בְּהִתְפָּעֲלוּת רַבָּה סִפֵּר יוֹרָם בְּבוֹאוֹ הַבַּיְתָּה, אֶת אֲשֶׁר רָאָה בַּכֶּרֶם. הוּא גַם הִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לָצֵאת בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ עִם הַבּוֹצְרִים, לִבְצֹר בְּכֶרֶם־עֲנָבִים.
וְהָאָב – הוּא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנוֹ וְאַחַר שֶׁנָּדַם קוֹלוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, פָּרְצָה לְפֶתַע אֲנָחָה עֲמֻקָה מִפִּיו שֶׁל הָאָב.
– אַבָּא! מַדּוּעַ זֶה נֶאֱנַחְתָּ? מַה מֵעִיק עָלֶיךְ? – שָׁאֵל יוֹרָם וְהִתְרַפֵּק עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָבִיו.
שָׁאַל וְהִתְרַפֵּק…
יַעַן כִּי נִזְכַּרְתִּי, בְּנִי, בִּימֵי יַלְדוּתִי הַטּוֹבִים עֵת גַּם אֲנִי הָיִיתִי יוֹצֵא לַכְּרָמִים. אוֹתָם הַיָּמִים אָהַבְתִּי לָצֵאת לִקְטִיף הַשְּׁקֵדִים. טוֹבָה הִיא הָעֲבוֹדָה בְּכֶרֶם הַשְּׁקֵדִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכֶרֶם־הָעֲנָבִים. כַּיּוֹם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֲפִילוּ מַה טִּיבָם שֶׁל כַּרְמֵי שְׁקֵדִים. בְּט"וּ בִּשְׁבָט אַתֶּם שָׁרִים עַל הַשְּׁקֵדִיָּה הַפּוֹרַחַת, אֲבָל כֶּרֶם שְׁקֵדִים לֹא רָאִיתָ בְּעֵינֶיךְ. אֵלֶּה הַשְׁקֵדִיּוֹת שֶׁאַתֶּם מְשַׁבְּרִים אֶת עַנְפֵיהֶן רַק שָׂרִיד דַּל הֵן מִמָּה שֶׁהָיָה לְפָנִים. הָיוּ יָמִים וּבִשְׂדוֹת הַשָּׁרוֹן וְהַשְְפֵלָה הִשְׂתָּרְעוּ כַּרְמִי שְׁקֵדִים לְמֶרְחַקִים. בִּימֵי שְׁבָט הָיוּ כָּל הַכְּרָמִים הָאֵלֶּה מַלְבִּינִים מַמָּשׁ מִן הַפְּרָחִים הָרַבִּים שֶׁכִּסּוּ אוֹתָם. בִּימֵי הַקָּטִיף, הָיָה הַכְּפָר מִתְרוֹקֵן מִיּוֹשְׁבָיו: זָקֵן וָנַעַר הָיוּ יוֹצְאִים אֶל הַכְּרָמִים וְעוֹשִׂים בַּקָּטִיף וּבְקִלּוּף הַשְּׁקֵדִים שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים עַד תֹּם הַשְּׁקֵדִים עַל הָעֵצִים. – הָיוּ יָמִים! – חָזַר וְנֶאֱנַח הָאָב וְעַצֶּבֶת כִּסְּתָה אֶת פָּנָיו.
– אָנָא, אָבִי! סַפֵּר! סַפֵּר לִי עַל הַקָּטִיף בִּזְמַנְךָ. תָּאֵר לִי אֵיךְ הָיִיתָ אַתָּה יוֹצֵא לַעֲבוֹדָה, כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ קָטָן! – הִפְצִיר הַיֶּלֶד בְּאָבִיו.
– אֲסַפֵּר! הֵשִׁיב הָאָב בִּמְאוֹר פָּנִים. – וּבְכֵן שְׁמַע וְהַקְשֵׁב לִדְבָרָי.
וְיוֹרָם – הוּא הִטָּה אָזְנוֹ לְדִבְרֵי אָבִיו, אֶת עֵינָיו הַקְּטַנּוֹת הוּא נָעַץ בְּשִׂפְתֵי הָאָב הַמִּתְנוֹעֲעוֹת וְהוּא הָיָה כֻּלּוֹ קֶשֶׁב לְדִבְרֵי אָבִיו.
וְכָכָה תֵּאֵר הָאָב אֶת עֲבוֹדַת הַקְּטִיף:
– בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לָעֲבוֹדָה. בַּעַל הַכֶּרֶם דָּאַג בְּעוֹד מוֹעֵד לְכָל הַפְּרָטִים לְמִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. עַל הָעֲגָלָה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהוֹבִיל אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה הָטְעֲנוּ עוֹד בְּיוֹם אֶתְמוֹל סַלִּים, סֻלָּמוֹת, מַחְצְלָאוֹת, מַקְלוֹת־עֵץ אֲרֻכִּים, דְקִיקִים וַחֲזָקִים, חָבִית לְמַיִם, שַׁקִּים רֵיקִים, פַּחִים וּשְׁאָר צְרָכִים, יָצָאנוּ כָּל הָעוֹבְדִים לַדֶּרֶךְ. מוּבָן שֶׁהָלַכְנוּ בָּרֶגֶל. מְכוֹנִיּוֹת לֹא הָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם וְאָסוּר הָיָה לְעַיֵּף אֶת הַסּוּסִים הַמּוֹשְׁכִים בִּשְׁאֵרִית כֹּחָם אֶת הָעֲגָלָה הַמְּלֵאָה בְּדַרְכֵי הַחוֹל הָעֲמֻקִים. לְאַחַר הֲלִיכָה מְעַיֶּפֶת שֶׁל שָׁעָה אַחַת, הִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ, אֶל הַכֶּרֶם.
הַכּוֹרֵם סִדֶּר אֶת הָעוֹבְדִים אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ וְהָרְאָה לָהֶם כִּיצַד לְהַתְחִיל אֶת הַקָּטִיף בְּשׁוּרוֹת הָעֵצִים, שֶׁהָיוּ עֲמוּסִים פְּרִי לְמַכְבִּיר. הוּא נָתַן לְכָל זוּג סַל, אֲשֶׁר בּוֹ יִתְּנוּ אֶת הַשְּׁקֵדִים הַקְּטוּפִים. הַגְּדוֹלִים הָיוּ עוֹלִים בְּסֻלָּמוֹת וְקוֹטְפִים אֶת הַפֵּרוֹת מִן הָעֲנָפִים וְאֵלֶּה הַקְּטַנִּים! הֵם הָיוּ מְטַפְּסִים בִּזְרִיזוּת עַל הָעֲנָפִים הַדַּקִים וּבִידֵיהֶם הַקְטַנּוֹת הָיוּ מַגִיעִים אֶל כָּל שָׁקֵד מְרֻחָק. אִם לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַפְּרִי בַּיָּדַיִם, הָיוּ הָעוֹבְדִים מִשְׁתַּמְשִׁים בְּמַקֵל וּבוֹ הָיוּ נוֹקְפִים אֶת הַשְּׁקֵדִים שֶׁהָיוּ נוֹפְלִים אָרְצָה.
בַּבֹּקֶר יָצָאנוּ לָעֲבוֹדָה…
עִתִּים הָיָה מִישֶׁהוּ מֵנִיעַ וּמְזַעְזֵעַ אֶת הָעֵץ כֻּלּוֹ. אָז הָיָה מַמָּשׁ בָּרָד שֶׁל שְׁקֵדִים נוֹפֵל אַרְצָה, וְאָנוּ הַקְּטַנִּים הָיִינוּ מִתְכּוֹפְפִים לָאָרֶץ וְאוֹסְפִים אֶת בִּרְכַּת ה' זוֹ.
מִשְׁמָּלְאוּ הַסַּלִים שְׁקֵדִים, הָיָה הַסַּבָּל עוֹמֵס אוֹתָם עַל שִׁכְמוֹ וּמוֹבִיל אוֹתָם אֶל הָעֲרֵמָה הַמֶּרְכָּזִית.
מִשֶּׁגָּמַרְנוּ לִקְטֹף אֶת הַפֵּרוֹת בָּעֵץ הָאֶחָד, הָיִינוּ עוֹבְרִים אֶל הָעֵץ הַשֵּנִי בְּאוֹתָהּ הַשּׁוּרָה. סִיַּמְנוּ קָטִיף שֶׁל שׁוּרָה אַחַת – עָבַרְנוּ לַשּׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה וְכָךְ עָשִׂינוּ עַד אֲשֶׁר כִּלִּינוּ אֶת עֲבוֹדַת הַקָּטִיף בַּכֶּרֶם כֻּלּוֹ.
יֵשׁ וְתוֹךְ כְּדֵי טִפּוּס עַל הָעֵץ, הָיוּ הָרַגְלַיִם הַיְחֵפוֹת נִדְבָּקוֹת אֶל הָעֲנָפִים, נִתְבָּרֵר כִּי דֶבֶק זֶה הַמַּדְבִּיק אֶת הָרַגְלַיִם, פּוֹרֵץ וְיוֹצֵא בְּצוּרַת שְׂרָף מִן הָעֵצִים הַפְּצוּעִים. פְּצָעִים אֵלֶּה בָּאוּ לוֹ לָעֵץ עַל פִּי רֹב מִן הַחִפּוּשִׁיוֹת וּבְיִחוּד מִחִפּוּשִׁית “קוֹדַחַת צַוַאר הָעֵץ”, זוֹ שֶׁעָשְׂתָה שַמּוֹת בְּמַטָּעֵי הַשְּׁקֵדִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. תְּחִלָּה הָיִינוּ מַרְגִישִׁים הַרְגָּשַׁת תֵּעוּב – מֵעֵין גֹעַל נֶפֶשׁ – לְמַרְאֵה דֶבֶק מִשֻׁנֶה זֶה, אַךְ מִשֶּׁלָּמַדְנוּ לֶאֱהֹב אֶת הָעֵץ, הָיוּ תוֹקְפִים אוֹתָנוּ רִגְשֵׁי רַחֲמִים גְּדוֹלִים עַל הָעֵץ הַסּוֹבֵל. אֲנִי כְּשֶׁלְעַצְמִי לֹא פַּעַם נִדְמֶה הָיָה לִי, כְּאִלּוּ זֶה הָעֵץ נוֹטֵף דָּם וּמֻגְלָה מִפְּצָעָיו הָעֲמֻקִים…
הַגְּדוֹלִים – עוֹלִים בְּסֻלָמוֹת. הַקְּטַנִּים – מְטַפְּסִים..
כְּשֶׁהָיָה מִי מֵאִתָּנוּ צָמֵא, מִיָּד הָיָה נִגָּשׁ אֶל הֶחָבִית שֶׁעָמְדָה בְּצִלּוֹ שֶׁל אַחַד הָעֵצִים הָעֲבוֹתִים וְגוֹמֵעַ מִן הַמַּיִם. מַיִם אֵלֶּה הָיוּ חַמִּים וְרֵיחַ חֲלֻדָּה הָיָה נוֹדֵף מֵהֶם. מוּבָן שֶׁשְׁנַיִם אֵלוּ גָרְמוּ לְכָךְ שֶׁהָאֲנְשִׁים לא הָיוּ שָׂשִׂים לִשְׁתּוֹת מִמַּיִם בִּלְתִּי טְעִימִים אֵלֶּה. לֹא פַּעַם הָיִינוּ בּוֹחֲלִים בַּמַּיִם וְהֶחֱלַטְנוּ לֹא לִשְׁתּוֹת מֵהֶם, אַךְ הַצְָמָא הָאַכְזָרִי שֶׁהֵעִיק עָלֵינוּ הִכְרִיחַ אוֹתָנוּ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּיֵּס וְלִשְׁתּוֹת מִמַּיִם רָעִים אֵלֶּה.
מִשֶּׁנִּגְמְרָה הָעֲבוֹדָה בַּקָּטִיף הִתְחִילָה עֲבוֹדַת הַקִּלּוּף, הִתְיַשַּׁבְנוּ מִסָּבִיב לָעֲרֵמָה הַגְּדוֹלָה וְהִתְחַלְנוּ קוֹלְפִים אֶת הַשְּׁקֵדִים. הוּטַל עָלֵינוּ לְקַלֵּף אֶת הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה מֵעַל הַשָּׁקֵד וּלְגַלּוֹת אֶת הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה, הַנַּקְבּוּבִית וְהָאֲפֹרָה. בִּפְרִי בָּשֵל, הָיְתָה הַקְּלִפָּה הַיְרֻקָּה נוֹפֶלֶת עַל נְקַלָּה, בְּרַם בִּפְרִי יָרֹק הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקִּלּוּף קָשָׁה וְהָיִינוּ נֶאֱלָצִים לְהִסְתַּיֵּעַ גַּם בַּשִּׁנַּיִם. יֵשׁ וְהַקְּלִפָּה הָיְתָה יְבֵשָׁה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, קְלִפָּה זוֹ דָבְקָה אֶל הַשְּׁקֵדִים עַד כִּי בְּקשִׁי יָכֹלְנוּ לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים, נֶאֱלַצְנוּ לִשְׁרוֹת אֶת הַשְּׁקֵדִים הַלָּלוּ בְּמַיִם, וְגַם לְאַחַר מִכֵּן הָיִינוּ עֲמֵלִים לֹא מְעַט לְשַׁחְרֵר אֶת הַשָּׁקֵד מִקְלִפָּתוֹ. לֹא פַּעַם חָדְרוּ שִׁבְרֵי קְלִפָּה אֶל מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם וְהַלָּלוּ גָרְמוּ לָנוּ כְּאֵבִים קָשִׁים. בִּכְלָל כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיִיתִי חָשׁ כְּאִלּוּ הָאֶצְבָּעוֹת מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם בּוֹעֲרוֹת עָלַי. לִפְעָמִים לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹם עֵינַי בִּגְלַל כְּאֵב חָרִיף זֶה שֶׁשִּׁתֵּק כִּמְעַט אֶת כָּל אֲבָרַי.
הָיוּ שׁוֹטְחִים אֶת הַשְּׁקֵדִים…
שִׁלוּמִים לִכְאֵבִים אֵלּוּ הָיוּ הַשְּׁקֵדִים הַטּוֹבִים. אֲנִי אוֹהֵב בְּמְיֻחָד לֶאֱכֹל שְׁקֵדִים יְרֻקִּים אוֹ שְׁקֵדִים שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁילוּ. שְׁקֵדִים אֵלֶּה, הַגַּרְעִין שֶׁלָּהֶם עוֹטֶה קְלִפָּה דַקָּה וּלְבָנָה. קְלִפָּה זוֹ נִתֶּנֶת לְהִקָּלֵף עַל נְקַלָּה וְאָז מִתְעַרְטֵל הַגַּרְעִין הַלָּבָן וְהַמָּתֹק. הַפֶּה מִתְמַלֵא חָלָב וְנָעִים וָטוֹב הָיָה לָחוּשׁ אֶת הַמָּתֹק – הַסֻּכָּר וְהֶחָלָב כְּשֶׁהֵם מַחְלִיקִים לְבֵית־הַבְּלִיעָה שֶׁלָּךְ.
לְאַחַר הַקִּלּוּף הֵחֵל יִבּוּשׁ הַשְּׁקֵדִים. לְשֵׁם זֶה הָיוּ שׁוֹטְחִים אֶת הַשְּׁקֵדִים עַל גַּבֵּי הַמַּחְצְלָאוֹת וְהַלָּלוּ הָיוּ גְלוּיִים לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמָּצְצָה וְסָחֲטָה מֵהֶם אֶת שְׁאֵרִית הַמַּיִם שֶׁבָּהֶם. יִבּוּשׁ זֶה הָיָה הֶכְרֵחִי, שֶׁאִם לָאו עָלוּל הַפְּרִי לְהַעֲלוֹת עֹבֶשׁ, בִּהְיוֹתוֹ בַּמַּחְסָן הָאָפֶל.
מֵעַתָּה נִסְתַּיְּמָה הַפְּעֻלָה בַּכֶּרֶם. הַשְּׁקֵדִים הָכְנְסוּ לְתוֹךְ שַׁקִּים וְאֵלֶּה נִשְׁלְחוּ בַּעֲגָלוֹת אֶל מַחְסְנֵי הַשְּׁקֵדִים אֲשֶׁר בַּכְּפָר. שָׁם בַּכְּפָר הָיוּ מְגַפְּרִים אֶת הַשְּׁקֵדִים לְמַעַן יִהְיוּ פְּנֵיהֶם נָאִים, וְזֶה מַעֲשֶׂה הַגִּפּוּר: אֶת הַשְּׁקֵדִים הָיוּ מַכְנִיסִים לְתוֹךְ תַּנּוּרִים מְיֻחָדִים בְּתַנּוּרִים אֵלֶּה בָּעֲרָה אֵשׁ. אֵשׁ זוֹ הָיְתָה נִזּוֹנָה בְּעִקָּר מִגָּפְרִית. הַגָּפְרִית מְפִיצָה רֵיחַ מַחֲנִיק, בְּרַם מַעֲלָה יְתֵרָה אַתָּה מוֹצֵא בְּעָשָׁן זֶה הַיּוֹצֵא מִן הַגָּפְרִית, שֶׁכֵּן הוּא מַלְבִּין אֶת הַקְּלִפָּה הַחוּמָה שָׁל הַשְּׁקֵדִים. לְדַעַת הַסּוֹחֲרִים, פֵּרוֹת בּעֲלֵי קְלִפָּה לְבָנָה, עֶרְכָּם בַּשׁוּק גָּדוֹל יוֹתֵר.
רֵיחַ הַגָּפְרִית הַזֶּה גָרַם לָנוּ לֹא פַּעַם לְמַחֲנָק בַּגָּרוֹן וּקְרוּם הָרִיר אֲשֶׁר בָּאַף הָיָה מוֹרִיד רִיר וּדְמָעוֹת לְרֵיחַ “עָרֵב” זֶה שֶׁל הַגָּפְרִית.
בְּקֶרֶב הַיָּמִים הָפַכְתִּי לְמֻמְחֶה לְעִנְיְנֵי קָטִיף וְקִלּוּף, הִגַּעְתִּי לְשִׂיא. הִצְלַחְתִּי לְקַלֵּף בְּמֶשֶׁךְ יוֹם אֶחָד יוֹתֵר מִשִּׁשָׁה פַּחִים.
– פַּחִים? מָה אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר בְּמִלָּה זוֹ?
– בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ נוֹהֲגִים לִמְדֹּד אֶת כַּמּוּת הַשְּׁקֵדִים שֶׁנִּקְלְפוּ, בְּמִדָּה אַחַת וְהִיא: פַּח נֵפְט. פָּתְחוּ אֶת הַפַּח בְּרֹאשׁוֹ וְהָיוּ מְמַלְאִים אוֹתוֹ שְׁקֵדִים וְכָךְ הָיוּ מוֹדְדִים אֶת הַכַּמּוּת שֶׁקָּלְפוּ הָעוֹבְדִים.
– כֵּן! כֵּן! – חָזַר וְנֶאֱנַח הָאָב – הָיוּ יָמִים. כַּיּוֹם נֶעֶלְמוּ הַשְּׁקֵדִים וְאֵין זֵכֶר לָהֶם. מוּבָן שֶׁאֵין זֵכֶר לְכָל הָעֲבוֹדוֹת הָרַבּוֹת מִסָּבִיב לִקְטִיף וְקִלּוּף הַשְּׁקֵדִים.
– וּמַדּוּעַ זֶה נֶעֶלְמוּ כַּרְמֵי הַשְּׁקֵדִים כַּיּוֹם? – חָקַר יוֹרָם לָדַעַת.
– הָעִנְיָן הוּא כָּךְ – אָמַר הָאָב, – לְפָנִים הָיוּ גְדֵלִים עֲצֵי שְׁקֵדִים בַּשָּׁרוֹן וּבַשְּׁפֵלָה הוֹאִיל וְאָז לֹא הָיוּ מַיִם בְּשֶׁפַע וְהָאֲדָמָה הָיְתָה שׁוֹמֵמָה. כַּיּוֹם מָצְאוּ בַּאֲזוֹרִים אֵלֶּה מַיִם לָרֹב וְרָצוּי יוֹתֵר לְנַצֵּל שִׁטְחֵי אֲדָמָה אֵלֶּה לְמַטָּעִים אֲחֵרִים. בִּמְקוֹם הַכְּרָמִים שֶׁנֶּעֶקְרוּ, נָטְעוּ הָאֲנָשִׁים עֲצֵי הָדָר. זֹאת וְעוֹד: עֲצֵי הַשְּׁקֵדִים, עֵצִים חַלָּשִׁים הֵם וְאֵין הֵם מַאֲרִיכִים יָמִים רַבִּים. כַּעֲבֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים הֵם מַתְחִילִים לָמוּת אוֹ לָתֵת יְבוּל מֻעָט. גַּם הַמַּזִיקִים עָשׂוּ שַׁמּוֹת בָּעֵצִים, מְשׁוּם כָּךְ הֵם נֶעֶקְרוּ לְאַט־לְאַט.
– חֲבָל! אֲנִי אוֹהֵב כָּל כַּךְ עֲצֵי שָׁקֵד וּבְיִחוּד פֵּרוֹת הַשָּׁקֵד. – הִצְטָעֵר יוֹרָם.
– עוֹד נִשְׁאֲרוּ שְׁקֵדִים בָּאָרֶץ. הֵם גְּדֵלִים בִּסְבִיבוֹת הַנֶּגֶב, בֶּהָרִים וְעוֹד. שְׁקֵדִים אֵלֶּה אֵינָם יוֹצְרִים שְׁטָחִים גְדוֹלִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם טוֹבִים כָּל כָּךְ, הַקְּלִפָּה שֶׁל שְׁקֵדִים אֵלֶּה הִיא לָרֹב קָשָׁה; כִּי עֵצִים בַּעֲלֵי קְלִפָּה קָשָׁה יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּנָקֵל נֶגֶד פְּגָעִים הַבָּאִים עֲלֵיהֶם מִן הַטֶּבַע.
– לִכְשֶׁאֶגְדַּל, אֶשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב וְלִנְטֹעַ עֲצֵי שָׁקֵד. אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי פֵּרוֹת אֵלֶּה. טוֹבִים הֵם וְאָסוּר לַעֲקֹר אוֹתָם מִן הָאָרֶץ – הֶחֱלִיט יוֹרָם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.