הייתי בסלון, בדירתי, ומולי על כורסה ישב קיסר רומי.
נדמה לי שהיה מן הקיסרים שבחייהם הירבו להתהולל ורצחו אנשים רבים על לא עוול בכפם.
הקיסר ישב לו על כורסתי, לבוש טוגה מפוארת, אווירה של עיצבון וצער אפפה את פניו הצעירים ואת שערותיו הבלונדיניות.
ידעתי שהוא מת. כלומר, הוא בא אלי מעולם המתים. לא הבנתי מה הקשר שלי אליו, למרות טענתו שבא לחפשׂ את קרוביו.
שאלתיו מדוע אינו מחפשׂ אותם בעולמו שלו, דהיינו בעולם המתים.
המוח של המתים, ענה הקיסר, שונה לחלוטין ממוחם של החיים, וכל עוד אתה בחיים, לא תוכל להבין את ההבדל. המוח שלנו, הוסיף, פועל אחרת.
האם נענשת שם על חטאיך? – שאלתי.
הקיסר הביט בי בחמלה, כאילו שאלתי משהו אבסורדי וחסר־משמעות.
האם אינך פוגש כלל את אלה שהיו אהובים עליך, האם אינך מתראה איתם שם, בעולם המתים?
הקיסר המת הזה, שהיה כה ממשי אצלי, בדירתי, חדל לדבר, ועד שדמותו נמוגה רק עיניו הביטו ישר לתוך עיני.
פתאום הבנתי את בדידותו, הבדידות האיומה הזאת, בה שרוי הקיסר בעולמו. שם אין אף אחד, אף אחד. רק ישותו קיימת בעולם נפרד, המיועד לה בלבד, בחשכה איומה, בתהום שאין לה סוף, באופק שאין לו תכלית.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.