השפעתם הפעילה והסבילה של היהודים על ספרות העולם, עדיין לא נחקרה כהלכה, ולא נכתב עליה לא בלשונות אירופה ומכל שכן בלשון העברית. כותב הטורים האלה פירסם את הספר העברי הראשון על תרומתם של סופרים יהודים לספרות ימינו (“סופרים יהודים בספרות העולם”, הוצאת “המתמיד” 300 ע'), ועתה הוא מגיש בזה את הספר העברי הראשון על השתתפותם הסבילה של היהודים בספרות העולם, היינו: היהודים בתורת נושא והוא מייחד את הדיבור על היצירות החשובות ביותר בספרות העולם, שצירן המרכזי סובב על רעיון יהודי או על דמות יהודית.
בחרנו הפעם בסופרים לא־יהודיים בלבד, והשתדלנו לגוון את הנושא ככל האפשר. הספר מוקדש לפואימה דראמטית (“נתן החכם”), לספר שירים (“מנגינות עבריות”), לרומאן ("דניאל דרונדה), לשלושה מחזות ששנים מהם נכתבו בגרמנית (“הורדוס ומרים”, “אוריאל אקוסטא”) ואחד בצ’אֶכית (“בר כוכבא”).
הספר פותח בניתוחה של היצירה הספרותית הנעלה ביותר, שהוקדשה בזמן מן הזמנים לנושא היהודי. דומה, אין בעולם סופר שהקדיש יצירה ספרותית לנושא היהודי מתוך אותם נימוקים נשגבים שהגה לאֶסינג. אכן, ניכרת בספר השפעת הידידות הנעלה, שהתפתחה בינו ובין משה מנדלסון. הפוֹאֶמה הדראמטית, שלא ירדה מעל בימות תבל במאת השנים האחרונות מוצגת גם כיום, ויש להצטער צער רב, על שיצירה זו לא תורגמה שנית אחר שתורגמה לפני 75 שנה ועל שלא הועלתה על הבימה העברית.
אשר לספרות האנגלית הקדשנו דיון מפורט לשני המחזות המפורסמים: “הסוחר מוונציה” במונוגרפיה העברית הראשונה על שקספיר (“וויליאם שקספיר, חייו ויצירותיו”, הוצאת “אודים” ת"א, 320 ע'), ו“היהודי ממאלטה” בספר “תולדות ספרות אירופה”, כרך ב'.
אשר לדמותו של היהודי בספרות האנגלית של המאה התשע עשרה יש להזכיר את הרומאן הנודע של סיר וואַלטר סקוֹט “אַייבנהו”, בו מופיע הטיפוס היהודי השלילי “איזאק”, ליד בתו רבקה, שקושטה בכל הסגולות שדמיון רומאנטי מסוגל להמציא. גם דיקאֶנס תאר שני סוגים מן הטיפוס היהודי: את השלילי בדמות פאגין ב“אוֹליבר טוויסט” ואת החיובי, מר ריאה, ב“ידידנו המשותף”. אולם אלה דמויות צדדיות הן. אנו בחרנו בשתי התגלמויות נפלאות של הנושא היהודי העומד במרכז היצירה. ביירון, אחד המשוררים הגדולים בכל הדורות, מקדיש קובץ קטן של שירים לסבלו של עם ישראל, ומאחר שהוא תופס את הנושא מבחינה לאומית בלבד קורא הוא לקובץ “מנגינות עבריות” ולא “יהודיות”. אחד מאבירי השירה האנגלית מבטא במנגינותיו הנפלאות בצורה נשגבה ונאצלה, החדורה פאתוס עמוק שאיפת עם נודד ונרדף לתחיה לאומית וגעגועיו הטמירים, הנצחיים־לוהטים לאותה תקופה רבת זוהר, בה חי עם זה חיים עצמאיים במולדתו ההיסטורית.
“דניאל דרונדה” שראה אור ב-1875, הוא רומאן ציוני גדול, שנכתב ע"י סופרת לא־יהודיה, ג’ורג' אֶליוט.
הרצל מתאר ביומנו את פגישתו הראשונה עם הקולונל גולדסמיד בלונדון. הלה מתוודה לפניו: “אני דניאל דרונדה…”. עם תום השיחה עם הקולונל רושם הרצל ביומנו: “סיפור זה צלצל באזני כרומאן. הואיל והוא היה תחילה בעד התיישבות הירש בארגנטינה ומכיר את התנאים, יש להקשיב לעצתו: רק ארץ ישראל באה בחשבון”.
הרומאן של אֶליוט חינך את הדור הראשון לציונות פוליטית עשרים שנה לפני הופעת הרצל. עוד בחודש הראשון להופעתו נמכר באנגליה בלבד בארבעים אלף טפסים ועשה נפשות לציונות בכל רחבי תבל בסוף המאה הקודמת.
אשר לשלושת המחזות הרי הם יצירות־מופת של הספרות הדראמטית במאת השנים האחרונות. קאראל גוּצקוב, הסופר הגרמני הנודע, בן דורם של היינה ובאֶרנה, מעמיד במרכז מחזהו את אחת הדמויות המעניינות ביותר של עמנו – אוריאל אקוסטא. הסופר הגרמני כתב גם סיפור על נושא זה בשם “הצדוקי מאמסטרדאם”. המחזה שהועלה בהצלחה גדולה על ידי “הבימה”, זכה להצלחה עולמית ומוצג עד היום. פרידריך האֶבּאֶל, אחד המחזאים הגדולים של כל הדורות, מעלה בכוח־עיצוב בלתי רגיל את תקופת הורדוס.
הננו מקווים לשוב לנושא נכבד זה ולהקדיש תשומת לב לשאר הדמויות היהודיות בספרות העולם, בבוא העת.
ד"ר א.פ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.