

מוּזָר! מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר! הָיָה יוֹרָם הַקָּטָן מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, שָׁעָה שֶׁיָּצָא עִם חֲבֵרָיו לִטַיֵּל בַּשָּׂדֶה לְעֵת עָרֶב.
מָה הַמּוּזָר בַּדָּבָר? – שָׁאֲלָה אֶת הַיֶּלֶד אֲחוֹתוֹ הַבְּכִירָה, שֶׁאַף הִיא יָצְאָה לְטַיֵּל עִם הַקְּטַנִּים.
שִׂימִי לֵב! – הִמְשִׁיךְ יוֹרָם לְהִתְפַּלֵּא – רַק הַבֹּקֶר יָצָאנוּ לְטַיֵּל עִם הַמּוֹרֶה וְהִסְתַּכַּלְנוּ בְּפִרְחֵי הַצִּפָּרְנִית הַמְגֻוֶּנֶת, אָז הָיוּ הַפְּרָחִים סְגוּרִים וּמְקֻפָּלִים, וְאִלּוּ עַתָּה – רְאִי, כַּמָּה הֵם נֶהְדָּרִים וּפְתוּחִים!
יָפֶה רָאִיתָ! חִיְּכָה הָאָחוֹת וַתִּשְׂמַח עַל חוּשׁ הַהִסְתַּכְּלוּת הַמְפֻתָּח אֵצֶל הַיֶּלֶד. דַּע לְךָ, יוֹרָמִי, הַצִּפָּרְנִיּוֹת הַלָּלוּ סְגוּרוֹת הֵן בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, וְרַק עִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ הֵן נִפְתָּחוֹת.
עוֹלָם הָפוּךְ! – אָמַר צְבִי, חֲבֵרוֹ שֶׁל יוֹרָם.
וְהָאָחוֹת סִפְּרָה: הַצִּפָּרְנִית הַמְגֻוֶּנֶת, הִיא צֶמַח הַנִּפְתָּח בְּעִקָּר לְעֵת הָעָרֶב. כָּל הַיּוֹם מְקֻפָּלִים וּמְגוֹלָלִים עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הָאֲרֻכִּים, מַמָּשׁ כְּמוֹ מְגִלָּה. בְּבוֹא הָעֶרֶב הֵם מְיַשְּׁרִים אֶת עֲלֵיהֶם וְנִרְאִים גְּדוֹלִים וְנֶהְדָּרִים בְּצֶבַע הַלִּילָךְ הַנָּאֶה שֶׁלָּהֶם.
הַבִּיטוּ נָא! – אָמְרָה לֵאָה – כָּל הַפְּרָחִים הַיּוֹשְׁבִים עַל הַגִּבְעוֹל, נוֹטִים כֻּלָּם אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.
הֵם בְּוַדַּאי רוֹצִים לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּשָׁנָה מְתוּקָה אוֹ “לַיְלָה טוֹב” – הֵעִירָה יוֹכֶבֶד.
נְכוֹנִים דִּבְרֵיכֶם – הֵשִׁיבָה הָאָחוֹת – דְּעוּ, כִּי בְּשָׁעָה אַרְבַּע אַחַר הַצָּהֳרַיִם, נִפְתָּחִים הַפְּרָחִים, וְאָז פּוֹנִים הֵם לְצַד מִזְרָח – בְּכִוּוּן הָפוּךְ לְצִדָּהּ שֶׁל הַשָּׁמֶשׁ. אַחַר כָּךְ, מִשֶּׁשָּׁקְעָה שֶׁמֶשׁ הָעֶרֶב, מִיָּד הֵם פּוֹנִים מַעֲרָבָה, אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹרֶדֶת לְהִתְקָרֵר בַּיָּם.
וּבְיוֹם סַגְרִיר? – שָׁאַל צְבִי.
בְּיוֹם סַגְרִיר, יֵשׁ וְיִפָּתְחוּ עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת גַּם בַּבֹּקֶר. כַּנִּרְאֶה, יְרֵאִים הַפְּרָחִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲזָקָה, וְרַק כְּשֶׁהִיא זוֹרַחַת בַּשָּׁמַיִם, נֶעֱצָמוֹת עֵינֵי הַפְּרָחִים – אָמְרָה הָאָחוֹת בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתֶיהָ.

הַצִּפָּרְנִית הַמְגֻוֶּנֶת בַּעֶרֶב
הִתְיַשְּׁבוּ הַיְלָדִים מִסָּבִיב לַמַּדְרִיכָה שֶׁלָּהֶם וְזוֹ סִפְּרָה לָהֶם כִּי הַצִּפָּרְנִית פּוֹרַחַת כִּמְעַט בְּכָל הָאָרֶץ. הִיא גְדֵלָה בֶּהָרִים וּבַשְּׁפֵלָה. פּוֹרַחַת הִיא בְּחָדְשֵׁי אֲדָר – נִיסָן, וְלִפְרָקִים גַּם בְּאִיָּר. הַצֶּמַח שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הַצִּפָּרְנִיִּים. עֲלֵי הַצֶּמַח הַיְרֻקִּים שְׂעִירִיִּים, וְעַל הַשְּׂעָרוֹת יוֹשְׁבוֹת בַּלּוּטוֹת זְעִירוֹת, הַפּוֹלְטוֹת מִיץ דָּבִיק.
נִסְּתָה עַלִּיזָה לִמְנוֹת אֶת מִסְפַּר עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת, וְאָמְרָה כִּי מִסְפָּרָם עֲשָׂרָה, אַךְ הַמַּדְרִיכָה הִסְבִּירָה, כִּי לַפֶּרַח רַק חֲמִשָּׁה עֲלֵי גְבִיעַ יְרֻקִּים עִם עוֹרְקִים אֲדֻמִּים, הָעוֹבְרִים לְאָרְכָּם. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת מִסְפָּרָם רַק חֲמִשָּׁה, וְצִבְעָם סָגֹל־לִילָךְ. הָרוֹאֶה אֶת הַפְּרָחִים יְדַמֶּה כִּי לְפָנָיו עֲשָׂרָה עֲלֵי כוֹתֶרֶת, אַךְ טָעוּת בְּיָדוֹ. הָאֱמֶת הִיא כִּי כָל עָלֶה שֶׁל הַכּוֹתֶרֶת, שָׁסוּעַ בְּמֶרְכָּזוֹ וְנֶחֱלָק לִשְׁנַיִם עַד לַמָּקוֹם, בּוֹ נִכְנָס הֶעָלֶה לַגָּבִיעַ. כָּאן, בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ, נִהְיֶה הֶעָלֶה צַר וְדוֹמֶה לְצִפֹּרֶן, מִשּׁוּם כָּךְ קוֹרְאִים לָהֶם, לַפְּרָחִים בְּנֵי מִשְׁפָּחָה זוֹ, בְּשֵׁם מִשְׁפַּחַת הַצִּפָּרְנִיִּים.
עַתָּה הִתְחִילוּ הַיְלָדִים בּוֹדְקִים אֶת מִסְפַּר הָאַבְקָנִים.
מִסְפָּרָם עֲשָׂרָה! – הוֹדִיעַ יוֹרָם.
צָדַקְתָּ! – הֵשִׁיבָה אֲחוֹתוֹ – וְסִפְּרָה: הָאַבְקָנִים שׁוֹמְרִים בַּמַּאֲבָקִים שֶׁלָּהֶם אָבָק רַב. מִשֶּׁהִבְשִׁילוּ הָאַבְקָנִים, מִתְפּוֹצֵץ לְפֶתַע הַשַּׂקִּיק הַמְאַבֵּק וְעָנָן שֶׁל אַבְקָה נִשָּׂא בָּאֲוִיר. הוֹדוֹת לְאַבְקָה זוֹ הַנִּדְבֶּקֶת לְצַלֶּקֶת הָעֱלִי, עוֹשִׂים הַפְּרָחִים זְרָעִים.
הַצִּפָּרְנִית לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
וּלְמִי מֵכִין הַפֶּרַח אֶת הָאָבָק? – שָׁאֲלָה לֵאָה.
אוֹרְחִים רַבִּים בָּאִים מִדֵּי עֶרֶב לְבַקֵּר אֶת הַפֶּרַח, לָהֶם מֵכִין הַצֶּמַח כִּבּוּד. מַגִּישׁ הוּא לָהֶם צוּף מָתוֹק, אַבְקָה טְעִימָה. וְהַלָּלוּ, מוֹדִים הֵם לַפֶּרַח הַטּוֹב וְעוֹבְרִים מִיָּד לִפְרָחִים אֲחֵרִים לְהִתְכַּבֵּד גַּם מֵהֶם.
עֲלֵיכֶם לָדַעַת – סִיְּמָה הַמַּדְרִיכָה דְבָרֶיהָ – כִּי הַפַּרְפָּרִים שְׁלִיחִים נֶאֱמָנִים הֵם. מַעֲבִירִים הֵם אַבְקָה מִפֶּרַח אֶחָד לַשֵּׁנִי וּתְמוּרַת זֶה מְקַבְּלִים הֵם אֶת שְׂכָרָם בְּצוּף וְאַבְקָה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות