בספר זה מכוּנסים כאלף סיפּוּרי מעשׂיוֹת ‘ממקוֹר ישראל’, כפי שנרשמוּ בידי מאות מסַפּרים אלמוֹנים למן הימים הראשוֹנים של אחרי חתימת התלמוּד ועד לימי החסידוּת ועד בכלל. זהוּ אוֹסף של מקוֹרוֹת בלשוֹנם וּבסגנוֹנם, יצירת העם.
כוָנתוֹ של מיכה יוֹסף ברדיצ’בסקי בּן־גָריוֹן, שעשה כאן עבוֹדת חלוּץ כעוֹבר לפני המחנה, היתה לכַנס מיטב סיפוּרי־המעשיוֹת אשר עמנוּ יצר וּמסר מדוֹר לדוֹר מבלי לעשוֹתם חטיבה אחת. בעוֹד שאין צריך להפריד בין סיפוּרי המקרא והכרוֹניקה התנ“כית לבין השירה והחזוֹן התנ”כיים; בעוֹד שהמדרשים והמעשׂיוֹת שבתלמוּד אמנם מוּבלעים בהלכה, אבל ניתן לסדרם בילקוּט מיוּחד, כשם שכוּנסוּ כל ההלכוֹת מסכתוֹת מסכתוֹת, – פזוּרוֹת
המעשׁיוֹת שלאחר חתימת התלמוּד ברחבי הספרוּת הרבנית וכל אחת מהן מצפה לגילוּי וּגאוּלה.
כינוּס זה הוּא כעין השבת אבידה. לפנינוּ יצירה אלמוֹנית גדוֹלה, שעמנוּ יצר בימי־הביניים כאילוּ בהיסח־הדעת ושיקע בה מתוֹלדוֹתיו, מאמוּנתוֹ וּמדעוֹתיו. כינוּס זה ניתן להקבילוֹ גם למאספים הקלַסיים שבכתב, כגון ‘אלף לילה ולילה’ או ‘גאֶסטה רוֹמאנוֹרוּם’, וגם לרשוּמוֹת מפי השמוּעה, כגוֹן ‘אגדוֹת האחים גְרים’ וכיוֹצא באלוּ. מעשיוֹתינוּ מקוֹרן
בכתב, אבל ברוּחן קרוֹבוֹת הן יוֹתר לאגדה שבעל־פה. ישנן השפעות גוֹמלין בין עם לעם וגם מעשיוֹת ישראל יש בהן כדי לזרוֹע אור על היצירה הסיפוּרית העממית של שבטים קרוֹבים וּרחוקֹים.
מי"ב אסף במשך שנים רבוֹת את החוֹמר והלבנים לספר זה. מתוֹך אלפי סיפוּרים וקטעי־סיפוּרים עממיים בחר באלף הראוּיים לאוֹתוֹ ספר־המעשיוֹת העברי, שעלה בדעתו. בחייו הספיק להוֹציאוֹ בגרמנית (בתרגומה של רעייתוֹ רחל בּן־גָריוֹן), שהגיע במהדוּרוֹת שוֹנוֹת לאלפי קוֹראים במערב. ואילוּ התכנית להוֹצאה המקוֹרית, שלימה יוֹתר וערוּכה למען הקוֹרא העברי, השאיר אחריו, ורק בשנה החמש־עשרה לפטירתוֹ זכיתי להביא את האוֹסף בפני הקוֹרא מכוּנס ומסוּדר לפי הקווים שהִתְוָה.
המהדוּרה הראשוֹנה של ‘ממקוֹר ישראל’ הוֹפיעה בששה כרכים בשנוֹת תרצ“ט–תש”ה. אני מעלה כאן בהכרת טוֹבה זכרוֹנוֹ של הסוֹפר והמבקר פ' לחוֹבר ז“ל שהביא בשעתוֹ לדפוּס את האסיפה הראשונה של כתבי מי”ב וסמך ידיו על הוֹצאת ‘ממקוֹר ישראל’; עבוֹדת הניקוּד נעשתה אז על ידי הסוֹפר והמוֹרה מרדכי אזרחי ז"ל.
שלוֹשת הכרכים הראשוֹנים הוֹפיעו במהדוּרה שניה, שלתוֹכה
יכוֹלתי להכניס עשרוֹת תיקוּני טכסטים ויישוּרי גירסאוֹת לפי הערותיו החשוּבוֹת של חוֹקר־המדרשים המנוח יהוּדה פריס־חורב, שעבר על רוֹב החוֹמר שבספר והשוָהוּ למקוֹרוֹת.
למהדוּרה הנוֹכחית, המוּרחבת, הוּכנסו כמה שינוּיים לטוֹבת
הקוֹרא, בכללם מספוּר שוֹטף של הסיפוּרים. מראי־המקומות, ציוּנים, ורשימת־הספרים ניתנים כנספח לספר.
לספר מוּקדמת ההקדמה הקצרה שהקדמתי למהדוּרה הראשוֹנה (תרצ"ח). חיבוּרי ‘שבילי האגדה’ (ירושלים, תש"י), וּבפרט חלקוֹ השלישי (‘אגדוֹת ישראל’), יכוֹל להיחשב מבוֹא מפוֹרט, והקוֹרא המתעניין מוּפנה בזה אל הספר הנ"ל.
תוֹדתי נתוּנה למר יצחק פיקסלר על התקנת הטכסט מחדש.
עמנואל בּן־גריוֹן
תשכ“ה, שנת המאה להוֹלדת מי”ב
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.