יְמוֹת הַגְּשָׁמִים חָלְפוּ, עָבְרוּ זֶה כְּבָר. מַרְבַדֵּי הַחֹרֶף וְהַסְּתָוֹ, אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הָאֲדָמָה בִּשְׁטִיחִים צְפוּפִים יְרֻקִּים, מְרֻקָּמִים בִּפְרָחִים לָרֹב, נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם, גַּם הָאָבִיב עָבַר חָלַף לוֹ. וְיָמִים חַמִּים הִגִיעוּ.

הַאָמְנָם יָבוֹא קֵץ וְכִלָּיוֹן לַצְּמָחִים? הַאָמְנָם לֹא יִפְרְחוּ עוֹד פִּרְחֵי חֵן בַּשָׂדוֹת?

לא ולא! טוֹעִים הֵם אֵלֶּה, הַחוֹשְׁבִים כִּי אַדְמַת יִשְׂרָאֵל מַפְרִיחָה פְּרָחֶיהָ רַק בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, כְּאֵם רַחֲמָנָיָה, דּוֹאֶגֶת הַרְבֵּה לְצֶאֱצָאֶיהָ, פְּרָחֶיהָ. הִיא אוֹגֶרֶת בִּשְׁבִילָם מַיִם וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתָם בֵּין קְפָלֶיהָ. מַיִם אֵלֶּה הִיא מַקְדִישָׁה לְאֵלֶּה, הַמְקַשְּׁטִים אוֹתָהּ בִּימוֹת הַקַיִץ הַחַמִּים. גַּם מָזוֹן טוֹב מַמְצִיאָה הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה לְאֵלֶּה הַצְמָחִים יְלִידֵי הַקַיִץ.

שׁוּרוּ! הִנֵּה יָצְאוּ, עָלוּ מִן הָאֲדָמָה פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הַחֲמוּשִׁים. הֵם פּוֹרְחִים בְּעִקָּר בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַקְרִירוֹת. הֵם טֶרֶם הִתְרַגְּלוּ לַחֹם, לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקְדוֹת בְּעֹז. הַדַּרְדַּר, זֶה הַקּוֹץ הַדּוֹקְרָנִי, הִנֵּה הוּא עוֹטֶה כְּבָר אֶת פְּרָחָיו הַצְהֻבִּים־לְבַנְבַּנִים. יַחַד עִם חֲבֵרוֹ, הַקּוּרְטָם, מְמַלְאִים הַשְּׁנַיִם אֶת הַשָּׂדוֹת הַשּׁוֹמֵמִים וְהַבִּלְתִּי מְעֻבָּדִים. אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם – שִׂמְחָה רַבָּה הֵם גּוֹרְמִים לַדְּבוֹרִים הָרְעֵבוֹת וְהַמִּסְכֵּנוֹת, כִּי מֶה הָיוּ הַלָּלוּ אוֹכְלוֹת, אִלּוּ לֹא כִּסּוּ פְּרָחִים אֵלֶה אֶת מֶרְחֲבֵי הַשָּׁרוֹן וְהַשְּׁפֵלָה בְּשֶׁפַע פִּרְחֵיהֶם?

וּמִי הוּא הַמַּרְוֶה לַיְלָה לַיְלָה אֶת הַצְּמָחִים? מִי מְעוֹרֵר אֶת הַפְּרָחִים, הַמִּתְעַלְפִים בַּיּוֹם, מֵעָצְמַת הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת? מַתָּנָה טוֹבָה נְתַן הָאֱלֹהִים לְאַדְמָתֵנוּ הַנִּשְׂרֶפֶת־נִצְרֶבֶת בִּימוֹת הַחַמָּה מִן הַשֶּׁמֶשׁ. מַתָּנָה זוֹ – טַל שְׁמָהּ.

בְּצֵאתְכֶם, יְלָדִים, לְעִתִּים בַּלַּיְלָה, שָׁעָה שֶׁהַכּוֹכָבִים נוֹצְצִים בַּמָּרוֹם וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִרְאֶה רוֹגֵעַ מֵעֲמַל הַיּוֹם, תָּחוּשׁוּ לְפֶתַע, כִּיצַד מַעֲקֵה־הַמַּדְרֵגוֹת, הֶעָשׂוּי מַתֶּכֶת, הָפַךְ פִּתְאֹם לִהְיוֹת רָטֹב מִמַּיִם. מַיִם אֵלֶּה – מֵי בְּרָכָה הֵם. אֵלֶּה הֵם מַיִם הַיּוֹרְדִים לְאִטָּם מִן הַשָּׁמַיִם. הַלָּלוּ מְחַיִּים וּמְעוֹדְדִים אֶת הַצְּמָחִים כִּי יוֹסִיפוּ לִגְדֹּל, יוֹסִיפוּ לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ עָמֹק־עָמֹק וְשָׁמָּה יִמְצְאוּ אֶת מְזוֹנָם. הַטַּל הוּא הַמְחַיֶּה אֶת עוֹלָם הַצְּמָחִים.

הטַּל לִבְרָכָה הוּא גַם לַנֶּגֶב שֶׁלָּנוּ. נֶגֶב זֶה הַשָּׁמֵם עֲדַיִן, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ, נֶהֱנֶה מִמֵּי הַטַּל הַטּוֹבִים. לְמִן בְּאֵר־שֶׁבַע וְעַד אֵילַת מִשְׂתָּרֵעַ נוֹף הָרִים וּגְבָעוֹת. וַדַּאי זוֹכְרִים אַתֶּם אֶת הַמְסֻפָּר עַל אֶרֶץ זוֹ בַּתּוֹרָה. הֲלֹא בְּמִדְבָּר זֶה תָעֲתָה הָגָר הַמִּצְרִיָּה וְכָאן הִתְעַלֵּף מִצָּמָא יִשְׁמָעֵאל בְּנָהּ.

וְיִצְחָק! הֲלֹא יִצְחָק אָבִינוּ הוּא הָיָה הָאִישׁ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֵחֵל בַּחֲפִירַת בְּאֵרוֹת בְּאֶרֶץ־מִדְבָּר זוֹ. בִּבְאֵרוֹת אֵלֶּה מָצָא מַיִם לְהַשְׁקוֹת אֶת צֹאנוֹ הָרַב, בְּמַיִם אֵלֶּה הִפְרָה אָבִינוּ אֶת שִׁמְמוֹת הַנֶּגֶב, אֲשֶׁר בְּאַדְמָתוֹ מָצָא הָאִישׁ מֵאָה שְׁעָרִים מִכָּל אֲשֶׁר זָרַע.

בִּזְכוּת מָה גָדְלָה הַשְּׂעוֹרָה וְעָשְׂתָה גַרְעִינִים וְתוֹצֶרֶת כֹּה יָפִים? כָּל זֶה בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַטַּל. בְּאֶרֶץ־הַנֶּגֶב יוֹרְדִים לַיְלָה־לַיְלָה טְלָלִים רַבִּים וְהֵם הַמְחַיִּים אֶת הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ בִּימוֹת הַקַּיִץ.

בּוֹנֵי־הַנֶּגֶב וַחֲלוּצָיו יוֹדְעִים לְסַפֵּר לָכֶם, כֵּיצַד מִתְכַּסִים עֲצֵי־הָאֵשֶׁל, הַבּוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר, בַּעֲנַן מַיִם בַּלַּיְלָה. בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר נוֹטְפִים הָעֵצִים הָאֵלֶּה מַיִם, מַיִם חַיִּים הַמַּשְׁקִים אֶת הָאֲדָמָה הַצְּמֵאָה.

רוֹאִים אַתֶּם! אִמֵּנוּ־הָאֲדָמָה, לֹא נָס לַחָהּ וְגַם בַּקַיִץ הִיא מוֹצִיאָה אֶת פְּרָחֶיהָ הָרַבִּים, הַמְקַשְּׁטִים אֶת מַעֲרוּמֶיהָ. אָמְנָם מְעַטִּים הֵם הַפְּרָחִים הַפּוֹרְחִים בִּימוֹת הַקַּיִץ, אַךְ כָּל פֶּרַח עוֹלֶה – מַה יָּפֶה הוּא, מַה גָּדוֹל הוּא וּמְשַׂמֵחַ אֶת לִבּוֹת הָאֲנָשִׁים הָרוֹאִים אוֹתוֹ.

הַקִּפּוֹדָן מְקַשֵּׁט אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּכַדּוּרֵי פְּרָחָיו הַכְּחֻלִים. פִּרְחֵי הַכּוֹכָב הַצְהֻבִּים וּפִרְחֵי הַפַּרְעוֹשִׁית הַקְּטַנִים, כָּל אֵלֶּה אֲהוּבִים עַל הַיְלָדִים.

יְמוֹת הַקַּיִץ! הֲלֹא אֵין כְּמוֹהֶם יָמִים טוֹבִים בָּעוֹלָם! אָמְנָם, יֵשׁ וְהַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה וּמְחַמֶּמֶת אֶת הָאֲדָמָה, אַךְ לְעֻמַת זֶה זִמְנוּ לָנוּ הַמּוֹרִים מַתָּנָה טוֹבָה וְחֹפֶשׁ שְׁמָהּ.

וּמַה לֹּא יַעֲשׂוּ הַיְלָדִים בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ הַטּוֹבִים הַלָּלוּ?

הִנֵּה סִפַּרְתִּי לָכֶם, חֲבִיבַי, בָּזֶה, כַּמָּה מַעֲשִׂיוֹת עַל יְלָדִים, אֲשֶׁר נֶהֱנוּ מִבִּרְכַּת אֱלֹהַ בִּימוֹת הַקַיִץ, כִּיצַד הֵם רָחֲצוּ בַּיָּם, עָלוּ בֶּהָרִים וּבִלוּ בְּתַעֲנוּגוֹת וּבְמַרְאוֹת נוֹף נֶהְדָּרִים אֶת יְמוֹת הַחֹפֶשׁ הַנָּאִים.

אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת! רַבַּת שִׁנוּיִים הִיא אֶרֶץ זו. רוֹצֶה אַתָּה בְּיָם: הִנֵּה גַלִים לְבָנִים מִתְפַּרְקְדִים וּמִשְׂתָּרְעִים לְאֹרֶךְ אַרְצֵנוּ עַל פְּנֵי קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים. דּוֹמֶה שֶׁאֵין מָקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו לֹא יַגִּיעַ הֵד מַנְגִּינַת הַגַּלִים. רֵד הַיָּמָּה, שְׂחֵה בֵּין הַגַּלִים, וְאִם עָיַפְתָּ מִן הָרַחֲצָה – צֵא אֶל הַחוֹף, הִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵי הַחוֹל הֶחָמִים וְטוֹב לָךְ.

חוֹף הַיָּם! מַה טּוֹב לְבַלּוֹת כָּאן. הֲלֹא יָכוֹל אַתָּה לִבְנוֹת לְךְ מִן הַחוֹל הָרַךְ וְהַזָּהֹב אַרְמְנוֹת פְּלָאִים, מִנְהָרוֹת, רַכָּבוֹת, כְּבִישִׁים, כְּיַד הַדִּמְיוֹן הַטּוֹבָה עָלֶיךְ. וְאִם בַּעַל מֶרֶץ הִנְךְ, הֲלֹא תוּכַל לְלַקֵּט לְךְ קוֹנְכִיוֹת נֶהְדָּרוֹת הָרְבוּצוֹת לָרֹב עַל פְּנֵי הַחוֹף. בֵּין הַקּוֹנְכִיוֹת הָאֵלֶּה תִמְצָא חֹמֶר לְמַכְבִּיר לְקַשֵׁט בּוֹ אֶת הַבִּנְיָנִים, אֲשֶׁר הֵקִימוֹתָ בַּחוֹל.

אִם מָאַסְתָּ בַּיָּם וּבְגַלָּיו, אִם רְצוֹנְךָ לְבַלּוֹת בַּאֲוִיר צוֹנֵן וָקַר – אֶל הֶהָרִים קוּם וַעֲלֵה! הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם קוֹסְמִים הֵם. הַכַּרְמֶל וְקִפּוּלָיו נֶהְדָּרִים הֵם. יַעֲרוֹת הַכַּרְמֶל, עֲשִׁירִים הֵם בַּעֲצֵי אֹרֶן, בָּהֶם תִּמְצָא שַׁעֲשׁוּעִים וַאֲוִיר זַךְ וְנָקִי, אֲשֶׁר יָבִיא רְפוּאָה וּבְרִיאוּת לַאֲבָרֶיךָ. וּבִצְפַת, הָעִיר הַיָּפָה, הַשּׁוֹכֶנֶת עַל דַּבֶּשֶׁת הֶהָרִים – שָׁם תִּרְאֶה נוֹף פְּלָאוֹת, כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ.

וְהָעִקָּר: יְרוּשָׁלַיִם! יְרוּשָׁלַיִם הַבִּירָה, יְרוּשָׁלַיִם בָּהּ חַי דָּוִד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל – עִיר זוֹ הֲלֹא חָזְרָה לִהְיוֹת בִּירַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הַצְּעִירָה וּבָהּ גַּם בִּנְיָנֵי הַכְּנֶסֶת כַּיּוֹם. עִיר זוֹ, מַה טּוֹב לָנוּחַ בָּהּ וּלְהִתְפַּעֵל מִיפִי בָּתֶּיהָ וְאַרְמְנוֹתֶיהָ הָרַבִּים.

וַעֲדַיִן אֵין זֶה הַכֹּל!

הֵן בַּקַּיִץ מַבְשִׁילִים הַפֵּרוֹת. מֹתֶק רוֹדֵף אַחֲרֵי מֹתֶק. עוֹד לֹא פָּג טַעַם הָעֲנָבִים מִפִּיךָ וּכְבָר הִבְשִׁילוּ הַתַּפּוּחִים, הָאֲגַסִּים, הַמַּנְגּוֹ, הָאֲפַרְסְמוֹנִים, אֲבוֹקַדוֹ, גּוּאַיָּבָה וְעוֹד מִינֵי פֵרוֹת, חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים, אֲשֶׁר פָּשׁוּט קָשֶׁה לִזְכֹּר אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם הָרַבִּים.

ירושלים, ירושלים!

בִּימוֹת הַקַּיִץ רַבָּה תְּנוּבַת הַפֵּרוֹת. נִסִּיתִי לְסַפֵּר לָכֶם בְּדַפִּים אֵלֶּה עַל “חַיִּים טוֹבִים” בַּכֶּרֶם, בֵּין עֲצֵי הַשְּׁקֵדִים וּבַמִּקְשָׁה.

הַמִּקְשָׁה! הֵן עָלֶיהָ שְׂרוּעִים אֲבַטִּיחִים, אִמְרוּ אֶת הָאֱמֶת: כְּשֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים מִלָּה קְלִילָה זוֹ, אֲבָטִּיחַ, קוֹרְאִים עַל אַבְטִּיחִים, הַאִם לֹא יַתְחִיל מִתְמַלֵא פִּיכֶם עָסִיס וְצוּף מְתוּקִים?

וַאֲנִי, אֲנִי לֹא אֲגָרֶה אֶת תַּאֲבוֹנְכֶם בְּמִלִּים קְצָרוֹת אֵלּוּ. הֵן כָּתַבְתִּי לָכֶם סִפּוּרִים אֲרֻכִּים. קִרְאוּ בָּהֶם. תִּזְכְּרוּ וְתֵדְעוּ כֵּיצַד גְּדֵלִים הָאֲבַטִּיחִים, כֵּיצַד מְטַפְּלִים בָּהֶם וּמַה קָּשִׁים הֵם חֶבְלֵי גִדּוּלָם שֶׁל פֵּרוֹת טְעִימִים וְטוֹבִים אֵלֶּה.

אוּלָם אֵין דָּבָר! כַּדָּאִים הֵם הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה. כִּי אֵין כַּאֲבַטִיחִים פֵּרוֹת טוֹבִים וּמְתוּקִים.

יְמוֹת הַקַיִץ, יָמִים טוֹבִים הֵם לַצִּפָּרִים. אָמְנָם, עוֹזְבוֹת אוֹתָנוּ הַחֲסִידוֹת, פּוֹרְחִים לָהֶם הַנַּחְלִיאֵלִים וַאֲדֻמִּי־הֶחָזֶה, אוּלָם לְעֻמַּת זֶה חוֹזְרִים אֵלֵינוּ הֲמוֹנֵי צִפֳּרִים אֲהוּבוֹת. שָׁבוּ מִמֶּרְחַקִים הַתּוֹר הֶחָמוּד, הַשְּׁרַקְרַק הֶהָדוּר, הַדּוּכִיפַת בַּעֲלַת צִיצַת הַנּוֹצָה וְעוֹד כַּמָּה צִפֳּרֵי־חֵן. צִפֳּרִים אֵלּוּ מַרְנִינוֹת לִבֵּנוּ בִּיפִי זִמְרָתָן.

הַאִם לֹא עֲמַדְתֶּם גַּם אַתֶּם מָקְסָמִים לְשֵׁמַע פִּטְפּוּטֵיהֶן שֶׁל הַחוֹחִיוֹת הֶעָפוֹת בְּלֶהָקוֹת וְהֵן מְחַזְּרוֹת מְחֹחַ אֱלֵי חֹחַ וְהֵן מְפַצְּחוֹת אֶת גַּרְעִינָיו הַקָּשִׁים? קְטַנּוֹת אֵלּוּ, הַמְגֻוָּנוֹת וְהַמְקֻשְּׁטוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים – דּוֹמֶה שֶׁאֵין הֵן מַפְסִיקוֹת מִפִּטְפּוּטָן אַף לְרֶגַע אֶחָד. מִנַּיִן לָהֶן כֹּחַ רַב כָּזֶה – לְפַטְפֵּט בְּלִי הֶרֶף כָּל הָעֵת?

יָפֶה לָרֶדֶת לְעֵת עֶרֶב אֶל הַשָּׂדוֹת. לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, עַל פְּנֵי חוּטֵי הַחַשְׁמַל אוֹ הַטֶּלֶגְרַף הַמְתוּחִים, נִצְבִים בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת, כְּאִלּוּ הֵם חֲרוּזִים עַל גַּבֵּי חוּט, מְסֻדָּרִים לָהֶם, הַשְׁרַקְרַקִים וְהַכְּחָלִים הַלָּלוּ, צִבְעֵי נוֹצוֹתֵיהֶם נֶהְדָּרִים עַד כִּי יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם לְתָאֵר אוֹתָם – כָּל אֵלֶה עוֹמְדִים וּמְחַכִּים בְּסַבְלָנוּת לְטֶרֶף כִּי יַחֲלֹף יַעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם, וְאָז יִתְנַפְּלוּ עָלָיו וְיִבְלְעוּ אוֹתוֹ עַל קִרְבּוֹ וְעַל כְּרָעָיו.

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, יְלָדִים, אָנָּא שִׁמְעוּ לִי וּצְאוּ לְעֵת עֶרֶב אֶל הַשָּׂדוֹת. שָׁם תִּרְאוּ צִפָּרִים נָאוֹת אֵלּוּ, תִּרְאוּ וְתֵהָנוּ מִמַּרְאֵה עֵינֵיכֶם.

וּבַלֵּילוֹת, אַךְ הִדְלַקְתָּ מְנוֹרָה, מִיָּד יָעוּפוּ־יָעוּטוּ אֵלֶיךָ פַּרְפָּרִים מִגְּדָלִים שׁוֹנִים. הַלָּלוּ נִמְשָׁכִים הֵם אֶל הָאוֹר. הַגְדוֹלִים מְשַׂמְּחִים אוֹתְךָ בְּמַרְאָם הַיָּפֶה. הִנֵּה הָאֲרִינָמָל. בַּעַל כְּנָפַיִם אֲרֻכּוֹת וּשְׁקוּפוֹת הוּא אֲרִינָמָל זֶה, בִּימוֹת הַקַיִץ עוֹשֶׂה הַחֶרֶק מַשְׁפְּכִים בָּאֲדָמָה וּלְתוֹךְ מַלְכֹּדֶת זוֹ נוֹפְלוֹת הַנְמָלִים הַזְעִירוֹת. אֶת הַנְמָלִים הַלָּלוּ תּוֹפֶס הָאֲרִינָמָל בִּשְׁתֵּי הַצְּבָתוֹת שֶׁלּוֹ וַהֲרֵי הֵן מְשַׁמְשׁוֹת לוֹ לְמַאֲכָל.

וְשַׁבְּתַאי,¹ הַשָּׁקֵד הַגָּדוֹל! הֵן הוּא מִן הַגְּדוֹלִים בְּפַרְפְּרֵי אַרְצֵנוּ. עֵינֵי טַוָּס לוֹ עַל כְּנָפָיו הַחוּמוֹת. שַׁבְּתַאי זֶה, מְעוּפוֹ כָּבֵד וְהוּא צוֹנֵחַ, נוֹפֵל עַל פְּנֵי הַקִיר וְאַתָּה, הוֹשֵׁט יָדְךָ וּתְפֹשׂ אוֹתוֹ.

אִם גָּרַם מַזָלְךְ וְרָאִיתָ אֶת הַפַּרְפָּר סָס־הַנָּמֵר הַיָּפֶה, מַהֵר תְּפֹשׂ בּוֹ, כִּי אֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי וְהָדָר. כְּנָפָיו הַלְּבָנוֹת מְנֻמָרוֹת מְנֻקָּדוֹת בִּנְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת־אֲדֻמוֹת וּמַרְאָן מַרְהִיב עַיִן.

בַּקַּיִץ רַבִּים גַּם הַיַּתּוּשִׁים הַמְּצִיקִים, הֶעָרֹב לְמִינָיו, אֵלֶה הַקְּטַנִּים בַּחֲרָקִים פּוֹרְחִים וּמְזַמְזְמִים בְּאָזְנֶיךָ וְאוֹי אוֹי לוֹ לַקּוֹצֵר, אֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ עָלָיו הַבַּרְחַשִּׁים בְּיוֹם חַמְסִין אָיֹם. נוֹסָף עַל הַחֹם הִנֵּה מוֹצְצִים אֵלֶּה הַקְּטַנִּים אֶת דָּמְךָ וְאֵין לְךְ מָנוֹס מֵהֶם, מִן הַטַּרְחָנִים.

לִפְרָקִים לֹא נוֹחַ לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בַּלַּיְלָה, כִּי מִיָּד עָטִים אֵלֵינוּ הַיַּתּוּשִׁים, וְהֵם מְצִיקִים עַד כִּי תִמְאַס בְּחַיֶּיךָ לְמַרְאֵה אֵלֶה הַקְּטַנִּים. כָּכָה זֶה: אֵין טוֹב בְּלִי רָע…

רַבִּים הֵם הַזּוֹחֲלִים הַמִּתְעוֹרְרִים מִשְּׁנָתָם הָאֲרֻכָּה. בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ הַלָּלוּ יְשֵׁנִים לְלֹא תְנוּעָה. שֶׁמֶשׁ הַקַּיִץ יָצְקָה בָּהֶם דָּם חָדָשׁ וַהֲרֵי הֵם מִתְעוֹרְרִים לִפְעֻלָּה. הַיְלָדִים יְרֵאִים מִפְּנֵי הַנְּחָשִׁים הָאֲרֻכִּים הַזּוֹחֲלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אוּלָם דְעוּ: אִם לֹא תַעֲשׂוּ לָהֶם רָעָה, לַנְּחָשִׁים, לֹא יִפְגְּעוּ אֵלֶּה בָּכֶם, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ – יִרְחַק מִפְּנֵי הַנְחָשִׁים.

הַנְּחָשִׁים גַּם מוֹעִילִים לָנוּ. בְּעִקָּר טוֹבִים הֵם לַחַקְלַאי. הֲלֹא הֵם מַשְׁמִידִים אֶת הָעַכְבָּרִים, שְׁנוּאֵי נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאִכָּר. עַכְבָּרִים אֵלֶּה מְכַלִים אֶת עֲמַל הָעוֹבֵד, וְהַנָּחָשׁ הוּא אֵפוֹא יָדִיד לוֹ, לָאִכָּר.

וּמִי הוּא הָאוֹמֵר כִּי אֵין לִמְצֹא אֲפָרִים יְרֻקִים? סְבַךְ עֵשֶׂב בִּימוֹת הַקַיִץ? צְאוּ לָכֶם אֶל סְבִיבוֹת הַנָּהָר, אֶל הַיַּרְקוֹן אוֹ הַיַּרְדֵּן וְנַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר. בִּמְקוֹם שָׁם מַיִם זוֹרְמִים אוֹ עוֹמְדִים – שָׁם עוֹטְרִים אֶת הַמַּיִם הֲמוֹנֵי שִׂיחִים וּבְנֵי שִׂיחַ וְהֵם מוֹרִיקִים וְיָפִים.

בַּנְהָרוֹת עוֹלִים פִּרְחֵי הַנִימְפֵיאָה הַלְּבָנָה, הַנּוּפָר הַכָּתֹם וְנִפְתָּחִים פִּרְחֵי הַהַרְדּוֹף. לְאֹרֶךְ נַחֲלֵי הָאַכְזָב פּוֹרְחִים צִמְחִי “שִׂיחַ־אַבְרָהָם” בְּשֶׁפַע פְּרָחִים קְטַנִים, סְגֻלִּים.

צִמְחִיַּת הַמַּיִם נָאָה הִיא. יֶרֶק סָמִיךְ מְכַסֶּה אֶת גְּדוֹת הַנְּחָלִים. וּבְטֶרֶם יֵרֵד הַקֹּר עַל הָאָרֶץ הֲרֵי הֵם מְזַכִּים אוֹתָנוּ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַקַּיִץ, בְּשֶׁפַע שֶׁל פְּרָחִים רֵיחָנִיִים וְיָפִים (צִמְחֵי הַמַּיִם מְפֻנָּקִים הֵם. בִּימוֹת הַחֹרֶף הֵם נִרְדָּמִים אוֹ נִמְצָאִים בַּשַּׁלֶּכֶת).

בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַקַּיִץ יִפְרְחוּ גַם הָאֵשֶׁל, הַקָּנֶה וְהַסּוּף.

רוֹאִים אַתֶּם כִּי שַׁלְשֶׁלֶת הַצְּמִיחָה וְהַפְּרִיחָה אֵינָהּ נִפְסֶקֶת כָּל יְמוֹת הַקַיִץ.

וְאַתֶּם, יְלָדִים, עֲצָתִי לָכֶם כִּי תִקְרְאוּ בְּסֵפֶר זֶה בִּתְשׂוּמֶת לֵב, תִּקְרְאוּ וְתַדְעוּ מַה יָּפָה הִיא אַרְצֵנוּ וּמָה רַב הָעִנְיָן בְּפִנּוֹתֶיהָ וּבַאֲזוֹרֶיהָ. זֹאת וְעוֹד: לְאַחַר שֶׁתִּקְרְאוּ בַּסֵּפֶר, אָנָּא צְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה רְאוּ אֶת הַצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בּוֹ, לִמְדוּ לָדַעַת אֶת הַטֶּבַע, וְאָז גַּם תֶּאֶהֲבוּ אוֹתוֹ. לִמְדוּ לֶאֱהֹב אֶת הַמּוֹלֶדֶת, אֶת אִמָּא־הָאֲדָמָה, הַדּוֹאֶגֶת לְצֶאֱצָאֶיהָ, הֵן מִן הַחַי וְהֵן מִן הַצוֹמֵחַ. הֲלֹא הָאֲדָמָה הִיא הַנּוֹתֶנֶת לָנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּשׁ, וְעַל כֵּן עָלֵינוּ לְחַבֵּב אוֹתָהּ וְלָדַעַת אוֹתָהּ יָפֶה יָפֶה.

יָמִים בְּהִירִים יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ הַקְרָה.

הָעֲנָנִים – לְאַט לְאַט הֵחֵלּוּ נַעְלָמִים וְהוֹלְכִים, נַעְלָמִים וּנְמוֹגִים. הֵם נִבְהֲלוּ, כַּנִּרְאֶה, מִפְּנֵי קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַחֲמוֹת, שֶׁהֵחֵלּוּ יוֹרְדוֹת בְּשֶׁפַע עַל הָעוֹלָם.

העננים נבהלו מפני קרני השמש

– פַנוּ דֶרֶךְ לָנוּ! – הָיוּ קוֹרְאוֹת הַקַּרְנַיִם בְּקוֹל אֶל עֵבֶר הָעֲנָנִים וְקוֹרְעוֹת אוֹתָם לִגְזָרִים. עוֹד רֶגַע וְכָל הַשָּׁטִיחַ הַגָּדוֹל וְהָאָפֿר, שֶׁאָרְגוּ הָעֲנָנִים בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַחֹרֶף וְכִסּוּ בּוֹ אֶת הַשָּׁמַיִם – נֶעֶלָם וְאֵינֶנּוּ, וְרַק קְרָעִים־קְרָעִים טִיְּלוּ פֹּה וָשָׁם וְהֵם מְבַקְשִׁים מָנוֹס מִפְּנֵי קַרְנִי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַכְזָרִיּוֹת וְהַחַמּוֹת, הָרוֹדְפוֹת אַחֲרֵיהֶם וּמַשְׁמִידוֹת אוֹתָם.

וְשָׁם לְמַטָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, קִדְּמוּ אֶת פְּנֵיהֶן שֶׁל הַקַּרְנַיִם, פִּרְחֵי הָאַגַּסִּים, הַתַּפּוּחִים וְהַשְּׁקֵדִים. הַלָּלוּ, אַךְ בָּאָה אֲלֵיהֶם בְּשׂוֹרַת הַחֹרֶף הַגֹּוֵעַ, מִיָּד הִתְכַּסוּ בִּפְרָחִים וְיָצְאוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲבִיבָה. הַמִּסְכֵּנִים! מֵרֹב חִפָּזוֹן לֹא הִסְפִּיקוּ אֵלֶּה לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרוּמִי עַנְפֵיהֶם בְּעָלִים יְרֻקִּים.

טוֹב וְנָעִים הָיָה לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת בְּיָמִים אֵלֶּה מוּצְפֵי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

הַיְלָדִים – הֵם מִהֲרוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מִבִּגְדֵי הַחֹרֶף הַכְּבֵדִים וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ קָלְפָה מֵהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַקְּלִפּוֹת הָרַבּוֹת – אֶת הַבְּגָדִים – שֶׁהִלְבִּישׁוּ אוֹתָם אִמּוֹתֵיהֶם בְּכָל יְמוֹת הַחֹרֶף. עַתָּה הִסְתּוֹבְבוּ הַיְלָדִים, לְבוּשִׁים אַךְ אֶת כְּתָּנְתָּם לְעוֹרָם.

וְהָאֲדָמָה – פָּנֶיהָ הִתְקַשּׁוּ לְאַט־לְאַט. הַבֹּץ נֶעֱלָם זֶה מִכְּבָר מֵעַל הָאָרֶץ. קְטַנִּים וּגְדוֹלִים הָיוּ יוֹצְאִים מֵעַתָּה אֶל הַשָּׂדֶה וְהֵם מְהַלְכִים יְחֵפִים.

טוֹב, טוֹב לְהִתְגַּלְגַל בַּדֶּשֶׁא! קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה, שָׁעָה שֶׁהָיוּ מְשַׁחֲקִים בְּ“תוֹפֶשֶׂת” אוֹ הָיוּ מִתְפַּרְקְדִים עַל הַדֶּשֶׁא אַחַר עֲבוֹדָה קָשָׁה אוֹ שֶׁרָצוּ סְתָם לְהַחֲלִיץ אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם.

טוב להתגלגל בדשא

וְאִלּוּ הַצְּמָחִים! הֵם הָיוּ מָדְאָגִים מאד מְאֹד. הַשֶּׁמֶשׁ אָמְנָם חִמְּמָה אוֹתָם, וְהֵם גָּדְלוּ וְעָלוּ מַהֵר מַהֵר, אוּלָם הַפְּרָחִים, לֹא פַּעַם הָיוּ מוֹרִידִים רָאשֵׁיהֶם לְמַטָּה, הֵם הָיוּ צְמֵאִים – וּמַיִם לֹא הָיוּ מַגִיעִים אֲלֵיהֶם…

וּלְעֵת עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר סִגְרָה הַחַרְצִית הַגְּדוֹלָה אֶת פְּרָחֶיהָ, לָחַשׁ לָהּ הַכַּכְבָן שְׁכֵנָהּ: מַה שְׁלוֹמֵךְ, יַקִירָתִי? כִּיצַד הִנָּךְ מַרְגִישָׁה עַצְמֵךְ בִּימוֹת הַקַּיִץ?

רַע, רַע מְאֹד, הֵשִׁיבָה הַחַרְצִית בַּאֲנָחָה כְּבֵדָה, שָׁרָשַׁי שָׁם לְמַטָּה, מִתְאוֹנְנִים כִּי קָשֶׁה לָהֶם לַחְדָֹּר לָאֲדָמָהּ הַמִּתְקַשָּׁה וְכִי אֵין לָהֶם מַיִם לְמַדָּי. וּבֵינְתַיִם וְהַפְּרָחִים לְמַעְלָה צְמֵאִים וְהֵם דּוֹרְשִׁים רַק מַיִם! אִם לֹא יִהְיוּ מַיִם, יֵאָלְצוּ אֵלֶּה הַמִּסְכֵּנִים לְהִסָּגֵר וְלֹא יוּכְלוּ לְהִפָּתַח שֵׁנִית.

כֵּן! כֵּן! בַּכָה הַכַּכְבָן, רוֹאָה אַתְּ אֶת עָלַי, הֵם נִקְרְעוּ כְּבָר לִגְזָרִים, וְכָל זֶה בִּגְלַל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַכְזָרִיוֹת, הַמַּכּוֹת עֲלֵיהֶם בְּלִי רַחֲמִים. וַהֲיוֹדַעַת אַתְּ, שְׁכֶנְתִּי, לָחַשׁ הַכַּכְבָן: הַדְּבוֹרָה זִיוִית בִּקְרָה אוֹתִי הַיּוֹם וּכְדַרְכָּהּ סִפְּרָה לִי חֲדָשׁוֹת מִן הַשָּׂדוֹת וּמִן הַפְּרָחִים בַּמֶּרְחַקִים. הַדְּבוֹרָה אוֹמֶרֶת – הִמְשִׁיךְ הַכַּכְבָן – כִּי שָׁם בַּשָׂדוֹת, בָּאֲדָמוֹת הַכְּבֵדוֹת הֵחֵלּוּ הַפְּרָחִים לְהִסָּגֵר וְעוֹד מְעַט וּמַרְבַדִּי הָאָבִיב יֵעָלְמוּ מִן הָאָרֶץ.

כן! בכה הככבן

וְאָמְנָם. הֵחֵלּוּ נַעְלָמִים וְהוֹלְכִים הַפְּרָחִים, שׁוּב לֹא נִרְאוּ יוֹתֵר הַחַרְצִיוֹת וְהַכַּכְבָנִים הַגְּדוֹלִים. פֹּה וְשָׁם עוֹד עָלוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה פְּרָחִים קְטַנִים, אַךְ הֵם לֹא הָיוּ יָפִים כְּפִרְחֵי הָאָבִיב. גַּם עֲלֵיהֶם הָיוּ זְעִירִים וּגְזוּרִים וְזֵכֶר לֹא הָיָה לְאֵלֶּה הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים וְהַיָּפִים, אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְעוּ קֹדֶם־לָכֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַטוֹבָה.

וּמַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ? – שָׁאֲלוּ זֶה לָזֶה שִׁבֳּלֵי הַדָּגָן, אֲשֶׁר אַף הֵם סָבְלוּ קָשׁוֹת מִלַּהַט קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. – רְאוּ, גִּבְעוֹלֵינוּ כְּבָר הִצְהִיבוּ. גַּם הַשִּׁבֳּלִים בָּשְׁלוּ, כְּבָר הִגִיעָה הַשָּׁעָה שֶׁיַּעֲלֶה עָלֵינוּ הַקּוֹצֵר וְיִקְצֹר אֶת הַשְׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת.

וְהַצִּפָּרְנִיוֹת, אֵלּוּ הַנִּפְתָּחוֹת עֶרֶב־עֶרֶב לְבָרֵךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, רָאוּ יוֹם אֶחָד וְהִנֵּה הַכֹּל הָפַךְ צָהֹב.

– הִגִּיעָה גַּם שְׁעָתֵנוּ לְהֵרָדֵם! – הֶחֱלִיטוּ אֵלּוּ הָעֲנֻגּוֹת הַוּרֻדּוֹת.

לַיְלָה טוֹב, הַשֶּׁמֶשׁ! וּלְהִתְרָאוֹת בַּשָּׁנָה הַבָּאָה! אָמְרוּ אַחֲרוֹנֵי הַפְּרָחִים וְהֵם פּוֹנִים בְּגַעְגּוּעִים אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת…

עוֹד מְעַט וְהָאֲדָמָה תִהְיֶה קֵרַחַת מִכָּל צֶמַח, אָמַר הַדַּרְדָּר, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה פָּתַח אֶת פְּרָחָיו. מַה הַדְּאָגָה, אָחִי? הֵשִׁיב הַקּוֹץ לִשְׁכֵנוֹ. עַתָּה נִהְיֶה אֲנַחְנוּ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ. נִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּנְכַסֶּה אוֹתָהּ בְּקוֹצֵינוּ הָרַבִּים וְאוֹי־אוֹי לִוֹ לָאָדָם, אֲשֶׁר יָעֵז לָבוֹא בִּגְבוּלֵנוּ.

הדרדר פתח את פרחיו

וַאֲנִי? כֵּיצַד אוּכַל אֲנִי לְפְתֹּחַ אֶת גְבִיעֵי פְּרָחַי הַגְּדוֹלִים? נֶאֱנַח הַחֲבַלְבַּל אֲשֶׁר זֶה עַתָּה הִתְכּוֹנֵן לִפְתֹּחַ אֶת שׁוֹפָרָיו הַלְּבָנִים וְהַיָּפִים.

וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁעָבַר הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת, כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לְשִׂיחַת הַצְּמָחִים, שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אֵלֶּה הַצְּמָחִים הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר יָרְאוּ כָּל כָּךְ מִפְּנֵי הַקַיִץ הַקָּרֵב וּבָא.

– אַל פַּחַד, יְלָדַי הַחֲמוּדִים, – הִרְגִיעַ הַמַּלְאָךְ אֶת הַצְּמָחִים – לֹא תָמוּתוּ, חֲבִיבָי. אִם גְּשָׁמִים אֵינָם יוֹרְדִים, הֲלֹא יֵשׁ בְּכֹחִי לָתֵת לָכֶם מַיִם, אֲשֶׁר יַשְׁקוּ אֶתְכֶם דֵי צָרְכְּכֶם. מָחָר מָחֳרָתַיִם אֲנִי שוֹלֵחַ לָכֶם מַיִם. בָּעֶרֶב תִּשְׁתּוּ מַיִם, מַיִם חַיִּים מִן הַשָּׁמַיִם.

– מָה? תִּפְתַּח אֶת הַשָּׁמַיִם וְיֵרְדוּ גְשָׁמִים? – שָׁאֲלוּ הַצְּמָחִים בְּשִׂמְחָה.

– לֹא! – הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ בִּצְחוֹק קַל עַל שְׂפָתָיו. – אֶת הַגֶּשֶׁם לֹא אוֹרִיד. אוֹתוֹ סָגַר הָאֱלֹהִים וְלֹא יִפְתַּח אֶת הַשַּׁעַר בְּפָנָיו עַד בּוֹא הַשָּׁנָה הַבָּאָה, לְעֵת הַחֹרֶף.

– וּמַה תִּשְׁלַח לָנוּ? – הִפְצִירוּ הַצְּמָחִים הַסַּקְרָנִים בַּמַּלְאָךְ.

– מָחָר לְעֵת עֶרֶב יֵרֵד עֲלֵיכֶם הַטַּל. טַל זֶה יֵרֵד בְּטִפּוֹת קְטַנּוֹת מִן הַקְּטַנּוֹת, זֶה יִהְיֶה מַשְׁקֶה בְּרָכָה עֲבוּרְכֶם. תִּשְׁתּוּ וְיִיטַב לָכֶם.

תָּמְהוּ הַקְּטַנִּים וְשָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ: טַל זֵה מַה הוּא?

וְהַמַּלְאָךְ הִמְשִׁיךְ: לַיְלָה־לַיְלָה יֵרֵד עֲלֵיכֶם הַטַּל. נְטָפָיו הַזְּעִירִים יְכַסּוּ אֶת הָאָרֶץ וְיַעַטְפוּ אֶת עֲלֵיכֶם בְּמַיִם. יִפָּתְחוּ פִּיּוֹתֵיכֶם וְיִשְׁתּוּ מַיִם לָרֹב, מֵי־טְלָלִים מְתוּקִים וְטוֹבִים.

מחר לעת ערב ירד עליכם הטל

וְאֶל הַצְּמָחִים הַגְּדוֹלִים פָּנָה צַמְחִיאֵל וְאָמַר: אַתֶּם הַגְּדוֹלִים וְהָעֲנָקִים, חוֹשֵׁב אֲנִי כִּי לָכֶם לֹא יַסְפִּיק הַטַּל וְהָאֲדָמָה קָשָׁה הִיא וְשָׁרְשִֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לְהַבְקִיעַ אוֹתָהּ, עַל כֵּן אֲנִי מְיָעֵץ לָכֶם לָנוּחַ קְצָת. הִגִּיעָה שְׁעַתְכֶם לִשְׁכַּב לִישֹׁן שְׁנַת הַקַּיִץ הָאֲרֻכָּה.

– לִישֹׁן? לָמָּה זֶה? – תָּמְהוּ הַצְּמָחִים.

כִּי אֵין מַיִם וּמָזוֹן עֲבוּרְכֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ. הִנֵּה אַתֶּם כְּבָר עֲשִׂיתֶם פְּרָחִים, גִּדַּלְתֶּם זְרָעִים וְאֵלֶּה כְּבָר הִתְפַּזְרוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, תַּפְקִידְכֶם נִגְמַר אֵפוֹא.

שָׁמְעוּ הַצְּמָחִים אֶת דִּבְרֵי הַמַּלְאָךְ וְנֶאֶנְחוּ. הַדָּבָר כָּאַב לָהֶם, הֵם רָצוּ לִחְיוֹת, לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה, אוּלָם הַמַּחְסוֹר בְּמַיִם הֵעִיק עֲלֵיהֶם מְאֹד מְאֹד.

– טוֹב לָנוּ לָמוּת, לְהֵרָדֵם לְכָל יְמוֹת הַקַיִץ מֵאֲשֶׁר חַיִּים קָשִׁים, חַיֵּי צָמָא לְלֹא מַיִם – הֶחֱלִיטוּ הַצְמָחִים.

לְאַט־לְאַט הִתְרוֹקְנוּ הַשָּׂדוֹת מִן הַצְּמָחִים. הֵם רָבְצוּ מוּל הַשֶׁמֶשׁ וְהֵם קֵרְחִים.

הָאִכָּרִים הֶחָרוּצִים מִהֲרוּ וְעָלוּ עַל שְׂדוֹתֵיהֶם בְּמַחֲרֵשׁוֹת. שָׂדוֹת אֵלֶּה הָיוּ נָאִים בְּצֶבַע הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה. מֵרָחוֹק דָמוּ הַחֲלָקוֹת כְּאִלּוּ סָרְקוּ אוֹתָן בְּמַסְרֵק. הָרְגָבִים הַשְּׁחוֹרִים הִתְנוֹצְצוּ מוּל הַחַמָּה, אֲשֶׁר הָיְתָה פּוֹקֶדֶת אוֹתָם לִפְרָקִים, אוּלָם גַּם הַקַּרְנַיִם מִהֲרוּ לְהִסְתַּלֵּק מִן הַשָּׂדוֹת הַלָּלוּ, כִּי צְמָחִים לֹא הָיוּ עֲלֵיהֶם וְעִם מִי יְשַׁחֲקוּ אֵלֶּה הַפְּזִיזִים?

וְהַטַּל!

הוּא הֵחֵל יוֹרֵד עֶרֶב עֶרֶב עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וּמַשְׁקֶה אֶת הַצְּמָחִים. תְּחִלָּה הָיָה הַטַּל יוֹרֵד מְעַט מְעַט, טִפּוֹת טִפּוֹת, אוּלָם אַחַר כָּךְ רַבּוּ הַמַּיִם וְהֵם הָיוּ חוֹדְרִים אֶל תּוֹךְ פִּיּוֹתֵיהֶם הַקְּטַנְטַנִּים שֶׁל הַצְּמָחִים וְהִשְׁקוּ אוֹתָם.

יֵשׁ וְהָיוּ יְלָדִים יוֹצְאִים הַחוּצָה בַּלַּיְלָה וְהָיוּ רוֹאִים בַּטַל הָרַב, הַמְכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ הַנִּרְדֶּמֶת. טַל זֶה הָיָה מְכַסֶּה אֶת הַגַּגּוֹת וְאֶת הַשָּׂדוֹת עַד כִּי נִדְמָה, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ חָמַד לוֹ לָצוֹן וְהִרְטִיב אֶת הַכֹּל בְּמַיִם רַבִּים שֶׁהוֹרִיד מִשָּׁמַיִם.

וּמֵי הַטַּל הָיוּ יוֹרְדִים לַיְלָה לַיְלָה, יוֹרְדִים וּמְזָרְזִים אֶת הַצְּמָחִים כִּי יִגְדְּלוּ וְיַעֲלוּ, יִגְדְּלוּ וְיַעֲשׂוּ פְּרָחִים לְהַרְנִין אֶת לֵב הָאֲדָמָה הָעֲצוּבָה.

וְטִפּוֹת הַטַּל הָיוּ חוֹדְרוֹת אֶל הָאֲבַטִּיחִים הַגְּדוֹלִים הָרְבוּצִים עַל הָאֲדָמָה וּמְזָרְזוֹת אוֹתָם, כִּי יִגְדְּלוּ וְיַאְדִימוּ. הֵם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֲנָבִים מְתוּקִים וְהֵם שֶׁגִּדְּלוּ אֶת פֵּרוֹת הַקַּיִץ הַמְּתוּקִים: אֶת הַשְּׁזִיפִים, אֶת הַתַּפּוּחִים וְאֶת הָאֲפַרְסְמוֹנִים הַמְּתוּקִים – הַיְלָדִים מִתְגַּעְגְעִים לָכֶם, הֵם רוֹצִים לֶאֱכֹל מִפִּרְיְכֶם – מַהֲרוּ וְגִדְלוּ. כָּךְ אָמְרוּ טִפּוֹת־הַטַּל לַפֵּרוֹת הַנִּרְדָּמִים בְּחֵיק הַלָּיְלָה.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ – קָרְאוּ הַיְלָדִים שֶׁבִּקְּרוּ בַּמִּקְשָׁה – הָאֲבַטִּיחִים כְּמוֹהֶם כַּכְּבָשִׂים שֶׁנָּחוּ בַּשָּׂדֶה לְעֵת צָהֲרַיִם! כַּמָּה הֵם גְּדוֹלִים! – קָרְאוּ הַיְלָדִים. – וְהֵם כְּבָר אֲדֻמִּים וּמַמָּשׁ מִתְחַנְנִים כִּי תֹאכְלוּ אוֹתָם, אֶת אֵלֶּה הָעֲסִיסְיִּים, הֵשִׁיבוּ שׁוֹמְרֵי הַמִּקְשָׁה.

בַּבְּקָרִים הָיָה עוֹלֶה מִן הָאֲדָמָה עָנָן אָפוֹר, אֲשֶׁר הָיָה מִתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה לְמַעְלָה. עָנָן זֶה הָיָה נֶעֶלָם עִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ.

– אָנָּא! אַל נָא תֵלְכוּ מֵאִתָּנוּ! – הָיוּ מִתְחַנְנִים הַצְּמָחִים וּמְבַקְשִׁים מֵאֵת הַטַּל כִּי יִשָּׁאֵר עִמָּהֶם.

– לֹא, חֲבִיבִים! – הֵשִׁיבוּ הַטְּלָלִים. הַשֶּׁמֶשׁ הָרַגְזָנִית שׁוֹלַחַת בָּנוּ אֶת קַרְנֶיהָ הַחַמּוֹת וְהִיא מְגָרֶשֶׁת אוֹתָנוּ. אֲבָל אַל תִּפְחָדוּ. כָּל הַיּוֹם נִהְיֶה שָׁם בַּשָּׁמַיִם, אוּלָם לְעֵת הָעֶרֶב נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְעִמָּכֶם נְבַלֶּה שֵׁנִית כָּל הַלַּיְלָה.

– צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם! – הָיוּ הַצְּמָחִים מְבָרְכִים אֶת חֲבִיבֵיהֶם הַזְעִירִים – זִכְרוּ! אָנוּ מְחַכִּים לָכֶם! שׁוּבוּ אֵלֵינוּ.

וּמַה תַּעֲשׂוּ בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם הַחַמּוֹת, בִּלְעֲדֵינוּ? – שָׁאֲלוּ הַטְּלָלִים אֶת פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ וְהַצְּלָף הַפְּתוּחִים.

– אָנוּ נַעֲצֹם אֶת עֵינֵי פְּרָחֵינוּ וְנִישַׁן – הֵשִׁיבוּ הַפְּרָחִים. בַּחֲלוֹמֵנוּ נִרְאֶה אֶתְכֶם, הַחֲבִיבִים. כָּכָה נֵרָדֵם עַד בּוֹא שֵׁנִית הָעֶרֶב, וְלִכְבוֹדְכֶם נִפְתַּח אֶת גְבִיעֵי פְּרָחֵינוּ, כִּי אָהַבְנוּ לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם שֶׁלָּכֶם, וְעוֹד יוֹתֵר אָהַבְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרֵיכֶם מִן הָעוֹלָמוֹת הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר מֵהֶם בָּאתֶם.

כָּל יְמוֹת הַקַיִץ הָיוּ יוֹרְדִים לַיְלָה־לַיְלָה עַנְנֵי טַל, אֲשֶׁר הֵרִיקוּ מֵי בְּרָכָה עַל הַצּוֹמֵחַ בַּשָּׂדֶה. הֵם הִרְווּ אֶת הַגִּדּוּלִים וְהִפְרִיחוּ אֶת הַדָּרְבָּנִית הַסְּגֻלָה, אֶת הַפֶּרַע הַמִּסֻלְסָל וְאֶת פִּרְחֵי הַדַּרְדָּר, אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הַשָּׂדוֹת. פְּרָחִים אֵלֶּה הָיוּ לִבְרָכָה בְּעִקָּר לַדְּבוֹרִים, שֶׁהָיוּ רְעֵבוֹת כִּי לֹא הָיָה לָהֶן אָבָק לְהַאֲכִיל בּוֹ אֶת הַוְּלָדוֹת אֲשֶׁר לָהֶן.

הדרבנית הסגולה

וּבְרֶדֶת צַמְחִיאֵל הַמַּלְאָךְ לְעֵת עֶרֶב עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם הַצְּמָחִים הַמּוּעָטִים, הַגְּדֵלִים בִּימֵי הַקַּיִץ, הָיוּ אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַפְּרָחִים מְנִיעִים רֹאשָׁם לְעֵבֶר הַמַּלְאָךְ וּמוֹדִים לוֹ עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר צִוָּה לָהֶם, עַל הַטַּל אֲשֶׁר הוֹרִיד אַרְצָה, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת אוֹתָם: חֵן חֵן לְךָ צַמְחִיאֵל, עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, בִּזְכוּת הַטַּל נִחְיֶה וּנְקַשֵּׁט אֶת הָאֲדָמָה הָעֲצוּבָה בִּימֵי קַיִץ אֵלֶּה.

– חֲיוּ בַּטוֹב וּבְשָׁלוֹם, צְמָחַי! – הָיָה הַמַּלְאָךְ מֵשִׁיב לְאֵלֶּה אֲשֶׁר הוֹדוּ לוֹ וּמְמַהֵר לְהֵעָלֵם כִּי נֶחְפָּז הוּא: צְמָחִים רַבִּים בָּעוֹלָם מְחַכִּים לוֹ וְעָלָיו לִדְאֹג לְכֻלָּם, לְהַמְצִיא לָהֶם מָזוֹן וּמַיִם וְלִדְאֹג לַדּוֹר אֲשֶׁר יָבוֹא אַחֲרֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַטוֹבָה.

הָאֲדָמָה, אֵם כָּל חַי, נֶאֶנְחָה וְנֶאֶנְקָה מִכְּאֵב וּמִבְּדִידוּת. הִיא הָיְתָה עֲצוּבָה מְאֹד. בְּצַעַר רַב רָאֲתָה הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, כֵּיצַד נֶעֶלָמִים וְהוֹלְכִים לְעוֹלָמָם הַפְּרָחִים הַיָּפִים אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְגָּאֲתָה כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף וְהָאָבִיב.

אוֹי לִי – נֶאֶנְחָה הָאֲדָמָה. – הִנֵּה אֲנִי הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית קֵרַחַת, לְלֹא זֵכֶר לְצֶמַח אוֹ פֶּרַח אֲשֶׁר יְשַׂמַּח אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים, הַמְטַיְלִים בַּשָּׂדוֹת. הִנֵּה נֶעְלָמִים אַחֲרוֹנִי הַפְּרָחִים וּמַה יְהֵא בְּסוֹפִי? הֵיכָן הֵם פִּרְחֵי הַצִּבְעוֹנִי הֶחָמוּד? וְהַסַּחְלָבִים? מַדּוּעַ נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם? גַּם הַחַרְצִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן הִתְגָּאֵיתִי, אַף הֵן עוֹד מְעַט וְאַף אַחַת לֹא תֵרָאֶה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. מִי יְשְׂמַּח אֶת לִבִּי בִּימוֹת הַקַּיִץ, בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם מַכּוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּאַכְזָרִיּוּת עַל פָּנַי וּמוֹצְצוֹת אֶת שְׁאֵרִית טִפּוֹת הַמַּיִם מִמֶּנִּי?

וּבַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר חָלַף־עָבַר הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָעֲיֵפָה וְהַנִּרְדֶּמֶת, שָׁמַע אֶת בְּכִי הָרְגָבִים וְגַרְגְּרֵי הָאֲדָמָה, וְרַחֲמִים רַבִּים תָּקְפוּ אוֹתוֹ עַל זוֹ הַמִּסְכֵּנָה הָעֵרֻמָּה מִצֶּמַח וָפֶרַח.

– אֶרֶץ חֲבִיבָה! אַל נָא תִבְכִּי וְאַל תִּצְטָעֲרִי. הֵן יוֹדַעַת אַתְּ, כִּי הַקַּיִץ עָלָה עַל הָאָרֶץ. הִגִיעָה הַשָּׂעָה כִּי תָנוּחִי מֵעֲמָלֵךְ. כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף הוֹצֵאת מִתּוֹכֵךְ פְּרָחִים לָרֹב, עַתָּה תָנוּחִי, תַּאַסְפִי כֹּחַ וּבְקָרוֹב, בְּבוֹא יְמוֹת הַחֹרֶף, תּוֹסִיפִי כֹּחַ וּתְגַדְלִי צְמָחִים לְתִפְאֶרֶת.

– וּבֵינְתַיִם, בְּכָל יְמוֹת הַחֹרֶף אֶהְיֶה עֵרֻמָּה? – בָּכְתָה הָאֲדָמָה.

שָׁמַע הַמַּלְאָךְ וְרַחֲמִים תָּקְפוּ אוֹתוֹ עַל הַמִּסְכֵּנָה וַיֹּאמַר: לֹא! לֹא עֵרוֹמָה תִהְיִי. הִנֵּה אֶעֱשֶׂה דָבָר לְמַעֲנֵךְ. אֲנִי אֲקַשֵּׁט אוֹתָךְ פֹּה וָשָׁם בִּפְרָחִים נָאִים אֲשֶׁר יַעֲלוּ בָּהָר וּבַגָּיְא. מוּעָטִים יִהְיוּ אֵלֶה הַפְּרָחִים, אַךְ נָאִים וְטוֹבִים יִהְיוּ. עוֹד הַלַּיְלָה אֲשׁוֹחַח עַל כָּךְ עִם הַפְּרָחִים וּמָחָר בַּבֹּקֶר עָלֹה יַעֲלֶה מִן הָאֲדָמָה הָרִאשׁוֹן לַפְּרָחִים, אֲשֶׁר יִלָּווּ אֵלַיִךְ בִּימוֹת הַקַיִץ הַחַמִּים.

שמע המלאך

וּבַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַמַּלְאָךְ אֶל צְמָחָיו לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם, סִפֵּר צַמְחִיאֵל אֶת דִּבְרֵי אִמָּא־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר בָּכְתָה בְּפָנָיו עַל בְּדִידוּתָהּ הָרַבָּה. הוּא סִפֵּר לָהֶם עַל מִשְׁאַלְתָּהּ שֶׁל הָאֲדָמָה, כִּי יַעֲלוּ עַל פָּנֶיהָ פְּרָחִים, אֲשֶׁר יְשַׂמְּחוּ אֶת לִבָּהּ בְּחָדְשֵי הַקַיִץ החַמִּים.

– וּמִי מִכֶּם, הַצְּמָחִים, יַסְכִּים לַעֲלוֹת הָרִאשׁוֹן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה בֵּין הַזְּרָעִים הַחֲבוּיִים בֵּין קִפְלֵי הָאֲדָמָה.

– הַכַּלָּנִית, מַה בְּפִיךְ אַתְּ? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

– לא! – הֵשִׁיבָה זוֹ הַמִּתְפַּנֶּקֶת – הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה, הַמַּלְאָךְ, כִּי עֲיֵפָה אָנִי, כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף הָיִיתִי פּוֹרַחַת וּמוֹצִיאָה פְּרָחִים, עַתָּה אָנוּחַ לִי וְאֶאֱסֹף כֹּחַ.

וְהַסִּתְוָנִית אָמְרָה: אֲנִי מְבַשֶּׂרֶת הַחֹרֶף הִנֵּנִי, יוֹצֵאת אֲנִי רִאשׁוֹנָה לְהוֹדִיעַ לָהֶם לִבְנֵי הָאָדָם כִּי הִנֵּה קְרֵבִים וּבָאִים יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, כֵּיצַד אוֹפִיעַ עַתָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?

– וְאֵין בָּכֶם אַף אֶחָד אֲשֶׁר יַסְכִּיִם לַעֲלוֹת עַתָּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּלְהִתְרוֹעֵעַ עִם אִמְּכֶם, הַמְגַדֶּלֶת אֶתְכֶם וְנוֹתֶנֶת לָכֶם מָזוֹן וּמַיִם בִּשֶׁפַע?

– אֲנִי אֵצֵא! נַעֲנָה הָעֹלֶשׁ הֶעָנֹג – וְהוּא דּוֹבֵר בְּקוֹל חַלָּשׁ וּמְלֵא בּוּשָׁה.

– אַתָּה? הִתְפַּלֵא הַמַּלְאָךְ – הֲלֹא כֹּה עָנֹג הִנְּךָ וְכֹה בַּיְשָׁן! אֵיכָכָה תּוּכַל לִבְקֹעַ אֶת הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה בְּעוֹנָה זוֹ?

– אֵין דָּבָר – הֵשִׁיב הָעֹלֶשׁ. – צַר לִי לִרְאוֹת אֶת אִמָּא אֲדָמָה כֹּה עֲזוּבָה. בָּטוּחַ אֲנִי כִּי זוֹ הָאֵם תִּשְׂמַח לְבוֹאִי אֵלֶיהָ. הִיא תְצַוֶּה עַל הַגַּרְגְּרִים לְפַנּוֹת לִי מָקוֹם, וַאֲנִי אֶעֱלֶה לְמַעְלָה וַאֲשִׂמַּח אֶת לִבָּהּ. אֲקַדֵּם אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת בֹּקֶר טוֹב, אֲשׂוֹחַח עִם הַדְּבוֹרִים הָרְעֵבוֹת, וְאַחַר, כְּחֹם הַיּוֹם, אֶשְׁכַּב גַּם אֲנִי לָנוּחַ בְּמִקְצָת.

– טוֹב! יְהִי כִּדְבָרֶיךָ! – הֶחֱלִיט הַמַּלְאָךְ לְאַחַר רִגְעֵי מַחֲשָׁבָה. – הִנֵּה אַעֲלֶה אוֹתְךָ מִן הַמַּעֲמַקִּים. אֲצַוֶּה אֶת הָאֲדָמָה כִּי תִתֵּן לְךְ מַיִם וּמָזוֹן וְכִי תִדְאַג לִשְׁלוֹמְךָ וּלְטוֹבָתְךָ. וְיַעַן כִּי טוֹב לֵב הִנְךְ – הוֹסִיף הַמַּלְאָךְ לְדַבֵּר – וְכָל הַצְמָחִים שׁוֹמְעִים אֶת דְּבָרָיו – הִנֵּה זֹאת אֶעֶשֶׂה לְךָ. אֲנִי אֶתֵּן לְךָ שָׁרָשִׁים חֲזָקִים, אֲשֶׁר יַעֲמִיקוּ חֲדֹר עָמֹק־עָמֹק אֶל הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם הֵם יִמְצְאוּ מַיִם חַיִּים. גַּם עָלִים קְטַנִּים אֶתֵּן לְךָ, עָלִים אֲשֶׁר יִהְיוּ עֲטוּפִים בְּבִגְדֵי קַיִץ. בֶּגֶד־שַׁעֲוָה יַעֲטֹף אוֹתָם וְקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הָאַכְזָרִיּוֹת לֹא תוּכַלְנָה לַחְדֹּר דַּרְכָּם. עֲלֵה פִּרְחִי הֶחָמוּד, עֲלֵה וּפְרַח וְשַׂמַּח אֶת לִבּוֹת הַדְּבוֹרִים, הָאֲנָשִׁים וְאִמָּא הָאֲדָמָה, גְדַל וּפְרַח חֲבִיבִי!

וְאָכֵן, כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר בִּצְבֵּץ וְיָצָא מִן הָאֲדָמָה פֶּרַח הָעֹלֶשׁ. הַפְּרָחִים הָיוּ רַבִּים וְהֵם נִפְתְּחוּ תָמִיד בִּשְׁעוֹת־הַבֹּקֶר וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר: “בֹּקֶר טוֹב” לְאִמָּא אֲדָמָה.

נָאִים הָיוּ פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הַכְּחֻלִּים. הֵם הָיוּ פְּתוּחִים אֶל מוּל הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים גַּם הֵם וְהָיוּ כְּמִצְטַחֲקִים מוּל הָעֲנָנִים, עַנְנִי הַטַּל אֲשֶׁר מִהֲרוּ לַחֲלֹף וּלְהֵעָלֵם, כַּאֲשֶׁר אַךְ עָלְתָה הַשֶׁמֶשׁ מִצַּד מִזְרָח.

וְיוֹרָם הַקְטָן, שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ עוֹד בְּטֶרֶם תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ, הִתְפַּלֵא לִרְאוֹת, כֵּיצַד הִזְהִירוּ מוּל שָׁמַיִם כְּחֻלִּים, פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הַחֲמוּדִים.

רָאֲתָה הַנִּיסָנִית הַצְּהֻבָּה אֶת פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הָרַעֲנַנִים, וְקִנְאָה רַבָּה תָקְפָה אוֹתָהּ.

– מַה זֶּה? וְהֵיכָן הֵיִיתֶם אַתֶּם כָּל יְמוֹת הָאָבִיב? הִנֵּה אָנוּ מִתְכּוֹנְנִים כְּבָר לָרֶדֶת לְמַעֲמַקִּים, כִּי חַם לָנוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְאַתֶּן מוֹפִיעוֹת לְעֵת כָּזֹאת ? – וְהֵיכָן זֶה הֲיִיתֶן אָז בַּיָּמִים הַטּוֹבִים עֵת כָּל הַשָּׂדוֹת הָיוּ אֲדֻמִּים מֵרֹב פְּרָחִים? – שָׁאַל הַפָּרָג וְהוּא זוֹעֵף וְרוֹגֵז עַל הַחֲצוּפָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת בְּעוֹנָה מְאֻחֶרֶת זו. – מַדּוּעַ זֶה לֹא רְאִיתֶן אֵיךְ הָיִיתִי אֲנִי מִשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וּמַאְדִים אוֹתָם בִּפְרָחַי הָרַבִּים?

– כַּנִּרְאֶה, שֶׁפְּרָחִים אֵלֶּה הַכְּחֻלִּים גַאֲוָנִים הֵם וְלֹא נָאֶה לָהֶם לִפְרֹחַ יַחַד עִמָּנוּ – קָרְאוּ פִּרְחֵי הַטּוּרַיִם,¹ הַמְצוּיִים, אֲשֶׁר כְּבָר הִתְכּוֹנְנוּ לְהִתְכַּנֵּס עָמֹק־עָמֹק לִשְׁנַת הַקַּיִץ הָאֲרֻכָּה שֶׁלָּהֶם.

– סוֹפָם שֶׁל אֵלֶּה הַכְּחֻלִּים לֹא יִהְיֶה טוֹב – הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ הַחוֹחַ הַקּוֹצָנִי, בַּעַל הַפְּרָחִים הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר עָלָיו הָעוֹקְצָנִיִּים עוֹד הָיוּ פְּרוּשִׂים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וּבֵינְתַיִם וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה עוֹלָה וְשׁוֹלַחַת בְּעֹז קַרְנַיִם מְחַמְמוֹת עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, שֶׁטָּבְלָה בְּטַל הַבֹּקֶר וְהִשְׁקְתָה אֶת פְּרָחֶיהָ הַמְעַטִּים.

– בָּרוּךְ בּוֹאֲךְ, הָאוֹרֵחַ הֶחָמוּד! – קָרְאוּ הַקַּרְנַיִם בְּשִׂמְחָה אֶל עֵבֶר הָעֹלֶשׁ הַפּוֹרֵחַ.

ברוך בואך, האורח החמוד

– הַאִם זְמַן רַב אוֹמֵר אַתָּה לִפְרֹחַ? – גָחֲנָה וְשָׁאֲלָה קֶרֶן אַחַת אֶת פֶּרַח הָעֹלֶשׁ, שֶׁנִּבְהַל מִפְּנֵי הַקַרְנַיִם שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלָיו מִכָּל עֵבֶר.

– וְלָמָּה זֶה הִנְךְ כָּחֹל כָּל כָּךְ? – שָׁאֲלָה בְּזַעַף קֶרֶן שְׁנִיָּה. רְאֵה, כָּל הַפְּרָחִים הַפְּתוּחִים בַּשָּׂדוֹת, צִבְעֵיהֶם צְהֻבִּים וְרַק אַתָּה בָּחַרְתָּ לְךָ צֶבַע מְשֻׁנֶה שֶׁכָּזֶה. הַאֵין הַצֶּבַע הַצָּהֹב, צֶבַע־הַשֶּׁמֶשׁ נָאֶה יוֹתֵר מִזֶּה הַצֶּבַע הַכָּחֹל?

הֵן זֶהוּ צֶבַע הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים לְלֹא עָנָן, צֶבַע זֶה יִהְיֶה לַשָּׁמַיִם כָּל יְמוֹת הַקַיִץ, וְלָכֵן בָּחַרְתִּי בּוֹ – הִתְנַצֵל הָעֹלֶשׁ הַמְבֹהָל וְהַנָּבוֹךְ.

– לֹא! לֹא נַרְשֶׁה לְךָ לְהוֹפִיעַ מוּל שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה בַּצֶּבַע הַכָּחֹל שֶׁלָּךְ, – עָנוּ הַקַּרְנַיִם כֻּלָּן בְּיַחַד. – אָנוּ נְחַמֶּם אוֹתְךָ יָפֶה־יָפֶה וְנִצְבַּע אוֹתְךָ בְּצִבְעֵנוּ אָנוּ הַצָּהֹב־זָהֹב.

כָּכָה אָמְרוּ הַקַּרְנַיִם וּמִיָּד נִגְּשׁוּ לַמְּלָאכָה, הֵן הֵחֵלּוּ יוֹרְדוֹת אֲלֻמוֹת־אֲלֻמוֹת עַל הַפֶּרַח הֶעָנֹג וְהֵצִיקוּ לוֹ מְאֹד מְאֹד בְּחֻמָן הָרָב.

– אוֹי לִי! הַנִיחוּ לִי! אֲנִי מִתְעַלֵּף! אֵין בִּי כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת הַחֹם, – צָרַח הָעֹלֶשׁ מֵרֹב כְּאֵב.

– לֹא! לֹא נַרְפֶּה מִמְךָ, עַד אִם תֵּהָפֵךְ לְצָהֹב, – רָקְדוּ הַקַּרְנַיִם עַל הַפֶּרַח וְחִמְמוּ אוֹתוֹ עוֹד וְעוֹד.

זְמַן מָה עוֹד עָמַד הָעֹלֶשׁ בִּפְנֵי הַקַּרְנַיִם הָרָעוֹת, אַךְ לְבַסּוֹף הוּא הִתְעַלֵּף, אֶת פְּרָחָיו־עֵינָיו סָגַר הָעֹלֶשׁ בְּזֶה אַחַר זֶה עַד כִּי לֹא נִשְׁאֲרוּ פְּרָחִים כְּתֻמִּים הַזּוֹהֲרִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

אוי לי אני מתעלף

וּבַלַּיְלָה יָרַד הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל לְבַקֵּר אֶת פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ וְלִשְׁמֹעַ אֶת אֲשֶׁר קָרָה לָהֶם. וְהִנֵּה בָּכוּ לְפָנָיו אֵלֶּה הַפְּרָחִים וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר הִזְהִירוּ אוֹתָם, כִּי אוֹי אוֹי יִהְיֶה לָהֶם.

וְהַמַּלְאָךְ הִרְגִיעַ אֶת הַפְּרָחִים הַבּוֹכִים. הוּא שָׁלַח אֲלֵיהֶם רוּחַ־עֶרֶב קְרִירָה וְזוֹ נָשְׁבָה בִּפְנֵי הַצְּמָחִים עַד כִּי הוּקַל לָהֶם מִכְּאֵבָם וּמִן הַחֹם אֲשֶׁר חִמְמוּ אוֹתָם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרָעוֹת.

– וְעַכְשָׁו? הַאִם אַתֶּם עוֹדְכֶם כּוֹעֲסִים? – שָׂאַל הַמַּלְאָךְ, בִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הֶעֱלוּ הַצְּמָחִים בַּת־צְחוֹק עֲלֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר אַךְ הִרְגִישׁוּ אֶת מַשַּׁב הָרוּחַ הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם. וְצַמְחִיאֵל אָמַר: הֲלֹא רוֹאִים אַתֶּם, כִּי לֹא קַל לָכֶם לִפְרֹחַ בְּעוֹנָה זוֹ, אוּלָם דְעוּ וּרְאוּ: אַתֶּם הִבְטַחְתֶּם לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל, אַתֶּם בְּקַשְׁתֶּם לַעֲלוֹת וְהַאִם יָפֶה יִהְיֶה מִצִּדְּכֶם לְהִתְחָרֵט עַתָּה?

שָׁמְעוּ הַפְּרָחִים אֶת דְּבָרָיו הַטּוֹבִים שֶׁל הַמַּלְאָךְ וְהֵבִינוּ כִּי צוֹדְקִים הֵם. טוֹב! אָמְרוּ הַפְּרָחִים, מָחָר נָשׁוּב לַעֲלוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. בֶּאֱמֶת, בַּעֲלוֹתֵנוּ קִדְמוּ פָּנֵינוּ בְּשִׂמְחָה הַדְּבוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת. הֵן הָיוּ כֹּה רְעֵבוֹת עַד כִּי בְּשִׂמְחָה לִקְלְקוּ אֶת הָאַבְקָה אֲשֶׁר הִגַּשְׁנוּ לָהֶן.

שמעו הפרחים את דברי המלאך

– אָכֵן! טוֹבֵי־לֵב הִנְּכֶם הַפְּרָחִים. – שָׂמַח צַמְחִיאֵל – וְלָכֵן גַּם אֲנִי הֵכַנְתִּי לָכֶם הַפְתָּעָה: מֵעַתָּה תִפְתְּחוּ אֶת פִּרְחֵיכֶם בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, בְּטֶרֶם תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ. כַּאֲשֶׁר תַּרְבֶּה הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁלֹחַ קַרְנֶיהָ, מִיָּד תִּסְגְּרוּ אֶת פִּתְחֵי גְבִיעַ הַפֶּרַח וְאַל תִּתְּנוּ לַשֶּׁמֶשׁ לַחְדֹּר אֲלֵיכֶם. מָה? הַאִם הַדָּבָר מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵיכֶם?

– מְאֹד מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵינוּ – הֵשִׁיבוּ הַפְּרָחִים – וְתוֹדָה רַבָּה לְךָ עַל הַטּוֹבָה הָרַבָּה, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ – אָמְרוּ הַפְּרָחִים.

וּלְמַעַן לֹא תִשְׁתַּעַמְמוּ, בִּהְיוֹתְכֶם לְבַדְּכֶם בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, הִנֵּה אֶשְׁלַח לָכֶם אֶת הַזַּמְזוּמִיּוֹת, אֵלּוּ דְבוֹרוֹת הַדְּבַשׁ, הַיּוֹצְאוֹת לְפָעֳלָן בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, הַלָּלוּ הַפַּטְפְּטָנִיּוֹת, עוֹבְרוֹת מִפֶּרַח אֶל פֶּרַח וְהֵן תְּסַפֵּרְנָה לָכֶם אֶת הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם וְתָבֶאנָה לָכֶם פְּרִיסַת שָׁלוֹם מֵחַבְרֵיכֶם הָעֳלָשִׁים.

– וַאֲנַחְנוּ – חִיְכוּ הַפְּרָחִים אֶל הַמַּלְאָךְ – נְכַבֵּד אֶת הָאוֹרְחוֹת הַבָּאוֹת אֵלֵינוּ בְּאַבְקָה טוֹבָה וּטְרִיָה. תֹּאכַלְנָה הַדְּבוֹרִים לָשׂבַע וְעוֹד תַּשְׁאֵרְנָה לַחֲבֵרוֹתֵיהֶן אֲשֶׁר בַּכַּוֶּרֶת.

– וּבְכֵן, פְּרָחַי הַחֲבִיבִים! לֵיל־מְנוּחָה וּלְהִתְרָאוֹת לְמָחָר! לְהִתְרָאוֹת! – הֵשִׁיבוּ פֶּה אֶחָד הַפְּרָחִים.

מֵאָז פּוֹרְחִים פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ בְּרֵאשִׁית יְמוֹת הַקַּיִץ. פְּרָחִים אֵלֶּה לָהֶם נָאֶה לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם: מְבַשְׂרֵי הַקָּיִץ. הֵם נִפְתָּחִים בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, וְאַחַר, בִּגְבֹר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יִסָּגְרוּ וְשׁוּב לֹא יִפָּתְחוּ לְעוֹלָם. אָכֵן, קְצָרִים הֵם חַיָּיו שֶׁל פֶּרַח־הָעֹלֶשׁ!

בֹּקֶר בֹּקֶר נִפְתָּחִים פְּרָחִים חֲדָשִׁים. הַלָּלוּ פּוֹרְחִים הֵם שָׁעוֹת מִסְפָּר וְאַחַר הֵם נִרְדָּמִים לָנֶצַח.

מבשרי הקיץ

לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר שֶׁל פְּרִיחָה, נַעְלָמִים פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. אֶת מְקוֹמָם יוֹרְשִׁים הַדַּרְדַּר וְהַקוֹץ, הַבּוּצִין וְהַדָּרְבָנִית הַסְגֻלָּה.

הַיְלָדִים בְּיִשְׂרָאֵל, בִּרְאוֹתָם אֶת פִּרְחֵי הָעֹלֶשׁ הָעוֹלִים, יוֹדְעִים כִּי כְּבָר בָּא הַקַּיִץ לָעוֹלָם. מְמַהֲרִים הֵם לָבוֹא הַבַּיְתָה לְבַשֵּׂר, כִּי הַגֶּשֶׁם חָלַף־עָבַר, הָאָבִיב כְּבָר מֵת וְעַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַקַּיִץ לְהִתְעוֹרֵר. הוּא יַבְשִׁיל אֶת הַפֵּרוֹת וְיָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים שֶׁל אֲכִילַת פֵּרוֹת לָרֹב: עֲנָבִים, תַּפּוּחִים, צַבָּרִים וְעוֹד.

– אִמָּא! – יֹאמְרוּ הַיְלָדִים לְאַחַר זְמַן מָה – הִגִּיעָה הָעֵת לִרְחֹץ בַּיָּם אוֹ בַּבְּרֵכָה. הָכִינִי נָא אֵפוֹא, אִמָּא טוֹבָה, אֶת בֶּגֶד הָרַחְצָה, הֵן יְמוֹת הַקַיִץ הִשְׁתַּלְטוּ בְּחֻמָּם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

לְאַחַר עָמָל רַב וּמַאֲמַצִים מְרֻבִּים עָלָה סוֹף־סוֹף בִּידֵי הַנֶּבֶט הַצָּעִיר שֶׁל חֲבַלְבַּל הַשָּׂדֶה לִבְקֹעַ אֶת שִׁכְבַת הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה וְלָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם.

– אוּף! עָיַפְתִּי – נֶאֱנַח הַחֲבַלְבַּל וּמָתַח אֶת גִּבְעוֹלוֹ, שֶׁהָלַךְ וְהִתְאָרֵךְ עַל פְּנֵי הַקַרְקַע הַכְּבֵדָה – לא קַל הָיָה הַדָּבָר לִבְקֹעַ שִׁכְבַת אֲדָמָה קָשָׁה זוֹ. כָּכָה שָׂח הַצֶּמַח הַצָּעִיר לְעָלָיו הַמְפֹרָצִים, הַדּוֹמִים לְכַפּוֹת, אֲשֶׁר גָּדְלוּ וְהָלְכוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע.

חֲבַלְבַּל הַשָּׂדֶה

וְגִבְעוֹלוֹ שֶׁל הַחֲבַלְבַּל הָלַךְ וְהִתְאָרֵךְ, הָלַךְ וְגָדַל. עַל פְּנֵי הַגִּבְעוֹל נִרְאוּ עָלִים מָאֲרָכִים, וְהֵם – אַף הֵם מִשְׂתָּרְעִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. נִכָּר הָיָה כִּי כֹּחַ אֵין בְּזֶה הַגִּבְעוֹל לְהִתְרוֹמֵם וְלַעֲמֹד בְּקוֹמָה זְקוּפָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

– כַּנִּרְאֶה, עוֹדֶנִּי עָיֵף מִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶּׁר עָשִׂיתִי – הִתְנַצֶּל הַגִּבְעוֹל לִפְנֵי הֶעָלִים, אֲשֶׁר הִתְרוֹמְמוּ עַל פְּטוֹטְרוֹתֵיהֶם וּבִקְּשׁוּ לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה שָׁם לְמַעְלָה – עוֹד מְעַט, אַחֲלִיף כֹּחַ, אָנוּחַ וְאָז אֶעֱלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה.

וּלְאַחַר יָמִים מוּעָטִים נִפְתְּחוּ פִּרְחֵי הַחֲבַלְבַּל, הַדּוֹמִים לְשׁוֹפָרוֹת. הַלָּלוּ הָיוּ לְבָנִים וַעֲלֵי הַפֶּרַח הָיוּ מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה. וּמְעַנְיֵן: נִכָּר הָיָה יָפֶה־יָפֶה הַתְּפָר בֵּין עָלֶה לְעָלֶה. – מַדּוּעַ זֶה אָנוּ שׁוֹכְבִים שְׂרוּעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? – שָׁאֲלוּ הַפְּרָחִים – מָה? כְּלוּם חוֹלִים אָנוּ וְכֹחַ אֵין בָּנוּ לַעֲמוֹד עַל רַגְלֵינוּ? כֹּה טָעֲנוּ הַפְּרָחִים הַנָּאִים לִפְנֵי הַגִּבְעוֹל הָאָרֹךְ, שֶׁהִשְׂתָּרַע עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְלַשָׁוְא נִסָּה אֶת כֹּחוֹ לְהִתְרוֹמֵם.

– אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהִתְרוֹמֵם, נִרְאֶה שֶׁחוֹלִים אָנוּ – הִתְנַצְלוּ הַגִּבְעוֹלִים וְהֵם מַאְדִימִים וּמִתְבַּיְּשִׁים.

וְהֶעָלִים אַף הֵם הִתְלוֹנְנוּ קָשׁוֹת עַל הַגִּבְעוֹלִים. – רְאוּ – טָעֲנוּ הֶעָלִים – כָּל הַצְּמָחִים מִתְרוֹמְמִים וְעוֹלִים, מִתְרוֹמְמִים וּמַרְאִים לַכֹּל אֶת פִּרְחֵיהֶם הַיָּפִים, אֶת עֲלֵיהֶם הַנָּאִים, וְרַק אָנוּ זוֹחֲלִים כִּנְחָשִׁים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. קוּם, הִתְעוֹרֵר, הַגִּבְעוֹל! רַב לְךְ לִהְיוֹת סָרוּחַ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. כָּכָה דִבְּרוּ הֶעָלִים וְהַפְּרָחִים יוֹם־יוֹם בְּאָזְנֵי הַגִּבְעוֹל הֶחָלוּשׁ.

– אֲנַסֶּה! – הֵשִׁיב הַגִּבְעוֹל בְּרֹב בַּיְּשָׁנוּת – אֶשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת וּלְהִתְרוֹמֵם קְצָת, אוּלַי הַיּוֹם, אוּלַי מָחָר, נִרְאֶה.

וְהַמִּסְכֵּן הָאָרֹךְ! הוּא נִסָּה בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְרוֹמֵם מַעְלָה־מַעְלָה, אַךְ נִכְשָׁל וְנָפַל, הִנֵּה עָלָה אַחַד הַגִּבְעוֹלִים הַדָּקִּיקִים עַל פְּנֵי רֶגֶב אֶחָד – וּכְבָר עָבְרָה הַשִּׂמְחָה בְּכָל הַגִּבְעוֹלִים, כִּי הִנֵּה הִנֵּה תָּחֵל הָעֲלִיָה לְמַעְלָה, אַךְ מִשֶּׁהִמְשִׁיךְ הַגִּבְעוֹל בְּנִסְיוֹנוֹ, הָיָה קָצֵהוּ מִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד כְּלַפֵּי מַטָה, וְהוּא לוֹחֵךְ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר לְרַגְלָיו.

וְהִנֵּה רָאָה הַגִּבְעוֹל שֶׁל הַחֲבַלְבַּל לְפָנָיו כַּמָּה גִבְעוֹלֵי שְׁעוֹרָה, הַנִּצָּבִים זְקוּפִים וְהֵם כָּל כָּךְ קְרוֹבִים אֵלָיו.

– הֲתַרְשֶׁה לִי לְהֵאָחֵז בְּךָ? הֲתַסְכִּים לַעֲזֹר לִי לְהִתְרוֹמֵם בְּמִקְצָת? – פָּנָה הַחֲבַלְבַּל אֶל שְׁכֵנוֹ.

וְגִבְעוֹל הַחִטָּה הַזָּקוּף, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הַחֲבַלְבַּל הַמִּסְכֵּן וַיֹּאמֶר לוֹ: בְּרָצוֹן רַב, חֲבִיבִי! אָנָּא, הֵאָחֵז בִּי וַעֲלֵה, אֲנִי אֶתְמֹךְ בְּךְ, עָלַי תּוּכַל לְטַפֵּס בְּלִי כָּל פַּחַד, תִּרְאֶה מַה יָפֶה הַכֹּל מִסָּבִיב לָנוּ, רַק הִתְאַמֵץ וּקְרַב אֵלַי בְּמִקְצָת.

– אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד, – אָמַר הַחֲבַלְבַּל – הִנֵּה אֲנִי קָרֵב אֵלֶיךָ וְעוֹד מְעַט וַאֲטַפֵּס עָלֶיךָ, וְאֹחַז בְּךְ.

הֵאָחֵז בִּי וַעֲלֵה…

וְהַחֲבַלְבַּל הֵחֵל שׁוֹלֵחַ בִּמְהִירוּת אֶת גִּבְעוֹלוֹ קָדִימָה, אֶל עֵבֶר הַשְּׁעוֹרָה. עַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ רִאשׁוֹנִי הַזְרוֹעוֹת אֶל הַצֶּמַח וַתֹּאחַזְנָה בּוֹ. עַד מְהֵרָה כֻּסָּה גִבְעוֹל הַשְּׂעוֹרָה הַיָּבֵשׁ בְּשֶׁפַע עָלִים יְרֻקִים וּפְרָחִים לְבָנִים־וְרַדְרָדִים. רָאוּ הַצְּמָחִים מִסָּבִיב וַיִּתְפַּלְאוּ: מַה קָרָה לוֹ לְצֶמַח הַשְּׁעוֹרָה, הַאִם הוּא קָם לִתְחִיָּה וַיַּעַשׂ עָלִים וּפְרָחִים חֲדָשִׁים?

וְהַחֲבַלְבָּלִים! הֵם הִתְרוֹמְמוּ וְעָלוּ מַעְלָה־מַעְלָה. הֵם לָפְפוּ אֶת שִׁבֳּלֵי הַשְּׁעוֹרָה וּמִגָּבוֹהַּ הָיוּ מִסְתַּכְּלִים אֶל כָּל עֵבֶר, כְּאוֹמְרִים: רְאוּ! הֲיֵשׁ כָּמוֹנוּ יָפִים בָּאָרֶץ?

מַה הַפְּרָחִים וְהֶעָלִים אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ עַל גַּבְּךָ ? – שָׁאֲלוּ בְּתִמָּהוֹן הַשִׁבֳּלִים הַסְּמוּכוֹת אֶת גִּבְעוֹל הַשְּׂעוֹרָה, שֶׁעָמַד לוֹ עַד עַתָּה בּוֹדֵד בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה.

וְהַכָּכְבָנִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם עוֹד נֹאחֲזוּ בְּשָׁרְשֵׁיהֶם בַּקַּרְקַע הַיְבֵשָׁה, שָׁאֲלוּ אֶת צֶמַח הַשְּׁעוֹרָה: מַה זֶּה? מֵאַיִן לְךְ כֹּחַ לְהוֹצִיא עָלִים וּפְרָחִים כֹּה יָפִים? וְצֶמַח הַשְּׁעוֹרָה: הוּא שָׁתַק וְלֹא עָנָה דָבָר. בְּלִבּוֹ שָׂמַח הַגִּבְעוֹל הֶעָלוּב, שֶׁעָמַד בְּקֶרֶן־זָוִית כִּי הֵחֵלּוּ לְפֶתַע לְהִתְעַנְיֵן בּוֹ, אוּלָם לְאַט־לְאַט הֵחֵל הַמִּסְכֵּן חָשׁ כִּי כָּלוּ כֹּחוֹתָיו, גִּבְעוֹלֵי הַחֲבַלְבַּל הֵעִיקוּ עָלָיו עַד כִּי לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד זָקוּף. עוֹד מְעַט וְהֶעָלִים הַחֲדָשִׁים כִּסּוּ אֶת הַשְּׁעוֹרָה כֻּלָּהּ עַד כִּי זוֹ לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת יוֹתֵר אֶת הַשֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר כֹּה אָהֲבָה.

וּבִרְאוֹת הַשְׁבָּלִים בִּקְצֵה הַקָּמָה אֶת חֲבֵרָם וְהוּא יָרֹק וְיָפֻה, הִתְקַנְאוּ בּוֹ אַף הֵם וְהֵחֵלּוּ לִקְרֹץ אֶל עֵבֶר הַחֲבַלְבָּלִים כִּי יָבוֹאוּ, יָסוּרוּ גַם אֲלֵיהֶם וְיַחְדָּיו יוּכְלוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה הַשׁוֹפָרִיִּים הַמִּתְנוֹעֲעִים בָּרוּחַ.

וְהֶעָלִים הַחֲדָשִׁים כִּסּוּ אֶת הַשְׂעוֹרָה..

– נָבוֹא! בְּרָצוֹן רַב נְטַפֵס וְנַעֲלֶה גַם עֲלֵיכֶם – הֵשִׁיבוּ גִבְעוֹלֵי הַחֲבַלְבַּל. וְעוֹד לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהַחֲבַלְבָּלִים הִתְרַבּוּ בִּמְהִירוּת. הֵם הֵחֵלּוּ מִתְקָרְבִים אֶל גְּבוּלוֹת שְׂדֵה־הַשְּׁעוֹרָה וּלְאֵט־לְאַט הָיוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים לְמַעְלָה, עַל הַשִׁבֳּלִים.

וְגִבְעוֹל הַשְׁעוֹרָה הַבּוֹדֵד, זֶה שֶׁעָמַד לוֹ מֻבְדָּל מִשְׁאָר חֲבֵרָיו בִּקְצֵה שְׂדֵה הַקָּמָה מֶה הָיָה לוֹ?

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה זֶה שָׂמֵחַ מְאֹד, כִּי הָיָה לְחָבֵר לַחֲבַלְבַּל. בִּזְכוּתָם שֶׁל אֵלֶּה הַפְּרָחִים הַשׁוֹפָרִים, זָכָה הַצֶּמַח הַנּוֹבֵל לְחֶבְרָה חֲדָשָׁה. הֲמוֹנֵי חֲרָקִים הֵחֵלּוּ עָפִים וּבָאִים, כְּדֵי לְשׂוֹחֵחַ עִם הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים וְלָלֹק מֵהֶם צוּף וְאַבְקָה. לְאַט־לְאַט הוֹסִיף הַחֲבַלְבַּל הָאוֹרֵחַ לְהַעֲלוֹת עוֹד וְעוֹד גִּבְעוֹלִים דָּקִים וְעָלִים עַד כִּי אֵלֶּה כִּסּוּ מַמָּשׁ עַל הַשִּׁבֹּלֶת, וְזוֹ לֹא נִרְאֲתָה תַּחַת מַשָׂא הַחֲבַלְבָּלִים.

וְיוֹם אֶחָד הֵחֵל הַצֶּמַח הַתּוֹמֵךְ בִּידִידוֹ מַרְגִישׁ, כִּי כָּבֵד הוּא הַמַּשָׂא אֲשֶׁר עָלָיו.

– אָנָא, הַחֲבַלְבַּל! – אָמְרוּ הֶעָלִים וְהַשִּׁבֹּלֶת לָאוֹרֵחַ. – אַתָּה מַכְבִּיד עָלֵינוּ יוֹתֵר מִדַּי. עוֹד מְעַט וְאָנוּ נִפֹּל תַּחַת הַמַּשָׂא הַמַּעִיק עָלֵינוּ.

וְהַשִּׁבֹּלֶת לְמַעְלָה נֶאֶנְחָה וְהִתְחַנְּנָה לִפְנֵי הָאוֹרְחִים: – תְּנוּ גַם לִי לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, הֵן תָּבִינוּ כִּי אִם לֹא אֶרְאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַטּוֹבָה, מוֹת אָמוּת וְעִמִּי תָמוּתוּ גַם אַתֶּם, הַחֲבַלְבָּלִים, כִּי מִי יָרִים אֶתְכֶם לְמַעְלָה אַחֲרֵי שֶׁנִּפֹּל אֲנַחְנוּ?

– מָה? הֵשִׁיבוּ הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים שֶׁהִתְרַבְרְבוּ עַל כִּי כֻּלָּם פּוֹנִים אֲלֵיהֶם וְכֻלָּם מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם בְּקִנְאָה, בִּגְלַל יָפְיָם: – אֲנַחְנוּ נְפַנֶה מָקוֹם לָכֶם? הֲלֹא אַתֶּם יְבֵשִׁים הִנְכֶם, מֵתִים אַתֶּם וּמַה צֹרֶךְ לָכֶם בַּשֶׁמֶשׁ. תְּנוּ תּוֹדָה לָנוּ, שֶׁהִסְכַּמְנוּ לָגוּר עִמָּכֶם וּלְשָׂמֵחַ אֶת לִבְּכֶם בִּימֵי זִקְנַתְכֶם. לא! לֹא נֵרֵד מִכֶּם! – אָמְרוּ הַפְּרָחִים קָשׁוֹת. – אַתֶּם נוֹצַרְתֶּם לְמַעַן תּוּכְלוּ לָשֵׂאת אוֹתָנוּ, הַיָּפִים.

הַחֲצוּפִים הַלָּלוּ – הַחֲבַלְבָּלִיִּים. הֵם שָׁכְחוּ אֶת הַיָּמִים, בָּהֶם הָיוּ שְׂרוּעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה וְהֵם מִתְחַנְּנִים לִפְנֵי כָּל עֵשֶׂב וָצֶמַח, כִּי יִשָּׂא אוֹתָם קְצָת־קְצָת עַל גַּבּוֹ וְיָרִים אוֹתָם לְמַעְלָה, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַטּוֹבָה.

וְצִמְחִי הַחֲבַלְבַּל הוֹסִיפוּ לְהִתְפַּשֵּׁט וְעוֹד מְעַט וְהֵם כִּסּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הַשְּׁעוֹרָה הַזָּהֹב.

לְיָמִים בָּא הָאִכָּר לִרְאוֹת אֶת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לוֹ. בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַחֲבַלְבָּלִים, הִתְרַגֵז מְאֹד וְהֶחֱלִיט לָגֶשֶׁת תֵּכֶף וּמִיָד לִקְצֹר אֶת הַחֶלְקָה, כִּי אִם יְאַחֵר, סַכָּנָה שֶׁלֹא יִשְׁאֲרוּ שִׁבֳּלֵי־שְׂעוֹרָה בַּשָּׂדֶה. לְמָחֳרַת הַיּוֹם עָלוּ מְכוֹנוֹת כְּבֵדוֹת, מְכוֹנוֹת־קְצִירָה, עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְקָצְרוּ אֶת הַשְׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר אַף גִּבְעוֹל אֶחָד אֲשֶׁר יְשַׁמֶשׁ מִשְׁעָן לַחֲבַלְבָּלִים.

עִם הַתְּבוּאָה, עָלָה הַקּוֹצֵר גַּם עַל הַחֲבַלְבָּלִים וְהִשְׁמִיד אוֹתָם. בָּאוּ יָמִים קָשִׁים גַּם לְפִרְחֵי הַחֲבַלְבַּל, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם עַל מָה לְהִשָּׁעֵן.

– בָּא קִצֵּנוּ! – נֶאֶנְחוּ אֵלֶּה הַגַּאַוְתָנִים. אִם לֹא נוּכַל לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה, לְמַעַן יִרְאוּ הַכֹּל אֶת הַפְּרָחִים הַיָּפִים אֲשֶׁר לָנוּ – לָמָּה לָנוּ חַיִים? לֹא! לֹא נִרְצֶה לִהְיוֹת זוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ. הֵן לֹא נְחָשִׁים אָנוּ, לֹא לְטָאוֹת, אָנוּ נוֹצַרְנוּ לִהְיוֹת מְטַפְּסִים וְעוֹלִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַל כִּתְפִי אֲחֵרִים.

בָּא קִּצֵּנוּ… נֶאֶנְחוּ…

וְהַבּוּצִין הַזָּקוּף, אֲשֶׁר שָׁכֵן לְיַד הַגָּדֵר, רָאָה אֶת אֲשֶׁר קָרָה לַחֲבַלְבָּלִים, אֲשֶׁר עָלָה עֲלֵיהֶם הַקּוֹצֵר, וַיֹּאמֶר לָהֶם: – אַתֶּם, הַחֲבַלְבָּלִים, טִפַּסְתֶּם וַעֲלִיתֶם עַל כִּתְפֵי הַשְּׂעוֹרָה, שְׂעוֹרָה זוֹ רִחֲמָה עֲלֵיכֶם וְאָמְרָה לַעֲזֹר לָכֶם, וּמָה עֲשִׂיתֶם לָהּ אַתֶּם? אַתֶּם עֲלִיתֶם עַל הַשְׁעוֹרִים, כִּסִּיתֶם מִפְּנֵיהֶן אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַטּוֹבָה וְעוֹד הִכְבַּדְתֶּם עֲלֵיהֶן בְּמִשְׁקַלְכֶם הָרַב, הִנֵּה כָּכָה גְמַלְתֶּם רָעָה תַחַת הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לַעֲשׂוֹת לָכֶם גִּבְעוֹלֵי הַשְּׂעוֹרָה, וְלָכֵן – זֶה יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ שֶׁלָּכֶם. מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה צֶמַח אֲשֶׁר יַאֲמִין לָכֶם. אַף אֶחָד מִצִּמְחֵי־הַבַּר לֹא יִתֵּן לָכֶם לְטַפֵּס עַל גִּבְעוֹלוֹ. עַל הָאָרֶץ תִּשְׂתָּרְעוּ וְלֹא תִזְכּוּ לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה.

מֵאָז עוֹלִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה שְׂרוֹכֵיהֶם הָאֲרֻכִּים שֶׁל הַחֲבַלְבָּלִים מִן הָאָרֶץ. בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן הֵם מוֹצְאִים מִשְׁעָן עַל גִּבְעוֹלִי הַתְּבוּאָה, אֲשֶׁר בִּפְאַת הַשָּׂדֶה, אוּלָם לְאַחַר קְצִיר הַתְּבוּאָה, שׁוּב אֵין לָהֶם, לַחֲבַלְבָּלִים, כָּל מִשְׁעָן, וְהֵם מִכְרָחִים לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה.

עַל הָאָרֶץ תִּשְׂתָּרְעוּ…

יֵשׁ וִיטַפְּסוּ שְׂרוֹכֵי הַחֲבַלְבַּל עַל גַּבֵּי צֶמַח אַחֵר אוֹ גָדֶר, הַנִּמְצֵאת לְיָדָם. אַךְ פִּרְחֵי הַחֲבַלְבַּל זוֹכְרִים בְּגַעְגּוּעִים אֶת שִׁבֳּלֵי הַתְּבוּאָה, אֲשֶׁר הֵרִימוּ אוֹתָם לְמַעְלָה וְהָיוּ כֹּה טוֹבִים אֲלֵיהֶם.

וְהָאִכָּרִים – מֵאָז הֵם שׂוֹנְאִים אֶת הַחֲבַלְבָּלִים, הַמְטַפְּסִים וּמַשְׁחִיתִים אֶת הַשָּׂדֶה. וּבִרְאוֹת הָאִכָּר אֶת אֵלֶּה הַחֲבַלְבָּלִים מִתְרַבִּים בַּשָּׂדֶה, מִיָּד הוּא יוֹצֵא עִם כְּלֵי הַקָּצִיר אֲשֶׁר לוֹ, קוֹצֵר וּמַשְׁמִיד אֶת הַחֲבַלְבָּלִים, לְמַעַן לֹא יִתְפַּשְׁטוּ עַל פְּנֵי שְׂדֵה הַזֶּרַע הַטוֹב אֲשֶׁר לוֹ.

– הָלְאָה הַחֲבַלְבָּלִים! – יֹאמַר הַחַקְלָאי לְאֵלֶּה הַנִּטְפָּלִים לְגִבְעוֹלֵי הַתְּבוּאָה – מְקוֹמְכֶם רַק בְּצִדִּי דְרָכִים. שָׁם יְכוֹלִים אַתֶּם לְטַפֶּס כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם, אַךְ אֶל הַשָּׂדֶה שֶׁלִי אַל תִּקְרָבוּ. אַל תְּקַלְקְלוּ לָנוּ אֶת גַּרְגְּרֵי הַתְּבוּאָה. אֵלֶּה נִתְּנוּ לָנוּ, בְּנֵי־אָדָם, לֶאֱכֹל אוֹתָם וְלָכֶם אֵין חֵלֶק בָּהֶם.

א

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַדַּרְדָּר: בִּימֵי הַסְּתָו הָאַחֲרוֹנִים, אַךְ יָרְדוּ רִאשׁוֹנִי הַגְּשָׁמִים וְהָאָרֶץ רָוְתָה מְעַט מַיִם, הִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם שָׁרְשֵׁי הַדַּרְדַּר הַנִּרְדָּמִים, אֲשֶׁר שָׁכְנוּ עָמֹק־עָמֹק בָּאֲדָמָה.

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַמְּעַטּוֹת, הֵעִירוּ מִשְּׁנָתָם אֶת הַשָּׁרָשִׁים וְזֵרְזוּ אוֹתָם כִּי יְמַהֲרוּ, יִתְעוֹרְרוּ וְיֵצְאוּ לִרְאוֹת וּלְהִתְרָאוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְהַשָּׁרָשִׁים – הֵם הִתְעוֹרְרוּ חִישׁ מַהֵר וּמִיָּד הֵחֵלּוּ מְעוֹרְרִים וּמְזָרְזִים אֶת חַבְרֵיהֶם כִּי יְמַהֲרוּ לַעֲלוֹת, כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, כִּי הֵחֵלוּ יוֹרְדִים מַיִם עַל הָאָרֶץ.

– נַעֲלֶה! נַעֲלֶה! – הָיוּ עוֹנִים הַשָּׁרָשִׁים וְהֵחֵלּוּ מְזָרְזִים גַּם אֶת שִׁכְנֵיהֶם מִסָּבִיב.

וְהַשָּׁרָשִׁים – הֵם שָׁתוּ מִן הַמַּיִם, אֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֲלֵיהֶם הָעֲנָנִים, שָׁתוּ וְהֵחֵלּוּ מַעֲלִים אֶת עֲלֵיהֶם הַיְרֻקִים לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְעַל פְּנֵי הָאָרֶץ לְמַעְלָה – הַכֹּל אָבֵל, אֵין זֵכֶר לְצֶמַח, אֵין זֵכֶר לְיָרָק.

– הָבָה נִשְׂתָּרֵעַ לָנוּ בִּרְוָחָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה אָמְרוּ הֶעָלִים, מִיָּד סִדְּרוּ עַצְמָם בְּנוֹחִיוּת, כְּשֶׁהֶעָלִים מִשְׂתָּרְעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה סָבִיב סָבִיב בְּמַעְגֶל כְּשֶׁהַשּׁרֶשׁ לָהֶם מֶרְכָּז. הֶעָלִים הָיוּ שְׁסוּעִים וַאֲרֻכִּים וְכָל עָלֶה פִּנָּה מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ כִּי הַמָּקוֹם הָיָה מְרֻוָּח לְמַדָּי.

הֶעָלִים הַיְרֻקִּים הָיוּ שְׁסוּעִים בַּצְדָדִים וְהֵם כֻּלָּם עֲטוּפִים בְּשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל פַּרְוַת־שֵׂעָר, הָיָה הַשֵּׂעָר דּוֹמֶה מַמָּשׁ כְּנֶגֶד, הָעוֹטֵף אֶת הֶעָלִים הַיְרֻקִּים וְהַצְּעִירִים.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ! – קָרְאוּ הַיְלָדִים וַיִּשְׂמְחוּ לְמַרְאֵה הַיָּרָק אֲשֶׁר הֵחֵל מְכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ. הִנֵּה עָלָה כְּבָר מְבַשֵּׂר הַחֹרֶף הָרִאשׁוֹן מִן הָאֲדָמָה.

וְהַמְבֻגָּרִים, בִּרְאוֹתָם אֶת צִמְחֵי הַדַּרְדַּר, הָיוּ מִתְכּוֹפְפִים וּמִסְתַּכְּלִים יָפֶה־יָפֶה בֶּעָלִים, שֶׁהָיוּ מְפֹרָצִים וּמֻנָּחִים זֶה לְיַד זֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהֵם יוֹצְרִים מַמָּשׁ דְּמוּת מַעְגָּל. יֵשׁ וְהָיוּ הַצְּמָחִים מְסֻדָּרִים בִּדְמוּת שְׁנֵי מַעְגָלִים, הָאֶחָד, הֶעָגֹל וְהַגָּדוֹל, לְמַטָּה וְעָלָיו מַעְגָּל שֵׁנִי וְהוּא קָטָן וְרוֹכֵב עַל גַּבֵּי הַגָּדוֹל.

וְהַיְלָדִים, אַף הֵם נֶהֱנוּ לְמַרְאֵה הַמַּעְגָּלִים שֶׁל הֶעָלִים, וּבְבוֹאָם לְבֵית־הַסֵּפֶר מִהֲרוּ לְסַפֵּר לַמּוֹרֶה כִּי נִרְאוּ כְּבָר מַעְגְלֵי הַדַּרְדָּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְהַמּוֹרֶה שָׂמַח לִשְׁמֹעַ אֶת בְּשׂוֹרַת הַחֹרֶף הַמִּתְקָרֵב וּמִיָּד יָצָא עִם תַּלְמִידָיו לִרְאוֹת בַּפֶּלֶא, כֵּיצַד הוֹפְכִים הַשָּׂדוֹת הַשּׁוֹמֵמִים לִהְיוֹת יְרֻקִים וַחֲמוּדִים.

וְכַאֲשֶׁר בָּדְקוּ הַיְלָדִים אֶת צִמְחֵי הֶעָלִים הַשְּׂרוּעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אָמַר הַמּוֹרֶה: – הִנֵּה רוֹאִים אַתֶּם: הֶעָלִים מְסֻדָּרִים בִּשְׁנֵי דוּרִים עֲגֻלִים, וְלָכֵן יִקְרְאוּ לָהֶם הַגְּדוֹלִים בְּשֵׁם “דַּרְדָּר”, מִן הַמִּלָּה: דּוּר, דּוּר – שְׁנֵי דוּרִים.

דוּר, דוּר – דַּרְדַּר

מָה! אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר לָנוּ כִּי עָלִים אֵלֶּה הֵם הַקּוֹצִים, אֲשֶׁר רָאִינוּ כָּל יְמוֹת הַקַיִץ וַאֲשֶׁר מָנְעוּ מֵאִתָּנוּ אֶת הָעֹנֶג לְהִתְרוֹצֵץ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת – שָׁאֵל יוֹרָם.

– וְעָלִים אֵלֶּה הֵם עָלָיו שֶׁל הַדַּרְדַּר אֲשֶׁר פָּצַע אוֹתִי כָּל כָּךְ קָשֶׁה בִּימוֹת הַקַיִץ, כַּאֲשֶׁר רָדַפְתִּי אַחַר הַפָּשׁוֹשׁ שֶׁנִּמְלָט מִפָּנַי וּבָרַח אֶל עֵבֶר שְׂדֵה הַקּוֹצִים וְהַדַּרְדָּרִים – תָּמַהּ אֵלִיָּהוּ.

כֵּן! יְלָדַי! הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה בְּנַחַת לְתַלְמִידָיו הַמִּתְפַּלְאִים. – הִנֵּה עָלוּ עָלִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל הַדַּרְדַּר, עָלִים אֵלֶּה יְרֻקִים וְזֵכֶר אֵין לַקּוֹצִים, אוּלָם חַכּוּ עוֹד חֹדֶשׁ, עוֹד חָדְשַׁיִם וּרְאִיתֶם, כֵּיצַד צֶמַח זֶה, הַדַּרְדַּר, יוֹצִיא קוֹצִים דּוֹקְרָנִיִים כָּאֵלֶה, אֲשֶׁר רְאִיתֶם עֲלֵיהֶם בִּימוֹת הַקַּיִץ.

כְּדֵי לְהוֹכִיחַ כִּי צָדָק הַמּוֹרֶה, יָצְאוּ כַּמָּה יְלָדִים לְחַפֵּשׂ אַחַר שְׁלָדִים יְבֵשִׁים שֶׁל הַדַּרְדַּר.

יוֹרָם הִצְלִיחַ לִמְצֹא גִבְעוֹל יָבֵשׁ וּלְיָדוֹ עָלִים צְעִירִים. הַמּוֹרֶה נִגַּשׁ אֶל הַצֶּמַח וְעָקַר אוֹתוֹ יַחַד עַל שָׁרָשׁוֹ הָאָרֹךְ. הִסְתַּדְּרוּ הַיְלָדִים בְּמַעְגָּל סָבִיב לַמּוֹרֶה שֶׁהֶרְאָה, כִּיצַד הַגִּבְעוֹל הַיָּבֵשׁ הִנּוֹ מְחֻבָּר אֶל הַשּׁרֶשׁ שֶׁל הַדַּרְדַּר, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה הֶעֱלָה עָלִים צְעִירִים.

– רוֹאִים אַתֶּם גִּבְעוֹל זֶה, הוּא הוּא יְלִיד הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת הַגָּדֵל לְיַד אָחִיו הַצָּעִיר, הַגִּבְעוֹל אֲשֶׁר עַתָּה יָבֵשׁ הוּא נָשָׂא בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה פְּרָחִים וְקוֹצִים. אוּלָם לִפְנֵי כְּחָדְשַׁיִם, בְּסוֹפָם שֶׁל יְמוֹת הַסְּתָו, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיוּ לוֹ לַצֶּמַח מַיִם לְמִחְיָה, הִתְכַּנֵּס לִשְׁנַת הַסְּתָו. אֶת פְּרָחָיו סָגַר, אֶת הַזְּרָעִים פִּזֵּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהוּא עַצְמוֹ הִתְכַּנֵּס לוֹ וַיִּישָׁן עַד עָתָּה. נִטְפֵי הַמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּרְדוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הֶחֱיוּ אוֹתוֹ.

יוֹצֵא אֵפוֹא כִּי הַדַּרְדַּר יָכוֹל לִחְיוֹת לֹא רַק שָׁנָה. אַחַת, אֶלָּא שְׁנָתַיִם וְאוּלַי יוֹתֵר – שָׁאֲלָה דִיצָה.

צְמָחִים אֵלֶּה הֵם רַב־שְׁנָתַיִּים – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה – כִּי חַיִּיִם הֵם לְפָחוֹת שְׁנָתַיִם אוֹ גַם יוֹתֵר מִזֶּה.

עַתָּה, לְאַחַר דִּבְרֵי הַהַסְבָּרָה, הִתְפַּזְּרוּ הַיְלָדִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְהֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ אַחַר שְׂרִידִים בְּנֵי הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת הַגְּדֵלִים לְיַד אֲחֵיהֶם הַצְעִירִים הַדַּרְדָּרִים.

הֵם חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ. יוֹרָם הֵבִיא דַרְדַּר צָעִיר כְּשֶׁמִּמֶּרְכָּזוֹ מִתְרוֹמֵם וְעוֹלֶה גִבְעוֹל יָבֵשׁ וְהוּא גָבוֹהַ וְעוֹטֶה קוֹצִים יְבֵשִׁים, קוֹצֵי הַדַּרְדַּר בְּנֵי הַשָּׁנָה הַקּוֹדֶמֶת.

עַתָּה הֶאֱמִינוּ כֻּלָּם כִּי אָכֵן צָדָק הַמּוֹרֶה בִּדְבָרָיו.

יוֹאֵל הָיָה מָלֵא תִמָּהוֹן לְמַרְאֵה הַפֶּלֶא, אֲשֶׁר הִתְרַחֵשׁ מַמָּשׁ לְנֶגֶד עֵינָיו. – הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ תְחִיַּת הַמֶּתִים! – אָמַר הַיֶּלֶד, שָׂמֵחַ עַל תַּגְלִיתוֹ זוֹ. – זֶה הַצֶּמַח הַיָּבֵשׁ הִתְעוֹרֵר לְחַיִּים חֲדָשִׁים.

ב

עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר, יָרְדוּ גְשָׁמִים רַבִּים עַל הָאָרֶץ וּמִן הָאֲדָמָה עָלוּ עַתָּה בַּהֲמוֹנִים צְמָחִים יְרֻקִּים, בַּעֲלֵי עָלִים וּבַעֲלֵי פְּרָחִים יָפִים. עוֹד מְעַט וּשְׁטִיחִים יְרֻקִּים וּמְגֻוָּנִים בְּפִרְחֵי סָבִיּוֹן וְצִפָּרְנֵי־חָתוּל כִּסּוּ אֶת שְׂדוֹת הָאָרֶץ.

אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַיְלָדִים עֲמוּסִים עֲבוֹדָה רַבָּה, הֵן הֵם צְרִיכִים הָיוּ לְקַדֵּם בְּבִרְכַּת “בָּרוּךְ הַבָּא”, כָּל צֶמַח חָדָשׁ וְכָל פֶּרַח פּוֹרֵחַ, הֵם הָיוּ מְבִיאִים בֹּקֶר־בֹּקֶר פְּרָחִים רַבִּים, שֶׁהָיוּ שָׂמִים אוֹתָם בְּצִנְצָנוֹת, לְמַעַן יוּכְלוּ לְהַכִּיר אוֹתָם כַּאֲשֶׁר הֵם יִתְרַבּוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַמּוֹרֶה הָיָה נוֹהֵג לִכְתֹּב לְיַד כָּל צִנְצֶנֶת, פֶּתֶק וְעָלָיו שֵׁם הַצֶּמַח הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר הוּבָא אֶל הַכִּתָּה.

יוֹרָם גִּלָּה יוֹם אֶחָד אֶת קוֹצָיו, פְּרָחָיו הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַדַּרְדָּר. הוּא עָקַר אֶת הַצֶּמַח עַל עָלָיו וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַכִּתָּה.

הַצֶּמַח נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מִתְעַלֵף. עָלָיו הָאֲרֻכִּים הָיוּ מְדֻלְדָּלִים וּסְרוּחִים כְּלַפֵּי מַטָּה, הַשֹּׁרֶשׁ הָיָה עֲסִיסִי וַהֲמוֹנִי שָׁרְשׁוֹנִים יָצְאוּ מִן הַשֹּׁרֶשׁ הָעִקָּרִי וְנָטוּ לִצְדָדִים.

בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הַצֶּמַח בָּלְטוּ טוּרִים שֶׁל שִׁנַּיִם אֲרֻכּוֹת וְחַדּוֹת, הַדּוֹמוֹת לַשִּׁנַּיִם שֶׁל מַסְרֵק.

– אֵלֶּה הֵם הַקּוֹצִים שֶׁל הַצֶּמַח – אָמַר הַמּוֹרֶה. – עַתָּה הֵם צְעִירִים וְרַכִּים וְאֵין הֵם דּוֹקְרִים, אוּלָם בְּקָרוֹב הֵם יִתְקַשׁוּ וְיִהְיוּ דוֹקְרָנִים מְאֹד.

– הַצֶּמַח, בְּעָלָיו אֵלֶּה, דּוֹמֶה מַמָּשׁ לִמְדוּזָה בַּעֲלַת זְרוֹעוֹת רַבּוֹת, – אָמַר אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר נִזְכַּר בַּמְּדוּזָה הַמִּתְעַלֶּפֶת, שֶׁהוּצְאָה מִן הַיָּם לְיַד בַּת־יָם בִּימוֹת הַקַּיִץ.

הַמּוֹרֶה בָּדָק בִּתְשׂוּמֶת לֵב אֶת הַקּוֹצִים וְהִבְטִיחַ כִּי בְּעוֹד שָׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִרְאוֹת כֵּיצַד עוֹלִים פְּרָחִים מִלִּבּוֹ שֶׁל הַקּוֹץ אֲשֶׁר בְּמֶרְכָּז הַדַּרְדָּר.

מְאִירָה וְאִילָן קִבְּלוּ עַל עַצְמָם אֶת הַתַּפְקִיד הֶחָשׁוּב לַעֲקֹב אַחַר גָּדְלוֹ שֶׁל הַדַּרְדָּר וְלִמְסֹר עַל זֶה דִין־וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי הַמּוֹרֶה וְהַכִּתָּה.

וְאָכֵן, כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם הֵבִיאוּ הַיְלָדִים דִין־וְחֶשְׁבּוֹן עָרוּךְ בִּכְתָב וּמְסֻדָּר בְּצוּרָה נָאָה. אִילָן תֵּאֵר, כֵּיצַד הַקּוֹץ אֲשֶׁר שָׁכֵן בְּדִיוּק בְּמֶרְכָּלָם שֶׁל הַדּוּרִים, הֵחֵל מִתְרוֹמֵם לְפֶתַע וְעוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה וּבִמְהִירוּת.

– זֶה הָיָה הַגִּבְעוֹל הַמֶּרְכָּזִי הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּרְאָה בְּצֶמַח הַדַּרְדָּר – הִסְבִּיר יוֹרָם.

– כַּעֲבֹר זְמַן מָה – הוֹסִיף אִילָן בְּהַסְבָּרָתוֹ – רָאִינוּ קוֹצִים אֵלֶּה נִפְתָּחִים וְנוֹטִים לִצְדָדִים וּבֵינֵיהֶם מִתְפַּתָּחִים וְעוֹלִים פְּרָחִים נָאִים. עַתָּה הֵבַנּוּ, קוֹצִים אֵלֶּה מָה הֵם. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר קוֹצִים אֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא עָלִים, הָעוֹטְפִים אֶת הַפֶּרַח הַגָּדוֹל. אֵלֶּה הֵם עֲלֵי־גָבִיעַ הָרְחָבִים בִּבְסִיסָם וְהֵם מִסְתַּיְּמִים בְּקוֹץ אָרךְ וְחַד.

עֲלֵי הַגָּבִיעַ רְכוּבִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהָרְעָפִים רְכוּבִים עַל הגג.

– וְעַכְשָׁו, – הִמְשִׁיכָה מְאִירָה – כְּבָר יְכוֹלִים אַתֶּם לִרְאוֹת בַּשָּׂדֶה, אֵיךְ מִסְתָּעֲפִים מִן הַגִּבְעוֹל הַמֶּרְכָּזִי הַרְבֶּה עֲנָפִים צְדָדִיִּים וְעַל כָּל עָנָף צְדָדִי עוֹלִים פְּרָחִים נָאִים.

– מְעַנְיֵן, – הֵעִיר יוֹרָם – עַתָּה אֵין לִרְאוֹת כְּבָר דּוּרִים שֶׁל עֲלֵי הַדַּרְדָּר. אָמְנָם, יֶשְׁנָם עָלִים עַל הָעֲנָפִים, אַךְ הַלָּלוּ אֵינָם דּוֹמִים כְּלָל וּכְלָל לֶעָלִים, שֶׁרָאִינוּ בְּרֵאשִׁית יְמֵי הַגְּשָׁמִים.

וְהַמּוֹרֶה הוֹסִיף: אָמְנָם, גַּם עַתָּה אֶפְשָׁר לִמְצֹא פֹּה וָשָׁם בַּשָּׂדוֹת, דּוּרִים שֶׁל הַדַּרְדָּר, אֵלֶּה הֵם צְמָחִים צְעִירִים אֲשֶׁר בָּקְעוּ וְיָצְאוּ מִן הַזְרָעִים. אוֹתָם הַדַּרְדָּרִים שֶׁעָלוּ רִאשׁוֹנִים לְאַחַר הַגְּשָׁמִים, הָיוּ דַרְדָּרִים שֶׁעָלוּ מִן הַשָּׁרָשִׁים בְּנֵי הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. עוֹד מְעַט, אַחַר שֶׁיַּחַלְפוּ יְמֵי הָאָבִיב, יָבוֹאוּ יְמֵי הַקַּיִץ, אָז יִתְכַּסּוּ הַשָּׂדוֹת הַשּׁוֹמֵמִים, שְׂדוֹת הַבּוּר, בַּהֲמוֹנֵי צְמָחִים קוֹצָנִיִּים, הֵם הֵם צִמְחֵי הַדַּרְדַּר. כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַשָּׂדוֹת הַמְכֻסִּים בְּדַרְדַּר, תָּבִינוּ מַדּוּעַ זֶה הָפַךְ הַשֵׁם דַּרְדַּר לִהְיוֹת סֵמֶל הַשְּׁמָמָה. קוֹצִים וְדַרְדָּרִים עוֹלִים רַק בְּשָׂדוֹת בִּלְתִּי מְעֻבָּדִים.

ג

יְמוֹת הַקַּיִץ הִגִּיעוּ. לְאַט־לְאַט נִמְחוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָעֲקֵבוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל יֶרֶק וּפְרָחִים אֲשֶׁר זָרַע הַחֹרֶף בַּשָּׂדוֹת. בַּחוּץ הָיָה חַם, הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁתַּלְטָה עַל פְּנֵי הָעוֹלָם וְהָאֲוִיר הָיָה מַחֲנִיק. בְּנֵי אָדָם הָיוּ מִתְכַּנְסִים בִּשְׁעוֹת הַחֹם לְבָתֵּיהֶם וְלֹא הֵעֵזּוּ לְהוֹצִיא רֹאשָׁם הַחוּצָה. גַּם מַרְאֵה הַשָּׂדוֹת הָיָה עָלוּב וְעָצוּב עַד כִּי לֹא רָצָה אִישׁ לִרְאוֹתָם…

בְּאֶחָד מִימוֹת הַקַּיִץ יָצְאוּ הַיְלָדִים לְטַיֵּל לַשָּׂדֶה לְעֵת עֶרֶב. לִפְנֵיהֶם הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׂדוֹת וְהֵם אֲפֹרִים וַעֲצוּבִים, נִרְאָה כְּאִלּוּ רָבְצוּ אֵלֶּה עֲיֵפִים וּמִתְעַלְּפִים מִצָּמָא. כָּל הַשָּׂדוֹת הָיוּ זְרוּעִים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים לָרֹב, עַד כִּי בְּקֹשִׁי יָכְלוּ הַיְלָדִים לְהַבְקִיעַ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּינֵיהֶם.

וְהַדַּרְדָּרִים – הֵם הָיוּ מִתְרוֹמְמִים לְמַעְלָה בַּהֲמוֹנֵי עֲנָפִים וְגִבְעוֹלִים. גִּבְעוֹלִים אֵלֶּה הָיוּ קֵרְחִים, עָלִים כִּמְעַט וְלֹא נִרְאוּ עֲלֵיהֶם. פֹּה וָשָׁם הִזְהִירוּ פְּרָחִים צְהֻבִּים אוֹ לְבָנִים וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ גַם הֵם מִתְבַּיְּשִׁים עַל אֲשֶׁר הֵעֵזּוּ לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים בִּשְׁמָמָה זוֹ.

– אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת מְבִיאִים דַּרְדָּרִים אֵלֶּה? מַדּוּעַ הֵם גְדֵלִים כָּאן, בַּשָּׂדוֹת וּמוֹצְצִים אֶת לְשַׁד הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה? – שָׁאֲלָה לֵאָה בְּצַעַר.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹל צִיּוּץ דֶק: צוּרִי… צִירִי… מִבֵּין הַקּוֹצִים חָלַף עָבַר פָּשׁוֹשׁ קָטָן בַּעַל זָנָב אָרֹךְ. הַפָּשׁוֹשׁ חָפַז וְיָצָא בְּמָעוּף גַּלִּי מִבֵּין הַקּוֹצִים וְעוֹד מְעַט וְהוּא נֶעֶלָם בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם, שֶׁהָיוּ מוּפָזִים בְּאוֹר זָהָב בִּקְצֵה הָאֹפֶק. אוֹר זֶה נִתַּז מִן הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, הַיּוֹרֶדֶת לְהִצְטַנֵּן בְּמֵי הַיָּם הַקְּרִירִים.

אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת מְבִיאִים דַּרְדָּרִים אֵלֶּה?…

– הִנֵּה! – קָרָא יוֹאֵל – רוֹאֶה אַתָּה, הַצִּפֳּרִים מְפִיקוֹת תּוֹעֶלֶת רַבָּה מִדַּרְדָּרִים אֵלֶּה.

דְּבָרֶיךָ הֵם חִידָה לִי – אָמְרָה לֵאָה.

וְיוֹאֵל הִסְבִּיר: הַצִּפֳּרִים מְפִיקוֹת תּוֹעֶלֶת רַבָּה מִן הַדַּרְדָּרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן כָּאן, בֵּין הַקּוֹצִים, יְכוֹלוֹת הֵן לִבְנוֹת קִנֵּיהֶן בְּאֵין מַפְרִיעַ. בְּטוּחוֹת הֵן, כִּי הָאָדָם וּשְׁאָר חַמְסָנִים הוֹלְכִי עַל אַרְבַּע, לֹא יָעֵזּוּ לְהִכָּנֵס בִּמְקוֹם קוֹצִים זֶה.

עַלִיזָה הִבְחִינָה בַּדְּבוֹרָה, שֶׁהָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת מִפַּעַם לְפַעַם עַל אַחַד הַפְּרָחִים מִפִּרְחֵי הַדַּרְדַּר. וְהַדְּבוֹרָה, הִיא לֹא שָׂמָה לִבָּהּ לַיְלָדִים וְהָיְתָה מַמְשִׁיכָה בִּמְעוּפָהּ מַמָּשׁ סָמוּךְ לַמָּקוֹם בּוֹ עָמְדוּ הַקְּטַנִּים. נִכָּר הָיָה כִּי הִיא נֶחְפֶזֶת בַּעֲבוֹדָתָהּ. יֵשׁ וְהָיְתָה הַדְּבוֹרָה תּוֹקַעַת אֶת הַחֵדֶק שֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ שׁוֹפְרוֹת הַפֶּרַח הַדַקִּיקִים. יֵשׁ וּדְבוֹרָה אַחֶרֶת הָיְתָה חוֹפֶזֶת – עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי הַפְּרָחִים וְהִיא אוֹסֶפֶת לָהּ אַבְקָה מִן הָאַבְקָנִים הָרַבִּים אֲשֶׁר בַּפְּרָחִים, אַבְקָה זוֹ דָבְקָה יָפֶה־יָפֶה לַסַּלְסִלּוֹת אֲשֶׁר בְּרַגְלִיהָ הָאֲחוֹרִיוֹת שֶׁל הַדְּבוֹרָה. וְאָכֵן, מֵרֶגַע לְרֶגַע נִרְאוּ הֲמוֹנִי דְבוֹרִים וְהֵן עֲמוּסוֹת אַבְקַת פְּרָחִים לָרֹב בַּסַּלְסִלּוֹת אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶן.

וְעַתָּה! רוֹאִים אַתֶּם מַה הַתּוֹעֶלֶת מְבִיאִים אֵלֶּה הַדַּרְדָּרִים? פְּרָחִים אֵלֶּה פְּתוּחִים כָּל יְמוֹת הַקַיִץ, יָמִים בָּהֶם אֵין פְּרָחִים מְצוּיִים בְּשֶׁפַע. אִלוִ לֹא פִּרְחֵי הַדַּרְדָּר, מִי יוֹדֵעַ אִם יָכְלוּ הַדְּבוֹרִים לְהִתְקַיֵּם בְּחַרְבוֹנֵי הַקַּיִץ, לְלֹא אֹכֶל וּלְלֹא צוּף.

דְּבוֹרָה אוֹסֶפֶת לָהּ אַבְקָה…

חֲבָל! חֲבָל שֶׁעוֹד מְעַט יָבוֹא הַקֵּץ לִפְרִיחָתָם שֶׁל הַדַּרְדָּרִים. מִי זֶה יִדְאַג לַדְּבוֹרִים? מִי יְסַפֵּק לָהֶן אַבְקַת פְּרָחִים לַזְּחָלִים שֶׁלָּהֶן? – נֶאֶנְחָה דְבוֹרָה.

וּמִי יָגֵן עַל הָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַפָּשׁוֹשׁ וְהָעֶפְרוֹנִית מִפְּנֵי אֵלֶּה הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשָׁם? – הִצְטָעֵר יוֹרָם.

לְזֹאת אַל תִּדְאֲגוּ – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה. אֲשֶׁר לַצִּפֳּרִים, הֲרֵי עַד שְׁתַּגִּיעַ שְׁעָתָם שֶׁל הַדַּרְדָּרִים לָמוּת, כְּבָר יִהְיוּ הָאֶפְרוֹחִים גְדוֹלִים, עוֹנַת הַקִּנּוּן שֶׁל הַצִּפֳּרִים תִּגָּמֵר בְּקָרוֹב וּבַקֵּן לֹא יִשָּׁאֵר אַף אֶפְרוֹחַ אֶחָד. וַאֲשֶׁר לַדְּבוֹרִים, אָמְנָם, זוֹהִי שְׁאֵלָה קָשָׁה, אַךְ הַכַּוְרָן הַטּוֹב דּוֹאֵג גַּם לְכָךְ. יֵשׁ כַּוְרָנִים הָעוֹלִים עִם כַּוְרוֹתֵיהֶם אֶל הֶהָרִים בִּמְקוֹם שָׁם פּוֹרַחַת כַּיּוֹם הַקּוֹרָנִית הָרֵיחָנִית וְיֵשׁ כַּוְרָנִים הַמַּגִישִׁים לַדְּבוֹרִים מָזוֹן מִן הַמּוּכָן. הֵם מְמִסִּים סֻכָּר בְּמַיִם וּמַגִּישִׁים אֶת הַנּוֹזֵל הַמָּתוֹק בְּבַקְבּוּקִים אֶל הַנָּחִיל, לְמַעַן לֹא יָמוּתוּ הַדְּבוֹרִים מֵרָעָב וְצָמָא בִּימוֹת הַקָּיִץ.

– וּבֵינְתַיִם, – סִיֵּם הַמּוֹרֶה דְּבָרָיו: – הָבָה נְבָרֵךְ אֶת הַדַּרְדַּר בְּשָׁנָה טוֹבָה וְכִי יִזְכֶּה לִרְאוֹת בִּתְחִיַת עֲנָפָיו הַמִּתְיַבְּשִׁים וְעוֹד לַשָּׁנָה הַבָּאָה יוֹצִיא עָלִים וּפְרָחִים לְטוֹבָה וְלֹא לִקְלָלָה.

¹

א

בֵּין מְשׂוּכוֹת הַצַּבָּרִים, בֶּהָרִים וּבָעֲמָקִים עוֹלִים בְּחָדְשֵׁי הָאָבִיב וְהַקַּיִץ שִׁבֳּלִיוֹת הָרַעֲדָנִית הַגְּדוֹלָה. רַעֲדָנִית זוֹ נָאָה הִיא בַּגְּלִימוֹת הַזְּהֻבּוֹת אֲשֶׁר עָלֶיהָ. לְמַטָה – הַשִׁבֳּלִית, צִבְעָהּ אָדֹם וּשְׁנֵי הַצְּבָעִים הַלָּלוּ, אָדֹם וְזָהב, מְשַׁוִּים יֹפִי מְיֻחָד לַצֶּמַח הַמּוּזָר. הָרַעֲדָנִית צֶמַח־אַלְמָוֶת הִיא, מִשּׁוּם כָּךְ אֲהוּבָה הִיא עַל הַיְלָדִים. יָכוֹל אַתָּה לִקְטֹף אֶת הַפֶּרַח וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּבֵיתְךָ בְּכוֹס אוֹ בְמַגָּשׁ וּמַיִם לֹא תִּתֵּן בּוֹ וּבְכָל זֹאת: הַפְּרָחִים לֹא יִבְּלוּ, הֵם יִשָּׁאֲרוּ נָאִים וְיָפִים מַמָּשׁ כִּבְיוֹם הִקָטְפָם. מִשּׁוּם כָּךְ כֹּה לְהוּטִים הַיְלָדִים אַחֲרֵי אֵלֶּה הַצְמָחִים. אוּלָם לֹא קַל לִמְצֹא אֶת הָרַעֲדָנִית הַזֹּאת. מֵאָז נוֹדַע סוֹדָהּ, כִּי צֶמַח אַלְמָוֶת הִיא, רַבִּים הֵם הַיְלָדִים הַיּוֹצְאִים לִקְטֹף אוֹתָהּ, מְשׁוּם כָּךְ מָעֲטוּ מְאֹד אֵלֶּה הַצְמָחִים.

הָרַעֲדָנִית חֲמוּדָה הִיא בַּשִּׁבֳּלִיוֹת הַתְּלוּיוֹת לָהּ עַל גַּבֵּי עֲקָצִים אֲרֻכִּים הַנּוֹטִים כְּלַפֵּי מַטָּה. רוּחַ הָעֶרֶב הַיּוֹרֶדֶת עַל הָעוֹלָם אַף הִיא חוֹמֶדֶת לִפְרָקִים לְשַׁחֵק עִם פִּרְחֵי הָרַעֲדָנִית. הִיא מַרְעִידָה אֶת הָעֲנָפִים הַדַּקִים וְאֵלֶּה מִתְנוֹעֲעִים בְּרוּחַ הָעֶרֶב, מִתְנוֹעֲעִים וְרוֹעֲדִים. עַל כֵּן יִקְרְאוּ לָהּ בְּשֵׁם: רַעֲדָנִית.

לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל קָרְאוּ לָהֶם לִצְמָחִים אֵלֶּה בְּשֵׁם “דִּמְעוֹת־חַוָּה”. וְזֶה סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרוֹעֶה הַזָּקֵן, סִפּוּר זֶה שָׂח לִי יוֹאָשׁ הָרוֹעֶה וְהוּא, לִדְבָרָיו, שָׁמַע אוֹתוֹ מִפִּי חֶמְדָן הָרוֹעֶה אֲשֶׁר רָעָה אֶת צֹאנוֹ לְפָנִים, בִּהְיוֹת הָאָרֶץ כֻּלָהּ מִדְבַּר שְׁמָמָה וְרַק עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר הָיוּ מְפֻזָרִים עַל פְּנֵי הָעֵמֶק הַיָּפֶה הַזֶּה.

– לְפָנִים, לִפְנֵי יָמִים רַבִּים רַבִּים, – הֵחֵל יוֹאָשׁ סִפּוּרוֹ – הָיוּ רַק אָדָם וְחַוָּה וּשְׁנֵי בְנֵיהֶם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָרְחָבָה. קַיִן הַבְּכוֹר הָיָה אִישׁ עוֹבֵד־אֲדָמָה, וְהֶבֶל אָחִיו הָיָה רוֹעֵה־צֹאן. קַיִן הַבְּכוֹר הָיָה אִישׁ קְשֵׁה־לֵב. מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב הָיָה הָאִישׁ עוֹשֶׂה בַּשָּׂדֶה. הוּא הָיָה מְגַדֵּל צְמָחִים וְעֵצִים. יֵשׁ וְהָיוּ הַשָּׁמַיִם סוֹגְרִים אֶת שַׁעֲרֵיהֶם וְגֶשֶׁם לֹא יָרַד עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אוֹתָם הַיָּמִים הָיָה קַיִן מְהַלֵךְ זוֹעֵף וְכוֹעֵס, זוֹעֵף וּמִצְטָעֵר. הוּא הִצְטָעֵר מְאֹד מְאֹד, בִּרְאוֹתוֹ כֵּיצַד הַצְּמָחִים הַצְּעִירִים שֶׁלּוֹ צְמֵאִים וּמַיִם אֵין לוֹ לְהַשְׁקוֹתָם.

אָנָא הָאֵל! שְׁלַח גְּשָׁמִים לְהַשְׁקוֹת אֶת הָאֲדָמָה הַצְּמֵאָה, הָיָה קַיִן מִתְפַּלֵּל.

וְהָאֱלֹהִים – לֹא תָמִיד שָׁמַע הָאֵל אֶת תְּפִלַּת קַיִן. דָּבָר זֶה הִרְגִיז מְאֹד מְאֹד אֶת קַיִן הַמִּסְכֵּן, וְיֵשׁ וְהוּא הָיָה רוֹגֵז גַּם עַל הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם.

וְאִלּוּ הֶבֶל – הֲלֹא הָיָה רוֹעֶה בַּצֹּאן. שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב הָיָה הָרוֹעֶה יוֹצֵא בֹּקֶר־בֹּקֶר עִם הַצֹּאן אֶל הַשָּׂדֶה. הָאֲדָמָה בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה רְווּיָה מַיִם וְהָיְתָה מְגַדֶּלֶת הַרְבֵּה עֵשֶׂב טוֹב וְנָעִים. הָיוּ הַצֹּאן אוֹכְלוֹת אֶת הָעֵשֶׂב, אוֹכְלוֹת וְנֶהֱנוֹת. בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר גָּבַר הַחֹם הָיָה הָרוֹעֶה הַטּוֹב מוֹלִיךְ אֶת צֹאנוֹ אֶל הַנַּחַל וְשָׁם הָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָן מִמֵּי הַנַּחַל הַקְּרִירִים.

אַחֲרֵי שֶׁשָׁתוּ הַצֹּאן, הָיוּ כֻּלָּן מִשְׂתָּרְעוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהֶבֶל הָיָה מוֹצִיא חֲלִילוֹ מִחֵיקוֹ וּפוֹתֵחַ בְּזֶמֶר עַלִיז. לִפְרָקִים הָיוּ הַצֹּאַן אַף הֵן יוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל לְקוֹל הַזִמְרָה הֶעָרֵב אֲשֶׁר לַחֲלִילוֹ שֶׁל הֶבֶל.

כָּכָה חַי לוֹ הֶבֶל בַּנְּעִימִים יָמִים רַבִּים. וְאִלּוּ קַיִן – הוּא רָאָה בְּכַעַס, כֵּיצַד הֶבֶל חַי לוֹ חַיִּים קַלִים, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם עָמָל וְזֵעָה, וְאִלּוּ הוּא נֶאֱלָץ לַעֲבֹד קָשֶׁה, לַעֲדֹר אֶת הָאֲדָמָה, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנָּהּ לֶחֶם.

ב

יוֹם אֶחָד נִפְגְשׁוּ שְׁנֵי הָאַחִים בַּשָּׂדֶה. סִפֵּר קַיִן לְהֶבֶל עַל עֲמָלוֹ הַקָּשֶׁה וְעַל הַיְרָקוֹת אֲשֶׁר הוּא מְגַדֵּל, וְהֶבֶל – הוּא סִפֵּר לְאָחִיו עַל הַצֹּאן אֲשֶׁר הוּא מְגַדֵּל, עַל הַטָּלֶה הֶחָבִיב אֲשֶׁר לוֹ סִפֵּר וּבְעִקָּר שָׂמַח לְבַשֵּׂר לְאָחִיו, כִּי טוֹב טוֹב לוֹ וְכִי הוּא שְׁבַע־רָצוֹן מֵעֲמָלוֹ.

יוֹדֵעַ אַתָּה, אָחִי – אָמַר הֶבֶל בִּמְאוֹר פָּנִים – הָבָה נַעֲרֹךְ לָנוּ סְעֻדָּה בַּשָּׂדֶה, אַתָּה תָבִיא עִמְּךָ מִבִּכּוּרֵי פְּרִי אַדְמָתְךָ, וְאִלּוּ אֲנִי אָבִיא עַמִּי כֶּבֶשׂ שָׁמֵן, מְעַט חָלָב, שַׁמֶּנֶת וּבְעִקָּר גְבִינָה טוֹבָה. וְקַיִן - הוּא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אָחִיו וְלִבּוֹ הָיָה רַע עָלָיו. מַדּוּעַ, הִרְהֵר קַיִן בְּלִבּוֹ, לְהֶבֶל טוֹב כָּל כָּךְ. כָּל מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַדָּבָר מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ, וְאִלּוּ אֲנִי, אֲנִי מִסְכֵּן, אֻמְלָל, תָּמִיד יֵשׁ לִי צָרוֹת וְשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מַצְלִיחַ בְּיָדִי…

הָבָה נַעֲרֹךְ לָנוּ סְעֻדָּה בַּשָּׂדֶה…

וּבְכָל זֹאת! – הֶחֱלִיט קַיִן – הָלוֹךְ אֵלֵךְ אֶל הַסּעֻדָּה אֲשֶׁר הִזְמִין אוֹתִי אֵלֶיהָ אָחִי. הָבָה אֶרְאֶה מַה הוּא עוֹשֶׂה, כִּיצַד הוּא חַי, וְהָיָה אִם שִׁקֵּר לִי אָחִי – אוֹי וַאֲבוֹי יִהְיֶה לוֹ.

וּבַיּוֹם הַנּוֹעָד, נִפְגְּשׁוּ שְׁנֵי הָאַחִים. הַדָּבָר הָיָה בַּשָּׂדֶה. הֶבֶל שָׂמַח מְאֹד לְמַרְאֵה אָחִיו. הוּא הוֹלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר הָיְתָה בָּהָר הַסָּמוּךְ אֶל הַשָּׂדֶה. וְהַמְּעָרָה הָיְתָה חֲבוּיָה בֵּין הָעֵצִים אֲשֶׁר סָגְרוּ עַל הַפֶּתַח עַד כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה אִישׁ לְהַבְחִין בָּהּ. הֶבֶל קָרָא לְכַלְבּוֹ “חָבִיב”, שֶׁהָיָה אָהוּב עָלָיו וְצִוָּה לוֹ לִשְׁמֹר יָפֶה יָפֶה עַל הַצֹּאן.

נִכְנְסוּ שְׁנֵי הָאַחִים לַמְּעָרָה. הִתְפַּרְקְדוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה וְנֶהֶנוּ שְׁנֵיהֶם מִן הַקְּרִירוּת, אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה. הֶבֶל הֶרְאָה לְאָחִיו אֶת בְּגָדָיו הַנָּאִים. הָיוּ אֵלֶה בְּגָדִים, אֲשֶׁר הוּא בְּעַצְמוֹ תָפַר אוֹתָם מֵעוֹרוֹת־כְּבָשִׂים אֲשֶׁר שָׁחַט. הוּא גַם הֶרְאָה לוֹ אֶת כֵּלָיו, אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ וְשָׂמַח לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת מְאוּרַת הַכֶּלֶב חֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן.

– וְכֵיצַד זֶה אַתָּה חַי עִם הַכֶּלֶב? כִּיצַד אַתָּה מְדַבֵּר אֵלָיו? הַאָמְנָם זֶה הַיְּצוּר, הַהוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע, יִהְיֶה חָבֵר לְךְ? – תָּמַהּ קַיִן.

– בְּוַדַּאי! – הֵשִׁיב הֶבֶל בְּהִתְלַהֲבוּת – טוֹב וְחָבִיב עָלַי הַכֶּלֶב. הִנֵּה בְּעֵינֶיךָ תִרְאֶה כִּיצַד נָבוֹן וּמֵבִין הוּא כֶּלֶב זֶה. אָנָּא, אָחִי, צֵא עִמִּי הַחוּצָה וְרָאִיתָ, כֵּיצַד זֶה מְטַפֵּל בְּאַהֲבָה וּבַהֲבָנָה בַּטְּלָאִים וּבַכְּבָשִׂים.

יָצְאוּ שְׁנֵי הָאַחִים הַחוּצָה. לְעֵינֵיהֶם נִרְאָה הָעֵדֶר וְהוּא רוֹעֶה בְּשַׁלְוָה בְּתוֹךְ הַדֶּשֶׁא הָרַב, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ. אִם נִסְּתָה כִּבְשָׂה מִן הָעֵדֶר לָסוּר הַצְדָּה, מִיָד הָיָה הַכֶּלֶב נוֹבֵחַ עָלֶיהָ בְּקוֹלוֹ וְזוֹ הָיְתָה נִבְהֶלֶת מִגַּעֲרָתוֹ וּמִיָּד חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ.

– חָבִיב! – קָרָא הֶבֶל מֵרָחוֹק אֶל הַכֶּלֶב. וְהַחַיָּה הַהוֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע, אַךְ שָׁמְעָה אֶת הַקוֹל הַקוֹרֵא, מִיָּד עָזְבָה אֶת הַצֹּאן וּמִהֲרָה לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם.

– רוֹאֶה אַתָּה! הוּא מֵבִין לִי! הוּא נִשְׁמָע לִי – אָמַר הֶבֶל.

הַשְּׁנַיִם נִגְשׁוּ אֶל הָעֵדֶר וְהִסְתַּכְּלוּ בַּכְּבָשִׂים הָרוֹעִים בְּשַׁלְוָה. אַךְ קָרַב הֶבֶל אֶל אַחַת מֵהַצֹּאן, וְהִנֵּה זוֹ קָרְבָה אֵלָיו, אֶל הָרוֹעֶה וְאֶת רֹאשָׁהּ נָתְנָה בֵּין כַּפּוֹת יָדָיו, וְהִיא מִתְרַפֶּקֶת עָלָיו וּמְבַקֶּשֶׁת כִּי יְלַטֵּף אוֹתָהּ בְּיָדָיו, וְהֶבֶל! הוּא נִתְמַלֵא רַחֲמִים רַבִּים עַל הַכִּבְשָׂה וְלִטֵּף אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה אֵין קֵץ.

וְקַיִן! הוּא חָרַק בְּשִׁנָּיו, רָגַז וְקָצַף, אַךְ הִתְאַפִּק כִּי לֹא רָצָה לְהַבִּיעַ אֶת כַּעֲסוֹ.

– מָה עוֹשֶׂה הוּא לַכְּבָשִׂים וְלַכֶּלֶב? מַדּוּעַ הוּא כֹּה אָהוּב עֲלֵיהֶם? וְאִלּוּ אֲנִי… אֲנִי, אֵין מִי אֲשֶׁר יֶאֱהַב אוֹתִי, אֵין מִי אֲשֶׁר יִתְחַבֵּר אֵלַי, גַּלְמוּד אֲנִי בָּעוֹלָם לְלֹא רֵעַ וּלְלֹא יְדִיד… וְעוֹד קַיִן מְהַרְהֵר אֶת הִרְהוּרָיו הָרָעִים וְקוֹלוֹ הָרוֹנֵן שֶׁל הֶבֶל אָחִיו הֵעִיר אוֹתוֹ מִמַּחְשְׁבוֹתָיו: קַיִן אָחִי! הָבָה נִגַּשׁ אֶל הַסְּעֻדָּה, הָבָה נִכּוֹן אֶל הַזֶּבַח.

הֶבֶל לָקַח טָלֶה רַךְ וְהִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל כְּתֵפָיו וְאֶת פְּעָמָיו שָׂם אֶל הַמְּעָרָה.

בְּהִכָּנְסָם אֶל הַמְּעָרָה, נָטַל קַיִן וְהוֹצִיא מִן הַצִּקְלוֹן אֶת הַיְרָקוֹת וְהַפֵּרוֹת אֲשֶׁר הֵבִיא עִמּוֹ. לְעֵינֵי הֶבֶל הַמִּתְפַּלֵא נִרְאוּ פֵּרוֹת מִפֵּרוֹת שׁוֹנִים. הָיוּ כָּאן תַּפּוּחִים גְּדוֹלִים, אֲגַסִּים רֵיחָנִיִּים וְעַל הַכֹּל הָיוּ שָׁם יַרְקוֹת קַיִץ נֶחְמָדִים. מַה שָׂמַח לִבּוֹ שֶׁל הֶבֶל לְמַרְאֵה הַמְּלָפְפוֹנִים הָאֲרֻכִּים וְהָעֲסִיסִיִּים, אֲשֶׁר פִּלַּח קַיִן וְשָׂם עַל הַשְׁלְחָן.

– הִנֵּה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, – אָמַר קַיִן – וְעַתָּה, אָחִי הַטּוֹב, אָנָא קוּם וּשְׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׁ, אֲשֶׁר הֵבֵאתָ עִמְּךָ וְנַעֲשֶׂה אוֹתוֹ צָלִי כַּאֲשֶׁר אָהָבְתִּי.

הֶבֶל נִגַּשׁ לַמְלָאכָה בְּלִי חֶמְדָּה. עוֹד מְעַט וְרֵיחַ צָלִי חַם וָטוֹב, נִשָּׂא בָּאֲוִיר עַד כִּי הָרִיר נָזַל מַמָּשׁ מֵרֹב תַּאֲוָה אֵצֶל קַיִן הַזּוֹלֵל.

– הָבֵא אֶת הַצָּלִי! - צִוָּה קַיִן בְּקוֹל תּוֹבֵעַ.

– מָה? – תָּמַהּ הֶבֶל, – וְכִי אֵין אַתָּה רוֹצֶה לְהַפְרִישׁ חֵלֶק מִכָּל הַטּוֹב לֵאלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ כָּל זֶה? הֵן זֶה חֹק לָנוּ לֹא לָשֶׁבֶת לְיַד הַשֻׁלְחָן, בְּטֶרֶם נוֹדֶה לָאֵל עַל כָּל הַטּוֹב, אֲשֶׁר גָּמַל לָנוּ וּבְטֶרֶם נִתֵּן לוֹ חֵלֶק מִן הָאֹכֶל אֲשֶׁר לְפָנֵינוּ.

בְּלִי רָצוֹן הִסְכִּים קַיִן לְדִבְרֵי אָחִיו.

טוֹב! הָבָה אֶשְׁטַח עַל הָאֶבֶן אֶת הַמָּנָה שֶׁלִי מִן הַפֵּרוֹת, אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַמִּי! יָקוּם הָאֱלֹהִים וְיֹאכַל מִן הַמִּנְחָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי לְפָנָיו! – אָמַר קַיִן וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הַשָּׁמָיִם.

הָיוּ הַשְּׁנַיִם עוֹמְדִים דּוֹמְמִים וּמְצַפִּים לְהוֹפָעָתוֹ שֶׁל הָאֵל אֲשֶׁר יָָרַד מִן הָעֲנָנִים אֲלֵיהֶם, אַךְ כָּל קוֹל לֹא נִשְׁמַע.

– וְהֵיכָן הוּא הָאֱלֹהִים? – שָׁאַל קַיִן בְּרֹגֶז.

– הוּא אֵינֶנּוּ, – הֵשִׁיב הֶבֶל בְּקוֹל נָמוּךְ. – אֱלֹהִים לֹא רָצָה, כַּנִּרְאֶה, אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לוֹ.

– הָבָה אַגִּישׁ אֲנִי לֵאלֹהַי מִן הַצֹּאן אֲשֶׁר טָבַחְתִּי – בְּדַבְּרוֹ הוֹצִיא הֶבֶל אֶת הַחֵלֶק הַשָּׁמֵן וְהַטּוֹב, אֶת הָאַלְיָה וְאֶת הַכְּלָיוֹת מִן הַכֶּבֶשׂ, וְשָׁטַח אוֹתָן עַל הָאֶבֶן וַיֹּאמַר: “אֱלֹהַי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךְ! אָנָּא, קַבֵּל נָא אֶת מִנְחָתִי וּבוֹא הֶיֶה שֻׁתָּף לָנוּ בַּזֶּבַח.”

עוֹד הוּא מְדַבֵּר וְהִנֵּה קָרָה הַפֶּלֶא. אֵשׁ יוֹרֶדֶת נִרְאֲתָה וְהִיא נָפְלָה מִלְמַעְלָה יָשָׁר עַל הַזֶּבַח, אֲשֶׁר הִגִּישׁ זֶה עַתָּה הֶבֶל לֵאלֹהָיו. וְעוֹד הַשְּׁנַיִם תְּמֵהִים, נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם מִפַּחַד, וְהִנֵּה אָחֲזָה הָאֵשׁ בַּזֶּבַח וְכָל הַבָּשָׂר נֶעֶלַם וְאֵינֶנּוּ

– הָאֱלֹהִים רָצָה אֶת מִנְחָתְךָ! אַתָּה! אַתָּה, – נָהַם קַיִן בְּרֹגֶז, –אַתָּה מִתְפַּנֵּק הִנְךְ, אַתָּה הוּא אֲשֶׁר גָּזַלְתָּ אֶת אַהֲבַת־הָאֱלֹהִים מִמֶּנִּי, גַּם חַוָּה אִמָּנוּ, גַּם אָדָם אָבִינוּ, גַּם הַצֹּאן, גַּם הַכְּלָבִים, כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם אוֹהֲבִים אוֹתְךָ וְאִלּוּ אוֹתִי הֵם שׂוֹנְאִים. רַק אַתָּה הוּא הָאָשֵׁם בְּכָל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָה עָלַי, הָבָה אָשִׂים קֵץ לְךָ, אֶפָּטֵר מִמְּךָ וְהָיִיתִי אֲנִי הַבֵּן הַיָּחִיד לְאָבִינוּ וּלְאִמָּנוּ. אָז, אָז יֶאֶהֲבוּ אוֹתִי כֻּלָּם, יְפַחֲדוּ מִמֶּנִּי וְיִרְעֲדוּ מִפָּנַי, אֲנִי! אֲנִי אֶהְיֶה מֶלֶךְ עַל הַכֹּל.

לְפֶתַע תָּפַס קַיִן בּוּל עֵץ, אֲשֶׁר הָיָה מֻנָח לְיַד הַמְּדוּרָה וַיָּרָץ בְּרֹב כַּעַס אֵל עֵבֶר הֶבֶל אָחִיו, וּבַמּוֹט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הִכָּה קַיִן אֶת אָחִיו אַחַת וּשְׁתַּיִם עַד אֲשֶׁר יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ.

– מֶה עָשִׂיתִי – תָּמַהּ קַיִן, בִּרְאוֹתוֹ אֶת אָחִיו שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וְרוּחַ אֵין בְּאַפּוֹ. וּמִן הָאֵשׁ אֲשֶׁר עָלְתָה נִשְׁמַע הַקּוֹל: מֶה עָשִׂיתָ, קַיִן הָרוֹצֵחַ! קוֹל דְּמֵי אָחִיךְ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה! אָרוּר תִּהְיֶה!

– אֱלֹהַי! מֶה עָשִׂיתִי! – יִלֵּל קַיִן בְּרֹב כְּאֵבוֹ, כִּי הִתְחָרֵט מְאֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע, אֲשֶׁר עָשָׂה לַהֲרֹג אֶת אָחִיו.

מֵרֹב חֲרָדָה וָפַחַד, נָשָׂא קַיִן אֶת רַגְלָיו וַיִּבְרַח הַרְחֵק הַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם בּוֹ נָפַל הֶבֶל אָחִיו.

ג

וְחַוָּה חִכְּתָה לַשָׁוְא לְבוֹאוֹ שֶׁל הֶבֶל בְּנָהּ, וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה כִּי אֵינֶנּוּ בָּא, הֶחֱלִיטָה הָאֵם הַנֶּאֱמָנָה לָצֵאת אֵלָיו הַשָּׂדֶה. הִיא בָּאָה אֶל הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה רָאֲתָה כִּי הַצֹּאן מְפֻזָרוֹת עַל פְּנֵי הַחֶלְקָה וְהֶבֶל אֵינֶנּוּ.

נִרְאֶה כִּי אָסוֹן קָרָה לִבְנִי – הִרְהֲרָה הָאֵם, בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַצֹּאן הַמְבֹהָלוֹת.

הֵחֵלָּה חַוָּה קוֹרֵאת בְּקוֹלָהּ: הֶבֶל! הֶבֶל! הֶבֶל! בְּנִי! אַיֶךָּ!? – אֵין קוֹל.

לְפֶתַע נִרְאָה מֵרָחוֹק הַכֶּלֶב, כַּלְבּוֹ שֶׁל הֶבֶל וְהוּא פְּרוּעַ שֵׁעָר וְעֵינָיו נִרְאוֹת כְּבוֹכוֹת. וְהַכֶּלֶב קָרַב אֶל חַוָּה, נִדְחַק אֶל שִׂמְלוֹתֶיהָ וְיִלֵּל בְּקוֹל בּוֹכִים. הֵבִינָה חַוָּה כִּי זֶה הַכֶּלֶב קוֹרֵא לָהּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו.

בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת הָלְכָה חַוָּה אַחֲרֵי הַכֶּלֶב, אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹתָהּ אֶל מְקוֹם גְוִיַת בְּנָהּ.

– הֶבֶל, בְּנִי הָחָמוּד! – יִלְלָה הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה וּדְמָעוֹת רַבּוֹת נָשְׁלוּ מִלְּחָיֶיהָ.

וְחַוָּה הִתְנַפְּלָה לָאָרֶץ וְאֶת גְוִיַּת בְּנָהּ תָּפְשָׂה בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ וְחִבְּקָה וְנָשְׁקָה לַגּוּף הַמֶּת. הִיא הֶחֱלִיקָה אֶת פָּנָיו, אֶת יָדָיו, הִיא חִמְמָה אוֹתוֹ בְּהֶבֶל פִּיהָ וְהֶאֱמִינָה כִּי תַחֲזִיר אוֹתוֹ אֶל הַחַיִּים, אַךְ לַשָׁוְא.

היא החליקה אֶת פניו….

כָּכָה הָיְתָה חַוָּה יוֹשֶׁבֶת וּבוֹכִיָה וְהֶבֶל בְּנָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. וְהָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם רָאָה אֶת הָאֵם הָאֻמְלָלָה בְּצָרָתָהּ וַיְרַחֵם עָלֶיהָ וַיֹּאמַר:

חַוָּה, בִּתִּי! לַשָׁוְא הַבְּכִי וְהָאֲנָחוֹת. בְּנֵךְ מֵת. הוּא יָשׁוּב אֶל הָאֲדָמָה. אַל תּוֹסִיפִי לִבְכּוֹת. הֶבֶל מֵת וּבָנִים אֵין לוֹ אוּלָם אֲנִי אַשְׁאִיר לוֹ זֵכֶר עוֹלָם. הִנֵּה אֶצְרֹר אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ וְאֶעֱשֶׂה מֵהֶן טִפּוֹת אַלְמָוֶת, דְמָעוֹת אֵלּוּ יִהְיוּ מֵעַתָּה לִצְמָחִים, אֲשֶׁר יַעֲלוּ בְּחָדְשֵׁי הָאָבִיב וְיִהְיוּ צִמְחֵי אַלְמָוֶת אֲשֶׁר לֹא יִבֹּלוּ. דְּמָעוֹת אֵלּוּ תִּהְיֶינָה אוֹת עוֹלָם לְמַעֲשֶׂה רִשְׁעָתוֹ שֶׁל קַיִן וְזֵכֶר־עוֹלָם לְהֶבֶל הַטוֹב.

וְעוֹד לֹא כִּלָּה הָאֱלֹהִים לְדַבֵּר, וְהִנֵּה עָלוּ מִן הָאֲדָמָה הֲמוֹנִי צְמָחִים, צִמְחֵי הָרַעֲדָנִית אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לְכַסּוֹת אֶת גְוִיָּתוֹ שֶׁל בְּנָהּ. וְהַגּוּפָה נִשְׁמְטָה מִיָּדֶיהָ שֶׁל הָאֵם וְהַצְּמָחִים מִהֲרוּ לְכַסּוֹת אוֹתָהּ. כָּכָה נִקְבַּר הֶבֶל הַטּוֹב בָּאֲדָמָה, כְּשֶׁצִמְחֵי דִּמְעוֹת חַוָּה – מְכַסִּים אוֹתוֹ.

מֵאָז עוֹלִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה פִּרְחֵי דִּמְעוֹת חַוָּה, זֵכֶר לִבְכִי הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה חַוָּה. הַיְלָדִים יִקְרְאוּ לָהֶם גַּם רַעֲדָנִיּוֹת, כִּי רוֹעֲדִים הֵם וְנִשָּׂאִים עִם כָּל רוּחַ קַלָּה הַנּוֹשֶׁבֶת בָּהֶם.

לְעֵת עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר שָׁקְעָה כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ לִפְאַת מַעֲרָב, הֶחֱלִיטוּ הַיְלָדִים לָצֵאת לְטִיּוּל אֶל הַשָּׂדֶה. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה כְּבָר הָרוֹעֶה אוֹסֵף אֶת צֹאנוֹ, שֶׁהָיוּ מְפֻזָרִים עַל פְּנֵי שְׂדוֹת־הַשֶּׁלֶף וְהָיוּ מְלַחֲכִים אֶת אַחֲרוֹנֵי הָעֲשָׂבִים שֶׁפָּגְשׁוּ בְדַרְכָּם.

– הָבָה נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן הַקָּרוֹב, זֶה הַנּוֹבֵעַ לְרַגְלֵי הַחוֹלוֹת – הִצִיעַ יוֹרָם.

הַצָּעָה זוֹ נִתְקַבְּלָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, כִּי הַיְלָדִים אָהֲבוּ מְאֹד מַעְיָן זֶה, הַשּׁוֹכֵן לְרַגְלֵי הַחוֹלוֹת. בְּמַעְיָן זֶה נוֹבְעִים מַיִם קָרִים וּנְעִימִים וְהַיְלָדִים אָהֲבוּ לְשַׁכְשֵׁךְ אֶת רַגְלֵיהֶם בְּמַיִם אֵלֶּה. אַיָּלָה אָהֲבָה בִּמְיֻחָד מַעְיָן זֶה בַּאֲשֶׁר לְעֵת עֶרֶב אֶפְשָׁר לְטַפַּס וְלַעֲלוֹת עַל גִּבְעוֹת הַחוֹל וְטוֹב טוֹב לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל הַחוֹל הַקָּרִיר לְעֵת עֶרֶב, אַחַר שֶׁשָּׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ.

הַיְלָדִים אָהֲבוּ לְשַׁכְשֵׁךְ רַגְלֵיהֶם בַּמַּיִם…

יוֹרָם שָׂמַח לְהִזְדַמְנוּת זוֹ, הוֹאִיל וּבַחוֹלוֹת יֶשְׁנָם קָנִים לְמַכְבִּיר. קָנִים אֵלֶּה הָאֲרֻכִּים מְשַׁמְשִׁים לוֹ, לְיוֹרָם, חֹמֶר לְתַעֲשִׂיַּת עֲפִיפוֹנִים שֶׁהוּא מֵעִיף בָּאֲוִיר.

מִשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּכְסָף, הִתְפַּזְרוּ הַיְלָדִים זֶה לְכָאן וְזֶה לְשָׁם. אִישׁ אִישׁ מִן הַחֲבֵרִים מָצָא לוֹ עִנְיָן מִיֻחָד לְטַפֵּל בּוֹ.

אֵלִיָּהוּ וּצְבִי רָאוּ לִפְנֵיהֶם לְפֶתַע גַּרְגְּרִים אֲדֻמִּים וּשְׁחוֹרִים וְהֵם מְחֻבָּרִים יַחְדָּיו, מַמָּשׁ כְּמוֹ גַּרְגְּרֵי תוּת. מִיָּד שָׁלַח צְבִי יָדוֹ לִקְטֹף אֶת הַפֵּרוֹת. אַךְ נָגְעָה יָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד בַּפֵּרוֹת הַשְּׁחוֹרִים וְהִנֵּה הֵם נָשְׁרוּ אַרְצָה וְרַק גַּרְגְּרִים מוּעָטִים נִשְׁאֲרוּ בְּיָדוֹ.

מִיץ הַגַּרְגְרִים הֶאְדִים אֶת עוֹרוֹ שֶׁל צְבִי וְהַרְגָּשַׁת דְּבִיקוּת חָשׁ הַיֶּלֶד בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדָיו, בִּזְהִירוּת נָתַן צְבִי אֶת הַגַּרְגְּרִים לְתוֹךְ פִּיו וְטָעַם מֵהֶם.

– חֶבְרַיָה! רְאוּ נָא, פְּרִי מָתוֹק, עֲסִיסִי וְטָעִים מָצָאתִי! הוֹדִיעַ הַיֶלֶד עַל מְצִיאָתוֹ.

– אַתָּה נֶחְמָד, – אָמְרָה דָּלִיָּה וּפָרְצָה בִּצְחוֹק לְמַרְאֵהוּ שֶׁל צְבִי, שֶׁפָּנָיו הָיוּ אֲדֻמִּים מִן הַמִּיץ, שֶׁנִּתַּז מֵהַפֵּרוֹת אֲשֶׁר זֶה עַתָּה בָּלַע אֶל פִּיו.

אֵלִיָּהוּ הַגַּרְגְּרָן הִתְנַפֵּל עַל הַפֵּרוֹת שֶׁרָאָה וְהָיָה אוֹכֵל וְאוֹכֵל. הוּא לֹא רָצָה לְהִתְפַּנּוֹת לְשִׂיחוֹת בְּטֵלוֹת. מֵרֹב חִפָּזוֹן שָׁכַח אֵלִיָּהוּ כִּי הִתְקָרֵב יוֹתֵר מִדַּי וְכִי נִכְנַס לְתוֹךְ הַסְּבָךְ שֶׁל הַשִׂיחִים. הוּא לֹא הִרְגִישׁ אֲפִילוּ, כִּיצַד נִנְעָצִים וְהוֹלְכִים הַקּוֹצִים בִּבְשָׂרוֹ וְהֵם פּוֹצְעִים אוֹתוֹ. הוּא הָיָה עָסוּק מְאֹד בַּאֲכִילָה…

לְפֶתַע הִרְגִישׁ אֵלִיָּהוּ כְּאִלּוּ הַקַרְקַע נִשְׁמֶטֶת מִתַּחַת לְרַגְלָיו. נִשְׁמַע קוֹל חֲבָטָה, קְרִיאוֹת: הַצִּילוּ! אֲנִי שׁוֹקֵעַ! וְאֵלִיָּהוּ לֹא נִרְאָה יוֹתֵר.

הַחֲבֵרִים אָצוּ רָצוּ אֶל הַקּוֹל הַקּוֹרֵא וּלְעֵינֵיהֶם נִתְגַּלָּה מַרְאֶה מַחֲרִיד וּמַצְחִיק גַּם יָחַד. אֵלִיָּהוּ שֶׁהִתְקָרֵב יֶתֶר עַל הַמִּדָּה בֵּין סִבְכֵי הַצְּמָחִים, נָפַל כַּנִּרְאֶה, לְתוֹךְ תְּעָלַת הַמַּיִם שֶׁעָבְרָה בֵּין הַשִּׂיחִים. לְעֵינֵי הָרוֹאִים עָמַד אֵלִיָּהוּ וְהוּא שׁוֹקֵעַ בְּתוֹךְ הַבֹּץ וְיָדָיו לוֹפְתוֹת בְּחָזְקָה בְּעַנְפֵי הַשִׂיחִים.

וְהוּא שׁוֹקֵעַ בְּתוֹךְ הַבֹּץ…

– אֵלִיָּהוּ! צֵא מִן הַבֹּץ! – יָעֲצָה לֵאָה לַחֲבֵרָהּ.

נִסָּה אֵלִיָּהוּ לְהֵחָלֵץ מִן הַסְּבָךְ, אַךְ הַקּוֹצִים הָעֲקֻמִים וְהַחַדִים נִנְעֲצוּ בִּבְשָׂרוֹ וְהָיוּ מַכְאִיבִים לוֹ מְאֹד מְאֹד.

עַלִיזָה רָאֲתָה עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ פַּסִים אֲדֻמִּים מִדָּם וְרַחֲמִים רַבִּים תָּקְפוּ אוֹתָהּ עַל הַיֶלֶד הַמִּסְכֵּן.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ! הוּא פָּצוּעַ, הוּא שׁוֹתֵת דָּם, צָעֲקָה הַיַּלְדָּה נִפְחָדָה לְמַרְאֵה אֵלִיָּהוּ הַמִּסְכֵּן.

לְמַרְאֶה זֶה הֶחֱלִיטוּ כַּמָּה יְלָדִים לְסַכֵּן עַצְמָם, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַיֶּלֶד מִבֵּין הַקּוֹצִים.

הַמְּלָאכָה הָיְתָה קָשָׁה לְמַדַּי, כִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְקִיעַ אֶל הַסְּבָךְ שֶׁל עַנְפֵי הַפֶּטֶל.

הַמּוֹרֶה הוֹצִיא אֶת אוֹלָרוֹ מִכִּיסוֹ וְהֵחֵל כּוֹרֵת בּוֹ אֶת הָעֲנָפִים אֲשֶׁר הִפְרִיעוּ לוֹ בְּדַרְכּוֹ. כָּמוֹהוּ עָשָׂה גַם יוֹרָם בְּאוֹלָרוֹ הַקְטָן וְהַפָּגוּם. בְּקְשִׁי רַב הִצְלִיחוּ הַיְלָדִים לְהַגִּיעַ אֶל חֲבֵרָם וְחִלְּצוּ אוֹתוֹ מִן הַסְּבָךְ. הֵם הוֹצִיאוּ אֶת אֵלִיָּהוּ עַל כַּפֵּיהֶם וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת עַל הַחוֹל הָרַךְ. וְאֵלִיָּהוּ שָׁכַב עַל הַחוֹל וְהוּא נֶאֱנָק מִכְּאֵב. כָּל אֵבָרָיו כָּאֲבוּ עָלָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו רָעֲדוּ מַמָּשׁ מִן הַפַּחַד, אֲשֶׁר עָבָר עָלָיו זֶה עַתָּה.

– וּמֵעַתָּה, חֶבְרַיָּה! - דִּבֵּר הַמּוֹרֶה בְּהִתְרַגְּשׁוּת – יִהְיֶה עֲלֵיכֶם לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד, בְּגִשְׁתְּכֶם אֶל שִׂיחֵי הַפֶּטֶל. אָמְנָם הָעֲנָבוֹת שֶׁל הַפֶּטֶל טוֹבוֹת הֵן לַאֲכִילָה, אַךְ קָשֶׁה קָשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן, הַפֶּטֶל גָדֵל עַל מַיִם רַבִּים, בְּעִקָּר מָצוּי הוּא בְּמִדְרוֹנוֹת הַנְחָלִים אוֹ לְיַד תְּעָלוֹת מַיִם וְיֵשׁ לְהִזְהֵר מְאֹד, בִּקְרָבְכֶם אֶל שִׂיחַ זֶה. זֹאת וְעוֹד: שִׂיחַ זֶה גָדֵל בִּמְהִירוּת רַבָּה וַעֲנָפָיו מְזֻיָּנִים בְּקוֹצִים חַדִים וְאַנְקוֹלִיִים. אוֹי אוֹי לוֹ לָאָדָם, אֲשֶׁר קוֹצִים אֵלֶּה חָדְרוּ אֶל בְּשָׂרוֹ, הֵם קוֹרְעִים מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ נְתָחִים מֵעוֹרוֹ וּבְשָׂרוֹ.

וְאֵלִיָּהוּ, לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת הַסְבָּרָתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה, אָמַר: אֲנִי מְוַתֵּר עַל הָעֲנָבוֹת הַטְּעִימוֹת וּמְוַתֵּר גַּם עַל הַקּוֹצִים.

– מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “לֹא מֵעֻקְצֵךְ וְלֹא מִדֻּבְשֵךְ”! – הֵעִיר יוֹרָם בִּשְׂחוֹק קַל.

וְהַיְלָדִים אָמְרוּ: אֵלִיָּהוּ, אֵין חָכָם כְּבַעַל נְסָיוֹן – וְצָחֲקוּ בְּלִבָּם לְשֵׁמַע דִּבְרֵי חֲבֵרָם.

– וַהֲיוֹדְעִים אַתֶּם, מַדּוּעַ נּוֹסַף לְשִׂיחַ זֶה הַכִּנּוּי “קָדוֹשׁ”? – שָׁאַל הַמּוֹרֶה.

מוּבָן שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה, וְהַמּוֹרֶה הִסְבִּיר: סְבוּרִים כִּי שִׂיחַ זֶה הוּא הוּא הַסְּנֶה הַנִּזְכָּר בַּתּוֹרָה.

– הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל? – שָׁאֲלָה לֵאָה.

– זֶה הַסְּנֶה אֲשֶׁר נִרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר וְהוּא בּוֹעֵר בָּאֵשׁ? – הֶרְאֲתָה בְּקִיאוּתָהּ גַּם עַלִיזָה.

קָמָה הִתְרַגְּשׁוּת בְּקֶרֶב הַיְלָדִים לְשֵׁמַע שֵׁם זֶה, הֵן הוּא הִזְכִּיר לָהֶם סִפּוּר כֹּה יָפָה, כֹּה נָאֶה, סִפּוּר עַל מֹשֶׁה הַמַּנְהִיג, מֹשֶׁה הַנָּבִיא, אֲשֶׁר יָרַד לְמִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת עַמּוֹ מִבֵּית הָעֲבָדִים…

יִשְׂרָאֵל הַבּוֹטָנַאי, חוֹבֵב הַצְּמָחִים, קָרַב אֶל הַשִּׂיחַ וְחָתַךְ לוֹ עָנָף צָעִיר. הוּא בָּדַק אֶת הֶעָנָף בִּתְשׂוּמֶת לֵב מְרֻבָּה.

עַלִיזָה הִתְרַשְׁמָה מִיְּפִי עָלָיו הַמְּשֻׁלָּשִׁים, עָלִים אֵלֶּה צִבְעָם הָיָה יָרֹק־כֵּהֶה וְהֵם מְלֵאֵי עוֹרְקִים עַד כִּי נִרְאוּ מֻקֻמָטִים.

גְאֻלָּה גִלְתָה אֵי־שָׁם מִסְפַּר פְּרָחִים, הָיוּ אֵלֶּה פְּרָחִים בַּעֲלֵי עֲלֵי כּוֹתֶרֶת וְרַדְּרַדִּים וּבָהֶם הַרְבֵּה, הַרְבֵּה אַבְקָנִים.

– פְּרָחִים אֵלֶּה דּוֹמִים בְּמִקְצָת לִפְרָחָיו שֶׁל וֶרֶד־הַבַּר – אָמְרָה לֵאָה.

– נָכוֹן מְאֹד, אִשֵּׁר הַמּוֹרֶה. – צֶמַח זֶה שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הַוַּרְדָּנִיִּים, הַפֵּרוֹת הֵם גַּלְעִינָיִּים וְצִיפָה בְּשָׂרִית וּטְעִימָה מַקִּיפָה אוֹתָם. צִיפָה זוֹ בְּרֵאשִׁיתָהּ הִיא יִרֻקָה, אַחַר הוֹפֶכֶת הִיא אֲדֻמָה וּלְבַסוֹף הִיא שְׁחוֹרָה – אוֹת הוּא כִּי הִבְשִׁילָה וְהִיא רְאוּיָה לַאֲכִילָה.

הַפֶּטֶל – צֶמַח מִמִּשְׁפָּחַת הַוַּרְדָּנִיִּים

עוֹד סִפֵּר הַמּוֹרֶה כִּי הַפֶּטֶל הַקָּדוֹשׁ נִמְצָא בְּכָל יְמוֹת הַחֹרֶף בַּשַּׁלֶּכֶת, וְרַק בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב יוֹצְאִים עֲנָפִים צְעִירִים הַמִּתְרַבִּים וּגְדֵלִים בִּמְהִירוּת רַבָּה. הַפֶּטֶל – סִיֵּם הַמּוֹרֶה דְבָרָיו, – הוּא צֶמַח הָאוֹהֵב מַיִם, וְלָכֵן גָּדֵל הוּא עַל יוּבְלֵי מַיִם, אוֹ בְּצִדֵּי נְחָלִים. מִשָּׁרָשָׁיו עוֹלִים נְצָרִים צְעִירִים וְאֵלֶּה מִתְפַּשְׁטִים בִּמְהִירוּת רַבָּה.

עוֹד הַפַּעַם פָּשְׁטוּ הַיְלָדִים עַל הַפֶּטֶל וְהַפַּעַם הֵחֵלּוּ קוֹטְפִים בִּזְהִירוּת מִן הַפֵּרוֹת הַחֲמַצְמַצִּים וְהַטְּעִימִים. עִם דִּמְדּוּמֵי־הָעֶרֶב נִפְרְדוּ הַיְלָדִים מִפִּנַּת הַקְּסָמִים, בָּהּ בִּלּוּ אֶת שְׁעוֹת הָעֶרֶב.

וְאֵלִיָּהוּ אָמַר: – הַפַּעַם לָמַדְתִּי לְהַכִּיר אֶת הַפֶּטֶל מִפִּי שְׁנֵי מוֹרִים. הָאֶחָד הוּא הַמּוֹרֶה עַצְמוֹ וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי הוּא הַפֶּטֶל הַקָּדוֹשׁ, הַשִׂיחַ הַמּוֹצִיא פֵּרוֹת טוֹבִים, אֲבָל מְגַדֵּל קוֹצִים הַפּוֹצְעִים יָפֶה־יָפֶה אֶת כָּל הַחוֹדֵר לִגְבוּלוֹ.

א

בַּחֲצַר הָאִכָּר הָיְתָה תְכוּנָה רַבָּה. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הָיָה רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה עָסוּק בְּתִקּוּן מְכוֹנַת הַקְּצִירָה, הֲלֹא הִיא הַמַּעֲרֶמֶת, אֲשֶׁר בְּכָל יְמוֹת הַחֹרֶף וְהָאָבִיב הָיְתָה מָזְנַחַת לְלֹא טִפּוּל.

הַסוּסִים אֲשֶׁר נָחוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר, חִכּוּ בְּקֹצֶר רוּחַ לָצֵאת לַעֲבוֹדָה, הֵם הָיוּ מְקַרְטְעִים בְּרַגְלֵיהֶם וְצוֹהֲלִים מִפַּעַם לְפַעַם וְנִכָּר הָיָה, כִּי מִתְגַּעְגְּעִים הֵם אֶל הַשָּׂדֶה וְאֶל הַנִּיר.

בַּחֲצַר הָאִכָּר תְּכוּנָה רַבָּה…

עַל הָעֲגָלָה הֶעֱמִיסוּ הָעוֹבְדִים חָבִיּוֹת לְמַלֵּא בָּהֶן אֶת הַמַּיִם, כִּי שָׁם בַּשָּׂדֶה אֵין לִמְצֹא מַיִם לְהַשְׁקוֹת אֶת הָאָדָם וְהַסּוּסִים. גַּם אֵבוּס הָעֳלָה עַל הָעֲגָלָה. מֵאֵבוּס זֶה יֹאכְלוּ הַסּוּסִים לְאַחַר שֶׁיָּנוּחוּ מֵעֲמָלָם – עֲמַל הַמְּשִׁיכָה בַּמַּעֲרֶמֶת הַכְּבֵדָה.

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַשָּׁבוּעַ יָצְאָה הַשַּׁיָּרָה לַדֶּרֶךְ. הַפַּעַם יָצְאוּ הָאִכָּרִים לַדֶּרֶךְ וְלִבָּם טוֹב עֲלֵיהֶם. הַשָּׂדֶה הָיָה זָרוּעַ חִטָּה, אֲשֶׁר עָלְתָה יָפֶה וְהַקָּמָה הַצְהֻבָּה הִבְטִיחָה כִּי הַיְבוּל יִהְיֶה רַב בְּשָׁנָה זו. בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה הַיּוֹצֵאת עָבְרוּ שְׁנֵי סוּסִים וְהֵם מוֹשְׁכִים אֶת הַמַּעֲרֶמֶת. עַל גַּבֵּי הַדּוּכָן יָשַׁב הָעֶגְלוֹן וְהוּא מְנוֹפֵף בְּעַלִּיזוּת אֶת שׁוֹטוֹ בָּאֲוִיר. הַשּׁוֹט מַשְׁמִיעַ קוֹל צְלִיל עַז וְהַסּוּסִים בְּשָׁמְעָם קוֹל הַשׁוֹט, הֲרֵי הֵם מִתְעוֹדְדִים וּמוֹשְׁכִים בַּמַּעֲרֶמֶת בְּיֶתֶר מְהִירוּת. אַחֲרֵי מְכוֹנַת הַקְצִיר צָעֲדוּ הַסוּסִים, אֲשֶׁר מָשְׁכוּ בִּשְׁתֵּי עֲגָלוֹת וַעֲלֵיהֶן מַשָּׂא רַב, מַכְשִׁירֵי חִלּוּפִים, מַשְׁחֶזֶת, אֵבוּס, חָבִיּוֹת מַיִם וּמָזוֹן לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה.

הַשַּׁיָּרָה אַךְ יָצְאָה אֶת הַכְּפָר וּכְבָר הִיא עוֹשָׂה דַרְכָּהּ בֵּין הַשָּׂדוֹת בְּדֶרֶךְ לֹא דֶרֶךְ. הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָחוּ יָפֶה מָשְׁכוּ הֵיטֵב אֶת הַמַּשָּׂא וְלֹא שָׂמוּ לִבָּם לְכֹבֶד הָעֲגָלוֹת וְהַמְּכוֹנָה.

נָעִים הָיָה לִנְסֹעַ בֵּין הַשָּׂדוֹת הַמַּזְהִיבִים. הַקָּמָה הָיְתָה כְּבָר בְּשֵׁלָה וְדוֹמֶה כִּי הִתְחַנְנָה לִפְנֵי הָעוֹבְרִים עָלֶיהָ כִּי יְמַהֲרוּ לִקְצֹר אוֹתָהּ.

– הִגַּעְנוּ! – הוֹדִיעַ הָאִכָּר בַּחֲגִיגִיוּת וְעָצַר אֶת הַשַׁיָּרָה.

בְּחִפָּזוֹן הֻתְּרוּ הַסּוּסִים מִן הָעֲגָלוֹת. שְׁנַיִם מִן הַבְּרִיאִים וְהַטּוֹבִים שֶׁבַּסּוּסִים נִרְתְּמוּ לַמְּכוֹנָה, שֶׁהָיְתָה מַבְהִיקָה מִן הַצֶּבַע, שֶׁנִּמְשְׁחָה בּוֹ לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר. הָרְחָבָה שֶׁהַיְתָה עַד עַתָּה נִצֶּבֶת וּזְקוּפָה, עַתָּה הִיא הוּרְדָה בִּמְאֻזָּן. הַמְּכוֹנַאי בָּדַק אֶת הַגַּלְגַּלִים וּשְׁאָר חֶלְקֵי הַמְּכוֹנָה וּלְאַחַר שֶׁהוּא מָצָא כִּי הַכֹּל כַּשׁוּרָה נִתַּן הַצַּו: הַתְחִילוּ בַּעֲבוֹדָה!

הַסּוּסִים הֵחֵלּוּ מוֹשְׁכִים בַּמְּכוֹנָה בְּכָל כֹּחַ וּמִיָּד הֵחֵלָּה הַמַּעֲרֶמֶת בַּעֲבוֹדָתָהּ. הַמַּגּוֹבִים הָעֲשׂוּיִים עֵץ הֵחֵלּוּ מִסְתּוֹבְבִים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים. הַמַּשׂוֹר בַּעַל־הַשּׁנַּיִם, הַקּוֹצֵר אֶת הַתְּבוּאָה הָיָה מִתְנוֹעֵעַ הֵנָּה וָהֵנָּה וְהַתְּבוּאָה הַקְצוּרָה הָיְתָה מוּרֶמֶת וְעוֹלָה עַל הָרְחָבָה. הִתְמַלְאָה הָרְחָבָה תְבוּאָה, מִיָּד הָיָה עוֹבֵר עָלֶיהָ הַמַּגּוֹב וּמוֹרִיד אוֹתָהּ אַרְצָה.

בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הָיָה כְּבָר חֵלֶק נִכָּר שֶׁל הַשָּׂדֶה לְאַחַר הַקָּצִיר. עַתָּה הֵחֵלּוּ עוֹלִים הַפּוֹעֲלִים וְהֵם מְעַרְמִים אֶת הָאֲלֻמּוֹת וּמַעֲלִים אֶת הַתְּבוּאָה עַל הָעֲגָלוֹת לְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל הַגֹּרֶן.

ב

בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב, לְאַחַר שֶׁיָּרְדָה בְּמִקְצָת הַשֶּׁמֶשׁ, בָּאוּ יַלְדֵי הָאִכָּר אֶל הַשָּׂדֶה לִרְאוֹת בַּקּוֹצְרִים. לֵאָה מִשְׁרָאֲתָה אֶת הַחֶלְקָה הַקְּצוּרָה, קָרְאָה בְּצַעַר רָב: הֲרֵי הִיא מַמָּשׁ כְּרֹאשׁוֹ שֶׁל יֶלֶד שֶׁהַמִּסְפָּרַיִם גָזְזוּ אוֹתוֹ וְהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ קֵרֵחַ.

– וְהַסַּפָּר נִרְאֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת מְלַאכְתּוֹ כַּהֲלָכָה, – אָמַר אֵלִיָּהוּ – רְאוּ אֵיךְ הִשְׁאִיר פֵּאָה פֹּה, פֵּאָה שָׁם, הַמוֹנֵי גִבְעוֹלִים עוֹדָם עוֹלִים בַּשָּׂדֶה בְּפִנּוֹת שׁוֹנוֹת.

הַפּוֹעֲלִים מְעָרְמִים אֶת הָאֲלֻמּוֹת…

– אֲנִי אוֹהֶבֶת שְׂדֵה קָמָה לִפְנֵי הַקָּצִיר, כַּמָּה נֶחְמָד הוּא, מַה נָעִים לִרְאוֹת, כֵּיצַד הַשְׁבָּלִים הַמְלֵאוֹת כּוֹרְעוֹת לִפְנֵי הָרוּחַ הַשּׁוֹבֵבָה הַנּוֹשֶׁבֶת בָּהֶן לְעֵת עֶרֶב. עַתָּה, מְשַׁעֲמֵם לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת. מַה טַּעַם לִרְאוֹת שָׂדֶה לְאַחַר הַקָּצִיר? תָּמְהָה עַלִיזָה.

וְהָאִכָּר שֶׁהִתְעָרֵב בַּשִׂיחָה הִסְבִּיר לְאוֹרְחָיו הַקְּטַנִּים: עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי מִכְרָחִים לִקְצֹר אֶת הַחִטָּה בְּעוֹד מוֹעֵד. אִם נַנִּיחַ אֶת הַשְּׁעוֹרָה אוֹ אֶת הַחִטָּה מְחֻבָּרִים לַקַרְקַע, סוֹפָם שֶׁל הַגַּרְעִינִים כִּי יִפְּלוּ אַרְצָה אוֹ גָרוּעַ מִזֶּה כִּי הַצִּפֳּרִים תַּעֲלֶינָה עַל הַחֶלְקָה וְתֹּאכַלְנָה אֶת כָּל מַה שֶׁבַּשִּׁבֳּלִים. הֵן לֹא לְמַעַן מַלֵא אֶת בִּטְנָן שֶׁל הַצִפֳּרִים זָרַעְנוּ אֶת הַתְּבוּאָה – אָמַר הָאִכָּר.

– וּמַה יֵּעָשֶׂה בַּאֲלֻמּוֹת אֵלּוּ שֶׁהַפּוֹעֲלִים מַעֲרִימִים עַל הָעֲגָלוֹת? – שָׁאֵל יוֹרָם.

– תְּבוּאָה זוֹ, אָנוּ מוֹלִיכִים אֶל הַגֹּרֶן, – הֵשִׁיב הָאִכָּר. – שָׁם נָדוּשׁ אֶת הַתְּבוּאָה בְּמוֹרַג, אַחַר נִזְרֶה אֶת הַגֹּרֶן, נַפְרִיד בֵּין הַבַּר וּבֵין הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ, וְאֶת הַגַּרְעִינִים נוֹבִיל אֶל הַמַּחְסן הַבַּיְתָּה. חֵלֶק מִמֶּנּוּ יִהְיֶה לָנוּ לְאָכְלָה, חֵלֶק נַשְׁאִיר לִזְרָעִים לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְאֶת הַמּוֹתָר אָנוּ נוֹבִיל אֶל הַשּׁוּק לִמְכִירָה.

– אֲנִי רָאִיתִי כְּבָר מְכוֹנָה הַקּוֹצֶרֶת וְדָשָׁה אֶת הַתְּבוּאָה בְּבַת־אַחַת, – אָמַר יוֹרָם – וְאֵין צֹרֶךְ בְּכָל הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה: לִקְצֹר, לְהוֹבִיל אֶל הַגֹּרֶן וְלָדוּשׁ.

– גַּם זֶה נָכוֹן, – הֵשִׁיב הָאִכָּר- עַכְשָׁו הוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּלֶּטֶת בַּשָּׂדֶה הַמְּכוֹנָה הַמְשֻׁכְלֶלֶת, הַנִּקְרֵאת בְּאַנְגְלִית בְּשֵׁם: קוֹמְבַּיִן. מְכוֹנוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת כָּאֵלּוּ יֶשְׁנָן כְּבָר בִּמְשָׁקִים רַבִּים בָּעֵמֶק וּבַגָּלִיל. מְכוֹנָה זוֹ עוֹשָׂה עֲבוֹדָתָהּ בִּמְהִירוּת, הִיא מַסְפִּיקָה לִקְצֹר שְׁטָחִים גְּדוֹלִים וְהָעִקָּר – הִיא גּוֹרֶמֶת חִסָּכוֹן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָה וּבָעוֹבְדִים.

– וּמַדּוּעַ זֶה אֵין אַתָּה קוֹצֵר בְּקוֹמְבַּיְן? – שָׁאֲלָה לֵאָה.

– יַעַן כִּי אֶצְלִי הַחֶלְקָה הִיא קְטַנָּה וְלֹא כְּדַאי לְהַעֲלוֹת עָלֶיהָ אֶת זוֹ הַמְּכוֹנָה הַגְּדוֹלָה, אוּלָם אֵין סָפֵק כִּי בְּקָרוֹב יִדְחֶה הַקּוֹמְבַּיִן מִפָּנָיו אֶת כָּל יֶתֶר הַמְּכוֹנוֹת מִמִּין זֶה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים לִפְנֵיכֶם.

לְאַחַר הַשִּׂיחָה יָצְאוּ הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת לְטַיֵּל עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, אֵלִיָּהוּ נָטָל לְיָדָיו כַּמָּה שִׁבֳּלִים וְהֵחֵל מְמוֹלֵל אוֹתָן בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. אֶת הַמַּלְעָנִים הַשְׁחוֹרִים וְהָאֲרֻכִּים הִתִּיז הַיֶּלֶד בְּבַת־אַחַת וְאַחַר הֵחֵל מְפוֹרֵר אֶת הַמְּלִילוֹת. לְאַט־לְאַט נִמְעֲכָה הַשִּׁבֹּלֶת. הַשִּׁדְרָה הַמֶּרְכָּזִית הִתְעַרְטְלָה וְאֵלִיָּהוּ זָרַק אוֹתָהּ אָרְצָה. אַחַר הֵחֵל הַיֶּלֶד נוֹפֵחַ בְּפִיו עַל הַגַּרְגְּרִים הַמְעוּכִים וְהַמּוֹצִים אֲשֶׁר הִקִּיפוּ אוֹתָם. הַמּוֹצִים הַקַּלִּים נִשְּׂאוּ בָּרוּחַ הַרְחֵק־הַרְחֵק וְעוֹד מְעַט וּבְיָדוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ נִשְׁאֲרוּ רַק גַּרְעִינִים טוֹבִים וִירַקְרַקִים. אֵלִיָּהוּ כִּבֵּד אֶת חֲבֵרָיו בְּגַרְעִינִים אֵלֶּה וְהַכֹּל הִלְלוּ אֶת טַעְמָם הַטוֹב.

כְּמַעֲשֶׂה אֵלִיָּהוּ עָשׂוּ גַם הָאֲחֵרִים, אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ מִן הַגַּרְעִינִים הַטּוֹבִים, גַּרְעִינֵי הַקָּלִי אֲשֶׁר מוֹלְלוּ בֵּין אֶצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם.

יוֹרָם נִפְרָד מֵחֲבֵרָיו. הוּא פָּנָה אֶל פְּאַת הַשָּׂדֶה וְהָיָה כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו מִפַּעַם לְפַעַם, וְנִכַּר כִּי הוּא מְחַפֵּשׂ אַחַר דְּבַר מָה.

– מָצָאתִי! הֵרִיעַ הַיֶּלֶד מָלֵא שִׂמְחָה וְחָזַר אֶל חֲבֵרָיו כְּשֶׁבְּיָדוֹ תַּפּוּחִים עֲגֻלִּים וְהֵם צְהֻבִּים אוֹ זְהֻבִּים. הָיוּ אֵלֶּה פֵּרוֹת הַדּוּדָאִים, שִׁיוֹרָם מָצָא אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם חֲבוּיִים בֵּין הֶעָלִים הַגְדוֹלִים שֶׁל צִמְחֵי הַדּוּדָאִים הַשְׂרוּעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הַיְלָדִים הֵרִיחוּ אֶת הַפֵּרוֹת וְהִלְלוּ…

יוֹרָם הִצִיעַ אֶת הַפֵּרוֹת הָאֵלֶּה לַחֲבֵרָיו. הַיְלָדִים הֵרִיחוּ אֶת הַפֵּרוֹת וְהִלְלוּ אֶת רֵיחָם הַנָּעִים.

– רְצוֹנְכֶם! – אָמַר הַיֶּלֶד – אַתֶּם רַשְּׁאִים גַּם לֶאֱכֹל מֵהֶם, אוּלָם זִכְרוּ: מֻתָּר לֶאֱכֹל רַק אֶת הַצִּיפָה, אַךְ אַל תּאכְלוּ אֶת הַגַּרְעִינִים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַפְּרִי, כִּי הַלָּלוּ רַעַל בָּהֶם וְהֵם מַכִּים בְּשִׁגָּעוֹן אֶת הָאוֹכֵל מֵהֶם.

ג

שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר נִמְשְׁכוּ יְמֵי הַקָּצִיר בַּשָׂדוֹת. בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הַלָּלוּ הָיָה הַכְּפָר הוֹמֶה מֵרֹב הָעֲגָלוֹת שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת וְיוֹצְאוֹת בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי וְהֵן מִתְגַּלְגְּלוֹת אֶל עֵבֶר הַגֹּרֶן לִפְרֹק שָׁם אֶת מַשָּׂאָן.

אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הָאִכָּרִים חוֹזְרִים עִם חֲשֵׁכָה לְבָתֵּיהֶם וּפְנֵיהֶם מְאֻבָּקִים וּמְיֻזָּעִים מִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עָשׂוּ. הֵם הָיוּ כֹּה עֲיֵפִים עַד כִּי בְּקְשִׁי יָכְלוּ לַעֲמֹד עַל רַגְלֵיהֶם. מִיָד לְאַחַר הַמִּקְלַחַת הָיוּ הָעוֹבְדִים נוֹפְלִים עַל מִשְׁכָּבָם וְלֹא נֵעוֹרוּ אֶלָּא בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, לְמַעַן צֵאת שֵׁנִית לַעֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה.

וּבְכָל זֹאת: אוֹתָם הַיָּמִים הָיָה כָּל הַכְּפָר שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה. אִמָּהוֹת וְיַלְדֵיהֶן, זְקֵנִים עִם נְעָרִים הָיוּ מְלַוִּים אֶת הָעֲגָלוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הַבְּרָכָה אֶל בָּתֵּיהֶם בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת שִׂמְחָה וָעֹנֶג. הֵם הָיוּ שָׂמֵחִים כִּי הִצְלִיחַ הַיְבוּל וְכִי הַהַכְנָסָה תִּהְיֶה טוֹבָה.

הָיוּ מְלַוִּים בְּשִׂמְחָה אֶת הָעֲגָלוֹת…

וְאִכָּרִים זְקֵנִים שְׂבֵעֵי־עָמָל, בַּעֲלֵי שַׁעֲרוֹת־שֵׂיבָה אֲשֶׁר זֶה מִכְּבָר חָדְלוּ לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה לַעֲבוֹדָה, הָיוּ נִגְרָרִים בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֵיהֶם אֶל הַגֹּרֶן לִרְאוֹת בָּאֲלֻמּוֹת וְלֵהָנוֹת מִמַּרְאֵה עֲרֵמוֹת הַתְּבוּאָה הָרְבוּצוֹת עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר.

– אָכֵן, – הָיוּ אוֹמְרִים אֶל נַפְשָׁם אֵלֶּה הָאִכָּרִים, – נִתְקַיְּמוּ בָּנוּ דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר: “הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ” – יֵשׁ שָׂכָר לֶעָמֵל.

אָכֵן, יַשׁ שָׂכָר לָעָמֵל…

א

הַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל בִּקְצֵה הַכְּפָר, אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹמֵם בְּרֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה, נִתְמַלֵּא לְפֶתַע שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה. עֲגָלוֹת עֲמוּסוֹת תְּבוּאָה הָיוּ עוֹלוֹת וּבָאוֹת לַמָּקוֹם וְהֵן פּוֹרְקוֹת מִפַּעַם לְפַעַם אֶת מִטְעָנָן. אֲלֻמוֹת הַתְּבוּאָה רַבּוּ מִיּוֹם לְיוֹם. הֵן יָצְרוּ גְבָעוֹת, עֲרֵמוֹת גְבוֹהוֹת אֲשֶׁר בְּקְשִׁי יָכְלוּ הַיְלָדִים לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עֲלֵיהֶן.

מִכָּל עֵבֶר וּפִנָה צָצוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע גְּדִישִׁים חֲדָשִׁים שֶׁל תְּבוּאָה.

אַנְשֵׁי הַכְּפָר הָיוּ מְלֵאֵי שִׂמְחָה לְמַרְאֵה הַגְּדִישִׁים הַלָּלוּ. שָׁנָה זוֹ, שָׁנָה מְבֹרֶכֶת הִיא. רַבָּה הַתְּבוּאָה בַּשָּׂדוֹת וְרַבָּה תִהְיֶה הַהַכְנָסָה בְּשָׁנָה זוֹ מִן הַגֹּרֶן.

בָּעֶרֶב הָיוּ הַיְלָדִים נֶאֱסָפִים אֶל הַגֹּרֶן וְעוֹרְכִים שָׁם אֶת מִשְׂחֲקֵיהֶם. הֵם הָיוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים אֶל רֹאשׁ הָעֲרֵמָה וּמִשָּׁם הָיוּ גוֹלְשִׁים וְיוֹרְדִים לְמַטָּה, כְּשֶׁהֵם מַחֲלִיקִים וְיוֹרְדִים זֶה אַחַר זֶה בְּשׁוּרָה עָרְפִּית.

הָיוּ יְלָדִים אֲשֶׁר שִׂחֲקוּ בְּמַחֲבוֹאִים. הֵם הָיוּ חוֹפְרִים לָהֶם מִנְהָרוֹת בְּתוֹךְ הָעֲרֵמוֹת הַגְּבוֹהוֹת. בְּדַרְכֵי־סֵתֶר אֵלֶּה הָיוּ הַיְלָדִים עוֹשִׂים דַּרְכָּם מִמִּקְלָט לְמִקְלָט, וְאִישׁ לֹא יָדַע עַל צֵאתָם וְעַל בּוֹאָם. מֵרֹב רִיצָה וְהוֹלֵלוּת עַל גַּבֵּי הַגְּדִישִׁים הַגְּבוֹהִים, נִהְיוּ הַלָּלוּ נְמוּכִים יוֹתֵר, קוֹמָתָם קָטְנָה לְשִׂמְחָתָם שֶׁל הָאִכָּרִים, שֶׁרָאוּ כִּי מְלַאכְתָּם, מְלֶאכֶת הַדַּיִשׁ נַעֲשֵׂית בִּידֵי הַקְּטַנִּים וּבְעִקָּר בְּרַגְלֵי הַשּׁוֹבָבִים הַמִּתְרוֹצְצִים עַל הַגְּדִישִׁים.

הִגִיעָה הַשָּׁעָה שֶׁנַּעֲלֶה עַל הָעֲרֵמוֹת אֶת הַסּוּסִים וְהַפְּרָדוֹת. הֵם יַשְׁלִימוּ בְּרַגְלֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר לֹא הִסְפִּיקוּ לַעֲשׂוֹת הַיְלָדִים, אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַגְּרָנוֹת.

מֵעַתָּה נִרְאוּ בְּהֵמוֹת הוֹלְכוֹת עַל אַרְבַּע שֶׁהָיוּ צוֹעֲדוֹת בַּחֲשִׁיבוּת עַל גַּבֵּי הָעֲרֵמוֹת. וְהַבְּהֵמוֹת הָיוּ צוֹעֲדוֹת בְּלִי הֶרֶף, סְחוֹר סְחוֹר, בַּמַּעֲגָּל הָיוּ הַפְּרָדִים מִתְרוֹצְצִים עַל גַּבֵּי הָעֲרֵמָה. לִפְעָמִים בִּקְשׁוּ הַבְּהֵמוֹת לָנוּחַ בְּמִקְצָת, אַךְ שׁוֹטוֹ שֶׁל הַמַּשְׁגִיחַ עוֹרֵר אוֹתָן מִקְפְאוֹנָן וּמֵעַצְלוּתָן. לְאַחַר שֶׁהָעֲרֵמָה נִהְיְתָה שְׁטוּחָה לְגַמְרֵי הָעֳלוּ הַמּוֹרְגִים עַל הַמְדוּשָׁה. סוּסִים נִרְתְּמוּ לַמּוֹרַג שֶׁהָיָה עָשׂוּי קֶרֶשׁ שָׁטוּחַ וּמִתַּחְתָּיו, בְּצִדּוֹ הַנּוֹטֶה אֶל עֵבֶר הַתְּבוּאָה, נְעוּצִים גּוּשִׁי אֶבֶן חַדִּים אוֹ סַכִּינֵי בַּרְזֶל חֲרוּצִים וְהֵם חוֹתְכִים אֶת הַקְשׁ וּמְפַצְלִים אוֹתוֹ לִפְצָלוֹת פְּצָלוֹת.

בִּשְׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לַעֲרֹב, הָיוּ בָּאִים הַיְלָדִים אֶל הַגֹּרֶן. הֵם הָיוּ פּוֹשְׁטִים עַל פְּנֵי עֲרֵמוֹת הַתְּבוּאָה וּמְשַׁדְּלִים אֶת הָעֶגְלוֹנִים כִּי יַתִּירוּ לָהֶם לִנְהֹג בַּסּוּסִים וּבַפְּרָדִים.

אֵלִיָּהוּ הִתְיַדֵּד עִם אַחַד הָעֶגְלוֹנִים וְזֶה הִרְשָׁה לוֹ לְהִתְיַשֵּׁב עַל הַמּוֹרַג וְלִנְהֹג בַּסּוּסִים הַדָּשִׁים אֶת הַתְּבוּאָה. מוֹרַג זֶה הִצְטַיֵן בְּכִסֵּא גָבוֹהָ, שֶׁהָתְקַן עַל הַקֶּרֶשׁ, אֵלִיָּהוּ עָלָה עַל הַכִּסֵּא וּבְמֶרֶץ וַחֲשִׁיבוּת הֵחֵל מְנוֹפֵף אֶת הַשּׁוֹט עַל הַסּוּסִים וּמְזָרֵז אוֹתָם, כִּי יַעֲשׂוּ בַּמְּלָאכָה בְּחִפָּזוֹן וּבִמְרוּצָה.

– דִּיוֹ, נְשָׁרַי! – הָיָה קוֹל צְרִיחָתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ נִשָּׂא עַל פְּנֵי הַגְּרָנוֹת. יֵשׁ וְהָיָה הַיֶּלֶד מְצָרֵף לְקוֹל צְרִיחָתוֹ זוֹ גַם אֶת הַלְמוּת הַשּׁוֹט הַשּׁוֹרֵק בָּאֲוִיר. זֶה הָיָה מְזָרֵז אֶת הַסּוּסִים, שֶׁהָיוּ אָצִים רָצִים בְּדַהֲרַת שִׁגָּעוֹן עַל פְּנֵי הַמְּדוּשָׁה.

יוֹסִי אֶרֶךְ־הָרַגְלַיִם, בָּחַר לוֹ מוֹרַג שָׁטוּחַ וְאָרֹךְ לַעֲבֹד עָלָיו. הוּא הָיָה מִתְיַצֵּב עַל הַמּוֹרַג בְּפִשּׂוּק רַגְלַיִם וְכָכָה הָיָה הַיֶּלֶד נִשָּׂא בִּמְהִירוּת כְּרוּחַ־עֶרֶב עַל פְּנֵי הַקַּשׁ שֶׁהָיָה מִתְכּוֹפֵף וְנִצְמָד לַקַּרְקַע שָׁעָה שֶׁדָּרְכוּ עָלָיו הַסּוּסִים וּמֵעֲכוּ אוֹתוֹ בַּמּוֹרַג שֶׁגָּרְרוּ אַחֲרֵיהֶם.

בְּשָׁעוֹת אֵלּוּ הָיוּ הָעוֹבְדִים נוֹהֲגִים לַהֲפֹךְ אֶת הָעֲרֵמָה: עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים – לְמַעְלָה, לְמַעַן יֵחָתֵךְ הַקַּשׁ בְּמִדָּה שָׁוָה.

לְאַחַר שֶׁנָּדוֹשׁ הַקַּשׁ יָפֶה־יָפֶה וְהַגַּרְגְּרִים נָשְׁרוּ כְּבָר כֻּלָּם אַרְצָה, הֶחֱלִיט הָאִכָּר כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִזְרוֹת אֶת הַתְּבוּאָה, לְמַעַן הַבְדִּיל בֵּין הַתֶּבֶן וְהַקַּשׁ לְבֵין הַגַּרְגְּרִים. לְעֵת עֶרֶב עָרְמוּ הַפּוֹעֲלִים אֶת הַמְּדוּשָׁה וְעָשׂוּ אוֹתָהּ לַעֲרֵמָה מָאֳרֶכֶת. עַתָּה הֵחֵלּוּ הָאֲנָשִׁים זוֹרִים אֶת הַתְּבוּאָה הַנְּדוֹשָׁה.

הַמֹּץ שֶׁהָיָה זָעִיר וְקַל נִשָּׂא הַרְחֵק־הַרְחֵק וְהִתְפַּזֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, הַתֶּבֶן שֶׁהָיָה כָּבֵד יוֹתֵר הִתְרוֹמֵם לְמֵרָחוֹק, אוּלָם מִיָּד נָפַל אַרְצָה וּלְאַט־לְאַט נוֹצְרָה בְּמֶרְחַק מֶטְרִים מִסְפָּר עֲרֵמָה אֲרֻכָּה שֶׁל תֶּבֶן.

וְאִלּוּ הַקַּשׁ הַכָּבֵד – זֶה הִתְעַצֵּל כַּנִּרְאֶה לְהַרְחִיק עוּף וְהוּא נָפַל תַּחְתָּיו וְרָבַץ כִּמְעַט לְרַגְלֵי הַזּוֹרֶה. חֶלְקִיקֵי קַשׁ אֵלֶּה הָיוּ חֶלְקֵי גִבְעוֹלִים סְמוּכִים לַקַרְקַע בִּשְׁעַת גִּדּוּלָם, לָכֵן הָיוּ גַסִים. קַשׁ זֶה לֹא יִצְלַח לַאֲכִילַת הַבְּהֵמוֹת, וְלָכֵן נָהֲגוּ הָאִכָּרִים לְרַפֵּד בּוֹ אֶת קַרְקָעִית הָאֻרְוָה בִּימֵי הַחֹרֶף.

בַּאֲשֶׁר לַגַּרְעִינִים – הַלָּלוּ נָפְלוּ לְרַגְלֵי הַזּוֹרֶה בַּעֲרֵמָה עַגֻלָּה וְנָאָה. גַּרְעִינֵי הַחִטָּה הָיוּ מַזְהִירִים בַּצֶּבַע הַזָהֹב שֶׁלָּהֶם. דּוֹמֶה כִּי הֵם הָיוּ שְׂמֵחִים עַל שִׁחְרוּרָם. סוֹף־סוֹף הֵם נִפְטְרוּ מִן הַמּץ וְהַקַּשׁ שֶׁכִּסָה אוֹתָם מֵעֵין רוֹאִים. עֲמָרִים אֵלֶּה שֶׁל חִטָּה נְקִיָּה מָשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל הָאִכָּרִים וְהַיְלָדִים, אֲשֶׁר בָּדְקוּ בְּעִיּוּן רַב לְטִיבָם שֶׁל הַגַּרְגְּרִים.

ב

יוֹם אֶחָד הוּבְאוּ אֶל הַגֹּרֶן גִּבְעוֹלִים יְרֻקִּים. הֵם סֻדְּרוּ בַּעֲמִידָה עֳמָרִים־עֳמָרִים זֶה לְיַד זֶה, עֳמָרִים אֵלֶּה מָשְׁכוּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ שֶׁל יוֹרָם, אֲשֶׁר נִגַּשׁ לִבְדֹּק צְמָחִים אֵלֶּה מַה טִּיבָם. עַל פְּנֵי הַגִּבְעוֹלִים הַיְרֻקִים הָיוּ נְתוּנִים תַּרְמִילֵי הַזְרָעִים, הֶלְקֵטִים אֵלֶּה הָיוּ נִפְתָּחִים לְאַחַר שֶׁיָּבְשׁוּ קְצָת וְשׁוּרָה אֲרְכָּה שֶׁל גַּרְעִינִים הָיוּ מִדַּרְדְּרִים

וְנוֹפְלִים אָרְצָה. יוֹרָם טָעַם מִן הַגַּרְגְּרִים וּפִיו נִתְמַלֵא בְּמִיץ שָׁמֵן וָטוֹב.

– אֵלֶּה מָה הֵם? – שָׁאַל הַיֶּלֶד אֶת אַחַד הָאִכָּרִים, שֶׁעָבַד בַּחֶלְקָה הַסְמוּכָה.

– הַאִם לֹא תֵדַע מָה אֵלֶּה? – תָּמַהּ הָאִכָּר. – הַלָּלוּ צִמְחִי שֻׁמְשׁוּם הֵם. הַשֻּׁמְשׁוּמִים הֵם גִּדּוּלֵי קַיִץ. לָהֶם פְּרָחִים לְבָנִים וְהַזְרָעִים מְשַׁמְשִׁים לְתַעֲשִׂיַּת שֶׁמֶן. מִשֶׁבָּשְׁלוּ הַזְּרָעִים תּוֹלְשִׁים בְּיָדַיִם אֶת הַצֶּמַח כֻּלּוֹ עַל שָׁרְשׁוֹ, אוֹגְדִים לַאֲגֻדָּה כַּמָּה צְמָחִים יַחַד, וְכָכָה מְבִיאִים אוֹתָם אֶל הַגֹּרֶן, לְמַעַן יִיבְשׁוּ בַּחַמָּה וְהַזְּרָעִים יִפְּלוּ אָרְצָה. אֶת הַזְּרָעִים אוֹסְפִים וּמְנַפִּים אוֹתָם מִן הֶעָפָר וְהַחוֹל וְנוֹתְנִים אוֹתָם בְּשָׂקִּים.

– וּמַה תּוֹעֶלֶת מְבִיאִים זְרָעִים אֵלֶּה? – שָׁאַל הַיֶּלֶד.

– הֵן אָמַרְתִּי לְךָ – הֵשִׁיב הַנִּשְׁאָל. – אֶת הַזְּרָעִים מְבִיאִים לְבֵית־הַבַּד וְשָׁם יוֹצְרִים מֵהֶם שֶׁמֶן־שֻׁמְשׁוּמִים. אֶת הַפְּסֹלֶת נוֹתְנִים לַפָּרוֹת לְאָכְלָה. זֹאת וְעוֹד: גַּרְעִינִים אֵלֶּה מַאֲכַל תַּאֲוָה הֶם לַיְלָדִים כְּשֶׁהֵם עֲשׂוּיִים בְּצוּרַת חַלְבָּה מְתוּקָה.

כַּעֲבֹר זְמַן מָה הוּבְאוּ גַם אֶשְׁבּוֹלִים שֶׁל תִּירָס וְשֶׁל דּוּרָה וְאַף הֵם נָדוֹשׁוּ עַל הַגֹּרֶן.

כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַיְלָדִים אוֹרְחִים קְבוּעִים בַּגְֹרֶן. הֵם נֶהֳנוּ לְמַרְאֵה לַהֲקוֹת הַיּוֹנִים, שֶׁהָיוּ פּוֹשְׁטוֹת עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ וְהָיוּ לוֹקְטוֹת לַהֲנָאָתָן גַּרְגְּרִים שׁוֹנִים. עִתִּים הָיוּ הַיְלָדִים עוֹרְכִים מִלְחָמָה בְּעוֹפוֹת אֵלֶּה. הֵם הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶן אֲבָנִים, כְּדֵי לְהַבְרִיחַ אוֹתָן. בִּרְגָעִים אֵלֶּה הָיָה שְׁאוֹן מַשַּׁק הַכְּנָפַיִם נִשְׁמָע בְּלִי הֶרֶף בַּגֹּרֶן. לַהֲקוֹת הַיּוֹנִים הָיוּ חָגוֹת וּמִתְעוֹפְפוֹת עַל פְּנֵי הַכְּפָר וּלְאַחַר סִבּוּבִים אֲחָדִים הָיוּ יוֹרְדוֹת אֵי־שָׁם בְּאַחַת מִפִּנּוֹת הַגֹּרֶן. הֵן הָיוּ נֶחְפָּזוֹת לְמַלֵּא אֶת הַזֶּפֶק שֶׁלָּהֶן גַּרְעִינִים, בְּטֶרֶם הִרְגִישׁוּ בָּהֶן הַיְלָדִים וְאָצוּ רָצוּ לְהַבְרִיחַ אוֹתָן.

יוֹם יוֹם הָיוּ עוֹלוֹת עַל הַגֹּרֶן עֲגָלוֹת וְהֵן חוֹזְרוֹת טְעוּנוֹת שָׂקֵּי תְּבוּאָה: חִטָּה, שְׂעוֹרָה, תִּירָס, שֻׁמְשׁוּמִים וְדוּרָה. אֶת הַשָּׂקִים הָיוּ מוֹלִיכִים לָאָסָם או לַטַּחֲנָה. גַּם הַתֶּבֶן הֵחֵל נֶאֱסָף אֶל הַחֲצֵרוֹת. לְאַט־לְאַט נָדַם שְׁאוֹן הַדַּיִשׁ בַּשָּׂדֶה. הָעֲרֵמוֹת נֶעֶלְמוּ בְּזוֹ אַחַר זוֹ וְעִם מַשַּׁב רוּחוֹת הַסְתָו שָׁבָה הַגֹּרֶן וְהָיְתָה שׁוֹמֵמָה כְּמִקֹּדֶם.

פֹּה וָשָׁם עוֹד שָׁרְדוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל קַשׁ. לִפְרָקִים הָיוּ מִתְאַסְפִים הַיְלָדִים בְּלֵילוֹת־יָרֵחַ וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּגַעְגּוּעִים רַבִּים עַל הַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁעָבְרוּ וְאֵינָם, יְמֵי הֶיוֹת הַגֹּרֶן הוֹמָה מֵאָדָם וּבְהֵמָה.

עִם רֶדֶת הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים שָׁמְמָה הַגֹּרֶן לְגַמְרֵי, וְאֵלִיָּהוּ שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ, הָיָה מַבִּיט בְּעֶצֶב עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר שַׁעֲשׁוּעִים כֹּה נְעִימִים הִשְׁתַּעַשְׁעוּ בָּהּ הַיְלָדִים בִּימוֹת הַקַּיִץ.

הָיְתָה שְׁנַת בַּצֹּרֶת. הַשָּׁמַיִם הוֹרִידוּ רַק גְּשָׁמִים מְעַטִּים לְהַרְווֹת אֶת הָאֲדָמָה הַצְמֵאָה. הָאָרֶץ הָיְתָה צְמֵאָה מְאֹד מְאֹד. בַּשָּׂדוֹת הַשְּׁחוֹרִים נִפְעֲרוּ סְדָקִים עַמֻקִּים, שֶׁהָיוּ מִתְפַּשְּׁטִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת. הַחֲלָקוֹת דָּמוּ לִשְׂפָתַיִם סְדוּקוֹת שֶׁל אָדָם הַצָּמֵא לְמַיִם – וָאָיִן. הַצְּמָחִים שֶׁהֶעֱלוּ עָלִים וְגִבְעוֹלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הֵחֵלּוּ מִתְיַבְּשִׁים כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת צִמְאוֹנָם וְרַעֲבוֹנָם. הֶעָלִים הֵחֵלּוּ מִתְכַּוְצִים וּמִתְקַטְּנִים וְסוֹפָם שֶׁהֵם הִתְקַפְּלוּ, הִצְהִיבוּ וְנָבֵלוּ, מַרְאֵה הַשָּׂדֶה שֶׁהָיָה יָרֹק וְהָפַךְ חוּם־בָּהִיר, הָיָה מַכְאִיב מְאֹד. הָאִכָּרִים עָמְדוּ עֶרֶב עֶרֶב וְצִפּוּ לְנֵס כִּי יָבוֹא, לַעֲנָנָה אֲשֶׁר תְּכַסֶּה אֶת הַשָּׁמַיִם הַבְּהִירִים, אַךְ זוֹ לֹא בָּאָה.

– יְבוּל לֹא יִהְיֶה לָנוּ בְּשָׁנָה זו. – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים בְּצַעַר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

עָמָל שֶׁל שָׁנָה תְמִימָה הוֹלֵךְ לְאִבּוּד – נֶאֶנְחוּ הָאִמָּהוֹת, אֲשֶׁר רָאוּ לִפְנֵיהֶן יָמִים שֶׁל רָעָב, יָמִים אֲשֶׁר בָּהֶם לֹא יִהְיֶה לָהֶן מָזוֹן לְהַאֲכִיל אֶת בְּנֵיהֶן הַקְּטַנִּים.

בְּגַן הַיָּרָק הִצְהִיבוּ הַיְרָקוֹת. הַכְּרוּב בַּעַל־הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים צָמֵא הָיָה וּמִשֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ מַיִם, הֵחֵל זֶה מִתְיַבֵּשׁ וְהוּא טֶרֶם זָכָה לַעֲשׂוֹת קוֹלָסִים, הַסְּלָקִים, אֲשֶׁר בְּכָל שָׁנָה הָיוּ עוֹשִׂים שָׁרָשִׁים מְעֻבִּים וּגְדוֹלִים, מַחְסָנֵיהֶם הָיוּ רֵיקִים, הֵם לֹא אָגְרוּ כָּל מָזוֹן בְּתוֹכָם.

גַּם שָׁרְשִׁי הַגֶּזֶר הַמְּתוּקִים הָאֲהוּבִים כָּל כָּךְ עַל הַיְלָדִים, אַף הֵם הָיוּ רָזִים וְדַקִים כִּי בְּאֵין מַיִם – אֵין מָזוֹן.

גַּם חַיוֹת הַשָּׂדֶה וְצִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם אַף הֵן הָיוּ עָצוּבוֹת, כִּי לֹא מָצְאוּ מַיִם בַּשָּׂדוֹת.

אֲדֹם־הֶחָזֶה אֲשֶׁר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה הָיָה נוֹהֵג לְהִתְיַצֵּב עַל עַנְפֵי הַשִׁטָּה הַגְּדֵלִים לְאֹרֶךְ הַגְּדֵרוֹת וּמִשָּׁם לְהַשְׁמִיעַ אֶת שִׁירָתוֹ הַנְּעִימָה, אַף הוּא לֹא פָּצַח אֶת פִּיו בְּשִׁיר. “אֵיךְ אָשִׁיר וְאֵיךְ אֲזַמֵר – אָמַר אֲדֹם־הֶחָזֶה – וַאֲנִי רָעֵב, מֵאָז הַבֹּקֶר לֹא בָא אֶל פִּי אֲפִילוּ יַתּוּשׁ אֶחָד.”

גַּם הַיְלָדִים, יַלְדֵי הָעֲנִיִּים, אֲשֶׁר גַּן יָרָק אֵין לָהֶם וַאֲשֶׁר נָהֲגוּ לָצֵאת מִפַּעַם לְפַעַם אֶל הַשָּׂדֶה לַעֲקֹר מִצְמְחִי הַחַלָּמִית לְאָכְלָה, אַף הֵם הָיוּ עֲצוּבִים, כִּי לֹא מָצְאוּ יֶרֶק לְהָשִׁיב נַפְשָׁם בִּימֵי בַּצֹּרֶת אֵלּוּ.

וְהָרָעָב גָּבַר בָּאָרֶץ. בְּיִחוּד גָּבַר הַמַּחְסוֹר בַּיָּמִים הַבָּאִים, יְמוֹת הַקַּיִץ הַחַמִּים, יָמִים שֶׁבָּהֶם לֹא הָיְתָה אֲפִילוּ טִפַּת־מַיִם לִשְׁתִיָּה, לֹא בְּבוֹרוֹת הַמַּיִם וְאַף לֹא בַּנְחָלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. אוֹתָם הַיָּמִים נָדְדוּ מִן הָאָרֶץ צִפָּרֵי־הַשִּׁיר, הַשָּׂדוֹת הִשְׂתָּרְעוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהֵם רֵיקִים וַעֲרֻמִּים מִכָּל צֶמַח וַאֲפִילוּ חַיּוֹת כִּמְעַט וְלֹא נִרְאוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בְּאֶחָד מִימֵי הַקַּיִץ הָאֵלֶּה יָצְאוּ כַּמָּה יְלָדִים אֶל הַשָּׂדֶה. הֵם קִוּוּ בְּכָל זֹאת כִּי יִמְצְאוּ שָׁם מַשֶּׁהוּ, כְּדֵי לְהָשִׁיב נַפְשָׁם הָרְעֵבָה וְהַמִּתְגַּעְגַּעַת לִמְעַט יֶרֶק וּפְרָחִים.

לְפֶתַע הִבְחִין אַחַד הַיְלָדִים בְּצֶמַח הַגָּדֵל בַּשָּׂדֶה הַשָּׁחוֹר וְהָעֵירוֹם.

נִגַּשׁ הַיֶּלֶד אֶל הַצֶּמַח הַמּוּזָר וּבָדַק אוֹתוֹ בִּתְשׂוּמֶת לֵב. עָלָיו הָיוּ שְׂעִירִים וְהֵם שְׁסוּעִים וּגְזוּרִים מְאֹד. הֵם הָיוּ דוֹמִים לְלַהֲבֵי סַכִּינִים חַדִים וַאֲרֻכִּים. בִּכְלָל, הִתְפַּלֵּא הַיֶּלֶד לִרְאוֹת עָלִים כֹּה גְדוֹלִים וְהֵם עוֹלִים בְּעֶצֶם הַקַּיִץ הַיָּבֵשׁ, בַּשָּׂדֶה.

מִהֵר הַיֶּלֶד אֶל חֲבֵרָיו וּבִקֵּשׁ לְשַׁמֵּחַ אֶת לִבָּם בְּתַגְלִיתוֹ זוֹ.

אוֹתוֹ זְמַן מִהֲרוּ כַּמָּה יְלָדִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְבַשָׂר אַף הֵם כִּי מָצְאוּ בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה אֶת זֶה הַצֶּמַח בַּעַל־הֶעָלִים הַמּוּזָרִים הַגָּדֵל פֹּה וָשָׁם בַּסְבִיבָה.

– הִנֵּה מָצָאנוּ פְּרָחִים גְּדוֹלִים וְיָפִים! – קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה. – הָבָה נָבִיא פִּרְחֵי שָׂדֶה אֵלֶּה הַבַּיְתָּה, יִשְׂמְחוּ הוֹרֵינוּ הָעֲצוּבִים וְיֵהָנוּ מֵרֵיחַ הַפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ הַבָּיְתָּה.

– הָבָה נִקְטֹף אֶת כָּל הַפְּרָחִים, – הִצִיעָה אַחַת הַבָּנוֹת, – נֶאְגֹּד אוֹתָם לְזֵרִים וְנִתֵּן אוֹתָם שַׁי לְהוֹרֵינוּ.

הַהַצָּעָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַחֲבוּרָה וְכָל אוֹתוֹ הַבֹּקֶר הָיוּ הַיְלָדִים עֲסוּקִים בִּקְטִיף הַפְּרָחִים הַמּוּזָרִים וְהַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר גִּלּוּ בַּשָּׂדֶה. הַמְּלָאכָה הָיְתָה קָשָׁה לְמַדָּי, נִתְבָּרֵר כִּי הַפְּרָחִים הָיוּ קוֹצָנִיִים מְאֹד. מִסָּבִיב לַגָּבִיעַ הָיוּ מְסֻדָּרִים הֲמוֹנִי קוֹצִים וְהֵם אֲרֻכִּים וְדוֹקְרָנִיִים. גַּם עַל הָעֹקֵץ שֶׁעָלָיו שָׁכְנוּ הַפְּרָחִים, הָיוּ פֹּה וָשָׁם עַלְעָלִים וְהֵם קוֹצָנִיִים לְמַדָּי. לֹא מְעַט נִפְצְעוּ הַיְלָדִים שָׁעָה שֶׁעָסְקוּ בִּקְטִיף הַפְּרָחִים.

– חֶבְרַיָּה! קִטְפוּ גַם אֶת הַפְּרָחִים הַסְּגוּרִים עֲדַיִן – הוֹרָה הַגָּדוֹל שֶׁבַּחֲבוּרָה. – פְּרָחִים אֵלֶה יִפָּתְחוּ בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר וְיִהְיוּ נָאִים לְמַדָּי.

וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ הַיְלָדִים אֶל הַכְּפָר וּבְיָדָם אֲגָדִים שֶׁל פְּרָחִים גְדוֹלִים, נָהֲרוּ מִשִׂמְחָה עֵינֵיהֶם שֶׁל הָרוֹאִים יֹפִי זֶה שֶׁהוּבָא אֶל הַבָּיִת.

– פְּרָחִים אֵלֶּה מֵאַיִן הֵבֵאתֶם אוֹתָם? שֶׁאֲלָה הָאֵם אֶת בְּנָהּ.

– מִן הַשָּׂדֶה הָרָחוֹק, שָׁם בַּחֶלְקָה אֲשֶׁר לְיַד אֲגַם הַמַּיִם הָעוֹמְדִים בִּימוֹת הַחֹרֶף, לְרַגְלֵי הַחוֹלוֹת – הֵשִׁיב הַיָּלֶד.

נָטְלָה הָאֵם אֶת אַחַד הַפְּרָחִים הַסְּגוּרִים לְיָדָהּ וְהִסְתַּכְּלָה בּוֹ בִּתְשׂוּמֶת לֵב. הִיא קָלְפָה אֶת עֲלֵי הַגָּבִיעַ הַקּוֹצָנִיִים שֶׁל הַפֶּרַח עַד כִּי גִלְתָה אֶת הַפְּרָחִים הַנִּרְדָּמִים, שֶׁהָיוּ עֲטוּפִים בְּאֵלֶּה הֶעָלִים. לְפֶתַע הִסְתַּכְּלָה הָאֵם בֶּעָלִים הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ מִתְגּוֹלְלִים עַל פְּנֵי הַשֻלְחָן וְרָאֲתָה כִּי אֵלֶּה שְׁמָנִים הֵם, בְּשָׂרִיִּים וּמְלֵאֵי עָסִיס. הִיא טָעֲמָה מִן הֶעָלֶה וְרָאֲתָה כִּי טוֹב טַעֲמוֹ.

– יְלָדִים! – קָרְאָה הָאֵם בְּשִׂמְחָה גְלוּיָה. הֲרֵי אֵלֶּה הֶעָלִים הַקוֹצָנִיִּים, עֲסִיסִיִּים הֵם וְטוֹבִים לְמַאֲכָל.

עוֹד רֶגַע וְהַקְּטַנִּים הִתְנַפְּלוּ עַל הָעַלְעָלִים וְהֵחֵלּוּ מוֹצְצִים מֵהֶם אֶת לְשַׁדָּם, הָיוּ הַיְלָדִים אוֹכְלִים וְנֶהֱנִים מִן הַמַּאֲכָל הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר זוֹ לָהֶם הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לִטְעֹם מִמֶּנּוּ.

וְהָאֵם אָמְרָה: אִם טוֹב הוּא הַצֶּמַח לְאָכְלָה בְּעוֹדֶנּוּ יָרֹק, הִנֵּה וַדַּאי שֶׁיִהְיֶה טוֹב שִׁבְעָתַיִם אִם נְבַשֶׁל אוֹתוֹ בַּמַּיִם.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ: חִישׁ מַהֵר יָצְאוּ הַיְלָדִים אֶל הֶחָצֵר, אָסְפוּ קֵיסָמִים וּזְרָדִים מֵאֲשֶׁר מָצְאוּ, הֵבִיאוּ אֶל הַמִּטְבָּח וְשַׁלְהֶבֶת מְאִירָה הֵחֵלָּה עוֹלָה מִן הַכִּירָה. הָאֵם שָׁפְתָה בַּסִּיר מַיִם וּבָהֶם שָׂמָה אֶת פִּרְחֵי הַצֶּמַח לְאַחַר שֶׁנִּקְּתָה אוֹתָם וְטִהֲרָה אוֹתָם מִן הַשְּׂעָרוֹת הָרַבּוֹת וּמִן הַפְּרָחִים הַמְיָתָּרִים.

וְהַתַּבְשִׁיל אֲשֶׁר נִתְבַּשֶׁל בַּסִּיר, הָיָה טָעִים וָטוֹב. אָכְלוּ הַיְלָדִים, אָכְלוּ וְנֶהֱנוּ מִמַּאֲכָל זֶה. וְרֵיחַ הַתַּבְשִׁיל עָבַר מִן הַמִּטְבָּח וְהִתְפַּשֵּׁט עַד מְהֵרָה בְּכָל רַחֲבֵי הַכְּפָר. נִזְדָּרְזוּ הַשְּׁכֵנוֹת וְשָׁאֲלוּ אֶת חֲבֶרְתָּן: מָה רֵיחַ הַנָּזִיד אֲשֶׁר בִּשַׁלְתְּ, חֲבֶרְתֵּנוּ? מִנַּיִן לָךְ הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר בִּשַּׁלְתְּ לִילָדַיִךְ?

וְהָאֵם סִפְּרָה לַשְּׁכֵנוֹת כִּי הַבָּנִים הֵבִיאוּ פְּרָחִים קוֹצָנִיִּים מִן הַשָּׂדֶה, הֶרְאֲתָה לָהֶן אֶת הַפְּרָחִים וְאַחַר הִגִּישָׁה לָהֶן מִן הַמָּרָק אֲשֶׁר בִּשְׁלָה. טָעֲמוּ הַנָּשִׁים וְהֵעִידוּ כֻּלָּן, כִּי טוֹב טוֹב הוּא זֶה הַפֶּרַח לְאָכְלָה.

בְּשׂוֹרַת הַצֶּמַח הַמֵּזִין וְהַטּוֹב נָפוֹצָה בְּכָל הַכְּפָר. מִכָּל עֵבֶר הֵחֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָרְעֵבִים נוֹהֲרִים אֶל הַשָּׂדֶה לִקְטֹף אֶת הַפְּרָחִים הָרְאוּיִים לַאֲכִילָה.

פְּרָחִים אֵלֶּה, הַנִּקְרָאִים פִּרְחֵי הַקִּנְרֵס, זָכוּ מֵאָז לְשֵׁם טוֹב בֵּין הָאִכָּרִים הָרְעֵבִים. בִּזְכוּתָם שֶׁל פְּרָחִים אֵלֶּה זָכוּ הָאֲנָשִׁים לַאֲרוּחוֹת טוֹבוֹת בִּימֵי הַבַּצֹּרֶת הַקָּשִׁים.

וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ יָמִים טוֹבִים עַל הָאָרֶץ, יָמִים שֶׁל שׂבַע, לֹא שָׁכְחוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר אֶת הַקִּנְרֵס הַטּוֹב, אֲשֶׁר סִפֵּק לָהֶם מָזוֹן בְּיָמִים קָשִׁים. הֵם הָיוּ קוֹטְפִים מִפַּעַם לְפַעַם פְּרָחִים אֵלֶּה וְעוֹשִׂים מֵהֶם תַּבְשִׁילִים טוֹבִים וַעֲרֵבִים לַחֵךְ.

– הָבָה נִגְמֹל טוֹבָה עִם הַצֶּמַח שֶׁהֵיטִיב לָנוּ, הָבָה נַעֲבִיר אֶת פִַרְחֵי הַקִּנְרֵס גַם לְגַן הַיָּרָק – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ. מֵאָז גְּדֵלִים צִמְחֵי הַקִּנְרֵס גַם בְּגַן הַיָּרָק וַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי טַעַם טוֹב אוֹמְרִים, כִּי אֵין לִמְצֹא צֶמַח בַּעַל טַעַם טוֹב מִמֶּנּוּ.

מֵאָז הָפַךְ הַקִּנְרֵס לִהְיוֹת צֶמַח־תַּרְבּוּת. לְצֶמַח זֶה יֶשְׁנָם שָׁרָשִׁים עֲמֻקִים וְהֵם יְכוֹלִים לִמְצֹא אֶת מְזוֹנָם עָמֹק־עָמֹק בַּקַּרְקַע. מִשִׁוּם כָּךְ יָכוֹל הַצֶּמַח לִגְדֹּל גַּם בִּימוֹת הַקַּיִץ, יָמִים שֶׁבַּשָּׂדוֹת אֵין זֵכֶר לְמַיִם.

הַקִּנְרֵס מְשַׁמֵּשׁ לְמַאֲכָל לֹא רַק לַעֲנִיִּים הָאוֹסְפִים אוֹתוֹ בַּשָּׂדוֹת, אֶלָּא גַם לַעֲשִׁירִים מְבִינֵי טַעַם, הַמְגַדְּלִים אוֹתוֹ בְּגַן הַיָּרָק כְּצֶמַח תְּבָלִין מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה.

א

הָיָה זֶה בְּיוֹם חַמְסִין חַם וּמֵעִיק עַל הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. בַּחוּץ לִהֲטָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֹז. בַּחֲדָרִים הָיָה שׁוֹלֵט מַחֲנָק קָשֶׁה. הַחֹם הָיָה כֹּה קָשֶׁה עַד כִּי כִּמְעַט וְהָאֲוִיר לִנְשִׁימָה אַף הוּא הָיָה חַם וְדָלִיל. הַיְלָדִים רָבְצוּ עַל סַפְסְלֵיהֶם, כְּשֶׁרֹאשָׁם שָׁמוּט הַצִּדָּה. לַשָׁוְא נִסָּה הַמּוֹרֶה לְעַנְיֵן אֶת הַיְלָדִים בְּסִפּוּרָיו. שׁוּם דָּבָר לֹא הוֹעִיל…

לְפֶתַע נִכְנַס הַמְנַהֵל וּבְיָדוֹ מַדְחֹם. הוּא חִכָּה רְגָעִים מִסְפָּר וְהִסְתַּכֵּל יָפֶה־יָפֶה בַּכַּסְפִּית הָעוֹלָה. אוֹתָהּ שָׁעָה נִצְמְדוּ אֶל הַמְּנַהֵל עֵינֵי כָּל הַיְלָדִים וּשְׁתִיקָה כְּבֵדָה הִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר.

הַחֹם פֹּה חָזָק מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּחֹם זֶה, – אָמַר הַמְנַהֵל. – אַתֶּם מִתְבַּקְשִׁים אֵפוֹא לָלֶכֶת אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ. אֲבָל זִכְרוּ – הוֹסִיף הַמְנַהֵל, – עֲלֵיכֶם לָלֶכֶת מִיָד הַבַּיְתָּה וְלֹא לִשְׁהוֹת בַּחוּץ אַף רֶגַע. בְּבוֹאֲכֶם הַבַּיְתָה תִתְכַּנְסוּ כֻּלְּכֶם לַחֲדָרִים וְאַל יֵרָאֶה אִישׁ בַּחוּץ.

וּרְאֵה זֶה פֶלֶא. בְּשׂוֹרָה זוֹ, כִּי נִתְּנָה רְשׁוּת לָלֶכֶת הַבַּיְתָּה, יָצְקָה רוּחַ חַיִּים בַּכִּתָּה כֻּלָּהּ. הַקְּטַנִּים הִתְרוֹמְמוּ בְּבַת־אַחַת מֵעַל הַסַּפְסָלִים וְהֵחֵלּוּ אוֹרְזִים בְּחִפָּזוֹן יַלְקוּטֵיהֶם, וְעוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַמְנַהֵל לָצֵאת אֶת פֶּתַח הַדֶּלֶת וּכְבָר הִתְפָּרְצוּ הַחוּצָה שְׁנַיִם שְׁלשָׁה מִן הַזְרִיזִים שֶׁבַּיְלָדִים וְהֵם מְרִיעִים וְצוֹרְחִים בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת.

הַבָּיְתָּה! הַבָּיְתָּה! חֹפֶשׁ!

קְרִיאָה זוֹ כְּאִלּוּ הֵעִירָה אֶת כָּל בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁנִּרְאָה כְּנִרְדָּם, וְכֻלָּם קָמוּ עָמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם. קְהַל הַיְלָדִים הֵחֵל נוֹהֵר לְעֵבֶר הָרְחוֹב הַשָּׁקֵט. עוֹד מְעַט וְהָרְחוֹב הַשׁוֹמֵם הָפַךְ הוֹמֶה מֵרֹב תְּנוּעָה.

לְקוֹל הַשָּׁאוֹן יָצְאוּ הַחֶנְוָנִים הַמִּתְנַמְנְמִים לְפֶתַח חֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וְהָיוּ צוֹפִים בְּהִתְעַנְיְנוּת בְּנְחִיל הַיְלָדִים, שֶׁהִתְפָּרֵץ לָרְחוֹב וְהֵפִיג אֶת שִׁעֲמוּם הַחַמְסִין, שֶׁהִשְׁתַּלֵּט עַל הַכֹּל.

ב

מַצָּבָן שֶׁל הָאִמָּהוֹת בַּבַּיִת לֹא הָיָה מַזְהִיר בְּיוֹתֵר, הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָזְרוּ הַבַּיְתָּה לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בַּחֲדָרִים הַסְּגוּרִים וְהָאַפְלוּלִיִּים. לְאַחַר הַמִּקְלַחַת וְהַשְׁהִיָּה הַיְתֵרָה בַּמַּיִם, הִשְׂתָּרְעוּ כַּמָּה מֵהֶם עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה הַקְרִירָה, אַךְ לֹא יָכְלוּ בְּשׁוּם פָּנִים לְהֵרָדֵם.

אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – פָּרַץ יוֹסִי בִּקְרִיאָה וְנִתַּר לְפֶתַע מִמְקוֹמוֹ מֵרִבְצוֹ מֵעַל פְּנֵי הָרִצְפָּה הַקְּרִירָה.

– מַה קָרָה, יוֹסִי? – שָׁאֲלָה דִיצָה אֲחוֹתוֹ.

מָה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת? הֲרֵי יוֹדַעַת אַתְּ אֶת חֶלְקַת הָעַגְבָנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ וְהִנֵּה שָׁכַחְתִּי לְהַשְׁקוֹת אוֹתָן.

חֲבָל! הָעַגְבָנִיּוֹת הַמִּסְכֵּנוֹת, וַדַּאי תִּתְיַבֵּשְׁנָה מֵרֹב צָמָא. – אָמְרָה דִיצָה.

לא, – הֵשִׁיב יוֹסִי בְּהַחְלָטָה, הֵן לֹא תִתְיַבֵּשְׁנָה, אֲנִי אֵצֵא וְאַשְׁקֶה אֶת הָעַגְבָנִיּוֹת.

לַשָׁוְא הִפְצִירָה הָאֵם בְּיוֹסִי כִּי יִדְחֶה אֶת הַדָּבָר לְעֵת עֶרֶב, הוּא מִהֵר, נָעַל אֶת סַנְדָּלָיו, חָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ, וְאָץ־רָץ הַחוּצָה אֶל עֵבֶר הַחֶלְקָה.

חֶלְקַת הָעַגְבָנִיוֹת, זוֹ אֲשֶׁר שָׁתַל יוֹסִי וְגִדֵּל אוֹתָהּ בְּעֶצֶם יָדָיו, הִשְׂתָּרְעָה בְּקָצֵהוּ שֶׁל גַּן הַיָּרָק. גַּן זֶה הָיָה שַׁיָּךְ לְאַבָּא שֶׁל יוֹסִי. אַבָּא זֶה גַנָּן הָיָה וְהוּא הִפְרִישׁ חֶלְקָה מִיֻחֶדֶת לִבְנוֹ יְחִידוֹ אֲשֶׁר אָהַב. רַבּוֹת־רַבּוֹת הִפְצִיר יוֹסִי בְּאָבִיו, עַד כִּי נֵאוֹת זֶה לְבַקָּשַׁת בְּנוֹ.

– וּמַה תַּעֲשֶׂה בְּחֶלְקָה זוֹ? וּמַה תַּעֲשֶׂה בְּפֵרוֹת אֵלֶּה? שָׁאֵל הָאָב.

זֶהוּ סוֹד, סוֹד אֲשֶׁר יִוָּדַע לְךָ בְּקֶרֶב הַיָּמִים, לְאַחַר שֶׁתִּבְשַׁלְנָה הָעַגְבָנִיּוֹת, – הֵשִׁיב הַיֶלֶד.

(בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ סוֹד זֶה הָיָה יָדוּעַ לַכּל; יוֹסִי הֶחֱלִיט לְגַדֵּל עַגְבָנִיּוֹת, כְּדֵי לָתֵת אֶת פִּדְיוֹנָן שֵׁי לְקֶרֶן קַיֶמֶת לְיִשְׂרָאֵל. הוּא קִוָּה כִּי יִזְכֶּה לְהַגִּישׁ לְפָחוֹת סַלְסִלָּּה אַחַת לְפִדְיוֹן בִּכּוּרִים, וְעַל כֵּן הִקְפִיד מְאֹד לְהַשְׁקוֹת אֶת הַחֶלְקָה בְּמוֹעֲדָהּ).

וְיוֹסִי יָצָא אֶל הַחֶלְקָה. לְפָנָיו הִשְׂתָּרְעוּ שִׂיחֵי הָעַגְבָנִיּוֹת הַזְּקוּפוֹת וְהַמֻּדְלוֹת בְּחוּטִי הַבַּרְזֶל, שֶׁנִּמְתְּחוּ לְאֹרֶךְ הַשׁוּרָה.

הָעֲנָפִים הַדַּקִּים נִרְאוּ סוֹרְחִים וּתְלוּיִים בְּרִפְיוֹן, תַּפּוּחֵי הָעַגְבָנִיּוֹת הָעֲגֻלִּים נָבְטוּ מִבֵּין הֶעָלִים וְעוֹרָם נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא מִצֻמָּק – הֵן הָיוּ צְמֵאוֹת מְאֹד.

יוֹסִי מִהֵר, פָּתַח אֶת בֶּרֶז הַמַּיִם, נָטַל חִישׁ מַהֵר אֶת הַמַּעְדֵּר בְּיָדָיו וְהֵחֵל מְפַנֶּה אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁנִּצְבוּ לְזֶרֶם הַמַּיִם שֶׁהֵחֵל זוֹרֵם בַּתְּעָלָה.

הַמַּיִם הֵחֵלּוּ זוֹרְמִים, תְּחִלָּה בְּזֶרֶם עָכוּר, וְאַחַר בְּזֶרֶם בָּהִיר וּמָהִיר יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

יוֹסִי חָלַץ אֶת סַנְדָּלָיו וְהֵחֵל צוֹעֵד בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת בְּתוֹךְ הַתְּעָלָה הַמּוּצֶפֶת מָיִם.

– עֹנֶג! יֹפִי! – מִלְמֵל הַיֶלֶד לְעַצְמוֹ, כְּשֶׁהַמַּיִם הַצוֹנְנִים נָגְעוּ בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ

וְהָעַגְבָנִיּוֹת, כְּמוֹ בְּמַגַּע קֶסֶם, כְּאִלּוּ שִׁנּוּ פְּנֵיהֶן בְּגַעַת בָּהֶן הַמַּיִם. פֵּרוֹת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ נִרְאִים כְּאִלּוּ כְּמוּשִׁים הֵם שָׁבוּ וְקִבְּלוּ גָוֶן חָדָשׁ. עָלִים אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְקֻמָּטִים וּתְלוּיִים בְּרִפְיוֹן, פֶּתַע הִזְדַּקְפוּ הַבַּדִּים הַצְּעִירִים וַעֲלֵיהֶם הַשְּׁסוּעִים הֵחֵלּוּ מְחַיְּכִים אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹלַחַת חִצֶּיהָ בְּעֹז. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הֶעָלִים הַלָּלוּ לָעֲגוּ לְעָצְמָתָן שֶׁל קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ וְאָמְרוּ לָהּ: מַה כֹּחֵךְ, אַתְּ שֶׁמֶשׁ אַכְזָרִיָּה, אִם מַיִם מְלַטְּפִים אֶת שָׁרָשֵינוּ וּמְרַוִּים אֶת צְמְאוֹנֵנוּ.

מִשֶּׁרָווּ הַצְּמָחִים מַיִם לְמַדַּי, הִפְסִיק יוֹסִי אֶת זְרִימַת הַמַּיִם וְהֵחֵל עוֹבֵר בֵּין הַשִּׂיחִים וּמְטַפֵּל בָּהֶם בְּאַהֲבָה, אֶת הַבַּדִּים הַחֲדָשִׁים וְהַצְּעִירִים קָשַׁר הַיֶּלֶד אֶל חוּטֵי הַבַּרְזֶל הַמְּתוּחִים, הוּא דָאַג לַפֵּרוֹת שֶׁיִהְיוּ מְרֻחָקִים זֶה מִזֶּה. רָאָה יוֹסִי קְבוּצַת פֵּרוֹת הַגְּדֵלִים יַחְדָּיו בִּצְפִיפוּת, מִיָּד הֶחֱלִיט לִקְטֹף שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה מִן הַחַלָּשִׁים וְהַזְּעִירִים לְמַעַן יוּכְלוּ הָאֲחֵרִים לְהִתְפַּתֵּחַ בְּיֶתֶר חֵרוּת וּבְיֶתֶר רֶוַח.

לְפֶתַע הִבְחִין יוֹסִי בְּעַגְבָנִיָּה אַחַת גְדוֹלָה וְיָפָה שֶׁפַּסִים צְהַבְהַבִּים־אֲדַמְדַמִּים הֵחֵלּוּ נִרְאִים עַל פָּנֶיהָ הַמְחַיְּכִים, נִגַּשׁ הַיֶּלֶד אֶל פְּרִי הַבִּכּוּרִים וְעֵינָיו רָחֲבוּ מִשִּׂמְחָה. לְעֵינָיו מַמָּשׁ הָיוּ כִּתְמִי הָאֹדֶם מִתְרַחֲבִים וּמִתְפַּשְׁטִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל פְּנֵי הַצְמַח.

– בִּכּוּרִים אֵלֶּה אָבִיא נָא מַתָּנָה לְאִמָּא, – הֶחֱלִיט הַיֶּלֶד. – תִּרְאֶה אִמָּא וְתֵדַע כִּי אָכֵן כְּדַאי הוּא הֶעָמָל וְכִי כְּדַאי לְטַפֵּל בְּאֵלֶּה הַצְּמָחִים הַנּוֹתְנִים לָנוּ פֵּרוֹת כֹּה עֲסִיסִיִים וְטוֹבִים.

עָבַר יוֹסִי עַל פְּנֵי הַשׁוּרוֹת וּבָחַן בִּדְאָגָה רַבָּה אֶת הַפֵּרוֹת. הוּא קָטַף כָּל פְּרִי שֶׁהָיָה יְרַקְרַק עֲדַיִן, אַךְ הֵחֵלָּה נִרְאֵית בְּפָנָיו חֲתִימַת אָדֹם כָּל שֶׁהִיא.

תְּחִלָּה הָיוּ הַפֵּרוֹת מוּעָטִים, אַךְ לְאַט לְאַט נִתְמַלֵא כּוֹבָעוֹ שֶׁל יוֹסִי מֵאֵלֶּה הַפֵרוֹת הַיָּפִים.

לְפֶתַע הִבְחִין הַיַּרְקָן הַצָּעִיר בְּעַגְבָנִיָּה אַחַת אֲדֻמָה־אֲדְמָה,

וְהִיא נִרְאֵית כְּאִלּוּ הִיא מִתְחַבְּאָה מֵעֵינָיו בֵּין הֶעָלִים הַסְּמוּכִים לִפְנֵי הַקַרְקַע.

– נִתְפַּסְתְּ, שׁוֹבֵבָה! חָפַז הַיֶּלֶד וְקָטַף אֶת הַפְּרִי הָאָדֹם, מִיָּדִי לֹא תוּכְלִי

לְהִמָּלֵט, אַתְּ הָעֲגַלְגַלָּה וְהַמְגְֻיָּדָה, –אָמַר יוֹסִי וּמִהֵר לְהַרְאוֹת לְאָבִיו שֶׁעָבַד בִּפְאַת הַשָּׂדֶה אֶת הַבִּכּוּרָה הַנָּאָה אֲשֶׁר קָטָף.

וְהָאָב, הוּא שָׂמַח מְאֹד לְמַרְאֵה פְּרִי עֲמָלוֹ שֶׁל בְּנוֹ, וְאָמַר לוֹ: רוֹאֶה אַתָּה, יוֹסִי שֶׁלִי, הַחַמְסִין פְּגִיעָתוֹ רָעָה, אַךְ יֵשׁ וְהוּא מֵבִיא גַם תּוֹעֶלֶת לַפֵּרוֹת. אִלּוּ לֹא הַחֹם הֶחָזָק, מִי יוֹדֵעַ אִם הָיִיתָ זוֹכֶה לְקַבֵּל פֵּרוֹת כֹּה מֻקְדָּמִים בְּעוֹנָה זו.

וְעַתָּה, – הוֹסִיף הָאָב, – מִן הָרָאוּי הָיָה, שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה לֶאֱכֹל בָּרִאשׁוֹנָה מִפְּרִי עֲמָלְךְ, עַל כֵּן קַבֵּל נָא עַגְבָנִיָּה זוֹ וּנְעַץ שִׁנֶּיךְ בָּהּ. אַל תִּתְבַּיֵּשׁ יוֹסִי שֶׁלִּי, מֻתָּר לְךָ לֵהָנוֹת מִן הַגִּדּוּלִים שֶׁלְךָ. אָנָא, רְוֵה מִן הֶעָסִיס הַמָּתֹק שֶׁלָּהּ וְהַטוֹב, אֱכֹל וְתֵהָנֶה.

פָּתַח הָאָב אֶת אוֹלָרוֹ, בָּצַע אֶת הָעַגְבָנִיָּה לִשְׁנַיִם, מַחֲצִיתָהּ לוֹ וְהַמַּחֲצִית הַשְּׁנִיָּה הִגִּישׁ לִבְנוֹ – וְהַשְׁנַיִם אָכְלוּ לְתֵאָבוֹן מִן הַפְּרִי הָרַעֲנָן וְהֶעָשִׁיר בְּמִיץ טוֹב.

הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת, – שָׂמַח יוֹסִי שָׁעָה שֶׁבָּא הַמִּיץ אֶל גְרוֹנוֹ. עוֹד מְעַט וְנוֹזֵל אָדֹם הִשְׁתַּפֵּךְ וְיָצָא אֶל מֵעֵבֶר לִשְׂפָתָיו, פָּנָיו וְיָדָיו שֶׁל הַיֶּלֶד אָדְמוּ מִן הַמִּיץ וְהַגַּרְגְּרִים שֶׁנִּגְּרוּ וְיָצְאוּ, נִגְּרוּ וְהִתִּיזוּ בְּחָזְקָה אֶת הַגַּרְעִינִים הַפְּחוּסִים וְהָעֲגֻלִּים.

אֶת הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים – הַבִּכּוּרִים הֵבִיא יוֹסִי שַׁי לְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ: אִמָּא! הֵבֵאתִי לָךְ מַתָּנָה מֵאֵת הַחַמְסִין הַמְחַמֵּם, חַמְסִין זֶה הַמְזָרֵז אֶת גִּדּוּלֵי הָעַגְבָנִיּוֹת, הוּא שֶׁהִקְדִּים וְהִבְשִׁיל גַּם אֶת הָעַגְבָנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ וְתוֹדוֹת לוֹ יְכוֹלָה אַתְּ לֵהָנוֹת מִפְּרִי טָעִים זֶה, מִבִּכּוּרֵי גִנָּתֵנוּ.

חֵן־חֵן לְךְ עַל פֵּרוֹת מְגָדִים אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לִי, בְּנִי – אָמְרָה הָאֵם בְּחִבָּה וְנָשְׁקָה לִבְנָהּ לְיוֹסִי, בְּאָמְרָהּ לוֹ בִּלְשׁוֹן הַתְּנַךְ: רוֹאֶה אַתָּה יוסי שֶׁלִּי: “מֵעַז יָצָא מָתֹק”.

מִן הַחַמְסִין הָעַז יָצְאָה הָעַגְבָנִיָּה הַמְּתוּקָה, – גִחֵךְ יוֹסִי כְּאוֹמֵר: הֵבַנְתִּי לִדְבָרַיִךְ אִמִּי הַטוֹבָה.

לְפִי דִבְרֵי יוֹרָם הֲרֵי הַצַּבָּר הוּא הַפְּרִי הַטוֹב וְהַמָּתֹק שֶׁבְּפֵרוֹת הָאָרֶץ, וְאוּלַי גַּם בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.

– תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, – טוֹעֵן יוֹרָם, – הֵיכָן מְצָאתֶם פְּרִי כָּל כָּךְ מָתֹק וְכָל־כָּךְ עֲסִיסִי? אוֹכֵל אַתָּה מִן הַצַּבָּרִים וְאַתָּה טוֹעֵם בְּפֵרוֹת אֵלֶּה גַם טַעַם מַיִם, גַּם טַעַם גַּרְגְּרִים מוּצָקִים וְגַם טַעַם דַיְסָה סְמִיכָה וּמְתוּקָה. אַךְ נִכְנָס זֶה הַפְּרִי וְנִבְלָע לְתוֹךְ פִּיךְ, מִיָּד אַתָּה חָשׁ מִין מְתִיקוּת, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא יָדַעְתָּ בְּשׁוּם פְּרִי אַחֵר.

פְּרִי הַצַּבָּר

– וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל פֵּרוֹת אֵלּוּ? – שׁוֹאֶלֶת כְּנֶגְדּוֹ גִילָה הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר אַף הִיא הִתְאַהֲבָה בְּפֵרוֹת הַצַּבָּר וְלֹא פַּעַם הִשְׁתַּדְּלָה לִקְטֹף אוֹתָם. גִּילָה הַמִּסְכֵּנָה. הִיא כְּבָר “הִרְגִּישָׁה” יָפֶה צַבָּר מַה זֶּה. הָיָה מַעֲשֶׂה וְהַקְּטַנָּה רָאֲתָה פְּרִי צַבָּר אֲדַמְדָּם וְהוּא כֹּה סָמוּךְ לָאָרֶץ עַד כִּי גַם הִיא יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּלִי עָמָל וִיגִיעָה. מִיָד יָדְעָה הַיַּלְדָּה מַה לַעֲשׂוֹת. הִיא שָׁלְחָה יָדָהּ וְקָטְפָה אֶת הַפְּרִי, מַה שֶּׁקָּרָה לָהּ תָּבִינוּ מֵעַצְמְכֶם. הִיא הֵחֵלָּה בּוֹכָה, מְיַלֶּלֶת וְצוֹוַחַת עַד כִּי כָּל הָרְחוֹב הִתְאַסֵּף לִרְאוֹת בַּבּוֹכָה. אִמָּהּ שֶׁל גִילָה מִהֲרָה עִם הַפְּצוּעָה אֶל הָרוֹפֵא. זֶה נָטַל צְבָת קְטַנָּה וּבְסַבְלָנוּת רַבָּה הָיָה מוֹצִיא מִכַּף יָדָהּ אֶת הַקּוֹצִים אֶחָד אַחַר הַשֵּׁנִי. וּבְכָל זאת עוֹד נִשְׁאֲרוּ כַּמָּה דּוֹקְרָנִים בְּעוֹר יָדֶיהָ, וְאֵלּוּ הֵסִבּוּ לָהּ כְּאֵבִים בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים.

מֵאָז יְרֵאָה גִילָה מִפְּנֵי הַצַּבָּרִים וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי פֵּרוֹת אֵלֶה, הֲרֵי הִיא נֶאֱנַחַת וְרִירָהּ נוֹזֵל בְּפִיהָ מֵרֹב תַּאֲוָה, אוּלָם הִיא יְרֵאָה מְאֹד מִפְּנֵי הַפֵּרוֹת וּלְעוֹלָם לֹא תָעֵז לִנְגֹּעַ בָּהֶם, בִּהְיוֹתָם בִּלְתִּי מְקֻלָּפִים.

– רוֹצָה אַתְּ לִקְטֹף צַבָּרִים? – מְגַחֵךְ יוֹרָם וְקוֹרֶץ בְּעֵינָיו אֶל עֵבֶר הַפְּתַיָּה, אֶל עֵבֶר גִּילָה, – אֲנִי, אֲנִי אֲלַמְּדֵךְ, כֵּיצַד קוֹטְפִים צַבָּרִים. תִּרְאִי! אֲפִילוּ קוֹץ אֶחָד לֹא יִתָּקַע בִּבְשָׂרֵךְ. עוֹד מְעַט יַבְשִׁילוּ הַפֵּרוֹת וְאַתְּ תִּרְאִי, כִּיצַד נֵצֵא יוֹם־יוֹם אֶל הַכְּרָמִים וְנָבִיא הֲמוֹנִים שֶׁל צַבָּרִים. נאכַל מֵהֶם לָשׂבַע וְאֶת הַמּוֹתָר נִמְכֹּר. חֵי נַפְשִׁי כִּי נַעֲשֶׂה עֲסָקִים טוֹבִים.

וְאָכֵן לֹא הִגְזִים יוֹרָם בְּדַבְּרוֹ. הַיֶלֶד אָמַר וְעָשָׂה.

יוֹם אֶחָד כְּשֶׁקְּלִפּוֹת הַצַּבָּרִים כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהַאְּדִּים לְמֶחֱצָה, הֶחֱלִיטוּ הַחֲבֵרִים לָצֵאת לַעֲבוֹדַת הַקָּטִיף.

– חֲבֵרִים! – אָמַר יוֹרָם – הִנֵּה הַצַּבָּרִים הִגִּיעוּ לְשִׂיא הַמְּתִיקוּת שֶׁלָּהֶם. עַתָּה הֵם טוֹבִים מְאֹד לַאֲכִילָה. הָבָה נָכִין אֶת כְּלֵי הַקָּטִיף וּמָחָר אָנוּ יוֹצְאִים לַמְּלָאכָה.

– וּמֶה עָלֵינוּ לְהָכִין? – שָׁאֵלָה לֵאָה.

יֵשׁ לְהָכִין סַלִּים לְאִסּוּף הַפֵּרוֹת וְהָעִקָּר: דַּאֲגוּ לְקֻפְסָאוֹת רֵיקוֹת שֶׁל שִׁמּוּרִים. טוֹבוֹת בְּיִחוּד קֻפְסָאוֹת רֵיקוֹת שֶׁל חָלָב, הַלָּלוּ מָאֳרָכוֹת הֵן וְצָרוֹת. אֵלּוּ טוֹבוֹת הֵן לִקְטִיף הַצַּבָּרִים.

וּמִמָּחֳרָת אַחַר הַצָּהָרַיִם נִפְגְּשׁוּ הַחֲבֵרִים וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת אֶל גִּדְרוֹת הַצַּבָּרִים הָרַבּוֹת לְאֹרֶךְ הַמְּשׂוּכוֹת מִחוּץ לַכְּפָר.

אֵלִיָּהוּ וְיוֹרָם הָיוּ מְצֻיָּדִים בְּמוֹטוֹת אֲרֻכִּים, אֲשֶׁר בִּקְצוֹתֵיהֶם הָיוּ מְחֻבָּרוֹת קֻפְסָאוֹת פַּח מָאֳרָכוֹת וּפְתוּחוֹת בְּצִדָּן הָעֶלְיוֹן.

– רוֹאִים אַתֶּם מַכְשִׁיר זֶה? – שָׁאַל יוֹרָם אֶת חֲבֵרָיו. – עֲשׂוּ גַם אַתֶּם כָּמוֹנוּ. הַשִׂיגוּ לָכֶם מוֹטוֹת אֲרֻכִּים וַאֲלֵיהֶם חַבְּרוּ אֶת הַקֻּפְסָאוֹת שֶׁלָּכֶם. בָּאֵלֶּה תִקְטְפוּ צַבָּרִים וַאֲפִילוּ קוֹץ אֶחָד לֹא יַחְדֹּר בִּבְשַׂרְכֶם.

הַחֶבְרַיָּה יָצְאָה אֶת הַכְּפָר וּבִידֵי כָּל אֶחָד כְּלִי הַנֶּשֶׁק שֶׁלּוֹ הָאָרֹךְ וְהַמּוּזָר, הֵם הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ חוֹל קָשָׁה. לֹא פַעַם הָיוּ הָרַגְלַיִם שׁוֹקְעוֹת מַמָּשׁ בַּחוֹל הָרַךְ וְהֶחָם.

לְבַסּוֹף הִגִּיעָה הַחֲבוּרָה אֶל הַמָּקוֹם הַנִּכְסָף. הֵם נֶעֶמְדוּ לְיַד חוֹמַת עֲצֵי צַבָּר, בַּעֲלֵי עָלִים רְחָבִים וּגְדוֹלִים וְהֵם מְכֻסִּים בְּקוֹצִים אֲרֻכִּים וּלְבָנִים שֶׁהֵטִילוּ מַמָּשׁ אֵימָה וָפַחַד בְּלִבָּן שֶׁל הַבָּנוֹת. עַל כָּל עָלֶה רָחָב רָכְבוּ בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה כַּמָּה וְכַמָּה פֵּרוֹת שֶׁל צַבָּר. פֵּרוֹת אֵלּוּ מֵהֶם הָיוּ אֲדַמְדַּמִּים וּמֵהֶם יְרֻקִּים. הֵם הָיוּ זְרוּעִים נְקֻדּוֹת־נְקֻדּוֹת וּמִכָּל נְקֻדָּה בִּצְבְּצוּ וְיָצְאוּ קוֹצִים צְפוּפִים, שֶׁהָיוּ דוֹמִים לְמִכְחוֹל בַּעַל שְׂעָרוֹת צְפוּפוֹת.

רוֹאִים אַתֶּם מִכְחוֹלִים אֵלֶּה? בָּהֶם טְמוּנִים הַקּוֹצִים הַדַּקִּים, קוֹצִים אֵלֶּה חוֹדְרִים עַל נְקַלָּה לְכָל מָקוֹם בַּגּוּף. מֵהֶם יֵשׁ לְהִזָּהֵר יָפֶה יָפֶה – הִזְהִיר אֵלִיָּהוּ אֶת בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַטִּירוֹנִים, אֲשֶׁר זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים לִקְטֹף מִן הַצַּבָּרִים.

– עַלִּיזָה! – פָּקַד יוֹרָם – הוֹאִילִי נָא לָגֶשֶׁת יַחַד עִם גִּילָה אֶל עֲצֵי הָאֲקָלִיפְּטוּס וּקְטֹפְנָה שָׁם כַּמָּה עֲנָפִים יְרֻקִים. אֶת הָעֲנָפִים יֵשׁ לַעֲשׂוֹת לַאֲגֻדָּה אַחַת בִּדְמוּת מַטְאֲטֵא, בָּאֵלֶּה נְטַאטֵא אֶת הַצַּבָּר וְנוֹצִיא מֵהֶם אֶת הַקּוֹצִים אֲשֶׁר דָּבְקוּ בָּהֶם.

מִשֶּׁהוּבְאוּ הַמַּטְאַטְאִים, נִגְּשׁוּ יוֹרָם וְאֵלִיָּהוּ לָעֲבוֹדָה. הֵם הָיוּ מְכַוְּנִים אֶת הַמּוֹטוֹת שֶׁלָּהֶם אֶל עֵבֶר הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים. אֶת הַקֻּפְסָא הָיוּ הַיְלָדִים כּוֹפִים אֶל הַפְּרִי הַבָּשֵׁל וּבְהַטָּיָה קַלָּה הָיָה זֶה נוֹשֶׁר מִמְּקוֹמוֹ וְנוֹפֵל לְתוֹךְ הַקֻּפְסָא. עַתָּה הָיוּ הַקּוֹטְפִים מוֹרִידִים לְאַט אֶת הַפְּרִי הַקָּטוּף וְזוֹרְקִים אוֹתוֹ אַרְצָה עַל הַחוֹל.

נִגְּשׁוּ לָעֲבוֹדָה…

אַחֲרֵי שֶׁנֶּעֶרְמָה עֲרֵמָה גְדוֹלָה לְמַדַּי שֶׁל צַבָּרִים, צִוָּה אֵלִיָּהוּ לַיְלָדוֹת לְטַאטֵא אֶת הַפֵּרוֹת וּלְגַלְגֵּל אוֹתָם הֵנָּה וָהֵנָּה בְּתוֹךְ הַחוֹל.

– בָּנוֹת! – אָמַר אֵלִיָּהוּ – זְכֹרְנָה! עֲלֵיכֶן לְגַלְגֵּל אֶת הַצַּבָּרִים יָפֶה־יָפֶה, עַד כִּי כָּל הַקּוֹצִים יִשְּׁרוּ וְיֵעָלְמוּ מִן הַפֵּרוֹת. רַק לְאַחַר שֶׁהַצַּבָּרִים יִהְיוּ נְקִיִּים לְגַמְרֵי מִקּוֹצִים, אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִנְגֹּעַ בָּהֶם וְלָקַחַת אוֹתָם בַּיָּדַיִם.

עֲבוֹדַת גִּלְגּוּל הַפֵּרוֹת נָעֲמָה בִּתְחִלָּתָהּ בְּעֵינֵי הַבָּנוֹת, אוּלָם כַּעֲבֹר זְמַן מָה הִתְעַיְפוּ הַקְּטַנּוֹת מִן הָעֲבוֹדָה הַמְּשַׁעֲמֶמֶת וּבִקְשׁוּ לָנוּחַ קְצָת. יוֹרָם וְאֵלִיָּהוּ הִתְרָעֲמוּ מְאֹד עַל הָעַצְלָנִיּוֹת וְהֶחֱלִיטוּ לִטּוֹל לְיָדָם אֶת הָעֲבוֹדָה. בֵּינְתַיִם הִצְטָרְפוּ עוֹד כַּמָּה יְלָדִים לָעֲבוֹדָה וְעַד מְהֵרָה הָיְתָה כָּל הָעֲרֵמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַפֵּרוֹת הַקְּטוּפִים נְקִיָּה מִקּוֹצִים וּמִדּוֹקְרָנִים.

– דַּי כְּבָר לְגַלְגֵּל! – הֶחֱלִיט יוֹרָם וְנָטַל לְיָדוֹ לְיֶתֶר זְהִירוּת אֶחָד מִן הַפֵּרוֹת הַמְּגֻלְגָּלִים.

לָעֲבוֹדָה!..

– יוֹרָם! – אָנָּא פַּלַּח צַבָּר אֶחָד וְתֵן לִי! – בִּקְשָׁה גִילָה.

וְדַפְנָה וְעַלִיזָה הודיעו: – אִם לֹא תִתְּנוּ לָנוּ מִיָּד צַבָּרִים מִקֻלָּפִים, לֹא נַמְשִׁיךְ בָּעֲבוֹדָה. רָאָה יוֹרָם כִּי עוֹד מְעַט וְתִפְרֹץ שְׁבִיתָה בֵּין “הָעוֹבְדִים”, מִיָּד שִׁנָּה אֶת טַעֲמוֹ וְהִתְרַצָּה לָהֶן, לַבָּנוֹת.

אֶת הַצַּבָּר הָאָדֹם וְהַמְקֻלָּף לָרִאשׁוֹנָה הִגִּישׁ יוֹרָם לְגִילָה הַקְּטַנָּה. – זֶהוּ לָךְ לְפִצּוּי חֵלֶף הַקּוֹצִים הָרַבִּים, אֲשֶׁר נִדְקַרְתְּ בָּהֶם בַּנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּךְ – אָמַר הַיֶּלֶד לְקוֹל צְחוֹקָם שֶׁל כָּל הַחֲבֵרִים אֲשֶׁר יָדְעוּ יָפֶה־יָפֶה אֶת אֲשֶׁר קָרָה לָהּ לְגִילָה עִם הַצַּבָּרִים.

– הֲרֵי זֶה נִפְלָא! – מִלְמְלָה הַיַּלְדָּה, הַפְּרִי טָעִים וָטוֹב.

אַחֲרֵי גִילָה נִתְכַּבְּדוּ גַם יֶתֶר הַבָּנוֹת וְכֻלָּן הִלְלוּ מְאֹד מְאֹד אֶת הַצַּבָּרִים הַמְּתוּקִים.

לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ מָנָה מִן הַפֵּרוֹת הוֹדִיעַ אֵלִיָּהוּ: – חֶבְרַיָּה! אָכַלְנוּ, שָׂבַעְנוּ וְעַתָּה לָעֲבוֹדָה, יֵשׁ לִגְמֹר בַּדָּבָר; עָלֵינוּ לְמַלֵּא אֶת הַסַּלִּים וְלָשׁוּב הַבַּיְתָּה. עוֹד מְעַט תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ וְהוֹרֵינוּ יִדְאֲגוּ לָנוּ.

דַּפְנָה רָצְתָה לְהַרְאוֹת מַעֲשֵׂה גְבוּרָה. הִיא נָטְלָה אֶת אַחַד הַצַּבָּרִים וּבִקְשָׁה לְקַלֵּף אוֹתוֹ בָּאוֹלָר שֶׁנָּטְלָה מִידֵי אֵלִיָּהוּ.

– אוֹי! נִדְקַרְתִּי! – יִלְּלָה הַקְּטַנָּה וְזָרְקָה בְּחִפָּזוֹן אֶת הַקְּלִפָּה עִם הָאוֹלָר אָרְצָה.

– הֲרֵי הִזְהַרְתִּי אוֹתָךְ, – אָמַר אֵלִיָּהוּ. יֵשׁ לָדַעַת, כֵּיצַד לִקְלֹף אֶת הַפֵּרוֹת הַלָּלוּ. צָרִיךְ פָּשׁוּט לִלְמֹד אֵיךְ לִתְפֹּס אֶת הַפְּרִי מִבְּלִי לְהִפָּצַע.

רָאָה הַיֶלֶד כִּי הַקְּטַנָּה מִתְפַּתֶּלֶת בִּכְאֵבֶיהָ וְיָעַץ לָהּ לְשַׁפְשֵׁף אֶת יָדֶיהָ יָפֶה יָפֶה בַּחוֹל, וְאָז הִיא תִפָּטֵר מִקּוֹצִים אֵלֶּה.

וְעַלִּיזָה הֵחֵלָּה לְפֶתַע צוֹרַחַת, כִּי הַלָּשׁוֹן כּוֹאֶבֶת לָהּ, הִיא נִדְקְרָה בְּקוֹץ.

– זֶה לָכֵן לְעֹנֶשׁ, גַּרְגְּרָנִיוֹת, – רָטַן יוֹרָם. – הָיָה עֲלֵיכֶן לְגַלְגֵּל יָפֶה־יָפֶה אֶת הַפֵּרוֹת וְלֹא לְהִתְבַּטֵל. וְעַתָּה גְשִׁי אֵלַי, עַלִּיזָה, אֲנִי אוֹצִיא אֶת הַקּוֹץ מִלְשׁוֹנֵךְ.

– נִצְבָה עַלִּיזָה מוּל חֲבֵרָהּ בְּלָשׁוֹן מוּשָׁטָה, וְיוֹרָם הוֹצִיא אֶת הַמַּלְקֶטֶת שֶׁלּוֹ מִכִּיסוֹ וּבְעֶזְרָתָהּ שָׁלַף אֶת הַקּוֹץ מִלְּשׁוֹנָהּ שֶׁל עַלִּיזָה, אֲשֶׁר שָׂמְחָה מְאֹד כִּי נִפְטְרָה מִן הַקּוֹץ וְכִי הַלָּשׁוֹן יְכוֹלָה כְּבָר לְהִסְתּוֹבֵב חָפְשִׁית בִּמְאוּרַת הַפֶּה וְאֵינָהּ כּוֹאֶבֶת יוֹתֵר.

וּבְעֶזְרַת הַמַּלְקְטֶת שָׁלַף אֶת הַקּוֹץ..

מֵעַתָּה עָשׂוּ הַבָּנוֹת עֲבוֹדָתָן בֶּאֱמוּנָה. הֵן גִּלְגְּלוּ אֶת הַפֵּרוֹת יָפֶה־יָפֶה בַּחוֹל עַד כִּי לֹא נִשְׁאַר אֲפִילוּ קוֹץ אֶחָד בַּקְלִפּוֹת.

– וְעַתָּה – אָמַר אֵלִיָּהוּ, בִּרְאוֹתוֹ כִּי רַבּוֹת הָעֲרֵמוֹת שֶׁל הַפְּרִי הַקָּטוּף, – הָבָה נֵשֵב לָנוּחַ, נֹאכַל עוֹד מְעַט צַבָּרִים וְאַחַר נִתֵּן אֶת הַמּוֹתָר אֶל הַסַּלִּים.

הַחֶבְרַיָּה אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, אָכְלוּ וְהוֹתִירוּ. הֵם מִלְּאוּ אֶת הַסַּלְסִלּוֹת וּלְאַחַר שֶׁלָּקְחוּ אֶת כְּלֵיהֶם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם הַבָּיְתָּה.

וּלְעֵת עֶרֶב הֵבִיאוּ הַיְלָדִים אֶת פֵּרוֹת הַצַּבָּר אֶל בָּתֵּיהֶם. הָאִמָּהוֹת שָׂמְחוּ מְאֹד לַמַּתָּנָה, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַבָּנִים! הֵן קִלְפוּ בִּזְהִירוּת אֶת הַפֵּרוֹת. אֶת הַקְּלִפָּה זָרְקוּ וְאֶת הַתּוֹךְ נָתְנוּ לְתוֹךְ הַמְּקָרֵר, לְמַעַן יִצְטַנְנוּ הַפֵּרוֹת וְיִהְיוּ טְעִימִים יוֹתֵר.

…שָׂמוּ פְּנֵיהֶם הַבַּיְתָה

וּלְעֵת עֶרֶב, לְאַחַר הַסְּעֻדָּה, כְּשֶׁהִגִישָׁה אִמָּא לְקִנּוּחַ סְעֻדָּה מַגָּשׁ מָלֵא פֵּרוֹת מְצֻנָּנִים, הָיוּ הַכֹּל מַמָּשׁ מְלַקְקִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם מִן הַצַּבָּרִים הַמְּתוּקִים וְהַצּוֹנְנִים.

– מֵאַיִן הִשַּׁגְתְּ פֵּרוֹת מְצֻיָּנִים שֶׁכָּאֵלֶּה? – שָׁאַל הָאָב כְּמָפְתָּע אֶת אִמָּא.

וְיוֹרָם אוֹ אֵלִיָּהוּ – הֵם הָיוּ גִבּוֹרֵי הָעֶרֶב. הֵם הָיוּ מַבְלִיטִים אֶת הֶחָזֶה וּמְטַפְּחִים עָלָיו בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם וְאוֹמְרִים: כָּל זֶה מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ הוּא. יָכֹלְנוּ וְהִצְלַחְנוּ לִקְטֹף אֶת הַצַּבָּרִים הַמְּצֻיָּנִים הָאֵלֶּה וְלֹא נִדְקַרְנוּ כְּלָל וּכְלָל.

בְּנֵי חַיִל אַתֶּם! – הִתְפָּעַל הָאָב לְאַחַר שֶׁיּוֹרָם סִפֵּר לוֹ, כִּיצַד הָיוּ הַחֲבֵרִים עוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה בִּזְהִירוּת וּבְשֵׂכֶל.

– וּבְכֵן, יוֹרָם חֲבִיבִי! – אָמַר הָאָב – הוֹאִיל וְכֹה הִצְלַחְתָּ בְּמַעֲשֶׂיךָ, טוֹב טוֹב תַּעֲשֶׂה אִם תֵּלֵךְ שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית אֶל הַכְּרָמִים וְאָנוּ נֹֹאכַל בִּזְכוּתְךָ מִן הַצַּבָּרִים הַטּוֹבִים, אֲשֶׁר תִּקְטֹף עֲבוּרֵנוּ.

אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרֶיךָ, אָבִי! – הֵשִׁיב יוֹרָם בְּשִׂמְחָה. הוּא שָׂמַח כִּי הָיָה לְעֵזֶר לַבַּיִת, וְכִי הִלְלוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה הַטּוֹב.

עוֹרֵב אָפֹר וְגָדוֹל נִצַּב בִּפְאַת הַמִּקְשָׁה עַל אַחַד הָאֲבַטִּיחִים וְהָיָה צוֹפֶה וּמִסְתַּכֵּל אֶל כָּל עֵבֶר.

מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה הָעוֹרֵב כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ אֶל עֵבֶר הָאֲבַטִּיחַ וּמַשְׁקִיעַ בּוֹ אֶת חַרְטוּמוֹ הַשָּׁחוֹר.

הָאֲבָטִּיחַ וְהָעוֹרֵב

– עוֹרֵב זֶה מַה הוּא עוֹשֶׂה שָׁם עַל גַּבֵּי הָאֲבַטִּיחַ? – שָׁאַל יוֹרָם אֶת אָבִיו, שָׁעָה שֶׁהַשְּׁנַיִם בִּקְרוּ בַּמִּקְשָׁה אֲשֶׁר לָהֶם.

– הוא גוֹרֵם נֶזֶק קָשֶׁה לָאֲבַטִּיחִים, – הֵשִׁיב הָאָב. – עוֹרְבִים אֵלֶּה מְנַקְּרִים בַּפֵּרוֹת הַגְּדוֹלִים הַשְּׁכוּבִים עַל הָאָרֶץ. פֵּרוֹת אֵלֶה שֶׁנִּקְרוּ בָּהֶם הָעוֹרְבִים פְּסוּלִים לַאֲכִילָה. הַפִּטְרִיוֹת חוֹדְרוֹת אֶל תּוֹךְ הַפְּרִי וְזֶה מַתְחִיל לְהֵרָקֵב כַּעֲבֹר יָמִים מְעַטִּים.

– וּמַדּוּעַ זֶה לֹא תְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִן הַמִּקְשָׁה? מַדּוּעַ תַּרְשֶׁה לוֹ לִנְקֹב בָּאֲבַטִּיחִים שֶׁלְךְ? – תָּמַהּ הַיֶּלֶד.

– מַדּוּעַ? כִּי אֵין תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר. הִנֵּה אֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵאֲבַטִּיחַ זֶה, מִיָּד הוּא מִתְעוֹפֵף מִן הַמָּקוֹם וְאַחַר יוֹרֵד אֶל הָאֲבַטִּיחַ הָאַחֵר בְּקָצֶהָ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּקְשָׁה, עַל כֵּן מוּטָב כִּי יְמַלֵא כְּרֵסוֹ כָּאן, וְאַל יֵלֵךְ לְהַשְׁחִית אֶת הָאֲחֵרִים. חוּץ מִזֶּה – הוֹסִיף הָאָב, עָלֶיךְ לָדַעַת כִּי רַבִּים הֵם הָעוֹרְבִים בַּסְּבִיבָה, אֲשֶׁר רֵיחַ הָאֲבַטִּיחִים הִגִיעַ אֲלֵיהֶם. הֵם מִתְנַפְּלִים אֶל הָאֲבַטִּיחִים וּמַשְׁמִידִים בָּהֶם וְאֵין כָּל טַעַם לְהִלָּחֵם בָּהֶם.

– קְרַע!… קְרַע!… – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל אַחַד הָעוֹרְבִים.

– קְרַע!… קְרַע!… – נִשְׁמְעָה הַתְּשׁוּבָה מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי מִבֵּינוֹת לַעֲצֵי הָאִיקָלִיפְּטוּסִים הַגְּדֵלִים בִּקְצֵה הַחֶלְקָה.

עוֹד רֶגַע וְעַל פְּנֵי הַמִּקְשָׁה הוֹפִיעוּ כַּמָּה עוֹרְבִים, אֲשֶׁר מִפַּעַם לְפַעַם יָרְדוּ עַל אַחַד הָאֲבַטִיחִים וְהֵחֵלּוּ מְנַקְרִים בַּקְלִפָּה הַיְרֻקָּה.

יוֹרָם הִתְרַגַּז מְאֹד לַמַּרְאֶה הַזֶּה וּמִבְּלִי לִשְׁאֹל אֶת פִּי אָבִיו, מִהֵר זֶה וְהֵחֵל רָץ אֶל עֵבֶר הָעוֹרְבִים וְהוּא גּוֹעֵר בָּהֶם וּמַבְרִיחָם בְּקוֹל רָם.

וְהָעוֹרְבִים! הֵם נִבְהֲלוּ תְחִלָּה מִן הַצְּעָקוֹת, פָּרְשׂוּ כַּנְפֵיהֶם וְהִתְרוֹמְמוּ בְּפַחַד לִמְרוֹמֵי הָאֲוִיר, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע חָזְרוּ וְיָרְדוּ שֵׁנִית עַל הָאֲבַטִּיחִים כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר.

שׁוּב רָצָה יוֹרָם לָרוּץ אֶל עֵבֶר הָעוֹרְבִים, אַךְ הָאָב מָנַע אוֹתוֹ מִזֹּאת. הַנַּח לָהֶם וַחֲסַל – אָמַר הָאָב וּפָנָיו הָיוּ כְּעוּסִים עַל אֵלֶּה הַמַּשְׁחִיתִים.

עַתָּה הֵבִין יוֹרָם כִּי אָכֵן צָדַק הָאָב בִּדְבָרָיו.

עָצוּב וְכוֹעֵס הָלַךְ יוֹרָם בְּעִקְּבוֹת אָבִיו אֶל הַמְּלוּנָה, אֲשֶׁר בַּמִּקְשָׁה לָנוּחַ מִן הַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה וּמִן הָעוֹרְבִים אֲשֶׁר הִרְגִיזוּ אוֹתוֹ.

אוֹתוֹ עֶרֶב שָׁמַע יוֹרָם מִפִּי אָבִיו דְּבָרִים רַבִּים וּמְעַנְיְנִים עַל גִּדּוּל הָאֲבַטִּיחִים וְעַל הַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבְלִים הַמְגַדְּלִים מֵאוֹיְבֵי הַמִּקְשָׁה. הוּא לָמַד לָדַעַת כִּי אָכֵן קָשִׁים הֵם חַיֵּי הָאִכָּר וְקָשִׁים פּי שִׁבְעָה חַיֵּי מְגַדְלֵי הָאֲבַטִיחִים.

– יוֹרָמִי שֶׁלִי! – אָמַר הָאָב. – הִנֵּה אַתָּה וַחֲבֵרִיךְ אוֹהֲבֵי אֲבַטִּיחִים הִנְּכֶם. מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּרְאִים רִאשׁוֹנֵי הָאֲבַטִּיחִים בַּשּׁוּק, אַתֶּם מַפְצִירִים בְּאִמְּכֶם כִּי תְמַהֵר לְהָבִיא אֶת אֵלֶּה הַפֵּרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהָאֲדֻמִּים הַבַּיְתָּה, לְמַעַן תּאכְלוּ מֵהֶם וְתִרְווּ מִן הַמַּיִם הַמְּתוּקִים אֲשֶׁר בָּהֶם. אוּלָם זִכְרוּ: שָׁעָה שֶׁאַתֶּם נוֹעֲצִים בְּשִׂמְחָה אֶת שִׁנֵּיכֶם בַּבָּשָׂר הָרַךְ שֶׁל הַפְּרִי, עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר כִּי בַּעֲלֵי הַמִּקְשׁוֹת עוֹשִׂים לֵילוֹת כַּיָּמִים בִּשְׁמִירָה וּבִדְאָגָה עַל פֵּרוֹתֵיהֶם אֵלֶּה. כִּי רַבִּים, רַבִּים הֵם הַחוֹמְדִים אֲבַטִּיחִים מְתוּקִים וְרוֹצִים אַף הֵם לֵהָנוֹת מִן הַפֵּרוֹת הַמְּתוּקִים הַלָּלוּ. מִלְחָמָה קָשָׁה נְטוּשָׁה בֵּינֵינוּ, שׁוֹמְרֵי הַמִּקְשׁוֹת לְבֵין אוֹיְבֵינוּ, הַהוֹלְכִים עַל שְׁתַּיִם וְהַהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע.

– מִי הֵם אֵלֶּה הָאוֹיְבִים? – שָׁאֵל יוֹרָם.

– כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ כִּי רַבִּים הֵם. יֶשְׁנָם בְּנֵי אָדָם הַמִּתְגַּנְּבִים לַיְלָה לַיְלָה לֶאֱכֹל מִן הַפֵּרוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵם עָמְלוּ עֲלֵיהֶם. יֶשְׁנָם גַּם תַּנִים, אַרְנָבוֹת וּשְׁאָר צָרוֹת, הַמְבַקְּשִׁים לִנְעֹץ שִׁנֵּיהֶם בָּאֲבַטִיחִים הַמְּתוּקִים.

לְעֵת עֶרֶב יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם לָשׂוּחַ בַּמִּקְשָׁה. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה וְנָעִים הָיָה לִדְרֹךְ עַל פְּנֵי הַחוֹל הָרַךְ בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת. יוֹרָם הִסְתַּכֵּל בִּתְשׂוּמֶת לֵב בָּאֲבַטִּיחִים הַגְּדוֹלִים וְהָאֲרֻכִּים, שֶׁהָיוּ שְׂרוּעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַגִּבְעוֹלִים הָאֲרְכִּים הַמְכֻסִים בְּעָלִים גְזוּרִים, שֶׁצִּבְעָם אָפֹר־יָרֹק, הָיוּ נָאִים לְמַדָּי. בְּיִחוּד נֶהֱנָה יוֹרָם לְמַרְאֵה הַפְּרָחִים וּמַרְאֵה הָאֲבַטִּיחִים הַקְּטַנִּים וְהַשְּׂעִירִים, שֶׁהָיוּ גְדֵלִים פֹּה וָשָׁם עַל הַגִּבְעוֹלִים הַסְּרוּחִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

בְּאַחַת הַחֲלָקוֹת רָאָה הַיֶּלֶד אֲבַטִּיחִים גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר קְלִפָּתָם הָיְתָה מְפֻסְפֶּסֶת וּמְנֻמֶּרֶת בְּפַסִּים יְרֻקִּים כֵּהִים עַל הָרֶקַע הַיָּרֹק־בָּהִיר שֶׁל הָאֲבַטִּיחַ. יֵשׁ וְלֶחְיוֹ שֶׁל אַחַד הָאֲבַטִּיחִים הָיְתָה בְּהִירָה וְהִיא נוֹצֶצֶת בְּבָרָק מַרְהִיב עַיִן.

– מַדּוּעַ לֹא תִקְטֹף אֶת אֵלֶּה הָאֲבַטִּיחִים הַיְרֻקִּים, בְּטֶרֶם יַשְׁחִיתוּ אוֹתָם? – שָׁאַל הַבֶּן אֶת אָבִיו.

– הֲרֵי רוֹאֶה אַתָּה כִּי אֵלֶּה הַפֵּרוֹת הַגְּדוֹלִים טֶרֶם הִבְשִׁילוּ, אִלוּ פָּתַחְתָּ אוֹתָם הָיִיתָ רוֹאֶה כִּי הֵם עֲדַיִן לְבָנִים בְּתוֹכָם וְאָסוּר לִקְטֹף אוֹתָם.

– וְכֵיצַד יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי הַפְּרִי כְּבָר בָּשֵׁל וְהוּא אָדֹם?

– בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה שָׁאַלְתָּ! – הֵשִׁיב הָאָב. – בְּדֶרֶךְ כְּלָל אָנוּ, בַּעֲלֵי הַמִּקְשָׁאוֹת, נוֹהֲגִים לִקְטֹף אֶת הָאֲבַטִּיחִים לְאַחַר שֶׁרָאִינוּ וְנוֹכַחְנוּ כִּי הֵם גְּדוֹלִים כְּבָר וְכִי הַקְּלִפָּה שֶׁלָּהֶם נוֹצֶצֶת וּמַבְרִיקָה בְּאֵין עָלֶיהָ כָּל זֵכֶר לַשְּׂעָרוֹת, שֶׁהָיוּ מְכַסּוֹת אֶת הַקְּלִפָּה לִפְנֵי שֶׁהִבְשִׁילָה. סִמָּנִים רַבִּים וְשׁוֹנִים נוֹתְנִים בַּעֲלֵי הַמִּקְשָׁאוֹת בַּפֵּרוֹת, לְמָשָׁל: אִם הַכְּתָמִים הַלְּבָנִים נוֹצְצִים וּמַבְהִיקִים כְּקָרַחַת, הֲרֵי הַפְּרִי הוּא טוֹב לְדִבְרֵי מְגַדְּלִים אֲחָדִים. אֲחֵרִים סוֹבְרִים כִּי פַּסִּים שְׁחוֹרִים הַנִּרְאִים עַל הַקְּלִפָּה הֵם הֵם הָאוֹתוֹת הַמַּבְטִיחִים כִּי הַפְּרִי בָּשֵׁל הוּא.

– אוּלָם אֲנִי – הִמְשִׁיךְ הָאָב – סִמָּן זֶה לָמַדְתִּי, בִּהְיוֹתִי יֶלֶד קָטָן מִפִּי רַבִּי וּמוֹרִי. מוֹרִי זֶה הָיָה בּוֹטְנַאי, אוֹהֵב צְמָחִים וְיָדַע לְהַבְחִין בְּכָל פֶּרַח וּבְכָל פְּרִי, אִם בָּשֵׁל הוּא אִם לֹא. סִמָּן זֶה רוֹצֶה אֲנִי לְגַלּוֹת לְךְ בְּנִי, וְיָדַעְתָּ גַּם אַתָּה לְהַבְחִין בֵּין אֲבַטִּיחַ בָּשֵׁל לְבֵין אֲבַטִּיחַ בֹּסֶר.

וְהָאָב עִם בְּנוֹ גָהֲרוּ־הִתְכּוֹפְפוּ לָאָרֶץ עַל פְּנֵי אַחַד הָאֲבַטִּיחִים, שֶׁהָיוּ שְׂרוּעִים עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע. הָאָב בָּדָק יָפֶה־יָפֶה בָּאֵלֶּה הָעֲגֻלִּים הָעֲסִיסִיִּים. וּלְבַסוֹף הִזְמִין אֶת יוֹרָם כִּי יָשִׂים לֵב אֶל הָעֹקֵץ הַמְחַבֵּר אֶת הַפְּרִי עִם הַגִּבְעוֹל.

– רוֹאֶה אַתָּה עֹקֶץ זֶה? הִנֵּה גָדֵל עַל עֹקֶץ זֶה סָמוּךְ לִמְקוֹם הִתְחַבְּרוֹ עִם הַפְּרִי, עַלְעָל קָטָן, עַלְעָל זָעִיר וְכִמְעַט בִּלְתִּי נִרְאֶה.

– אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ, – הֵשִׁיב יוֹרָם שֶׁבָּדַק בִּתְשׂוּמֶת לֵב אֶת הָעַלְעַל אֲשֶׁר הֶרְאָה עָלָיו אָבִיו.

– וּבְכֵן – הִמְשִׁיךְ הָאָב – עַלְעָל זֶה, כָּל עוֹד הוּא יָרֹק, דַּע לִךְ: הָאֲבַטִּיחַ טֶרֶם הִבְשִׁיל דַּיוֹ. אִם הָעַלְעָל הִנּוֹ יָבֵשׁ וְנוֹטֶה לְנְבּל – אוֹת הוּא כִּי הָאֲבָטִיחַ בָּשֵל, הוּא אָדֹם כַּדָּם וְאַתָּה קוּם קְטֹף אוֹתוֹ מַהֵר מַהֵר, בְּטֶרֶם יִזְכּוּ בּוֹ עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם אוֹ תַנִים מִן הַמִּדְבָּר.

– וַאֲנִי רָאִיתִי אֵיךְ מוֹכֵר־אֲבַטִּיחִים אֶחָד בּוֹדֶק אֶת הַפֵּרוֹת אִם בְּשֵׁלִים הֵם: הוּא נוֹטֵל אֶת הַפְּרִי בֵּין שְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו, מְקָרֵב אוֹתוֹ סָמוּךְ לְאָזְנוֹ וְלוֹחֵץ בְּכַפּוֹתָיו עַל הַפְּרִי – מַה יוֹדֵעַ הוּא עַל יְדֵי לְחִיצָה זוֹ? – שָׁאֵל יוֹרָם.

– גַּם זוֹהִי אַחַת מִן הַבְּדִיקוֹת הַמְּקֻבָּלוֹת – הִסְבִּיר הָאָב – עַל יְדֵי לְחִיצָה זוֹ בֵּין כַּפּוֹת הַיָּדַיִם אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, כֵּיצַד תּוֹכוֹ שֶׁל הָאֲבַטִּיחַ נִשְׁבָּר בִּפְנִים. שְׁבִירָה זוֹ מְלֻוָה בַּאֲנָחָה קַלָּה. אִם נִשְׁמַעַת אַנְחַת הַשְּׁבִירָה שֶׁל הַלִּבָּה בָּאֲבַטִּיחַ, אוֹת הוּא כִּי הַפְּרִי בָּשֵל וְאִם לָאו, סִמָּן מָבְהָק כִּי הַפְּרִי עוֹדֶנּוּ לָבָן. סִמָּן זֶה – אָמַר הָאָב, – לֹא תָמִיד הוּא נָכוֹן, מִלְבַד זֹאת הֲרֵי צָרִיךְ לִקְטֹף אֶת הַפְּרִי בִּכְדֵי לַעֲשׂוֹת נִסּוּי זֶה.

– אָמַרְתָּ לִי כִּי רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַמִּקְשָׁה, סַפָּר נָא לִי עֲלֵיהֶם – בִּקֵּשׁ יוֹרָם.

– בְּחֵפֶץ לֵב! – אָמַר הָאָב. – וּבְכֵן דַּע: לַיְלָה לַיְלָה פּוֹשְׁטִים עַל הַמִּקְשָׁה תַּנִים הַבָּאִים לֶאֱכֹל מִן הָאֲבַטִּיחִים הַמְּתוּקִים. הֵם מְגָרְדִים אֶת הַקְּלִפָּה הָעֶלְיוֹנָה בְּצִפָּרְנֵי רַגְלֵיהֶם וְאַחַר נוֹעֲצִים הֵם אֶת שִׁנֵּיהֶם בִּבְשַׂר הַפְּרִי, יֵשׁ וְהַתַּנִים מוֹצְאִים אֲבַטִּיחַ שֶׁהֵחֵל מְנַקֵּר בּוֹ הָעוֹרֵב וַהֲרֵי הֵם מַמְשִׁיכִים אֶת הַמְּלָאכָה, מְלֶאכֶת הַהַשְׁמָדָה.

– גַּם הָאַרְנֶבֶת, – הִמְשִׁיךְ הָאָב, – אוֹרַחַת לֹא רְצוּיָה הִיא בַּמִּקְשָׁה. הַלָּלוּ מְזֻיָּנוֹת בְּצִפָּרְנַיִם חַדּוֹת וְהֵן פּוֹצְעוֹת אֶת הַפֵּרוֹת. יֵשׁ וְאֵלּוּ הַקְּטַנּוֹת מְגָרְדוֹת בַּקְּלִפָּה, אוּלָם בִּרְאוֹתָן כִּי זוֹ קָשָׁה הִיא אוֹ שֶׁהָאֲבַטִיחַ טֶרֶם בָּשֵל דַּיוֹ, הֲרֵי הֵן מַנִּיחוֹת אֶת הָאֲבַטִּיחַ וְהוֹלְכוֹת לְגָרֵד בִּפְרִי אַחֵר. מוּבָן שֶׁהַפְּרִי הַמְגֹרָד כְּבָר אֵינוֹ כָּשֵׁר לַאֲכִילָה אוֹ לִמְכִירָה. מְשׁוּם כָּךְ נִזְקָן שֶׁל הָאַרְנָבוֹת גָּדוֹל הוּא. הָאַרְנָבוֹת הֵן הַגּוֹרְמוֹת שֶׁהָרִקָּבוֹן יִכָּנֵס בַּפֵּרוֹת הַמְגֹרָדִים.

אוֹרַחַת לֹא רְצוּיָה…

בֵּינְתַיִם יָרַד הָעֶרֶב עַל הַמִּקְשָׁה. לְפֶתַע הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה בָּעוֹלָם. הָעוֹרְבִים נֶעֶלְמוּ וְשׁוּב לֹא נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת הַקְּרַע.. קְרַע.. שֶׁלָּהֶם הַמְּבִיאוֹת פַּחַד בְּלֵב שׁוֹמְעָם.

– בּוֹא, יוֹרָם, – אָמַר הָאָב – נַעֲלֶה לַמְלוּנָה וְשָׁם אֲכַבֵּד אוֹתְךָ בַּאֲבַטִּיחַ מְקֹרָר וְטוֹב, אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי עֲבוּרְךְ, אֲבַטִּיחַ זֶה טָמוּן בְּקַשׁ וְרוּחַ הָעֶרֶב צִנְּנָה אוֹתוֹ יָפֶה־יָפֶה.

בְּרָצוֹן רַב קִבֵּל הַיֶּלֶד אֶת הַהַזְמָנָה. הָאָב בָּחַר בְּאַחַד הָאֲבַטִּיחִים הַטּוֹבִים, שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְרַגְלֵי הַמְּלוּנָה. הָאָב פִּלַּח אֶת הָאֲבַטִּיחַ לִשְׁנַיִם וּלְעֵינִי יוֹרָם נִתְגַּלָּה בְּשַׂר הַפְּרִי הָאָדֹם כַּדָּם וְטוּרֵי שִׁנַּיִם־גַּרְעִינִים שְׁחוֹרִים, נִזְדַּקְרוּ לְפָנָיו, כְּשֶׁהֵם עֲרוּכִים בַּחֲצִי עִגּוּל לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה. הַשְּׁנַיִם הֶעֱלוּ אֶת שְׁנֵי הַחֲצָאִים לְמַעְלָה וְרוּחַ הָעֶרֶב לִטְּפָה אֶת הָאָדֹם הָאָדֹם – וְצִנְנָה אוֹתוֹ חִישׁ מַהֵר.

וְהָאָב הוֹצִיא אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאֲבַטִּיחַ מִמֶּנּוּ, גּוּשׁ הַבָּשָׂר הָאָדֹם הָיָה מָתֹק וְרוֹטֶט. אֶת הַגַּרְעִינִים זָרוּ הָלְאָה וְהַשְּׁנַיִם הֵחֵלּוּ בּוֹלְעִים אֶל קִרְבָּם אֶת הַצִּיפָה הַטּוֹבָה וְהָרַעֲנַנָּה.

מָתֹק וְרוֹטֵט…

– אֵיזֶה יֹפִי! כַּמָּה הוּא מָתֹק! – מִלְמֵל יוֹרָם, בֵּין לְעִיסָה לְגִרְגּוּר הַנּוֹזְלִים, שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ וְנָזְלוּ הַחוּצָה. דָּבָר כָּזֶה לֹא אָכַלְתִּי מִיָּמִים.

לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ הַשְּׁנַיִם אֲבָטִּיחִים כְּאַוַּת נַפְשָׁם צִוָּה הָאָב לִבְנוֹ לִרְחֹץ אֶת יָדָיו. הוּא יָצַק אֶל תּוֹךְ כַּפּוֹת יָדָיו מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּכַּד וְיוֹרָם רָחַץ יָדָיו וּפָנָיו.

– עוֹד מְעַט, יוֹרָם, תָּבוֹא הָעֲגָלָה וְתַסִּיעַ אוֹתְךָ הַבַּיְתָּה, – אָמַר הָאָב – וּבֵינְתַיִם בְּחַר לְךָ כַּמָּה אֲבַטִּיחִים טוֹבִים וְתָבִיא אוֹתָם לְאִמָּא.

וְאוּ… וְאִי… נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹל פְּעִיָה דַקָה מִקְצֵה הַמִּקְשָׁה.

וְאוּ… וְאוּ… נַעֲנוּ לוֹ לְקוֹל זֶה קוֹלוֹת אֲחֵרִים מִכָּל עֵבֶר. עוֹד רְגָעִים מִסְפָּר וּמַקְהֵלַת מְיַלְּלִים הִקִּיפָה אֶת הַמִּקְשָׁה כֻּלָּהּ וְהַקּוֹלוֹת גּוֹבְרִים וּמִתְקָרְבִים. דּוֹמֶה כִּי כָּל מְיַלְלֵי הָעוֹלָם נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ הֵנָּה לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן.

– אֵלֶּה מָה הֵם? שָׁאַל יוֹרָם בַּחֲרָדָה.

– מַה הַבֶּהָלָה, יוֹרָם? – תָּמַהּ הָאָב. – כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ כִּי זוֹהִי יִלְלַת הַתַּנִים? הֵם הִתְעוֹרְרוּ לִפְעֻלַּת הַלַּיְלָה שֶׁלָּהֶם וַהֲרֵי הֵם פּוֹצְחִים בִּילָלָה. כַּמָּה שׂוֹנֵא אֲנִי אֶת אֵלֶּה הַהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע. הֵם עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בַּמִּקְשָׁה וַאֲנִי אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָהֶם מְאוּמָה.

– גָּרֵשׁ אוֹתָם – אָמַר יוֹרָם.

בַּמָּה? – הֵשִׁיב הָאָב בְּיֵאוּשׁ.

הָאָב נָטַל אֶת הָרוֹבֶה, יָרָה שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ יְרִיוֹת אֶל עֵבֶר הַמְיַלְלִים. הַקּוֹלוֹת נָדַמּוּ בְּבַת־אַחַת, אוּלָם כַּעֲבֹר דָּקוֹת מִסְפָּר הֵם הֵחֵלּוּ נִשְׁנִים וְהַפַּעַם בְּיֶתֶר תֹּקֶף.

– אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ הַבַּיְתָּה, מָתַי תָּבוֹא הָעֲגָלָה? – בָּכָה הַיֶלֶד.

– אַל תִּירָא, בְּנִי. הַתַּנִים לֹא יַעֲשׂוּ לְךָ כָּל רָע. הִשָּׁקֶט.

הָעֲגָלָה בָּאָה וְיוֹרָם שָׂמַח לָשׁוּב אֶל הַכְּפָר כְּשֶׁיְּלֵל הַתַּנִים מְלַוֶּה אוֹתוֹ.

הָעֲגָלָה בָּאָה..

יְמֵי הַבָּצִיר קְרֵבִים וּבָאִים. הַכּוֹרְמִים כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהוֹצִיא מִן הַמַּחְסָנִים אֶת סַלֵּי הַנְּצָרִים וְהֵם מַתְקִינִים אוֹתָם לִקְרַאת הָעֲבוֹדָה הַמְחַכָּה לָהֶם בַּבָּצִיר. הַמַּזְמֵרוֹת הַחֲלוּדוֹת, נִמְסְרוּ לְתִקּוּן.

יַלְדֵי הַכּוֹרֵם עֲסוּקִים מְאֹד בְּיָמִים אֵלֶּה בְּנִקּוּי הַמַּזְמֵרוֹת מִן הַחֲלוּדָה, אֲשֶׁר דָּבְקָה בָּהֶן, בִּהְיוֹתָן מֻנָּחוֹת לְלֹא עֲבוֹדָה וּלְלֹא פְּעֻלָה.

וְשָׁם בַּכֶּרֶם מִצְטַחֲקִים אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָבִים אֲדֻמִּים וּלְבָנִים אֶל נֹכַח הַשֶּׁמֶשׁ הַמְחַמֶּמֶת אוֹתָם וּמַרְבָּה אֶת מְתִיקוּתָם. אֶשְׁכּוֹלוֹת אֵלוּ תְלוּיִים עַל גַּבֵּי חוּטֵי בַּרְזֶל מְיֻחָדִים שֶׁהַכּוֹרֵם הֶעֱבִיר לְאֹרֶךְ שׁוּרַת הָעֵצִים בַּכֶּרֶם. עֲנָבִים אֵלֶּה מְחַכִּים בְּקֹצֶר רוּחַ לְבוֹאָם שֶׁל הַבּוֹצְרִים.

מִצְטַחֲקִים עֲנָבִים אֶל נֹכַח הַשֶּׁמֶשׁ…

בְּמֶרְכָּז הַכֶּרֶם, עַל גִּבְעָה גְבוֹהָה, עוֹמֶדֶת לָהּ בּוֹדֵדָה סֻכַּת הַשּׁוֹמֵר הַנִּקְרֵאת גַּם: שׁוֹמֵרָה. סֻכָּה זוֹ עֲשׂוּיָה שְׁתֵּי קוֹמוֹת, אַרְבָּעָה מוֹטוֹת עָבִים שֶׁנִּתְקְעוּ בָּאֲדָמָה. עַמּוּדִים אֵלֶּה גְבוֹהִים הֵם. בְּגֹבַהּ שֶׁל כִּשְׁנֵי מֶטְרִים מִן הָאָרֶץ נִמְצֵאת רִצְפַּת הַסֻּכָּה. רִצְפָּה זוֹ עֲשׂוּיָה קְרָשִׁים וְעָלֶיהָ רְבוּצָה מַחֲצֶלֶת שֶׁל קַשׁ הַמְרַפֶּדֶת אֶת הַקְּרָשִׁים. עַל רִצְפָּה זוֹ שׁוֹכֵן הַשּׁוֹמֵר. הַגַּג־הַסְּכָכָה נִמְצָאִים בְּגֹבַהּ שֶׁל עוֹד מֶטֶר וָחֵצִי, צוֹפָה הִיא הַסֻּכָּה אֶל כָּל עֵבֶר וְהִיא נִרְאֵית לְמֵרָחוֹק. אֶל הַסֻּכָּה עוֹלִים בַּסֻּלָם הַמֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ אֶל רִצְפַּת הַסֻּכָּה הַגְּבוֹהָה.

לְרַגְלֵי הַסֻּכָּה רוֹבֵץ כַּלְבּוֹ שֶׁל הַשׁוֹמֵר, אַף הוּא יְצוּעוֹ הוּא עָלִים וְקַשׁ, יֵשׁ וְאֶל הַשְּׁנַיִם יִצְטָרֵף גַּם הַחֲמוֹר, הֲלֹא הוּא יְדִידוֹ שֶׁל הַשׁוֹמֵר. עָלָיו יִרְכַּב הָאִישׁ יוֹם־יוֹם בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם אֶל הַכְּפָר לְהָבִיא מִשָּׁם אֶת מְזוֹנוֹתָיו. בְּכָל יְמוֹת הַקַּיִץ, בּוֹדֵדָה

הִיא הַשׁוֹמֵרָה, מְעַטִּים הֵם הַבָּאִים לִפְקֹד אוֹתָהּ אוֹ לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר אֲשֶׁר לְבָדָד יִשְׁכֹּן. אוּלָם בְּעוֹנַת הַבָּצִיר, שָׁעָה שֶׁמַּבְשִׁילִים הָעֲנָבִים, אָז יִזָּכְרוּ פִּתְאֹם גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים בִּידִידָם הַשּׁוֹמֵר וַהֲרֵי הֵם יוֹצְאִים לְטִיוּל אָרֹךְ, כְּדֵי לְבַקֵר אֶת זֶה הַבּוֹדֵד וְאַגָּב כָּךְ לֶאֱכֹל עֲנָבִים טְרִָּב כָּךְ לֶאֱכֹל עֲנָבִים טְרַיִים וּמְתוּקִים, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה נִקְטְפוּ בַּכֶּרֶם.

גַּם הַחֲמוֹר…

יוֹם אֶחָד הֶחֱלִיטוּ יַלְדֵי הַכְּפָר לָסוּר אֶל סְכַּת הַשּׁוֹמֵר יְדִידָם. הֵם בִּקְשׁוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם הָאִישׁ, לִלְמֹד אֶת שִׁיטוֹת הַבָּצִיר, וְהָעִקָּר… לִטְעֹם קְצָת מֵעַנְבֵי הַמּוּסְקַט הַטְעִימִים, הַגְּדֵלִים אֵי־שָׁם בֵּין שׁוּרוֹת הָעֲנָבִים.

הַחֶבְרַיָּה יָצְאָה לְדַרְכָּהּ בַּשָּׁעוֹת שֶׁלְאַחַר הַצָּהָרַיִם. הָיָה זֶה נָעִים מְאֹד לְהַלֵּךְ בַּחוֹל בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת. הַדֶּרֶךְ עָבְרָה בֵּין מְשׂוּכוֹת עֲצֵי הַשִּׁטָּה הַזּוֹרְעִים צֵל עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם. בְּהַשְׁפָּעַת הַצֵּל, נַעֲשָׂה הַחוֹל גַּם הוּא צוֹנֵן וְהַיְלָדִים הֶחֱלִיטוּ כִּי נָעִים יִהְיֶה לַחֲלֹץ אֶת הַנַּעֲלַיִם וְלַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם בְּרֶגֶל יְחֵפָה. רֵיחַ הַפְּרָחִים הַצְּהֻבִּים וְהָעֲגֻלִים, פִּרְחֵי הַשִּׁטָּה, הָיָה מְגָרֶה אֶת הַנְחִירַיִם. מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה אַחַת הַבָּנוֹת קוֹטֶפֶת כַּמָּה פְּרָחִים וְשׁוֹאֶפֶת אֶל קִרְבָּהּ אֶת רֵיחָם הֶעָדִין וְהַטוֹב.

נְבִיחַת כְּלָבִים קִדְּמָה אֶת פְּנֵי הַבָּאִים, שֶׁבֵּינְתַיִם כְּבָר הִגִּיעוּ עַד לְשַׁעַר הַכֶּרֶם.

לְשֵׁמַע נְבִיחוֹת אֵלֶּה אָחֲזָה חֲרָדָה אֶת גְּאֻלָה הַפַּחְדָּנִית.

– אֲנִי יְרֵאָה, – נִלְחֲצָה גַּם לֵאָה אֲחוּזַת פַּחַד אֶל חֲבֵרְתָּהּ, אֶל גְאֻלָּה.

– מַה הַפַּחַד? הֵן בְּעִקְּבוֹת הַכְּלָבִים יוֹרֵד גַּם הַשּׁוֹמֵר. הַשּׁוֹמֵר הֲלֹא יְדִידֵנוּ הוּא וְהוּא יַסְבִּיר לוֹ לַכֶּלֶב כִּי אָסוּר לוֹ לִנְגֹּעַ בָּנוּ. – הִרְגִיעַ אֵלִיָּהוּ אֶת הַבָּנוֹת הַפַּחְדָּנִיוֹת.

מֵרָחוֹק נִרְאָה הַשּׁוֹמֵר, שֶׁהֵגִיחַ מֵאַחַת הַפִּנּוֹת וְהוּא צוֹעֵד בַּשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל פִּשְׁפַּשׁ הַכֶּרֶם הַנָּעוּל.

הֲשָׁלוֹם לָכֶם, חֲבֵרַי הַצְּעִירִים? - צָהַל קוֹלוֹ שֶׁל יוֹאָב הַשׁוֹמֵר. – אֲנִי שָׂמֵחַ לִרְאוֹתְכֶם בְּצֵל קוֹרָתִי, הִכָּנְסוּ מְכֻבָּדִים, בּוֹאוּ תִרְאוּ אֶת אַרְמוֹנִי, וְתִטְעֲמוּ מִפְּרִי כַּרְמִי, – כֹּה דִבֶּר בְּלָשׁוֹן גְבוֹהָה הַשּׁוֹמֵר, אֲשֶׁר נִסָה לְהַצְהִיל אֶת פְּנֵיהֶן שֶׁל הַבָּנוֹת שֶׁנִּרְאוּ חֲרֵדוֹת כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן.

הַכֶּלֶב! – גִּמְגְּמָה עַלִיזָה, שֶׁנִּרְתְּעָה בְּפַחַד, כְּשֶׁקָּרַב אֵלֶיהָ הַכֶּלֶב וְנִסָּה לְרַחְרֵחַ בְּשׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ.

– הַצִּדָּה, נִמְרוֹד! – צִוָּה הַשּׁוֹמֵר עַל כַּלְבּוֹ, – הִסְתַּלֵּק! וְהַכֶּלֶב מִלֵּא אֶת פְּקֻדּוֹת אֲדוֹנָיו לְלֹא כָּל הִתְנַגְּדוּת, אֶת זְנָבוֹ אָסַף נִמְרוֹד בֵּין שְׁתֵּי רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת וּכְנָזוּף הִסְתַּלֵּק מִיָּד אֶל הַשׁוֹמֵרָה־הַמְּלוּנָה.

וְהַחֲבֵרִים עָבְרוּ בִּין שׁוּרוֹת הַגְּפָנִים הָעֲמוּסוֹת אֶשְׁכּוֹלוֹת לְמַכְבִּיר, פֹּה וָשָׁם נִרְאוּ כְּבָר עֲנָבִים מְצֻמָּקִים, שֶׁגֵרוּ בִּמְיֻחָד אֶת תַּאֲבוֹנוֹ שֶׁל יוֹרָם, אֲשֶׁר לִבּוֹ נִכְסַף לִקְטֹף לוֹ כַּמָּה צִמּוּקִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה.

מִשְׁעָלְתָה הַחֲבוּרָה עַל הַסֻּכָּה לְמַעְלָה, פָּרַשׂ הַשּׁוֹמֵר אֶת הַמַּחֲצֶלֶת וְהִזְמִין אֶת אוֹרְחָיו לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל גַּבֵּי מַחֲצֶלֶת זוֹ.

וְהִזְמִין אֶת אוֹרְחָיו…

כְּמֻקְסָמִים עָמְדוּ יוֹרָם וְיִשְׂרְאֵלָה וְהִסְתַּכְּלוּ בְּשׁוּרוֹת הַגְּפָנִים הַיְשָׁרוֹת אֲשֶׁר רָבְצוּ לְרַגְלֵיהֶם.

– אֵימָתַי יַתְחִיל הַבָּצִיר? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

– בְּעוֹד שָׁבוּעַ אוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר שְׁבוּעַיִם, – הֵשִׁיב הַנּוֹטֵר. – הָעֲנָבִים כְּבָר הִבְשִׁילוּ, עִנְבֵי הַמּוּסְקַט כְּבָר מְתוּקִים הֵם וּמְחַכִּים בְּכִלְּיוֹן עֵינַיִם לַבּוֹצְרִים. תֵּכֶף אָבִיא לָכֶם כַּמָּה אֶשְׁכּוֹלוֹת מֵאֵלֶּה. בִּמְיֻחָד צִנַּנְתִּי אוֹתָם בִּשְׁבִילְכֶם, תִּרְאוּ וְתִוָּכְחוּ כִּי מְתוּקִים וְטוֹבִים הֵם, אֵין כְּמוֹהֶם לְמֹתֶק, סֻכָּר מַמָּשׁ.

– וּמַה תַּעֲשׂוּ בָּעֲנָבִים הָרַבִּים הָאֵלֶּה? הֲתִמְכְּרוּ אֶת כֻּלָם בַּשׁוּק?

– בַּשׁוּק? כְּלָל וּכְלָל לֹא! אֶת עַנְבֵי הַמּוּסְקַט וּשְׁאָר עִנְבֵי הַמַּאֲכָל אָנוּ מוֹכְרִים לְיַרְקָנִים, אוּלָם, אֶת עִנְבֵי הַיַּיִן, אוֹתָם אָנוּ שׁוֹלְחִים לַיֶּקֶב, אֲשֶׁר יִסְחַט מֵהֶם אֶת הַמִּיץ וְיַעֲשֶׂה אוֹתָם לְיַיִן, יַיִן אָדֹם, יַיִן לָבָן, יַיִן מָתֹק, יַיִן חָמוּץ, יַיִן לְקִדּוּשׁ, יַיִן לִשְׂמָחוֹת וְאוּלַי גַּם יַיִן לְשִׁכּוֹרִים, – הִרְבָּה לְדַבֵּר הַשּׁוֹמֵר, כִּי לִבּוֹ טוֹב עָלָיו לְמַרְאֵה הַקְּטַנִּים, הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְהָפִיג מֵעָלָיו אֶת שִׁעֲמוּם הַבְּדִידוּת.

– וְכֵיצַד זֶה אַתָּה חַי כָּאן לְבַדְּךָ בַּלַּיְלָה? – שָׁאַל יוֹסִי, – וְאֵינְךָ מְפַחֵד? – חָפְזָה לֵאָה וְשָׁאֲלָה בְּקוֹל נָמוּךְ.

צְחוֹק פָּרַץ מִפִּי הַשׁוֹמֵר יוֹאָב לְשֵׁמַע הַשְּׁאֵלָה.

– מַה מְפַחֵד? לָמָּה מְפַחֵד? וּמִפְּנֵי מִי? הִנֵּה! רוֹאִים אַתֶּם אֶת הָרוֹבֶה הַתָּלוּי עַל הָעַמּוּד? רוֹבֶה זֶה הוּא מְלַוִּי הַנֶּאֱמָן. חָבֵר לִי, חָבֵר טוֹב הוּא הַכֶּלֶב נִמְרוֹד. כֶּלֶב זֶה אֵין נֶאֱמָן וָטוֹב מִמֶּנּוּ. אִישׁ זָר כִּי יְנַסֶּה לְהִכָּנֵס לַכֶּרֶם, מִיָּד הוּא נוֹבֵחַ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וַהֲרֵי הוּא מַבְרִיחַ אוֹתוֹ עַד כִּי לֹא יָעֵז לְהִכָּנֵס שֵׁנִית אֶל הַכֶּרֶם.

– וְהַשּׁוּעָלִים? אֵלֶּה הַמְחַבְּלִים בַּכְּרָמִים? – שָׁאַל יוֹסִי.

– שׁוּעָלִים? נָכוֹן יוֹתֵר לִקְרֹא לָהֶם תַּנִים. הַלָּלוּ רְשָׁעִים גְמוּרִים הֵם, לַיְלָה־לַיְלָה מִתְפָּרְצִים הֵם לַכֶּרֶם, זוֹחֲלִים וְחוֹדְרִים דֶּרֶךְ הַמְּשׂוּכָה וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יַעֲמֹד לָהֶם לְשָׂטָן, מִתְנַפְּלִים עַל הָאֶשְׁכּוֹלוֹת וְחוֹמְסִים וְאוֹכְלִים אוֹתָם בְּכָל פֶּה. אִי אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לְהִפָּטֵר מֵהֶם. – רָגַז הַשּׁוֹמֵר בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַשְׁאֵלָה.

– וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם?

– אֲנִי מַבְרִיחַ אוֹתָם, – הֵשִׁיב הַשּׁוֹמֵר. – יוֹצֵא אֲנִי לַכֶּרֶם, סוֹבֵב בֵּין הַשּׁוּרוֹת, לִפְרָקִים אֲנִי מַכֶּה בַּפַּח וּמַפְחִיד אוֹתָם, וְאִם גַּם זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל, הֲרֵינִי יוֹרֶה מִסְפַּר יְרִיּוֹת בָּאֲוִיר וְהַלָּלוּ נִבְהָלִים וּבוֹרְחִים, הָיָה מַעֲשֶׂה וְתַן הִתְקָרֵב אֶל סֻכָּתִי, הוּא הִתְהַלֵּךְ לוֹ לְלֹא פַּחַד, עַד הַיּוֹם אֵינִי יָכוֹל לְהָבִין מֶה הָיָה לוֹ לְתַן זֶה שֶׁשָּׁכַח אֶת חֻקֵּי הַזְּהִירוּת. יִתָּכֵן שֶׁהָיָה מְשֻׁגָּע, כִּי עֲלֵיכֶם לָדַעַת שֶׁהַתַּנִים בִּימֵי קַיִץ, עִתִּים נִטְרֶפֶת דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם, וְאוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לְמִי שֶׁנִּתְקָל בְּתַן שׁוֹטֶה כָּזֶה, תַּן שׁוֹטֶה הַנּוֹשֵׁךְ אָדָם, סוֹפוֹ שֶׁהַנָּשׁוּךְ יָמוּת בְּיִסוּרִים, אִם לֹא יַקְדִים וְיִפְנֶה לְרוֹפֵא אֲשֶׁר יְרַפֵּא אוֹתוֹ בְּעֶזְרַת זְרִיקוֹת.

– בְּקִצּוּר, – הִמְשִׁיךְ הַשּׁוֹמֵר, – רָאִיתִי כִּי אֵין מָנוֹס מִן הַתַּן הַזֶּה, מִיָּד כִּוַּנְתִּי אֶת רוֹבִי וְקָלַעְתִּי בּוֹ בַּתַּן. הַמִּסְכֵּן, הוּא נָפַל מֵת מִכַּדּוּרִי אֲשֶׁר יָרִיתִי בּוֹ, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, פָּשַׁטְתִּי מֵעָלָיו אֶת עוֹרוֹ עַל זְנָבוֹ הָרָחָב, וַהֲרֵי הוּא מִתְנוֹסֵס בְּסֻכָּתִי לְזִכְרוֹן עוֹלָם עַל מַעֲשֵׂה גְבוּרָתִי, – גִּחֵךְ הַשּׁוֹמֵר – וְהֶרְאָה אֶת הַפַּרְוָה אֲשֶׁר פָּשַׁט מֵעַל קָרְבָּנוֹ.

הַתַּן שֶׁשָׁכַח חֻקֵּי זְהִירוּת

לְשֵׁמַע סִפּוּר זֶה תָּקַף פַּחַד אֶת לֵאָה הַגִּבּוֹרָה. דִּמְדּוּמִי־הָעֶרֶב אֲשֶׁר יָרְדוּ אַט־אַט, הִגְבִּירוּ אֶת פַּחְדָּהּ שֶׁל הַמִּסְכֵּנָה, וְהִיא הִפְצִירָה בַּחֲבֵרֶיהָ, כִּי יְמַהֲרוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָּה. – הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ וַדַּאי יִדְאֲגוּ לָנוּ – הִתְחַנְּנָה לֵאָה.

– אַל תִּדְאֲגִי, יַלְדָּה, – אָמַר הַשּׁוֹמֵר, – אֲנִי אוֹבִיל אֶתְכֶם עַד לַכְּפָר וְאֶשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, רַק אַל פָּחַד.

דְּבָרִים אֵלֶּה הִרְגִיעוּ אֶת הַיַּלְדָּה, וְהַשׁוֹמֵר מִהֵר לָרֶדֶת מִן הַסֻּכָּה.

עוֹד רֶגַע וְהוּא נֶעֱלָם בֵּין הַשּׁוּרוֹת. עַלִיזָה הִשְׁגִיחָה יָפֶה־יָפֶה וּמִבַּעַד לַדִּמְדּוּמִים רָאֲתָה אוֹתוֹ, כֵּיצַד הוּא נִגָּשׁ אֶל גֶפֶן עֲנֵפָה בַּעֲלַת עָלִים גְּדוֹלִים מְחֻמָּשִׁים וּרְחָבִים, גּוֹהֵר בֵּין הָעֲנָפִים וְאַחַר מִתְרוֹמֵם וּבְיָדוֹ כַּמָּה אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָבִים גְדוֹלִים.

עוֹד דַּקוֹת מִסְפָּר וְהַשׁוֹמֵר שָׁב וּבְיָדוֹ סַלְסִלָּה מְלֵאָה עֲנָבִים שְׁטוּפִים וְצוֹנְנִים.

– הִתְכַּבְּדוּ וְאִכְלוּ, אִכְלוּ כְּאַוַּת נַפְשְׁכֶם מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי תָבוֹא אֶל כֶּרֶם רֵעֶךָ, וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשֶׁךָ”. הִתְיַשְּׁבוּ הַיְלָדִים בְּמַעְגָּל וְאָכְלוּ מִן הָעֲנָבִים הַמְּתוּקִים, הָיוּ אֵלֶה עִנְבֵי מוּסְקַט טְעִימִים וְיָפִים.

– וְעַתָּה, – אָמַר הַנּוֹטֵר, - הָבָה וְאַאֲכִיל אֶתְכֶם עֲנָבִים רֵיחָנִיִים, – בְּדַבְּרוֹ הוֹצִיא אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים שְׁחוֹרִים וּגְדוֹלִים וְהִגִּישׁ אוֹתָם אֶל לֵאָה.

טָעֲמָה הַיַּלְדָּה מִן הָעֲנָבִים, מִצְמְצָה שְׂפָתֶיהָ וְאָמְרָה: “רֵיחַ פִּשְׁפְּשִׁים נוֹדֵף מִן הָעֲנָבִים”.

רֵיחַ פִּשְׁפְּשִׁים..

– אֲבָל הֵם טוֹבִים, – חִיֵּךְ הַשּׁוֹמֵר. – עֲנָבִים אֵלֶּה קוֹרְאִים לָהֶם עִנְבֵי אִיזַבֶּלְלָה. טוֹבִים הֵם וּטְעִימִים, אֶלָּא שֶׁרֵיחָם מַזְכִּיר קְצָת אֶת רֵיחַ הַפִּשְׁפְּשִׁים.

יִלְלַת הַתַּנִּים הֵחֵלָּה נִשְׁמַעַת. מִהֵר הַשּׁוֹמֵר, הִקִּישׁ בַּפַּחִים – וְהַיְלָלָה נִשְׁתַּתְּקָה לִזְמַן מָה.

– הָבָה נֵלֵךְ הַבַּיְתָּה – הִפְצִירָה עַלִיזָה.

– נֵלֵךְ, – הֵשִׁיב הַשּׁוֹמֵר וְהִתְרוֹמֵם מִמְּקוֹמוֹ.

הַיְלָדִים שֶׁכְּרֵסָם הָיְתָה כְּבֵדָה עֲלֵיהֶם, מִשֶּׁפַע הָעֲנָבִים שֶׁאָכְלוּ, הִתְרוֹמְמוּ בִּכְבֵדוּת וְהֵחֵלּוּ יוֹרְדִים בַּמִּשְׁעוֹל, כְּשֶׁהַשּׁוֹמֵר וְכַלְבּוֹ הוֹלְכִים לִפְנֵיהֶם לְהוֹרוֹת לָהֶם הַדֶּרֶךְ.

הַפַּעַם קָפְצָה הַדֶּרֶךְ לַיְלָדִים, הֵם הִגִּיעוּ מַהֵר מְאֹד אֶל בֵּיתָם, אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ מָצְאוּ מְנוּחָה מֵעֲמַל הַיּוֹם וּבוֹ יָכְלוּ לְסַפֵּר לְהוֹרֵיהֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר רָאוּ בְּאוֹתוֹ עֶרֶב בַּכֶּרֶם.

שָׁם בַּבַּיִת הִתְרַחֲצוּ הַיְלָדִים יָפֶה יָפֶה וְאַחַר שֶׁהִרְצוּ לִפְנֵי הוֹרֵיהֶם וְסִפְּרוּ לָהֶם מִפִּלְאֵי הַכֶּרֶם, מִהֲרוּ הַיְלָדִים לַעֲלוֹת אִישׁ אִיש עַל מִשְׁכָּבוֹ כִּי הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד.

בְּהִתְפָּעֲלוּת רַבָּה סִפֵּר יוֹרָם בְּבוֹאוֹ הַבַּיְתָּה, אֶת אֲשֶׁר רָאָה בַּכֶּרֶם. הוּא גַם הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לָצֵאת בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ עִם הַבּוֹצְרִים, לִבְצֹר בְּכֶרֶם־עֲנָבִים.

וְהָאָב – הוּא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנוֹ וְאַחַר שֶׁנָּדַם קוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, פָּרְצָה לְפֶתַע אֲנָחָה עֲמֻקָה מִפִּיו שֶׁל הָאָב.

– אַבָּא! מַדּוּעַ זֶה נֶאֱנַחְתָּ? מַה מֵעִיק עָלֶיךְ? – שָׁאֵל יוֹרָם וְהִתְרַפֵּק עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָבִיו.

שָׁאַל וְהִתְרַפֵּק…

יַעַן כִּי נִזְכַּרְתִּי, בְּנִי, בִּימֵי יַלְדוּתִי הַטּוֹבִים עֵת גַּם אֲנִי הָיִיתִי יוֹצֵא לַכְּרָמִים. אוֹתָם הַיָּמִים אָהַבְתִּי לָצֵאת לִקְטִיף הַשְּׁקֵדִים. טוֹבָה הִיא הָעֲבוֹדָה בְּכֶרֶם הַשְּׁקֵדִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכֶרֶם־הָעֲנָבִים. כַּיּוֹם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֲפִילוּ מַה טִּיבָם שֶׁל כַּרְמֵי שְׁקֵדִים. בְּט"וּ בִּשְׁבָט אַתֶּם שָׁרִים עַל הַשְּׁקֵדִיָּה הַפּוֹרַחַת, אֲבָל כֶּרֶם שְׁקֵדִים לֹא רָאִיתָ בְּעֵינֶיךְ. אֵלֶּה הַשְׁקֵדִיּוֹת שֶׁאַתֶּם מְשַׁבְּרִים אֶת עַנְפֵיהֶן רַק שָׂרִיד דַּל הֵן מִמָּה שֶׁהָיָה לְפָנִים. הָיוּ יָמִים וּבִשְׂדוֹת הַשָּׁרוֹן וְהַשְְפֵלָה הִשְׂתָּרְעוּ כַּרְמִי שְׁקֵדִים לְמֶרְחַקִים. בִּימֵי שְׁבָט הָיוּ כָּל הַכְּרָמִים הָאֵלֶּה מַלְבִּינִים מַמָּשׁ מִן הַפְּרָחִים הָרַבִּים שֶׁכִּסּוּ אוֹתָם. בִּימֵי הַקָּטִיף, הָיָה הַכְּפָר מִתְרוֹקֵן מִיּוֹשְׁבָיו: זָקֵן וָנַעַר הָיוּ יוֹצְאִים אֶל הַכְּרָמִים וְעוֹשִׂים בַּקָּטִיף וּבְקִלּוּף הַשְּׁקֵדִים שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים עַד תֹּם הַשְּׁקֵדִים עַל הָעֵצִים. – הָיוּ יָמִים! – חָזַר וְנֶאֱנַח הָאָב וְעַצֶּבֶת כִּסְּתָה אֶת פָּנָיו.

– אָנָא, אָבִי! סַפֵּר! סַפֵּר לִי עַל הַקָּטִיף בִּזְמַנְךָ. תָּאֵר לִי אֵיךְ הָיִיתָ אַתָּה יוֹצֵא לַעֲבוֹדָה, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ קָטָן! – הִפְצִיר הַיֶּלֶד בְּאָבִיו.

– אֲסַפֵּר! הֵשִׁיב הָאָב בִּמְאוֹר פָּנִים. – וּבְכֵן שְׁמַע וְהַקְשֵׁב לִדְבָרָי.

וְיוֹרָם – הוּא הִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי אָבִיו, אֶת עֵינָיו הַקְּטַנּוֹת הוּא נָעַץ בְּשִׂפְתֵי הָאָב הַמִּתְנוֹעֲעוֹת וְהוּא הָיָה כֻּלּוֹ קֶשֶׁב לְדִבְרֵי אָבִיו.

וְכָכָה תֵּאֵר הָאָב אֶת עֲבוֹדַת הַקְּטִיף:

– בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לָעֲבוֹדָה. בַּעַל הַכֶּרֶם דָּאַג בְּעוֹד מוֹעֵד לְכָל הַפְּרָטִים לְמִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. עַל הָעֲגָלָה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהוֹבִיל אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה הָטְעֲנוּ עוֹד בְּיוֹם אֶתְמוֹל סַלִּים, סֻלָּמוֹת, מַחְצְלָאוֹת, מַקְלוֹת־עֵץ אֲרֻכִּים, דְקִיקִים וַחֲזָקִים, חָבִית לְמַיִם, שַׁקִּים רֵיקִים, פַּחִים וּשְׁאָר צְרָכִים, יָצָאנוּ כָּל הָעוֹבְדִים לַדֶּרֶךְ. מוּבָן שֶׁהָלַכְנוּ בָּרֶגֶל. מְכוֹנִיּוֹת לֹא הָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם וְאָסוּר הָיָה לְעַיֵּף אֶת הַסּוּסִים הַמּוֹשְׁכִים בִּשְׁאֵרִית כֹּחָם אֶת הָעֲגָלָה הַמְּלֵאָה בְּדַרְכֵי הַחוֹל הָעֲמֻקִים. לְאַחַר הֲלִיכָה מְעַיֶּפֶת שֶׁל שָׁעָה אַחַת, הִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ, אֶל הַכֶּרֶם.

הַכּוֹרֵם סִדֶּר אֶת הָעוֹבְדִים אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ וְהָרְאָה לָהֶם כִּיצַד לְהַתְחִיל אֶת הַקָּטִיף בְּשׁוּרוֹת הָעֵצִים, שֶׁהָיוּ עֲמוּסִים פְּרִי לְמַכְבִּיר. הוּא נָתַן לְכָל זוּג סַל, אֲשֶׁר בּוֹ יִתְּנוּ אֶת הַשְּׁקֵדִים הַקְּטוּפִים. הַגְּדוֹלִים הָיוּ עוֹלִים בְּסֻלָּמוֹת וְקוֹטְפִים אֶת הַפֵּרוֹת מִן הָעֲנָפִים וְאֵלֶּה הַקְּטַנִּים! הֵם הָיוּ מְטַפְּסִים בִּזְרִיזוּת עַל הָעֲנָפִים הַדַּקִים וּבִידֵיהֶם הַקְטַנּוֹת הָיוּ מַגִיעִים אֶל כָּל שָׁקֵד מְרֻחָק. אִם לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַפְּרִי בַּיָּדַיִם, הָיוּ הָעוֹבְדִים מִשְׁתַּמְשִׁים בְּמַקֵל וּבוֹ הָיוּ נוֹקְפִים אֶת הַשְּׁקֵדִים שֶׁהָיוּ נוֹפְלִים אָרְצָה.

בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לָעֲבוֹדָה…

עִתִּים הָיָה מִישֶׁהוּ מֵנִיעַ וּמְזַעְזֵעַ אֶת הָעֵץ כֻּלּוֹ. אָז הָיָה מַמָּשׁ בָּרָד שֶׁל שְׁקֵדִים נוֹפֵל אַרְצָה, וְאָנוּ הַקְּטַנִּים הָיִינוּ מִתְכּוֹפְפִים לָאָרֶץ וְאוֹסְפִים אֶת בִּרְכַּת ה' זוֹ.

מִשְׁמָּלְאוּ הַסַּלִים שְׁקֵדִים, הָיָה הַסַּבָּל עוֹמֵס אוֹתָם עַל שִׁכְמוֹ וּמוֹבִיל אוֹתָם אֶל הָעֲרֵמָה הַמֶּרְכָּזִית.

מִשֶּׁגָּמַרְנוּ לִקְטֹף אֶת הַפֵּרוֹת בָּעֵץ הָאֶחָד, הָיִינוּ עוֹבְרִים אֶל הָעֵץ הַשֵּנִי בְּאוֹתָהּ הַשּׁוּרָה. סִיַּמְנוּ קָטִיף שֶׁל שׁוּרָה אַחַת – עָבַרְנוּ לַשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה וְכָךְ עָשִׂינוּ עַד אֲשֶׁר כִּלִּינוּ אֶת עֲבוֹדַת הַקָּטִיף בַּכֶּרֶם כֻּלּוֹ.

יֵשׁ וְתוֹךְ כְּדֵי טִפּוּס עַל הָעֵץ, הָיוּ הָרַגְלַיִם הַיְחֵפוֹת נִדְבָּקוֹת אֶל הָעֲנָפִים, נִתְבָּרֵר כִּי דֶבֶק זֶה הַמַּדְבִּיק אֶת הָרַגְלַיִם, פּוֹרֵץ וְיוֹצֵא בְּצוּרַת שְׂרָף מִן הָעֵצִים הַפְּצוּעִים. פְּצָעִים אֵלֶּה בָּאוּ לוֹ לָעֵץ עַל פִּי רֹב מִן הַחִפּוּשִׁיוֹת וּבְיִחוּד מִחִפּוּשִׁית “קוֹדַחַת צַוַאר הָעֵץ”, זוֹ שֶׁעָשְׂתָה שַמּוֹת בְּמַטָּעֵי הַשְּׁקֵדִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. תְּחִלָּה הָיִינוּ מַרְגִישִׁים הַרְגָּשַׁת תֵּעוּב – מֵעֵין גֹעַל נֶפֶשׁ – לְמַרְאֵה דֶבֶק מִשֻׁנֶה זֶה, אַךְ מִשֶּׁלָּמַדְנוּ לֶאֱהֹב אֶת הָעֵץ, הָיוּ תוֹקְפִים אוֹתָנוּ רִגְשֵׁי רַחֲמִים גְּדוֹלִים עַל הָעֵץ הַסּוֹבֵל. אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי לֹא פַּעַם נִדְמֶה הָיָה לִי, כְּאִלּוּ זֶה הָעֵץ נוֹטֵף דָּם וּמֻגְלָה מִפְּצָעָיו הָעֲמֻקִים…

הַגְּדוֹלִים – עוֹלִים בְּסֻלָמוֹת. הַקְּטַנִּים – מְטַפְּסִים..

כְּשֶׁהָיָה מִי מֵאִתָּנוּ צָמֵא, מִיָּד הָיָה נִגָּשׁ אֶל הֶחָבִית שֶׁעָמְדָה בְּצִלּוֹ שֶׁל אַחַד הָעֵצִים הָעֲבוֹתִים וְגוֹמֵעַ מִן הַמַּיִם. מַיִם אֵלֶּה הָיוּ חַמִּים וְרֵיחַ חֲלֻדָּה הָיָה נוֹדֵף מֵהֶם. מוּבָן שֶׁשְׁנַיִם אֵלוּ גָרְמוּ לְכָךְ שֶׁהָאֲנְשִׁים לא הָיוּ שָׂשִׂים לִשְׁתּוֹת מִמַּיִם בִּלְתִּי טְעִימִים אֵלֶּה. לֹא פַּעַם הָיִינוּ בּוֹחֲלִים בַּמַּיִם וְהֶחֱלַטְנוּ לֹא לִשְׁתּוֹת מֵהֶם, אַךְ הַצְָמָא הָאַכְזָרִי שֶׁהֵעִיק עָלֵינוּ הִכְרִיחַ אוֹתָנוּ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּיֵּס וְלִשְׁתּוֹת מִמַּיִם רָעִים אֵלֶּה.

מִשֶּׁנִּגְמְרָה הָעֲבוֹדָה בַּקָּטִיף הִתְחִילָה עֲבוֹדַת הַקִּלּוּף, הִתְיַשַּׁבְנוּ מִסָּבִיב לָעֲרֵמָה הַגְּדוֹלָה וְהִתְחַלְנוּ קוֹלְפִים אֶת הַשְּׁקֵדִים. הוּטַל עָלֵינוּ לְקַלֵּף אֶת הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה מֵעַל הַשָּׁקֵד וּלְגַלּוֹת אֶת הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה, הַנַּקְבּוּבִית וְהָאֲפֹרָה. בִּפְרִי בָּשֵל, הָיְתָה הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה נוֹפֶלֶת עַל נְקַלָּה, בְּרַם בִּפְרִי יָרֹק הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקִּלּוּף קָשָׁה וְהָיִינוּ נֶאֱלָצִים לְהִסְתַּיֵּעַ גַּם בַּשִּׁנַּיִם. יֵשׁ וְהַקְּלִפָּה הָיְתָה יְבֵשָׁה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, קְלִפָּה זוֹ דָבְקָה אֶל הַשְּׁקֵדִים עַד כִּי בְּקשִׁי יָכֹלְנוּ לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים, נֶאֱלַצְנוּ לִשְׁרוֹת אֶת הַשְּׁקֵדִים הַלָּלוּ בְּמַיִם, וְגַם לְאַחַר מִכֵּן הָיִינוּ עֲמֵלִים לֹא מְעַט לְשַׁחְרֵר אֶת הַשָּׁקֵד מִקְלִפָּתוֹ. לֹא פַּעַם חָדְרוּ שִׁבְרֵי קְלִפָּה אֶל מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם וְהַלָּלוּ גָרְמוּ לָנוּ כְּאֵבִים קָשִׁים. בִּכְלָל כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיִיתִי חָשׁ כְּאִלּוּ הָאֶצְבָּעוֹת מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם בּוֹעֲרוֹת עָלַי. לִפְעָמִים לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹם עֵינַי בִּגְלַל כְּאֵב חָרִיף זֶה שֶׁשִּׁתֵּק כִּמְעַט אֶת כָּל אֲבָרַי.

הָיוּ שׁוֹטְחִים אֶת הַשְּׁקֵדִים…

שִׁלוּמִים לִכְאֵבִים אֵלּוּ הָיוּ הַשְּׁקֵדִים הַטּוֹבִים. אֲנִי אוֹהֵב בְּמְיֻחָד לֶאֱכֹל שְׁקֵדִים יְרֻקִּים אוֹ שְׁקֵדִים שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁילוּ. שְׁקֵדִים אֵלֶּה, הַגַּרְעִין שֶׁלָּהֶם עוֹטֶה קְלִפָּה דַקָּה וּלְבָנָה. קְלִפָּה זוֹ נִתֶּנֶת לְהִקָּלֵף עַל נְקַלָּה וְאָז מִתְעַרְטֵל הַגַּרְעִין הַלָּבָן וְהַמָּתֹק. הַפֶּה מִתְמַלֵא חָלָב וְנָעִים וָטוֹב הָיָה לָחוּשׁ אֶת הַמָּתֹק – הַסֻּכָּר וְהֶחָלָב כְּשֶׁהֵם מַחְלִיקִים לְבֵית־הַבְּלִיעָה שֶׁלָּךְ.

לְאַחַר הַקִּלּוּף הֵחֵל יִבּוּשׁ הַשְּׁקֵדִים. לְשֵׁם זֶה הָיוּ שׁוֹטְחִים אֶת הַשְּׁקֵדִים עַל גַּבֵּי הַמַּחְצְלָאוֹת וְהַלָּלוּ הָיוּ גְלוּיִים לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמָּצְצָה וְסָחֲטָה מֵהֶם אֶת שְׁאֵרִית הַמַּיִם שֶׁבָּהֶם. יִבּוּשׁ זֶה הָיָה הֶכְרֵחִי, שֶׁאִם לָאו עָלוּל הַפְּרִי לְהַעֲלוֹת עֹבֶשׁ, בִּהְיוֹתוֹ בַּמַּחְסָן הָאָפֶל.

מֵעַתָּה נִסְתַּיְּמָה הַפְּעֻלָה בַּכֶּרֶם. הַשְּׁקֵדִים הָכְנְסוּ לְתוֹךְ שַׁקִּים וְאֵלֶּה נִשְׁלְחוּ בַּעֲגָלוֹת אֶל מַחְסְנֵי הַשְּׁקֵדִים אֲשֶׁר בַּכְּפָר. שָׁם בַּכְּפָר הָיוּ מְגַפְּרִים אֶת הַשְּׁקֵדִים לְמַעַן יִהְיוּ פְּנֵיהֶם נָאִים, וְזֶה מַעֲשֶׂה הַגִּפּוּר: אֶת הַשְּׁקֵדִים הָיוּ מַכְנִיסִים לְתוֹךְ תַּנּוּרִים מְיֻחָדִים בְּתַנּוּרִים אֵלֶּה בָּעֲרָה אֵשׁ. אֵשׁ זוֹ הָיְתָה נִזּוֹנָה בְּעִקָּר מִגָּפְרִית. הַגָּפְרִית מְפִיצָה רֵיחַ מַחֲנִיק, בְּרַם מַעֲלָה יְתֵרָה אַתָּה מוֹצֵא בְּעָשָׁן זֶה הַיּוֹצֵא מִן הַגָּפְרִית, שֶׁכֵּן הוּא מַלְבִּין אֶת הַקְּלִפָּה הַחוּמָה שָׁל הַשְּׁקֵדִים. לְדַעַת הַסּוֹחֲרִים, פֵּרוֹת בּעֲלֵי קְלִפָּה לְבָנָה, עֶרְכָּם בַּשׁוּק גָּדוֹל יוֹתֵר.

רֵיחַ הַגָּפְרִית הַזֶּה גָרַם לָנוּ לֹא פַּעַם לְמַחֲנָק בַּגָּרוֹן וּקְרוּם הָרִיר אֲשֶׁר בָּאַף הָיָה מוֹרִיד רִיר וּדְמָעוֹת לְרֵיחַ “עָרֵב” זֶה שֶׁל הַגָּפְרִית.

בְּקֶרֶב הַיָּמִים הָפַכְתִּי לְמֻמְחֶה לְעִנְיְנֵי קָטִיף וְקִלּוּף, הִגַּעְתִּי לְשִׂיא. הִצְלַחְתִּי לְקַלֵּף בְּמֶשֶׁךְ יוֹם אֶחָד יוֹתֵר מִשִּׁשָׁה פַּחִים.

– פַּחִים? מָה אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר בְּמִלָּה זוֹ?

– בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ נוֹהֲגִים לִמְדֹּד אֶת כַּמּוּת הַשְּׁקֵדִים שֶׁנִּקְלְפוּ, בְּמִדָּה אַחַת וְהִיא: פַּח נֵפְט. פָּתְחוּ אֶת הַפַּח בְּרֹאשׁוֹ וְהָיוּ מְמַלְאִים אוֹתוֹ שְׁקֵדִים וְכָךְ הָיוּ מוֹדְדִים אֶת הַכַּמּוּת שֶׁקָּלְפוּ הָעוֹבְדִים.

– כֵּן! כֵּן! – חָזַר וְנֶאֱנַח הָאָב – הָיוּ יָמִים. כַּיּוֹם נֶעֶלְמוּ הַשְּׁקֵדִים וְאֵין זֵכֶר לָהֶם. מוּבָן שֶׁאֵין זֵכֶר לְכָל הָעֲבוֹדוֹת הָרַבּוֹת מִסָּבִיב לִקְטִיף וְקִלּוּף הַשְּׁקֵדִים.

– וּמַדּוּעַ זֶה נֶעֶלְמוּ כַּרְמֵי הַשְּׁקֵדִים כַּיּוֹם? – חָקַר יוֹרָם לָדַעַת.

– הָעִנְיָן הוּא כָּךְ – אָמַר הָאָב, – לְפָנִים הָיוּ גְדֵלִים עֲצֵי שְׁקֵדִים בַּשָּׁרוֹן וּבַשְּׁפֵלָה הוֹאִיל וְאָז לֹא הָיוּ מַיִם בְּשֶׁפַע וְהָאֲדָמָה הָיְתָה שׁוֹמֵמָה. כַּיּוֹם מָצְאוּ בַּאֲזוֹרִים אֵלֶּה מַיִם לָרֹב וְרָצוּי יוֹתֵר לְנַצֵּל שִׁטְחֵי אֲדָמָה אֵלֶּה לְמַטָּעִים אֲחֵרִים. בִּמְקוֹם הַכְּרָמִים שֶׁנֶּעֶקְרוּ, נָטְעוּ הָאֲנָשִׁים עֲצֵי הָדָר. זֹאת וְעוֹד: עֲצֵי הַשְּׁקֵדִים, עֵצִים חַלָּשִׁים הֵם וְאֵין הֵם מַאֲרִיכִים יָמִים רַבִּים. כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים הֵם מַתְחִילִים לָמוּת אוֹ לָתֵת יְבוּל מֻעָט. גַּם הַמַּזִיקִים עָשׂוּ שַׁמּוֹת בָּעֵצִים, מְשׁוּם כָּךְ הֵם נֶעֶקְרוּ לְאַט־לְאַט.

– חֲבָל! אֲנִי אוֹהֵב כָּל כַּךְ עֲצֵי שָׁקֵד וּבְיִחוּד פֵּרוֹת הַשָּׁקֵד. – הִצְטָעֵר יוֹרָם.

– עוֹד נִשְׁאֲרוּ שְׁקֵדִים בָּאָרֶץ. הֵם גְּדֵלִים בִּסְבִיבוֹת הַנֶּגֶב, בֶּהָרִים וְעוֹד. שְׁקֵדִים אֵלֶּה אֵינָם יוֹצְרִים שְׁטָחִים גְדוֹלִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם טוֹבִים כָּל כָּךְ, הַקְּלִפָּה שֶׁל שְׁקֵדִים אֵלֶּה הִיא לָרֹב קָשָׁה; כִּי עֵצִים בַּעֲלֵי קְלִפָּה קָשָׁה יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּנָקֵל נֶגֶד פְּגָעִים הַבָּאִים עֲלֵיהֶם מִן הַטֶּבַע.

– לִכְשֶׁאֶגְדַּל, אֶשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב וְלִנְטֹעַ עֲצֵי שָׁקֵד. אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי פֵּרוֹת אֵלֶּה. טוֹבִים הֵם וְאָסוּר לַעֲקֹר אוֹתָם מִן הָאָרֶץ – הֶחֱלִיט יוֹרָם.

הָאֲפַרְסְמוֹן נִקְרָא בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים בְּשֵׁם: פֶּרְסִימוֹן. הָאִיטַלְקִים קוֹרְאִים לוֹ: אֲקַקִּי. זֶהוּ פְּרִי טָעִים וְטוֹב לְמַאֲכָל. בִּהְיוֹתוֹ יָרֹק טַעֲמוֹ תָפֵל וְאוֹי אוֹי לְמִי שֶׁטָּעַם מִמֶּנּוּ בְּמַצָּב זֶה. רְצוֹנְכֶם, קִרְאוּ בְּסִפּוּר זֶה וְתֵדְעוּ כֵּיצַד הִתְוַדַּע יוֹרָם לָרִאשׁוֹנָה אֶל פֵּרוֹת הָאֲפַרְסְמוֹן. קִרְאוּ וּלְמַדְתֶּם לֶקַח מְעַנְיֵן – לִבְלִי לִהְיוֹת מְבֹהָל לְהַכְנִיס הַכֹּל אֶל הַפֶּה, בְּטֶרֶם יָדַעְתָּ מַה טִּיבוֹ שֶׁל הַפְּרִי שֶׁהִנְךְ אוֹכֵל…

הָיָה זֶה בְּאֶחָד מִימוֹת הַקַּיִץ הַחַמִּים. בְּיוֹם חֹפֶשׁ אֶחָד הֶחֱלִיטוּ יַלְדֵי הַכְּפָר לַעֲרֹךְ סִיוּר בַּכֶּרֶם, הַנִּמְצָא בִּגְבוּל הַכְּפָר, אַגַב כָּךְ הֵם אָמְרוּ “לִקְפֹּץ” אֶל הַכְּפָר הַשָּׁכֵן וְלָדַעַת מַה הַמַּצָב שָׁם, אֵצֶל הַשְּׁכֵנִים.

יָצְאוּ יְלָדִים אֵלֶּה לַדֶּרֶךְ וְלִבָּם טוֹב עֲלֵיהֶם. הֵם צָעֲדוּ לְאִטָם בְּדֶרֶךְ הֶעָפָר הָעוֹבֶרֶת בֵּין הַפַּרְדֵּסִים. הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לְהַלֵּךְ בְּצִלָם שֶׁל עֲצֵי הַשִּׁטָּה הַגְּדֵלִים מִשְׁנֵי צִדֵּי הַדֶּרֶךְ וּמְשַׁמְשִׁים גָדֵר חַיָּה לַפַּרְדֵּסִים, בְּצֵל הַשִּׁטָּה הָיוּ הַחוֹלוֹת קְרִירִים וְעַל כֵּן נָעֲמָה הַהֲלִיכָה שָׁם.

אַךְ הִנֵּה יָצְאוּ הַחֶבְרַיָה אֶל שָׂדֶה פָּתוּחַ. הַשֶּׁמֶשׁ קִדְּמָה אֶת פְּנֵיהֶם וְהֵחֵלָּה שׁוֹלַחַת עֲלֵיהֶם מִקַּרְנֶיהָ הַחֲמּוֹת. הַקְּטַנִּים הַמִּסְכֵּנִים סָבְלוּ קָשׁוֹת מֵעָצְמַת הַקַּרְנַיִם הַיּוֹרְדוֹת עֲלֵיהֶם וְהֵחֵלּוּ מְזִיעִים יָפֶה יָפֶה, הַהֲלִיכָה הֵחֵלָּה לִהְיוֹת קָשָׁה וְרַבּוּ הַמְפַגְּרִים מִבֵּין הַיְלָדִים.

– חֶבְרַיָּה! הִנֵּה רוֹאֶה אֲנִי מִמּוּל פַּרְדֵּס, פַּרְדֵּס בַּעַל עֵצִים יְרֻקִים – הָבָה נְמַהֵר אֵלָיו וְנֵשֶׁב לָנוּחַ בְּצִלָּם שֶׁל הָעֵצִים.

– אֲנִי שׁוֹמַעַת גַּם קוֹל צְפִירוֹת הַמָּנוֹעַ בַּפַּרְדֵּס. אֵין סָפֵק כִּי שָׁם נִמְצָא מַיִם קָרִים לִשְׁתִיָּה. מַיִם! הוֹי מַה צְּמֵאָה אֲנִי, – אָמְרָה עַלִיזָה.

לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרַת הַמַּיִם נַעֲשׂוּ לְפֶתַע הָרַגְלַיִם קַלּוֹת וּמִיָּד הֵחֵלּוּ כְּלָם אָצִים רָצִים אֶל עֵבֶר הַנְּקֻדָּה הַיְרֻקָּה.

הַשַּׁיָּרָה הִגִּיעָה אֶל גְּבוּל הַשְּׁבִיל. מִכָּאן הִשְׂתָּרַע לִפְנֵיהֶם שָׂדֶה חָרוּשׁ.

– מַה לַּעֲשׂוֹת עַתָּה? שָׁאַל יוֹרָם בְּיֵאוּשׁ.

שָׁעָה קַלָּה עָמְדוּ הַיְלָדִים בִּגְבוּל הַשָּׂדֶה הֶחָרוּשׁ וְדָנוּ בֵּינֵיהֶם בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת.

אֵלִיָּהוּ הִצִּיעַ לַעֲקֹף אֶת הַשָּׂדֶה וּלְהַגִּיעַ אֶל הַדֶּרֶךְ הַנִּמְשֶׁכֶת לְאֹרֶךְ הַגְּבוּל.

– לֹא! – טָעַן אֵלִיָּהוּ¹. – מוּטָב שֶׁנַּעֲשֶׂה קִצּוּר הַדֶּרֶךְ. הָבָה נַעֲבֹר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, הֵן הַחֶלְקָה אֵינָהּ זְרוּעָה עֲדַיִן וְלֹא יַזִּיק אִם נִקְפֹּץ מֵרֶגֶב אֶל רֶגֶב עַד כִּי נַגִיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ הַנִּמְצָא בְּדִיוּק מִמּוּלֵנוּ.

שָׁעָה אֲרֻכָּה נִמְשְׁכוּ הַוִּכּוּחִים, לְבַסוֹף הָחְלַט לַעֲשׂוֹת כְּפִי שֶׁהִצִיעַ אֵלִיָּהוּ.

וּבְכֵן, הֵחֵלָּה הַהֲלִיכָה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיְתָה זוֹ הֲלִיכָה, כִּי אִם רִיצָה וּקְפִיצָה. תְּחִלָּה שָׂמְחוּ הַיְלָדִים וְהָיוּ מִתְבַּדְחִים עַל חֶשְׁבּוֹנָהּ שֶׁל קְפִיצָה מְשֻׁנָּה זוֹ, אַךְ לְאַט לְאַט הֵחֵלּוּ גַם הַחֲזָקִים שֶׁבַּחֲבוּרָה לְהִתְעַיֵּף וְלֹא מְעַטִּים מִבֵּין הַיְלָדִים הֵחֵלּוּ צוֹלְעִים וְעוֹשִׂים דַּרְכָּם לְאַט לְאַט, כְּשֶׁהֵם נֶאֱנָקִים מִחֹם הַשֶּׁמֶשׁ וּמִפְּצְעֵיהֶם שֶׁהִתְהַוּוּ בְּרַגְלֵיהֶם.

… נֶאֱנָקִים מִחֹם הַשֶּׁמֶשׁ

– אֵין כֹּחַ! – נֶאֶנְחָה לֵאָה וְעָמְדָה לָנוּחַ מִפַּעַם לְפַעַם.

– הָרְגָבִים הַלָּלוּ מַמָּשׁ מוֹצִיאִים אֶת נִשְׁמָתִי! – קָרְאָה עַלִיזָה בְּכַעַס. – כָּל הַזְּמַן צָרִיךְ לִקְפֹּץ וְלִרְקֹד עַל אֵלֶּה הָרְגָבִים הַמִּתְפּוֹרְרִים מִתַּחַת לְרַגְלֶיךְ וּבְכָל פַּעַם אַתָּה נִכְשָׁל בַּהֲלִיכָתְךָ.

אַל נָא תִתְאוֹנְנִי, – הֵעִירָה יוֹכֶבֶד. – עוֹד מְעַט נַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ וְשָׁם נָנוּחַ.

בְּקִצּוּר: הַדֶּרֶךְ לֹא הָיְתָה קַלָּה כְּלָל וּכְלָל, חֶלְקָה זוֹ שֶׁנִּדְמָה כִּי תוֹךְ דָּקוֹת סְפוּרוֹת יַעַבְרוּ אוֹתָהּ, הָפְכָה לִהְיוֹת אֲרֻכָּה וּמְשַׁעֲמֶמֶת, אֲרֻכָּה וּמַכְבִּידָה וּמַרְבִּית הַמְטַיְלִים יָצְאוּ מִמֶּנָּה פְּצוּעִים וַעֲיֵפִים, פְּצוּעִים וּתְשׁוּשֵׁי כֹּחַ.

לְבַסוֹף הִגִּיעוּ הָרִאשׁוֹנִים אֶל הַמָּקוֹם הַנִּכְסָף, אֶל הַפַּרְדֵּס.

בְּצִלָם שֶׁל הָעֵצִים נָחוּ הַיְלָדִים הָעֲיֵפִים וְאַחַר הֵשִׁיבוּ נַפְשָׁם בְּמַיִם קָרִים, שֶׁהָיוּ זוֹרְמִים בַּצִּנּוֹר הָרָחָב שֶׁהֶעֱלָה מַיִם מִן הַבְּאֵר הָעֲמֻקָה.

לְאַחַר שֶׁשָּׁתוּ הַיְלָדִים וְהֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם, הֶחֱלִיטוּ הַחֶבְרַיָּה כִּי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בַּהֲלִיכָה.

וְשׁוּב יָצְאוּ בְּנֵי הַחֲבוּרָה לַדֶּרֶךְ.

– חֶבְרַיָּה! – בִּשֵּׂר יוֹסִי, – הִנֵּה כֶּרֶם תַּפּוּחִים לְפָנֵינוּ.

מַה נֶהְדָּרִים הֵם הַפֵּרוֹת הַתְּלוּיִים עַל עַנְפֵי הָאִילָנוֹת הַלָּלוּ! הֵם מַמָּשׁ מִתְחַנְּנִים אֵלֵינוּ: בּוֹאוּ, קִטְפוּ מִפִּרְיֵנוּ, קִטְפוּ וְתֵהָנוּ מִפְּרִי מָתֹק וָטוֹב וְתֵדְעוּ, מַהוּ טַעַם גַּן־עֵדֶן.

– וַאֲנִי רוֹאֶה גַּם שְׁזִיפִים שָׁם בַּכֶּרֶם.

– גַּם רִמּוֹנִים נִמְצָאִים שָׁם.

– חֲבֵרִים, הָבָה נִכָּנֵס לַגָּן. נֹאכַל כַּמָּה תַפּוּחִים וְנָשִׁיב בָּהֶם אֶת נַפְשֵׁנוּ הָרְעֵבָה! – הִצִּיעַ יוֹרָם.

– לֹא! – אָמַר בְּתֹקֶף אֵלִיָּהוּ. – אָסוּר לְהִכָּנֵס לְכֶרֶם זָרִים בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת. זוֹהִי גְנֵבָה.

– וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי מֻתָּר לָנוּ לְהִכָּנֵס וְלֶאֱכֹל. הִנֵּה רוֹאֶה אֲנִי עַל הָאָרֶץ מִתְגּוֹלְלִים פֵּרוֹת, שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָנוֹת, אוֹתָם נֹאכַל. הֵן בֵּין כֹּה וָכֹה עֲלוּלִים פֵּרוֹת אֵלֶּה לְהֵרָקֵב.

– בּוֹאוּ וְנִכָּנֵס! אֲנִי נַפְשִׁי יוֹצֵאת מֵרָעָב. הִתְפַּנְקָה עַלִיזָה

– חַכּוּ רֶגַע! – הִצִיעַ אֵלִיָּהוּ. – אַתֶּם שְׁבוּ כָּאן לְיַד הַשַּׁעַר. אֲנִי אֶכָּנֵס אֶל הַגָּן, אֶמְצָא אֶת בַּעַל הַכֶּרֶם וַאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לֶאֱסֹף אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ. אוֹתָם נֹאכַל וְנָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ.

דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ נִתְקַבְּלוּ עַל לִבָּם שֶׁל הַיְלָדִים, הֵם עָשׂוּ כַּעֲצָתוֹ וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ כְּשֶׁעֵינֵיהֶם נִשָּׂאוֹת בְּלִי הֶרֶף אֶל הַגָּן וְאֶל פֵּרוֹתָיו, שֶׁהֵם כֹּה נֶחְמָדִים, אוּלָם אֲסוּרִים עֲלֵיהֶם בַּאֲכִילָה.

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר וּבַשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל הַשַּׁעַר נִרְאוּ אֵלִיָּהוּ וְהַגַּנָּן כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים יַחְדָּיו אֶל עֵבֶר מְקוֹם מוֹשָׁבָם שֶׁל הַיְלָדִים.

– בְּבַקָשָׁה! הִכָּנְסוּ, חֶבְרַיָּה! שָׁלוֹם לָכֶם וּבָרוּךְ בּוֹאֲכֶם אֵלַי, – קִדֵּם בַּעַל הַכֶּרֶם אֶת פְּנֵי אוֹרְחָיו הַקְּטַנִּים, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבַחֲבִיבוּת.

שָׁמְעוּ הַקְּטַנִּים אֶת דְּבַר הַהַזְמָנָה וְהֵם נִתְמַלְאוּ שִׂמְחָה.

הַגַּנָּן הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַסְּכָכָה הַקְּרוֹבָה, מְקוֹם שָׁם יִמְצְאוּ לָהֶם הָעֲיֵפִים גַּם מַיִם לְהָשִׁיב נַפְשָׁם וְגַם פֵּרוֹת מְתוּקִים כְּאַוַּת נַפְשָׁם.

וְעוֹד בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ אֶל הַבִּנְיָן הַמֶּרְכָּזִי וְיוֹסִי לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּרוּחוֹ. הוּא הֵרִים תַּפּוּחַ מֵעַל הָאֲדָמָה וְתָקַע בּוֹ אֶת שִׁנָּיו הַצְּחוֹרוֹת.

– חֲבֵרִים! טַעַם גַּן־עֵדֶן בְּפִי. פְּרִי מָתֹק כָּזֶה לֹא אָכַלְתִּי מֵעוֹדִי – וְשׁוּב נָגַס הַיֶּלֶד פְּרוּסָה גַסָּה מִן הַתַּפּוּחַ וְעוֹד מְעַט וְהַיֶּלֶד נֶחֱנָק מִן הַבְּלִיעָה, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לִבְלֹעַ חֲתִיכָה כֹּה גְדוֹלָה.

– לְאַט לְךָ, יַלְדִי! – גִּחֵךְ הַמְאָרֵחַ לְמַרְאֵה פָּנָיו שֶׁל יוֹסִי, שֶׁהֶאְדִּימוּ כְּסֶלֶק, לְאַחַר שֶׁלֹא יָכֹל לֹא לִבְלֹעַ וְלֹא לְהָקִיא אֶת אֲשֶׁר בָּלַע.

– אַתָּה מֵבִין, – הֵעִיר בְּנִמּוּס וּבְהִצְטַדְּקוּת אֵלִיָּהוּ: אָנוּ רְעֵבִים מְאֹד, חָשַׁבְנוּ לַעֲשׂוֹת טִיּוּל קָצָר וְלֹא לָקַחְנוּ עִמָּנוּ אֹכֶל, עַתָּה נִתְבָּרֵר, כִּי אָנוּ הוֹלְכִים וְהוֹלְכִים וְטֶרֶם הִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

– מִכָּאן תֵּצְאוּ שְׂבֵעִים – הֵשִׁיב הַכּוֹרֵם. – רַשָּׁאִים אַתֶּם לֶאֱכֹל כָּאן פֵּרוֹת כַּמָּה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים. לְאַחַר שֶׁתָּנוּחוּ וְתֹּאכְלוּ בְּבֵית הָאֲרִיזָה, אֵרְשֶׁה לָכֶם לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין הָעֵצִים וְלִבְחֹר לָכֶם מִן הָאֲדָמָה פֵּרוֹת טוֹבִים, תֹּאכְלוּ וְתִשְׂבָּעוּ.

לְאַחַר שֶׁנָּחוּ הַיְלָדִים הֵחֵלּוּ הַחֲבֵרִים מִתְפַּזְרִים בַּכֶּרֶם. הֵם בִּקְשׁוּ לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר אֶת הַזַּנִּים הַשּׁוֹנִים וְאֶת הַפֵּרוֹת הַמּוּזָרִים שֶׁגָּדְלוּ בְּזֶה הַמָּקוֹם.

יוֹרָם וְיוֹסִי הִרְחִיקוּ לַחְדֹּר אֶל לֵב הַמַּטָע. הֵם הָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחַר פֵּרוֹת טוֹבִים וּבְעִקָּר הֵם רָצוּ לִרְאוֹת פֵּרוֹת מִזַּנִּים חֲדָשִׁים אֲשֶׁר טֶרֶם רָאוּ אוֹתָם בְּמָקוֹם אַחֵר.

– רְאֵה נָא, יוֹסִי, אֵיזֶה מִין פְּרִי מְשֻׁנֶה הוּא זֶה? כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי, – אָמַר יּוֹרָם וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל עֵץ בַּעַל עֲנָפִים רַבִּים וְעָלִים רְחָבִים. בָּדְקוּ הַשְּׁנַיִם אֶת הַפֵּרוֹת וְעָמְדוּ תְמֵהִים לְמַרְאָם. הָיוּ אֵלֶה פֵּרוֹת דְּמוּיֵי בֵּיצָה וְהֵם – חֶלְקָם יְרֻקִים וְחֶלְקָם מַצְהִיבִים. בִּמְקוֹם עֹקֵץ הַפְּרִי הָיוּ גְדֵלִים עָלִים רְחָבִים, עֲלֵי גָבִיעַ וּמַרְאֵה הַפֵּרוֹת בִּכְלָלָם הָיָה מְשֻׁנֶּה אֲבָל נָאֶה.

– מַה הוּא פְּרִי זֶה? – תָּמַהּ יוֹרָם.

– מֶעוֹדי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהוּ! – אָמַר בִּמְבוּכָה יוֹסִי.

– וּבְכֵן, הָבָה וְאֶטְעַם אֶחָד מֵהֶם וְאֵדַע מַה זֶּה, – אָמַר יוֹרָם.

הוּא קָטַף פְּרִי יְרַקְרַק־צָהֹב מִן הָעֵץ וּמִיָּד נָתַן אוֹתוֹ לְתוֹךְ פִּיו.

– מה הוּא פְּרִי זֶה?…

הֵחֵל יוֹרָם לוֹעֵס בִּשְׁקִידָה אֶת הַפְּרוּסָה, אֲשֶׁר נָגַס, אַךְ מִיָּד עִוָּה אֶת פָּנָיו וּלְבַסוֹף יָרַק אֶת כָּל שֶׁהָיָה בְּפִיו, יָרַק וְהֵחֵל מְיַּלֵּל כִּי מְאֹד כָּאַב לוֹ פִּיו.

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – יִלֵּל הַיֶּלֶד, – אֲנִי מַרְגִּישׁ טַעַם נוֹרָא בְּפִי, אֲנִי כִּמְעַט נֶחֱנָק!.. הַפֶּה יָבֵשׁ נוֹרָא! אֵין רִיר בְּפִי! – גִּמְגֵּם יוֹרָם וּמִפַּעַם לְפַעַם הִפְלִיט עוֹד מִלָּה, עוֹד מִשְׁפָּט קָטוּעַ וְנָדַם.

רָאָה יוֹסִי אֶת חֲבֵרוֹ כִּי בְּרַע הוּא וְכִי אֵין הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר וּפַחַד תָּקַף אוֹתוֹ. מִיָּד תָּפַס יוֹסִי אֶת יָדוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְהֵחֵל מוֹשֶׁךְ אוֹתוֹ אַחֲרָיו בְּחִפָּזוֹן.

וְיוֹרָם, הוּא הָלַךְ אַחֲרֵי חֲבֵרוֹ וְהַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ שְׁלוּחָה הַחוּצָה וְהוּא נוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף, נוֹשֵׁם וּבוֹכֶה. רָאוּ הַיְלָדִים אֶת יוֹרָם וְאֶת לְשׁוֹנוֹ שֶׁהִתְנַפְּחָה וְצָבְתָה בֵּינְתַיִם וְנִבְהֲלוּ מְאֹד.

– אֶל הָרוֹפֵא מַהֵר! – צָוְחָה עַלִּיזָה בְּפַחַד.

לְקוֹל הַשָּׁאוֹן שֶׁקָּם בַּכֶּרֶם, יָצָא בַּעַל הַכֶּרֶם אַף הוּא אֶל הֶחָצֵר. בִּרְאוֹתוֹ אֶת יוֹרָם הַמִּסְכֵּן כְּשֶׁהוּא מְעַוֶּה פָּנָיו וְשׁוֹלֵחַ לְשׁוֹנוֹ הַחוּצָה, נִבְהַל הָאִישׁ מְאֹד. הוּא חָשַׁשׁ כִּי אֵרְעָה כָּאן הַרְעָלָה לַיֶּלֶד.

וְהַלָּשׁוֹן שָׁלוֹ שְׁלוּחָה..

– הַגַּד לִי מַה קָּרָה לְךָ? הַאִם אָכַלְתָּ מַשֶּׁהוּ שֶׁגָּרַם לְךָ כְּאֵבִים? סַפֵּר, מַהֵר.

– אֲנִי אָכַלְתִּי מִן הָעֵצִים, קָטַפְתִּי פֵּרוֹת מִן הָעֵץ הַהוּא – וּבְדַבְּרוֹ הוֹרָה הַיֶּלֶד עַל עֲצֵי הָאֲפַרְסְמוֹן שֶׁגָּדְלוּ בַּגָּן.

– כָּ–כָ–ה! אָכַלְתָּ מִן הָאֲפַרְסְמוֹן, עַתָּה מוּבָן הַדָּבָר. – וְהוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק אַדִּיר, אֲשֶׁר הִפְתִּיעַ אֶת הַיְלָדִים שֶׁעָמְדוּ נִדְהָמִים וַחֲרֵדִים לְגוֹרָלוֹ שֶׁל חֲבֵרָם הַמִּסְכֵּן.

הַצְּחוֹק שֶׁפָּרַץ מִפִּי בַּעַל הַבַּיִת, אָחַז סוֹף סוֹף גַּם בַּיְלָדִים. הֵם צָחֲקוּ מִבְּלִי לָדַעַת וּלְהָבִין מַה פֵּשֶׁר הַצְּחוֹק, הֵם צָחֲקוּ בִּרְאוֹתָם אֶת הָאִישׁ הַמְּבֻגָּר צוֹחֵק מַמָּשׁ כְּיֶלֶד.

– יוֹרָמִי הַמִּסְכֵּן שֶׁלִי, – גָּעָה הָאִישׁ תּוֹךְ כְּדֵי צַחֲקוֹ, – אָסוֹן כָּבֵד קָרָה לְךָ! אָכַלְתָּ מִפְּרִי הַבֹּסֶר שֶׁל הָאֲפַרְסְמוֹן, כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לְךָ. פֵּרוֹת אֵלֶּה אוֹכְלִים בִּהְיוֹתָם כְּבָר בְּשֵׁלִים זְמַן רַב לְאַחַר שֶׁקָּטְפוּ אוֹתָם. הַבְשָׁלָתָם שֶׁל פָּרוֹת אֵלּוּ נַעֲשִׂית בַּבַּיִת.

– וַאֲשֶׁר לְךָ! הַדָּבָר אֵינוֹ נוֹרָא כְּלָל וּכְלָל וְגַם אֵין סַכָּנָה בַּדָּבָר. עָלֶיךָ לִשְׁתּוֹת מַיִם וּלְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת, אֲנִי מַבְטִיחַ לְךְ, כִּי זֶה יַעֲבֹר הַרְבֵּה יוֹתֵר מַהֵר מִשֶׁהִנְךְ מְתָאֵר לְעַצְמְךָ. – בְּדַבְּרוֹ נֶעֱלָם הָאִישׁ לְרֶגַע קָט, הוּא יָרַד בְּמַדְרְגוֹת הַמַּרְתֵּף אֲשֶׁר מִתַּחַת לְבֵית־הָאֲרִיזָה וְאֵינֶנּוּ. כַּעֲבֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר חָזַר הָאִישׁ וּבְיָדוֹ צַלַּחַת וּבָהּ שְׁלֹשָׁה פֵּרוֹת אֲפַרְסְמוֹן. פֵּרוֹת אֵלֶּה קְלִפָּתָם הָיְתָה צְהֻבָּה, אֲדַמְדֶּמֶת וּפֹה וָשָׁם הָיְתָה הַקְּלִפָּה הָעֶלְיוֹנָה מְבֻקַּעַת וּמִבַּעַד לַסְּדָקִים נִרְאָה הַפְּרִי כְּשֶׁהוּא נוֹזֵל וְרִירִי וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֶה לְרִקָּבוֹן.

– אָנָא יוֹרָם, – דִּבֵּר הָאִישׁ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. – אָנָא טְעַם מִן הָאֲפַרְסְמוֹנִים הָאֵלֶּה. יִהְיֶה זֶה לְךְ פִּצּוּי עַל אִי הַנְּעִימוּת, אֲשֶׁר חַשְׁתָּ בְּאָכְלְךְ פְּרִי בִּלְתִּי טָעִים.

וְהַגַּנָּן פִּלַּח בְּסַכִּין אֶת הַפֵּרוֹת וְחִלֵּק לְכָל אֶחָד מִן הַיְלָדִים פֶּלַח שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן. מוּבָן שֶׁאֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל וְהָרִאשׁוֹן הוּא נָתַן לְיוֹרָם בְּאָמְרוֹ: יוֹרָם! אַתָּה תִּהְיֶה הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וּתְבָרֵךְ בִּרְכַּת “שֶׁהֶחֱיָנוּ” עַל הַפְּרִי.

– אֲנִי מְפַחֵד… – גִּמְגֵּם הַיֶּלֶד וְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַכּוֹרֵם.

שְׁטֻיּוֹת! אַל תִּירָא! אֱכֹל וְיֶעֱרַב לְךְ, אֲנִי מַבְטִיחַ לְךְ כִּי תִּשְׂמַח לְאַחַר אָכְלְךָ מִן הַפְּרִי הַטּוֹב הַזֶּה.

– שְׁטֻיּוֹת. אַל תִּירָא!

יוֹרָם שָׁם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְטָעַם מִן הָאֲפַרְסְמוֹן, טָעַם – וְעֵינָיו אֹרוּ מֵרֹב שִׂמְחָה.

– זֶה מְצֻיָּן, זֶה מָתֹק מְאֹד. – עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד הָיוּ נוֹצְצוֹת מִשִּׂמְחָה לְאַחַר שֶׁאָכַל מִפְּרִי מְגָדִים נֶהְדָּר זֶה.

וְהַכּוֹרֵם סִפֵּר: – פְּרִי זֶה, הָאֲפַרְסְמוֹן, מוֹצָאוֹ מִסִּין אוֹ מִיַּפָּן. פֵּרוֹת אֵלֶּה מַבְשִׁילִים, כְּפִי שֶׁסִפַּרְתִּי לָכֶם, רַק לְאַחַר הִקְטְפָם. בִּהְיוֹתָם מְחֻבָּרִים אֶל הָעֵץ, עֲשִׁירִים הַפֵּרוֹת בְּחֹמֶר מְיֻחָד הַנִּקְרָא בְּשֵׁם: טַנִין. חֹמֶר זֶה יֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת רַבָּה בְּתַעֲשִׂיַּת עוֹרוֹת. הָאוֹכֵל מִן הַפְּרִי בְּעוֹדֶנּוּ בֹּסֶר, חָשׁ מִיָּד מִין גֵּרוּי מַבְהִיל, מַמָּשׁ כַּגֵּרוּי שֶׁחָשׁ יוֹרָם יְדִידֵנוּ. הָרִיר בַּפֶּה נֶעֱלָם וְהוּא מַרְגִּישׁ טַעַם תָּפֵל בְּפִיו. – אֶת פֵּרוֹת הָאֲפַרְסְמוֹן, – הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ, – צָרִיךְ לִקְטֹף מִן הָעֵץ, בִּהְיוֹתָם אֲדַמְדַּמִּים בְּמִקְצָת. פֵּרוֹת אֵלֶּה נוֹתְנִים בְּמַחְסַן קֵרוּר וְשָׁם הֵם מַבְשִׁילִים לְאַט. רַק כְּשֶׁהֵם מַצְהִיבִים יָפֶה וְנַעֲשִׂים רַכִּים מַמָּשׁ כְּחֶמְאָה, רַק אָז פֵּרוֹת אֵלּוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה. לְעֵת עַתָּה מְעַטִּים הֵם פֵּרוֹת מִמִּין זֶה בָּאָרֶץ. אֲנִי מַאֲמִין, – סִיֵּם הַגַּנָן דְבָרָיו, – כִּי הַחַקְלָאִים בָּאָרֶץ יַכִּירוּ בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל זֶה הַפְּרִי וְיִבְחֲרו לְגַדֵּל אוֹתוֹ לְהַבָּא בְּגַנֵּי אַרְצֵנוּ.

וְהַיְלָדִים, הֵם נָחוּ יָפֶה־יָפֶה בְּצֵל הָעֵצִים, הֵיטִיבוּ לִבָּם בְּפֵרוֹת טוֹבִים, שָׁמְעוּ דִּבְרֵי הַסְבָּרָה מְעַנְיְנִים בְּהִלְכוֹת גִּדּוּל עֲצֵי פְּרִי וּלְאַחַר שֶׁשָׁתוּ מִמֵּי הַבְּאֵר הַמְצֻיָּנִים, הֶחֱלִיטוּ כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת הַבַּיְתָּה.

– וְחֵן חֵן לְךְ עֲבוּר הָאֲפַרְסְמוֹנִים וַעֲבוּר הַלֶּקַח שֶׁלָּמַדְתִּי מִפְּרִי זֶה – גִּמְגֵּם יוֹרָם, בְּהִפָּרְדוֹ מֵאֵת הַגַּנָּן הַטּוֹב.

– וּלְהַבָּא, יוֹרָמִי חֲבִיבִי, – חִיֵּךְ הַגַּנָּן וְאָמַר, – הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר. אַל תִּהְיֶה בָּהוּל לָתֵת אֶל פִּיךָ דָּבָר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה טִּיבוֹ. חוֹבָה הִיא לִבְדֹּק כָּל פְּרִי וְלָדַעַת, אִם כָּשֵׁר הוּא לַאֲכִילָה אִם לָאוֹ. דַּע כִּי יֶשְׁנָם עֲצֵי פְּרִי הַמְנִיבִים פֵּרוֹת הַמְּכִילִים אֲפִילוּ רַעַל בְּקִרְבָּם. לֹא כָּל הַגָּדֵל עַל הָעֵצִים, טוֹב הוּא לְמַאֲכָל.

וְהַיְלָדִים, אַף הֵם הָיוּ אֲסִירֵי תוֹדָה לַגַּנָּן הַמְקַבֵּל אוֹרְחִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הֵם נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ בַּחֲבִיבוּת, וְזֶה הָאִישׁ הִזְמִין אוֹתָם לָסוּר אֵלָיו בַּהִזְדַּמְּנוּת הַקְּרוֹבָה. הוּא גַם הָיָה מוּכָן לְהִתְקַשֵּׁר עִם אֵלֶּה חוֹבְבֵי הַחַקְלָאוּת וְהַפֵּרוֹת לַעֲבֹד אֶצְלוֹ בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ בִּקְטִיף הַפֵּרוֹת.

• גידי בלייכר
• בת ציון רביב
• צחה וקנין-כרמל
• שלי אוקמן