צו אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת גָּזְרָה הַמַּלְכוּת גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָבִיאוּ בִּכּוּרִים לִירוּשָׁלָיִם; וְהוֹשִׁיבוּ פְּרֻסְדָּאוֹת עַל הַדְּרָכִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹשִׁיב יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְרֶגֶל. מָה עָשׂוּ כְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי חֵטְא שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר? – הֵבִיאוּ סַלֵּי בִּכּוּרִים וְחִפּוּם בִּקְצִיעוֹת וּנְטָלוּם וְהָעֱלִי עַל כִּתְפֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ אֵצֶל פְּרֻסְדָּאוֹת, אָמְרוּ לָהֶם: לְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אוֹמְרִים לָהֶם: לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי עִגּוּלֵי דְּבֵלָה בְּמַכְתֶּשֶׁת שֶׁלְפָנֵינוּ וּבָעֱלִי שֶׁעַל כְּתֵפֵינוּ; כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ מֵהֶם עִטְּרוּם בְּסַלִּים וֶהֱבִיאוּם לִירוּשָׁלַיִם.
וְהֵם הֵם בְּנֵי גּוֹנְבֵי עֱלִי וְקוֹצְעֵי קְצִיעוֹת.
פַּעַם אַחַת גָּזְרָה הַמַּלְכוּת גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, וְהוֹשִׁיבוּ פְּרֻסְדָּאוֹת עַל הַדְּרָכִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹשִׁיב יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְרֶגֶל. מָה עָשׂוּ כְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי חֵטְא שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר? – הֵבִיאוּ גְּזִירֵי עֵצִים וַעֲשָׂאוּם סֻלָּמוֹת וְהִנִּיחוּ עַל כִּתְפֵיהֶם וְהָלְכוּ לָהֶם. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ אֵצֶל פְּרֻסְדָּאוֹת אָמְרוּ לָהֶם: לְהֵיכָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ: לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת מִשּׁוֹבָךְ שֶׁלְּפָנֵינוּ בְּסֻלָּמוֹת שֶׁעַל כְּתֵפֵינוּ. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ מֵהֶם – פֵּרְקוּם וֶהֱבִיאוּם לִירוּשָׁלַיִם.
וְהֵם הֵם בְּנֵי סַלְמַאי הַנְּתוֹפָתִי.
עֲלֵיהֶם וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם נֶאֱמַר: “זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה” (משלי י, ז); וְעַל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו נֶאֱמַר: “וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב” (שם) (תענית כח ע"א).
הַמַּלְכוּת – ששלטה בארץ ישראל.
פְּרֻסְדָּאוֹת – עמדות שמירה.
כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹשִׁיב יָרָבְעָם וגו' – בשעת חלוקת הממלכה בין ישראל ליהודה, לאחר מות שלמה, כשביקש ירבעם לנתק את תושבי ממלכתו מירושלים.
חִפּוּם בִּקְצִיעוֹת – כיסו אותם בתאנים יבשות.
הָעֱלִי – הכלי שבו כותשים את הקציעות במכתשת כדי לעשות את הדבלה, היא כיכר עגולה של תאנים יבשות הדבוקות יחדיו.
עִטְּרוּם – קישטו אותם.
וְהֵם הֵם וגו' – ועל שם מעשה אמיץ זה זכו לכינוייהם המיוחדים (והם נזכרים גם בתענית ד, ה).
עֵצִים לַמַּעֲרָכָה – לאש הבוערת על המזבח.
סַלְמַאי הַנְּתוֹפָתִי – ושמות דומים נזכרים בספרי עזרא (ב, כב) ודברי הימים א (ב, נד).
*
צז בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בִּשְׁבָט בָּטְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁאָמַר הַשּׂוֹנֵא לְהָבִיא לְהֵיכָל, וְאֵין לְהַסְפִּיד בּוֹ.
יוֹם שֶׁשָּׁלַח גַּסְקַלְגָּס אֶת הַצְּלָמִים לְהַעֲמִידָם בַּהֵיכָל, וּבָאָה הַשְּׁמוּעָה לִירוּשָׁלַיִם עֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: עֲשׂוּ מוֹעֲדֵיכֶם בְּשִׂמְחָה, שֶׁאֵין אֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם יְקֻיַּם, כִּי מִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁכִינָתוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כָּךְ יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּזְּמַן הַזֶּה. מִיָּד שָׁמַע קוֹל מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא אוֹמֵר: “בְּטִילַת עֲבִידְתָא דַּאֲמַר סָנְאָה לְהַיְתָאָה לְהֵיכָלָא – אִקְּטִיל גַּסְקַלְגָּס וּבָטְלוּ גְּזֵרוֹתָיו”. וְכָתְבוּ אוֹתָהּ שָׁעָה וְכִוְּנוּ. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, אָמַר לָהֶם: צְאוּ וְקִדְמוּ לִפְנֵיהֶם. וּכְשֶׁנּוֹדַע לָהֶם הַדָּבָר יָצְאוּ לְפָנָיו כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, אָמְרוּ: נָמוּת כֻּלָּנוּ וְלֹא תְּהֵא לָנוּ כָּזֹאת. הָיוּ צוֹעֲקִים וּמִתְחַנְּנִים לַשָּׁלִיחַ. אָמַר לָהֶם הַשָּׁלִיחַ: עַד שֶׁאַתֶּם צוֹעֲקִים וּמִתְחַנְּנִים לַשָּׁלִיחַ, הִתְחַנְּנוּ וְצַעֲקוּ לֶאֱלוֹהֵיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְרַכִּין רָאָה בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם מַקְדִּימִין אוֹתוֹ מִכָּל כְּרַךְ וּכְרַךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם הָיָה מַתְמִיהַּ, אָמַר: כַּמָּה מְרֻבִּין אֵלּוּ! אָמְרוּ לוֹ הַמָּסוֹרוֹת: אֵלּוּ הֵן הַיְּהוּדִים שֶׁהִקְדִּימוּ לְפָנֶיךָ מִכָּל כְּרַךְ וּכְרַךְ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לִכְרַךְ רָאָה בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מוּטָלִים בַּשְּׁוָקִים עַל הַשַּׂק וְעַל הָאֵפֶר. לֹא הִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרִיס עַד שֶׁבָּאת לוֹ אִגֶּרֶת שֶׁנֶּהֱרַג גַּסְקַלְגָּס וּבָטְלוּ גְּזֵרוֹתָיו. מִיָּד נָטְלוּ אֶת הַצְּלָמִים וְגָרְרוּ אוֹתָם. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב (הסכוליון למגילת תענית).
הָעֲבוֹדָה וגו' – גזירת העבודה הזרה שביקשו להביא למקדש, ועל כן הוא יום חגיגי ואין לערוך בו הספדים.
גַּסְקַלְגָּס – הוא הקיסר הרומי גאיוס קאליגולה (שביקש להכניס צלם להיכל סביב שנת 40 לספירה).
חַג – סוכות.
שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק – הכוהן הגדול באותם הימים.
בְּטִילַת עֲבִידְתָא וגו' – בטלה העבודה שביקש השונא להביא להיכל, נהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו (בארמית)
וְכִוְּנוּ – רשמו במדויק (את המועד שבו נשמע הקול במקדש).
כֵּיוָן שֶׁרָאָה וגו' – שמעון הצדיק את משלחתו של הקיסר מתקרבת.
קִדְמוּ לִפְנֵיהֶם – צאו לקראתם.
כְּרַכִּין – ערים.
מַתְמִיהַּ – משתומם.
הַמָּסוֹרוֹת – המלשינים (ולא נתבררה זהותם).
שַׂק, אֵפֶר – כדרך האדם המתאבל.
אַנְטִיפַּטְרִיס – תל אפק של היום.
גָּרְרוּ אוֹתָם – ברחובות, כאות של ביזיון.
עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב – וחגגוהו שנה בשנה.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.