְ,

כָּבָה בָּם נֵר תּוֹרָה, אַךְ אוֹר חָדָשׁ הֵהֵל,

כִּי נֶחֶלְצוּ מֵהֶם נְעָרַיִךְ, נַעֲרוֹתַיִךְ,

עֲלוֹת הֶעְפִּילוּ אַרְצָה יִשְׂרָאֵל.

שׁוֹמֵם כִּכַּר הַשּׁוּק וּפְעוּרָה כָּל דֶּלֶת,

וְרַק שִׁמְשַׁת חַלּוֹן כְּפוּלָה, סְפוּנַת אֵזוֹב,

בּוֹהָה־מַאֲפִילָה כְּעַיִן מְפַלְבֶּלֶת

מוּל הַזְּוָעוֹת שֶׁסִּמְרְרוּ הָרְחוֹב.

דְּרָכַיִךְ כְּמַהוֹת רֹחַק מִתְפַּלְּשׁוֹת בָּרֶפֶשׁ,

שׁוֹמְרַי רֹאשָׁן אַכִּירָה – הַבְּכָאִים.

וּמְבַכֶּה סַגְרִיר עוֹד רִבְבוֹת הַנֶּפֶשׁ

נֶהֶלְכוּ כָּאן כְּצִלְלֵי הָרְפָאִים.

וְחֹרֶשׁ הַלִּבְנִים עוֹמֵד עֲדוּי שַׁלֶּכֶת,

עֵצָיו טוֹבְלִים רַגְלָם בְּאַרְגָּמָן.

רָזֵי לִי: כָּאן צֻוּוּ הֵם לַעֲמֹד מִלֶּכֶת,

בְּמַעַר זֶה הֶעֱרוּ דָמָם.

אַחַי לְגוֹרַל עַד, לַדְּוַי וְלַתּוֹחֶלֶת,

אַחִים לְאֵלֶם־צַעַר וְחָרוֹן,

אֵיךְ רִחַקְתִּיכֶם בַּשָּׁעָה הַמְקֻלֶּלֶת,

שְׁכַחְתִּיכֶם בְּרִגְעֲכֶם הָאַחֲרוֹן…

וּבְפַרְפֵּר גּוּפְכֶם, מִרְמָס לַחֲמַת כָּל שֶׁרֶץ,

וְזִיק עוֹמֵם בְּעֵינֵיכֶם קָמוֹת

חוֹתֶה הָאֵיד עַל צָר וּמְבַשֵּׂר לוֹ קֶרֶץ,

כְּהִתְהַפֵּךְ רַק חֶרֶב נְקָמוֹת –

עֵינִי טָבְלָה בְּזִיו פִּסְגַּת חֶרְמוֹן צְחַרְחֶרֶת,

בְּרֶטֶט הַתִּלְתָּן נִקְצָר לָעֲרֵמוֹת,

בַּחֲלִיפוֹת גּוֹנִים פּוֹרְטִים עַל הַכִּנֶּרֶת,

בְּכָל הַיְּקָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמוֹת.

ד    🔗

מִיַּעַר סְתָו כְּתֹם הַקְּרָב אִגֶּרֶת אָח נוֹדֶדֶת:

עָבַר כְּבָר עַל רֹאשִׁי הָרָע מִכָּל רָעוֹת.

אַךְ יְמֻגַּר אוֹיֵב אַכְזָר… דִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹם מוֹלֶדֶת.

לִבְסוֹף מִלָּה אַחַת פְּשׁוּטָה: לְהִתְרָאוֹת.

לְהִתְרָאוֹת בְּיוֹם הַגְּמוּל, מַפֶּלֶת צָר נִצַּחַת,

בִּצְרוֹב כָּל שְׁבִיל כַּמְלֻבָּן עֲקֵב הַנֶּאֶלָח.

שְׁמֵי זַעַם לוֹ יִתְקוֹמְמוּ וַאֲדָמָה מִתָּחַת.

דָּבָר לֹא יִשָּׁכַח, אָחִי, דָּבָר לֹא יִסָּלַח!

לְהִתְרָאוֹת בְּיוֹם יְבוּל, בִּרְכַּת שָׂדוֹת נוֹהֶרֶת,

וְאִם לָעַד תִּרְעַד, תִיקַד דִּמְעַת יְתוֹם וּשְׁכוֹל,

וְלֹא תָּשֹׁךְ חֲמַת שְׁאוֹל, עֹז מַשְׂטֵמָה בּוֹעֶרֶת –

חַיִּים לְךָ נָכוֹנוּ עוֹד פֹּה תַּחַת שְׁמֵי הַתְּכוֹל.

עוֹדְךָ זוֹכֵר? סֻכָּה עַל הַר אֶל הַנָּהָר נִבֶּטֶת,

מִשָּׁם חָזְתָה שַׁדְמוֹת צִיּוֹן עֵין מַאפּוּ אַבְרָהָם.

עִיֶּיהָ פְּקֹד. שְׂרִידַי עַמְּךָ לָךְ יְצַפּוּ בְּרֶטֶט.

לֹא תְכַזֵּב עוֹד אַחְרוֹנַת תִּקְווֹת הָעָם.

וּבִטְחוֹן סוּפַת הַשְׁמֵד עַד דָּק כָּל מָעֻזְנֵי הָרֶצַח,

בְּהַאֲבִיד לִגְאוֹן הַצָּר גַּם שֵׁם וּשְׁאֵרִית,

בְּעֹז הָגוּת, בְּתֹם לֵבָב, תָּו־טֹהַר הֶחָרוּת עַל מֶצַח,

תְּחִי מוֹרַשְׁתֵּךְ לָעַד, אַתְּ לִיטָא הָעִבְרִית!

1944