אוֹתוֹ עֶרֶב, עֶרֶב חָמִים הָיָה. הַהוֹרִים הֶחְלִיטוּ לַעֲרֹךְ סְעֻדָּתָם – זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּשָׁנָה זוֹ – בַּמִּרְפֶּסֶת הַפְּתוּחָה, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. אוֹר הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר הֻדְלַק בַּחוּץ, הֵאִיר אֶת הַסְּבִיבָה וּבִשֵּׂר לַכֹּל, כִּי הִנֵּה עָבְרוּ, חָלְפוּ יְמֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים.
לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל מַשַּׁק כְּנָפַיִם כָּבֵד. לְרֶגַע כִּסָּה גוּף שָׁחוֹר אֶת אוֹר הַמְּנוֹרָה הַבָּהִיר, וּמִיָּד נָפַל אַרְצָה בְּקוֹל חֲבָטָה.
יוֹרָם קָפַץ מַהֵר מִמְּקוֹמוֹ, הִתְכּוֹפֵף לָאָרֶץ, בְּעִקְּבוֹת הַגּוּף הַנּוֹפֵל, וּמִיָּד הֵרִים מֵעַל פְּנֵי הָרִצְפָּה פַּרְפָּר גָּדוֹל חוּם.
זֶהוּ שַׁבְּתַאי הַשֶָּׁקֵד! הַגָּדוֹל בְּפַרְפְּרֵי אַרְצֵנוּ – אָמְרָה הָאֵם – צִבְעוֹ שֶׁל פַּרְפָּר זֶה הוּא חוּם, אֶלָּא שֶׁבְּמִסְגֶּרֶת מִסָּבִיב לִקְצוֹת הַכְּנָפַיִם עוֹבֶרֶת רְצוּעָה בְּהִירָה יוֹתֵר. הַכְּנָפַיִם שְׂעִירוֹת הֵן, אַךְ בְּכָל אַחַת טְבוּעָה “עַיִן” אַחַת גְּדוֹלָה וַעֲגֻלָּה, הַדּוֹמָה לְעֵינֵי הַטַּוָּס. מֶרְכָּזוֹ שֶׁל הַמַּעְגָּל הַכָּתֹם – שָׁחוֹר־חוּם, וּמַקִּיפִים אוֹתוֹ שְׁלשָׁה מַעְגָּלִים אֲחֵרִים, וְצִבְעֵיהֶם: אָדֹם, לָבָן, וְחוּם־בָּהִיר.
שַׁבְּתַאי הַשֶָּׁקֵד
זְמַן רַב בָּדְקוּ הַיְלָדִים אֶת הַפַּרְפָּר הַגָּדוֹל וְנֶהֱנוּ לְמַרְאֵהוּ. דִּיצָה נִסְּתָה לָשִׂים אֶת הַפַּרְפָּר עַל חָזֶהָ, וּרְאֵה זֶה הַפֶּלֶא: הַשַּׁבְּתַאי דָבַק בְּשִׂמְלָתָהּ וְלֹא נָפַל אָרְצָה.
רְאוּ נָא! הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ סִכָּה נָאָה לְקִשּׁוּט!
הָאָב הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר עַל הַפַּרְפָּר וְאָמַר: שְׁמַעְתֶּם אֶת אֲשֶׁר סִפְּרָה לָכֶם אִמָּא עַל זֶה הַשַּׁבְּתַאי. דְּעוּ: בְּפָרְשׂוֹ כְנָפָיו, יִהְיֶה אָרְכּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר סַנְטִימֶטְרִים. אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בֵּין הַזָּכָר לַנְּקֵבָה עַל פִּי סִמָּנִים אֵלֶּה: הַמְּחוֹשִׁים שֶׁל הַזָּכָר רְחָבִים, וְדוֹמִים לְנוֹצָה; וְאִלּוּ שֶׁל הַנְּקֵבָה – דַּקִּים הֵם כְּחוּטִים. הַנְּקֵבָה קְטַנָּה בְּמִקְצָת מִן הַזָּכָר.
וּמָה אוֹכְלִים הַפַּרְפָּרִים? – שָׁאַל יוֹרָם.
הַשַּׁבְּתָאִים – הֵשִׁיבָה הָאֵם – אֵינָם אוֹכְלִים כְּלָל. תְּקוּפַת חַיֵּיהֶם שֶׁל הַפַּרְפָּרִים קְצָרָה הִיא, וּבִתְקוּפָה זוֹ מוֹצְצִים הֵם צוּף מִן הַפְּרָחִים, זֶה מַסְפִּיק לָהֶם לְקִיּוּמָם.
הַנְּקֵבָה – אָמְרָה הָאֵם – מַטִּילָה אֶת בֵּיצֶיהָ – מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִסְפָּרָן – עַל גַּבֵּי הָעֵצִים. בֵּיצִים אֵלּוּ הֵן עֲגֻלּוֹת־כַּדּוּרִיּוֹת וְצִבְעָן אָפֹר־חוּם, עִם פְּסִפַּסִּים שְׁחוֹרִים. לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר מִתְבַּקְּעוֹת הַבֵּיצִים, וּמִתּוֹכָן מְגִיחִים הַזְּחָלִים. הַלָּלוּ – תְּחִלָּתָם קְטַנִּים, אוּלָם הֵם גְּדֵלִים בִּמְהִירוּת רַבָּה. הֵם מַחֲלִיפִים אֶת עוֹרָם מִסְפַּר פְּעָמִים בִּתְקוּפַת חַיֵּיהֶם. צִבְעָם שֶׁל הַזְּחָלִים – יָרֹק. בְּכָל אַחַת מִטַּבְּעוֹת הַזְּחָלִים, יֶשְׁנָן שֵׁשׁ נְקֻדּוֹת, שֶׁצִּבְעָן תָּכֹל־בָּהִיר וְיָפֶה. מִסָּבִיב לְכָל נְקֻדָּה יוֹצְאִים שִׁשָּׁה זִיפִים – שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת – וּבָאֶמְצַע עוֹלֶה הַזִּיף הַשְּׁבִיעִי. זִיפִים אֵלֶּה מְגִנִּים עַל הַזְּחָלִים, וְשׁוּם צִפּוֹר לֹא תָעֵז לִבְלֹעַ אֶת אֵלֶּה הָעוֹקְצָנִים, הַגּוֹרְמִים לְגֵרוּיִים מְיֻחָדִים, הוֹדוֹת לְמַעֲרֶכֶת הַשְּׂעָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת אֲשֶׁר עַל בְּשָׂרָם.
גֹלֶם הַשַּׁבְּתַאי
הַזְּחָלִים – הִמְשִׁיכָה הָאֵם – נְזוֹנִים בְּעִקָּר עַל עֲלֵי הַשָּׁקֵד. הֵם מְכַרְסְמִים אֶת הֶעָלִים וְלִפְעָמִים הֵם גּוֹרְמִים נֵזֶק נִכָּר לָעֵצִים. לְאַחַר זְמַן מָה, מִשֶּׁגָּדַל הַזַּחַל דֵּי צָרְכּוֹ, הֲרֵי הוּא מַתְחִיל לְהִתְגַּלֵּם. הַזַּחַל מוֹצִיא מִפִּיו חוּטִים חוּמִים, בָּהֶם הוּא מַקִּיף אֶת עַצְמוֹ. הַגֹּלֶם מִתְגַּלֵּם וְנִדְבָּק בְּגִזְעֵי הָעֵצִים וְצִבְעוֹ דוֹמֶה מְאֹד לְצֶבַע הַסְּבִיבָה, בָּהּ הוּא נִמְצָא. צוּרַת הַגֹּלֶם הִיא מָאֳרֶכֶת, חַדָּה בְּקָצֶיהָ לְמַעְלָה, וּרְחָבָה כְּלַפֵּי מָטָּה.
זַחַל הַשַּׁבְּתַאי
כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף, דָּבוּק הַגֹּלֶם בַּקְּלִפָּה וְהוּא נִרְדָּם. בְּבוֹא הָאָבִיב, מִתְבַּקַּעַת הַגְּלִימָה, הָעוֹטֶפֶת אֶת הַזַּחַל הַיָּשֵׁן. זֶה מִתְעוֹרֵר וְיוֹצֵא מִן הַצַּד הַחַד שֶׁל הַבֶּגֶד; הַפַּעַם הוּא פוֹשֵׁט אֶת בֶּגֶד הַזַּחַל אֲשֶׁר לוֹ וְהוּא מוֹפִיעַ בִּדְמוּת חֲדָשָׁה וְנֶהְדָּרָה, הוּא הוֹפֵךְ לְפַרְפָּר בַּעַל צֶבַע־קְטִיפָה כְּמוֹ זֶה הַנִּמְצָא לִפְנֵיכֶם.
וְאֵימָתַי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתוֹ וּלְתָפְסוֹ? – שָׁאַל יוֹרָם בְּסַקְרָנוּת.
שַׁבְּתַאי הַשָּׁקֵד – הוּא פַּרְפַּר־לַיְלָה – הֵשִׁיב הָאָב – בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם כֻּלּוֹ הוּא מִסְתַּתֵּר בִּמְקוֹמוֹת אֲפֵלִים, כִּי אֵין הוּא סוֹבֵל אֶת אוֹר הַשָּׁמֶשׁ. רַק עִם בּוֹא הַלַּיְלָה, יוֹצֵא הוּא לְמַסְעוֹתָיו. אוֹהֵב הוּא לְהִתְקָרֵב אֶל מִשְׁכְּנוֹת בְּנֵי הָאָדָם. אוֹר הַמְּנוֹרָה מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ. וְעַל כֵּן, בְּיָמִים אֵלֶּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת פַּרְפָּרִים רַבִּים, הַנִּמְשָׁכִים אֶל נוּרוֹת הַחַשְׁמַל הַדּוֹלְקוֹת בַּחוּץ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.