הַבִּיטוּ וּרְאוּ! – קָרָא הַמַּדְרִיךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל אַחַת הַצִּפָּרִים, שֶׁעָמְדָה שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה עַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל, הַמְּתוּחִים לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ.
נָשְׂאוּ הַיְלָדִים אֶת עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה, וְרָאוּ שׁוּרָה שֶׁל צִפָּרִים נָהְדָּרוֹת, וְהֵן נִצָּבוֹת לְאֹרֶךְ הַחוּטִים.
– מַה נֶהְדָּרוֹת הֵן צִפָּרִים אֵלּוּ! – קָרְאָה יַרְדְּנָה בְּהִתְפָּעֲלוּת – רְאוּ! יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ כָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בַּשָּׁמַיִם. הִנֵּה: לָבָן, שָׁחוֹר, זָהֹב, תָּכֹל וְיָרֹק!
– צִפּוֹר גַּן־עֵדֶן הִיא זוֹ! – הִפְטִיר אֵלִיָּהוּ בִּשְׂפָתָיו.
– רָאוּ נָא אֶת מַקּוֹרָהּ! מַה מוּזָר הוּא – אָרֹךְ, חוּם וְכָפוּף הוּא כְּמַגָּל.
– וּמַה תֹּאמְרוּ עַל זְנָבָהּ הַנָּאֶה, אֲשֶׁר שְׁתּי נוֹצוֹת צָרוֹת וּמָאֳרָכוֹת, בּוֹלְטוֹת בְּמֶרְכָּז הַזָּנָב הַחוּצָה?
– הַסַּנְטֶר צָהֹב הוּא – אָמְרָה לֵאָה.
– וְהַכְּנָפַיִם יְרַקְרַקוֹת – אָמַר יוֹסִי.
כֹּה הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם הַיְלָדִים, וְכָל אֶחָד הִשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת עַל חֲבֵרוֹ בְּתֵאוּר עוֹף הַפְּלָאִים.
וּפִתְאֹם – קוֹלוֹת וָר… וְרָ… שְׁרַק… שְׁרַק… פִּלְּחוּ אֶת הָאֲוִיר הַצָּח.
עוֹד רֶגַע, וַעֲדַת הַצִּפָּרִים הַמֻּפְלָאוֹת פָּרְשׂוּ כַנְפֵיהֶן וְנִרְאוּ כְּאִלּוּ צוֹנְחוֹת הֵן מִן הַחוּטִים. וּמִיָּד הֵחֵלּוּ נִשָׂאוֹת בָּאֲוִיר, כְּשֶׁקּוֹלוֹת הַצְּוָחָה חוֹזְרִים וְנִשְׁנִים מִפִּיהֶן תּוֹךְ כְּדֵי מְעוּפָן.
עַתָּה יָכְלוּ הַיְלָדִים לְהִסְתַּכֵּל יָפֶה בָּעוֹפוֹת, אֲשֶׁר חָגוּ בָּאֲוִיר, מַמָּשׁ מֵעַל רָאשֵׁי
הַחֲבוּרָה.
– הַלָּלוּ מִי הֵמָּה?
– מַה שְּׁמָם שֶׁל אֵלֶּה הָעוֹפוֹת? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.
– אֵלֶּה הֵם הַשְּׁרַקְרַקִּים – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ – נִקְרָאִים הֵם בְּשֵׁם זֶה, עַל שׁוּם קוֹלוֹת הַקְּרִיאָה שֶׁהֵם מוֹצִיאִים מִגְּרוֹנָם בִּשְׁעַת מְעוּפָם.
תמונה 6
הַשְּׁרַקְרַקִּים
– וְהֵיכָן הָיוּ הַשְּׁרַקְרַקִּים הָאֵלֶּה בְּכָל יְמוֹת־הַחֹרֶף? – שָׁאַל יוֹרָם – עַד עַתָּה לֹא רָאִיתִי אוֹתָם בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
– צָדַקְתָּ, יוֹרָם – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – שְׁרַקְרַקִּים אֵלֶּה בָּאוּ אֵלֵינוּ לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר. מִמִּצְרַיִם הַחַמָּה בָּאוּ. כְּמוֹהֶם כַּתּוֹרִים שׂוֹנְאֵי קֹר הֵמָּה, וּבִימוֹת־הַחֹרֶף הֵם עוֹזְבִים אוֹתָנוּ. עַתָּה שָׁבוּ אֵלֵינוּ, וְעִמָּנוּ יִהְיוּ כָּל יְמוֹת־הַקָיִץ. כָּאן הֵם יַטִילוּ בֵּיצִים, יָקִימוּ דוֹר חָדָשׁ. וּבְבוֹא הַחֹרֶף, יָשׁוּבוּ יַעַזְבוּ אוֹתָנוּ.
– וְהֵיכָן הֵם בּוֹנִים אֶת קִנֵּיהֶם? – שָׁאֲלָה לֵאָה.
– בָּאֲדָמָה – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ – הַשְּׁרַקְרַקִּים חוֹפְרִים אֶת קִנֵּיהֶם בַּקַּרְקַע. בּוֹחֲרִים הֵם מִדְרוֹנֵי הַר, מַחְצֵּבוֹת, קִירוֹת זְקוּפִים בְּאַדְמַת הַכֻּרְכָּר אוֹ הַחַמְרָה, וּבָהֶם הֵם חוֹפְרִים אֶת שְׁפוֹפְרוֹת קִנֵּיהֶם. אֶת הַחֲפִירָה הֵם עוֹשִׂים בְּעֶזְרַת מַקּוֹרָם וְרַגְלֵיהֶם.
יֵשׁ וְהֵם מַעֲמִיקִים עַד שִׁבְעִים – מֵאָה מַנְטִימֶטְרִים, וְלִפְעָמִים אֲפִילוּ לְעֹמֶק שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים יַחְפְּרוּ אֶת חוֹרֵיהֶם.
– אֵיזֶה עֹמֶק! – הִתְפַּעֵל אֵלִיָּהוּ.
– רְצוֹנְכֶם – הִצִיעַ הַמַּדְרִיךְ - בּוֹאוּ וְאַרְאֶה לָכֶם אֶת מְקוֹם קִנּוּנָם שֶׁל הַשְּׁרַקְרַקִּים.
בְּרָצוֹן הָלְכוּ הַיְלָדִים אַחַר הַמַּדְרִיךְ. הֵם הִגִּיעוּ אֶל מַחְצֶבֶת כֻּרְכָּר עֲזוּבָה, וּבַקִּיר הַזָּקוּף רָאוּ הַיְלָדִים הֲמוֹנֵי חוֹרִים.
– כָּאן נִמְצֵאת מוֹשָׁבָה שֶׁל שְׁרַקְרַקִּים. דְעוּ לָכֶם, כִּי אֵלֶּה הָעוֹפוֹת הַנֶּחְמָדִים אוֹהֲבֵי חֶבְרָה הֵמָּה, וְהֵם בּוֹנִים אֶת חוֹרֵיהֶם זֶה עַל יַד זֶה.
– וְעַתָּה – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – שְׁבוּ לָכֶם עַל הָאֲדָמָה וְחַכּוּ בְּסַבְלָנוּת. הַמְתִּינוּ וּרְאִיתֶם אֶת הַשְּׁרַקְרַקִּים, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים מִן הַחוֹרִים.
וְרְ… וְרְ… שְׁרַק… שְׁרַק… נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹלוֹ שֶׁל אַחַד הַשְׁרַקְרַקִים, וּמִיָד לְאַחַר זֶה הֵחֵלּוּ נִרְאִים הַשְּׁרַקְרַקִּים הַיּוֹצְאִים מִמְּחִלּוֹתֵיהֶם.
כַּמָּה מִן הַחֲבֵרִים הֵעֵזּוּ לְהִתְקָרֵב לְאִטָּם אֶל אַחַד הַחוֹרִים. יוֹאֵל עָלָה עַל כִּתְפֵי חֲבֵרוֹ וְהֵחֵל מִסְתַּכֵּל בִּתְשׂוּמֶת־לֵב אֶל הַחוֹר שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַקַרְקַע.
– מָה אַתָּה רוֹאֶה שָׁם? – שְׁאֵלוֹ יוֹרָם, וְלֹא בְּלִי סַקְרָנוּת.
– אֲנִי רוֹאֶה שְׁרַקְרַק אֶחָד – אָמַר יוֹאֵל בְּהִתְרַגְּשׁוּת - הוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַקֵּן, וּלְרַגְלָיו הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל כְּנָפַיִם וְשַׁיָּרִים שֶׁל צְרָעוֹת וּדְבוֹרִים, אֲחָדוֹת מִן הַדְּבוֹרִים עוֹדָן מְפַרְפְּרוֹת, חַיּוֹת הֵן…
וְהַמַּדְרִיךְ – אֲשֶׁר קָרַב גַּם הוּא אֶל הַמְּשׂוֹחֲחִים – הִסְבִּיר: הַשְּׁרַקְרַקִּים נְזוֹנִים מִן הַצְּרָעוֹת וְגַם מִן הַדְּבוֹרִים אֲשֶׁר הֵם צָדִים. תּוֹדוֹת לְמַקּוֹרָם הָאָרֹךְ, הֵם יְכֹלִים לִתְפּוֹס שִׁרְצֵי עוף אֵלֶה וּמְמִיתִים אוֹתָם, בְּטֶרֶם יוּכְלוּ אֵלֶה לַעֲקֹץ אוֹתָם. אֶת הַטֶּרֶף הֵם גּוֹרְרִים אֶל הַקֵּן, וְכָאן הֵם אוֹכְלִים אוֹתָם יַחַד עִם גּוֹזָלֵיהֶם.
– וּבְכֵן, הֲרֵי הֵם רוֹצְחִים! – הִתְמַרְמֵר יוֹרָם.
– אָמְנָם כֵּן – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – הַכַּוּרָנִים אוֹמְרִים, כִּי הַשְּׁרַקְרַקִּים מַזִּיקִים הֵם, וּמִצְוָה לַהֲרֹג אוֹתָם. אַךְ יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים כִּי הַצִּפָּרִים הַלָּלוּ מוֹעִילוֹת הֵן, כִּי הֵן הוֹרְגוֹת צְרָעוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר דְּבוֹרִים.
– מַה מִּסְכֵּנוֹת הֵן הַדְּבוֹרִים! – אָמְרָה לֵאָה בַּאֲנָחָה – רְאוּ, מָה רַבִּים הֵם הָאוֹיְבִים שֶׁלָּהֶן!
– לֹא יֵאָמֵן! – אָמְרָה יוֹכֶבֶד – זֶה הֶהָדוּר וְהַיָּפֶה רוֹצֵחַ הוּא?
– וַאֲנִי שׁוּב אֵינִי מִתְפָּעֵל מֵאֵלֶּה הַטוֹרְפִים – אָמַר יוֹרָם בְּזָעַם – אֵין אֲנִי רוֹצֶה לְהַכִּיר טוֹרְפִים אֵלֶּה, הֵם גּוֹרְמִים לָנוּ נֶזֶק עָצוּם, כִּי מַשְׁמִידִים הֵם אֶת הַדְּבוֹרִים הֶחָרוּצוֹת, הַיּוֹצְרוֹת לְמַעֲנֵנוּ דְבָשׁ. הָלְאָה הַשְּׁרַקְרַקִּים! – אָמַר יוֹרָם – וְהִתְרַחֵק בְּכַעַס מִן הַקִּנִּים שֶׁל הַצִּפָּרִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.