הָאֲפַרְסְמוֹן נִקְרָא בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים בְּשֵׁם: פֶּרְסִימוֹן. הָאִיטַלְקִים קוֹרְאִים לוֹ: אֲקַקִּי. זֶהוּ פְּרִי טָעִים וְטוֹב לְמַאֲכָל. בִּהְיוֹתוֹ יָרֹק טַעֲמוֹ תָפֵל וְאוֹי אוֹי לְמִי שֶׁטָּעַם מִמֶּנּוּ בְּמַצָּב זֶה. רְצוֹנְכֶם, קִרְאוּ בְּסִפּוּר זֶה וְתֵדְעוּ כֵּיצַד הִתְוַדַּע יוֹרָם לָרִאשׁוֹנָה אֶל פֵּרוֹת הָאֲפַרְסְמוֹן. קִרְאוּ וּלְמַדְתֶּם לֶקַח מְעַנְיֵן – לִבְלִי לִהְיוֹת מְבֹהָל לְהַכְנִיס הַכֹּל אֶל הַפֶּה, בְּטֶרֶם יָדַעְתָּ מַה טִּיבוֹ שֶׁל הַפְּרִי שֶׁהִנְךְ אוֹכֵל…

הָיָה זֶה בְּאֶחָד מִימוֹת הַקַּיִץ הַחַמִּים. בְּיוֹם חֹפֶשׁ אֶחָד הֶחֱלִיטוּ יַלְדֵי הַכְּפָר לַעֲרֹךְ סִיוּר בַּכֶּרֶם, הַנִּמְצָא בִּגְבוּל הַכְּפָר, אַגַב כָּךְ הֵם אָמְרוּ “לִקְפֹּץ” אֶל הַכְּפָר הַשָּׁכֵן וְלָדַעַת מַה הַמַּצָב שָׁם, אֵצֶל הַשְּׁכֵנִים.

יָצְאוּ יְלָדִים אֵלֶּה לַדֶּרֶךְ וְלִבָּם טוֹב עֲלֵיהֶם. הֵם צָעֲדוּ לְאִטָם בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר הָעוֹבֶרֶת בֵּין הַפַּרְדֵּסִים. הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לְהַלֵּךְ בְּצִלָם שֶׁל עֲצֵי הַשִּׁטָּה הַגְּדֵלִים מִשְׁנֵי צִדֵּי הַדֶּרֶךְ וּמְשַׁמְשִׁים גָדֵר חַיָּה לַפַּרְדֵּסִים, בְּצֵל הַשִּׁטָּה הָיוּ הַחוֹלוֹת קְרִירִים וְעַל כֵּן נָעֲמָה הַהֲלִיכָה שָׁם.

אַךְ הִנֵּה יָצְאוּ הַחֶבְרַיָה אֶל שָׂדֶה פָּתוּחַ. הַשֶּׁמֶשׁ קִדְּמָה אֶת פְּנֵיהֶם וְהֵחֵלָּה שׁוֹלַחַת עֲלֵיהֶם מִקַּרְנֶיהָ הַחֲמּוֹת. הַקְּטַנִּים הַמִּסְכֵּנִים סָבְלוּ קָשׁוֹת מֵעָצְמַת הַקַּרְנַיִם הַיּוֹרְדוֹת עֲלֵיהֶם וְהֵחֵלּוּ מְזִיעִים יָפֶה יָפֶה, הַהֲלִיכָה הֵחֵלָּה לִהְיוֹת קָשָׁה וְרַבּוּ הַמְפַגְּרִים מִבֵּין הַיְלָדִים.

– חֶבְרַיָּה! הִנֵּה רוֹאֶה אֲנִי מִמּוּל פַּרְדֵּס, פַּרְדֵּס בַּעַל עֵצִים יְרֻקִים – הָבָה נְמַהֵר אֵלָיו וְנֵשֶׁב לָנוּחַ בְּצִלָּם שֶׁל הָעֵצִים.

– אֲנִי שׁוֹמַעַת גַּם קוֹל צְפִירוֹת הַמָּנוֹעַ בַּפַּרְדֵּס. אֵין סָפֵק כִּי שָׁם נִמְצָא מַיִם קָרִים לִשְׁתִיָּה. מַיִם! הוֹי מַה צְּמֵאָה אֲנִי, – אָמְרָה עַלִיזָה.

לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרַת הַמַּיִם נַעֲשׂוּ לְפֶתַע הָרַגְלַיִם קַלּוֹת וּמִיָּד הֵחֵלּוּ כְּלָם אָצִים רָצִים אֶל עֵבֶר הַנְּקֻדָּה הַיְרֻקָּה.

הַשַּׁיָּרָה הִגִּיעָה אֶל גְּבוּל הַשְּׁבִיל. מִכָּאן הִשְׂתָּרַע לִפְנֵיהֶם שָׂדֶה חָרוּשׁ.

– מַה לַּעֲשׂוֹת עַתָּה? שָׁאַל יוֹרָם בְּיֵאוּשׁ.

שָׁעָה קַלָּה עָמְדוּ הַיְלָדִים בִּגְבוּל הַשָּׂדֶה הֶחָרוּשׁ וְדָנוּ בֵּינֵיהֶם בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת.

אֵלִיָּהוּ הִצִּיעַ לַעֲקֹף אֶת הַשָּׂדֶה וּלְהַגִּיעַ אֶל הַדֶּרֶךְ הַנִּמְשֶׁכֶת לְאֹרֶךְ הַגְּבוּל.

– לֹא! – טָעַן אֵלִיָּהוּ¹. – מוּטָב שֶׁנַּעֲשֶׂה קִצּוּר הַדֶּרֶךְ. הָבָה נַעֲבֹר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, הֵן הַחֶלְקָה אֵינָהּ זְרוּעָה עֲדַיִן וְלֹא יַזִּיק אִם נִקְפֹּץ מֵרֶגֶב אֶל רֶגֶב עַד כִּי נַגִיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ הַנִּמְצָא בְּדִיוּק מִמּוּלֵנוּ.

שָׁעָה אֲרֻכָּה נִמְשְׁכוּ הַוִּכּוּחִים, לְבַסוֹף הָחְלַט לַעֲשׂוֹת כְּפִי שֶׁהִצִיעַ אֵלִיָּהוּ.

וּבְכֵן, הֵחֵלָּה הַהֲלִיכָה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה זוֹ הֲלִיכָה, כִּי אִם רִיצָה וּקְפִיצָה. תְּחִלָּה שָׂמְחוּ הַיְלָדִים וְהָיוּ מִתְבַּדְחִים עַל חֶשְׁבּוֹנָהּ שֶׁל קְפִיצָה מְשֻׁנָּה זוֹ, אַךְ לְאַט לְאַט הֵחֵלּוּ גַם הַחֲזָקִים שֶׁבַּחֲבוּרָה לְהִתְעַיֵּף וְלֹא מְעַטִּים מִבֵּין הַיְלָדִים הֵחֵלּוּ צוֹלְעִים וְעוֹשִׂים דַּרְכָּם לְאַט לְאַט, כְּשֶׁהֵם נֶאֱנָקִים מִחֹם הַשֶּׁמֶשׁ וּמִפְּצְעֵיהֶם שֶׁהִתְהַוּוּ בְּרַגְלֵיהֶם.

… נֶאֱנָקִים מִחֹם הַשֶּׁמֶשׁ

– אֵין כֹּחַ! – נֶאֶנְחָה לֵאָה וְעָמְדָה לָנוּחַ מִפַּעַם לְפַעַם.

– הָרְגָבִים הַלָּלוּ מַמָּשׁ מוֹצִיאִים אֶת נִשְׁמָתִי! – קָרְאָה עַלִיזָה בְּכַעַס. – כָּל הַזְּמַן צָרִיךְ לִקְפֹּץ וְלִרְקֹד עַל אֵלֶּה הָרְגָבִים הַמִּתְפּוֹרְרִים מִתַּחַת לְרַגְלֶיךְ וּבְכָל פַּעַם אַתָּה נִכְשָׁל בַּהֲלִיכָתְךָ.

אַל נָא תִתְאוֹנְנִי, – הֵעִירָה יוֹכֶבֶד. – עוֹד מְעַט נַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ וְשָׁם נָנוּחַ.

בְּקִצּוּר: הַדֶּרֶךְ לֹא הָיְתָה קַלָּה כְּלָל וּכְלָל, חֶלְקָה זוֹ שֶׁנִּדְמָה כִּי תוֹךְ דָּקוֹת סְפוּרוֹת יַעַבְרוּ אוֹתָהּ, הָפְכָה לִהְיוֹת אֲרֻכָּה וּמְשַׁעֲמֶמֶת, אֲרֻכָּה וּמַכְבִּידָה וּמַרְבִּית הַמְטַיְלִים יָצְאוּ מִמֶּנָּה פְּצוּעִים וַעֲיֵפִים, פְּצוּעִים וּתְשׁוּשֵׁי כֹּחַ.

לְבַסוֹף הִגִּיעוּ הָרִאשׁוֹנִים אֶל הַמָּקוֹם הַנִּכְסָף, אֶל הַפַּרְדֵּס.

בְּצִלָם שֶׁל הָעֵצִים נָחוּ הַיְלָדִים הָעֲיֵפִים וְאַחַר הֵשִׁיבוּ נַפְשָׁם בְּמַיִם קָרִים, שֶׁהָיוּ זוֹרְמִים בַּצִּנּוֹר הָרָחָב שֶׁהֶעֱלָה מַיִם מִן הַבְּאֵר הָעֲמֻקָה.

לְאַחַר שֶׁשָּׁתוּ הַיְלָדִים וְהֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם, הֶחֱלִיטוּ הַחֶבְרַיָּה כִּי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בַּהֲלִיכָה.

וְשׁוּב יָצְאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לַדֶּרֶךְ.

– חֶבְרַיָּה! – בִּשֵּׂר יוֹסִי, – הִנֵּה כֶּרֶם תַּפּוּחִים לְפָנֵינוּ.

מַה נֶהְדָּרִים הֵם הַפֵּרוֹת הַתְּלוּיִים עַל עַנְפֵי הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ! הֵם מַמָּשׁ מִתְחַנְּנִים אֵלֵינוּ: בּוֹאוּ, קִטְפוּ מִפִּרְיֵנוּ, קִטְפוּ וְתֵהָנוּ מִפְּרִי מָתֹק וָטוֹב וְתֵדְעוּ, מַהוּ טַעַם גַּן־עֵדֶן.

– וַאֲנִי רוֹאֶה גַּם שְׁזִיפִים שָׁם בַּכֶּרֶם.

– גַּם רִמּוֹנִים נִמְצָאִים שָׁם.

– חֲבֵרִים, הָבָה נִכָּנֵס לַגָּן. נֹאכַל כַּמָּה תַפּוּחִים וְנָשִׁיב בָּהֶם אֶת נַפְשֵׁנוּ הָרְעֵבָה! – הִצִּיעַ יוֹרָם.

– לֹא! – אָמַר בְּתֹקֶף אֵלִיָּהוּ. – אָסוּר לְהִכָּנֵס לְכֶרֶם זָרִים בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת. זוֹהִי גְנֵבָה.

– וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי מֻתָּר לָנוּ לְהִכָּנֵס וְלֶאֱכֹל. הִנֵּה רוֹאֶה אֲנִי עַל הָאָרֶץ מִתְגּוֹלְלִים פֵּרוֹת, שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָנוֹת, אוֹתָם נֹאכַל. הֵן בֵּין כֹּה וָכֹה עֲלוּלִים פֵּרוֹת אֵלֶּה לְהֵרָקֵב.

– בּוֹאוּ וְנִכָּנֵס! אֲנִי נַפְשִׁי יוֹצֵאת מֵרָעָב. הִתְפַּנְקָה עַלִיזָה

– חַכּוּ רֶגַע! – הִצִיעַ אֵלִיָּהוּ. – אַתֶּם שְׁבוּ כָּאן לְיַד הַשַּׁעַר. אֲנִי אֶכָּנֵס אֶל הַגָּן, אֶמְצָא אֶת בַּעַל הַכֶּרֶם וַאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לֶאֱסֹף אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ. אוֹתָם נֹאכַל וְנָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ.

דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ נִתְקַבְּלוּ עַל לִבָּם שֶׁל הַיְלָדִים, הֵם עָשׂוּ כַּעֲצָתוֹ וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ כְּשֶׁעֵינֵיהֶם נִשָּׂאוֹת בְּלִי הֶרֶף אֶל הַגָּן וְאֶל פֵּרוֹתָיו, שֶׁהֵם כֹּה נֶחְמָדִים, אוּלָם אֲסוּרִים עֲלֵיהֶם בַּאֲכִילָה.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר וּבַשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל הַשַּׁעַר נִרְאוּ אֵלִיָּהוּ וְהַגַּנָּן כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים יַחְדָּיו אֶל עֵבֶר מְקוֹם מוֹשָׁבָם שֶׁל הַיְלָדִים.

– בְּבַקָשָׁה! הִכָּנְסוּ, חֶבְרַיָּה! שָׁלוֹם לָכֶם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם אֵלַי, – קִדֵּם בַּעַל הַכֶּרֶם אֶת פְּנֵי אוֹרְחָיו הַקְּטַנִּים, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבַחֲבִיבוּת.

שָׁמְעוּ הַקְּטַנִּים אֶת דְּבַר הַהַזְמָנָה וְהֵם נִתְמַלְאוּ שִׂמְחָה.

הַגַּנָּן הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַסְּכָכָה הַקְּרוֹבָה, מְקוֹם שָׁם יִמְצְאוּ לָהֶם הָעֲיֵפִים גַּם מַיִם לְהָשִׁיב נַפְשָׁם וְגַם פֵּרוֹת מְתוּקִים כְּאַוַּת נַפְשָׁם.

וְעוֹד בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ אֶל הַבִּנְיָן הַמֶּרְכָּזִי וְיוֹסִי לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ. הוּא הֵרִים תַּפּוּחַ מֵעַל הָאֲדָמָה וְתָקַע בּוֹ אֶת שִׁנָּיו הַצְּחוֹרוֹת.

– חֲבֵרִים! טַעַם גַּן־עֵדֶן בְּפִי. פְּרִי מָתֹק כָּזֶה לֹא אָכַלְתִּי מֵעוֹדִי – וְשׁוּב נָגַס הַיֶּלֶד פְּרוּסָה גַסָּה מִן הַתַּפּוּחַ וְעוֹד מְעַט וְהַיֶּלֶד נֶחֱנָק מִן הַבְּלִיעָה, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לִבְלֹעַ חֲתִיכָה כֹּה גְדוֹלָה.

– לְאַט לְךָ, יַלְדִי! – גִּחֵךְ הַמְאָרֵחַ לְמַרְאֵה פָּנָיו שֶׁל יוֹסִי, שֶׁהֶאְדִּימוּ כְּסֶלֶק, לְאַחַר שֶׁלֹא יָכֹל לֹא לִבְלֹעַ וְלֹא לְהָקִיא אֶת אֲשֶׁר בָּלַע.

– אַתָּה מֵבִין, – הֵעִיר בְּנִמּוּס וּבְהִצְטַדְּקוּת אֵלִיָּהוּ: אָנוּ רְעֵבִים מְאֹד, חָשַׁבְנוּ לַעֲשׂוֹת טִיּוּל קָצָר וְלֹא לָקַחְנוּ עִמָּנוּ אֹכֶל, עַתָּה נִתְבָּרֵר, כִּי אָנוּ הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים וְטֶרֶם הִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

– מִכָּאן תֵּצְאוּ שְׂבֵעִים – הֵשִׁיב הַכּוֹרֵם. – רַשָּׁאִים אַתֶּם לֶאֱכֹל כָּאן פֵּרוֹת כַּמָּה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים. לְאַחַר שֶׁתָּנוּחוּ וְתֹּאכְלוּ בְּבֵית הָאֲרִיזָה, אֵרְשֶׁה לָכֶם לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין הָעֵצִים וְלִבְחֹר לָכֶם מִן הָאֲדָמָה פֵּרוֹת טוֹבִים, תֹּאכְלוּ וְתִשְׂבָּעוּ.

לְאַחַר שֶׁנָּחוּ הַיְלָדִים הֵחֵלּוּ הַחֲבֵרִים מִתְפַּזְרִים בַּכֶּרֶם. הֵם בִּקְשׁוּ לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר אֶת הַזַּנִּים הַשּׁוֹנִים וְאֶת הַפֵּרוֹת הַמּוּזָרִים שֶׁגָּדְלוּ בְּזֶה הַמָּקוֹם.

יוֹרָם וְיוֹסִי הִרְחִיקוּ לַחְדֹּר אֶל לֵב הַמַּטָע. הֵם הָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחַר פֵּרוֹת טוֹבִים וּבְעִקָּר הֵם רָצוּ לִרְאוֹת פֵּרוֹת מִזַּנִּים חֲדָשִׁים אֲשֶׁר טֶרֶם רָאוּ אוֹתָם בְּמָקוֹם אַחֵר.

– רְאֵה נָא, יוֹסִי, אֵיזֶה מִין פְּרִי מְשֻׁנֶה הוּא זֶה? כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי, – אָמַר יּוֹרָם וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל עֵץ בַּעַל עֲנָפִים רַבִּים וְעָלִים רְחָבִים. בָּדְקוּ הַשְּׁנַיִם אֶת הַפֵּרוֹת וְעָמְדוּ תְמֵהִים לְמַרְאָם. הָיוּ אֵלֶה פֵּרוֹת דְּמוּיֵי בֵּיצָה וְהֵם – חֶלְקָם יְרֻקִים וְחֶלְקָם מַצְהִיבִים. בִּמְקוֹם עֹקֵץ הַפְּרִי הָיוּ גְדֵלִים עָלִים רְחָבִים, עֲלֵי גָבִיעַ וּמַרְאֵה הַפֵּרוֹת בִּכְלָלָם הָיָה מְשֻׁנֶּה אֲבָל נָאֶה.

– מַה הוּא פְּרִי זֶה? – תָּמַהּ יוֹרָם.

– מֶעוֹדי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהוּ! – אָמַר בִּמְבוּכָה יוֹסִי.

– וּבְכֵן, הָבָה וְאֶטְעַם אֶחָד מֵהֶם וְאֵדַע מַה זֶּה, – אָמַר יוֹרָם.

הוּא קָטַף פְּרִי יְרַקְרַק־צָהֹב מִן הָעֵץ וּמִיָּד נָתַן אוֹתוֹ לְתוֹךְ פִּיו.

– מה הוּא פְּרִי זֶה?…

הֵחֵל יוֹרָם לוֹעֵס בִּשְׁקִידָה אֶת הַפְּרוּסָה, אֲשֶׁר נָגַס, אַךְ מִיָּד עִוָּה אֶת פָּנָיו וּלְבַסוֹף יָרַק אֶת כָּל שֶׁהָיָה בְּפִיו, יָרַק וְהֵחֵל מְיַּלֵּל כִּי מְאֹד כָּאַב לוֹ פִּיו.

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – יִלֵּל הַיֶּלֶד, – אֲנִי מַרְגִּישׁ טַעַם נוֹרָא בְּפִי, אֲנִי כִּמְעַט נֶחֱנָק!.. הַפֶּה יָבֵשׁ נוֹרָא! אֵין רִיר בְּפִי! – גִּמְגֵּם יוֹרָם וּמִפַּעַם לְפַעַם הִפְלִיט עוֹד מִלָּה, עוֹד מִשְׁפָּט קָטוּעַ וְנָדַם.

רָאָה יוֹסִי אֶת חֲבֵרוֹ כִּי בְּרַע הוּא וְכִי אֵין הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר וּפַחַד תָּקַף אוֹתוֹ. מִיָּד תָּפַס יוֹסִי אֶת יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְהֵחֵל מוֹשֶׁךְ אוֹתוֹ אַחֲרָיו בְּחִפָּזוֹן.

וְיוֹרָם, הוּא הָלַךְ אַחֲרֵי חֲבֵרוֹ וְהַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ שְׁלוּחָה הַחוּצָה וְהוּא נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף, נוֹשֵׁם וּבוֹכֶה. רָאוּ הַיְלָדִים אֶת יוֹרָם וְאֶת לְשׁוֹנוֹ שֶׁהִתְנַפְּחָה וְצָבְתָה בֵּינְתַיִם וְנִבְהֲלוּ מְאֹד.

– אֶל הָרוֹפֵא מַהֵר! – צָוְחָה עַלִּיזָה בְּפַחַד.

לְקוֹל הַשָּׁאוֹן שֶׁקָּם בַּכֶּרֶם, יָצָא בַּעַל הַכֶּרֶם אַף הוּא אֶל הֶחָצֵר. בִּרְאוֹתוֹ אֶת יוֹרָם הַמִּסְכֵּן כְּשֶׁהוּא מְעַוֶּה פָּנָיו וְשׁוֹלֵחַ לְשׁוֹנוֹ הַחוּצָה, נִבְהַל הָאִישׁ מְאֹד. הוּא חָשַׁשׁ כִּי אֵרְעָה כָּאן הַרְעָלָה לַיֶּלֶד.

וְהַלָּשׁוֹן שָׁלוֹ שְׁלוּחָה..

– הַגַּד לִי מַה קָּרָה לְךָ? הַאִם אָכַלְתָּ מַשֶּׁהוּ שֶׁגָּרַם לְךָ כְּאֵבִים? סַפֵּר, מַהֵר.

– אֲנִי אָכַלְתִּי מִן הָעֵצִים, קָטַפְתִּי פֵּרוֹת מִן הָעֵץ הַהוּא – וּבְדַבְּרוֹ הוֹרָה הַיֶּלֶד עַל עֲצֵי הָאֲפַרְסְמוֹן שֶׁגָּדְלוּ בַּגָּן.

– כָּ–כָ–ה! אָכַלְתָּ מִן הָאֲפַרְסְמוֹן, עַתָּה מוּבָן הַדָּבָר. – וְהוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק אַדִּיר, אֲשֶׁר הִפְתִּיעַ אֶת הַיְלָדִים שֶׁעָמְדוּ נִדְהָמִים וַחֲרֵדִים לְגוֹרָלוֹ שֶׁל חֲבֵרָם הַמִּסְכֵּן.

הַצְּחוֹק שֶׁפָּרַץ מִפִּי בַּעַל הַבַּיִת, אָחַז סוֹף סוֹף גַּם בַּיְלָדִים. הֵם צָחֲקוּ מִבְּלִי לָדַעַת וּלְהָבִין מַה פֵּשֶׁר הַצְּחוֹק, הֵם צָחֲקוּ בִּרְאוֹתָם אֶת הָאִישׁ הַמְּבֻגָּר צוֹחֵק מַמָּשׁ כְּיֶלֶד.

– יוֹרָמִי הַמִּסְכֵּן שֶׁלִי, – גָּעָה הָאִישׁ תּוֹךְ כְּדֵי צַחֲקוֹ, – אָסוֹן כָּבֵד קָרָה לְךָ! אָכַלְתָּ מִפְּרִי הַבֹּסֶר שֶׁל הָאֲפַרְסְמוֹן, כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לְךָ. פֵּרוֹת אֵלֶּה אוֹכְלִים בִּהְיוֹתָם כְּבָר בְּשֵׁלִים זְמַן רַב לְאַחַר שֶׁקָּטְפוּ אוֹתָם. הַבְשָׁלָתָם שֶׁל פָּרוֹת אֵלּוּ נַעֲשִׂית בַּבַּיִת.

– וַאֲשֶׁר לְךָ! הַדָּבָר אֵינוֹ נוֹרָא כְּלָל וּכְלָל וְגַם אֵין סַכָּנָה בַּדָּבָר. עָלֶיךָ לִשְׁתּוֹת מַיִם וּלְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת, אֲנִי מַבְטִיחַ לְךְ, כִּי זֶה יַעֲבֹר הַרְבֵּה יוֹתֵר מַהֵר מִשֶׁהִנְךְ מְתָאֵר לְעַצְמְךָ. – בְּדַבְּרוֹ נֶעֱלָם הָאִישׁ לְרֶגַע קָט, הוּא יָרַד בְּמַדְרְגוֹת הַמַּרְתֵּף אֲשֶׁר מִתַּחַת לְבֵית־הָאֲרִיזָה וְאֵינֶנּוּ. כַּעֲבֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר חָזַר הָאִישׁ וּבְיָדוֹ צַלַּחַת וּבָהּ שְׁלֹשָׁה פֵּרוֹת אֲפַרְסְמוֹן. פֵּרוֹת אֵלֶּה קְלִפָּתָם הָיְתָה צְהֻבָּה, אֲדַמְדֶּמֶת וּפֹה וָשָׁם הָיְתָה הַקְּלִפָּה הָעֶלְיוֹנָה מְבֻקַּעַת וּמִבַּעַד לַסְּדָקִים נִרְאָה הַפְּרִי כְּשֶׁהוּא נוֹזֵל וְרִירִי וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֶה לְרִקָּבוֹן.

– אָנָא יוֹרָם, – דִּבֵּר הָאִישׁ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. – אָנָא טְעַם מִן הָאֲפַרְסְמוֹנִים הָאֵלֶּה. יִהְיֶה זֶה לְךְ פִּצּוּי עַל אִי הַנְּעִימוּת, אֲשֶׁר חַשְׁתָּ בְּאָכְלְךְ פְּרִי בִּלְתִּי טָעִים.

וְהַגַּנָּן פִּלַּח בְּסַכִּין אֶת הַפֵּרוֹת וְחִלֵּק לְכָל אֶחָד מִן הַיְלָדִים פֶּלַח שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן. מוּבָן שֶׁאֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל וְהָרִאשׁוֹן הוּא נָתַן לְיוֹרָם בְּאָמְרוֹ: יוֹרָם! אַתָּה תִּהְיֶה הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וּתְבָרֵךְ בִּרְכַּת “שֶׁהֶחֱיָנוּ” עַל הַפְּרִי.

– אֲנִי מְפַחֵד… – גִּמְגֵּם הַיֶּלֶד וְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַכּוֹרֵם.

שְׁטֻיּוֹת! אַל תִּירָא! אֱכֹל וְיֶעֱרַב לְךְ, אֲנִי מַבְטִיחַ לְךְ כִּי תִּשְׂמַח לְאַחַר אָכְלְךָ מִן הַפְּרִי הַטּוֹב הַזֶּה.

– שְׁטֻיּוֹת. אַל תִּירָא!

יוֹרָם שָׁם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְטָעַם מִן הָאֲפַרְסְמוֹן, טָעַם – וְעֵינָיו אֹרוּ מֵרֹב שִׂמְחָה.

– זֶה מְצֻיָּן, זֶה מָתֹק מְאֹד. – עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד הָיוּ נוֹצְצוֹת מִשִּׂמְחָה לְאַחַר שֶׁאָכַל מִפְּרִי מְגָדִים נֶהְדָּר זֶה.

וְהַכּוֹרֵם סִפֵּר: – פְּרִי זֶה, הָאֲפַרְסְמוֹן, מוֹצָאוֹ מִסִּין אוֹ מִיַּפָּן. פֵּרוֹת אֵלֶּה מַבְשִׁילִים, כְּפִי שֶׁסִפַּרְתִּי לָכֶם, רַק לְאַחַר הִקְטְפָם. בִּהְיוֹתָם מְחֻבָּרִים אֶל הָעֵץ, עֲשִׁירִים הַפֵּרוֹת בְּחֹמֶר מְיֻחָד הַנִּקְרָא בְּשֵׁם: טַנִין. חֹמֶר זֶה יֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת רַבָּה בְּתַעֲשִׂיַּת עוֹרוֹת. הָאוֹכֵל מִן הַפְּרִי בְּעוֹדֶנּוּ בֹּסֶר, חָשׁ מִיָּד מִין גֵּרוּי מַבְהִיל, מַמָּשׁ כַּגֵּרוּי שֶׁחָשׁ יוֹרָם יְדִידֵנוּ. הָרִיר בַּפֶּה נֶעֱלָם וְהוּא מַרְגִּישׁ טַעַם תָּפֵל בְּפִיו. – אֶת פֵּרוֹת הָאֲפַרְסְמוֹן, – הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ, – צָרִיךְ לִקְטֹף מִן הָעֵץ, בִּהְיוֹתָם אֲדַמְדַּמִּים בְּמִקְצָת. פֵּרוֹת אֵלֶּה נוֹתְנִים בְּמַחְסַן קֵרוּר וְשָׁם הֵם מַבְשִׁילִים לְאַט. רַק כְּשֶׁהֵם מַצְהִיבִים יָפֶה וְנַעֲשִׂים רַכִּים מַמָּשׁ כְּחֶמְאָה, רַק אָז פֵּרוֹת אֵלּוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה. לְעֵת עַתָּה מְעַטִּים הֵם פֵּרוֹת מִמִּין זֶה בָּאָרֶץ. אֲנִי מַאֲמִין, – סִיֵּם הַגַּנָן דְבָרָיו, – כִּי הַחַקְלָאִים בָּאָרֶץ יַכִּירוּ בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל זֶה הַפְּרִי וְיִבְחֲרו לְגַדֵּל אוֹתוֹ לְהַבָּא בְּגַנֵּי אַרְצֵנוּ.

וְהַיְלָדִים, הֵם נָחוּ יָפֶה־יָפֶה בְּצֵל הָעֵצִים, הֵיטִיבוּ לִבָּם בְּפֵרוֹת טוֹבִים, שָׁמְעוּ דִּבְרֵי הַסְבָּרָה מְעַנְיְנִים בְּהִלְכוֹת גִּדּוּל עֲצֵי פְּרִי וּלְאַחַר שֶׁשָׁתוּ מִמֵּי הַבְּאֵר הַמְצֻיָּנִים, הֶחֱלִיטוּ כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת הַבַּיְתָּה.

– וְחֵן חֵן לְךְ עֲבוּר הָאֲפַרְסְמוֹנִים וַעֲבוּר הַלֶּקַח שֶׁלָּמַדְתִּי מִפְּרִי זֶה – גִּמְגֵּם יוֹרָם, בְּהִפָּרְדוֹ מֵאֵת הַגַּנָּן הַטּוֹב.

– וּלְהַבָּא, יוֹרָמִי חֲבִיבִי, – חִיֵּךְ הַגַּנָּן וְאָמַר, – הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר. אַל תִּהְיֶה בָּהוּל לָתֵת אֶל פִּיךָ דָּבָר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה טִּיבוֹ. חוֹבָה הִיא לִבְדֹּק כָּל פְּרִי וְלָדַעַת, אִם כָּשֵׁר הוּא לַאֲכִילָה אִם לָאוֹ. דַּע כִּי יֶשְׁנָם עֲצֵי פְּרִי הַמְנִיבִים פֵּרוֹת הַמְּכִילִים אֲפִילוּ רַעַל בְּקִרְבָּם. לֹא כָּל הַגָּדֵל עַל הָעֵצִים, טוֹב הוּא לְמַאֲכָל.

וְהַיְלָדִים, אַף הֵם הָיוּ אֲסִירֵי תוֹדָה לַגַּנָּן הַמְקַבֵּל אוֹרְחִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הֵם נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ בַּחֲבִיבוּת, וְזֶה הָאִישׁ הִזְמִין אוֹתָם לָסוּר אֵלָיו בַּהִזְדַּמְּנוּת הַקְּרוֹבָה. הוּא גַם הָיָה מוּכָן לְהִתְקַשֵּׁר עִם אֵלֶּה חוֹבְבֵי הַחַקְלָאוּת וְהַפֵּרוֹת לַעֲבֹד אֶצְלוֹ בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ בִּקְטִיף הַפֵּרוֹת.