מכתב כהקדמה ל“ענף־עץ־עבות” / יצחק בר לוינזון    🔗

ב“ה קרעמעניץ כ”ד שבט ת“ר טו”ב

שלום לידידי האהוב, משא נפשי, חכם וסופר, משורר מהולל, ונפלא השלם כבוד מ' א' ב' גאטטלאבער הכהן, יברכך ה' בברכת כהנים סלה, כאמור: הַמְבָרֵך־מְבֹרָךְ!

מכתבך הנעים מן ב' שבט הגיעני תמול – הוא כ“ג שבט – שמח לבי על בשורתך היקרה לי מאד – ושמעתיה זה כשבועים – כי אדונינו רוח אפינו הקיסר יר’ה שלח לך מטבע כסף בצלמו, לאות כבוד ותודה חלף שיריך הנעימים, שאהו יקירי! כחותם על לבך, או מחושן על לבך, הלא כהן אתה! והיתה זאת התשורה הכבודה לך ולזרעך אחריך ולבני גילך ולאהביךְ הנאמנים, – אשר אנכי אחד מהם, כאשר ידעת, או המיוחד שבהם, כמו שיודע אנכי – לכבוד ולתפארת, – יתן ה' את משאת המלך זו הבאה אל ביתך, כאות ברכה וצדקה מאלהי יעקב סלה, אשר בנו שתיהן את בית ישראל – הן ידעת כי נחש ינחש איש כמוני, אנכי הרואה כי שחר הצלחתך יבקע מן היום הזה ומעלה “אף עפ”י שאין נחש יש סימן” אמרו רבותינו ע“ה, כי דבריהם קדושים וסמוכים לעד כו', אנכי עם תומתי ואמונתי אגוע, כּגמֻל עלי אמו אבטח ואשען על דברי רבותינו ע”ה; מפני קשט סלה! –

כבר נהייתי ונחליתי ונלאתי ממכתבי זה – הארוך לאיש כמוני – ואומר שלום וברכה כי מאהבתי אליך הרבתי מלים, כי לא אוכל אעזבך בדברי עמך יקירי! – אף מרחוק – וגם אנכי פוקד בשלום כל ב״ב וביחוד בשלום בתך המשכלת ראזאליע תחי' כי יקרה בעיני עד לְאֶחָת. היה בטוב יקירי! כחפצך וכחפץ אוהבך בכל לב,

יצחק בער לעווינזאהן