ליובל הכ"ה לעבודתו הספרותית.
בימים האלה נמלאו עשרים וחמש שנה מני אז יצא מתתיהו מיזש על במת הספרות, וכדאי להתעכב רגע לרגלי היובל הזה. מפני שיש לנו במתתיהו מיזש אחד הלמדנים והחכמים הכוללים היותר מובהקים אשר ליהודי פולין כיום הזה. הרי הוא איש האשכולות ומעסקת אותו בחדא מחתא שורה שלמה של מקצועות מדעיים שונים ומגוונים כגון בלשנות, קורות התרבות, פילוסופיה ודברי הימים סתם. והרי הוא מחפש ומוצא את הקשר והשפעת גומלין של כל המקצועות הבודדים הללו ומחדש חדושים נפלאים בפוריות ובמקוריות שקשה למצוא כמותן.
ומספיק לראות ברשימת ספריו ומאמריו בכדי להוכח כמה גדולה ורחבה חכמתו ודעתו.
והוא מספר לי על אודות בקוריו אשר בגרמניה, מקום נמצאים “חכמי המערב” ואנשי הצורה המסוימים והוא מעיר כחגבים הם בעיני ובחינת “זעיר אנפין”. והריני מוצא שאין בזה גאוה, ויוהרא יתרה וגוזמא. כי בשים לב לחריפותו ובקיאותו הרחבה של מתתיהו מיזש הרי החכמים דהתם הכבושים במקצועות בודדים ומומחים לאותו דבר, מצומצמים ומוגבלים בשבילו יותר מדי.
מיזש הוא התיאוריתיקן של היהדות והוא רואה את תפקיד חייו בחקירת מהות היהדות הזו ויצירותיה, וכך הוא מטפל בתורת השפה ונבכיה, באתנולוגיה, ועיוני גזע.
והרי ידוע כמה הרבה לחדש בשדה השפה היהודית, בספר הדקדוק לשפה זו (הכתוב גרמנית) קנה לו שם בעולם הלועזי ובתוך חכמי אוה"ע המובהקים הבלשנים החדישים אשר באוסטריה וגרמניה מדברים על אודותיו ביראת כבוד גדולה. מטעמים מדעיים מוצאה בעיניו חן ביחוד צרפת עם ספרותיה המסוימות שנמצאות כמעט בכל פנה נדחה והוא מצטער תמיד על שלא זכה להתישב בתוכה. שם היה לפי דעתו מקומו המתאים לו.
– ובנוגע לסביבה היהודית.? כלום אין היא ממלאה כל תפקיד? – שאלתיו פעם.
והוא מעיר שלא! עולמו שלו, הוא מחליט, הוא עולם הספרות. ובכן מה לו ולסביבה? את מבחר עבודותיו השלים בהיותו רחוק מכל מרכז יהודי.
ובדברי אתו על אודות השפות שבהן הוא מושל, הוא מבאר לי כך: בעצם הרי הוא תיאוריתיקן של השפה היהודית, והשפה העברית קרובה לו קרבת נפש, בשפה הפולנית הוא משתמש לענינים אקטואליים, ווכוחים עם נגד שמיים, פובליציסטיקה ועניני יום יום. אבל שפתו המדעית שבה הוא מדבר לאירופה, היא השפה הגרמנית שבה חבר את מיטב ספריו הגדולים ורבי ההיקף.
ובדברי אתו על אדות האנציקלופדיה היהודית והעברית שהיא מופיעה עכשו ועל השתתפותו בה, הוא מברר לי את שיטת עבודתו ואומר, שאינו עוזר לה. אמנם תבעו מאתו כי יכתוב איזה מאמר ויכתוב אותו אבל מיד היה מזה ספר שלם, והמערכת החזירתו לו מפני שהיה גדול בשבילה יותר מדי, ותחפוץ כי יעבדהו ויקצרהו, אבל אין לאל ידו למלאות את רצונה מפני שאינו יודע את “סוד הצמצום” ואינו רגיל לעבוד עבודה שטחית רק בכדי לצאת ידי חובה. ופלא איך יש לאל ידו לחבר בעיר מחוזית כפשמישל חבורים כה ענקיים כשלו.
“והן הן גבורותיו”. ובהיותי לפני עת קצרה בביתו של מיזש ובראותי את עקד ספריו והסדר המדעי והשיטתי של ספריתו זו, מצאתי כי גם בבחינה זו גדול הנהו ואשר על כן אפשר לו לעבוד בחריצות כזו ובהצלחה כזו.
מושל וקורא הוא בכל השפות הקלסיות והחדשות כאחד מגדולי הדור האמתיים.
ועיקרונו הוא למצוא כאמור את הסינטטיות שבין מקצוע מדעי אחד למשנהו, רק זו הוא אצלו יצירה במלוא מובן המלה.
ומתתיהו מיזש זכה אותנו עד האידנא בשורה שלמה של ספרים מדעיים כבדי משקל, שסגלו לו שם גדול בעולם המדע, מבלי להזכיר את שפע מאמריו למאות ולאלפים המפוזרים לאין שעור בעתונים ובז’ורנלים שונים שהם אצלו בבחינת פרוטות קטנות של “עתיר נכסין ועתיר פומבי”.
ועכשו מרכז מיזש את כל כוחותיו מסביב למפעל חייו, הוא חבורו הגדול שבו הוא עוסק כבר כשלשים שנה בערך. הרי הוא ספרו על קורות תורת ודת ישראל מנקודת השקפת חקירת הדת הכללית.
ראיתי את החבור שבו השקיע השקדן מיזש עמל ומוח כל כך הרבה ועוד השאיר לו עבודת שכלול למכביר בנדון זה. הרי זה חבור ענקי שעתיד לצאת לאור כשיוכשרו התנאים, בעשרים כרכי אנציקלופדיה.
החלקים הראשונים של החבור הזה הם כבר שלמים ומשוכללים, ועתידים לצאת לאור. מהם הופיעו בינתים קטעים בודדים במכ“ע שונים, אבל השלמת כל החבור תמשך עוז זמן רב. ואין הוא בא בימים. הוא לא יותר מבן מ”ה שנה, אבל המתמיד היותר גדול שפגשתי פעם. והרי היהדות הפולנית יכולה להתגאות בו, על מלחמת ישראל ותורתו שהוא נלחם את אויבים מדעיים ולא מדעיים בשער. וליובל הכ"ה נברכהו בהמשכת עבודתו המדעית הפוריה והמגוונת שהיא נשמת חייו.
תרפ"ט.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.