שיר תהלה ותפארת, לכבוד איש הנעלה והמרומם מו“ה משה יוסף פריעדמאן נ”י, אבערקאנטאר דער פעסטער איזר. רעליגיאנסגעמיינדע, ביום מלאת חמש ועשרים שנה לעבודתו בקדש, לשרת כשליח צבור במקהלות ישרון, בש“ק ל”פ נח תר“לו לפ”ק.

שָׁרֵי הֵקֹּדֶשׁ בָּאֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת,

מַנְעִימֵי זֶמֶר בְּבָתֵּי הַתְּפִלָּה,

עָנוֹד יַעַנְדוּךָ כָּבוֹד וּתְהִלָּה,

וִירַנְּנוּ לְשִׁמְךָ, הַמְּנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת! –

    נָתַן אֵל עוֹלָם לְךָ חֶמְדָה יְקָרָה,

    אֶבֶן חֵן בִּגְרוֹנְךָ, נוֹצְצָה כַּעֲטָרָה. –

בְּקוֹלְךָ הַנָּעִים וְהַחָזָק תַּגְבִּיהַּ,

כָּל שׁוֹמְעֶיךָ יַחַד, לְעַרְבוֹת שְׁחָקִים;

רוֹמְמוֹת אֵל בְּפִיךָ, דְּבָרֶיךָ בְּרָקִים,

כְּנָהָר בָּא מֵעֵדֶן, זְמִירוֹת תַּבִּיעַ; –

    וְכֵן תְּשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ בְּנֶפֶשׁ נֶאֱמָנָה,

    לִכְבוֹד אֵל יְשֻׁרוּן, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. –

יְדִיד־יָהּ אֶקְרָאֲךָ, אִישׁ דָּגוּל מֵרְבָבוֹת!

חֵן בְּעֵינֵי ד' מָצָאתָ כְּנֹחַ,

כָּל שׁוֹמְעֵי זְמִירֶיךָ יַחְלִיפוּ כֹחַ;

כְּקוֹל רַעַם בְּגַּלְגַל תַּחְצוֹב לֶהָבוֹת;

    לִידִידוֹ חֵן יִתֵּן ד' וּבְרָכָה,

    יֹאמְרוּ כָּל רֹאֶיךָ: “אַשְׁרֵי שֶׁלּוֹ כָּכָה!” –

מִמְּךָ לָמְדוּ לָשִׁיר בְּנֹעַם וּסְדָרִים,

הָעוֹמְדִים לְשָׁרֵת בְּבָתֵּי תְפִלָּתֵנוּ;

שִׁירֵי קֹדֶשׁ שַׁרְתָּ, בִּשְׂפַת אַרְצֵנוּ,

אֶרֶץ הוּנְגָרִיָּה, כְּבוֹד עַמֵּנוּ לְהָרִים. –

    הִשְׁמַעֲתָּ קוֹלְךָ בְּיוֹם טוֹבָה, בְּיוֹם רָעָה,

    לְשִׂמְחָה וּלְצָרָה, אֲשֶׁר עָלֵינוּ בָּאָה. –

יָצָאתָ לְיֶשַׁע אַחֶיךָ הַנִּדְכָּאִים,

עָשִׂיתָ חֶסֶד, כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדְךָ;

וַתִּזְּרַע זֶרַע הַצְּדָקָה עַל שָׂדְךָ,

לֹא יָשׁוּבוּ רֵיקָם, אֲשֶׁר לְבֵיתְךָ בָּאִים. –

    סוֹרְרִים לִמַּדְתָּ דַּרְכֵי צֶדֶק וְחַיִים,

    פִּיךָ יַנְחֶה אוֹתָם, לְשַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. –

פְּאֵר וְעֵזֶר נָתַתָּ, כְּאֶחָד הַנְּדִיבִים,

גַּם לְחֶבְרַת הַמּוֹרִים בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר,

רָאִיתָ גְּדָל עָנְיָם, וַתְּרוֹמְמֵם מֵאֵפֶר,

יָדְךָ קִבְּצָה לָהֶם רְבָבוֹת כִּרְבִיבִים: –

    מַטֵּה משֶׁה הוֹצִיא נוֹזְלִים מִסָּלַע,

    נְעִים קוֹלְךָ הוֹן רָב, גַּם מִכַּף הַקָּלַע. –

בְּלִבְּךָ מָצְאוּ מָקוֹם, שְׁלשֶׁת הָעַמּוּדִים,

אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מוֹסְדוֹת הַתֵּבֵל נוֹסָדוּ,

יֵדְעוּ אַחֶיךָ, אֵיךְ בְּלִבְּךָ נֶאֱחָדוּ,

הַתּוֹרָה, הָעֲבוֹדָה, וּגְמִילַת חֲסָדִים;

    וְעַד קְצוֹת הָאָרֶץ, בְּצָפוֹן וּבְדָרוֹם,

    מְהֻלָּל שֵׁם כְּבוֹדְךָ, כְּאִישׁ הַמּוֹפֵת תָּרוֹם. –

מַעֲשֶׂיךָ כְּמוֹר עוֹבֵר, עַד חַצְרוֹת מְלָכִים,

לְהוֹדְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ רֵיחַ יָפִיקוּ;

אֲצִילֵי הָאָרֶץ בְּיָדְךָ יַחֲזִיקוּ,

בְּעֵת תַּעֲלֶה אֲרוּכָה לְשִׁבְרֵי נֶאֱנָחִים; –

    תָּם לִבְּךָ יְקַבֵּץ בְּעַד דַּלִּים הַנְּדָבוֹת,

    פִּיךָ דְּלִי שׁוֹאֵב מֵעֲשִׁירִים הָרְבָבוֹת.

חֲנָנְךָ אֱלֹהִים בִּינָה, הַשְׂכֵּל וְדֵעָה,

תֵּדַע עֲרוֹךְ מִלִּים, בְּעֵת תָּשִׁיר בְּמַקְהֵלוֹת;

מֵעֵינֵי הָעוֹמְדִים בְּבֵית ד' בַּלֵּילוֹת,

יִזְּלוּ דְמָעוֹת, וְנַפְשָׁם חֶרְדַת אֵל מְלֵאָה; –

    שְׂבֵעֵי עֹנֶג יִכְרְעוּ בֶּרֶךְ אֶל קוֹנָם,

    הֶמְיַת לִבָּם עוֹלָה – וְיִתְוַדּוּ עֲוֹנָם. – –

וְלָכֵן יָחֹגּוּ כְּיוֹם חַג, הֲמוֹן מְכַבְּדֵיךָ,

עֵת מְלֹאת שְׁנַת יוֹבֵל לְמִשְׁמֶרֶת פְּקֻדָּתְךָ,

שְׂוֹעִים וְגַם דַּלִים יִתְקַבְּצוּ לְעֻמָּתְךָ,

רַנֵּן יְרַנְּנוּ אֹהֲבֶיךָ וִידִידֶךָ; –

    יַעַנְדוּ כְּתָרִים לְרֹאשְׁךָ, וְזָהָב וּמִגְדָנוֹת,

    מֵאַנְשֵׁי עֲדָתְךָ לְךָ יְשֻלְּחוּ לְמָנוֹת. –

שׁוֹמְעֵי קוֹלְךָ יְבָרְכוּ רַק בְּרָכָה אַחַת,

בָּרוּךְ “שֶׁהַקּוֹל” נִהְיָה בִּדְבָרוֹ;

בְּרָכָה זֹאת בֵּרֵךְ גַּם הַמֶּלֶךְ בַּהֲדָרוֹ,

בְּבוֹא לְמַעֲלוֹת כִּסְאוֹ הֵד קוֹלְךָ מְלֵא נָחַת,

    נָתַן לָךְ אוֹת כָּבוֹד עֲלֵי חָזֶה לַעֲדָיִים,

    וְיַהֲלֹם יָקָר בִּגְרוֹנְךָ מִמֶּלֶךְ שָׁמַיִם. –

עֵת מִבִּקְעַת שִׁנְעָר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

בְּנֵי אָדָם נָפוֹצוּ, וּשְׂפָתָם נִבְלָלָה;

שָׁם כְּחֵרְשִׁים וְאִלְּמִים, בְּנֶפֶשׁ אֻמְלָלָה,

נַעֲשׂוּ פִּתְאֹם – פָּרַץ ד' בָּם פָּרֶץ; –

    רִחֵם אֵל, וְשָׂפָה אַחַת הִשְׁאִיר לְנֶחָמָה,

    הַשִּׁיר וְהַזֶּמֶר, שְׂפַת כָּל בְּנֵי הָאֲדָמָה. –

שָׂפָה זֹאת לְכֻלָּם, בְּכָל קַצְוֵי הַתֵּבֵל,

בְּכָל מָקוֹם יָבִינוּ נְגִינוֹת הַמְּשׁוֹרֵר,

בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים אֶת לִבָּם יְעוֹרֵר,

לְיָגוֹן אוֹ לְקֶצֶף, לְשִׂמְחָה אוֹ לָאֵבֶל. – –

    וּבְעֵת כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת לְאַיִן – לְבָעֵר,

    הָאַחֲרוֹן עַל עָפָר – הַשִּׁיר יִשָּׁאֵר. –

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת תִּשָּׁמַעֲנָה,

קוֹל רַנֵּן מִקְּבָרִים, בְּבוֹא עֵת הַתְּחִיָּה;

בְּעֵת כַּדּוּר הָאֲדָמָה יֻכַּת לַשְּׁאִיָּה,

הָאֲרָצוֹת הַחֲדָשׁוֹת נְגִינוֹת תַּבַּעֲנָה,

    “יְהִי כְבוֹד אֵל לְעוֹלָם,” שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁירוּ,

    כָּל צִבְאוֹת שַׁחַק, בְּעֵת שַׁדַּי יַאֲדִירוּ. –

לָכֵן, אַשְׁרֶיךָ, יְדִיד דָּגוּל מֵרְבָבָה!

בִּמְרוֹמֵי הַזִּמְרָה שָׁפְרָה נַחֲלָתְךָ,

נָעִים גּוֹרָלְךָ לֹא תְבֻלַּע חֶלְקָתְךָ,

כְּבוֹדְךָ לְעוֹלָמִים, בֵּין כְּרוּבֵי מֶרְכָּבָה: –

    לַעֲבוֹדָתוֹ כָּל אִישׁ, מִבֹּקֶר עַד עָרֶב.

    וַעֲבוֹדָתְךָ – עֲמָלְךָ – לָשִׁיר שִׁיר עָרֵב. –

קַח נָא בִּרְכָתִי – כֹּהֵן אֵל־עוֹלָמִים,

כֹּה יוֹסִיף אֵל שַׁדַּי, לְךָ עוֹד שְׁנוֹת חַיִּים!

בַּקֹדֶשׁ גַּם דַּרְכִּי, בַּעֲבוֹדַת שָׁמַיִם,

לְפָאֵר לִבְנֵי עַמִּי שְׂפַת נְבִיאָיו בְּלֵב תָּמִים:

    יִרְאַת אֵל אוֹצָרִי – עָשְׁרִי מְלִיצָתִי,

    תִּיקַר לְךָ שִׁירִי – הֵבֵאתִיו לְמִנְחָתִי. –