רב הכולל במדינת טשכוסלבקיה

(להמלא לו ששים שנה).

בימים אלה נמלאו ששים שנה להרב הגדול, החוקר והסופר המובהג ר' חיים ברוגי בפרג. והרי יום זה הוא חג לכל אלה המתכנסים תחת הדגל הציוני וה“מזרחי” וגם חג מיוחד למדע העברי שהוא אחד מכהניו היותר נאמנים מקדמת־דנא. גם הוא התחיל בקטנות ויכהן מראש רק בעיר הקטנה נאַחוד אשר בביהם, אבל שמו יצא לפניו כתלמידו המובהק של החכם אברהם ברלינר ז"ל שהדגיש בכל פעם שהוא רואה בו את אחד מתלמידיו היותר מובהקים. וכך נקרא לכהן פאר בפרק לפני כעשרים שנה ויותר.

בפרג לא מצא ברודי את הסביבה המתאימה. ראשית כל, כיהודי חרד (הוא נכדו של ר' שלמה גנצפריד זצ"ל בעל “קצור שלחן ערוך”), כי בפרג יש בסך הכל לא פחות ולא יותר ממנין של יהודים חרדים. וגם לא נמצא לו אותו הקהל שיבין ויעריך אותו. כי אל עלינו לשכוח שהרב ר' חיים ברודי הוא אחד התלמודיים המובהקים לא רק במובן ה“למדנות” של יהודי המערב כי אם גם לפי ההשגות המפותחות של יהודי המזרח. הוא יצא מתוך בתי הספר והישיבות שבאונגריה המפורסמים וישלים אח“כ את ידיעותיו בביהמ”ד לרבנים אשר בברלין.

אבל אם לא מצא את הסביבה מחוצה לו התיחד לעומת זה בפינתו ויקדיש עתים לתורה ולמדע בשקידה מיוחדת. המקצוע היותר חביב שלו הוא “שירת ימי הבינים”, והן יודעים אנחנו אותו גם־כן על פי חבורו “שירי ר' שמואל הנגיד” בהוצאת “תושיה” שיצאו לאור עוד לפני המלחמה עם הערותיו והארותיו המחוכמות. זולת זה כבר התחיל לפני המלחמה וימשיך במשך המלחמה את ההוצאה המשובחה והשלמה של כל שירי ר' יהודה הלוי בהוצאת “מקיצי נרדמים”. הרי זאת ההוצאה היותר שלמה והיותר מפוארת בהדור חיצוני, כראוי לחבור קלסי כזה, וההערות שלו שוטפות עוברות על כל גדותיו. מאות עמודים של הערות לכל כרך וכרך, מה שמראה על רוב שקדנותו ודייקנותו בנוגע לקלסיקאים שלנו. ואין כל גוזמא אם נחליט שהוא כמעט חד בדרא בשדה לא עובד זה. נוסף על זה הן פרסם שורה של מאמרים כאלה ב“הצופה לחכמת ישראל בארץ הגר” ובמכ"ע אחרים.

רמ“ד ברנדשטטר ז”ל שנשא ונתן אתו הרבה בימי שבתו בפרג רגיל היה לאמר עליו וביחוד בנוגע לחבורו “שירי ר' יהודה הלוי”, כי הרי זה מפעל של “גוי” וכוונתו היתה להגיד, כי יהודי מזרחי אינו מסוגל כל עיקר לעבודה כה דייקנית ומתונה כזו. אותה מוצאים רק אצל חכמי הגויים.

הרב ברודי מצטיין גם כן בכשרון נואם מפורסם, אבל חבל כי נמצא הוא בסביבה מצומצמת לפי השגתה והרי הוא מכרח להצמטצם קצת. גם בבחינה זוא אמר לו פעם ברנדשטטר שלנו ז“ל כי הרב ברודי מתאמץ בדרשותיו של “להגיד” כלל ח”ו, מפני שאין הדור ראוי לכך.

יש להטעים כי נודע הוא לשם כל כך בחוגי המדע היהודי שתומ“י אחרי מותו של הרב דוד צבי הופמן ז”ל בברלין אמר למנותו לרקטור של בית־המדרש לרבנים והוא דחה את ההצעה מטעמים שונים.

פה עלי להזכיר את יחסו ל“יהודי המזרח” בהיותם המונים המונים בביהם בכלל ובפרט בפרט, הוא פתח להם אז את אוצרות ספריו וישאיל לכל מבקש. אגבהורה תמיד את שיעורי התלמוד העמוקים והשיטתיים שלו לפני קהל רבנים, ת"ח ובעלי־בתים יוצאי גליציה. והוא רב את ריבם גם כן והרבה יהודים הציל בשעת חירום ההיא מסכנת מות.

עוד דבר מענין. כאשר אך נפגשו יהודי המערב עם יהודי המזרח והתחילו עוזרים להם בשעת צרה וצוקה, התחילו תיכף להטיף להם “מוסר” כמו שמטיפים לשנוררים ויביטו עליהם מגבוה. התחילו אז בפרג וכוחים פומביים על דבר “מזרח ומערב” ולמי משניהם היתרון. התוכחו הרבה, בין המתוכחים גם כותב הטורים האלה (על עמודי ה"זעלבסט־וועהר שהייתי אז עוזר לה) והגדתי אז לאחינו במערב את פשעם. הטעמתי, כי ח"ו איננו מרכינים את ראשינו לפניהם, כי נעלים אנו במעלות רוחניות עליהם. אנו איננו מתפשרים עם הסביבה אלא שומרים אנו משמרת אבות, תרבות ותורת ישראל. אשר על כן אל נא יתגדרו כל כך עלינו, וכו'. הרב ברודי בקראו את הדברים נהנה מאד ויסכים ויתלהב על כי מצא בדברינו אנו את קולו הוא ומחאתו הוא כלפי יהודי המערב הנטעמים שנפסלה צורתם.

הרב הגאון חיים ברודי הוא יהודי מזרחי לפי טבעו. אמנם בן ששים הוא כבר אבל מלא ליח ולשד נעורים הוא. הוא עכשו גם אחד העוזרים היותר חשובים של האנציקלופדיה היהודית.

ומשכין הוא את יפיפותו של יפת באהלי־שם. מכניס הוא שיטה וסדר בתורה. מעלה מתהום הנשיה את שירת משוררי ימי הבינים ומוציא לאור חלד את הגניזות שלנו.

הרבה פעל בעבר אבל עוד יותר יש לקוות ממנו בעתיד. ואנו תפלה כי יאריך ה' שנותיו ויזכה להוסיף ולהרחיב את גבולות המדע והספרות שלנו.¹

תרפ"ח.