הֵי דָּרוֹמָה לְאֵילַת

פִּזְמוֹן זֶה הָיָה מִתְרוֹנֵן כָּל הָעֵת בְּמֹחִי. שַׂרְעַפַּי כֻּלָּם הָיוּ נְתוּנִים, נְתוּנִים לְאוֹתָהּ חֲוָיָה אַדִּירָה: אֲנִי יוֹרֵד לְאֵילַת!

תּוֹדוֹת לְהַרְגָּשָׁה זוֹ, נִרְאוּ לִי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס כָּל קְשָׁיֵי הַדֶּרֶךְ. דּוֹמֶה שֶׁכָּל אוֹתָהּ כִּבְרַת אֶרֶץ הַקְּרוּיָה נֶגֶב, בַּת 21 אֶלֶף הַקִּילוֹמֶטְרִים הַמְרֻבָּעִים, נִתְקַפְּלָה תַּחַת גַּלְגַּלֵּי הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּנוּ וְאָנוּ כְּעַל כַּנְפֵי הָרוּחַ דָּאִינוּ, נִשֵּׂאנוּ יַחַד עִם גַּרְגְּרֵי הַלִּיס הַדַּק מִן הַדַּק, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ, אֶל אֵילַת הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקָצֵהוּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל לְשׁוֹן יַם־סוּף.

עַל טִיּוּל זֶה חַיָּב אֲנִי תּוֹדָה לִשְׁמוּאֵל יְדִידִי, הַנִּקְרָא בְּפִי חֲבֵרָיו בְּשֵׁם מוּלִיק.

בָּעֶרֶב הוֹפִיעַ מוּלִיק בְּבֵיתֵנוּ וּבְחִיּוּכוֹ הָרָחָב פָּנָה אֵלַי בִּשְׁאֵלָה: הֲתַסְכִּים לִנְסֹעַ לְאֵילַת?

– אֵימָתַי? – מִהַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי בְּאִי־אֵמוּן. דִּמִיתִי, שֶׁמּוּלִיק רַק מְגָרֶה אֶת יִצְרִי וְחוֹמֵד לוֹ לָצוֹן.

– אֵימָתַי? מָחָר! אָבוֹא אֵלֶיךָ בְּשָׁעָה 3 אַחַר הַצָּהֳרַיִם, אֶקָּחֲךָ עִמָּדִי אֶל הַתַּחֲנָה וְנֵצֵא כֻּלָּנוּ לְלִינַת לַיְלָה בִּבְאֵר־שֶׁבַע.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמִשְׁמַע אָזְנָי. כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיִיתִי אֲחוּז קַדַּחַת הַנְּסִיעָה. אָרַזְתִּי אֶת חֲפָצַי, בָּדַקְתִּי אֶת סַל הַמְּזוֹנוֹת, הִשַּׂגְתִּי שַׂק־שֵׁנָה, וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת הָיִיתִי צוֹפֶה וּמְחַכֶּה לְבוֹאוֹ שֶׁל מוּלִיק.

בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ בְּדִיּוּק יָצָאנוּ מִן הַבַּיִת. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַמָּקוֹם, תַּחֲנַת הַמּוֹצָא, מָצָאתִי אֶת הַחַבְרַיָּה טְרוּדָה בַּהֲכָנוֹת.

הָיְתָה זוֹ קְבוּצָה מַרְהִיבַת־עָיִן. הָיוּ אֵלֶּה סַיָּרִים וָתִיקִים מִימֵי הַמַּחְתֶּרֶת בַּהֲגָנָה, אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים אֶת הַנֶּגֶב וְעַל הַכֹּל: אוֹהֲבִים אֶת הַנֶּגֶב וּכְמֵהִים לְהַכִּיר אֶת מִסְתּוֹרָיו.

שָׁלוֹם, מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה, נָתַן אוֹת, וּלְקוֹל יְרִיַּת רוֹבֶה יָצְאָה הַשַּׁיָּרָה, שֶׁמָּנְתָה שָׁלֹשׁ מְכוֹנִיּוֹת וּמִסְפַּר עֶגְלוֹת־גְּרָר עֲמוּסוֹת מָזוֹן וּמַשָּׂא.

לְעֵת עֶרֶב הִגַּעְנוּ לִבְאֵר־שֶׁבַע. בְּקָפֶה “אֵשֶׁל” יָשַׁבְנוּ לָנוּחַ קְצָת. שָׁלוֹם הָלַךְ לְהַתְקִין לָנוּ לִינַת לַיְלָה וְאָנוּ הֵסַבְנוּ עַל כּוֹס בִּירָה וּמִפַּעַם לְפַעַם נָשָׂאנוּ רָאשֵׁינוּ לְמַעְלָה, כִּי בִּקַּשְׁנוּ לַחְטֹף כַּמָּה מַרְאוֹת מִן הַסֶּרֵט, שֶׁהֻצַּג אוֹתָהּ שָׁעָה בְּקוֹלְנוֹעַ־הַקַּיִץ שֶׁבִּבְאֵר־שֶׁבַע הָעֲיָרָה.

– רַק שְׁנָתַיִם – הִרְהֵר שְׁמוּאֵל בְּקוֹלוֹ הָרָם – רַק שְׁנָתַיִם עָבְרוּ לְמִן אוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ יָצָאנוּ בְּהֵחָבֵא לְסַיֵּר לָאַחֲרוֹנָה אֶת הַנֶּגֶב. זְכוּרְנִי אֶת הַתְּלָאוֹת, שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ בִּבְאֵר־שֶׁבַע. זַאֲטוּטֵי הַמָּקוֹם יִדּוּ בָּנוּ אֲבָנִים וְעוֹד מְעַט וְכָל הָעֲיָרָה נִקְהֲלָה עָלֵינוּ לְהָרַע לָנוּ. רַק תּוֹדוֹת לְקֹר־רוּחוֹ וְסַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הַמְפַקֵּד יָצָאנוּ בְּשָׁלוֹם מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. הוּא הִתְרָה בָּנוּ שֶׁלֹּא נָעֵז לְהָגִיב עַל מַעֲשֵׂי הַפִּרְחָחִים.

– חַבְרַיָּה! לְהִתְאַפֵּק! עוֹד נְלַמֵּד אוֹתָם לֶקַח! עוֹד נִרְאֶה בָּהֶם נְקָמוֹת! – כָּךְ רָטַן הַמְפַקֵּד וְעֵינָיו הַיּוֹקְדוֹת הֵעִידוּ עַל סַעֲרַת־רוּחוֹ לְמַרְאֵה הַתַּעֲלוּלִים, שֶׁחָמְדוּ לָהֶם הַנְּעָרִים הָעַרְבִיִּים…

– עַכְשָׁו בְּאֵר־שֶׁבַע לָנוּ הִיא! – קָבַע בְּוַדָּאוּת עִמָּנוּאֵל וְהִשִּׁיק כּוֹסוֹ בְּכוֹסוֹת שְׁאָר חֲבֵרָיו כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא: “לְחַיִּים, חֲבֵרִים! לְחַיֵּי בְּאֵר־שֶׁבַע הָעִבְרִית”! וּכְשֶׁגָּבְרָה עָלֵינוּ הָעֲיֵפוּת, קַמְנוּ כֻּלָּנוּ וּפָנִינוּ אֶל עֵבֶר מְלוֹן־הָאוֹרְחִים רְחַב־הַיָּדַיִם וּבַהֲנָאָה רַבָּה הִפְקַרְנוּ אֶת גּוּפוֹתֵינוּ הַלֵּאִים לְזִרְמֵי הַמִּקְלַחַת, מִקְלַחַת מַיִם קָרִים, שֶׁרִעְנְנוּ אֶת בְּשָׂרֵנוּ.

עִם שַׁחַר בְּמִדְבַּר שׁוּר    🔗

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הֵעִיר אוֹתָנוּ מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה. הַשָּׁעָה עֲדַיִן הָיְתָה אַרְבַּע, בִּזְמָן שֶׁיָּצְאוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ מִשַּׁעֲרֵי הַמָּלוֹן. הַמְּכוֹנִיּוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ רְחַב־הַיָּדַיִם בִּבְאֵר־שֶׁבַע הַנִּרְדֶּמֶת וְאִלּוּ אָנוּ רְכוּבִים עַל גַּבֵּי הַמְּכוֹנִיּוֹת וְשִׁנֵּינוּ נוֹקְשׁוֹת זוֹ לְזוֹ. כִּי גָדוֹל וְחָזָק הָיָה הַקֹּר בְּאֶרֶץ־מִדְבָּר זוֹ בִּשְׁעוֹת הַלָּיְלָה.

עַד מְהֵרָה יָרְדוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת מִכְּבִישֵׁי הָאַסְפַלְט וְאָנוּ הִתְחַלְנוּ עוֹשִׂים אֶת דַּרְכֵּנוּ בְּרַחֲבֵי הַמִּדְבָּר. חָלַפְנוּ עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי בֵּית־אֵשֶׁל הָעֲזוּבָה. מִגְדַּל־בֶּטוֹן, שִׁבְרֵי בֵּית־הַבִּטָּחוֹן, שְׂרִידֵי עֲמָדוֹת, גִּדְרוֹת־תַּיִל נִרְאוּ מִבַּעַד לַחֲשֵׁכָה הֶעָבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּרְנוּ בְּקֹמֶץ גִּבּוֹרֵי בֵּית־אֵשֶׁל, שֶׁהֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד בִּמְתֵי־מְעַט, סָמוּךְ לְחָטְמָם שֶׁל הַמִּצְרִים, וְלֹא נִכְנְעוּ וְלֹא פִּנּוּ אֶת הַמָּקוֹם עַד… עַד שֶׁכָּבַשׁ צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל אֶת בְּאֵר־שֶׁבַע וְשִׁחְרֵר מִן הַמָּצוֹר אֶת גִּבּוֹרֵי הַמָּקוֹם.

עָבַרְנוּ אֶת נְבָטִים, שֶׁהָיְתָה אֲפוּפָה טַלְלֵי בֹּקֶר. מֵעַתָּה אָנוּ בְּתוֹךְ הַמִּדְבָּר. הַדִּמְדּוּמִים הִתְחִילוּ נְסוֹגִים, וְאוֹר עָמוּם הִתְחִיל עוֹלֶה עַל פְּנֵי גִבְעוֹת הַסִּיד הַמַּלְבִּינוֹת, שֶׁנִּגְלוּ לְעֵינֵינוּ פֹּה וָשָׁם מִבַּעַד לִגְלִימַת־טַל, שֶׁכִּסְּתָה אֶת הָאָרֶץ.

– חֲבֵרִים! הִנֵּה אַיָּלוֹת! – קָרָא מוּלִיק.

– אַיָּלוֹת! – קָרָאתִי בְּאִי־אֵמוּן וּמִיָּד קָפַצְתִּי וְעָמַדְתִּי עַל רַגְלָי.

לְאוֹר הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ וְעוֹלֶה נִרְאוּ לְעֵינֵינוּ בִּקְצֵה הָאֹפֶק שָׁלֹשׁ אַיָּלוֹת וְהֵן עוֹמְדוֹת וּמַבִּיטוֹת בְּסַקְרָנוּת בְּאֹרְחַת הַגַּלְגַּלִּים הַמִּדַּרְדֶּרֶת בְּרַעַשׁ בְּתוֹךְ הַוַּדִי. עָמַדְנוּ זְמַן־מָה אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה, הָאַיָּלוֹת מִזֶּה וְאָנוּ בִּנֵי־אָדַם מִזֶּה וְדוֹמֶה שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הָיוּ תְמֵהִים בְּלִבָּם עַל פְּגִישָׁה מְשֻׁנָּה זוֹ.

קוֹל יְרִיָּה הִדְהֵד בִּדְמִי הַבֹּקֶר. הָיָה זֶה שָׁלוֹם, שֶׁקָּפַץ עָלָיו יִצְרוֹ לַעֲבֹר עַל צַו הַצֶּנַע וּלְהֵיטִיב לִבּוֹ בְּבָשָׂר צָלוּי. הָאַיָּלוֹת, דּוֹמֶה, הֻפְתְּעוּ אַף הֵן מִשָּׁאוֹן מִתְגַּלְגֵּל זֶה, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע נָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶן וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵבֶר לַגֶּבַע כְּשֶׁהֵד הַיְרִיּוֹת שֶׁשִּׁלַח בָּהֶן שָׁלוֹם דּוֹלֵק אַחֲרֵיהֶן וּמַבְעִיתָן…

הַשֶּׁמֶש עַל פְּנֵי כּוּרְנוּב    🔗

קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלוֹת עִם בֹּקֶר פָּגְשׁוּ אוֹתָנוּ מוּל רֶכֶס־הַגְּבָעוֹת, הַמִּתְרוֹמֵם כְּחוֹמָה, שֶׁעָלָיו שׁוֹכֶנֶת כּוּרְנוּב. מֵרָחוֹק הֶאֱפִיר בֵּית הַמִּשְׁטָרָה. הָבָה נָסוּר הֵנָּה! – הִפְצַרְתִּי בְּשָׁלוֹם, מְפַקֵּד הַשַּׁיָּרָה. הִתְפַּתַּח דּוּ־שִׂיחַ בֵּינִי וּבֵינוֹ. – אֵין פְּנַאי! עוֹד הַיּוֹם עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ לְאֵילַת.

– לֹא! עָלֵינוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, הֵן כָּאן הָיְתָה הָעִיר מַמֶּשֶׁת אוֹ מֶאמְפְסִיס הַקְּדוּמָה, כָּאן הָיְתָה תַרִבּות קְדוּמָה, תַּרבּוּת שֶׁל אֲגִירַת מַיִם בְּאֶרֶץ־מִדְבָּר.

– אֲגִירַת מַיִם? – נִשְׁתַּלְהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל מוּלִיק – כֵּיצַד אָגְרוּ הָאֲנָשִׁים מָיִם?

– הֵם בָּנוּ סְכָרִים, שֶׁכַּמָּה מֵהֶם שָׂרְדוּ גַּם כַּיּוֹם בְּצוּרַת קוֹרוֹת־אֶבֶן גְּבוֹהוֹת. סְכָרִים אֵלֶּה, שֶׁנִּבְנוּ בַּוַּדִי, הָיוּ מְעַכְּבִים אֶת הַמַּיִם הַיּוֹרְדִים מִן הֶהָרִים וְאוֹגְרִים אוֹתָם בֵּין גְּדוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנְּחָלִים. בִּרְבוֹת הַיָּמִים הָיוּ הַנְּחָלִים הַלָּלוּ מִשְׁתַּפְּכִים לִצְדָדִים וּמַשְׁקִים אֶת אַדְמַת־הַלִּיס הַצְּהֻבָּה, שֶׁאֵינָהּ חֲדִירָה לְמַדַּי לַמָּיִם.

בֵּינְתַיִם הִצְלַחְתִּי לְשַׁכְנֵעַ אֶת שָׁלוֹם, שֶׁיֵּאוֹת לְהִכָּנֵס אֶל הַמָּקוֹם. הַבַּיִת הָיָה רֵיק מִיּוֹשְׁבִים. מָצָאנוּ רַק שׁוֹמֵר, שֶׁסִּפֶּר לָנוּ, שֶׁבַּבִּנְיָן מִתְגּוֹרְרִים הָעוֹבְדִים, הָעֲסוּקִים בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ, וְאֵלֶּה סָרִים הֵנָּה אַךְ לְלִינַת לָיְלָה. בִּקַּשְׁנוּ לִרְאוֹת אֶת הַסְּכָרִים, אַךְ זֶה, הָעוֹלֶה הֶחָדָשׁ, לֹא יָדַע כְּלוּם עַל הַסְּכָרִים הַלָּלוּ. בְּקֹשִׁי גִּלִּינוּ אֶת הַסֶּכֶר. הוּא נִמְצָא בְּצִדּוֹ הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַוַּדִי. וַדִי זֶה, הֶעָמֹק, בַּעַל עֲרוּץ נָאֶה, הָיָה מַקְסִים וּמְרַתֵּק. הַסֶּכֶר שֶׁנִּגְלָה לְפָנֵינוּ לֹא הָיָה אֶלָּא קִיר־אֲבָנִים בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי, וְהַקִּיר הָיָה בָּנוּי בַּאֲלַכְסוֹן לְרֹחַב הַוַּדִי. אָרְכּוֹ הָיָה 26 מֶטְרִים, גָּבְהוֹ 8.3 מֶטְרִים וְעָבְיוֹ 7 מֶטְרִים. סֶכֶר זֶה, הִסְבִּיר שָׁלוֹם, יָכוֹל הָיָה לֶאֱגֹר מַיִם רַבִּים שֶׁבָּאוּ מִן הֶהָרִים. מַיִם אֵלֶּה, שֶׁנִּתְקְלוּ בַּסֶּכֶר, הָיוּ עוֹבְרִים לִפְרָקִים עַל גְּדוֹתָיו שֶׁל הַוַּדִי וְכָךְ הָיוּ מַרְוִים בְּמֵימֵיהֶם גַּם אֶת הַחֶלְקוֹת שֶׁבַּסְּבִיבָה. כּוּרְנוּב זוֹ נִקְרְאָה לְפָנִים בְּשֵׁם מֶאמְפְסִיס, אָמַר יַעֲקֹב, שֵׁם זֶה מָצוּי גַּם בְּמַפַּת מֵידְבָא הַמְפֻרְסֶמֶת.

– בְּעִבְרִית נִקְרָא מָקוֹם זֶה בְּשֵׁם מַמֶּשֶׁת, הֵעִיר גִּדְעוֹן הַבּוּלַאי. – זוֹכְרִים אַתֶּם שֶׁמְּדִינַת יִשְׂרָאֵל הוֹצִיאָה בּוּל לַחַגִּים, שֶׁבּוֹ מְצֻיֶּרֶת מְגִלָּה, הַיּוֹצֵאת מִכַּד שֶׁל חֶרֶס?

– זֶה הַבּוּל, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִצְלָב אוֹ לְעוֹף מְעוֹפֵף? – הִתְעָרֵב מוּלִיק.

– וּבְכֵן סֵמֶל זֶה, הִמְשִׁיךְ גִּדְעוֹן, נִמְצָא מְחֻקֶּה בְּצוּרַת חוֹתֶמֶת עַל אֶחָד מִן הַכַּדִּים, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּחֲפִירוֹת שֶׁל גִּבְעַת שָׁאוּל. הַחוֹתֶמֶת הָיְתָה טְבוּעָה עַל אַחַת הָאָזְנַיִם שֶׁל הַכַּד, מִסָּבִיב לַחוֹתֶמֶת נִמְצְאָה כְּתֹבֶת: “לְמֶלֶךְ מַמֶּשֶׁת”.

– מְשַׁעֲרִים – הֶרְאָה שָׁלוֹם אֶת יְדִיעוֹתָיו אַף הוּא בְּאַרְכִיאוֹלוֹגִיָּה – שֶׁבְּמַמֶּשֶׁת זוֹ גָּרוּ לְפָנִים לְפָחוֹת כִּ־8000–10000 נֶפֶשׁ. אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה, שֶׁהָיוּ סוֹחֲרִים וְגָרוּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ מֵאֵילַת לַצָּפוֹן וּמִיָּם הַמֶּלַח לְעַזָּה, הָיוּ עוֹבְדֵי־אֲדָמָה בַּעֲלֵי תַרְבּוּת גְּבוֹהָה לְמַדַּי. בִּמְבוֹא הָעֲיָרָה נִשְׁאֲרוּ עַד הַיּוֹם חֶלְקוֹת אֲדָמָה מְסֻקָּלוֹת וּבְנוּיוֹת מַדְרֵגוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן גִּדְּלוּ הָאֲנָשִׁים גִּדּוּלִים שׁוֹנִים.

– גַּם גַּנִּים, גַּנֵּי פֵּרוֹת וּגְפָנִים גָּדְלוּ בַּסְּבִיבָה, – אָמַר יַעֲקֹב הַמַּדְרִיךְ.

וּמִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה חֶבֶר הַנּוֹסְעִים מוֹסִיף לְגַלּוֹת בַּחֲקִירוֹתָיו, אִלְמָלֵא הֵאִיצוּ בָּנוּ הַנֶּהָגִים, שֶׁנְּמַהֵר לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ, כְּדֵי שֶׁנַּגִּיעַ לְפָחוֹת לְעֵין חוּצוּב בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרָיִם.

שׁוּב עָלִינוּ עַל רֶכֶב־הַבַּרְזֶל וְהִתְחַלְנוּ עוֹקְפִים אֶת הָרֶכֶס, הַמִּתְרוֹמֵם אֶל עֵבֶר מִזְרָח מִכּוּרְנוּב הַשּׁוֹמֵמָה. עַכְשָׁו הִתְחִיל מְקַדֵּם פָּנֵינוּ הַמִּדְבָּר עַל חוֹלוֹתָיו הָאֲדַמְדַּמִּים וְעַל הַשְּׁמָמָה הַמְּעִיקָה. בְּשִׂמְחָה נִתְלוּ הָעֵינַיִם בְּחֶבֶר אֲנָשִׁים, פּוֹעֲלִים עִבְרִיִּים, שֶׁעָבְדוּ בְּתִקּוּן הַכְּבִישׁ בְּמֶרְחֲבֵי הַשְּׁמָמָה. עַכְשָׁו הָיִינוּ בְּלֵב הַמִּדְבָּר. חוֹלוֹת, חוֹלוֹת עֲמֻקִּים רָבְצוּ עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן וְהַמְּכוֹנִית בַּעֲלַת הַהֲנָעָה הַקִּדְמִית הָיְתָה גוֹנַחַת וְחוֹרֶקֶת שָׁעָה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לַעֲבֹר עַל פְּנֵי חַתְחַתִּים וּמַהֲמוּרוֹת, בּוֹרוֹת וּמַלְכּוֹדוֹת־חוֹל שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהּ בְּדַרְכָּהּ. עוֹפוֹת מִדְבָּר: קוֹרְאִים וּכְרוּנִים, שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בְּלַהֲקוֹתֵיהֶם, הָיוּ עוֹמְדִים נִדְהָמִים לְמַרְאֵה הַשַּׁיָּרָה, שֶׁעָשְׂתָה דַּרְכָּהּ בַּיְשִׁימוֹן וְאַגַּב כָּךְ הִפְרִיעָה אוֹתָם מִטִּיּוּלָם עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ. שָׁלוֹם, שֶׁהָיָה עָיֵף, לֹא שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם וְלֹא מִהֵר הַפַּעַם לְכַוֵּן אֶל עֵבֶר הַלַּהֲקָה אֶת פִּי רוֹבֵהוּ, “שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ מַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה”.

הָעֲיֵפוּת הִשְׁתַּלְּטָה עָלֵינוּ כָּלִיל. לֹא שַׂמְנוּ לִבֵּנוּ אֶל יְפִי הַמִּדְבָּר. מֵרָחוֹק נִרְאָה אֵלֵינוּ רֶכֶס הַמַּסְרֵק שֶׁל הַמַּכְתֵּשׁ הַגָּדוֹל. אַךְ אָנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְפָּעֵל מִמֶּנּוּ. הָעֵינַיִם כִּמְעַט וְנִסְגְּרוּ. הָאֵבָרִים כְּאִלּוּ הִתְאַבְּנוּ וְהִתְמַתְּחוּ וְאָנוּ דָמִינוּ לִפְקַעַת שֶׁל אֲנָשִׁים, שֶׁנִּסְתַּבְּכוּ זֶה בָּזֶה, לְגוּשׁ שֶׁל גּוּפוֹת שֶׁהִתְאַבְּנוּ וְרוֹבְצִים לְלֹא זִיעַ וָנִיעַ.

עצי שיטים בערבה

סכר קדום באפיק הנחל בממשת (כורנוב)

רקפת

כלניות

כַּמָּה זְמָן עָשְׂתָה הַמְּכוֹנִית בַּוַּדִי אֵינִי יוֹדֵעַ. מִפַּעַם לְפַעַם הָיִיתִי פּוֹקֵחַ קְצָת אֶת עֵינַי וּמִבַּעַד לְעַפְעַפַּי הַסְּגוּרִים לְמֶחֱצָה הָיִיתִי רוֹאֶה בְּחֶתֶף שִׂיחֵי רֹתֶם, עֲצֵי שִׁטָּה סְלִילוֹנִית וְאַשְׁלְגָן¹, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים בַּמֶּרְחָבִים וְהֵם מְרֻחָקִים זֶה מִזֶּה מֶרְחָק רָב.

צִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת, עֶפְרוֹנִים כִּבְדֵי־מָעוּף, סַלְעִיּוֹת מַלְבִּינוֹת וְחַנְקָנִים בַּעֲלֵי זָנָב אָרֹךְ הָיוּ מְזַכִּים אוֹתָנוּ בְּצִפְצוּפָם. אֵלּוּ, הַמְעוֹפְפוֹת, הִכְנִיסוּ קְצַת חַיִּים לְשִׁמְמַת הַנּוֹף הַפָּרוּעַ, הַזָּרוּעַ חוֹל וּסְלָעִים בְּעִרְבּוּבִיָּה. קוֹל יְרִיָּה, שֶׁהִדְהֵד לְמֶרְחַקִּים, הֶעִירָנִי. הַמְּכוֹנִית נֶעֶצְרָה בַּחֲרִיקָה וְשָׁלוֹם הִתְחִיל צוֹרֵחַ בְּקוֹלוֹ הֶעָבֶה: קוּמוּ, חַבְרַיָּה! הִנֵּה הִגַּעְנוּ אֶל מַעֲלֵה עַקְרַבִּים הַמְפֻרְסָם

בְּשׂוֹרָה זוֹ הֵקִימָה אֶת הַמַּסָּע כֻּלּוֹ עַל רַגְלָיו. עִמָּנוּאֵל מִהַר וְחָלַץ אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת הָאֲרֻכָּה מִצִּקְלוֹנוֹ וּמִיָּד קָפַץ, יָרַד מִן הַמְּכוֹנִית וְהִתְחִיל בּוֹדֵק אֶת הַסְּבִיבָה בְּמִשְׁקַפְתּוֹ כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֵילֵך וְאֵילֵךְ. שָׁלוֹם הִתְחִיל מֵעִיף צְרוֹר יְרִיּוֹת מֵרוֹבֵהוּ וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! בִּן רֶגַע הָיָה הָעֵמֶק לְרַגְלֵינוּ לְחֶרְדַּת־אֱלֹהִים. מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה הֵרִיעוּ וְעָנוּ הַקּוֹלוֹת וְדוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ גְדוּדֵי סֵתֶר פָּתְחוּ מֵעֲבָרִים בְּאֵשׁ עָלֵינוּ, הַמְעִזִּים לְהַפְרִיעַ אֶת מְנוּחָתָם. אֵיזוֹ תְהוּדָה נִפְלָאָה! – קָרְאָה כָּל הַחַבְרַיָּה.

עוֹד פַּעַם הִרְעִים הָרוֹבֶה וּמוּלִיק מָנָה בִּדְבֵקוּת אֶת מִסְפַּר בְּנוֹת־הַקּוֹל: שֵׁש, שֶׁבַע, שְׁמֹנֶה, תֵּשַׁע, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים הֵשִׁיבוּ הֶהָרִים בְּקוֹל־תְּהוּדָה צָלוּל.

– אֶחָד נֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר לְטוֹבַת מַעֲלֵה עַקְרַבִּים – הִתְפָּעֵל עִמָּנוּאֵל. גִּדְעוֹן פָּרַשׂ אֶת הַמַּפָּה לְפָנָיו וְהִתְחִיל בּוֹדֵק אֶת הַסְּבִיבָה. לְרַגְלֵינוּ רָבַץ לוֹ נַחַל פוּקְרַה הָעוֹשֶׂה דַרְכּוֹ אֶל יָם הַמֶּלַח, הוּא יָם הָעֲרָבָה. רָחָב וְגָדוֹל הָיָה הַפוּקְרַה, שֶׁאֲפִיקוֹ הִלְבִּין מִן הֶחָצָץ הָרַב שֶׁבְּקַרְקָעִיתוֹ.

– רְאוּ נָא! – הִתְרַגֵּשׁ עִמָּנוּאֵל – הִנֵּה שָׁם שְׁנֵי הָרִים מְשֻׁנִּים, כִּסְאוֹת אוֹ אוּלַי שֻׁלְחָנוֹת, שֶׁרֹאשָׁם הוּא חָלָק כָּלִיל. בְּדַבְּרוֹ הֶרְאָה עִמָּנוּאֵל עַל שְׁנֵי צוּקִים, שֵׁהִתרוֹמְמוּ בְּלֵב הַוַּדִי לְצַד יָמִין.

– סְבוּרִים, שֶׁצּוּקִים אֵלֶּה, הַנִּקְרָאִים בְּעַרְבִית בְּשֵׁם גֶּ’בֶּל מַדְרָה, הֵם הֵם הֹר הָהָר שֶׁבַּתּוֹרָה – אָמַר גִּדְעוֹן, שֶׁבָּלַשׁ בְּמַבָּטָיו אֶת הַמַּפָּה שֶׁלְּרַגְלָיו.

– הֹר הָהָר? הֲרֵי הַר זֶה הוּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן זֶה מִנַּיִן לְךָ? – שָׁאֲלָה הַחַבְרַיָּה.

– וּבֶאֱמֶת, אָמַר שָׁלוֹם, שְׁנֵי אֵלֶּה דוֹמִים לְהַר קָטָן וְהַר גָּדוֹל. מֵעֵבֶר לָרֶכֶס נִראֵה וַדִי שֵׁנִי.

– זֶהוּ וַדִי גֵ’יבּ, חֲבֵרוֹ שֶׁל הַפוּקְרָה, הַנּוֹפֵל אַף הוּא לְיָם הַמֶּלַח – הִסְבִּיר גִּדְעוֹן.

– וְאֵלֶּה הַשִּׂיחִים בְּוַדִי פוּקְרָה מַה הֵם? – שָׁאַל שְׁמוּלִיק וְהוֹרָה עַל כֶּתֶם יָרֹק בְּלֵב הָאָפִיק.

כָּאן בֵּין הַשִּׂיחִים חָבוּי עֵין פוּקְרָה, זֶהוּ מַעְיַן מַיִם מְתוּקִים וְטוֹבִים. בִּהְיוֹתִי בְּפַּלְמַ"ח, בַּיָּמִים הָהֵם, טִיַּלְנוּ בְּמָקוֹם זֶה וְרִוִּינוּ אֶת צְמָאֵנוּ בְּתַאֲוָה עֲצוּמָה מִמַּיִם מְתוּקִים אֵלֶּה – אָמַר נָתָן.

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיִינוּ מִסְתַּכְּלִים בַּמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר שֶׁנִּגְלָה לְפָנֵינוּ. בְּלִי חֶמְדָּה עָלִינוּ עַל הַמְּכוֹנִיּוֹת, כִּי יָדַעְנוּ שֶׁכָּאן בַּמּוֹרָד מְחַכָּה לָנוּ דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים קָשָׁה.

הַמְּכוֹנִיּוֹת הִתְחִילוּ מִדַּרְדְּרוֹת וְיוֹרְדוֹת כְּשֶׁהֵן מִתְפַּתְּלוֹת וְעוֹקְפוֹת אֶת הַיְרִידָה הָאֲיֻמָּה. מְכוֹנִיּוֹת הֲרוּסוֹת, שִׁבְרֵי כֵּלִים, שֶׁרָבְצוּ בְּפִזּוּר לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, הֵעִידוּ עַל אֲסוֹנוֹת, תְּאוּנוֹת, שֶׁנִּסְתַּיְּמוּ בְּרִסּוּק אֵבָרִים בְּמוֹרַד עַקְרַבִּים זֶה. בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ, בִּמְקוֹמוֹת סַכָּנָה, נִצְּבוּ בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת חָבִיּוֹת מְמֻלָּאוֹת, צְבוּעוֹת בְּצֶבַע לָבָן. פֹּה וָשָׁם נִרְאוּ עִקְּבוֹת הַפִּצּוּצִים, שֶׁעָשָׂה צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, שָׁעָה שֶׁעָסַק בְּהַרְחָבַת הַכְּבִישׁ. בְּאַחַד הַפִּתּוּלִים הִתְנוֹסֵס עַל גַּבֵּי הַקִּיר צִיּוּר עֲנָק, הַמְסַמֵּל אֵת חֵיל הַהַנְדָּסָה, הוּא הַחַיִל שֶׁבִּצַּע אֶת הַמְּשִׂימָה הַקָּשָׁה: סְלִילַת כְּבִישׁ בְּדֶרֶךְ פְּתַלְתֹּלֶת זוֹ.

– הָבוּ גֹדֶל לְחֵיל הַהַנְדָּסָה! – צָוַח יוֹאֵל בְּרָב־כֹּחוֹ.

– חַבְרַיָּה! – קָרְאָה גְּאֻלָּה – רְאוּ־נָא! מֶה הָיָה לוֹ לְמִדְרוֹן הָהָר! הֲרֵי הוּא נִרְאֶה כְּאִלּוּ הֶחֱלִיק וְגָלַשׁ לְמַטָּה אֶל הַתְּהוֹם.

– זוֹהִי פְּעֻלַּת הַקְּמִיטָה; הַלָּלוּ שְׁבָרִים הֵם שֶׁנִּדַּרְדְּרוּ וְיָרְדוּ, נִדַּרְדְּרוּ וְנָפְלוּ שָׁעָה שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְּעִדָּנִים קְדוּמִים, עֵת כָּל הָאָרֶץ הַזּוֹ רָעֲדָה וְגָעֲשָׁה.

– רֹעַ הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ, פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה! – קָרְאָה גְאֻלָּה בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְמַרְאֵה עִרְבּוּבִיַּת סְלָעִים, שֶׁשִּׁכְבוֹתֵיהֶם נִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵן יוֹרְדוֹת, נוֹפְלוֹת לְמַטָּה.

– זֶה מַה הוּא? – שָׁאַל יוֹסֵף לְמַרְאֵה צוּק סֶלַע, שֶׁהִזְדַּקֵּר מוּלֵנוּ שָׁעָה שֶׁהָיִינוּ יוֹרְדִים יָשָׁר אֶל הַוַּדִי הָרָחָב, וַדִי פוּקְרָה, שֶׁהִשְׂתָּרַע לְרַגְלֵי הָהָר וְנִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִתְרַפֵּס וְלִקֵּק אֶת רַגְלָיו.

– זֶהוּ צוּק־סְלָעִים מוּזָר! – הֵעִיר שָׁלוֹם. – דּוֹמֶה הוּא לְלֹעוֹ שֶׁל אַרְיֵה! רְאוּ־נָא! הִנֵּה הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה, הִנֵּה הָעֶלְיוֹנָה וַאֲפִלּוּ אֶת אַפּוֹ יָכוֹל אַתָּה לִרְאוֹת יָפֶה.

– לְצוּק זֶה קוֹרְאִים: “צוּק הָאַרְיֵה”, – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ. – הָעַרְבִיִּים קוֹרְאִים לוֹ: “צוּק הַצְּפַרְדֵּעַ”, כִּי דּוֹמֶה הוּא יוֹתֵר לִצְפַרְדֵּעַ הַמִּתְכּוֹנֶנֶת לְזַנֵּק וְלִקְפֹּץ מִן הַמָּקוֹם. רְאוּ אֶת עֲמִידָתָהּ הָאֲלַכְסוֹנִית. דּוֹמֶה כִּי עוֹד מְעַט תִּמְתַּח אֶת רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת וְתִקְפֹּץ! וַהֲרֵי הִיא מְכַסָּה אֶת הַדֶּרֶךְ וְאֶת הַנּוֹסְעִים עָלֶיהָ, עַד כִּי יִקָּבְרוּ שָׁם תַּחְתֶּיהָ.

נָשַׁמְנוּ לִרְוָחָה כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַוַּדִי וּלְפָנֵינוּ הִשְׂתָּרְעָה דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וַאֲרֻכָּה, הַחוֹצָה אֶת אֲפִיק וַדִי פוּקְרָה. נָשָׂאנוּ עֵינֵינוּ אֶל עֵבֶר הַפִּתּוּלִים שֶׁל מַעְלֵה־הָעַקְרַבִּים, שִׂפְתוֹתֵינוּ כְּאִלּוּ לָחֲשׁוּ תְפִלַּת הוֹדָיָה עַל הַנֵּס שֶׁאֵרַע לָנוּ בְּמַעֲבָר זֶה, מַעֲבַר מַעֲלֵה עַקְרַבִּים.

אִיזִי הַטַּיָּס    🔗

טִרְטוּר מָנוֹעַ שֶׁל פְּרִימוּס נִשְׁמַע מְהַדְהֵד בַּשְּׁחָקִים.

הַלוֹ! אִיזִי שְׁנַיִם! הַלוֹ! אִיזִי שְׁנַיִם! אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי? הֲשָׁמַע עָצְמַת אוֹתוֹתַי? עֲבֹר!

הָאַלְחוּטָאִים שֶׁבַּחֲבוּרָה נִזְדָּרְזוּ אֶל מַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר וּבְשִׂמְחָה הִתְחִילוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם הַטַּיָּס, שֶׁמִּיָּד הִתְחִיל חָג מִסָּבִיב לָנוּ בְּעִקּוּלִים גְּדוֹלִים שֶׁהָלְכוּ וְהִצְטַמְצְמוּ. אִיזִי זֶה בָּחוּר בֶּן‏־חַיִל הוּא, הָעוֹבֵד בְּחֵיל הָאֲוִיר. הוּא הוּא הַמְשַׁמֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין כָּל יִשּׁוּבֵי הָעֲרָבָה. מִשֶּׁשָּׁמַע אִיזִי, בִּהְיוֹתֵנוּ בִּבְאֵר‏‏־שֶׁבַע, שֶׁיּוֹרְדִים אָנוּ לָעֲרָבָה, מִיָּד הֶחְלִיט לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ.

– אַתֶּם בִּמְכוֹנִיּוֹת וַאֲנִי בָּאֲוִיר – חִיֵּךְ אִיזִי וְחָשַׂף לְפָנֵינוּ אֶת שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת.

– אָנוּ נִתְרָאֶה בְּעֵין־חוּצוּב – סִיֵּם אִיזִי אֶת הַשִּׂיחָה, שֶׁהִתְנַהֲלָה בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ עַל גַּלֵּי הָאֲוִיר, וּמִיָּד הִתְחִיל הָאֲוִירוֹן קוֹשֵׁט הָלְאָה הָלְאָה וְעוֹד מְעַט וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵינוּ.

עֲיֵפִים וִיגֵעִים הִגַּעְנוּ אֶל עֵין־חוּצוּב, הַנָּוֶה בַּמִּדְבָּר. לְפָנֵינוּ הִתְנַשְּׂאָה עַל הַגִּבְעָה שׁוּרַת בָּתִּים. אֵלֶּה הֵם בָּתֵּי הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁנִּבְנוּ עוֹד בִּימֵי הַשִּׁלְטוֹן הַמַּנְדַּטּוֹרִי, הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ. בָּתִּים אֵלֶּה, הִמְשִׁיךְ הַדּוֹבֵר, בְּנוּיִים עַל חָרְבוֹתָיו שֶׁל מִבְצָר רוֹמָאִי–בִּיזַנְטִינִי, שֶׁהָיָה בָּנוּי כָּאן בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים. עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁעֵין־חוּצוּב זוֹ אוֹ חוּצִיבָה עֲשִׁירָה הִיא בְּמַיִם, כָּאן מְפַכֶּה מַעְיַן מַיִם, הַמֵּקֵר בְּקָרוֹב 8 מֶטְרִים מְעֻקָּבִים מַיִם בְּשָׁעָה. לְכָאן יֶאֶסְפוּ הָרוֹעִים אֶת צֹאנָם לְהַשְׁקוֹתוֹ. מִמָּקוֹם זֶה מִסְתָּעֶפֶת הַדֶּרֶךְ הָאַחַת אֶל סְדוֹם וְהַשְּׁנִיָּה הָלָאָה הָלְאָה דָּרוֹמָה בּוֹאֲךָ אֵילַת.

– וּמָה הַמֶּרְחָק מִכָּאן לְאֵילַת? – שָׁאַל שָׁלוֹם.

– קְרָא וְתֵדַע! – בְּדַבְּרוֹ הֶרְאָה הַמַּדְרִיךְ עַל הַשֶּׁלֶט הַתָּקוּעַ בְּקִיר הַחוֹמָה: 160 קִ"מֶ לְאֵילַת.

הַמְּכוֹנִיּוֹת עָבְרוּ אֶת הַמַּחְסוֹם לְאַחַר שֶׁהַשּׁוֹמֵר נוֹכַח, שֶׁתְּעוּדוֹתֵינוּ הֵן בְּהֶתְאֵם לַחֹק, וּבְצִלּוֹ שֶׁל הָאִילָן כְּבַד־הַצֵּל עָמַדְנוּ כְּדֵי לָפוּשׁ.

הַבּוֹטָנַאי שֶׁבַּחֲבוּרָה אָץ־רָץ אֶל הָעֵץ לִבְדֹּק אוֹתוֹ. עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ נִפְעָמִים לְמַרְאֶה הוֹד הַזִּקְנָה, שֶׁחָפַף עַל עֵץ זֶה.

הָיָה זֶה עֵץ הַשֵּׁיזָף. אֶחָד מֵעֲנָפָיו כָּרַע נָפַל וּבְחֶלְקוֹ הַגָּדוֹל נָגַע בָּאָרֶץ, וּבְכָל זֹאת, רְאֵה זֶה פֶּלֶא: הוּא לֹא נָבַל וְעַלְוָתוֹ לֹא הֶחֱלִיפָה אֶת צִבְעָהּ הַיָּרֹק. – עֵץ זֶה מַעֲרִיכִים אֶת גִּילוֹ לְ־1300 אוֹ גַם לְ־1500 שָׁנִים – הֵעִיר הַמַּדְרִיךְ – מְעַטִּים הֵם הָעֵצִים כִּבְדֵי־הַיָּמִים כְּעֵץ זֶה.

טִרְטוּר הַמָּנוֹעַ שֶׁל הַפְּרִימוּס הִתְחִיל שׁוּב מְנַסֵּר בַּחֲלַל הָאֲוִיר. עוֹד רֶגַע וּמִן הָאֲוִיר הִתְחִיל יוֹרֵד וְקָרֵב אֵלֵינוּ הַמָּטוֹס. הִנֵּה נֶעֱלַם בֵּין סִבְכֵי הָעֵצִים, עֲצֵי הָאֵשֶׁל, הַגְּדֵלִים לָרֹב לְאֹרֶךְ הַנַּחַל, וְאַחַר נָדַם הַשָּׁאוֹן. הַחַבְרַיָּה עָקְבָה בַּחֲרָדָה אַחַר תַּעֲלוּלָיו שֶׁל אִיזִי הַטַּיָּס, שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֵינוּ בְּתִמְרוֹת הָאָבָק, שֶׁעָלוּ מִסָּבִיב לִמְטוֹסוֹ.

שָׁלוֹם אָץ־רָץ לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו שֶׁל הַטַּיָּס, אִיזִי יָצָא מֵהַמָּטוֹס וּכְמִתְנוֹדֵד, כְּאִישׁ שֶׁלֹּא לָמַד לְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע, הִתְחִיל מִתְקַדֵּם אֶל עֵבֶר שָׁלוֹם יְדִידוֹ.

בִּתְרוּעוֹת־גִּיל קִדַּמְנוּ כֻּלָּנוּ אֶת הַטַּיָּס הָעַלִּיז וְהָאַמִּיץ. לְאַחַר שְׁתִיָּה כַּדָּת נִפְתְּחוּ חַרְצֻבּוֹת פִּיו וְאִיזִי הַטַּיָּס הִתְחִיל מְסַפֵּר לָנוּ מִנִּפְלְאוֹת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא רוֹאֶה לְרַגְלָיו.

– חֶבְרָה! – אָמַר אִיזִי – לוּ רְאִיתֶם אֶת מַעְיַן עֵין פוּקְרָה, הַנִּמְצָא לֹא הַרְחֵק מִן הַכְּבִישׁ, אָז, רַק אָז הֱיִיתֶם מְבִינִים מַהוּ נָוֶה אֲמִתִּי בַּמִּדְבָּר.

אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁעָשִׂינוּ בְּעֵין־חוּצוּב, סִפֵּר אִיזִי בְּאָזְנֵינוּ מִנִּפְלְאוֹת הַמִּדְבָּר, מִמַּרְאוֹת מַעֲלֶה עַקְרַבִּים, הֹר הָהָר, עֵין וֵאִיבָה וְעוֹד וְעוֹד. הַסִּפּוּרִים שֶׁל אִיזִי הָיוּ מְעַנְיְנִים לְמַדַּי, וְאוּלָם אָנוּ עֲיֵפִים הָיִינוּ וְכָל אֶבְרֵי גוּפֵנוּ שִׁוְּעוּ לִמְנוּחָה.

– וּמַה דַּעְתְּכֶם עַל צוּק הַצְּפַרְדֵּעַ? – שָׁאַל לְפֶתַע אִיזִי.

– צוּק הַצְּפַרְדֵּעַ? זֶה שֶׁבְּמַעֲלֵה־עַקְרַבִּים? – שָׁאַל מוּלִיק.

– הוּא הוּא – הֵשִׁיב אִיזִי בְּהִתְעוֹרְרוּת. – וְשִׁמְעוּ־נָא מַה שֶּׁסִּפֵּר לִי אַבּוּ עֵינִים הַזָּקֵן: לִדְבָרָיו, יָצְאָה צְפַרְדֵּעַ זוֹ מִמַּעְיַן עֵין־פוּקְרָה. צְפַרְדֵּעַ זוֹ, כְּכָל חֲבֵרוֹתֶיהָ הָרַבּוֹת, שָׁכְנָה לָהּ בֵּין שִׂיחֵי הָעַיִן הַקְּטַנָּה, הֵן הָיוּ מְקַפְּצוֹת וּמְנַתְּרוֹת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, וּבַלַּיְלָה הָיוּ נוֹתְנוֹת קוֹלָן בְּשִׁיר. הֶאֱמִינוּ הַקְּטַנּוֹת, שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִתַּן לַצְּפַרְדְּעִים וְשֶׁאֵין בְּנֵי־תְמוּתָה אֲחֵרִים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. בְּאַחַד הַיָּמִים, הָיָה זֶה לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים, הוֹפִיעַ לְפֶתַע יְצוּר גָּדוֹל־גָּדוֹל, הָיָה זֶה אוּלַי בְּהֵמוֹת וְאוּלַי פִּיל? מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה הַיְצוּר הַזֶּה. וְהַיְצוּר הַגָדוֹל וְהַמְגֻשָּׁם בָּא אֶל הָעַיִן וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַמַּיִם הַחַיִּים, גָּהַר מִיָּד עַל פְּנֵי רְאִי הַמַּיִם וְהִתְחִיל שׁוֹתֶה וְשׁוֹתֶה, שׁוֹתֶה וּמְלַחֵךְ אֶת הַמַּיִם עַד שֶׁכִּמְעַט יָבַשׁ מְקוֹר הַמָּיִם. בְּתִמָּהוֹן רָאוּ הַצְּפַרְדְּעִים וְהִנֵּה מְקוֹם רַחְצָן הוֹלֵךְ וּמִתְנַדֵּף, הוֹלֵךְ וְנֶעֱלָם. הָרֹאשָׁנִים הִתְחִילוּ מְקַרְטְעִים בִּזְנָבָם, כִּי יָבְשׁוּ הַמַּיִם וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם מֶרְחָב לִשְׂחִיָּה. מַה זֶּה? – שָׁאֲלוּ הַצְּפַרְדְּעִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, כְּשֶׁהֵן נִבְעָתוֹת וְנִפְחָדוֹת.

וְאַחַת הַצְּפַרְדְּעִים, בִּרְאוֹתָהּ אֶת בַּעַל־הַחַיִּים הַגָּדוֹל, אֲחָזַתָּה קִנְאָה לְמַרְאֵהוּ. אֲנִי אֶהְיֶה כָּמוֹהוּ! – אָמְרָה הַצְּפַרְדֵּעַ. הִיא גָמְרָה אֹמֶר לְהִתְנַפֵּחַ, לִגְדֹּל עַד שֶׁתְּהֵא דוֹמָה לְזֶה הַיְצוּר הַהוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע, שֶׁשָּׁתָה אֶת כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בָּעָיִן.

וְהַצְּפַרְדֵּעַ הִתְרַחֲקָה מֵעַל חֲבֵרוֹתֶיהָ וְהִתְחִילָה מִתְנַפַּחַת. לַשָּׁוְא בִּקְשׁוּ הַצְּפַרְדְּעִים לְהָנִיא אוֹתָהּ מִמַּעֲשֶׂה זֶה. הִיא לֹא שָׁמְעָה לָהֶן, וּכְשֶׁדִּבְּרָה אֵלֶיהָ אַחַת הַצְּפַרְדְּעִים, מִיָּד הָיְתָה מְשִׁיבָה: הַאֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁכְּבָר שָׁמַנְתִּי כַּהֲלָכָה?

לְבַסּוֹף נִמְאֲסַה הַצְּפַרְדֵּעַ עַל חֲבֵרוֹתֶיהָ וְאֵלּוּ הֶחְלִיטוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַגַּאַוְתָנִית מִקִּרְבָּן.

– לְכִי לָךְ! – צָרְחוּ בְּמַקְהֵלָה הַצְּפַרְדְּעִים יוֹם אֶחָד עַל חֲבֶרְתָּן הַמִּתְבּוֹדֶדֶת. – הִסְתַּלְּקִי, אַתְּ הַמִּתְנַפַּחַת! – קָרְאוּ אֵלֶיהָ אַחֶיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ.

וְהַצְּפַרְדֵּעַ קָפְצָה, נִתְּרָה מִמְּקוֹמָהּ וּבְבַת אַחַת הִסְתַּלְּקָה, כִּשֶׁהִיא רוֹטֶנֶת: עוֹד תִּרְאוּ, שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה גְּדוֹלָה וְאַדִּירָה.

וְהַצְּפַרְדֵּעַ עָשְׂתָה דַרְכָּהּ בְּמַעֲלֵה הָהָר כְּשֶׁהִיא גוֹנַחַת וְנֶאֱנַחַת בְּחֹם הַיּוֹם.

וְהַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַצְּפַרְדְּעִים יָצָא לִקְרַאת הַקַּפְּצָנִית וְשָׁאַל אוֹתָהּ: לְאָן הָרַגְלָיִם?

וְהַצְּפַרְדֵּעַ סִפְּרָה אֶת כָּל מַה שֶׁבְּלִבָּהּ לַמַּלְאָךְ: רוֹצָה אֲנִי לִהְיוֹת גְּדוֹלָה־גְדוֹלָה, לְמַעַן תְּקַנֶּאנָה בִּי הַצְּפַרְדְּעִים.

– חַה, חַה, חַה! – פָּרַץ הַמַּלְאָךְ בִּצְחוֹק – רְצוֹנֵךְ יִנָּתֵן לָךְ, אַךְ דּעִי, אַתְּ תִּהְיִי גְדוֹלָה וְאַדִּירָה, אַךְ רוּחַ חַיִּים לֹא יִהְיֶה בָּךְ.

– לֹא! לֹא! אֵינִי רוֹצָה! – צָרְחָה הַצְּפַרְדֵּעַ, כִּי נִבְהֲלָה לְשֵׁמַע גְּזַר־דִּינָהּ. בְּרֶגַע זֶה הָפְכָה הַצְּפַרְדֵּעַ לִהְיוֹת גְּדוֹלָה וְאַדִּירָה, פִּיהָ הַפָּעוּר נֶהְפַּךְ לְאֶבֶן וְאַחֲרָיו הִתְאַבֵּן כָּל גּוּפָהּ.

– זֶה לָךְ לְעֹנֶשׁ, חֲבִיבָתִי! – גָּחַךְ הַמַּלְאָךְ – עַל שֶׁעָזַבְתְּ אֶת בְּנוֹת מִינֵךְ וּבִקַּשְׁתְּ לִהְיוֹת שׁוֹנָה מֵהֶן. מֵהַיּוֹם תִּהְיִי שׁוֹכֶנֶת כָּאן בְּרֹאשׁ הַצּוּק וּכְשֶׁיִּרְאוּךְ בְּנֵי־הָאָדָם וְהַחַי, הֲרֵי יֵדְעוּ, שֶׁזֶּה גּוֹרָלָם שֶׁל אֵלֶּה הָרוֹצִים לַחֲרֹג מִמִּסְגַּרְתָּם, לִהְיוֹת גְּדוֹלִים וְנִבְדָּלִים מִשְּׁאָר בְּנֵי מִינָם וּלְהַרְקִיעַ לִשְׁחָקִים.

בַּדֶּרֶךְ אֵילָתָה    🔗

מֵעֵין חוּצוּב מִתְמַשֶּׁכֶת הַדֶּרֶךְ בְּקַו כִּמְעַט יָשָׁר אֶל עֵבֶר דָּרוֹם. הַדֶּרֶךְ מְתֻקֶּנֶת וְנָאָה וְהַמְּכוֹנִיּוֹת בּוֹלְעוֹת אֶת סֶרֶט הַכְּבִישׁ הַיָּשָׁר וּמַשְׁאִירוֹת מֵאַחֲרֵיהֶן פַּס אָרֹךְ־אָרֹךְ, שֶׁדּוֹמֶה כְּאִלּוּ אֵין לוֹ תִכְלָה וְאֵין לוֹ קֵץ. אָנוּ חוֹלְפִים־עוֹבְרִים עַל פְּנֵי וַדִיּוֹת רַבּוֹת, עַל פְּנֵי הַמַּעְיָן עֵין וֵאִיבָה וְהַנּוֹף כֻּלּוֹ מְשַׁעְמֵם כָּל כָּךְ, חַדְגּוֹנִי כָּל־כָּךְ… הַשָּׂדוֹת כֻּלָּם זְרוּעִים אֲבָנִים אֲפוּרוֹת וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ זֶבֶל אוֹרְגָנִי פֻּזַּר עַל פְּנֵי הַחֶלְקָה, וְאוּלָם מִשֶּׁתִּבְדֹּק אֶת הַשָּׂדֶה תִּוָּכַח, שֶׁאַךְ צְרוֹרוֹת אֲבָנִים הֵם אֵלּוּ וְהֵם צְחִיחִים וּמְאוּם לֹא יַצְמִיחוּ. פֹּה וָשָׁם נִקְרִים אֲשָׁלִים בּוֹדְדִים, עֲצֵי שִׁטָּה סְלִילוֹנִית בְּסוֹכְכֵי עַנְפֵיהֶם הַמְשֻׁנִּים, רֹתֶם מִזְדַּקֵּר בִּירַק גּוֹנוֹ פֹּה וָשָׁם, אַךְ הַמַּרְאֶה הַכְּלָלִי עָגוּם הוּא וּמְשַׁעְמֵם.

הַחַבְרַיָּה, עֲיֵפוּת תָּקְפָה אוֹתָם וּמְעַט־מְעַט הִתְחִילוּ רָאשֵׁיהֶם נִשְׁמָטִים וְנוֹפְלִים מִי עַל חָזֵהוּ וּמִי עַל כֶּתֶף חֲבֵרוֹ.

וְהִנֵּה וַדִי גֵ’ירַפִי – הִכְרִיז לְפֶתַע הַמַּדְרִיךְ כְּשֶׁאַף הוּא מְשַׁפְשֵׁף עֵינָיו וּמוֹחֶה אֶת שְׂרִידֵי קוּרֵי הַשֵּׁנָה, שֶׁהִשְׂתָּרְגוּ וְסָגְרוּ עַל עַפְעַפָּיו. לְאַט־לְאַט נֵעוֹרוּ הַחַבְרַיָּה וְהִתְחִילוּ בּוֹדְקִים בִּתְשׂוּמֶת־לֵב אֶת אֲפִיק הַוַּדִי הָרָחָב. וַדִי זֶה, הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ, הוּא הָאָרֹךְ בַּוַּדִיּוֹת שֶׁבְּאַרְצֵנוּ. לְמַעֲשֶׂה הוּא אָרֹךְ אֲפִלּוּ מִן הַיַּרְדֵּן, הוֹאִיל וְזֶה הָאַחֲרוֹן זָכָה לְאֹרֶךְ רַב אַךְ וְרַק תּוֹדוֹת לַפִּתּוּלִים הָרַבִּים, שֶׁהוּא מִתְפַּתֵּל בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן. וַדִי זֶה מִשְׁתַּפֵּךְ לְיָם הַמֶּלַח, בְּסַבְחָה יַחַד עִם וַדִי גֵ’ב.

– וּמָה הֶהָרִים הַלָּלוּ שָׁם בָּאֹפֶק? – שָׁאַל שָׁלוֹם וְהֶרְאָה עַל שִׂיאוֹ שֶׁל אַחַד הֶהָרִים, שֶׁנִּרְאָה כְּרוֹכֵב עַל גַּבֵּי חֲבֵרָיו הַגְּבוֹהִים.

– זֶה? – הִתְרַגֵּשׁ הַמַּדְרִיךְ – כְּלוּם אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ? הֵן זֶהוּ גֶּ’בֶּל הַארוֹן – הַר אַהֲרֹן הַגָּבֹהַּ. עַל הַר זֶה נִמְצָא קִבְרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. גָּבֹהַּ הוּא הָהָר מִכָּל הֶהָרִים סְבִיבוֹ וּפִסְגָּתוֹ מִתְנוֹסֶסֶת 1336 מֶטְרִים מֵעַל פְּנֵי הַיָּם.

שָׁרָב בַּמִּדְבָּר – פַטָה מוֹרְגַנָה    🔗

– אֵיזוֹ עִיר הִיא זוֹ? – שָׁאַל לְפֶתַע שָׁלוֹם וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל פְּנֵי מִדְרוֹן הֶהָרִים הַלּוֹהֲטִים בְּאֹדֶם בֵּין הָעַרְבַּיִם.

– עִיר? – נָבוֹךְ הַמַּדְרִיךְ – כָּל עִיר אֵין בִּסְבִיבָה זוֹ. כָּאן מִמּוּלְכֶם הוּא הֹר הָהָר, כְּפִי שֶׁכְּבָר הִסְבַּרְתִּי לָכֶם, וְשָׁם בֵּין קִפְלֵי הֶהָרִים, בְּחַגְוֵי וַדִי מוּסָה, שׁוֹכֶנֶת פֶּטְרָה, הִיא סֶלַע אֱדוֹם, בִּירַת הַנַּבַּטִיִּים לְפָנִים.

קוֹלוֹ הָרוֹטֵט שֶׁל הַמַּדְרִיךְ הֵעִיד עַל מְבוּכָתוֹ שֶׁל יַדְעָן זֶה. לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, גּוֹלֵל הָאִישׁ אֶת הַמַּפָּה, זוֹ הַמַּפָּה בִּקְנֵה־הַמִּדָּה שֶׁל 1:100000 וְהִתְחִיל בּוֹדֵק אֶת הַסְּבִיבָה.

וְהַחַבְרַיָּה? בֵּינְתַיִם הָיוּ אֵלֶּה מִתְחָרִים בְּתַגְלִיּוֹת בָּעִיר הַמִּסְתּוֹרִית שֶׁנִּרְאֲתָה לְעֵינֵיהֶם.

– הִנֵּה מִסְגָּד גְּבַהּ־קוֹמָה – צוֹוֵחַ מוּלִיק.

– וּרְאוּ שָׁם לְמַעְלָה: יָם! יָם מַמָּשׁ. הִנֵּה הַגַּלִּים מַעֲלֵי הַקֶּצֶף. דּוֹמֶה שֶׁהֵם קְרֵבִים וּבָאִים, קְרֵבִים וְהוֹלְכִים אֵלֵינוּ. חֵבִרַה! הָבָה נִקְפֹּץ אֶל הַיָּם וּנְצַנֵּן אֶת גּוּפֵנוּ בְּמֵימָיו הַקְּרִירִים.

– וְאוּלַי זוֹהִי אֵילַת? – הִקְשָׁה עִמָּנוּאֵל הַמְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ.

וַאֲנִי? עֵינַי הָיוּ נְעוּצוֹת בַּשֶּׁטַח וְהֵן בּוֹלְשׁוֹת וּבוֹדְקוֹת אֶת הַסְּבִיבָה. הָאֲוִיר מוּלֵנוּ הָיָה רוֹטֵט, רוֹטֵט עַד כִּי כָּאֲבוּ הָעֵינַיִם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. גּוֹן אֲפַרְפֹּר הִתְנַשֵּׂא מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהוּא דוֹמֶה הָיָה לִלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ, הַמְלַחֲכוֹת אֶת הָעֵשֶׂב שֶׁלְּרַגְלֵיהֶן. יֵשׁ וּמִן הַלֶּהָבוֹת הַלָּלוּ הִתְרוֹמְמוּ וְעָלוּ עַמּוּדִים, תִּמְרוֹת עָשָׁן, שֶׁהָפְכוּ לִתְמָרִים בַּעֲלֵי כִּפּוֹת רְחָבוֹת וַאֲרֻכּוֹת, שֶׁהִשְׁתַּפְּלוּ וְכָרְעוּ אֶל עֵבֶר הָאֲדָמָה.

וְשָׁם, שָׁם בָּאֹפֶק הִכְחִילוּ מֵימָיו שֶׁל הַיָּם הָאַלְמוֹנִי וְהֵם כְּחֻלִּים כָּל־כָּךְ, נָאִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּם אֲנִי כִּמְעַט חָשְׁקָה נַפְשִׁי לִזְרֹק מֵעָלַי אֶת בְּגָדַי הַמְּעִיקִים וּמְצִיקִים לִי וְהָיִיתִי נָכוֹן לִקְפֹּץ מֵעַל הַמְּכוֹנִית וְלָאוּץ וְלָרוּץ אֶל זֶה הַיָּם רְחַב־הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין לוֹ תִכְלָה וְאֵין לוֹ סוֹף.

– לֹא! – בָּקַע קוֹלוֹ, וְהַפַּעַם בּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁל הַמַּדְרִיךְ. – אֵין כָּל עִיר כָּאן בַּסְּבִיבָה. הִנֵּה! רְאוּ אֶת הַמַּפָּה, אֵין זֵכֶר לָעִיר, אֵין זֵכֶר לְיִשּׁוּב בְּכָל הָאֵזוֹר כֻּלּוֹ.

– הֲרֵי אַתָּה דוֹמֶה בְּעֵינַי מַמָּשׁ לְאוֹתוֹ הָאַדְמִירָל הַתֻּרְכִּי, שֶׁיָּצָא לְהַפְצִיץ אֶת מַלְטָה, הָאִי שֶׁבַּיָּם הַתִּיכוֹן, וּלְאַחַר תְּעִיָּה שֶׁל שָׁבוּעוֹת בַּיָּם חָזַר וּבְפִיו הַתְּשׁוּבָה:

– מַלְטָה יוֹק (אֵין מַלְטָה)! – לִגְלֵג שָׁלוֹם.

– מַלְטָה יוֹק! – פָּרְצָה הַחַבְרַיָּה בִּצְחוֹק לְמִשְׁבַּתּוֹ שֶׁל הַמַּדְרִיךְ, שֶׁפָּנָיו חָפוּ עַל “בּוּרוּתוֹ” שֶׁנִּגְלְתָה לְעֵינֵי כֹל.

– חַבְרַיָּה! זֶהוּ מַחֲזֵה־תַעְתּוּעִים, פַטָה מוֹרְגַנָה, שָׁרָב… – צָרַח הַמַּדְרִיךְ.

– שָׁרָב??

אֲרֶשֶׁת הַתִּמָּהוֹן, שֶׁהִסְתַּמְּנָה בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן בִּפְנֵי הַצּוֹפִים, שֻׁנְּתָה כָּלִיל. נְהָרָה הוֹפִיעָה אַט־אַט בִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים, הֵם הָיוּ מְאֻשָּׁרִים. אָכֵן, הֵם זָכוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַנָּאֶה בְּמַחֲזוֹת הַמִּדְבָּר – אֶת הַשָּׁרָב. עַכְשָׁו נוֹכְחוּ כֻּלָּם לָדַעַת בַּעֲלִיל, שֶׁאָכֵן “לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר” לִפְנֵיהֶם. הֵם הִבְחִינוּ כֻּלָּם, שֶׁהָאֲוִיר רוֹטֵט מִנְּגֹהוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, הַיּוֹרְדִים בְּעֹז עַל הָרֵי שֵׂעִיר, וּמֵחֹם הָאֲוִיר הַלּוֹהֵט, הָאֲוִיר הַחַם הַמִּתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה לְמַעְלָה־לְמַעְלָה וְשָׁם הוּא מִתְמַזֵּג עִם הָאֲוִיר הַצּוֹנֵן יוֹתֵר.

בָּזֶה אַחַר זֶה נֶעֶלְמוּ מִגְדְּלֵי הַמִּסְגָּדִים, צְרִיחֵי הַמִּגְדָּלִים וְעִקְּבוֹת אַחֲרוֹנֵי הַבָּתִּים.

הַמְּכוֹנִית זָעָה־נָעָה מִמְּקוֹמָהּ וְאָנוּ מְלַוִּים בְּעֵינֵינוּ אֶת אַחֲרוֹנֵי הַתְּמָרִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ. הַיָּם נֶהְפַּךְ לְדֹק שֶׁל אֲוִיר כְּחַלְחַל עַל רֶקַע הָאַפְרוּרִית הָאֲדֻמָּה שֶׁל הָרֵי שֵׂעִיר. עוֹד רֶגַע וְהָיִינוּ אֲפוּפִים תִּמְרוֹת אָבָק, הָעוֹלִים מִן הָעֲרָבָה, וְהַכֹּל נִבְלַע וְנֶעֱלַם. נוֹף חָדָשׁ, נוֹף עָגוּם שֶׁל מִדְבַּר חוֹל נִרְאָה לְעֵינֵינוּ. הָיִינוּ בְּשֶׁטַח הַקַּע, הוּא מִישׁוֹר הַחוֹל, שֶׁפֹּה וָשָׁם נוֹהֲגִים הַבֵּדוּאִים מִשֵּׁבֶט הַסַּעִידַיְן לִזְרֹעַ אוֹתוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יְבוּלִים דַּלִּים. וּבְנוֹגֵעַ לְשָׁרָב, הִרְהִיב עַתָּה הַמַּדְרִיךְ עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִפְתֹּחַ פִּיו: הֲרֵי זֶהוּ דָבָר מָצוּי מְאֹד בַּמִּדְבָּר. הוּא אָפְיָנִי לַאֲזוֹרִים יְדוּעִים בָּאָרֶץ. יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת בִּסְבִיבוֹת בְּאֵר טוֹבִיָּה מַחֲזוֹת שָׁרָב, בְּקִרְבַת דּוֹרוֹת, וּפַעַם רָאִיתִי מַחֲזֶה נֶהְדָּר שֶׁל שָׁרָב גַּם בִּסְבִיבוֹת וַדִי שַׁלָלָה – הוּא נַחַל עַזָּה בְּקִרְבַת תֵּל־אִיל פַּרְעֹה הַקְּדוּמָה.

לְאַט־לְאַט נִשְׁכַּח הַמַּחֲזֶה. הָעֲיֵפוּת גָּבְרָה עָלֵינוּ וְשׁוּב הָיָה לִבֵּנוּ גַּס לְמַרְאֵה הַנּוֹף הַכָּבֵד. כָּךְ עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ בִּשְּׁרַב בֵּין הָעַרְבַּיִם עַד בּוֹאֵנוּ אֶל עַ’דְיאַן – הַנָּוֶה בַּמִּדְבָּר.

בִּנְאוֹת הַמִּדְבָּר עַ’דְיאַן    🔗

– מַה? שׁוּב מַחֲזֵה שָׁרָב? – שָׁאַל שְׁמוּאֵל בְּתִמָּהוֹן מִשֶּׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הַחֲטוּפָה וְרָאָה לְפָנָיו עֲצֵי־דֶקֶל רַחֲבֵי־כַּפֹּות.

הַמְּכוֹנִיּוֹת הַדּוֹמְמוֹת עָמְדוּ עַל פְּנֵי כִּכָּר, שֶׁהָיְתָה מְכֻסָּה שִׂיחִים רַבִּים. פֹּה וָשָׁם הִבְהִיקוּ עֲצֵי־הָאֵשֶׁל, הוֹרִיקוּ חֻדָּיו הָעֹקְצָנִים שֶׁל הַסָּמָר וּמִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה נִרְאוּ עֲצֵי־תֹמֶר, שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת לוּלְבֵיהֶם לִצְדָדִים.

– מָקוֹם זֶה מַהוּ? – שָׁאַל יוֹסֵף.

– זֶהוּ הַנָּוֶה בַּמִּדְבָּר עַ’דְיאַן – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ. – לְפָנִים נִקְרָא הַמָּקוֹם בְּשֵׁם אַד־דִּיאַנְס, כִּי הַמָּקוֹם נִקְרָא עַל שֵׁם הָאֱלִילָה דִיאַנָה, אֱלִילַת־הַצַּיִד הָרוֹמִית. כָּאן הָיְתָה לְפָנִים מְצוּדָה וּבָהּ חָנָה חֵיל־מַצָּב רוֹמִי. עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁהָרוֹמִיִּים הִצִּיבוּ מִשְׁמָרוֹת לְכָל אֹרֶךְ הָעֲרָבָה לְמִן אֵילָה – הִיא אֵילַת – וְעַד לְצוֹעַר שֶׁבִּדְרוֹם יָם הַמֶּלַח. כָּאן, בִּסְבִיבוֹת אֵלּוּ, מְצוּיִים מָיִם. הַבֵּדוּאִים חוֹפְרִים בְּאֵרוֹת וּבָהֶן עוֹלִים הַמַּיִם. אֲבָל הַלָּלוּ מְלוּחִים הֵם. הֵם מְכִילִים 2750 מִילִימֶטְרִים מְלָחִים. הַשִּׁלְטוֹן הַמַּנְדַּטָּרִי הֵקִים כָּאן תַּחֲנַת־מִשְׁטָרָה וְכָאן הָיָה גַּם אַלְחוּטַאי יְהוּדִי, וְאוּלָם כַּיּוֹם שׁוֹמֵם הַבַּיִת. הַדְּלָתוֹת נִשְׁדְּדוּ וְהַגַּג הוּסַר מֵעָלָיו.

הַחַבְרַיָּה נָפוֹצָה בֵּינְתַיִם אֶל כָּל עֵבֶר וְשָׁלוֹם שָׂמַח מְאֹד לִמְצֹא מְנוּחָה בְּצִלָּם שֶׁל עֲצֵי־הַתֹּמֶר הַנָּאִים. מִסָּבִיב לַעֲצֵי־תֹמֶר אֲחָדִים נִבְנְתָה גָדֵר עֲשׂוּיָה טִיט וְזוֹ שָׁמְרָה עַל הַמַּיִם הַמּוּעָטִים, שֶׁלֹּא יִתְנַדְּפוּ לִצְדָדִים.

שָׁלוֹם בְּסִיּוּרָיו גִּלָּה מְצִיאָה חֲשׁוּבָה. בֵּדוּאִית זְקֵנָה וּקְמוּטָה בְּלִוְיַת נַעַר קָטָן הָיוּ מְשׁוֹטְטִים עִם גְּמַלֵּיהֶם הַצְּעִירִים בַּסְּבִיבָה. שָׁלוֹם הֵבִיא אֶת הַמֻּצָּגִים הַיְחִידִים הַלָּלוּ אֶל הַחַבְרַיָּה, שֶׁעָמְלוּ לַשָּׁוְא לַחְקֹר אֶת “בַּעֲלֵי־הַחַיִּים” הַמְבֹהָלִים הַשְּׁנַיִם, שֶׁדִּבּוּרָם הָיָה קָטוּעַ וְהֵם נִרְאוּ רוֹעֲדִים מַמָּשׁ כְּעָלֶה נִדָּף. נִכָּר הָיָה בַּעֲלִיל, שֶׁהַלָּלוּ יְרֵאִים מְאֹד־מְאֹד מִן הַיְּהוּדִים הַמְזֻיָּנִים וְהָעוֹשִׂים דַּרְכָּם בִּמְכוֹנִיּוֹת. וְעוֹד אָנוּ מַפְצִירִים בְּשָׁלוֹם, שֶׁיִּשְׁלַח אֶת שְׁבוּיָיו לַחָפְשִׁי, וּבָאֲוִיר הִדְהֲדוּ יְרִיּוֹת מִסְפָּר. עִמָּנוּאֵל נִרְאָה כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִבִּין סִבְכֵי הַשִּׁטָּה וּבְיָדוֹ נוֹשֵׂא הוּא לְטָאָה עֲנָקִית בְּהִירַת־עוֹר.

– זֶה מַהוּ? – סַבּוֹנוּ אֶת הַמַּדְרִיךְ בִּשְׁאֵלוֹתֵינוּ.

– זֶהוּ הַכֹּחַ אוֹ הוֹרְנוֹס – טָעַן שְׁמוּאֵל, שֶׁהִכִּיר אֶת הַיְצוּר עֹוד מִן הַחוֹלוֹת שֶׁבִּסְבִיבוֹת רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן. פַּעַם צַדְתִּי כֹּחַ כָּזֶה עַל הַחוֹלוֹת. הוּא הָיָה אָרֹךְ יוֹתֵר מִמֶּטֶר אֶחָד.

עִמָּנוּאֵל סִפֵּר, שֶׁרָאָה אֶת הַכֹּחַ הָאָרֹךְ וְדִמָּה, שֶׁלְּפָנָיו קְרוֹקוֹדִיל קָטָן. הוּא נִסָּה לִרְדֹּף אַחֲרָיו וְעוֹד מְעַט וְהַכֹּחַ הָיָה נֶעֱלָם בְּאַחַד הַחוֹרִים, הוּא מִהֵר וְיָרָה בּוֹ בְּרוֹבֵהוּ וְאַחַר מָשַׁךְ אוֹתוֹ בִּזְנָבוֹ מִן הַחוֹר.

הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר, שֶׁכֹּחַ זֶה מָצוּי בְּכָל אֲזוֹרֵי הַחוֹלוֹת וְכֵן בַּנֶּגֶב, בַּעֲרָבָה וּבִסְבִיבוֹת יָם הַמֶּלַח.

– חַבְרַיָּה! – פָּתַח גִּדְעוֹן בְּקוֹלוֹ הַשָּׁקֵט. – דַּמּוּ בְּנַפְשְׁכֶם לְרֶגַע קָט, שֶׁחָזַרְנוּ אֲחוֹרַנִּית בִּ־3500 שָׁנִים. הַיְדַעְתֶּם בְּמִי יָכֹלְנוּ לִפְגֹּשׁ כָּאן בִּסְבִיבָה זוֹ?

– בְּמִי??

– בִּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל – הֵשִׁיב גִּדְעוֹן וְקוֹלוֹ גָבַר בְּעֹז וְהִתְרַגְּשׁוּת. – דְּעוּ שֶׁיֵּשׁ רַגְלַיִם לַסְּבָרָה, שֶׁבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל נָדְדוּ כָּאן בִּסְבִיבָה זוֹ. הֵם הִגִּיעוּ מִן הַחוֹף, מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּיִם, אֶל עֵבֶר הֹר הָהָר שֶׁבְּקִרְבַת וַדִי פוּקְרָה.

– זֶה שֶׁרָאִינוּ לֹא הַרְחֵק מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים? – חָקַר שְׁמוּאֵל.

– כֵּן! – הִמְשִׁיךְ גִּדְעוֹן בְּהִתְרַגְּשׁוּת – הֵם יָרְדוּ אֶל עֵבֶר הָעֲרָבָה וּכִמְסֻפָּר עָבְרוּ אֶת יָטְבַת וְאֶת עַבְרוֹן. מַה שֶּׁנוֹגֵעַ לְיָטְבַת, הֲרֵי זוֹהִי, כַּנִּרְאֶה, עֵין טַבֶה, הַנִּמְצֵאת בְּלֵב סַבְהַת טַבֶה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם עַ’דְיאַן זוֹ אֵינָהּ שִׁבּוּשׁ שֶׁל עַבְרוֹן? – הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה רַבַּת־הוֹד בֵּין הַחֲבוּרָה.

– וּבְכֵן – הִתְרַגֵּשׁ עִמָּנוּאֵל – אָנוּ עוֹבְרִים עַכְשָׁו בְּדַרְכֵּנוּ אֶל עֶצְיוֹן־גֶּבֶר בַּדֶּרֶךְ שֶׁעָבְרוּ בָּהּ אֲבוֹתֵינוּ יוֹצְאֵי מִצְרָיִם?

– כֵּן! כֵּן! – הֵשִׁיב גִּדְעוֹן.

– וּבְכֵן, חַבְרַיָּה, הֵאִיץ הַנֶּהָג, מַהֲרוּ עֲלוּ עַל הַמְּכוֹנִיּוֹת, כִּי עוֹד הַיּוֹם עָלֵינוּ לְהַגִּיעַ אֶל אֵילַת, הַנְּקֻדָּה הַנִּכְסֶפֶת.

וְשׁוּב אָנוּ נִדּוֹנִים בְּחִבּוּט הַגּוּף עַל גַּבֵּי הַמְּכוֹנִיּוֹת, הַדּוֹהֲרוֹת קָדִימָה אֶל עֵבֶר אֵילַת. בְּתִמָּהוֹן נָסַבּוּ הָעֵינַיִם עַל חֶלְקוֹת הַסַּבְחָה, עַל אֵלֶּה הַמִּישׁוֹרִים, שֶׁנִּדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ זֶה עַכְשָׁו יָרַד עֲלֵיהֶם הַגֶּשֶׁם וְהֵם, צִבְעָם חוּם־בָּהִיר. פֹּה וָשָׁם עָלוּ קְבוּצוֹת־קְבוּצוֹת שֶׁל שִׂיחֵי הַסָּמָר עַל פְּנֵי הַחֶלְקָה הַשְּׁטוּחָה.

חוֹל זֶה הוּא הִגְרוֹסְקוֹפִּי וְסוֹפֵג אֶת הָרְטִיבוּת. מִשּׁוּם כָּךְ דּוֹמֶה הוּא כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה יָרַד עָלָיו גֶּשֶׁם. חוֹל זֶה סוֹפֵג אֶת הָאָבָק וְיֵשׁ הַמַּצִּיעִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוֹל זֶה, כְּשֶׁהוּא מְפֻזָּר עַל פְּנֵי הַכְּבִישִׁים, כְּתַחֲלִיף לְאַסְפַלְט.

– חַבְרַיָּה! הִנֵּה דְקָלִים לְפָנֵינוּ! אוּלַי שׁוּב לְפָנֵינוּ נְאוֹת מִדְבָּר?

– אֵיזֶה דְקָלִים? הֲרֵי גִזְעֵיהֶם מְפֻצָּלִים לִשְׁנַיִם!

– מוּזָר! – הִתְפַּלֵּא שְׁמוּאֵל.

– אֵלֶּה הֵם עֲצֵי הַדֶּקֶל הַתֵּבָּאִי, אוֹ הַדּוֹם הַמִּצְרִי. עֵצִים אֵלֶּה שַׁיָּכִים לְמִשְׁפַּחַת הַדִּקְלִיִּים. עֲלֵיהֶם דּוֹמִים מַמָּשׁ לַעֲלֵי הַוַּשִּׁינְגְטוֹנִיּוֹת, – אָמַר הַמַּדְרִיךְ.

קָרַבְנוּ אֶל הָעֵצִים וְהִסְתַּכַּלְנוּ בְּעִנְיָן רַב לְגִדּוּלָם הַמּוּזָר. עֵצִים אֵלֶּה גְּדֵלִים לָרֹב בְּמִצְרַיִם וּבַעֲרָב. עֵצָם מְשַׁמֵּשׁ לְבִנְיָן וּמֵעָלָיו עוֹשִׂים סִיבִים לָאֲרִיגָה. הָעַרְבִיִּים בְּאוּם־רַשְׁרַשׁ וּבַסְּבִיבָה הָיוּ כּוֹרְתִים עֵצִים אֵלֶּה וּמִגִּזְעֵיהֶם הָיוּ עוֹשִׂים קוֹרוֹת לְבִנְיָן.

שָׁלוֹם נִסָּה לְטַפֵּס עַל הַדּוֹם, אַךְ חָזַר בּוֹ, כִּי יָדָיו נִפְצְעוּ קָשֶׁה מִן הַטִּפּוּס עַל הָעֵץ. יוֹאֵל בָּדַק אֶת הַסְּבִיבָה וְגִלָּה גֶלְלֵי־חַיּוֹת טְרִיִּים. כַּנִּרְאֶה, אִוּוּ חַיּוֹת־הַמִּדְבָּר אֶת הַמָּקוֹם לְלִינַת לָיְלָה. נוֹף הָעֵצִים הַמּוּזָרִים קָסַם לָנוּ עַד מְאֹד, וּבְלֹא חֶמְדָּה נַעֲנִינוּ לִשְׁרִיקָתוֹ שֶׁל הַמַּדְרִיךְ. וְאוּלָם גַּם מַרְאֵה הָעֵצִים נִשְׁכַּח עַד מְהֵרָה מִלִּבֵּנוּ שָׁעָה שֶׁכַּעֲבֹר קִילוֹמֶטְרִים מִסְפָּר נִגְלְתָה לְפָנֵינוּ לְפֶתַע־פִּתְאֹם לְשׁוֹן־יָם וְהִיא כְּחֻלָּה־כְּחֻלָּה, שְׁקֵטָה, וְרוֹבֶצֶת לָהּ כְּשֶׁהִיא מִתְפַּנֶּקֶת בֵּינוֹת לֶהָרִים הָאֲדֻמִּים הָעוֹטְרִים אוֹתָהּ.

– חַבְרַיָּה! הִנֵּה אֵילַת לְפָנֵינוּ.

בְּאֵילַת    🔗

דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב כָּבְשׁוּ אֶת הָעֲרָבָה שָׁעָה שֶׁעָמְדוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת לִפְנֵי מַחְסוֹמָהּ שֶׁל אֵילַת. הִגַּשְׁנוּ אֶת תְּעוּדוֹתֵינוּ. הַזָּקִיף, תָּמֵהַּ לְמַרְאֵה הַשַּׁיָּרָה הַבָּאָה, בָּדַק אֶת חֲפָצֵינוּ וּמִיָּד הֵרִים אֶת הַיָּצוּל וְהַכְּבֻדָּה נִכְנְסָה בְּרַעַשׁ גָּדוֹל אֶל אֵילַת, שֶׁכְּבָר הִתְכַּנְסָה לִשְׁנַת עֶרֶב.

לְפֶתַע הוּאֲרָה אֵילַת בְּמַחֲרֹזֶת שֶׁל זַהֲרוּרֵי אוֹר. מִיָּד לְאַחַר זֶה הוּאֲרוּ הַפַּנָּסִים גַּם מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. הָאַנְגְּלִים בַּעֲקַבָּה אַף הֵם הֵאִירוּ אֶת סְבִיבָתָם שֶׁלָּהֶם בְּשֶׁפַע שֶׁל זַהֲרוּרִים. בְּאֶמְצַע רָבַץ הַיָּם וְהוּא רוֹגֵעַ וְשָׁקֵט כְּאִלּוּ דָּבָר אֵין לוֹ עִם עִנְקֵי הַחֲרוּזִים הָרוֹצְדִים, שֶׁשָּׁתוּ עָלָיו מִסָּבִיב. לְרֶגַע הָיִינוּ אַף אָנוּ מֻקְסָמִים מִן הַמַּרְאֶה וְהַדִּבֵּר אֵין בְּפִינוּ.

– הַאֻמְנָם הִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ? – שָׁאַל שְׁמוּאֵל.

הַמְּכוֹנִיּוֹת קָרְבוּ וְנִכְנְסוּ אֶל תְּחוּם הָרִבּוּעַ שֶׁל בִּנְיָנֵי־הַחֹמֶר. אֵלֶּה הֵם שְׂרִידֵי יְרֻשַּׁת הָאַנְגְּלִים. בְּבִקְתּוֹת אוּם־רַשְׁרַשׁ אֵלּוּ נֶאֱחַז הַשִּׁלְטוֹן הָאַנְגְּלִי עַד בּוֹא הַפְּקֻדָּה לְפַנּוֹת אֶת הַמָּקוֹם. לְבִקְתּוֹת אֵלּוּ הִגִּיעוּ לָרִאשׁוֹנָה צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם ט' בַּאֲדָר תש"ט.

וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם: מַה שֻּׁנָּה הַמָּקוֹם! אוֹרוֹת, בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים, שְׂדֵה־תְעוּפָה, מְלוֹן־אוֹרְחִים, מַחֲנוֹת, מַחֲנוֹת עַד אֵין סוֹף וְעַל הַכֹּל: שָׁם עַל הַגִּבְעָה מִתְנוֹסֵס בֵּיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה. כָּאן גַּם מִשְׂרָדָּהּ שֶׁל רָשׁוּת הַדָּרוֹם וְהַנֶּגֶב. הַכֹּל, הַכֹּל אוֹמֵר בִּנְיָן, תְּקוּמָה וְהַעְפָּלָה.

כָּבְדוּ הַהִרְהוּרִים עָלַי, אַךְ כָּבְדָה עַל כֻּלָּנוּ הָעֲיֵפוּת. עַד מְהֵרָה הוּכְנָה אֲרֻחַת הָעֶרֶב, וּכְשֶׁהַמַּאֲכָלִים עֲדַיִן בֵּין שִׁנֵּינוּ, תָּקְפָה אוֹתָנוּ הַתַּרְדֵּמָה וְאָנוּ יָשַׁנוּ שְׁנַת יְשָׁרִים עַל חוֹפָהּ שֶׁל אֵילַת, סָמוּךְ לַיָּם הָרוֹגֵעַ וְהַשָּׁלֵו.

בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרְרָה הַחַבְרַיָּה, בְּעוֹד דִּמְדּוּמֵי הַלַּיְלָה עוֹטִים אֶת הָעֲרָבָה. קָמוּ הָאֲנָשִׁים וּבָזֶה אַחַר זֶה, כַּעֲדַת אִיסּיִּים קְדוּמִים, הֶחֱלִיקוּ אַט־אַט בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים, מֵי־אֵילַת הַנְּעִימִים.

הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה מָצְאָה אֶת כֻּלָּנוּ מִשְׁתַּכְשְׁכִים לַהֲנָאָתֵנוּ בְּמֵי הַמִּפְרָץ. נָעִים הָיָה לִשְׂחוֹת, לְהִתְפַּרְקֵד עַל הַגַּב בַּמַּיִם הַשְּׁקֵטִים, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לֹא הָיָה זֶה כְּיַמָּהּ שֶׁל תֵּל־אָבִיב הַמְסֻלָּע וְהַמְצֻלָּק. אַךְ נִכְנַסְתָּ כַּמָּה צְעָדִים בַּמַּיִם וּכְבָר הִגִּיעוּ הַנּוֹזְלִים עַד לְמַעְלָה מִצַּוָּארְךָ וְהָיִיתָ נֶאֱלָץ לִשְׂחוֹת בַּמַּיִם הַטּוֹבִים.

– חַבְרַיָּה! הִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי הַכְּרִישִׁים! – הוֹדִיעַ הַמַּדְרִיךְ. – וִילִיאַמְס, הַחוֹקֵר הָאַנְגְּלִי, מְסַפֵּר כֵּיצַד מַלָּחִים מִצְרִיִּים, שֶׁרָחֲצוּ בְּמֵי הַמִּפְרָץ, הֻתְקְפוּ עַל יְדֵי כְּרִישִׁים. אַחַד הַמַּלָּחִים נִתְפַּס עַל יְדֵי הַכָּרִישׁ בְּרַגְלוֹ. נִסּוּ הַמִּצְרִים לִמְשׁוֹת אֶת חֲבֵרָם מִן הַמַּיִם, מָשְׁכוּ הָאֲנָשִׁים מִזֶּה וְהַכָּרִישׁ מִזֶּה. סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה, שֶׁבְּפִי הַכָּרִיש נִשְׁאֲרָה רַגְלוֹ שֶׁל הַסַּפָּן הַמִּסְכֵּן.

– הֲבָלִים – צָרַח לְעֻמָּתוֹ חַיָּל אֶחָד, שֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת הַטַּיָּלִים הַמּוּזָרִים – אֵין כְּרִישִׁים כָּאן. מִיּוֹם שֶׁאֲנִי כָּאן, זֶה לִי חָדְשַׁיִם יָמִים, לֹא רָאִיתִי כְּרִישִׁים כָּאן.

– וַאֲנִי רָאִיתִי! – הִתְנַצַּח אֶחָד, עֶלֶם שֶׁלָּבַשׁ מַדֵּי חֵיל הַיָּם, – בְּעֵינֵי רָאִיתִי רֹאשׁוֹ שֶׁל כָּרִישׁ, שֶׁאָרְכּוֹ הָיָה כַּנִּרְאֶה מֶטֶר וָחֵצִי אוֹ שְׁנַיִם. חֵיל הַיָּם צָד אֶת הַכָּרִישׁ וְאֶת רֹאשׁוֹ הִשְׁאִירוּ לְמִשְׁמֶרֶת. רְצוֹנְכֶם לְהִוָּכַח בַּדָּבָר? אָנָּא, סוּרוּ אֶל הַמַּחֲנֶה וְתִרְאוּ.

– וְהֵיכָן הַקּוֹרָלִים? – שָׁאַלְתִּי אֶת הַמַּלָּח.

– קוֹרָלִים? אַלְמֻגִּים? הָיוּ, הָיוּ וְאֵינָם. מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילוּ בָּאִים טַיָּלִים בָּאָה כְּלָיָה עַל הַקּוֹרָלִים. אוֹסְפִים אוֹתָם וְאֵין לִמְצֹא אֲפִלּוּ זֵכֶר לָהֶם לְכָל אֹרֶךְ הַחוֹף עַד לְמִפְרַץ טַבָה שֶׁבַּגְּבוּל הַמִּצְרִי.

– רְצוֹנְכֶם בְּקוֹרָלִים? הֵם מְצוּיִים לָרֹב בַּיָּם. אִם יֵשׁ בָּכֶם צוֹלֵל מֻכְשָׁר, יוּכַל לְהַעֲלוֹת אֶת הַקּוֹרָלִים מֵעָמְקֵי הַיָּם.

לִרְגָעִים הָיוּ הַחַבְרַיָּה עוֹשִׂים אָזְנָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת לְשִׂיחָה זוֹ וְכַמָּה מֵהֶם יָצְאוּ מִן הַמַּיִם וְהִקְשִׁיבוּ רַב קֶשֶׁב לְדִבְרֵי הָ“אֶזְרָחִים” שֶׁל אֵילַת.

לְאַחַר אֲרֻחַת הַבֹּקֶר וּשְׁאָר סִדּוּרִים יָצָאנוּ לְטַיֵּל לְאֹרֶךְ חוֹפָהּ שֶׁל אֵילַת. אוּם־רַשְׁרַשׁ נִמְצֵאת כִּמְעַט בְּלֵב הַשֶּׁטַח שֶׁלָּנוּ. וְזֹאת לָדַעַת: רְצוּעַת הַחוֹף שֶׁבִּידֵי יִשְׂרָאֵל אָרְכָּהּ אֵינוֹ עוֹלֶה עַל 12 ק“מ. מֵהֶם מֵאוּם־רַשְׁרַשׁ עַד לַגְּבוּל הַמִּצְרִי 8 ק”מ וְאִלּוּ לַגְּבוּל הָעֵבֶר־יַרְדֵּנִי אַרְבָּעָה ק“מ. רָחְבּוֹ שֶׁל הַיָּם בְּמָקוֹם זֶה אֵינוֹ עוֹלֶה עַל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה ק”מ. מִמּוּלֵנוּ נִרְאוּ יָפֶה בִּנְיָנֵי עֲקַבָּה, זוֹ שֶׁל עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן. בְּתוֹךְ הַמַּיִם עָמְדָה עַל עָגְנָה מַשְׁחִיתָה בְּרִיטִית וְיָכֹלְנוּ לְהַבְחִין יָפֶה־יָפֶה בִּצְבָעֶיהָ הָאֲפוּרִים־כְּחֻלִים. שָׁם עַל הַחוֹף מִנֶּגֶד נוֹצְצוּ בְּזֹהַר הַחַמָּה הָעוֹלָה מִיכְלֵי הַנֵּפְטְ שֶׁל הַבְּרִיטִים. מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל לַכְּפָר נִרְאוּ מַחֲנוֹת הַצָּבָא וּשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה. כָּל הָאֵזוֹר הָיָה דוֹמֶה לְמַחֲנֶה אֶחָד צְבָאִי גָדוֹל. בְּסַקְרָנוּת עָקַבְנוּ אַחַר כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם.

– כֵּיצַד חַיִּים לָהֶם שָׁם הַטּוֹמִיס מְיֻדָּעֵינוּ? – הִקְשָׁה יוֹסְקֶה הַשּׁוֹבָב שֶׁבַּחֲבוּרָה. – בְּחַיַּי! הָיִיתִי רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם קְצָת וְדַוְקָא בִּלְשׁוֹנָם עַל דָּא וְעַל הָא.

צְפִירַת הַמַּשְׁרוֹקִית הוֹדִיעָה עַל יְצִיאָה לְסִיּוּר. מְגַמָּתֵנוּ הָיְתָה לָלֶכֶת לְאֹרֶךְ הַחוֹף עַד בּוֹאֵנוּ אֶל וַדִי מִצְרִי. עָשִׂינוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף. הַחַבְרַיָּה, שֶׁבֻּלְמוֹס הָאִסּוּף תָּקַף אוֹתָם, הָיוּ מְהַלְּכִים לְאֹרֶךְ הַחוֹף וּבוֹלְשִׁים בְּעֵינֵיהֶם אַחַר כָּל צֶדֶף וְאַחַר כָּל קוֹנְכִיָּה. וְאָכֵן! בְּתוֹךְ הַזִּפְזִיף, שֶׁכִּסָּה אֶת הַחוֹף, הַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ תִּדְרֹךְ רַגְלָם שֶׁל טַיָּלִים, הִצְלַחְנוּ לֶאֱסֹף קוֹנְכִיּוֹת מִמִּינִים שׁוֹנִים. הָיוּ שָׁם קִפּוֹדֵי־יָם לָרֹב, מִגְדָּלִים וְעוֹד קוֹנְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת.

מוּלִיק גִּלָּה שָׁם בְּתוֹךְ הַמַּיִם אִי שֶׁל קוֹרָלִים.

– חַבְרַיָּה! הִנֵּה קוֹרָלִים בַּיָּם – הִכְרִיז מוּלִיק עַל מְצִיאָתוֹ. כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת הִשְׁתַּחְרְרוּ כַּמָּה מִן הַשַּׂחְיָנִים מִבִּגְדֵיהֶם וּבִן רֶגַע הֵם קוֹפְצִים לְתוֹךְ הַמַּיִם, צוֹלְלִים עָמֹק־עָמֹק אֶל עֵבֶר הַשָּׁלָל הַנִּכְסָף.

עוֹד מְעַט וְשָׁלוֹם יָצָא מִתּוֹךְ הַמַּיִם וּבְיָדוֹ מוֹשָׁבָה שְׁלֵמָה שֶׁל קוֹרָלִים.

– אֵיזֶה יֹפִי! – הִפְטִיר עִמָּנוּאֵל. הוּא קִנֵּא מְאֹד־מְאֹד בַּחֲבֵרוֹ עַל הָאוֹצָר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ.

בִּזְהִירוּת נֶאֱסַף הַשָּׁלָל וְהוּבָא לִמְקוֹמוֹת־מִבְטַחִים. הַצּוֹלְלִים צָלְלוּ לַמַּיִם כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁזִּכּוּ אֶת הַחַבְרַיָּה כֻּלָּהּ מִי בְּעֵץ שֶׁל אַלְמֹג, וּמִי בְּשִׁירַיִם, זְנָבוֹת שֶׁל קוֹרָלִים. הַמַּדְרִיךְ הִצִּיעַ לַחַבְרַיָּה, שֶׁבְּבוֹאָם הַבַּיְתָה יִטְבְּלוּ אֶת הַקּוֹרָלִים בְּתוֹךְ מֵי־מֶלַח חַמִּים וְהַקּוֹרָלִים יַלְבִּינוּ מַמָּשׁ כַּשֶּׁלֶג.

– וְהִנֵּה וַדִי מִצְרִי – הִכְרִיז הַמַּדְרִיךְ לְאַחַר שֶׁהַחַבְרַיָּה עָשְׂתָה כִּבְרַת־דֶּרֶךְ הֲגוּנָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף.

לְפָנֵינוּ הִשְׂתָּרְעָה חֶלְקַת אֲדָמָה זְרוּעָה אַבְנֵי־צֹר לָרֹב וְהִיא נִכְנֶסֶת אֶל לֵב אֶרֶץ הֶהָרִים בִּדְמוּת מַשְׁפֵּךְ הַהוֹלֵך וָצַר.

לְאַט־לְאַט חָדַרְנוּ אֶל הַמַּשְׁפֵּךְ לְאֹרֶךְ קִירוֹת הַסְּלָעִים הַזְּקוּפִים.

– זֶהוּ בֵּיתוֹ שֶׁל וִילִיאַמְס הָאַנְגְּלִי – הֶרְאָה הַמַּדְרִיךְ עַל בַּיִת בּוֹדֵד, שֶׁהִתְנַשֵּׂא בְּצִלּוֹ שֶׁל הַצּוּק. קָרַבְנוּ אֶל הַבָּיִת. הוּא הָיָה סָגוּר. עַל הַדֶּלֶת הַיְרֻקָּה הָיְתָה כְּתֹבֶת: “אֵין עוֹד מַה לִּגְנֹב”. הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר עַל וִילִיאַמְס זֶה, שֶׁבִּלָּה כָּאן שָׁנִים רַבּוֹת בִּבְדִידוּת גְּמוּרָה, עַל חֲפִירוֹתָיו שֶׁעָרַךְ בַּסְּבִיבָה, עַל תַּגְלִיוֹתָיו הָאַרְכִיאוֹלוֹגִיּוֹת שֶׁגִּלָּה וְשֶׁהָיוּ לְעֵינַיִם לְנֶלְסוֹן גְּלִיק, הַיְּהוּדִי הָאֲמֵרִיקַנִי, וְעַל הָאֹסֶף הַנָּאֶה שֶׁל אֲבָנִים וּצְדָפִים, שֶׁהָיָה לוֹ לְוִילִיאַמְס זֶה.

תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם: וִילִיאַמְס זֶה עָשָׂה הַרְבֵּה־הַרְבֵּה לַחֲקִירַת הַנּוֹף כָּאן בַּסְּבִיבָה. הוּא שֶׁקָּבַע, שֶׁתֵּל־חְלֵיפֶה נִמְצֵאת מַמָּשׁ עַל הַגְּבוּל בֵּינֵינוּ וּבֵין עַבְּדְאַלְלָה, הִיא עֶצְיוֹן גֶּבֶר הָעַתִּיקָה. בְּעִקְּבוֹתָיו הִתְחִיל נֶלְסוֹן גְּלִיק בַּחֲפִירוֹתָיו וְהוּא הוּא שֶׁגִּלָּה אֶת הַבִּנְיָנִים וְאֶת הַכּוּרִים עַל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם, שֶׁבָּהֶם הָיָה שְׁלֹמֹה מַתִּיךְ אֶת הַנּחֹשֶׁת.

וְעוֹד הַמַּדְרִיךְ מְסַפֵּר עַל הַנּוֹף וְעֵינַי נִתְלוּ בְּצֵלַע הָהָר, בְּמָקוֹם שֶׁנִּכְּרוּ בּוֹ עִקְּבוֹת שֶׁל חֲצִיבָה. עָלִיתִי עַל הַסֶּלַע וְחָזַרְתִּי כְּשֶׁבְּיָדִי אֲבָנִים אֲפוּרוֹת וַעֲלֵיהֶן גִּידִים נוֹצְצִים שֶׁל מַתֶּכֶת.

– זוֹהִי אֶבֶן קֻפְרִיט, – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ. – גַּם סִמָּנֵי חֲצִיבָה אֵלּוּ הֵם מַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל וִילִיאַמְס. הוּא גִּלָּה כָּאן עוֹרְקִים שֶׁל נְחֹשֶׁת בָּהָר. חָצַב אַחַר אַבְנֵי מִיקָה יָפוֹת וְעָלָה בְּיָדוֹ לֶאֱסֹף אַחַת לְאַחַת מֵאַבְנֵי הַסְּבִיבָה לְמִן אַבְנֵי־הַשַּׁחַם הַשּׁוֹנוֹת וְעַד לָאֲבָנִים הַנֻּבִּיוֹת הַצִּבְעוֹנִיּוֹת. עֲלֵיכֶם לָדַעַת, שֶׁהַחַבְרַיָּה שֶׁלָּנוּ כְּבָר הִצְלִיחָה לִמְצֹא פֹּה בַּסְּבִיבָה 12 מִינֵי אֲבָנִים מִצְּבָעִים שׁוֹנִים. אֲבָנִים אֵלּוּ הֵם טוֹחֲנִים לְחוֹל וּבוֹ הֵם מְמַלְּאִים בַּקְבּוּקִים לְמַזְכֶּרֶת.

אֶבֶן־קוֹרָלִים עֲנָקִית, שֶׁהִתְגּוֹלְלָה לְיַד הַבַּיִת, מָשְׁכָה אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּהּ שֶׁל הַחַבְרַיָּה.

אֲבָנּים יָפוֹת מִזּוֹ הָיוּ כָּאן לָרֹב אֶלָּא שֶׁהַטַּיָּלִים כָּאן הִתְנַפְּלוּ עַל הָאוֹצָר וּבָזְזוּ אוֹתוֹ בְּלֹא רַחֲמִים – וַחֲבָל…

הַחַבְרַיָּה הִתְפַּזְרָה אִישׁ לְעֶבְרוֹ וְהִתְחִילוּ עוֹלִים בָּהָר. הֵם הָיוּ מְקַפְּצִים כִּגְדָיִים מֵאֶבֶן אֶל אֶבֶן וְקוֹל צַהֲלָתָם הִדְהֵד מִצּוּק אֶל צוּק, בְּהַכְרִיזָם עַל מְצִיאוֹת, שֶׁגִּלּוּ בִּשְׁלַל צִבְעֵי אַבְנֵי־הַשַּׁחַם הַנֶּהְדָּרוֹת. בְּלֹא חֶמְדָּה חָזְרָה הַחַבְרַיָּה לְעֵת צָהֳרַיִם אֶל הַבָּסִיס.

מַעְיַן עֵין קַטָר (עֵין־נְטָפִים)    🔗

שָׁם, בְּמַעֲלֵה הָהָר, בְּקִרְבַת רֹאשׁ הַנֶּקֶב, כָּךְ סֻפַּר לָנוּ, נוֹבֵעַ מַעְיַן מַיִם זַכִּים, מַעְיַן פְּלָאִים, מַעְיַן חֲמוּדוֹת. אֶל מַעְיָן זֶה שַׂמְנוּ פְּעָמֵינוּ בַּשָּׁעוֹת שֶׁלְּאַחַר הַצָּהֳרָיִם. הַמְּכוֹנִית הִתְחִילָה מַעְפִּילָה וְעוֹלָה בָּהָר וְאָנוּ רוֹעֲדִים וּמַרְתִּיתִים בְּכָל אֵבָרֵי גוּפֵנוּ לְמַרְאֵה הַתְּהוֹם, שֶׁנִּפְעֲרָה תַּחְתֵּינוּ וּלְמַרְאֵה הַסְּלָעִים, הַצּוּקִים וְהֶהָרִים, שֶׁנִּצְּבוּ כִּמְאַיְּמִים לִימִינֵנוּ וְלִשְׂמֹאלֵנוּ.

– חַבְרַיָּה! הַבִּיטוּ, הִנֵּה יְעֵלִים:

– לֹא כֵן! אֵין אֵלֶּה יְעֵלִים אֶלָּא אַיָּלוֹת!

נִצְמְדוּ הָעֵינַיִם לְמַרְאֶה שְׁנֵי בַּעֲלֵי־חַיִּים יְפֵי־מַרְאֶה, שֶׁעָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בָּנוּ מִגָּבוֹהַּ וְהֵם עוֹטִים קַרְנַיִם רְחָבוֹת וּמְעֻגָּלוֹת. שָׁעָה אֲרֻכָּה נִצְּבוּ הַמַּחֲנוֹת אֵלֶּה מוּל אֵלֶּה, הָאָדָם מוּל הַחַיָּה, עַד שֶׁנִּמְאַס הַדָּבָר עַל הָאַיָּלוֹת וְהֵן נֶעֶלְמוּ מִן הָאֹפֶק.

שָׁם בְּרֹאשׁ הַנֶּקֶב נִרְאָה לְעֵינֵינוּ מַרְאֵה הַפְּלָאִים שֶׁל בִּקְעַת הַיָּרֵחַ הָאֲדֻמָּה. לְפָנֵינוּ נִרְאוּ הָרֵי סִינַי הָאֲדֻמִּים. הֵם הָיוּ אֲיֻמִּים בִּפְרָאוּתָם. וַדִיּוֹת עֲמֻקּוֹת בִּתְּרוּ אֶת הַשֶּׁטַח וּסְלָעִים עוֹמְדִים עַל בְּלִימָה נִרְאוּ כְּשׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶן.

מוּלִיק תָּפַס אֶבֶן גְּדוֹלָה, עִגֵּל אֶת קְצוֹתֶיהָ וְזָרַק אוֹתָהּ בְּרֹב כֹּחַ אֶל עֵבֶר הַתְּהוֹם שֶׁלְּרַגְלֵינוּ.

בִּמְשׁוּבַת פְּרָאִים הִתְחִילָה הָאֶבֶן אָצָה־רָצָה, אָצָה־מִתְגַּלְגֶּלֶת וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִילָה קוֹפֶצֶת בִּקְפִיצוֹת מְסַחְרְרוֹת עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינֵינוּ שָׁם, שָׁם עָמֹק בְּתוֹךְ הַקַּנְיוֹן הָאָפֵל.

– כָּךְ הָיוּ מְדַרְדְּרִים וְזוֹרְקִים אֶת הַשָּׂעִיר בְּהַר הָעֲזָאזֵל אֶל עֵבֶר הַתְּהוֹמוֹת – הִפְטִיר הַמַּדְרִיךְ.

מִכָּאן פָּנִינוּ אֶל עֵבֶר הַמַּעְיָן.

צָעַדְנוּ לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל לְלֹא מוֹרֵה־דֶרֶךְ. בְּרֹאשׁ צָעַד מוּלִיק. הַיְרִידָה הָיְתָה תְּלוּלָה לְמַדַּי וְאָנוּ עַל כָּרְחֵנוּ הָיִינוּ מְקַפְּצִים כְּאַיָּלוֹת וְיוֹרְדִים הָלְאָה־הָלְאָה. לְיַד הַדֶּרֶךְ נִצַּב עֵץ בּוֹדֵד, הָיְתָה זוֹ שִׁטָּה סְלִילוֹנִית בִּפְרָחֶיהָ הַלְּבָנִים. צִפּוֹר שְׁחוֹרַת־זָנָב נִתְּקָה מִן הַמָּקוֹם בִּצְרִיחָה. הִיא הִתְפַּלְּאָה לְמַרְאֵה בְּנֵי־הָאָדָם הַבָּאִים לְהַשְׁבִּית אֶת שַׁלְוַת הַנֵּצַח הַנְּסוּכָה בְּמָקוֹם זֶה.

יוֹרָם וַאֲנִי, מִשֶּׁרָצִינוּ לְקַצֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ, הֶחְלַטְנוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכֵּנוּ לְאֹרֶךְ הַוַּדִי. זְמָן רַב עָשִׂינוּ בַּוַּדִי כְּשֶׁמִּשְׁנֵי צְדָדֵינוּ פּוֹעֲרִים הַצּוּקִים פִּיּוֹתֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן לְמַרְאֵנוּ. לְפֶתַע עָמַדְנוּ תַּחְתֵּינוּ, לִפְנֵי תְהוֹם פְּעוּרָה לְרַגְלֵינוּ.

– חַבְרַיָּה! תָּעִינוּ! – הִדְהֵד קוֹלֵנוּ אֶל עֵבֶר הַהוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ. – לַחֲזֹר! – צָרַח יוֹרָם בְּקוֹלוֹ הָרָם, שֶׁנִּימַת פַּחַד הִדְהֲדָה בּוֹ. חָזַרְנוּ עַל עִקְּבוֹתֵינוּ. בְּקֹשִׁי רַב מָצָאנוּ אֶת הַשְּׁבִיל וְשׁוּב הִתְחַלְנוּ צוֹעֲדִים בּוֹ. הַפַּעַם הָיְתָה הֲלִיכָתֵנוּ כּוֹשֶׁלֶת וַעֲיֵפָה. הָלַכְנוּ בְּלִי אֹמֶר וּבְלִי דְבָרִים…

כַּמָּה זְמָן הָלַכְנוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט עִמָּנוּאֵל וְאָמַר: עָיַפְתִּי! יוֹתֵר לֹא אֵלֵךְ. – כַּמָּה זְמָן אָנוּ כְּבָר תּוֹעִים? – שָׁאַל יוֹרָם. – לְפָחוֹת שְׁעָתַיִם. וּמַה יִהְיֶה עִם הַחֶבְרָה שָׁם לְמָעְלָה?

– חֶבְרָה, לָנוּחַ! – צִוָּה עִמָּנוּאֵל.

הִתְיַשַּׁבְנוּ בַּחֲצִי גֹרֶן בְּצִלּוֹ שֶׁל הַסֶּלַע נֶהֱנִינוּ מִן הַקְּרִירוּת, שֶׁהָיְתָה רוֹעֶפֶת מִן הָאֶבֶן הַצּוֹנֶנֶת.

– לַחֲזֹר אוֹ לְהִתְקַדֵּם? – שָׁאַל מוּלִיק בְּקוֹלוֹ הַשָּׁקֵט.

– מַה לַּחֲזֹר? אָנוּ מֻכְרָחִים לִרְאוֹת אֶת הַמַּעְיָן! – הֶחְלִיט יוֹרָם וּמִיָּד הִתְחִיל צוֹעֵד יָחִיד בַּשְּׁבִיל, עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֵינוּ!

– חַבְרַיָּה! הִנֵּה! הוּא קָרוֹב כָּל־כָּךְ, הַמַּעְיָן! בּוֹאוּ! – נִשְׁמַע אַחַר שָׁעָה קַלָּה קוֹלוֹ שֶׁל יוֹרָם וְהוּא צוֹהֵל מִשִּׂמְחָה.

שָׁכַחְנוּ אֶת הָעֲיֵפוּת וְאַצְנוּ־רַצְנו אַחַר הַקּוֹל הַקּוֹרֵא. הַדֶּרֶךְ הִתְמַשְׁכָה בְּתוֹך הַוַּדִי הַקֵּרֵחַ. אֲבָנִים כְּבֵדוֹת, שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי עִדָּנִים לְתוֹךְ הָאָפִִיק, חָסְמוּ בַּעֲדֵנוּ אֶת הַמַּעֲבָר. סוֹף־סוֹף פִּנִּינוּ אֶבֶן חַדָּה וּלְפָנֵינוּ נִגְלְתָה בְּרֵכָה קְטַנָּה בְּצִלּוֹ שֶׁל קִיר־סֶלַע עָצוּם וּלְרַגְלֵי הַבְּרֵכָה חֲתִימַת יֶרֶק, מַיִם נוֹצְצִים, רֶפֶשׁ, צְרָעוֹת מִתְעוֹפְפוֹת, סְנוּנִיּוֹת מְצַיְּצוֹת, וְשָׁם, בְּמַעֲלֵה הַסֶּלַע, יָשְׁבוּ לָהֶם שְׁנַיִם, שְׁנֵי בַּחוּרִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהֵם שׁוֹקְטִים וּשְׁלֵוִים כְּאִלּוּ לֹא הִרְגִּישׁוּ בָּנוּ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת צַעֲקוֹתֵינוּ.

בְּחִפָּזוֹן קָרַבְנוּ אֶל הַבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה. יוֹרָם גָּהַר עַל הַמַּיִם וְהִתְחִיל שׁוֹתֶה מֵהֶם בְּתַאֲוָה רַבָּה.

– הֵי, חָבֵר! – פָּתַח פִּיו אַחַד הַבַּחוּרִים, שֶׁזָּקָן נָאֶה עָטַר אֶת לְחָיָיו הַצְּעִירוֹת – בַּמַּיִם יֵשׁ עֲלוּקוֹת, לְאַט לְךָ.

מִשֶׁנַּחְנוּ קְצָת, הִתְחַלְנוּ בּוֹדְקִים אֶת הַמַּעְיָן הַקָּטָן וְהַמּוּזָר. מִמּוּלֵנוּ הִתְנַשֵּׂא סֶלַע בְּגֹבַהּ שֶׁל לְמַעְלָה מֵ־50 עַד 100 מֶטְרִים. הָיְתָה זוֹ קַלַּחַת בְּלֵב הַוַּדִי. קַלַּחַת עֲגֻלָּה, סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת וְרַק פֶּתַח אֶחָד לָהּ אֶל עֵבֶר הַיָּם.

וְהַמַּיִם! הֵם נָזְלוּ טִפִּין־טִפִּין מִן הַסֶּלַע וְנִתְמַשְּׁכוּ בְּאַמּוֹת צָרוֹת אֶל עֵבֶר הַבְּרֵכָה.

טִיפּ! טִיפּ! הָיוּ הַטִּפּוֹת מְטַפְטְפוֹת וְנוֹפְלוֹת.

אֵלִיָּהוּ הִקְרִיב כּוֹסוֹ אֶל מוּל הַטִּפּוֹת הַנּוֹפְלוֹת תּוֹךְ תִּקְוָה לִזְכּוֹת בְּמַיִם צוֹנְנִים וְקָרִים, שֶׁזֶּה עַכְשָׁו יָצְאוּ מִנִּבְכֵי הַסְּלָעִים. עָבְרָה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהַכּוֹס לֹא נִתְמַלְּאָה אֲפִלּוּ עַד חֶצְיָהּ. בָּדַקְנוּ וְגִלִּינוּ כַּמָּה חֲרִיצִים שֶׁנִּתְמַשְּׁכוּ מִכָּל עֵבֶר וְהֵם מוֹרִיקִים לְאֹרֶךְ קַו הַמָּיִם. הָיוּ אֵלֶּה צִמְחֵי שַׂעֲרוֹת שׁוּלַמִּית, שֶׁגָּדְלוּ כָּאן לְמַכְבִּיר.

אַחַד הַבַּחוּרִים סִפֵּר לָנוּ עַל הַמַּעְיָן. הַמַּיִם כָּאן מוּעָטִים הֵם, אָמַר הַדּוֹבֵר, לְתוֹךְ בְּרֵכָה זוֹ נִקְוֶה בְּ־24 שָׁעוֹת רְצוּפוֹת לֹא יוֹתֵר מִמֶּטֶר מְעֻקָּב שֶׁל מָיִם. לְכָאן נָהֲגוּ לָבוֹא הַבֵּדוּאִים לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם, כָּאן יֵרָאוּ לִפְרָקִים גַּם חַיּוֹת־בָּר, הַבָּאוֹת לִרְווֹת צִמְאוֹנָן.

– וּמֶה הָאֲבָנִים הַכְּבֵדוֹת הַלָּלוּ? – שָׁאַלְתִּי אֶת אִישׁ־שִׂיחֵנוּ, כְּשֶׁאֲנִי מַרְאֶה עַל הַסְּלָעִים, שֶׁהִתְפּוֹרְרוּ לֹא הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ.

– זוֹהִי מַפֹּלֶת, מַפֹּלֶת זוֹ אֵרְעָה רַק לִפְנֵי זְמַן־מָה. לְאָשְׁרֵנוּ לֹא הָיָה אִישׁ כָּאן אוֹתָהּ שָׁעָה, וְאוּלָם אֶת הֵדֵי הַמַּפֹּלֶת שָׁמַעְנוּ יָפֶה וּכְשֶׁבָּאנוּ לְכָאן רָאִינוּ שׁוּעָל מִצְרִי קָטָן בַּעַל אָזְנַיִם אֲרֻכּוֹת כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב הָרוּג. כַּנִּרְאֶה נִמְחַץ בְּאַחַת הָאֲבָנִים, שֶׁשָּׂמָה קֵץ לְחַיָּיו. – בְּדַבְּרוֹ הֶרְאָה הָאִישׁ עַל מַפֹּלֶת הַשּׁוּעָל.

מוּלִיק קָרַב אֶל הַשּׁוּעָל וְרָאָה לְפָנָיו שְׁתֵּי אָזְנַיִם גְּדוֹלוֹת, שֶׁבִּצְבְּצוּ וְנִרְאוּ עַל פְּנֵי קָדְקֹד מְכֻסֶּה עוֹר, שֶׁהָלַךְ וְהִתְמַקְמֵק.

קוֹל טִרְטוּר שֶׁל אֲוִירוֹן נִשְׁמַע בָּרָמָה.

– חֶבְרָה! זֶהוּ אִיזִי שֶׁלָּנוּ! כַּנִּרְאֶה הוּא דוֹאֵג לָנוּ וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אוֹתָנוּ.

הִתְיַצַּבְנוּ בְּאֶמְצַע הַקַּלַּחַת וְהִתְחַלְנוּ מְנִיפִים בְּמִמְחָטוֹת אֶל עֵבֶר הַטַּיָּס הָאַמִּיץ. זֶה כַּנִּרְאֶה הִרְגִּישׁ בָּנוּ וּמִיָּד לְאַחר סִבּוּבִים אֲחָדִים הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ אֶל עֵבֶר הַמִּפְרָץ.

–חַבְרַיָּה, לָשׁוּב! – נִתְּנָה הַפְּקֻדָּה.

הַפַּעַם הָיְתָה הַדֶּרֶךְ קְצָרָה יוֹתֵר. אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִתְנַדֵּב לְהוֹרוֹת לָנוּ אֶת הַשְּׁבִיל וּלְאַחַר שֶׁהֶעֱלָנוּ לְמַעְלָה חָזַר עַל עִקְּבוֹתָיו לְהִתְבּוֹדֵד עִם רֵעֵהוּ שָׁם בַּנָּקִיק.

מִשֶּׁעָלִינוּ בְּקֹשִׁי רַב לְמַעְלָה וְנִפְגַּשְׁנוּ עִם חֲבֵרֵינוּ, נִתְבָּרֵר לָנוּ, שֶׁהַחַבְרַיָּה דָאֲגָה לָנוּ, וְאִיזִי הַטַּיָּס מִהַר לָרֶדֶת לָעֵמֶק, עָלָה עַל אֲוִירוֹנוֹ וּבָלַשׁ אַחֲרֵינוּ

– אִלְמָלֵא גִּלָּה אֶתְכֶם אִיזִי, כִּי אָז הָיִינוּ מַזְעִיקִים אֶת כָּל הַחַיִל בַּמָּקוֹם וְהֵם הָיוּ יוֹצְאִים בְּעִקְּבוֹתֵיכֶם – גִּחֵךְ שָׁלוֹם.

– כְּדָאִית הָיְתָה הַרְפַּתְקָה זוֹ! – הֶחְלִיט מוּלִיק וּבְלִבּוֹ שָׂמַח מְאֹד שָׁעָה שֶׁכְּבָר זָכָה לָשֶׁבֶת בַּמְּכוֹנִית, הַיּוֹרֶדֶת אֶל עֵבֶר הַבָּסִיס, אֶל אֵילַת הַקְּרוֹבָה־הָרְחוֹקָה.