בֶּהָרִים, שָׁם בַּגָּלִיל, מַכְחִילִים הַשָּׂדוֹת בִּימוֹת הָאָבִיב מִפִּרְחֵי הַתּוּרְמוּס הַכָּחֹל. גַּם בַּשְּׁפֵלָה גְדֵלִים תּוּרְמוּסִים, אַךְ הַלָּלוּ הֵם צְהֻבִּים אוֹ לְבַנְבַּנִּים. נָאִים הֵם פִּרְחֵי הַתּוּרְמוּס, הַיּוֹשְׁבִים יַחְדָּיו שֶׁבֶת אַחִים עַל גַּבֵּי עַמּוּד אֶחָד. עַמּוּדֵי פְרָחִים אֵלֶּה דּוֹמִים הֵם לְמִגְדָּל, אֲשֶׁר עָלָיו מְטַפְּסִים וְעוֹלִים הַרְבֵּה פַּרְפָּרִים, הַמִּתְחָרִים בֵּינֵיהֶם, מִי יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַצְלִיחַ לַעֲלוֹת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַמִּגְדָּל.

הַתּוּרְמוּס, פְּרָחָיו שַׁיָּכִים לְמִשְׁפַּחַת הַפַּרְפְּרָנִיִּים. פַּרְפְּרָנִיִּים יִקְרְאוּ לָהֶם, כִּי כָל פֶּרַח זָעִיר, דּוֹמֶה הוּא מְאֹד מְאֹד לְפַרְפָּר הַמְעוֹפֵף בִּשְׁמֵי־יָהּ.

הַתּוּרְמוּס

חֲמִשָּׁה עֲלֵי גָבִיעַ לְפֶרַח, מֵהֶם שְׁנַיִם גְּדוֹלִים וְהַּשְּׁאָר קְטַנִּים יוֹתֵר. אֲשֶׁר לֶעֱלִי הַכּוֹתֶרֶת, הַלָּלוּ – כִּמְעַט וְאֵין הָאֶחָד דּוֹמֶה לְרֵעֵהוּ. זֶה הַגָּדוֹל, הַנִּפְתָּח כְּלַפֵּי מַטָּה וְהוּא כְּאִלּוּ עוֹטֵף אֶת חֲבֵרָיו, נִקְרָא בְּשֵׁם מְפֹרָשׁ, אוֹ דֶגֶל. כִּי דוֹמֶה הוּא לְדֶגֶל הַנִּרְאֶה לְמֶרְחַקִּים, וְהוּא קוֹרֵא אֵלָיו אֶת הַחֲרָקִים וְהַפַּרְפָּרִים, כְּאוֹמֵר: חוּשׁוּ וּבוֹאוּ אֵלָי! אֶצְלִי תִּמְצְאוּ צוּף לָרֹב. כִּבּוּד הוּא אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי לַזְּרִיזִים שֶׁבָּכֶם.

מִתַּחַת לַמִּפְרָשׂ, מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, נִרְאִים שְׁנֵי עָלִים קְטַנִּים יוֹתֵר. הַלָּלוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם: כְּנָפַיִם אוֹ מְשׁוֹטִים. אֵלֶּה עוֹטְפִים אֶת שְׁנֵי עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַפְּנִימִיִּים, הַנִּקְרָאִים גַּם בְּשֵׁם: סִירָה. בְּתוֹךְ סִירָה זוֹ נִמְצָאִים עֲשֶׂרֶת הָאַבְקָנִים, הַמַּקִּיפִים אֶת הָעֱלִי.

דְּבוֹרָה אוֹ פַּרְפָּר כִּי יוֹפִיעוּ וְיַעֲלוּ עַל הַמִּפְרָשׂ, מִיָּד מִזְדַּקְּרִים וְיוֹצְאִים עֲשֶׂרֶת הָאַבְקָנִים, וְאֵלֶּה מַאֲבִיקִים וְצוֹבְעִים אֶת שַׂעֲרוֹתָיו שֶׁל הָאוֹרֵחַ בְּאַבְקָה צְהֻבָּה. גַּם הָעֱלִי מִתְכּוֹפֵף מְעַט, וַהֲרֵי הוּא מְלַקֵּק מִן הָאָבָק אֲשֶׁר עַל גַּבָּהּ שֶׁל הַדְּבוֹרָה, מִתְכַּבֵּד וְנֶהֱנֶה.

לָמָּה לִי אָבָק זֶה? – שׁוֹאֶלֶת הָאוֹרַחַת אֶת הָאַבְקָנִים.

וְהָאַבְקָנִים מְבַקְשִׁים מֵהַדְּבוֹרָה כִּי תַעֲבִיר אֶת הָאָבָק אֶל הָעֱלִי הַגָּדוֹל הַנִּמְצָא בַּתּוּרְמוּס הַשָּׁכֵן. יִקְלֹט הָעֱלִי מִן הָאָבָק, מִיָּד יַעֲשֶׂה תַּרְמִילִים שְׁמֵנִים וּשְׂעִירִים.

כָּכָה דוֹאֲגִים זֶה לָזֶה הַצְּמָחִים, וְכָכָה מְשַׁמְּשׁוֹת הַדְּבוֹרִים הַזַּמְזְמָנִיּוֹת וְהֶחָרוּצוֹת שְׁלִיחוֹת נֶאֱמָנוֹת בֵּין צֶמַח לַחֲבֵרוֹ.

לְאַחַר הַהַאֲבָקָה נוֹבְלִים לְאַט־לְאַט הַפְּרָחִים הַמְגֻוָּנִים וּבִמְקוֹמָם יַעֲלוּ כַּעֲבֹר זְמַן־מָה, תַּרְמִילִים. בְּתַרְמִילִים אֵלֶּה שׁוֹכְנִים גַּרְגְּרֵי תּוּרְמוּס פְּחוּסִים וּמְעֻגָּלִים. אֵלֶּה הֵם זַרְעֵי הַתּוּרְמוּס.

בִּהְיוֹתָם קְטַנִּים, מְקַבְּלִים הַגַּרְגְּרִים אֶת מְזוֹנָם מִן הַצֶּמַח. אֵלֶּה הַקְּטַנִּים קְשׁוּרִים בְּהוֹרֵיהֶם עַל יְדֵי צִנּוֹר הַיּוֹצֵא מִטַּבּוּרָם וּמִתְחַבֵּר אֶל הַתַּרְמִיל. בָּגְרוּ הַזְּרָעִים, מִיָּד נִפְסָק הַקֶּשֶׁר עִם הַהוֹרִים. הַתַּרְמִיל נִתְלָשׁ מֵעִם הַצֶּמַח, הַמִּכְסֶה הָעוֹטֵף אֶת הַגַּרְגְּרִים, מַצְהִיב, וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא נוֹבֵל וְנִפְתָּח. הַזְּרָעִים שֶׁהִשְׁתַּחְרְרוּ מִכִּלְאָם יוֹצְאִים הַחוּצָה. יֵשׁ וְהֵם זוֹכִים לְהֵאָסֵף בִּידֵי הָאָדָם.

הָאִכָּר אוֹגֵר אֶת הַזְּרָעִים, וְלַשָּׁנָה הַבָּאָה יָשׁוּב וְיִזְרַע אוֹתָם בַּאֲדָמָה.

יֵשׁ וְהַזְּרָעִים יִפְּלוּ אַרְצָה וְיִשְׁכְּבוּ נִרְדָּמִים בֵּין גּוּשֵׁי הָאֲדָמָה אוֹ הֶעָפָר, הַסּוֹגְרִים עֲלֵיהֶם. כָּכָה יִשְׁכְּבוּ הַגַּרְגְּרִים עַד בּוֹא הַגֶּשֶׁם, אֲשֶׁר יָעִיר אֶת הַזְּרָעִים מִתַּרְדֵּמָתָם, וְאֵלֶּה יִתְעוֹרְרוּ לְחַיִּים חֲדָשִׁים; יַכּוּ שֹׁרֶשׁ, יַעֲשׂוּ גִבְעוֹלִים וְעָלִים, פְּרָחִים וּפֵרוֹת. כָּכָה חוֹזֵר סֵדֶר הַחַיִּים כָּל הַיָּמִים.

יַלְדֵי הָאָרֶץ, חוֹבְבִים אֶת גַּרְעִינֵי הַתּוּרְמוּס. אֶת הַזְּרָעִים שׁוֹרִים יָמִים רַבִּים בְּמַיִם, לְמַעַן תָּפוּג מֵהֶם מְרִירוּתָם, אַחַר שׁוֹרִים אוֹתָם בְּמֵי־מֶלַח, וּבִהְיוֹתָם רַכִּים, טְעִימִים וּמְלוּחִים בְּמִקְצָת, הֲרֵי הֵם מַאֲכַל תַּאֲוָה.

הֲנִסִּיתָ לַעֲקֹר פַּעַם צֶמַח תּוּרְמוּס עַל שָׁרְשׁוֹ? עֲשֵׂה כָּזֹאת, וְרָאִיתָ כִּי בְּשָׁרָשָׁיו יֶשְׁנָן הֲמוֹן יַבָּלוֹת קְטַנּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. דַּע לְךָ: בְּיַבָּלוֹת אֵלּוּ שׁוֹכְנִים הֲמוֹנֵי יְצוּרִים קְטַנִּים – “בַּקְטֶרְיוֹת” יִקְרְאוּ לָהֶם – אֵלֶּה הַזְּעִירִים, אֲשֶׁר רַק בְּמַגְדֶּלֶת יִרְאוּ אוֹתָם, יוֹדְעִים לֶאֱגֹר מִן הָאֲוִיר חֹמֶר חָשׁוּב מְאֹד, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם חַנְקָן. חַנְקָן זֶה הוּא מָזוֹן חָשׁוּב לַצֶּמַח, הַבַּקְטֶרְיוֹת נוֹתְנוֹת אֶת הַחַנְקָן הַזֶּה מַתָּנָה לַצֶּמַח. בְּשָׂכָר זֶה נוֹתֵן לָהֶם הַצֶּמַח דִּירָה לָגוּר בָּהּ חִנָּם. גַּם מָזוֹן מָתוֹק וְנוֹזֵל מַעֲנִיקִים הַשָּׁרָשִׁים לַיְצוּרִים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ.

יַבָּלוֹת בְּשָׁרְשֵׁי התּוּרְמוּס

כָּכָה עוֹזְרִים הֵם זֶה לָזֶה – הַתּוּרְמוּס וְהַבַּקְטֶרְיוֹת – וַהֲרֵי הֵם יְדִידִים נֶאֱמָנִים, הַחַיִּים יַחְדָּיו בְּשֻׁתָּפוּת.

הָאִכָּרִים מְגַדְּלִים אֶת הַתּוּרְמוּס, לֹא רַק בְּשֶׁל זְרָעָיו, כִּי אִם גַּם בְּשֶׁל הַזֶּבֶל הַמְטַיֵּב אֶת הַקַּרְקַע. מִשֶּׁהֵחֵלּוּ הַצְּמָחִים עוֹשִׂים פְּרָחִים, עוֹלֶה הָאִכָּר עִם מַחֲרַשְׁתּוֹ עַל הַשָּׂדֶה וְ“הוֹפֵךְ” אֶת הָאֲדָמָה. הַצְּמָחִים נִקְבָּרִים בֵּין רִגְבֵי הַקַּרְקַע וְנִרְקָבִים בָּהּ. לָזֶה קוֹרְאִים הָאִכָּרִים “זֶבֶל יָרֹק”.